שיחה:מוזיקה חסידית

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המוזיקה חסידית / מוזיקה יהודית[עריכת קוד מקור]

לדעתי, יש למצוא הגדרה חדשה למוזיקה חסידית. ישנם הרבה סגנונות של מוזיקה- וכך גם מוזיקה חסידית, שאינה רק שירים עם מילים מהמקורות- אלא מוזיקה שונה לגמרי- מבנים שוני, סגנון שונה- הלחנת מנגינה למשפט אחד בד"כ, ולא לשיר שלם כמו ברוב סגנונות המוזיקה.

מה שלמעשה אתה טוען זו טענה נכונה ומוצדקת, אפשר לכנות את כל המוזיקה האלטרנטיבית הזו בשם מוזיקה יהודית ואת הערך מוזיקה חסידית להשאיר עם הז'אנר המרכזי.

אין צורך לשכתב מחדש את הערך אלא להוסיף לו מושגים חדשים בלבד, הוא ערוך מעולה

מוזיקה חסידית[עריכת קוד מקור]

נכון הוא, כפי שמוצהר בראשו, שהערך זקוק לשיכתוב מחודש משום שהוא מערב נושאים שונים. גם בתת-ערך "ניגוני חב"ד" שהוא יותר אמין יש מקום לשיפורים. לכן רצוי שהממונים על הנושא במערכת ויקיפדיה יפנו אל החוקרים המומחים העוסקים בנושא לשם תיקונו והם הפרופסורים אנדרה היידו ואליהו שלייפר ומר יעקב מזור.

על החתום: חי בן-דוד, ירושלים

אין "ממונים על הנושא" במערכת ויקיפדיה. ויקיפדיה נכתבת בהתנדבות, ע"י כלל קוראיה. אתה יותר ממוזמן לפנות אליהם בעצמך, או לגשת ישירות לשיפור הערך, אם אתה בר-הכי. דניאל צבישיחה 09:01, ד' בתשרי ה'תשס"ט (3.10.08)

יהושע אנגלמן[עריכת קוד מקור]

יש כאן הרחבה מוגזמת על יהושע אנגלמן, שלמרות היותי מאזין ובקי במוזיקה חסידית עכשווית לא שמעתי את שמעו מעולם, לכן נראה לי שהוא זכאי מקסימום לאיזכור קל. דjיxל - שיחה

הוא אכן מוכר, אבל עדיין זה לא שייך לכאן. הוא ראוי לערך ועד שהערך ייבנה אשאיר רק את הפסקה שהורדתי מהערך.
אנגלמן הושפע מצד אחד מהיידישקייט שספג בביתו ובישיבה, מלחנים מסורתיים ומניגונים חסידיים, ומצד שני ממוזיקת רוק כגון הביטלס, דיפ פרפל, פינק פלויד, בוב דילן, לאונרד כהן וכו', ועיבודיו מגוונים- חלקם מלנכוליים, חלקם שמחים, חלקם מרגשים ועמוקים, והוא לדעת רבים המלחין המרשים ביותר מבין זמרי המוזיקה יהודית מקורית. 
• קוני למל •כ"ג בניסן ה'תש"ע• 11:38, 7 באפריל 2010 (IDT)[תגובה]

תבנית שכתוב[עריכת קוד מקור]

תבנית השכתוב כבר בערך זמן רב על ידי כהן יובל. האם יש פתרון לחלק את הערך לשני חלקים? שיפרידו בין המוזיקה החסידית האמיתית לזו המגוירת? --צפורה מ. - שיחה 06:41, 16 באוגוסט 2010 (IDT)[תגובה]

אני מציע לשנות את הערך לסגנון של סקירה היסטורית. בפרק הראשון יובא רקע כללי ותמציתי על מוזיקה ביהדות - החל משירת הלויים במקדש, ועד הכליזמרים והחזנות האשכנזית בבתי הכנסת (אפשר להזכיר ברמז את הפייטנות הספרדית). הפרק השני ידון בהתפתחות המוזיקה בחצרות החסידיות - הניגונים של ראשוני החסידות, ההתייחסות העיונית בספרות החסידית לניגונים, היחס לניגונים בחצרות השונות, הקשר לז'אנרים האירופאים הנפוצים (מארשים למשל) וכו'. הפרק השלישי יתעסק בהתגלגלות המודרנית של המוזיקה החסידית - ההשפעות של הרוק, הפופ וכו' (MBD, קרליבך, פריד וכו') ובהמשך של מוזיקת עולם ומוזיקה ספרדית. ‏DGtal10:22, 17 באוגוסט 2010 (IDT)[תגובה]
זה רעיון פנטסטי, אבל הערך הזה עוסק במוזיקה חסידית, שמגיע לה ערך משלה. כדי לכתוב ערך מהסוג שתיארת צריך מישהו עם ידע מאוד רחב בתחום המוזיקה בכלל ובתחום המוזיקה היהודית בפרט. המון ידע והמון סבלנות. אינשאללה... ‏InbalabnI19:33, 12 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]

קצת אבסורד שבכל השפות האחרות קוראים לערכים המקבילים "ניגון", ודווקא אצלנו קוראים לזה "מוזיקה חסידית". אפשר אולי לקרוא לזה "ניגון חסידי" כדי לא לבלבל עם סתם "מנגינה", או לכתוב "ניגון (מסורת מוזיקלית)" כמו בערך "כליזמר". בנוסף, יהיה אפשר להתמקד בניגונים חסידיים אמיתיים, ואת מה שנקרא "מוזיקה חסידית חדשה" להעביר לערך מתאים אחר. ‏InbalabnI19:33, 12 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]

כל הקישורים של 'ניגון' בכל מיני שפות לא קשורים לכאן בכלל, אלא לערך ניגונים חסידיים פשוט מוזיקה - שיחה 10:39, 15 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]

אנחנו עובדים על הערך,ליצירת קשר - http://bhol-forums.co.il/topic.asp?cat_id=19&topic_id=2888821 --פשוט מוזיקה - שיחה 22:17, 13 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]


פתחתי ערך ניגונים חסידיים והעברתי לשם את מה שנוגע ליחס היהדות והחסידות למוזיקה,ואתניגוני חצרות החסידים -עט- --פשוט מוזיקה - שיחה 22:17, 13 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]


העתקתי מדף השיחה שלי: פשוט מוזיקה - שיחה הערך ניגונים חסידיים הערתך נכונה לגבי הערך מוזיקה חסידית. הפתרון הוא להעביר את הערך הישן למוזיקה חסידית עכשווית ואת הערך ניגונים חסידיים להעביר לערך מוזיקה חסידית ומשם ליצור הפניה לערך מוזיקה חסידית עכשווית. הערך ניגונים חסידיים יכול לשמש לרשימת ניגונים לפי חסידויות. בברכה. Akkk - שיחה 20:44, 13 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]

כשאומרים בעולם 'מוזיקה חסידית' התכוונים לעכשווית,ולכן ראוי שהערך 'מוזיקה חסידית' יעסוק בה. ניגונים חסידיים זה מה שמתאים ל'מוזיקה חסידית' אמיתית,מה שבמקור אמור להקראות מוזיקה חסידית. מה גם שהערך הנ"ל עוסק בעיקר ביחס החסידות למוזיקה ולא במוזיקה עצמה,האמת היא,שגם 'ניגונים חסידיים' לא מתאים,אבל לא מצאתי שם יותר מתאים. - פשוט מוזיקה

לחילופין מוזיקה חסידית (מקורית). הערך יכול להכיל בעיקר את היחס למוזיקה, והערך ניגונים חסידיים יכיל ניגונים מרכזיים של חסידויות. ד"א נהוג לחתום בסוף שיחה בשם המשתמש. ברשימת הסמלים שיש לך למעלה כשאתה עורך, אחד לפני האחרון הוא סמל של חתימה. כמו כן אם ברצונך להזיח את דבריך מעט שמאלה עשה זאת באמצעות :. Akkk - שיחה 21:50, 13 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]
הערך מוזיקה חסידית לא קשור ליחס למוזיקה,אלא למוזיקה עצמה.--פשוט מוזיקה - שיחה 22:01, 13 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]

איך הערך?[עריכת קוד מקור]

אז איך הערך עכשיו? אחרי עריכה של חברי פורום פשוט מוזיקה? למישהו יש הארות/הערות/הוספות? הקישור לפורום: http://bhol-forums.co.il/forum.asp?cat_id=19&forum_id=21215

מוזיקת חצרות[עריכת קוד מקור]

מחקתי את זה כיוון שזה חוזר על 'ניגונים חסידיים' פשוט מוזיקה - שיחה 17:15, 28 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

חסרה פסקה על "ילדי פלא" במוזיקה החסידית, כדוגמת "עמית ליסטוונד", אהרון הלוי ו"מידד טסה" או "יונתן שיינפלד" היום.

עכשיו כבר ישנה אך הסירו ממנה כמה מהבולטים ביותר. דבר שני, מדוע אין חתימה כאן?! ישראל קרמרשיחה • ד' בסיוון ה'תשע"ג • 22:53, 12 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

אמנים בולטים[עריכת קוד מקור]

א. ברשימת "אמנים בולטים" יש לציין שלושה-ארבעה בולטים, בלי פירוט יתר. ב. גם ברשימה מפורטת יותר אין מקום לרוב השמות שצוינו. גרש - שיחה 19:50, 21 בינואר 2012 (IST)[תגובה]

  1. אמנים בולטים כוללים זמרים, מלחינים, ומעבדים וגם כותבי שירים מקוריים במוזיקה החסידית (כמו ישי לפידות שהוא במקרה שלו גם זמר וגם מלחין). שלושה-ארבעה זה מעט מדי בשביל כל סוגי האומנויות במוזיקה החסידית (וזה נכון לכל סוג של מוזיקה ובפרט שבשאר כתיבת שירים היא מהדברים הבסיסיים ובין האומנים מספר רב של כותבים כמו מספר רב של מלחינים ומעבדים וכל זאת נוסף על הזמרים כמובן).
  2. שלושה-ארבעה זה מספר קדוש?! זה לא הולך לפי מספר מסוים אלא לפי האומנים היותר ידועים.
  3. כל האומנים שנמצאים עכשיו ברשימה הם מהאומנים המפורסמים יותר במוזיקה החסידית. * ישראל קרמרשיחה • ד' בסיוון ה'תשע"ג • 11:12, 13 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

תענו מהר בבקשה93.173.11.103 16:05, 15 בינואר 2013 (IST)[עריכת קוד מקור]

מהו ניגון חסידי 93.173.11.103 16:05, 15 בינואר 2013 (IST)[תגובה]


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 14:23, 4 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

הסרת ילדי פלא מהבולטים בכל הזמנים בפרק "שירת ילדים"[עריכת קוד מקור]

כמה מילדי הפלא שהוספתי הוסרו בטענה שזה היה כמו רשימת מכולת שכללה כל מיני כאלו שרק נוגעים בתחום, אך אלו שהוספתי הם מילדי הפלא הבולטים והידועים ביותר בזמר הדתי בעבר ובהווה:
יוסלה רוזנבלט, גדול החזנים, היה גם הוא ילד פלא ואחד המופלאים ביותר שבהם.
יהודה מעטוף היה מילדי הפלא הבולטים בשנות ה-90 למניינם,
אורעד כץ היה אחד מילדי הפלא הגדולים ביותר שהיו במוזיקה הדתית על כל גווניה והופיע בהופעות רבות בארץ ובחו"ל מגיל 8 עם גדולי החזנים והזמרים החסידיים וכן התלווה למקהלת המבוגרים "קולות מן השמים" שהיא מהמקהלות הטובות ביותר,
אפרים מנת שותף בעשרות אלבומים ואירועים גדולים,
שלומי בן אבו זכה בתחרויות שירה בארץ ובחו"ל,
דניאל קריייטנברגר היה סולן של הקינדרלך ועבר לבית הספר "מלאכים" לקול ומוזיקה יהודית אומנותית והקים את להקת "חברותא" עם שלומי בן אבו שלמד עימו שם,
נריה עוקבי היה סולן של "פרחי ירושלים",
מאיר רונקין הוא סולן מקהלת "מלאכים" בניצוחו של רפי ביטון (היא בעצם מקהלת בית הספר "מלאכים" לקול ומוזיקה יהודית אומנותית בניהולו של ביטון שהקימו) ויודע גם לנגן בפסנתר, להלחין ולעבד,
ישראל עמר זכה בתחרות הכישרונות היהודית העולמית "כוכב יהודי" (תרגום מאנגלית),
יענקי שטרן השתתף באירועים גדולים של הציבור החרדי כמו סיום הש"ס המרכזי שהתקיים בגבעת התחמושת,
דוד שניצר שכבר הספיק מקיץ תשע"ב (2012) להשתתף באירועים גדולים כמו פסטיבל החזנות בקיבוץ לביא ובליל יום ירושלים תשע"ג (מאי 2013) בתיאטרון גבעתיים,
יעקב אלקובי שהיה מילדי הפלא הגדולים ביותר של הפייטנות המזרחית ושר מגיל 5 וכבר מגיל 9 ביצע יצירות מורכבות. כן היה סולן של "פרחי ירושלים" ו"אנדלוס צעיר" ששר עם התזמורת האנדלוסית כילד,
כפיר פרטוש שהוא מילדי הפלא הבולטים ביותר בפייטנות המזרחית,
וכן משתתפי העונה השנייה של התוכנית "בית ספר למוזיקה: עילאי אבידני שהיה מששת המצטיינים ויודע גם לנגן בתופים, שלמה זיכל (נכדו של החזן הנודע נפתלי הרשטיק), והתאומים יעקב יוסף בן שבת שעובדים בחודשים הקרובים (קיץ תשע"ג) על אלבום בכורה. * ישראל קרמרשיחה • ד' בסיוון ה'תשע"ג • 10:45, 13 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

כל רשימה של עשרות ילדי פלא היא מוגזמת לא פחות מרשימה של 50 להקות חסידיות בולטות. תמצאו קריטריון מחמיר מאוד להוספת ילדי פלא (למשל: 2 אלבומים או קריירה ככוכב גם בבגרות) או שתוותרו על כל הדוגמאות למעט אזכור של להקות הפרחי העיקריות. לא בכדי רוב השמות כרגע אדומים - ילדי פלא הם בדרך כלל כמו קיקיון, זורחים עד להחלפת הקול ואז ממשיכים הלאה. ‏DGtal11:24, 16 במאי 2013 (IDT)[תגובה]
  1. עשרות ילדי פלא במשך עשרות רבות של שנים זה לא הגזמה כלל.
  2. זה שהשמות אדומים לא מראה על יכולתם כילדי פלא. כילדי פלא הם היו מהבולטים ביותר ללא קשר אם המשיכו בקריירה.
  3. לגבי אלבומים, אלה ששייכים לתחום החזנות לא מוציאים אלבומים כמו השייכים לתחום הזמר.
  4. העריכה האחרונה שלי קשור לפסקאות של כאלו מתחום החזנות וממשפחות מוזיקליות ולא קשור לפסקה הכללית של ילדי פלא. * ישראל קרמרשיחה • ז' בסיוון ה'תשע"ג • 13:05, 16 במאי 2013 (IDT)[תגובה]
  5. בעריכה האחרונה של "גרש" הושמטה מקהלת "צליל וזמר" שהייתה ממקהלות הילדים המפורסמות בעבר והיא ראויה להזכרה לא פחות מ"עמודי שש". ישראל קרמרשיחה • ז' בסיוון ה'תשע"ג • 14:54, 16 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

עליך לנהוג לפי הכללים ולא לערוך שום עריכה עד לדיון והכרעה בדף השיחה. כל התנהגות אחרת היא הפרה של הכללים ויש לה מחיר. גרש - שיחה 02:38, 17 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

ישראל קרמר, אל תערוך בערך אף עריכה נוספת ללא הסכמה מפורשת לה בדף השיחה, אחרת זה יחשב למלחמת עריכה על כל המשתמע מכך. בברכה, MathKnight (שיחה) 14:40, 17 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

שחזור פרטים חשובים[עריכת קוד מקור]

שוחזרו פרטים חשובים לערך:

בפרק "שירת ילדים"[עריכת קוד מקור]

כמה ממקהלות ולהקות של ילדים החשובות היום: בארץ להקת "פרחי ישראל" ומקהלות "שירה חדשה" של נחמן סלצר[1], "פרחי עציון" בניצוחו של דודי לייבוביץ, "שירת המלאכים" בניצוחו של אבי ברק, "ילדי קול העולם" (דף הפייסבוק של המקהלה) בניצוחו של ערן ועקנין , ו"ניצוצות" החב"דית מצפת בניצוחו של דני פינקלמן שהיה בפרחי מיאמי (שהופיעה למשל בערוץ הטלוויזיה הלאומית הרוסית [RTN]), ובניו-יורק "פרחי לחיים" של הרב יוסף משה כהנא. ישראל קרמרשיחה • ד' בתמוז ה'תשע"ג • 12:30, 12 ביוני 2013 (IDT) (חתימה של עדכון פסקה זו).[תגובה]

בפרק "מזרחי"[עריכת קוד מקור]

אורי שבח שהוא מהבולטים והחשובים ביותר בזמר הדתי-מזרחי לתולדותיו. * ישראל קרמרשיחה • י"ב בסיוון ה'תשע"ג • 18:02, 20 במאי 2013 (IDT) (תאריך עדכון אחרון)[תגובה]

די, תניח לערך. גרש - שיחה 18:11, 20 במאי 2013 (IDT)[תגובה]
מה שייך להניח כאן. האם אורי שבח אינו כזה? ישראל קרמרשיחה • י"ב בסיוון ה'תשע"ג • 20:29, 20 במאי 2013 (IDT)[תגובה]
אם אתה מחפש חסימה ללא הגבלת זמן אתה בדרך הנכונה בהחלט. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 20:35, 20 במאי 2013 (IDT)[תגובה]
לא דיברתי על עריכה בפועל אלא על עיקרון שתגובתו של גרש לא שייכת למה שהבאתי כאן שאורי שבח ראוי להיות הראשון שמוזכר בפרק "מזרחי" והוא מהזמרים החשובים ביותר, אם לא החשוב שבהם, בזמר הדתי-מזרחי לתולדותיו. ישראל קרמרשיחה • י"ב בסיוון ה'תשע"ג • 21:19, 20 במאי 2013 (IDT)[תגובה]
די, תניח לערך. גרש - שיחה 21:57, 20 במאי 2013 (IDT)[תגובה]
אין בתגובתך זו כדי לסתור את דבריי ואת היותו של אורי שבח מהזמרים החשובים ביותר של הזמר הדתי-מזרחי והוא ראוי לבוא לפני כל מי שמופיע בפרק "מזרחי". ישראל קרמרשיחה • י"ב בסיוון ה'תשע"ג • 10:51, 21 במאי 2013 (IDT)[תגובה]
אם אורי שבח היה באמת ילד פלא בולט, כותב הערך עליו (לא בדקתי מי זה) לא היה מתחיל את הביוגרפיה שלו מבגרותו, ועליך להביא ראייה שזו טעות שלו. ‏DGtal11:25, 21 במאי 2013 (IDT)[תגובה]
אין לך הבנת הנקרא?! לגבי אורי שבח דיברתי על הפרק "מזרחי" לא הפרק "שירת ילדים"! ישראל קרמרשיחה • י"ב בסיוון ה'תשע"ג • 12:26, 21 במאי 2013 (IDT)[תגובה]
פיחות זוחל. גרש - שיחה 18:39, 22 במאי 2013 (IDT)[תגובה]
הבעיה האמתית כאן, ללא קשר לכך שלא אוסיף לאחר כל ההתנגדויות אף שלא הייתה כל הצדקה להתנגד, היא שפוסלים עריכה ללא כל היגיון ומחשבה. אורי שבח הוא הראשון שהיה צריך להיות מובא בפרק "מזרחי" והוא חשוב יותר כל השמות המופיעים בו. וזה נכון גם לגבי ילדי הפלא שהוספתי ואתה הייתסת לרשימה עם השמות שהוספתי כרשימת מכולת וכו' וזאת בלע לבדוק עליהם כלל, כי אם היית עושה כן היית מוצא שהם היו או הינם מילדי הפלא הבולטים ביותר בזמנם. ישראל קרמרשיחה • א' בתמוז ה'תשע"ג • 14:38, 9 ביוני 2013 (IDT)[תגובה]

שוחזר קישור חשוב בפרק "שירת ילדים"[עריכת קוד מקור]

הקישור עוסק בהקמת מקהלות ילדים לאורך השנים עד תש"ס (2000) וחשיבותו רבה לגבי "שירת ילדים". ישראל קרמרשיחה • ט"ו בסיוון ה'תשע"ג • 19:10, 23 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

אין מקשרים לפורומים. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 13:24, 9 ביוני 2013 (IDT)[תגובה]
באיזה דף של כללי ויקיפדיה זה מופיע, אם מופיע כלל כזה? ישראל קרמרשיחה • א' בתמוז ה'תשע"ג • 14:40, 9 ביוני 2013 (IDT)[תגובה]
ויקיפדיה:קישורים חיצוניים עוסק בעקרונות, אבל כרגע אין שם התייחסות ישירה לפורומים. השאלה של קישור לפורומים נדונה אינספור פעמים בדפי שיחה. הבעייה הבסיסית עם פורומים היא בעייה של אמינות מפוקפקת - הכותבים לרוב אנונימיים, אין ציון מקורות, אין הקפדה על איכות או אמינות, אין סדר וכו' וכו'. ישנם פה ושם חריגים, בעיקר קישורים לפורומים יותר מקצועיים ו"כבדים", אבל זו טיפה מהים שצריך להצדיק באופן נקודתי. ‏DGtal15:52, 9 ביוני 2013 (IDT)[תגובה]
כאן הדברים אמינים מאוד, ודווקא אחד המגיבים בהצשך שהצביע על טעות לדעתו, הוא עצמו טעה והדברים של מעלה האשכול מדויקים. ישראל קרמרשיחה • ה' בתמוז ה'תשע"ג • 16:00, 13 ביוני 2013 (IDT)[תגובה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^ במקהלה כ-65 ילדים (שאינם מופיעים יחד כולם בכל הופעה) במבטא אמריקני, כמו סלצר המייסד והמנהל המוזיקלי והמנצח, ומהם כ-50 בירושלים וכחמישה-עשר בבית שמש ואחד הסולנים, נכון לפחות ללפני שנתיים בשם יהונתן גולד הוא מעפולה. אחד שהיה סולן הוא ברוך ויזל, אחיו של אהרן מרדכי הלוי ויזל שנודע כילד פלא בשם אהרן הלוי והיום מוכר כמוטי ויזל. אחד בשם שמואל לנדא שעזב לפני כשנתיים היה סולן ראשי.

משוב מ-22 ביולי 2014[עריכת קוד מקור]

כאדם חסידי חרדי מלידה ארשה לעצמי לכתוב כמה דברים בנושא המוזיקה החסידית תופתעו לשמוע שלדעתי כל המונח "מוזיקה חסידית" הנו דבר מפוקפק ולא ברור אם יש באמת דבר כזה ואסביר :בניגוד לשאר סגנונות המוזיקה השונות שקיימות בעולם שלהם מאפיינים ברורים ומובהקים הן בצורת השירה המקצב וכלי הנגינה ולרובם ככולם כללים מקצועיים ומדויקים -הרי שצורת השירה אצל החסידים לדורותיהם ספונטאנית באופיה ומושרת באמצעות כל הקהל על זקניו וצעיריו ב"טישים" ובמעמדים שונים כשהמטרה היא התעוררות הנפש להתדבקות באלהים אף כי לעיתים היו באים חסידים יודעי נגן לנגן בכינורות לפני רבם היה זה באופן עממי ולא במסגרת "טקסים" מסודרים מוכתבים מראש ,גם אלו המכונים אצל החסידים "בעלי מנגנים" כלומר אנשים המטיבים לשיר ומתמצאים היטב בנבכי הניגונים ,לרוב לא ידעו לקרוא תוים ,גם גדולי המלחינים של המוזיקה החסידית לדורותיו כולל יעקב תלמוד, לא ידעו לקרוא תוים ףהשירה שלהם יצאה מתוך הנשמה , סגנון השירים הושפע באופן בולט מהמוזיקה המקומית שבו חיו החסידים ,ניגוני חב"ד למשל, דומים מאד לשירים המלודיים הרוסים והשירים הקצביים של חסידות גור הושפעו משירי הלכת הפולניים וכו',, קו אחד משותף ישנו לכל השירים החסידיים (המקוריים ולא כל מה שמגדירים היום מוזיקה חסידית ) הוא העדינות ותחושות הקדושה והדבקות הפנימית שיש בה השירים החסידים מבטאים תחושות קדושות ונעלות הקשורים ל"עולמות עליונים" ואין בהם שמץ של ארציות ,אם החסידות הייתה מתפתחת במרוקו היו נוצרים שירים כאלו המבוססים על המוזיקה האנדלוסית, כך ששירה יהודית וחסידית אינו מושג שקשור לסגנון המוזיקה המשתנה ממקום למקום ומסביבה לסביבה אלא בתחושות שהיא מבטאת דברים שנמצאים בלב ובנשמה ,מה שאי אפשר למשש ולהגדיר במילים בשלהי שנות השישים החלו לצוץ תקליטים מקצועיים ומעובדים של שירים חסידיים אוטנטיים שהופקו ע"י חצרות חסידים שונים בנוסף להפקות פרטיות של אמנים שונים כבן ציון שנקר ועוד, שוק התקליטים החסידיים החל לפרוח עוד ועוד בד בבד עם התפתחות הטכנולוגיה הדיגיטלית, בשנים האחרונות כשעל הגל הזה רוכבים זמרים ולהקות מכל גווני הקשת של הציבור החרדי כשהם מפרסמים את יצירותיהם המגוונות לציבור הרחב, אט אט נטשטשו הגבולות ויצירות המבוססות על טהרת הפופ או הרוק הרחוקים כרחוק מזרח ומערב מהמוזיקה החסידית האוטנטית ומלובשות במילים מהמקורות (כדי להתיר את השרץ)החלו לקנות שביתה -תחת הכותרת מוזיקה חסידית -בציבור החרדי ,היום בכלל נוצר בלבול רב ו"סלט" גדול כשגם לחזנות ולמוזיקה מזרחית קוראים מוזיקה חסידית ,מי שבאמת רוצה לדעת מה זה שירה חסידית אמתית עליו להקשיב לשירים חסידיים מקוריים של חב"ד ויז'ניץ וכו' המחברים את האדם מקורות טהורים וקדושים "שלא מעלמא הדין"

נ,ב יוסלה רוזנבלט היה חזן ושר חזנות ולא מוזיקה חסידית אם כי אפשר לזהות בשיריו מוטיבים חסידיים הנובעים מהיותו של יוסלה רוזנבלט חסיד במקור

95.86.70.179 19:03, 22 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

תיקונים רבים[עריכת קוד מקור]

להקת הילדים הראשונה היתה פרחי אגודה (ישראל) שיזם אלי טיטלבוים ז"ל, מנהל מחנה הקיץ של "אגודת ישראל" בניו יורק. היא הוציאה שני תקליטים ב 1964 ו 1966. אלי ליפסקר ז"ל היה מנהל מוסיקלי. כלומר, ליפסקר התפרסם כמנהל "פרחי" הרבה לפני להקת "אלי והילדים" שציינתם. להקה זו לוקחת מיגאל צליק את תואר "אבי להקות הפרחי". עם זאת, לא ציינתם שאת "פרחי ירושלים" המקורי הקים כאן (בבני ברק) צליק בעצמו בסוף 1974. ד"ר יוסף פריאל 2A01:6500:A040:5F12:40E5:7245:9666:3D44 23:11, 13 בספטמבר 2018 (IDT)[תגובה]

ישי ריבו הפך לחסיד?[עריכת קוד מקור]

לא מכיר מישהו שמגדיר את השירים שלו כמוזיקה חסידית. מה הוא עושה בטבלה? דעתן - שיחה 04:50, 24 בינואר 2022 (IST)[תגובה]

מצטרף לטענה. יש בלבול רב בערך בין מוזיקה חסידית (נושא הערך).. למוזיקה יהודית מקורית ובה גופא גם לזמרים דתיים ככלל.. יש לשכתב את הערך בדחיפות! MOSHE AMOZIGH - שיחה 22:22, 20 במרץ 2022 (IST)[תגובה]
  1. מה ההבדל בין הפסקא "חסידי מזרחי" ובין הפיסקא "חסידי"? יש לאחד בין השניים.
  2. מה הקשר של הפיסקאות "מזרחי" ו"מוזיקה יהודית מקורית" לערך זה, העוסק במוזיקה חסידית?

185.182.71.26 02:19, 19 בדצמבר 2022 (IST)[תגובה]

דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]

פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]

בחלק של "מוזיקה חסידית בסטרימינג" ישנה טבלה של זמרים המושמעים ביותר בספוטיפיי. כתוב את שמו של משה קליין וברור שהכוונה לזמר חרדי חסידי משה קליין,אך הערך שמובא שם הוא של קצין צהל, מפקד גדוד 12 בחטיבת גולני. דווח על ידי: צ.פ.פ 93.172.31.157 23:57, 10 באוקטובר 2023 (IDT)[תגובה]

תוקן. תודה רבה! ‏E L Yekutiel‏ - שיחה 00:25, 11 באוקטובר 2023 (IDT)[תגובה]