שיחה:מגילות ים המלח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

על הנושא הזה נכתב המון המון המון. אני מתפלא שיש לנו ערך כל כך דל. אולי מישהו יהפוך את זה למיזם של ממש. --Harel 14:49, 16 מרץ 2005 (UTC)

נכון מאד, אני גם מסתייג מן הקטע: "ב-13 בפברואר 1955 רכשה מדינת ישראל את מרבית המגילות." אז הושלמה רכישת 3 (או 4) המגילות האחרונות מתוך ה-7, אלו שלא נרכשו באמצע מלחמת השחרור ע"י פרופ' סוקניק, וכן הייתה מגילה נוספת שנרכשה תוך כדי מלחמת ששת הימים מסוחר עתיקות ערבי-נוצרי מבית לחם. אולם "מרבית המגילות" נמצאים כידוע במוזיאון רוקפלר, וגם לאחר מלחמת ששת הימים, ישראל לא נגעה בהם והשאירה אותם תחת אחריותו של הצוות הבין לאומי שמינתה ממשלת ירדן, ורק בשנים האחרונות הואיל צוות החוקרים להדפיס את המגילות סוף סוף, יש הרבה מה לספר גם על שלבי הגילוי ומה שהיה סביב ההדפסה, וחבל שעד כה איש מכותבי האנציקלופדיה לא הרים את הכפפה. אורח נטה ללון 19:59, 1 אוגוסט 2006 (IDT)
הערך גדל בינתיים, אבל במחינת החומר על מציאת המגילות ומקום המצאן כיום, עדיין חסר חומר רב. אורח נטה ללון 18:02, 28 בינואר 2008 (IST)

קטע מופרך[עריכת קוד מקור]

אני מעתיק מתוך הערך:

אך ישנן גם ראיות הסותרות השערה זו: ח'רבת קומראן היא יישוב קטן מאד, שבו יכלו לגור לא יותר מ-150 איש בזמן נתון. מאחר שעל פי כתבי היד במגילות זוהו כמה מאות סופרים שונים, אין האוכלוסייה האפשרית גדולה דיה כדי להסביר את מגוון הסגנונות בכתבי היד. קשה לקשור באופן ברור בין תיאורו של פליניוס לבין קומראן; התיאורים של בן מתתיהו אינם מתאימים לחלוטין למתואר בסרך היחד, ועוד. בשל בעיות אלה, פותחו תאוריות מתקנות, הטוענות כי אלה שכתבו את המגילות לא היו האיסיים שמתאר בן מתתיהו, אלא קבוצה שהתפצלה מהם.

קטע זה מופרך לחלוטין, אילו היתה השאלה שבמגילות מובעות השקפות שונות משל האיסיים, הייתי מבין מדוע "פותחו תאוריות מתקנות" כדי להסביר את הסתירה. אך כאשר השאלה היא גודל הישוב בקומראן מה תועיל העובדה שמדובר בתת-קבוצה, להיפך היו שם בקומראן פחות ספורים מן התת-קבוצה, אם נאמר שהם גרו במקום אחר ורק כתביהם הובאו לכאן, נוכל אותו דבר לומר על הקבוצה הראשי.

כנראה שמישהו ערבב כאן שני חצאי קטעים שאין להם קשר זה לזה. והתאוריות הנ"ל באות להסביר סתירות בין השקפות האיסיים מתוך מה שעולה מכתבי יוסיפוס והסטוריונים אחרים, לבין הנאמר במגילות...

  • בינתיים הקטע שתואר בהערה שמעליי כ"מופרך" עודו עומד. יש למישהו תגובה לטענה, או ידע מספיק כדי לתקן/לאשר את המידע בערך? אלמה מאטר - שיחה 19:57, 27 ביוני 2010 (IDT)

החומר עליו כתובות המגילות[עריכת קוד מקור]

אני מסכימה עם ההערה הקודמת המוזכרת פה, ואני מבקשת להוסיף עליה, כי חסר שמו של החומר עליו נכתבו המגילות והסבר עליו (קלף).

- לא כל המגילות כתובות על קלף. כ-20% כתובות על פפירוס, ויש מגילה אחת שכתובה על נחושת.

הערה או שתיים[עריכת קוד מקור]

בנוגע ל"פשרים" כתוב:

"על אף שלמעשה אין זה פירוש במובן הרגיל של המילה, אלא שימוש בשיטות דרשניות ואחרות כדי "לפצח" את הקוד של הנביא, לפי אמונתם של הכותבים."

לא הבנתי למה זה לא פירוש במובן הרגיל.

כמו כן, מדוע ספר ישעיהו היה גילוי חשוב? האם חלקים ממנו לא היו מוכרים עד אז? יוסאריאןשיחה 01:03, 28 בינואר 2007 (IST)

א. פירוש הוא הסבר הטקסט - מילולית או בצורה אחרת. דרש הוא השלכה של הטקסט על מאורעות זמנו של הדורש. פשר הוא יומרה לפיצוח נבואה - לא הסבר מילולי או אחר, אלא הסבר מדוע הנבואה מדברת על זמנו של הפושר. זה משהו בין דרש לפרשנות. ב. החשיבות בספר ישעיהו שהתגלה היא היותו ספר שלם מאותו זמן. הללשיחה תיבת נאצות 01:25, 28 בינואר 2007 (IST)

אני רוצה להוסיף כמה דברים בנוגע למגילת הנחושת שהיא המגילה המרכזית מבין כל המגילות הסובבות אותה שאם ניקח את כל המגילות שנמצאו באותו תקופה ונעשה הצלבה עם מגילת הנחושת נגלה דברים שלא פועונחו עד היום.

אדרבא, ניתן להוסיף, רק בבקשה - בכתיבה תקינה ותוך שימוש בסימני פיסוק. מגיסטר 09:36, 2 ביוני 2007 (IDT)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]

לדעתי הקישור להיכל הספר מיותר משום שאין בקישור שום פישט מידע על המגילות. יש צורך לעבור גם על שאר הקישורים. הידרו 16:23, 11 ביוני 2007 (IDT)

לא מסכים. מלבד עצם החשיבות בכך שהיכל הספר הוקם בעיקר לשם אחסון המגילות הללו ואחרות, יש באתר גם תכנים חשובים על המגילות, שחזורן וכו' וכן גישה אונליין למגילת ישעיהו השלמה. נריה 17:23, 11 ביוני 2007 (IDT)
הידרו, היכל הספר הוקם לשם כך... אם נסיר את הקישור, אנא אנו באים? חגי אדלר 18:02, 12 ביוני 2007 (IDT)

דעת הרוב[עריכת קוד מקור]

"... רוב החוקרים מצביעים עליהם כאיסיים המוזכרים בכתבי יוסף בן מתתיהו ..." - מישהו כאן ערך סקר בין החוקרים? ומדוע כל הערך כה מוטה לכיוון הפרשנות האיסיית?

- סקר? איזו הערה מצחיקה. אולי נבקש מהחוקרים להצביע במשלוח אס-אם-אס כדי שתשתכנע שזו דעת רוב החוקרים? רוב החוקרים חושבים כך, וכמעט כל ספר על המגילות יצביע על כך. גם אלו שאינם חושבים כך, אם יש בהם מידת ההגינות, מודים בפה מלא שהם בדעת מיעוט.

סתירות עם הערך באנגלית[עריכת קוד מקור]

שתי סתירות שיש בין הערך בעברית לערך באנגלית: ראשית, בעברית נאמר שחלק מהמגילות שימשו כחומר בערה לבדואי שמצא אותן. במקור באנגלית נאמר שלמרות שמועה פופולארית בנושא, אין אמת בטענה זו. שנית, בעברית נאמר שרוב החוקרים מאמינים שהמגילות נכתבו בידי צדוקים, בעוד שבגרסה האנגלית נאמר שרוב החוקרים מאמינים שמדובר באיסיים, והתיאוריה הצדוקית מובאת רק כאופציה השלישית, אחרי האופציה של הכמרים. האם מישהו יודע מי צודק ומי טועה - העברית או האנגלית? את אחת הגרסאות צריך לתקן. אלמה מאטר - שיחה 16:10, 22 ביוני 2010 (IDT) 2.

מקריאה של ספר אחד או שניים, לא לגמרי ברור לי למה מתכוונים כשכותבים "בידי צדוקים". הרושם שלי הוא שלפחות כמה מהכותבים מתכוונים לכת שמקורה כוהני, ואולם לא הונהגה ע"י האצולה הכהנית שהמשיכה לשבת בירושליים (בית צדוק, בית בייתוס, וכו'), אלא פיתחה גרסה משלה.Tzafrir - שיחה 17:54, 22 ביוני 2010 (IDT)
הערך מנסה לתאר מחלוקת לגבי זהות כותבי המגילות, תוך כדי הצגת המגילות עצמן. רוב החוקרים עדיין מאמינים באיסיים, אבל חלק הולך וגדל של חוקרים מתחילים לקבל את השיטה הצדוקית. התאוריה החדשה תימדד תוך מספר שנים אם תסביר את התופעות שהיא מנסה לפתור, כמו גם את שאר הבעיות שפתרה התאוריה הקודמת. יש עוד כמה שנים עד לשכנוע "רוב" החוקרים.
הצדוקים הם כת כהנית, חלק בלתי נפרד מהאצולה הכהנית של ירושלים עד תקופת החשמונאים. בתקופה זו נושלו הצדוקים מתפקידם המרכזי במקדש, ולתפקיד מונו כהנים שלא ממשפחת צדוק, במינוי "פוליטי" פסול בעיני הצדוקים. הצדוקים פרשו מן ההנהגה שלא רצתה לקבלם אל המדבר. מכאן ואילך כבר אין ממש אצולה כהנית, אלא חכמים ותלמידיהם. המגילות משקפות את מאבקם של הצדוקים בכהונה החדשה, בחכמים ובמלוכה עצמה לאחר הנישול. זוהי הטענה המרכזית של רחל אליאור, וזה מה שהערך מנסה להסביר בנוגע לכך. אם זה לא מוסבר מספיק טוב - נתקן. haggibar - שיחה 23:02, 23 ביוני 2010 (IDT) 

מיזם משותף במסגרתו תעלה לאינטרנט ספרייה דיגיטלית של המגילות הגנוזות[עריכת קוד מקור]

רשות העתיקות וגוגל ישראל השיקו באוקטובר 2010 מיזם משותף במסגרתו תעלה לאינטרנט ספרייה דיגיטלית של המגילות הגנוזות. עדכון חשוב זה נמחק כאן מיידית בנימוק סתמי ומוזר: "כשזה יעלה לרשת נכתוב". כאילו שלא כותבים כאן על מיזמים בפיתוח. כמובן שויקי האנגלית התייחסו למיזם החשוב ובהרחבה תחת כותרת משנה, שלא קיימת אצלנו: Digital copies. חבל ששוב הקוראים צריכים לנדוד לויקי האנגלית כדי להתעדכן.

אני לא חושב שיש טעם לכתוב על זה עד שזה יתממש. הללשיחה • י"ד בחשוון ה'תשע"א • 20:35, 21 באוקטובר 2010 (IST)
קוראי העברית מוזמנים לקרוא על כך באתר הרשמי של רשות העתיקות [1]. וגם כאן [2] וגם כאן [3] (מה זה האתר הזה? מה לסוכנות הידיעות הצרפתית ולגוגל?) ‏Rex‏ • שיחה 20:43, 21 באוקטובר 2010 (IST)
יש שם תמונות לדוגמה ברזולוציה גבוהה. כדאי להוריד. וזה באמת דבר שכדאי לקשר אליו בערך. הללשיחה • י"ד בחשוון ה'תשע"א • 20:45, 21 באוקטובר 2010 (IST)
עבדף הקטן הוריד זאת מזמן (יש לינק להוריד תיקיית ZIP בכתבה שבאתר רשות העתיקות). ‏Rex‏ • שיחה 20:49, 21 באוקטובר 2010 (IST)
להבנתי מדובר במיזם מתמשך. כלומר הוא החל למעשה לפני כמה שנים ויימשך שנים נוספות. בנקודת זמן כלשהי נראה לי חשוב להכניס את המידע לערך אף שהפרויקט לא הושלם. דרך - שיחה 20:52, 21 באוקטובר 2010 (IST)
קצת פורפורציות: כל דבר הוא חשוב, גם איפה מאוחסן כרגע 4Q217 וכמה אותיות מחוקות יש ב7Q28. אבל יש סדר קדימיות. וכל עוד ואין פה סקירה מינמלית על הפרויקטים המדעיים הלא דיגטליים שכבר קיימים עשרות שנים, וכל עוד והקורא המצוי אין לו מושג מהערך על מספר המגילות, על תוכנם המלא, ניתוח מלא של הנתונים (שפות, גודל טקסט, ותכני המגילות), והסבר על הפרויקטים השונים של תיעוד החומר ושל המחקר בעניין, כמו גם מקום איחסונם, הרי שהרחבה על פרט אקטואלי עתידי, רק בגלל שהוא נכתב כעת בעיתון, אינה מתקבלת על הדעת. ‏Rex‏ • שיחה 20:57, 21 באוקטובר 2010 (IST)
לא כך כך שמתי לב. עתה אני רואה שיש שהנושא קיים בחלק מהקישורים החיצוניים, ועל כן אני מסכים לדעת הכותבים מעלי. דרך - שיחה 21:38, 21 באוקטובר 2010 (IST)
למה אתה מסכים? ששום מילה מהפרק Digital copies שמופיע בויקי האנגלית- לא ראוי להופיע בטקסט של ויקי העברית? שלמרות שיש קטגוריה:מיזמים עתידיים ענקית עם 104! דפים- אין מקום להזכיר בויקי העברית את המיזם החשוב של ספריה הדיגיטלית של המגילות? אגסי - שיחה 20:41, 22 באוקטובר 2010 (IST)

סתירה קטנה[עריכת קוד מקור]

בהתחלה כתוב שנמצאו חלקים מכל ספרי התנ"ך, חוץ ממגילת אסתר וספר נחמיה, ובהמשך כתוב שרק ממגילת אסתר לא נמצאו חלקים. מה נכון? צורטק - שיחה 12:10, 9 בפברואר 2011 (IST)

צדקת. לאחרונה זוהתה פיסה קטנה מספר נחמיה ג, פסוק י"ד: Announcing a Dead Sea Scrolls Fragment of Nehemiah. אם כך, נשארה רק אסתר המלכה מחוץ למגילה...

טקסט לא ברור[עריכת קוד מקור]

בפסקה מגילות ים המלח#התאוריה הכהנית: בני-צדוק נכתב, "בכך הופרכה אמונתם של כמה חוקרים כי נוסח המסורה נקבע בידי רבי עקיבא או אחרים בתקופתו". קביעה זו לא ברורה, וטעונה הסבר מדוע הופרכה התפיסה המסורתית שהתנ"ך נקבע בידי התנאים. --אפי ב.התחברו ל♥ • 18:01, 26 בספטמבר 2011 (IDT)

עדכון מקורות[עריכת קוד מקור]

לאחרונה הועלו לרשת חמש מגילות: • מגילת ישעיהו השלמה • מגילת סרך המלחמה • מגילת המקדש • מגילת סרך היחד • מגילת פשר חבקוק ניתן לצפות בהן באתר הבא: http://dss.collections.imj.org.il/

87.69.220.188 13:07, 2 באוקטובר 2011 (IST)

צריך לכתוב בהרחבה על הפרסום הדיגיטלי, כפי שנעשה בויקי האנגלית: Digital publication אגסי - שיחה - עדכונים אקטואליים נחוצים! 01:17, 19 ביולי 2012 (IDT)

אתר חדש לחקר המגילות בשיתוף גוגל[עריכת קוד מקור]

לרשות העתיקות יש אתר חדש בשיתוף גוגל http://www.deadseascrolls.org.il/ 84.229.29.45 02:24, 22 בדצמבר 2012 (IST)

גרסה משודרגת לאתר הצפיה במגילות הגנוזות[עריכת קוד מקור]

רשות העתיקות משיקה היום גרסה משודרגת של אתר "הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש ליאון לוי". העלתה לרשת 10,000 תצלומים של המגילות באיכות חסרת תקדים

גרסה שנייה ומשודרגת של אתר "הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש ליאון לוי" עלתה היום לאויר. באתר, שכתובתו deadseascrolls.org.il, ניתן לצפות בכ-10,000 קטעים חדשים שהועלו לרשת, באיכות שטרם נראתה. זאת, לצד הסברים על מגוון כתבי יד, ובהם ספר שמות בכתב בעברי קדום, שמואל א' ו-ב', מקצת מעשה התורה, שירי עולת השבת וירושלים החדשה.

קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 13:56, 4 במאי 2013 (IDT)

דת[עריכת קוד מקור]

האם המגילות בעלות ערך חשוב לדת היהודית לאסלמית או לנוצרית? --ויקידע - שיחה 20:14, 27 בינואר 2015 (IST)

ערך כפול[עריכת קוד מקור]

האם אין כאן צורך בהפניה למועצה אזורית מגילות, ששמה המלא הוא "מגילות ים המלח"? 84.229.176.233 16:21, 19 באוגוסט 2015 (IDT)

ראה הערה בראש הערך. ראובן מ. - שיחה 16:27, 19 באוגוסט 2015 (IDT)

טעות כתיב?[עריכת קוד מקור]

רוב המגילות כתובות בעברית, כשליש מן המצאי בארמית ויתרתן ביוונית...

המצאי?

זו לא טעות ראה: [4]. בריאן - שיחה 09:14, 9 בפברואר 2016 (IST)

מספר המגילות והחלוקה היחסית[עריכת קוד מקור]

בערך מתואר שהמגילות משקפות 800 ספרים, 30% מהם מקראיים וכו'.

בעקבות סתירה עם הנוסח האנגלי (שמדבר על 972 ספרים, ועל 22% ספרים מקראיים) בדקתי ב"ביקורת נוסח המקרא" של עמנואל טוב, (מהדורה שניה תשעד), שם (עמ' 91) הוא כותב שמדובר ב930 מגילות, וכי חלק המגילות המקראיות הוא 22% (עמ' 92).

ראוי כמדומה לתקן את הערך וניתן לציין את המקור הזה.

Toraumada - שיחה 20:24, 10 במרץ 2018 (IST)