שיחה:מהומות 1919 במצרים

שם: מירי גנה (BA)

שם הקורס: סמינריון מרד ומהפיכה במזרח התיכון

מרצה: דר' אליעזר טאובר

תאריך: 10.5.05 תשס"ה, סמסטר ב'

הערה

אין לי מושג לגבי התוכן, אבל בקלות ניתן לעשות עבודת עריכה בסיסית שתתמקד בכל נושא סימני הפיסוק.

משפט לא ברור

בעבודה המקורית של מעלת הערך מופיע המשפט הבא: "הממשלה ניסתה להתגבר על המחסור בחיטה ובדלק ע"י סבסוד מחיריהם. גביית מסי הקרקע נדחו בנובמבר 1915, נערכו סידורים כך שהממשלה המצרית תרכוש כותנה בשוק החופשי בשם הממשלה הבריטית". המשפט מופיע כרגע בפסקת הרקע הכלכלי למהומות. הוא לא ברור כיוון שעל פי המאמר אחת הסיבות המרכזיות למהומות היו מחסור במזון שנגרם בשל הסבת שטחי חיטה לגידול כותנה (שמחירה בשווקי העולם עלה בחדות). על רקע המחסור בחיטה נשאלת השאלה מה טעם ראתה הממשלה המצרית לרכוש דווקא כותנה ולא חיטה. אם יש בידי מישהו המקור עליו נסמך משפט זה אולי יוכל לשפוך אור על הנושא.אודי - שיחה 23:33, 10 בדצמבר 2010 (IST)

נקודה נוספת הדורשת הבהרה היא המטבע. מדובר על לירות. האם לירה מצרית או לירה שטרלינג?אודי - שיחה 23:38, 10 בדצמבר 2010 (IST)

לאחר שמצאתי (במאמץ רב, כי במקור שנכתב בעבודה הוא כנראה לא מופיע) את הציטוט של שארל עיסאווי (פסקת הרקע החברתי) כפי שנכתב ב"גוגל ספרים" ושכתבתי את התרגום בצורה מהותית, אני חושש שגם חומר אחר במאמר לוקה בתרגום לא איכותי מספיק. גם המשפט שבסוף הרקע הכלכלי הוא די סתום ואפשר רק לשער "למה התכוונה המשוררת" שיצרה את בסיס הערך.אודי - שיחה 23:18, 14 בדצמבר 2010 (IST)

זע'לול או דע'לול?

צריך להחליט.אודי - שיחה 11:19, 2 במרץ 2012 (IST)

אצל חגי ארליך, כאן, עמ' 29 "זע'לול". האם התעתיק הזה מקובל על כולם ואפשר להסב דע'לול לזע'לול?אודי - שיחה 11:24, 2 במרץ 2012 (IST)

רק עכשיו שמתי לב שהשם נכתב בערבית زغلول, אז בהחלט צריך להכתב זע'לול. אלעדב. - שיחה 15:48, 2 במרץ 2012 (IST)

עוד משפט לא ברור

בפסקה "רקע פוליטי": "העילית הלאומנית במצרים הייתה מוגבלת בהגבלות חמורות. מנהיגיה לא יכלו לתפוס את המדיניות הבריטית שהותוותה בהתאם לאינטרסים הבריטים האמפריאליים." איזה הגבלות חמורות? מה הם לא יכלו לתפוס? אולי "לא היו יכולים להשלים"? על פי הגירסה הראשונית של המאמר (שהיא בעייתית מאוד), ניתן אולי לייחס אמירה זו לספר הראשון ברשימת הביבליוגרפיה המקורית. חיפשתי בו בגוגל בוקס ולא ממש הצלחתי למצוא משהו שיכול להתאים ולהסביר.אודי - שיחה 15:08, 5 במרץ 2012 (IST)

אני מקווה שעכשיו המשפט ברור יותר. אני זוכר שקראתי על זה ואנסה למצוא את המקור מחר. אלעדב. - שיחה 23:26, 5 במרץ 2012 (IST)

הצעת הוספה למומלצים

דיון

הבסיס לערך זה הונח על ידי משתמשת אנונימית למדי שאנו לא מכירים (Mirig (שיחה | תרומות | מונה)). מירי כתבה אצלנו במסגרת קורס אקדמי וערך זה הוא דוגמה עתיקה במונחים ויקיפדיים לשיתוף פעולה פורה בין אקדמיה לוויקיפדיה. לאחר השלמת הערך, הוא עבר עריכה מקיפה בידי ויקיפדים והגיע למצבו הנוכחי. בעיני זהו ערך טוב שראוי להיות מומלץ. התייעצתי גם עם משתמש:בן טטואן שגם הוא תומך בהכללת הערך ברשימת המומלצים. גילגמש • שיחה 08:43, 13 באוקטובר 2015 (IDT)

מראש אתנצל כי אני מתכוון להאריך בדברי.
מדובר בערך בסיסי המתאר את מהלך העניינים. יש לו רקע רחב. האירועים עצמם לא מכוסים מכל ההיבטים וכך גם השלכות האירוע. מה שמכוסה לא מאד מעמיק. רצוי להעמיק בהתייחס למקורות נוספים ומאחר והערך נכתב כחלק ממטלה אקדמית, אפשר היה לאתר מקורות שמן הסתם נגישים באקדמיה. יש להתייחס לרבדים שונים באוכלוסייה להם היו מטרות נפרדות. לטעמי הערך לא עומד ברמה של ערך מומלץ.

• בספרות המחקרית מתואר האירוע כמהפכה ולא כמהומות ולא ברור מדוע נבחר השם. יש כאן התקבעות על הפשט ולא על הדרש. לטווח הקצר, אכן הייתה לה הצלחה חלקית מאד, אך כחלק מתהליך ההבניה ("הנדסת תרבות") שבוצע לאירועים הם הפכו לאבן ראשה של הלאומיות המצרית. לטעמי השם "מהפכה" הוא הרלוונטי לערך. אגב, הערכים בשפות הזרות גם מכנים את האירועים מהפכה.

• קיימים מספר גורמים עיקריים למגמה הלאומית הטריטוריאלית, שציינה את המהפכה המצרית בשנת 1919 :

הרקע האידיאולוגי של המנהיגות של התנועה הדומיננטית של המהפכה, תנועת אל ופד.

הפופולאריות של תפיסות של ריבונות ושל הגדרה עצמית עם תום מלחמת העולם הראשונה.

הרעיון קיבל דחיפה משתי התפתחויות בשנים האחרונות של המלחמה: א. המהפכה הרוסית בשנת 1917 : זו בישרה את התיישנות הסדר האימפריאלי טרום המלחמה. ב. נאומי נשיא ארה"ב ווילסון בשנת 1918 שהתוו בכוח את הבסיס של מערכת בינלאומית חדשה.

• שכבת העילית האינטלקטואלית המצרית השתמשה באירוע ליצירת נרטיב קולקטיבי (זכרון קולקטיבי), ובכך לאחד מסמלי הלאומיות המצרית. (Israel Gershoni and James Jankowski, Egypt, Islam and the Arabs: the Search for Egyptian Nationhood, 1900-1930 (Oxford, 1987)). מה שמכונה "הנדסת תרבות".

• הניצוץ שהוביל ל"המהפכה", היה דחיית הבקשה של נציגי מפלגת אל וטן, להיות נוכחים בעת חתימת הסכמי ורסאי. הטריגר המיידי לפרוץ המהומות היה מעצרו של זעלול והגלייתו למלטה. הציבור הראשון שיצא למאבק היו הסטודנטים בני המעמד הבינוני-האפנדייה. היה זה מעמד בינוני משכיל. דור צעיר ותוסס שהאמין ביכולתו לחולל שינוי. הסטודנטים נחשפו למערכת זכויות הפרט האירופאית, השוו אותה לחוויותיהם מול השלטון הבריטי והבינו שזכיותיהם נרמסות עד דק.

• אין אזכור משמעותי להפגנת הנשים אשר נחשבת לאחד הסמלים של המהפכה ברפרטואר הלאומי המצרי. (הודא שעראווי). הפגנת הנשים הראשונה נערכה ב- 16 במרץ, והפגנה נוספת התקיימה שלושה ימים לאחר מכן. ההפגנות מתוארות כספונטניות, אולם אלו של נשות האליטה תוכננו מבעוד מעוד והיו מתוזמרות היטב. הן אף השתמשו בביטויים הקשורים זה לזה, כגון: " האמהות, האחיות והנשים של הקורבנות שנטבחו על מנת לספק את השאיפות הבריטיות". זאת ועוד, העצומות שלהן הציגו את עניין העצמאות המצרית וכן את הדיכוי הצבאי הבריטי של הפגנות ציבוריות. בהפגנות עצמן נשות האליטה הביעו את מחאתן בנפרד מהנשים משאר המעמדות (שהתערו עם הגברים), אך אף אחת מהקבוצות לא העלתה עניינים הנוגעים לאישה. הנשים גויסו ע"י המנהיגות הלאומית, כדי לשרת את רעיון ה"נראות הלאומית" והגדלת נפח הקולקטיב. הפגנה זו תועדה ע"י המובילים מקרב האינטלקטואלים המצריים. (ניתן להעזר ב: Beth Baron, "Demonstrating Women: The 1919 Revolution in the Egyptian Collective Memory", Workshop on:" Collective Identities and Communities in the Middle East.", Ben-Gurion University, 1995)

• "מהפכה מצולמת"? - חומרים ויזואליים, בעיקר תמונות, מילאו תפקיד מכריע בשיבוצן של הפגנות הנשים בשנת 1919 בזיכרון הקולקטיבי. עם הזמן הנשים ברעלה הפכו לסמל עיקרי במאבק הלאומי. בתמונות רבות מופיעות נשים אוחזות בדגל, אולם חלקן צולם שבועות ואף שנים לאחר הפגנות הנשים בשנת 1919. מעט מאוד תמונות צולמו בהפגנת משנת 1919. נשים מכוסות רעלה קיבלו מקום מרכזי עם הפיכתה של "האישה המפגינה" לסמל הפטריוט האמיתי, המהפכה וברמיזה אף האומה.

•שכבת הפלאחים: אומה מורכבת ממכלול קבוצותיה ומבחינה מספרית, הפלאחים הם קבוצה בעלת משמעות, כך שברור שאומה צריכה להביא גם את הפריפריה אל מרכז העשייה העירוני. הפלח הורגל לראות בפיסת האדמה שלו,את ה"וָטַן" הפרטי שלו, ממנה לקח את לחמו אך גם את כבודו. ההצלחה של התנועה הלאומית נמדדה בכך, שהיא מרחיבה את מושג האדמה, מהנחלה הפרטית לכלל המולדת והעובדה שהפלאחים הגיעו להפגנות, הוכיחה שהתנועה הצליחה.

•בני המיעוטים: קשה להתייחס במצריים למיעוטים כשווי זכויות. הדוגמא המובהקת היא הרצון הקופטי ליטול חלק פעיל במהפכה, כאשר הם "הזמינו את עצמם" ולא להפך, כחלק מהניסיון להוכיח את מצריותם, כנוצרים במדינה מוסלמית וזאת תוך ויתור על חלק מההיסטוריה הפרטית שלהם. ברם, עם קבלת העצמאות, בחוקת 1923 מוקמו הקופטים לא כשווים למוסלמים, אלא בדרגה נמוכה יותר ולדבר היה השלכה בנושא קבלת משרות ציבוריות.

זיכרונות של יהודים יוצאי מצריים, מתארים ניסיון דומה של היהדות המצרית להיבלע בתוך הלאומיות המצרית. הציבור היהודי במצריים היה שונה מאד מזה העיראקי למשל. ראשית היהדות המצרית היתה מפולגת בינה לבין עצמה לעדות ותת עדות בעוד בעיראק היתה קהילה גדולה ומאוחדת, בעלת השפעה אשר השתלבה בממשל, בדמות שר האוצר העיראקי הראשון, שהיה יהודי. הסיבה השנייה הינה עיראק היא מדינה "שהומצאה", בעוד מצריים כבר היתה בעלת קווי מתאר גיאוגרפיים ולאומיים. עם זאת, ז'קלין כהן למשל, יהודייה בת האליטה של קהיר, מציינת בזכרונותיה כי מהפכת 1919 היתה אירוע מכונן במשפחתה, וישנן דוגמאות נוספות.

המערב אירופאים שחיו בקהיר באותה התקופה היו צריכים להגיע להחלטה בשנת 1919 לגבי מצריותם והם בחרו שלא להחליט. בשנת 1952 לאחר עליית עבד אל נאצר,הועמדה בפניהם שוב ההחלטה והם בחרו לעזוב בהמוניהם.

•מצרים וסודן – האחדות של עמק הנילוס. אחת המטרות המובילות של הלאומנים המצרים היתה שיחזור האחדות הפוליטית של מצרים ושל סודן. העיקרון הראשי של האחדות היה עמק הנילוס.

•המהפכה הייתה למעשה:

א.אירוע שגיבש עבור המצרים מנהיג לאומי שכונה "אבי מצרים"-סעד זעלול.

ב.אירוע שמשרטט את קווי המתאר המדויקים של האומה המצרית,מי בתוכה ומי לא.

ג.האירוע,הגם שהיה קצר, הפך למיתוס, שעל ברכיו צמחה האומה המצרית.

ד.הבריטים נוכחים לדעת, שמצב האומה המצרית הוא בלתי הפיך בתחום השגת העצמאות ויש לשאת ולתת רק על היקף העצמאות.

ה.מהפכת 1919 הביאה בסופו של דבר את מצריים לעצמאות דה פקטו, אך הכרזת העצמאות מהווה אחד מהמסמכים הציניים ביותר בתולדות מצריים, מאחר וההגבלות הבריטיות הפכו את מצריים לפחות עצמאית משהייתה בתקופת החדיו איסמעיל.

כאמור, לטעמי נדרשת עבודת העמקה רבה הכוללת מקורות נוספים (חלקם צוינו מעלה, יש עוד. אלברט חורני מאזכר את העניין וכו') בכדי להביא את הערך לרמת מומלצות. כרגע הוא רחוק מרמה זו. --Assayas - שיחה 09:22, 15 בנובמבר 2015 (IST)

תודה על הביקורת המקיפה. נראה שנדרשת פה עבודה רבה לפני העברה להצבעה. אוריד אותו מרשימת ההמתנה בשלב זה. גילגמש • שיחה 09:20, 20 בנובמבר 2015 (IST)