שיחה:מואב
סקירת החקר הארכאולוגי (לשלב בהמשך בערך)[עריכת קוד מקור]
- חוקרים שבקרו במואב עד 1870:
- זיצן 1854-1855
- ג'ון לואיס בורקהארדט (John Lewis Burckhardt), חוקר אנגלי ממוצא שויצרי, סייר בארץ מואב בשנת 1822, נפטר ממלריה בקהיר (1817), ותוצאות מחקרו פורסמו לאחר מותו.[1]
- ארבי ומנגלס 1823
- פליסיאן דה סוסי (Félicien de Saulcy) 1853-1854
- בשנת 1868 התגלה בסמוך לדיבון שבמואב מצבת מישע. גילוי זה גרר גל של התעניינות וחקירה ארכאולוגית של האזור.
- אדוארד הנרי פלמר (Edward Henry Palmer) ודרייק, 1870, צפון מואב, בחסות הקרן לחקר ארץ ישראל (הבריטית, Palestine Exploration Fund, ובקיצור PEF).
- הנרי בייקר טריסטראם (Henry Baker Tristram) ביקר במואב בשנת 1872, עם משלחת שכללה את קליין, מגלה מצבת מישע, הסיור כלל את ארץ מואב כולה, והוא נערך אף הוא בחסות החברה (הבריטית) לחקירת ארץ ישראל (PEF).[2]
- בשנת 1870 נוסדה החברה האמריקאית לחקר ארץ ישראל (American Palestine Exploration Society), שבניגוד לחברה (הבריטית) לחקירת ארץ ישראל (PEF) שעסקה במיפוי ארץ ישראל המערבית (ממערב לירדן, מדינת ישראל כיום), מטרת החברה האמריקאית הייתה לחקור את ארץ ישראל המזרחית (ממזרח לירדן, עבר הירדן). במסגרתה נשלחו 2 משלחות לסקור את צפון מואב, האחת בשנת 1872 בראשות פיין (John A. Paine ?) וסטיבר (Edgar Z. Steever ?), והשנייה בשנים 1875-1877 בראשות סלה מריל (Selah Merrill)(אנ').
- בשנת 1881 לאחר שהשלים עם סקר ארת ישראל המערבית החל קלוד קונדר (Claude Reignier Conder ) מהחברה (הבריטית) לחקירת ארץ ישראל (PEF) להשלים את סקר ארץ מואב, מהמקום בו פסקו האמריקאים.
- היל ודותי עברו באזור בשנות השמונים של המאה התשע-עשרה, אולם אין בפרסומיהם ממצאים ברי חשיבות.
- נלסון גליק בשנות השלושים של המאה העשרים
- ^ Burckhardt, John Lewis, (1784-1817). "Travels in Syria and the Holy Land; by the late John Lewis Burckhardt". Published by the Association for Promoting the Discovery of the Interior Parts of Africa. London, J. Murray, 1822.
- ^ H. B. Tristram, "The Land of Moab: Travels and discoveries on the east side of the Dead Sea and the Jordan", New York, 1873.
דרישת מקור[עריכת קוד מקור]
האזור נקרא במקורות הקדומים מהעת העתיקה, כגון המקרא והממצאים ארכאולוגיים, על שם יושביו המואבים - נוספה בקשה למקור עם הערה שמא להפך, אין לי מקור לכך אבל זה בהחלט לא סביר שההפך הוא הנכון. אשמח לראות דוגמה אחרת מהעולם העתיק שבני המקום נקראו על שם המקום ולא להפך • אור שפירא • שיחה • ו' בשבט ה'תשע"ג • 16:27, 17 בינואר 2013 (IST)
- קשה לי לחשוב על דוגמאות מובהקות כי אני לא מתמצא בנושא, אבל למיטב הבנתי זה לא מצב נדיר כמו שאת מתארת. האטימולוגיה של שמות עמים ומקומות היא תחום לא פשוט, ולעתים קרובות קשה עד בלתי אפשרי להכריע מה קדם למה: הכינוי הגאוגרפי או שם העם. ראי למשל יהודה (חבל ארץ)#אטימולוגיה (גילוי נאות - זאת תוספת שלי). nevuer • שיחה 23:34, 17 בינואר 2013 (IST)
מה זה ״מואב״[עריכת קוד מקור]
מתוך המשפט הראשון בערך ״מוֹאָב הוא שמו של חבל ארץ״. משפט זה מנוגד למשפט המקביל בערך האנגלי ״Moab (/ˈmoʊæb/) is the name of an ancient Levantine kingdom״ . האם ״מואב״ זה שם של חבל ארץ או ממלכה? הקטגוריות של הערך הן ״קטגוריות: מואב מדינות לשעבר באסיה עמים קדומים עמים הנזכרים בתנ"ך עמים שמיים עבר הירדן המזרחי״ אולי מואב זה בכלל עם? Matanwis - שיחה 07:47, 18 באוקטובר 2022 (IDT)
- הערה נכונה. יש חוסר עקביות בערך לגבי השאלה האם מדובר בחבל ארץ או בממלכה קדומה. כבר בפתיחה כתוב שמדובר בחבל ארץ בתקופה הישראלית. כמובן שהממלכה התקיימה בתקופה הישראלית - לחבל הארץ אין תקופה בה הוא התקיים ( חוץ מתקופות גאולוגיות), הוא היה קיים גם קודם וממשיך להתקיים עד היום. בן אביגדור - שיחה 12:22, 19 באוקטובר 2022 (IDT)