שיחה:מהר"ל מפראג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גדול[עריכת קוד מקור]

מה אתם אומרים על המהרל? אני שבוי בקסמיו.

היה גדול. איו ספק.

אור מופלא רום מעלה, והערך מחדיר הרגשה זו באופן הטוב ביותר, תחזקנה ידיכם!

מצטרף185.24.206.254 23:03, 4 בדצמבר 2017 (IST)

בעיה עם הפיסקה "ממשיכים בדרכו".[עריכת קוד מקור]

זה שאנשים מצטטים אותו ואפילו רבות איננו אומר שהם ממשיכים בדרכו. יש כאלו שעושים מהתלמידים שלהם גלמים, אז נאמר עליהם שהם ממשיכים בדרכו, מכיוון שמיוחס לו עשיית גולם. (-: חוץ מזה ישנה שאלה גדולה מהי דרכו, שהרי גם היה בקיא במדעים, וגם היה מנהיג ואיש ציבור, וגם עסק בקבלה ובפילוסופיה, ויהיו על כך ויכוחים גדולים. החסידות למשל טוענת שהיא ממשיכה אותו, ומצד שני בציונות הדתית הוגים בו רבות. ומצד שלישי הוא היה לוחם גדול כנגד הפילפולים, ושאל למה הדפיסו תוספות על דף התלמוד, אז כל אלו שמפלפלים כנראה אינם ממשיכים בדרכו!? לדעתי צריך לשנות ל"מצטטים אותו רבות" או "הושפעו ממנו". --אפי ב. 16:19, 3 מאי 2005 (UTC)

השאלות הללו טובות לכל מי שטוענים שממשיכים בדרכו החל מאפלטון וכלה ברבין, אצל כולם זה אותו דבר. טרול רפאים 16:24, 3 מאי 2005 (UTC)

צריך להוסיף לפיסקה זו את הרב הוטנר (לא רק חתנו), כאשר ידוע לכל המצוי אצל ספריו.

רבותיו[עריכת קוד מקור]

בזכרונותיו של רבי יוסף יצחק שניאורסאהן מליובאוויטש (האדמו"ר השישי לחסידות חב"ד), המתעדות מסורות רבות שעברו בע"פ במשפחתו המתייחסת למהר"ל, מסופר בהרחבה על נידודיו בגיל צעיר בישיבות פולין. שם מפורט כי כבר בגיל 12 (לאחר שידוכיו) התקבל לישיבתו של ר' יעקב פולק בפרמישלא, שם למד 4 שנים. לאחר מכן למד בישיבת ר' יצחק קלובר (מוורמייזא) בפוזנא מספר שנים, שם פגש את המהרש"ל ולמד עימו. שניהם המשיכו את למודיהם המשותפים בקראקא, בבית המדרש שהקים אביו של הרמ"א (שהיה כפי הנראה גביר) עבור בנו.

שינוי שם[עריכת קוד מקור]

השם הנוכחי לא מוכר לאף אחד. למרות שבד"כ מקובל לכתוב את השם המלא, המקרה הזה הוא מאד לא מוצלח. אפשר להעביר לשם מהר"ל מפראג או ששאפשר להשאיר את השם הקיים ולהוסיף בסוגריים המהר"ל יהודה ליווא בן בצלאל (המהר"ל מפראג). למרות שזה ארוך. תגובה בבקשה. --Hmbr 12:54, 15 יולי 2005 (UTC)

אני מסכים שיש בעיה, והיא באה לידי ביטוי רק במקום אחד: בקטגוריות שאליהן משויך ערך זה. אין בעיה באיתור הערך, כי לכך יש הפניות. לכל אחד משני הפתרונות המוצעים מגרעות משלו, ולכן אני מציע שלא לשנות את המצב. דוד שי 13:43, 15 יולי 2005 (UTC)

שינוי נוסח[עריכת קוד מקור]

בס"ד היי חברים! שיניתי קצת את ניסוח הערך, ובמקום המילים:"לאחר שעזב זה", הכנסתי את המילים:"לאחר שעזב את העיר". מקווה שזה בסדר. ליאת.מישהי שאיכפת לה "(שיחה 16:44, 6 יוני 2006 (IDT)

מהר"ל[עריכת קוד מקור]

חשוב להוסיף השם מהר"ל הוא ראשי התיבות "מורנו הגדול רבי ליווא"

שינוי שם הערך (הועבר מדף מפעילים)[עריכת קוד מקור]

מהר"ל הוא כמו שאר ראשי התיבות, מהר"ם מרוטנבורג, רלב"ג, רד"ק, רש"י, רי"ף, ריה"ל, רדב"ז, ריטב"א, רמב"ן ורמב"ם. באף אחד מהם אין הא הידיעה. אם ראשי התיבות הם "מורנו הגדול רבי ליווא" איך הא הידיעה בדיוק נכנסת פה, "המורנו?". זה שהכניסו את הא הידיעה לכינוי כמו רמב"ם, רלב"ג, ולמהר"ל ועוד, וזה שהתרגלו לכך, לא אומר שזו עברית תקנית, ולא בטוח שיש להצמד לכך. --אפי ב.שיחה • 18:27, 8 ביולי 2008 (IDT)

מהר"ל והמדעים[עריכת קוד מקור]

לא ברור לי מניין שאבו כותבי הערך את הדיווחים על כך שמהר"ל עסק באסטרונומיה, ושהיה איש אשכולות הבקי ממדעים. לא כך ידוע לי, וגם לא כך עולה מספרו של אנדרה נהר על תלמידו, דוד גנז (דוד גנז וזמנו, הוצאת ראובן מס). הללשיחה • י"ח באלול ה'תשס"ח • 16:19, 18 בספטמבר 2008 (IDT)

אשמח לראות מקורות ברורים לדבריך אצל אנדרה נהר. אשר לתפיסה שמהר"ל עסק במדעים, יש רבים הסוברים כך, הנה אחד מהם, הרב דוד כהן, תלמידו של הראי"ה קוק כתב:
"מהר"ל היו לו ידיעות במתמטיקה ובתכונה ובשאר מדעי הטבע, ואמר שצריך ללמוד תכונה (אסטרונמיה), מתמטיקה ושאר מדעי הטבע, כי החכמה הזאת היא כמו סולם לעלות בה אל חכמת התורה. וכן תלמידיו הגדולים". (הרב דוד הכהן, קול הנבואה - ההגיון העברי השמעי, עמ' קפ').
סביר להניח שאם המהר"ל חשב כי המדעים הם סולם לעלות לחכמת התורה, הוא לא הזניח את ה"סולם" הזה. כי אחרת הדבר יפגום את תורתו כולה. דבר שחכם בתורה לא יכל להסכים אליו.
אשר לידיעותיו המשתקפים מעט בכתביו. בספר נתיבות עולם למהר"ל (א', נתיב התורה, פרק יד) מציין כי האסטרונומיה מוגדרת כ"מדע יהודי" ("כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני כל העמים") ולכן יש חובה ללמוד אותה. ("אבל חכמת מהלך הכוכבים והמזלות בודאי מחוייב ללמוד"). נראה כי אם חשב שיש חובה דתית ללמוד מדע זה, הוא למד אותו כמו שלמד מקרא ותלמוד. בספר דרך החיים (ה' ט"ו), ובבאר הגולה (הבאר הששי) מנסה ליישב סתירות בין תורה לאסטרונומיה של תקופתו. עוד הוא מציין אגב דיון אחר, את "האסטרונומיה החדשה" של יוהנס קפלר ודן בה (בספר בנתיבות עולם). --אפי ב. • התחברו לרגשות שלכם • 21:25, 18 בספטמבר 2008 (IDT)
כל מה שהבאת מסתכם בכך שמהר"ל העריך את מדע האסטרונומיה, והכיר את חידושיו. זה לא אומר שהיה מדען (ומניין הסיפור על יחסיו עם קפלר, והמכתש שקרא על שמו?). זה ודאי לא אומר שהיה "איש אשכולות" במובן של מדעים. הללשיחה • י"ט באלול ה'תשס"ח • 21:47, 18 בספטמבר 2008 (IDT)
כמובן שאתה לא מצפה שבספר של פילוסופיה דתית הוא יתחיל לכתוב תרגילים במתמטיקה ובגיאומטריה. לא נראה לי שטענתי שהוא היה מדען. אני גם לא יודע כמה המדע היה מפותח לפני 450 שנה. והאם מי שהיה לו ידע נרחב מאוד באריסטו (דבר שאפשר לראות בכל דף ודף בכתבי מהר"ל) לא נחשב באותה תקופה לאיש מדע. לא ברור לי מה נהר כתב אבל אני חושב שהרב דוד כהן (עורך אורות הקודש) לדוגמה עומד מולו יפה. לגבי הסיפור עם המכתש לא אני כתבתי. אם כי הוא נשמע הגיוני. צריך לפנות למי שכתב. מעבר לכך כדאי לך לפנות למקורות שציטטתי ולעיין שם, כי אני הבאתי קיצור של הקיצור. --אפי ב. • התחברו לרגשות שלכם • 22:39, 18 בספטמבר 2008 (IDT)
באתר של עמל, כתוב "היה רב משכיל, בעל השכלה כללית רחבה בהנדסה ובמדעי הטבע". [1]. מעניין שבערך של קפלר נכתב כי בתקופה ההיא לא הייתה הבחנה ברורה בין אסטרונומיה ואסטרולוגיה, ובמקור שהבאתי לעיל המהר"ל עצמו מבחין באופן ברור מאוד בין השניים. --אפי ב. • התחברו לרגשות שלכם • 23:11, 18 בספטמבר 2008 (IDT)
בספר "חייו תקופתו ותורתו של המהר"ל" מאת גיטסדינר (עמ' צד-צה), הוא כותב שהידיעות המדעיות של שני תלמידיו הגדולים של המהר"ל בעל התוספות יום טוב והרב דוד גנז הם מהמהר"ל. עוד הוא מוסיף ראיה די ניצחת, כאשר הוא כותב כי הרב דוד גנז בהקדמה לספר האסטרונומיה שלו "נחמד ונעים" (שבוסס על עבודתו במצפה של ברהמה) הוא מרבה בשבחו של המהר"ל כחכם בחכמת התכונה. --אפי ב. • התחברו לרגשות שלכם • 04:03, 19 בספטמבר 2008 (IDT)

אין שום ראיות בשום מקום שהמהר"ל עסק במדעים. הכל עורבא פרח מפרי דמיונם של חוקרים וכותבים שכתיבתם על שיטתו של המהר"ל אף היא בחלקה הגדול פרי דמיון. ביותר אשתומם מה שייך להביא ראיה מהרב דוד הכהן, על מה בדיוק מבוססים דבריו - על תוהו וריק, ודאי לא על ראיה מהכתובים עצמם. גם תפיסתו של נהר עליה מבוסס חלק ניכר מהערך הזה היא חד צדדית ובעייתית, אבל הוא לכל הפחות עסק במחקר. חכמת התכונה היא תחום ידיעה מסורתי אצל רבנים יהודיים, משום האספקטים ההלכתים הקשורים בה, קידוש החודש וכדומה. לכן זו חכמה "יהודית". לכן גם אם המהר"ל היה מופת של בקיאות בחכמה זו (מה שגם אינו ברור) אין זה אומר דבר לגבי מה שמכונה מדעים, שלפני 450 שנה דווקא עברו מהפכים די רציניים. "ידע נרחב באריסטו" אינו נחשב לעניין זה משום שתמונת העולם האריסטוטלית החלה להתרסק עוד הרבה לפני כן. הנטייה לראות במהר"ל כעין מדען מוקדם היא טעות והטייה נפוצה בהרבה ממה שנכתב עליו, אך אין זה אומר שמוכרחים להתבסס כאן על שיבושים אלה. כאשר אין שום ראיות של ממש אלא רק נטיות לב מוטב לנקוט זהירות רבה בניסוחים. והנלע"ד כתבתי.

התייחסותו לצבע הלבן[עריכת קוד מקור]

שאלה לבירור. בהרבה מקומות המהר"ל אומר כי הלבן אינו צבע לעומת כל הגוונים האחרים שהם צבעים ולכן לפי דעתו הלבן מסמל תכונה שהוא קורא לה פשיטות שהיא תכונה אלוהית (שמקושרת אל מופשטות, רוחניות וכללות). האם הדבר הוא שיקוף של המדע בתקופתו או שאפשר לראות בזה איזו התקדמות לקראת האופטיקה המודרנית? --אפי ב. • התחברו לרגשות שלכם • 23:11, 18 בספטמבר 2008 (IDT)

שאלה מעניינת. אני מנחש שהוא מתכוון לאופיו ה"נייטרלי" של הצבע (אם כי אין לי מושג באשר לשאלתך). לגבי "פשיטוּת" – יכול להיות שזה מונח קבלי? כדרך אגב, א"ד גורדון משתמש בביטוי "בפשיטות" בכתביו, ומן ההקשר הכוונה ל"בפשטות". אביעדוס - שיחה 21:15, 17 באוקטובר 2008 (IST)

בחכמת הקבלה, 'לבן' משמעותו הרבה פעמים 'שקוף' - כלומר חסר גוון. איש פשוט - שיחה 22:40, 13 ביולי 2010 (IDT) אין צריכין מדע של היום לראות שלבן הוא צבע פשוט. נייר לבנה יכולים לצבעו בכל צבע משא"כ נייר מצבע אחרת.Ivry - שיחה 09:21, 6 באוקטובר 2013 (IDT)

תמונה מבוקשת[עריכת קוד מקור]

האנדרטה של המהר"ל בבית עיריית פראג משנת 1917. בטיול הבא של אלף מילים לפראג כדאי לצלם. (-: --אפי ב. • התחברו לרגשות שלכם • 11:22, 19 בספטמבר 2008 (IDT)

נמצאה תמונה בערך הצ'כי. איך לא? --אפי ב. • התחברו לרגשות שלכם • 10:07, 21 בספטמבר 2008 (IDT)

דרוש מקור למכתש הירחי שנקרא על שמו של המהר"ל[עריכת קוד מקור]

המשפט "ואף קרא לאחד ממכתשי הירח אותו מיפה ר' לוי, על שמו" הועבר להערה נסתרת בינתיים. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 19:35, 14 באוקטובר 2008 (IST)

מרשימת ההמתנה[עריכת קוד מקור]

במקרה הגעתי אל הערך וקראתי אותו. לא בדקתי מי כתב אותו ומתי, אבל לדעתי הוא מקיף, כתוב היטב וראוי להיות מומלץ. דרור - שיחה 15:34, 18 בספטמבר 2008 (IDT)

אין לי מושג על מה מתבססים הדברים הכתובים שם (למשל היחס שלו למדעים - ראו בדף השיחה). לא הייתי ממליץ עליו אלא לאחר בדיקה מדוקדקת עם מראי מקומות לספרות המחקרית הרלוונטית. הללשיחה • י"ח באלול ה'תשס"ח • 16:21, 18 בספטמבר 2008 (IDT)
שיפרתי את הערך בעקבות הדיון. במיוחד את הפסקה של הגותו, שהיא ים שאין לו סוף. למעט כמה דברים קטנים, נראה לי שהוא מתקרב להיות ראוי לערך מומלץ. --אפי ב. • התחברו לרגשות שלכם • 00:01, 21 בספטמבר 2008 (IDT)
אני חושב שהערך ראוי להמלצה. אך לדעתי אין עניין חשוב ביותר במראה מקומות כי בסופו של דבר כל הפרשיות והדברים שנאמרו על המהר"ל די דומים וגם אם משהו כתב משהו שונה אז ברוב המקרים זה מתבסס על כל מיני תדפיסים לא מאומתים מלפני *** שנה. בסה"כ: Symbol support vote.svg בעד--Galoren.com - שיחה 14:50, 26 בספטמבר 2008 (IDT)
יש תבנית דרוש מקור. נוי - שיחה 11:45, 2 באוקטובר 2008 (IDT)
כבר אין. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 21:27, 16 באוקטובר 2008 (IST)

קטע לא ברור[עריכת קוד מקור]

המהר"ל נולד ככל הנראה בפוזנן שבפולין, לרבי בצלאל, כבן הצעיר במשפחה של ארבעה בנים. אחיו היו גם הם תלמידי חכמים מובהקים: הראשון שבהם הוא חיים, תלמידו של המהרש"ל, וחברו ובעל הפלוגתא של הרמ"א, שגם השיג על הרמ"א בספרו "ויכוח מים חיים". השני סיני, אב"ד ניקלשבורג, שהיה גם רבו של תלמיד המהר"ל הרב דוד גאנץ, והשלישי שמשון - אב"ד קרמניץ.

הקטע הזה ממש לא ברור, וגם לא כתוב טוב. יותר מדי ראשי תיבות וסיבוכים. שמישהו יעזור לי. נוי - שיחה 14:41, 25 באוקטובר 2008 (IST)

בכלל, צריך להפוךך את כל ראשי התיבות המעצבנות בערך למילים שלמות. נוי - שיחה 14:57, 25 באוקטובר 2008 (IST)
ניסיתי לתקן מעט. ראשי תיבות כמו מהרש"ל ורמ"א הם כינויים של אנשים כמו מהר"ל, רמב"ם וריה"ל, ואין טעם לפתוח אותם. יש פשוט ללחוץ על הקישור בכדי לדעת במ מדובר. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 20:52, 25 באוקטובר 2008 (IST)
נוי, הרבה מהומה על לא מאומה. נסה להתרגל לראשי התיבות כי כך האנשים הללו מכונים. הקטע ברור לחלוטין איתןשיחה 00:18, 26 באוקטובר 2008 (IST)

העת החדשה -> האחרונים[עריכת קוד מקור]

לפי כל ההגדרות של "העת החדשה" שמצאתי, לא נראה שמישהו שחי בשנים 1520-1609 שייך לעת החדשה.

אני משנה את זה ל"האחרונים", שבכל מקרה יותר קשור לרבנים. --אמיר א. אהרוני · בואו לתקן קישורי בינוויקי! · ח' בחשוון ה'תשס"ט · 23:35, 5 בנובמבר 2008 (IST)

דוקא יש שם הגדרה שיש הסוברים שביהדות העת החדשה מתחילה מגירוש ספרד. אבל זה ממש לא עקרוני. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 00:25, 6 בנובמבר 2008 (IST)

אילן יוחסין - מהר"ל[עריכת קוד מקור]

להלן קישור לאילן יוחסין מקוון של המהר"ל מפראג:

http://www.loebtree.com/maharal.html#above

חוה - שיחה 11:48, 5 ביולי 2009 (IDT)

המשך: לפי עץ המשפחה של העם היהודי FTJP באתר ה-JewishGen נולדו למהר"ל בן בשם בצלאל חריף (1540-1600) ולפחות שש בנות: לאה, גיטל, רחל, ראלינה, פיגל. כולן מאשת המהר"ל - פרל (1530-1.09.1609).

חוה - שיחה 12:01, 5 ביולי 2009 (IDT)

תורת האלוהות של המהר"ל[עריכת קוד מקור]

"המהר"ל סבר שלא רק שמקורה של הבריאה הוא באלוהות, אלא שאין דבר בעולם זולת האלוהות".

מהכרותי עם תורת המהר"ל, אין מקור בתורת המהר"ל לאמירה הזאת. המהר"ל הכיר בעולמות, בעלול הנפרד מעילתו וכו'. תפיסתו איננה אקוסמית כמו בחסידות, ובחב"ד בפרט, שאומרים שהעולם הוא בעצם אשליה. אינני מבין מה המקור לאמירה זו.

האם קראת את כל 20 הכרכים שלו? עיין לדוגמה בשלושת המקורות הבאים:
"...וכן בזה שכל הנמצאים שבים אליו ר"ל שהכל אפס זולתו, כי במדריגת רוממתו הנה הוא יתברך הכל ואינו חסר דבר. ואל יעלה על הדעת שהנמצאים הם דבר זולתו, שאם היו נחשבים דבר זולתו, אם כן הוא יתברך ח"ו יחסר דבר שהנמצאים זולתו, אבל אין הדבר כך כי כל הנמצאים שבים אליו באמתת מציאותו וכל הנמצאים אפס זולתו" ("גבורות השם" - פרק סט)
"וזה כי כל הנמצאים אפס זולתו ית' כמו שאמרו: הוא אלהינו אין עוד אמת מלכנו אפס זולתו ככתוב בתורתו וידעת וגו', וכל הנמצאים תלוים בו ולפיכך אין לנמצא שום מציאות זולתו יתברך..." (ספר נתיבות עולם א - נתיב האמת - פרק ב)
"...איך יתכן שימצא בעולם הזה השם המיוחד בשלימות, כי במה שהשם זה הוא מיוחד - יש בו השלימות, שאין עוד זולתו" (ספר גור אריה על שמות - פרק יז פסוק טו) אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 00:25, 27 ביולי 2009 (IDT)

ומהכרותי את תורת חב"ד - אין היא טוענת שהעולם הינו אשליה, ואדרבה שוללת היא טענה זו במפורש (ר' לדוג' ד"ה "מי כמוכה" ה'תרכ"ט למהר"ש). יהודה.

מינוי דיין שאינו ראוי[עריכת קוד מקור]

המקור לכך שמינוי דיין שאינו ראוי הוא כנטיעת אשרה הוא כבר בגמרא סנדהרין דף ז' עמוד ב': "אמר ריש לקיש כל המעמיד דיין שאינו הגון כאילו נוטע אשרה בישראל... אמר רב אשי ובמקום שיש תלמידי חכמים כאילו נטעו אצל מזבח...".

לא מתאים לקטגוריה "מקובלים"[עריכת קוד מקור]

וודאי שלא כשיוך לקבוצה יחידה, המהר"ל היה בעיקר דרשן והוגה דעות, וספריו העיקריים כלל אינם עוסקים בקבלה Guy.al - שיחה 18:18, 8 ביולי 2010 (IDT)

כפי שכבר אמרו רבים וטובים, הגבול בין קבלה ופילוסופיה פעמים שמיטשטש. המהר"ל עסק בעניינים רבים שבקלות יכולים היו להופיע בכתבי האר"י בשפה קבלית יותר, או בכתבי הרמב"ם בשפתו שלו. אני חושב שהקטגוריה כן ראויה.
ראו לדוגמה את מה שמופיע בפסקאות "תורה ומדעים" או "גלות וגאולה". הלא זו כמעט קבלית שוטפת. גוונא שיחה ביבליוגרפיה של מקורות יהודיים 08:31, 11 ביולי 2010 (IDT)

מסכים איתך שקבלה נמצאת על גבול הפילוסופיה, יחד עם זאת, זו לא הקטגוריה היחידה בכל אופן שתחתה ראוי שיופיע מהר"ל Guy.al - שיחה 14:31, 13 ביולי 2010 (IDT)

המהר"ל ואסטרונומיה[עריכת קוד מקור]

דומני שיש אזור בירח הקרוי על שמו , מישהו מכיר את הנושא ? מי-נהר - שיחה 22:14, 7 במאי 2011 (IDT)

משוב מ-15 בנובמבר 2011[עריכת קוד מקור]

תודה על הערך, והערה: אין אחידות בכתיבת מהר"ל (בפתיח) והמהר"ל (בהמשך). בהזדמנות זו, לא ברור לי למה אומרים רש"י ולא הרש"י, לעומת הרמב"ם, למשל, שהוא מיודע. יש כאן איזה כלל? היגיון? או סתם בלאגן? 93.172.56.200 20:53, 15 בנובמבר 2011 (IST)


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 14:09, 4 במאי 2013 (IDT)

תלמידיו[עריכת קוד מקור]

האם מצאנו באלו דבר תורה ממנו שלא הודפס בספריו? נראים רק כתושבי פראג בזמנו, ואולי אף מתלמידי הישיבה שהנהיל. אולי הב"ח יותר תלמיד מהם שמצאנו תשובות וגם הרצאת דברים בהתירו על חדש.Ivry - שיחה 09:38, 6 באוקטובר 2013 (IDT)

משוב מ-17 באוקטובר 2014[עריכת קוד מקור]

הוא נולד ב-1525 5.29.122.79 00:49, 18 באוקטובר 2014 (IDT)

יש לך סימוכין? בורה בורה - שיחה 00:52, 18 באוקטובר 2014 (IDT)

"אלי אשד טוען"[עריכת קוד מקור]

אלי אשד אינו מקור אמין ורציני הראוי לוויקיפדיה. מספיק לעיין בקישור שבהערה 8 כדי לראות שמדובר בטקסט לא מקצועי הכתוב ברישול, מלא שגיאות כתיב ובסגנון לא אקדמי. 5.144.61.208 23:27, 9 בדצמבר 2014 (IST)

אלי אשד מקור כמו כל עיתונאי אחר. בורה בורה - שיחה 00:06, 10 בדצמבר 2014 (IST)

עצם המקור[עריכת קוד מקור]

בהערה 11 יש לציין לעצם המקור בגל עד באתר היברו בוקס http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6757&st=&pgnum=53&hilite= פייערמאן - שיחה 06:07, 30 באוקטובר 2016 (IST)

לא הבנתי מה אתה מציע לציין. גילגמש שיחה 06:36, 30 באוקטובר 2016 (IST)

צריכה להיות התאמה בטבלה מצד שמאל בין התאריך העברי ללועזי[עריכת קוד מקור]

שלום רב, מן הערך מסתבר ששנת הולדתו של המהר"ל אינה ידועה בוודאות. נמסרו שלוש שנים אפשריות לשנת הולדתו (1512, 1520 ו- 1526), וזה בסדר גמור; אבל זה לא אמור להיות מנוסח כך בטבלה משמאל, שבה מובאים פריטים לא תואמים: מה שנאמר שם זה שהמהר"ל נולד בשנת ה' ר"פ היא שנת 1512, מה שכמובן אינו נכון. או שתשנו לשנים ה' ר"פ (1520) או שתשנו לשנים ה' רע"ב (1512), אבל אי אפשר להשאיר את הרישום כמות שהוא. בברכה, ד"ר רז מוסטיגמן האוניברסיטה הפתוחה

תודה על ההערה, תוקן. עדיף לכתוב כמו בערך שנת ה'ר"פ (1520) בערך. כלומר, מתישהו בעשור זה. yechiel - שיחה 00:44, 5 בדצמבר 2017 (IST)

לימוד הקבלה בפראג בחייו[עריכת קוד מקור]

שלום, בכדי להבין את הרקע הקבלי בכתביו , יש לציין שבאותה התקופה בפראג היתה השפעה של קבלת הרמ"ק כדוגמת שבתי שפטל בן עקיבא הלוי הורוביץ -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת הספר שפע טל עם נכתב בסגנון לשונוי ובמבנה דומה לכלתביו של המהר"ל

משוב מ-11 ביוני 2018[עריכת קוד מקור]

אחד מגדול תלמידי המהרל בדור זה, הוא רבי משה שפירא זצל. 2A01:6500:A044:C6A8:A17C:7259:9D4D:B507 00:23, 12 ביוני 2018 (IDT)

והרבי מחבד תלמיד של הרמבם. • דגש חזקשיחה • כ"ט בסיוון ה'תשע"ח • 00:26, 12 ביוני 2018 (IDT)