שיחה:תוכנית הגרעין של ישראל

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך מעולה כל הכבוד!

"ישראל לא תהיה המדינה הראשונה שתכניס נשק גרעיני"[עריכת קוד מקור]

הפסקה לא נמחקה בטעות. היא מהווה הבעת דעה טהורה ונועדה להוכיח כי המדיניות מגוחכת. טרול רפאים 19:16, 22 יולי 2005 (UTC)

להיפך, היא מוכיחה שהמדיניות גאונית. מציגים אותה במשפט שנשמע מרשים על פניו וחסר כל משמעות כשבוחנים אותו לעומק. מאחר שיש רוב נגד עמדתך (כותב הטקסט ואני) אנא אל תמחק אלא אם תביא עוד שני תומכים בדעתך, או שתפנה לבורר. שש"ז 18:49, 23 יולי 2005 (UTC)
דעתי על הפסקה לא השתנתה, הפסקה מהווה הבעת דעה וחלק הסיכום שלה שלכאורה מכיל עובדות, הוא שקרי. טרול רפאים 16:48, 12 מאי 2006 (IDT)
כיצד שקרי? צחי 23:15, 13 מאי 2006 (IDT)
לא יודע אם מה שכתוב שם שקרי, אבל הוא בהחלט ערך או משמעות - הפרשנות מהו נשק גרעיני? האם נשק שלא נוסה הוא נשק גרעיני? האם פצצת אטום שאינה מחוברת לטיל או אמצעי אחר ולכן אינה שמישה היא נשק גרעיני? האם נשק גרעיני שהוצא ממנו מרכיב כלשהו (אולי אפילו רק הדלק) ולכן לא שמיש באופן מיידי הוא נשק גרעיני? מגוכחת לכל הפחות, ולפרשנויות (ללא ייחוס) אין מקום בויקיפדיה. ‏conio.h‏ • ‏שיחה‏ 23:20, 13 מאי 2006 (IDT)
שש"ז הכניס את הקטע הזה. צריך לשאול אותו מאיפה הוא הביא את זה. צחי 11:11, 14 מאי 2006 (IDT)

מפעל טקסטיל או לא?[עריכת קוד מקור]

כאן כתוב, בסעיף כורים גרעיניים בישראל כך:

במסגרת מדיניותה הגרעינית של מדינת ישראל הוקמה בשנת 1960, בעזרת ממשלת צרפת, הקריה למחקר גרעיני ליד דימונה. בהתחלה נטען כי המבנה המוקם הוא "מפעל טקסטיל", ולאחר מכן נטען כי זהו כור למטרות שלום בלבד. ממשלת ישראל מסרבת לפתוח את הכור לפיקוח בינלאומי, למרות שבעבר ביקרו בכור משלחות ביקורת אמריקאיות.

ואילו בערך הקריה למחקר גרעיני כתוב:

בתחילה לא הודתה ישראל בבנית הכור, וטענה שעבודות הבניה הם של מפעל מגנזיום (לדעה הרווחת שהטענה היתה שמוקם שם "מפעל טקסטיל" כנראה אין ביסוס).

מישהו יכול לשפוך מעט אור על הנושא, ולקבוע גרסה אחידה לכל הערכים הויקי בקשר לקמ"ג? conio.hשיחה 01:51, 4 דצמבר 2005 (UTC)

שאל את דוד שי, הוא כתב על מפעל המגנזיום בערך השני. אני מכיר רק את גרסת הטקסטיל, וענין המגנזיום נראה לי כסיפור כיסוי לא כל כך מוצלח - מגנזיום מופק בישראל רק מים המלח, ולא כל כך הגיוני לבדות סיפור שלפיו מקימים מפעל מגנזיום דווקא בדימונה ומשנעים את חומרי הגלם במיוחד עד לשם. אבל מעולם לא חקרתי בנושא... odedeeשיחה‏ 02:21, 4 דצמבר 2005 (UTC)
לא דוד, אלא אכן אני. וזה לקוח מהקישור הזה: [1]. emanשיחה 09:56, 4 דצמבר 2005 (UTC)
סליחה, פספסתי :-). אם כן, קודם כל בקישור נכתב על מפעל מנגן ולא מגנזיום. שנית, בגוגל מופיעים אתרים רבים שמציינים שישראל תיארה את קמ"ג כמפעל מנגן ולחילופין מפעל טקסטיל. עד שנמצא מישהו שממש זוכר מה נאמר בשנות השישים, נראה לי שכדאי להזכיר את שני סיפורי הכיסוי בערך. odedeeשיחה‏ 10:06, 4 דצמבר 2005 (UTC)
האמת היא שהאתר הזה נראה אולי הכי אמין ורציני מכל האתרים שהסתכלתי בהם בזמנו. גם הסיפור השני מוזכר, אם כי בדרך השלילה, אבל לא אכפת לי שזה יוצג כאו זה או זה. בקשר למנגן/מגנזיום, או שאני קראתי לא טוב, או שזה שונה מאז... (אם מתעקשים אולי אפשר לבדוק את זה) emanשיחה 10:17, 4 דצמבר 2005 (UTC)
חיפוש קטן בגוגל על מילות המפתח manganese plant israel מוצא כמה תוצאות מעניינות:

Israel had been active in the French nuclear weapons program from its inception, and provided critical technical expertise. Dimona became operational in 1964 and plutonium reprocessing began shortly thereafter. Despite Israeli claims that Dimona was "a manganese plant, or a textile factory," the extreme security measures employed belied the bogus claims. [2]
Dimona went on line in 1964 and plutonium reprocessing began shortly thereafter. Despite various Israeli claims that Dimona was "a manganese plant, or a textile factory," the extreme security measures employed told a far different story. [3]
It was France that built a uranium reactor and plutonium reprocessing plant in the Negev desert, called Dimona. The Israelis lied that it was "a manganese plant, or a textile factory". [4]

לא שהאתרים האלה נראים לי אמינים מדי, אבל בכ"ז מעניין לשים לב לציטוט החוזר "a manganese plant, or a textile factory", והמשעשע למדי, יש לציין - כאילו ישראל עצמה לא יודעת איזה מפעל מוקם שם. אני לא מניח שמישהו יטרח לחטט בארכיבי העיתונים כדי למצוא ידיעה מאותה תקופה, כך שאפשר לציין פשוט את שתי הגרסות וזהו. כן? לא? conio.hשיחה 22:17, 4 דצמבר 2005 (UTC)
לאתרים בסגנון התכוונתי קודם כשהזכרתי את הציטוט החוזר שקמ"ג תואר כמפעל מנגן ולחילופין מפעל טקסטיל. העובדה שהציטוט חוזר לא אומרת יותר מדי, מיעוט החומר הרשמי הזמין בנושא גורם לשרשרת שבה כל אחד מעתיק ומצטט את דברי אחרים. למען האמת, סיפור כיסוי שהוא כל כך לא עקבי (טקסטיל היום, מנגן מחר) נראה קצת לא סביר... לכן כתבתי שצריך למצוא מישהו שזוכר או, כפי שהצעת, לחפור בארכיונים. הבעייה היא שבשנות השישים אפילו מיקרופילם בקושי היה, אז יתכן שצריך פיזית לעבור על גליונות מודפסים. אם אתה שואל אותי, הסיכוי שזה יקרה נמוך מאד, עדיף למצוא מישהו עם זיכרון טוב. odedeeשיחה‏ 23:43, 4 דצמבר 2005 (UTC)
על-פי הספר ישראל והפצצה של אבנר כהן, שנראה לי המקור הגלוי האמין ביותר על הקמ"ג, ישראל נתנה בתחילה את שתי התירוצים לאמריקנים בפעמים שונות: ביוני 1960 תיארה ישראל את אתר דימונה כ"מפעל טקסטיל", ואילו בספטמבר אותה שנה, תיארו אישים ישראלים את "מיזם דימונה" ההולך ונבנה כ"תחנת מחקר במטלורגיה". אני אעדכן את הערכים בהתאם. השקמיסט 17:39, 9 דצמבר 2005 (UTC)

הצהרת גייטס[עריכת קוד מקור]

איך לדעתכם כדאי לשלב את זה בערך? לב - שיחה 12:34, 7 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]

זה שולב יפה, ואחרי כל התגובות נכניס גם אותן בקטן... גוטה + שיחה + 100 השירים 10:10, 12 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]

שמשון הגיבור[עריכת קוד מקור]

מה לעזאזל קשורה התמונה שלו?! זו אנציקלופדיה, לא מקום לדימויים ואזהרות... אפשר להוריד? גוטה + שיחה + 100 השירים 10:10, 12 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]

תסריט בדיוני[עריכת קוד מקור]

הועבר לכיכר העיר. ‏Yonidebest Ω Talk 15:18, 1 ביולי 2007 (IDT)[תגובה]

פרשנות או דעה?[עריכת קוד מקור]

המשפט "כמות כזו של הרוגים תהיה חייבת לגרור איתה תגובה גרעינית או איום גרעיני שיעצור ירי שכזה באופן מיידי. ולכן, אופציית הפעולה הגרעינית של ישראל הולכת והופכת לאפשרית יותר ויותר ככל שמתעצם האיום האיראני." נראה בעיני כדעה ולא כעובדה או פרשנות. גם אם זו פרשנות, הרי שרצוי להביא אותה בשם מי שאמר אותה, ולא להציגה כעובדה. ערןב 11:24, 25 באוגוסט 2007 (IDT)[תגובה]

על מה נסמכת הפסקה שנערך דיון?[עריכת קוד מקור]

לגבי הפסקה הזו

הדיון בנושא פיתוח נשק גרעיני עלה על סדר היום כבר בשנות החמישים ולמעשה עם תום מלחמת השחרור. קברניטיה של מדינת ישראל הגיעו כבר אז להחלטה כי על מדינת ישראל להתחמש בנשק גרעיני לצורך הרתעת מדינות ערב שאינן משלימות עם קיומה.

אשמח לדעת על סמך מה היא נכתבה? האם יש ולו ספר אחד, יומן אחד, פרוטוקול אחד, שבו נזכר דיון של "קברניטי המדינה" על התחמשות בנשק גרעיני? כשאומרים שהנושא עלה על סדר היום, למה הכוונה? דיון שנערך בעיתונות? באקדמיה? בכנסת? בממשלה? בספרות? היכן על סדר היום?

ההחלטה התקבלה רק על ידי בן גוריון (וכמה "מומחים" שמעולם לא נבחרו). לא התקיים מעולם דיון, לא בכנסת, לא בממשלה, ולא בשום פורום של אנשים שנבחרו שישראל תתחמש בנשק גרעיני. מבקש לשנות פסקה זו עד שיוכח אחרת.

לצערי הכתוב כאן מוכיח כי פשוט לא קראת את הפסקה האמורה, עשה זאת ואולי אחר כך ניתן יהיה לנהל דיון בעל משמעות. טרול רפאים 21:08, 30 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

מרשימת ההמתנה[עריכת קוד מקור]

ערך טוב מאוד. חובבשירה - שיחה 10:57, 28 ביולי 2008 (IDT)[תגובה]

ערך מעניין. רצוי שיעבור הגהה לשונית מקיפה בטרם יומלץ. ברי"אשיחה • כ"ה בתמוז ה'תשס"ח • 12:19, 28 ביולי 2008 (IDT)[תגובה]

"על פי הדלפה לעיתונות של מרדכי ואנונו, טכנאי שעבד בקריה למחקר גרעיני, והערכות של מומחים וארגוני מודיעין שונים, ישראל נמנית עם המדינות שלהן נשק גרעיני." - עד כאן אחלה בחלה. לאחר מכן כתוב "מדינת ישראל לא נתנה מעולם פרסום מפורש ליכולתה הגרעינית, והיא שומרת על מדיניות הקרויה "עמימות גרעינית". עקב כך אין אפשרות לנקוב במספר מדויק של הפצצות הגרעיניות שברשות ישראל" - יש הוכחה שיש בכלל פצצות? כל הערך מדבר על השערות, שאין כל הוכחה לקיומן מלבד פליטות פה מקריות שאולי בכלל נאמרו כדי ליצור איזה מאזן אימה והרתעה. ראוי שויקיפדיה עברית תוציא ערך שכולו מבוסס על שמועות ממקורות לא רשמיים??? קלדן

יש בו רק תמונה אחת. כדאי לראות איך אפשר להוסיף לו עוד מספר תמונות. --אפי ב.שיחה22:54, 29 ביולי 2008 (IDT)[תגובה]

יותר דורש השלמה, או תבנית שכתוב, ממומלץ. הקטע ההיסטורי רחוק מלהיות מושלם, הקטע הספקולטיבי על "שימוש מלחמתי" אינו כולל סימוכין כלשהם. אין מילה אחת על הנושא החשוב - מדיניות העמימות / מדיניות ייצור הגרעין - דמוקרטיה. חסרים תתי נושאים רבים וחשובים. בקצרה - לא לכאן. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 07:11, 31 ביולי 2008 (IDT)[תגובה]

אנחנו חייבים להמשיך ולהחיות את התמונות של עוכר ישראל הזה?[עריכת קוד מקור]

למה לשים את התמונה שצילם וענונו בערך? הורידו אותה, ושישכחו ממנה כמה שיותר. כמה שפחות נגישות למידע, ככה יותר טוב.

שתי בעיות עיקריות עם הערך (לדעתי)[עריכת קוד מקור]

הראשונה, האם מידע שכזה צריך להיות ערוך בצורה כה יפה ונגישה לכל העולם, או שכדאי לקחת בחשבון השפעות יחצניות על עיצוב דעת הקהל העולמי? ברור שלכל גופי המודיעין הגדולים בעולם יש מידע רב פי עשר מאשר רשום פה, אבל לא כך לאזרח הצרפתי/גרמני/קנדי/אמריקאי שיושב בבית. צריך לשקול באם ערך כזה צריך להיות קיים בוויקפדיה.

הבעיה השניה היא שבדומה להרבה ערכים ציונים, הערך בחיים לא היה עובר אישור של ויקי בשפה אחרת. הוא נכתב עם מלא דעות, פרופוגנדה, מיתוסים וספקולציות. ברוב המקרים הכתוב לא מסתייג ומציג אותם כעובדות.

הייתי ממליץ ללכת לקרוא את הערך המקביל באנגלית. הוא לא מושלם, אבל לפחות כתוב יותר ברצינות.

http://en.wikipedia.org/wiki/Nuclear_weapons_and_Israel

מדיניות השימוש[עריכת קוד מקור]

לאיראן יכולת להשתמש בדלק מוצק???? על פי איזה מקורות??? על פי איזה פירסומים???? יש לי דבר אחד לומר על זה - שטויות במיץ עגבניות! עד שלא תראו לי ציטוט ממקור אמין (ולא עיתון איראני ראשי או עיתון מערבי שמצטט אותו...) אני מוחק את השורה! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

אין צורך להתרגז, ואתה גם לא מוחק את השורה. תשאיר כאן הודעה בדף השיחה, ונחה בסבלנות לשמוע דעות נוספות. גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 04:18, 11 באפריל 2010 (IDT)[תגובה]

מה הציבור בישראל יודע[עריכת קוד מקור]

לא מובן המשפט לפיו "לציבור לא ידוע אם יש לישראל נשק גרעיני וכמה" - לפני 23 שנים מסר מרדכי ואנונו מידע ותמונות, שאומתו על ידי מומחים, ולפיהם ישראל מחזיקה בכ-200 ראשי נפץ גרעיניים. המידע פורסם ברחבי העולם, וגם לתקשורת הישראלית הגיע שמעו. לפי 5 שנים ציין מי שהיה ראש ממשלת ישראל באותה תקופה, אחד אהוד אולמרט, כי ישראל מחזיקה בנשק גרעיני. אני לא יודע בדיוק על איזה ציבור מדובר בערך, אבל וודאי שהציבור הישראלי יודע היטב כי לישראל נשק גרעיני, ומי שהתעניין קצת (ותודה לרשת האינטרנט), יכול בקלות לגלות שיש לה כמה מאות ראשי נפץ. אלמוני ניסה לשנות את הניסוח ושוחזר. לדעתי עדיף פשוט להסיר את ההערכה הזו (על מה היא נסמכת - האם נערך סקר טלפוני בנושא). יוסאריאןשיחה 22:24, 23 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

הסרתי את המשפט כי הוא נראה לי מגוחך, ועוד בתור המשפט השני בערך. הצבתי כמה בקשות מקור על מה שנראה לי כהערכה אישית של כותב הערך (או של פובליציסט או גוף מוגדר, ולא הערכות שהן מידע אנציקלופדי). הסרתי את המשפט "פרסומים נוספים, בעלי אמינות לא ידועה, טענו כי הערכת המודיעין הרוסית היא שמלחמה גרעינית בין ישראל לאיראן היא בלתי נמנעת והיא אך שאלה של זמן." מסיבות ברורות. יוסאריאןשיחה 22:31, 23 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
בעיון נוסף - כל הקטע שמתחיל ב"ב-1995 הצהיר עלי רפסנג'אני", ומסתיים בסוף התת-פרק, כלל לא קשור לכותרת - "היסטוריה מלחמתית של הנשק הגרעיני בישראל", ויש למצוא לו מקום משלו בערך (אם הוא רלוונטי, וזה כלל לא בטוח), או להסירו כליל. יוסאריאןשיחה 22:36, 23 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

=ללא מקור[עריכת קוד מקור]

מידע שהוסר מכיוון שלא נמצא לו מקור:

ספקולציה שלא הובאו לה מקורות - "יש הסבורים שבכל רגע ישראל יכולה טכנית לבנות את הפצצות (אפשרות שמכונה "פצצה במגירה" או "במרחק סיבוב בורג")"
ספקולציה מוזרה שלא הובאו לה מקורות - "בעת מלחמה אפשרית בין ישראל לאיראן, ירי מסיבי של טילים, גם אם כולם יהיו קונבנציונליים, עלול לגרום לנזק עצום ולאלפי הרוגים בכל מטח, כמו גם לקריסה של מערכות החירום בעורף וזאת גם אם רק חלק מהמטח יחדור. כמות כזו של הרוגים תהיה חייבת לגרור איתה תגובה גרעינית או איום גרעיני שיעצור ירי שכזה באופן מיידי. לכן, אופציית הפעולה הגרעינית של ישראל הולכת והופכת לאפשרית יותר ויותר ככל שמתעצם האיום האיראני"

יוסאריאןשיחה 10:41, 29 במרץ 2011 (IST)[תגובה]

למה ספקולציה? לא הצבעת Like ? כשעשו את משאל העם בנושא? sir kiss שיחה 10:43, 29 במרץ 2011 (IST)[תגובה]

כתבתי לפני התנגשות עריכה:

  • ציטוט של אנונימים, וללא מקורות - "בכירים במשמרות המהפכה העלו את אפשרות למלחמה גרעינית בין איראן לישראל ונראה כי התפיסה האיראנית היא שהשמדת ישראל אמנם תגבה מהם מחיר, אך כזה שלא ימוטט את איראן"
  • ניתוח שנראה כמחקר ראשוני, ללא מקור - "נראה כי מדיניות ההרתעה של ישראל מול גורמי אסלאם קיצוני הולכת ונשחקת משתי סיבות עיקריות[דרוש מקור]:
    • האמונה הגוברת בעולם המוסלמי כי ישראל תהסס להשתמש בנשק גרעיני אלא כאשר תגיע למצב שממילא יכולתה להשתמש בו מוגבלת
    • התקדמות תוכנית הגרעין השיעית-איראנית שעלולה להעמיד את ישראל במצב של "פצצה מול פצצה", דבר שיגביר מאוד את ההססנות הישראלית בעת הפעלת נשק גרעיני"

יוסאריאןשיחה 10:49, 29 במרץ 2011 (IST)[תגובה]

המשפט ""ישראל לא תהיה המדינה הראשונה..."[עריכת קוד מקור]

המשפט "ישראל לא תהיה המדינה הראשונה שתכניס נשק גרעיני למזרח התיכון, אולם גם לא תהה השניה לעשות זאת", לא כל כך ברור. בייחוד, לא ברורה פרשנותו בערך, "כלומר אם מדינה ערבית תנסה לפתח נשק גרעיני ישראל תקדים אותה".

כך או כך, אם ישראל תקדים אותה, היא אכן תהיה ראשונה, ואם היא "לא תהיה הראשונה שתכניס...", הרי שהיא לא תקדים אותה. לוגית, אם ישראל לא תהיה הראשונה ולא השניה, הרי שהיא תהיה שלישית, רביעית, חמישית, וכן הלאה, או שכלל לא תכניס נשק גרעיני.

אביתר ג'שיחהתרומות • י"ז באדר ה'תשע"ב • 00:08, 11 במרץ 2012 (IST).[תגובה]

"בשנת 1979 נקלט על ידי לוויינים הבזק שיוחס לפיצוץ אטומי באוקיינוס ההודי, ונטען שהוא קשור לניסוי גרעיני שערכו במשותף ישראל ודרום אפריקה. מאז הופרכה השערה זו‏‏[4]."

נכון שיש הרבה אי-בהירויות ולא ברור אם ישראל קשורה לעניין, אבל זה בהחלט לא הופרך בודאות. ראה הערך האנגלי

http://en.wikipedia.org/wiki/Vela_Incident


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 14:03, 4 במאי 2013 (IDT)[תגובה]


קישור שבור 2[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 11:19, 15 במאי 2013 (IDT)[תגובה]


קישור שבור 3[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 11:19, 15 במאי 2013 (IDT)[תגובה]


קישור שבור 4[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 11:20, 15 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

בג"ץ שרון דולב[עריכת קוד מקור]

בכל הכבוד, נראה לי שבעתיד הקרוב יתברר שהבג"ץ הזה חשוב. ברור שהבג"ץ ידחה, והשאלה היחידה היא אם יידחה על הסף או שייערך דיון בבית המשפט. אם ייערך, זה יהיה הישג למגישי הבג"ץ, מבחינתם. וייתכן שזוהי התחלה של דיון ציבורי בנושא ביטחוני, בריאותי וסביבתי, שהציבור הישראלי מסרב ומפחד עד מוות לדון בו, בהתנדבות - למרות שאין מניעה חוקית לעצם הדיון. זוהי תופעה מוזרה, שהיא יחודית לדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, וכתופעה היא ראויה לאזכור רציני ושקול בערך הזה, לענ"ד. המתנהלאיטושיחהאופניים, זה האוטו שלי בחיים 06:40, 23 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]

אין זה תפקידנו להיות חוזי עתידות. כאשר יתברר שהבג"ץ הזה חשוב, נכתוב עליו בהתאם לחשיבותו. דוד שי - שיחה 21:03, 23 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]
מה שהתכוונתי במילים פשוטות: ראוי לדעתי שתהיה פסקה בנושא הדיון הציבורי במדיניות הגרעין, במובן שדיון כזה לא קיים בכלל, פרט למספר אנשי שוליים. וזוהי תופעה ישראלית ייחודית (בכל מדינה דמוקרטית עם נשק או עם אנרגיה גרעינית, הנושאים שאינם סודיים פתוחים לדיון: תקציב, סביבה, בריאות, פסולת וכו') ולכן ראוי לציין אותה, ואפשר להביא לכך אסמכתאות רבים, למשל מהמחקרים של אבנר כהן - אחד המומחים המרכזיים בעולם לנושא הערך. זה מוזכר בהערה קצרצרה, שמפנה להערה 4, ולענ"ד ראוי להרחבה רבה. המתנהלאיטושיחהאופניים, זה האוטו שלי בחיים 21:15, 23 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]
אם דיון אַין, פסקה מִנין? עוזי ו. - שיחה 21:25, 23 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]
מי שמתעניין גם באירועים שקרו לפי שלשום יגלה שהערך מספר על הוועד לפירוז גרעיני של המזרח התיכון. דוד שי - שיחה 21:42, 23 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]
אילו היה דיון ציבורי כלשהו, זה היה טריוויאלי ולא ראוי לאיזכור. האין-דיון במדיניות, הוא אנומליה רצינית שראויה לציון בפסקה נפרדת. אנסה להוסיף ואתם תשפטו. המתנהלאיטושיחהאופניים, זה האוטו שלי בחיים 10:40, 24 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]

הן בגלל אי הרגישות שלהם לנושא[עריכת קוד מקור]

מי זה שלהם? אילן שמעוני - 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 13:32, 11 באוקטובר 2017 (IDT)[תגובה]

מחקתי את כל המשפט. תודה. eli - שיחה 13:34, 11 באוקטובר 2017 (IDT)[תגובה]

בכל הערכים שיש לנו על מדינות שהיו, רצו, רוצות ויש להן נשק גרעיני השמות בויקיפדיה הם במתכונת הזו: תוכנית הגרעין של X או תוכנית הגרעין ה-Xית (תוכנית הגרעין האיראנית, תוכנית הגרעין הסורית, תוכנית הגרעין של מצרים, תוכנית הגרעין של פקיסטן, תוכנית הגרעין של הממלכה המאוחדת, תוכנית הגרעין של רוסיה, תוכנית הגרעין של קוריאה הצפונית ותוכנית הגרעין של דרום אפריקה) - מה אנחנו שונים?העמימות הגרעינית לא קשורה לריבים בטוויטר של נתניהו עם האיראנים, לא קשורה לאיומים של נאצר או למדיניות שבה תקיפה גרעינית תהיה מוכרזת על ידי נתניהו, גנץ וכוכבי - לא ברור מה עמום שם?. לכן אני מציע את תוכנית הגרעין הישראלית או תוכנית הגרעין של ישראל. בברכה רבה דזרטשיחה 15:27, 4 במרץ 2021 (IST)[תגובה]

בעד דוד שי - שיחה 16:10, 4 במרץ 2021 (IST)[תגובה]
בוצע בוצע בברכה רבה דזרטשיחה 09:12, 10 במרץ 2021 (IST)[תגובה]

דיווח שאורכב ב-09 בינואר 2022[עריכת קוד מקור]

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: לא טעות

ב24.12.21 פורסמה ב'הארץ' חשיפה של החוקר משה שוורדי בכתבה של יוסי מלמן .עם עדות ישירה שנתן מאבטח ראש הממשלה גולדה מאיר ושמו אדם שניר למשה שוורדי .על הסיטואציה שהתרחשה ב7 באוקטובר 1973 בדרישה להפגנה גרעינית. ומה ענתה גולדה. זו עדות ישירה להבדיל מעדותו של ארנן עזריהו.

קראתי את הכתבה, העדות כפי שהיא מופיעה חסרת הקשר ולא ברור למה התייחסה גולדה, מה גם שאינה מוסיפה מידע חדש. מתקןמחשב - שיחה 14:54, 6 בינואר 2022 (IST)[תגובה]

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (פברואר 2023)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בתוכנית הגרעין של ישראל שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 21:15, 17 בפברואר 2023 (IST)[תגובה]

ציוצו של ברק על הגרעין[עריכת קוד מקור]

Gabi S., למה ביטלת? איילשיחה 12:42, 5 באפריל 2023 (IDT)[תגובה]

כי הוא לא חשף כלום. הוא לא כתב שיש לישראל נשק גרעיני. הוא כתב שיש לגורמים מדיניים במערב "דאגה עמוקה מהאפשרות שאם תצלח ההפיכה המשטרית בישראל, תכונן בלב המזרח התיכון דיקטטורה משיחית, שלרשותה נשק גרעיני, ושקנאיה מייחלים לעימות עם האיסלאם שבמוקדו הר הבית." מדובר בחששות ובדאגות ממצב עתידי היפותטי.
כמו כן אני ממליץ לך לקרוא את המאמר הבא: [5]. -- ‏גבי(שיחה | תרומות) 14:23, 5 באפריל 2023 (IDT)[תגובה]
הבנתי, 100%, זה נוגד את הנאמר בכתבה אבל לא מזיז לי.
המאמר חסום לי, אם מעניין אותך לשלוח לי למייל, בשמחה. איילשיחה 23:10, 8 באפריל 2023 (IDT)[תגובה]
@אייל, אכן, דברי ברק הפוכים למה שנאמר בכתבה. זו בעיה בכתבה. כנראה שהכתב פירש את דבריו בצורה לא נכונה. מעניין לציין שגם בערוץ 7 ובעוד כמה אתרי אינטרנט פירשו את דבריו בצורה לא נכונה - אולי כולם ניזונו מפרשן אחד, שטועה מדי פעם. מעניין גם לציין שברק מחק את ציוצו המקורי - אולי הוא הבין שדבריו עלולים להתפרש בצורה לא נכונה, או אולי הוא קיבל הוראה למחוק את הדברים שמא הם יתפרשו בצורה לא נכונה, או שמא הדאגה העמוקה של גורמים מדיניים במערב חלפה לה פתאום. אין לדעת.
בכל מקרה, הנה קישור פתוח למאמר הנ"ל: [6]. -- ‏גבי(שיחה | תרומות) 13:01, 9 באפריל 2023 (IDT)[תגובה]
סיפור מעניין, לגבי המאמר התכוונתי שהסינון לא פותח לי... איילשיחה 13:55, 9 באפריל 2023 (IDT)[תגובה]