שיחה:מאמר חסידות (חב"ד)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מאמר חסידות - חב"ד?[עריכת קוד מקור]

לא ידוע לי על שימוש במושג בחסידיות אחרות. אם מישהו יודע נא להוסיף. --שיע(שיחה) • כ"ד בניסן ה'תשע"א • 23:34, 28 באפריל 2011 (IDT)

אני מתנגד בתוקף להשארת הערך כמו שהוא. שאלתו של שיע היא היתממות. "מאמר חסידות" הוא מאמר בתורת החסידות, גם אם המאמר נאמר על ידי חסיד גור או נאמר על ידי האדמו"ר מזוויהל. נכון שבחב"ד יש מושג שנקרא "מאמר חסידות", אבל מדובר בשיח הפנימי של חסידי חב"ד. בדיוק כמו שחסיד חב"ד במילה "חסידות" מתכוון כמובן רק לחסידות חב"ד, והמושג "תורת החסידות" בשיח החבד"י הפנימי הוא אך ורק תורת חסידות חב"ד, ו"שיעור בחסידות" הניתן בבית חב"ד אינו שיעור בשפת אמת. אין לתת לשיח הפנימי הזה לגלוש לויקיפדיה. --שפ2000 - שיחה 08:32, 29 באפריל 2011 (IDT)
גם לי לא נראה שמדובר במושג ששיך רק לחסידות חב"ד, מאמר חסידות יכול להאמר על ידי כל אדם או אדמו"ר. נת- ה- - שיחה 12:37, 29 באפריל 2011 (IDT)
ידוע לכם על חסידות בה משתמשים במושג "מאמר" או "אמירת מאמר"? לא שיחה, אלא מאמר.--אבגד - שיחה 13:54, 29 באפריל 2011 (IDT)
זה לא חשוב. "מאמר" זו מילה בעברית, ואי אפשר לנכס זאת לחב"ד בלבד. --שפ2000 - שיחה 16:00, 29 באפריל 2011 (IDT)
אני מסופק אם לערך שיעסוק רק במאמר חסידי בחסידות חב"ד ישנה חשיבות. אם הערך יהיה כללי יותר ויעסוק באמירת שיחה על ידי אדמו"ר (או דמות רוחנית אחרת בעלת משמעות דומה לתלמידים / חסידים) ובתוכה יהיה התייחסות גם לחסידות חב"ד, זה יכול להיות ערך טוב ובעל חשיבות. יחס של חשיבות־רבה לדברי אדמו"ר בשיחותיו / מאמריו מקובל בחסידות, אני מכיר דוגמא על רבי ישראל מרוז'ין שחסידים האמינו שלעיתים שכינה מדברת מתוך גרונו, או לכל הפחות שהוא מדבר ברוח הקודש. נת- ה- - שיחה 14:30, 29 באפריל 2011 (IDT)
שם הערך חייב להיות "מאמר חסידות (חב"ד)" - המושג מאמר חסידות הוא כללי מדי. --שפ2000 - שיחה 16:00, 29 באפריל 2011 (IDT)
א) מדובר על הביטוי 'מאמר חסידות' וזה לא ניסוך המילה "מאמר" לחב"ד. הדיבורים של אדמורי"ם לא מחב"ד הן הדיבורים הרגילים והן הדיבורים בזמני התגלות רוח הקודש, נחשב ל"שיחה" או ל"אמירת תורה", אך לא בשם "מאמר חסידות". גם בחב"ד ב"שיחות" לפעמים היה רוח הקודש. כך שהמושג הזה ספציפי עד כמה שידוע לי הוא נמצא רק בחב"ד.
ב) אני חושב שכדאי שתקראו את הערך כיצד שהוא כעת בפנים.
ג) אין ספק שצריך לעשות ערך בפני עצמו על "שיחה" ובה לכלול את מה שמתכוונים בשאר אדמור"י החסידויות והשיחות של אדמור"י חב"ד. (ובערך הזה לכתוב בקצרה את ההבדל בין אמירת תורה רגילה של כל האדמורי"ם, לאמירת מאמר זו).
ד) ל-שפ2000, 1) אתה צודק לגבי השיח, שכשבחב"ד אומרים 'שיעור חסידות' הכוונה היא לשיעור בחסידות חב"ד. 2) בהחלט בכל החסידויות יש תורת החסידות, זה לא שמור לחב"ד. אך מושג ספציפי זה, החל מאמירת האדמו"ר, החסידים וממשיך בחזרת החסידים בעל פה, יש רק בחב"ד, לאומת שאר המושגים שיש בכל (או בכל אופן ברוב) החסידויות כמובן, כולל "אמירת תורה" או "שיחה". 3) האם ידוע לך חסידות נוספת שיש מאמר חסידות כמו בחב"ד, לא שיחה, שאני לא יודע.
ה) ל-נת- ה--, כתבת מקודם "אם יורחב הערך בנוגע למשמעות של דבר תורה זה ביחס לחסידים (לדוגמא מאמר 'באתי לגני' של האדמו"ר האחרון מחב"ד שנחשב לשיחת יסוד בחסידות חב"ד), כמו גם מאפיינים שמבדילים מאמר חסידות משיחה כללית של דברי תורה, אזי ישנה חשיבות.". --אבגד - שיחה 21:51, 30 באפריל 2011 (IDT)
אני לא מבין איך שאלה תמימה, הפכה להיתממות. המושג 'מאמר חסידות' מוכר לי רק בחב"ד. אני מכיר קצת את הטרמינולוגיה בחסידויות אחרת ולא פגשתי במושג הזה. זו הייתה כל כוונתה השאלה שלי.
גם אני סבור שיש להפנות את הערך ל"מאמר חסידות (חב"ד)". אם יוכרע דיון החשיבות. --שיע(שיחה) • כ"ז בניסן ה'תשע"א • 17:03, 1 במאי 2011 (IDT)
אני הייתי מעדיף את אחד השמות: מאמר דא"ח או מאמר (חב"ד). אני-ואתה שיחה 20:45, 2 במאי 2011 (IDT)
עדיף להשאיר כמו שכעת. ואם לא אז "מאמר חסידות (חב"ד)". כי לתת בשם הערך את השם היותר עמוק לאומת השם הפשוט זה לא נהוג. וחסידות צריך להיות כתוב מכיון שיובן במילה אחת במה מדובר, זה עיקר העניין. --אבגד 23:07, 2 במאי 2011 (IDT)
אין סיבה להשאיר את המילה "חסידות" רק כדי להבהיר במה מדובר, "מאמר (חב"ד)" יבהיר מספיק ומי שירצה יקרא את הערך וידע על מה מדובר כך למשל לא קוראים לרבי הרב מנחם מנדל שניאורסון כדי להבהיר שמדובר ברב וכן הלאה. ‏ישרוןשיחה!!and 19,327 people are justin bieber fan‏ 23:44, 2 במאי 2011 (IDT)
יש הבדל, זה שם של אדם מוכר, כאן זה מושג. למי שמכיר ומתמצא זה מובן שזה חסידות. אבל למי שלא מתמצא (ורובם כאלו שלא מתמצאים), זה לא מובן שזה חסידות, מאמר במבט ראשון לא נשמע חסידות. (מובן שחב"ד זה חסידות, אך לא מובן שהמאמר הוא עניין חסידיות). וכמו שאוהבים להגיד בויקי (ואני בהחלט מסכים) כאן זה לא חבדפדי"ה, שזה ברור מאליו. --אבגד 23:49, 2 במאי 2011 (IDT)
יש הרבה הבדלים אבל העיקרון הוא שלא קוראים לערך בשם שמסביר מהו אלא בשם שלו. ‏ישרוןשיחה!!and 19,327 people are justin bieber fan‏ 23:54, 2 במאי 2011 (IDT)
נו, וזה השם ("מאמר חסידות"). --אבגד 04:09, 3 במאי 2011 (IDT)
אין לי התנגדות להשארת הערך, רק בתנאי שיקרא "מאמר חסידות (חב"ד)" ולא בשם כללי, כמו שהוא עכשיו. כפי שציינתי - "חסידות" וחב"ד אינם מושגים זהים, למרות שחסידי חב"ד משוכנעים שכך הוא. --שפ2000 11:21, 3 במאי 2011 (IDT)
ישרון, שמו של נשוא הערך, הוא בהחלט 'מאמר חסידות' גם בשיח החב"די כשיודעים במה מדובר, קוראים לו מאמר חסידות. כפי שכתבתי, לדעתי יש להעביר ל'מאמר חסידות (חב"ד)' --שיע(שיחה) • כ"ט בניסן ה'תשע"א • 16:32, 3 במאי 2011 (IDT)
אני עדיין חושב שמאמר (חב"ד) או מאמר דא"ח הם שמות ראויים יותר, אבל יש לי עכשיו הצעה נוספת: מאמרי חב"ד. בכל מקרה, צריך לקחת בחשבון שלכל ערך עם סוגריים צריך שיהיה דף הפניה או פירושונים שיפנה אליו. אני-ואתה שיחה 20:22, 5 במאי 2011 (IDT)
אני עדיין מתנגד לשמו של הערך. --שפ2000 - שיחה 19:48, 5 במאי 2011 (IDT)
שפ2000, החלפתי את שם הערך לשם המנומק. "מאמר חסידות (חב"ד)". --אבגד - שיחה 23:18, 5 במאי 2011 (IDT)
אני ואתה, הפכתי כדבריך את שמאמר (חב"ד) או מאמר דא"ח לקישורים לדף. --אבגד - שיחה 23:24, 5 במאי 2011 (IDT)

ההבדל בין "מאמר" ל"שיחה"[עריכת קוד מקור]

כמו כן לא הבנתי בדיוק מה ההבדל בין מאמר ל"לא מאמר". מה ההבדל בין דרך מצוותיך שזה (לפי הערך) מאמרים, לבין "ספר החקירה" של אותו מחבר. --שפ2000 11:21, 3 במאי 2011 (IDT)
בנוגע להבדל בין שיחה למאמר: ההתוועדות של הרבי ארכה במשך כמה שעות והמאמר היה החלק המרכזי של ההתוועדות. במהלך רוב זמן ההתוועדות, הרבי דיבר "שיחות". היו מצבים שהרבי אמר רק שיחות בלבד, לא במעמד התוועדות. והיו מקרים נדירים יחסית בהם הרבי אמר רק מאמרים ללא התוועדות.
בנוגע לספרי הצמח צדק שהזכרת, שניהם בסוג הספרים שהוא ערך. ניסיתי (בהצלחה או לא..) להביא דוגמא לספר מאמרים שערך רבי, לא לפי סדר השנים שאמר (ספציפית "ספר החקירה להצ"צ" זה קצת שונה מסגנון החסידות הרגיל של הצמח צדק, וזה נכתב באופן מיוחד. אך לא ניכנס לזה, ולא זה מה שבאתי להגיד).
חוץ מהספרים שערך, יש ספרי מאמרים שמרכזים את מאמריו לפי שנים וספרי מאמרים המרוכזים לפי נושאים בחסידות. וספר אור תורה שמרוכז לפי פרשות. המשותף בין כל הספרים האלו - הם "מאמרים"
לעומת זאת, יש את "ספר השיחות הצמח צדק", שזה ריכוז של ה"שיחות" שאמר שהגיע לידינו.
ההבדל: רבי היה אומר "שיחות" ו"מאמרים", ההבדל הוא בצורת האמירה והיחס אל האמירה, אינה דומה היחס לשיחות ליחס למאמרים, כמובן שגם השיחות קדושות, אך המאמרים, הם הם החסידות. --אבגד 13:20, 3 במאי 2011 (IDT)
לא ממש הבנתי ואני מסופק אם אתה הבנת. הרבי אומר "שיחה" ובאמצע "מאמר" ? ומה ההבדל ? הוא מכריז על זה ? ושוב - למה "דרך מצוותיך" זה "מאמרים" ? שפ2000 (שיחה | תרומות | מונה) שכח/ה לחתום
בא נעזוב רגע את הספר שהזכרת, ונתמקד בהבדל בין מאמר לשיחה: נתחיל עם ציטוט מבפנים, ותגיד לי אם זה מספיק מובן, אחר כך נעבור לשיחה. "המאמרים שאמרו אדמור"י חב"ד היו נאמרים בטקס מיוחד. החסידים ניגנו ניגון מיוחד קודם אמירת המאמר, במהלך כל זמן אמירת המאמר, נהגו החסידים לעמוד מחמת חשיבותו. המאמר עצמו נאמר על ידי הרבי במנגינה מיוחדת לאמירת מאמרי חסידות. לאחרי המאמר ניגנו החסידים ניגון קצר נוסף. מקובל אצל חסידים שבשעת אמירת המאמר הרבי היה נמצא במצב של "שכינה מדברת מתוך גרונו", וכשהם אמרו את מאמרי החסידות, הם היו בעולם אחר נעלה יותר."--אבגד 16:19, 3 במאי 2011 (IDT)
לא מובן. מה פתאום "החסידים מנגנים לפתע" ? יש הכרזה על כך ? כמו כן מובן מהערך שיש "מאמרים" שנכתבו ולא נאמרו כלל. --שפ2000 16:48, 3 במאי 2011 (IDT)
1) ערכתי מחדש את הקטע כדי להכניס לערך, תגיד אם זה מספיק המאמרים שאמרו אדמור"י חב"ד היו נאמרים בטקס מיוחד, בחלק המרכזי במהלך ההתוועדות שהיו עורכים, הסדר היה שכשניתן האות, החסידים ניגנו ניגון מיוחד קודם אמירת המאמר, בסיום הניגון הרבי התחיל להגיד את המאמר. המאמר עצמו נאמר על ידי הרבי במנגינה מיוחדת לאמירת מאמרי חסידות, כסיים הרבי את המאמר, ניגנו החסידים ניגון קצר נוסף. החסידים נהגו לעמוד מתחילת ניגון ההכנה ובמהלך כל זמן אמירת המאמר, מחמת חשיבות העניין. אם עדיין לא ברור, אשמח לערוך שוב, בשמחה.
2) בהחלט יש מאמרים שכתבו אדמו"רי חב"ד שלא אמרו, אך לא הרבה, בדרך כלל מה שאמרו כתבו, ומה שכתבו אמרו. (הערה: אדמו"ר הזקן והאדמו"ר השביעי לעומת זאת, רק אמרו וכלל לא כתבו). --אבגד 18:07, 3 במאי 2011 (IDT)
שפ2000, מה אתה אומר על הטקסט החדש שהצעתי, האם הוא מובן. --אבגד - שיחה 07:35, 6 במאי 2011 (IDT)

חשיבות[עריכת קוד מקור]

"מאמר חסידות ... הינו דבר תורה העוסק בתורת החסידות". יש דברי תורה רבים. מה חשיבותו האנציקלופדית של ערך זה? ‏Danny-w‏ 00:46, 29 באפריל 2011 (IDT)

אני לא ממש מכיר את המושג (ולכן דבריי הם לא הבהרת חשיבות) אבל הערך אומר יותר מזה, "מאמר חסידות" הוא דבר תורה העוסק בתורת החסידות שנאמר על ידי אדמורי חבד. אני לא יודע מה בדיוק המקום שזה תופס בחסידות, אבל אני יכול לתאר לעצמי איך ייתכן שזה מונח מרכזי. יְשֻׁרוּןשיחה!!and 19,327 people are justin bieber fan ‏ 00:52, 29 באפריל 2011 (IDT)
אם יורחב הערך בנוגע למשמעות של דבר תורה זה ביחס לחסידים (לדוגמא מאמר 'באתי לגני' של האדמו"ר האחרון מחב"ד שנחשב לשיחת יסוד בחסידות חב"ד), כמו גם מאפיינים שמבדילים מאמר חסידות משיחה כללית של דברי תורה, אזי ישנה חשיבות. נת- ה- - שיחה 12:39, 29 באפריל 2011 (IDT)
בהחלט צריך להוסיף מה ההבדל בין שיחות למאמר. ועוד הרבה על בכלל מה זה "מאמר". הוספתי כעת בקיצור את מה שכתבת בסוגריים. --אבגד - שיחה 13:50, 29 באפריל 2011 (IDT)
איך השערך הוצג בזמן ששמו את תבנית החשיבות, בהחלט לא היה חשיבות להשאיר את הערך, אך לאחר שהערך הורחב ונראה כעת. בהחלט יש חשיבות. --אבגד - שיחה 21:53, 30 באפריל 2011 (IDT)
כפי שהערך נראה עכשיו, אחרי שהורחב, אני רואה שיש לי הרבה ללמוד ממנו. לטעמי - מספיק חשוב --א 158 - שיחה 23:12, 30 באפריל 2011 (IDT)
הערך מהווה, להבנתי, סוג של הטעייה, במכוון או שלא במכוון. אמירת דברי חסידות על ידי אדמו"רים היא בעלת מאפיינים דומים בכל החסידויות, בין אם נקרא לזה דא"ח (כמו שקיים בעוד חסידויות רבות), בין אם נקרא לזה "מאמר חסידות" (שייתכן ששייך רק בחב"ד) ובין אם נקרא לזה דבר תורה, ווארט, שיחה, טיש או כל שם אחר. את התוכן פה אפשר לכלול בערך שמדבר על דרכי העברת תורת החסידות מרבנים לתלמידיהם, אבל תסלחו לי, אני לא רואה פה ערך אמיתי. ‏DGtal‏ 12:12, 1 במאי 2011 (IDT)
אם התוכן חשוב, מדוע לא בערך בפני עצמו. --אבגד - שיחה 12:27, 1 במאי 2011 (IDT)
אני מנסה לדמות את זה לערך דרכי לימוד בתלמוד - יש מגוון דרכים ללמוד חסידות, אחת החשובות שבהן היא שיחה של האדמו"ר וכידוע הרבה מספרי החסידות אינם אלא ליקוט של עיקרי שיחות אלו והדפסתם, בדרך כלל לאחר פטירת אומרם (ראה לדוגמה הספר שפת אמת על התורה). לדעתי שיטת הלימוד הזו היא אחת מאבני היסוד של תנועת החסידות, וראוי לכתוב על זה פרק בערך הראשי או בערך על מושג האדמו"ר. אם רוצים ליצור ערך מורחב על דרכי לימוד חסידות או משהו כזה, זה אפשרי, אבל מחייב שינוי שם הערך והתייחסות לכלל עולם החסידות. ‏DGtal‏ 17:41, 1 במאי 2011 (IDT)
אני שומע מה שאתה אומר. אבל לא מדובר רק בהעברת תוכן מאדמו"ר לחסידיהם או דרך לימוד החסידות, אלא באיזה שהוא מקום העברה מעולמות עליונים לכאן למטה. --אבגד - שיחה 04:22, 2 במאי 2011 (IDT)
אתה באמת מצפה שויקיפדיה תסביר שמדובר ב"העברת תוכן מעולמות עליונים לכאן למטה" ? --שפ2000 - שיחה 08:43, 2 במאי 2011 (IDT)
אני תומך בחשיבות. בטרמינולוגיה החב"דית יש משמעות מובחנת ל"מאמר" לעומת "שיחה", והתייחסות טקסית והגותית שלמה למאמרים הללו. שם הערך מעט בעייתי, והצעתי למעלה שתי חלופות. אני-ואתה שיחה 20:51, 2 במאי 2011 (IDT)
שפ2000, יש דברים הרבה יותר מופרכים שמוזכרים בויקידפיה. וכן, אם יש קבוצה של אנשים שמאינים בכזה דבר, בהחלט יש חשיבות. --אבגד 23:12, 2 במאי 2011 (IDT)
1) אשמח לדוגמא על משהו מופרך. 2) אם אנשים מאמינים (וזו זכותם) ניתן לכתוב זאת תחת משפט "חסידי חב"ד מאמינים ש..." ולא כעובדה (שאני אישית לא חולק עליה). --שפ2000 09:05, 3 במאי 2011 (IDT)
1) אמצע בהקדם. 2) זה כבר כתוב כך, ראה בפנים. 3. זה נותן עוד סיבה להשאיר את הערך. 4 אני מבין מבין דבריך שאתה בעד השארת הערך. --אבגד 09:26, 3 במאי 2011 (IDT)
כעת, לאחר ההרחבה המבורכת של הערך מובהר כי מדובר במנהג חשוב בחסידות חב"ד. מאחר ומדובר בחסידות גדולה עם השפעה רבה, אני רואה חשיבות לערך המתאר מנהג זה. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 11:06, 3 במאי 2011 (IDT)
החשיבות הובהרה. ורוב הגיבו בעד. --אבגד 04:44, 5 במאי 2011 (IDT)

"שבעת אדמור"י חב"ד"[עריכת קוד מקור]

בציטוט "מאמר חסידות הינו דבר תורה שנאמר או נכתב על ידי אחד משבעת אדמו"רי חב"ד" - קיימת הטיה מובהקת. ומה עם אדמור"י חב"ד מענפי קאפוסט למשל ? הם לא אמרו מאמרים ? כדאי שחסידי חב"ד הויקיפדים יפנימו שכאן זה לא חבדפדי"ה ולא הוצאת קה"ת. --שפ2000 - שיחה 14:11, 1 במאי 2011 (IDT)

שנה זאת ל'אדמו"רי חב"ד' בלי 'שבעת'. --שיע(שיחה) • כ"ז בניסן ה'תשע"א • 17:04, 1 במאי 2011 (IDT)
בוצע בוצע על ידי שיע. --אבגד 18:10, 3 במאי 2011 (IDT)

זמן הוה או עבר[עריכת קוד מקור]

המשתמש אבגד ואנוכי חלוקים בשאלה האם יש לנסח את הפסקה הבאה בלשון עבר או הווה ההבדלים מוצגים כאן

הנימוק שלי: באנציקלופדיה כותבים על מושגים בלשון הוה. אלא אם כן מושג הוא היה ולא יהיה עוד. הערך לא עוסק במאמרי הרבי בדווקא אלא במושג 'מאמר בחסידות בחב"ד'.

נא הביעו דעתכם. שיע(שיחה) • כ"ט בניסן ה'תשע"א • 20:00, 3 במאי 2011 (IDT)

אז כנראה שלא שמת לב שיש שני חלקים בערך, החלק הראשון זה אמירת המאמרים על ידי אדמו"רי חב"ד - שזה לא יהיה עוד, עד ביאת משיח. והחלק השני זה אמירת המאמר על ידי החסידים שזה מופיע למטה יותר. על החלק הראשון כתוב בלשון עבר ועל החלק השני כתוב בלשון הווה. --אבגד 20:18, 3 במאי 2011 (IDT)
1. השאלה היא האם מבחינה אנציקלופדית אמירת מאמר על ידי אדמו"ר הוא דבר שהיה ולא יהיה עוד. 2. גם לדעתך לא יהיה עד ביאת משיח - שאתה מאמין ודאי שיבוא היום - לא מתאים לכתוב בלשון עבר. --שיע(שיחה) • כ"ט בניסן ה'תשע"א • 20:27, 3 במאי 2011 (IDT)
1. מבחינה אנציקלופדית, אמירת מאמר על ידי אדמו"ר חב"ד, היא דבר שהייתה, וכיום איננה. 2. כן, לדעתי מתאים לכתוב בלשון עבר כי עד שהוא לא מגיע, זה בלשון עבר. --אבגד 20:42, 3 במאי 2011 (IDT)
נמתין לדעתם של משתתפים נוספים --שיע(שיחה) • א' באייר ה'תשע"א • 15:30, 5 במאי 2011 (IDT)