שיחה:מוחמד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תוכן עניינים

תיקון טעויות תוכן, כתיב ופוליטיזציה, חלק 3[עריכת קוד מקור]

המשך: ראשית כל, המקורות שהזכרתי בחלק 2 תקפים גם כאן. בנוסף, אפשר להוסיף את ׳׳׳סחיח אלבוח׳ארי׳׳׳ בקשר להערה מספר 15. ונמשיך:

11- בנוסף, חשוב מאוד להבהיר שהמלחמות וההרג שהיה נגד ׳׳׳חלק מ׳׳׳היהודים לא היו על רקע לאומני כלל (הם נחשבו לערבים כמו שאר השבטים), אלא בגלל מחלוקות בין מוקדי הכוח, על טריטוריות אסטרטגיות וחבירת חלק מהשבטים היהודיים לשבטים הערביים (!!) אשר לחמו במוחמד, ככוח עזר משיקולים וסיבות שונות (אין מקום להזכיר את הסיבות כי כאן ייכנס הפאן הפולוטי וכל צד יציג את טענותיו כקדושות). זה מופיע כך בכל המקורות שתיעדו את התקופה כולל ׳׳אלבידאיה ואלניהאיה׳׳ של אבן כת׳יר, ו׳׳סירת אבן הישאם׳׳. עובדה זאת לדעתי תשתיק חלק מהשנאה הדו צדדית הקיימת בין הדתות. ניתן לעיין במאמר לשיח׳ אלקרדאוי פתוא בעניין מוחמד והיהודים. 12. רשום במאמר: ״משנוצרה הישות המדינית המלוכדת החל מוחמד בפשיטות על שיירות המסחר הבאות אל העיר מכה״. לפי המקורות הפשיטות היו כנקמה על ביזת בתי המוסלמים שעזבו את מכה ועברו למדינה עקב רדיפתם. בנוסף, הפשיטות היו על הקשורות בשבט הראשי שרדף את המוסלמים ״קורייש״, שהוא השבט של מוחמד ורוב המוסלמים ה״מוהג׳רין״. ראה קרב בדר. 13. קרב בדר אירע בשנת 624 ולא בשנת 623. השיירה בו לא הייתה סורית אלא שייכת לקורייש. 14. המילה ״אוחוד״ המתארת את שם הקרב נכתבת עם ׳׳׳ח׳׳׳ ללא צ׳ופצ׳יק, מהמילה הערבית أُحُد. 15. לאחר המלחמה של מוחמד בשבט היהודי בנו קריט'ה, אין זה מוזכר במקורות הראויים שאוסלמו הנשים והתינוקות. זה גם מנוגד לעקרון דתי אשר לו הטיף מוחמד, והוא שאסור לאסלם בכוח יהודי או נוצרי (יש כאלה שאומרים שאסור לאסלם בכוח בכלל). תיאורי הטבח והתקיפות המזעזעים מתוארים אך ורק במקורות המערביים ש׳׳׳אינם׳׳׳ נחשבים מקור ראשון או מהימן לתיאור האירועים. במקורות האיסלאמיים ישנה מחלוקת בעניין ׳׳׳קרב בני קורייד׳ה׳׳׳ אך ׳׳׳ברוב׳׳׳ המקורות מדובר על החדית׳ שבו ׳׳׳סעד בן מועאד׳׳׳, אחד מבעלי חסותם (משבט אל-אוס) של בני קורייד׳ה, שפט שיש להרוג את לוחמיהם ולאסור את נשיהם, לאחר שסייעו לשבטים שתקפו את המוסלמים. חשוב מאוד להסתמך על מקורות יד ראשונה או כמה שקרוב ליד ראשונה. על כל פנים, לפי השריעה המוסלמית קיים קונסנזוס שאין לטבוח באנשים לא לוחמים (עכשויים או פוטנציאליים או אשר לחמו בעבר ונמנעו ללחום רק מסיבות טכניות) ואין לאסלם בכוח יהודים או נוצרים. 16- רשום במאמר: ״יש מסורות המספרות כי מוחמד לקח לו את ספייה (صفية), אישה יהודייה...״ יש לציין שאין מחלוקת במקורות הידועים בעניין זה כך שהביטוי ״יש מסורות״ מיותר ומטעה. 17- רשום במאמר: ״ אבו סופיאן הבין שאין טעם להתנגדות ופתח את שערי מכה.״ ראוי לציין שאבו סופיאן בעצמו התאסלם, ובנו נהיה החליף החמישי. יש גם לציין שלא היה ״כיבוש״ (והקוניטציה למילה כיבוש ידועה היטב) אלא ״השתלטות״ אם רוצים לנקוט בניטרליות. 18- לדעתי יש לערוך שוב את הערך ״ יחסו של מוחמד ליהודים ולנוצרים״ לאור המוזכר לעיל בנקודות 7,10,11,15,16 לעיל. 19- בסוף המאמר רשום שהקוראן: ״מציין כי הנוצרים עדיפים עליהם (היהודים)״. זה לא נכון. 20- ולבסוף, לא מוזכרים הרבה אירועים חשובים בחיי נביא האיסלאם מוחמד כמו עברו לפני האיסלאם (עד גיל 40), פניית האנשים אליו להכריע ביניהם כמו פניית גדולי קורייש אליו לפני שיפוץ הכעבה, שמו הידוע ״האמין״ الأمين، השתתפותו במלחמת אלפג׳אר, ההיג׳רה הראשונה לחבשה, החלפת כיוון התפילה מירושליים אל אלכעבה, ועוד... חסרים גם כן מקורות ראויים שמקנים למאמר תוקף מדעי (אשר הזכרתי חלק מהם בהערותיי).

Baseljuma11 Baseljuma11 - שיחה 13:36, 6 באוקטובר 2015 (IDT)

תאריך לידה ופטירה של מוחמד א לפי תאריך עברי ב לפי תאריך טאואיסטי סיני[עריכת קוד מקור]

ידע זה חסר

עדכון קטע מבעל תואר בהיסטוריה כללית / מגמה מזרח תיכונית[עריכת קוד מקור]

בעיר ית'רב, אל-מדינה, ישבו, בין היתר, גם שבטים יהודיים. הרבה לפני 622 הגיעו אל מכה שני שבטים ערביים , אוס , ח'זרג' ושלושה שבטים יהודיים , בנו נצ'יר , בנו קריט'ה , בנו קינוקע. היהודים קדמו לערבים שם , וקבלום ביניהם. בני אוס ובני ח'זרג' נהלו מלחמה שראשיתה בסכסוך קרקעות. היהודים תמכו בבני אוס. כשהגיע מחמד אל ית'רב נקרתה בדרכו הזדמנות פז. הוא יכול היה להיות בורר בסכסוך כיון שבא מן החוץ ולא היה לו חלק בסכסוך. הערבים בקשו להם בורר. בשומעם על מוחמד, התרשמו ממנו הזמינו אותו לגור בעירם. אלה היו "אלאנצאר" (الأنصار), תומכי מוחמד באל-מדינה. מחמד התנה את הבוררות בכך ששני הצדדים יקבלו את מנהיגותו. שיחת משתמש:giladzuc

שאלה תיאולוגית קשה[עריכת קוד מקור]

איך יתכן שאלקים בחר בעם ישראל כעם הנבחר מכל האומות ונתן להם תורה, ואחר כך הוא כביכול התחרט על בחירתו בגלל החטאים שלהם, והחליט שמעכשיו צריך להיות מוסלמי? האם בעיני המוסלמים אלקים טועה בבחירתו? האם הוא לא ידע את העתיד שעם ישראל יחטא? הרי רק בן אדם טועה לא אלקים. לדעתי אין שום הגיון בדתות הנצרות והאסלאם שחושבות שאלקים לא יודע לבחור טוב. מחשבות כאלה אסורות על פי התורה הקדושה, כיון שאלקים הוא כל יכול. אשמח לקבל תשובה ממוסלמי בקי.

תשובה: הוויקיפדיה איננה פלאטפורמה להתנצחויות בין דתות שונות; וכאנציקלופדיה היא איננה מעדיפה גרסה דתית אחת על פני אחרות. אתה מוזמן לשאול את השאלה בפורומים המתאימים ברשת. יש הרבה. בהצלחה, ‏Danny-w‏ 18:19, 15 ביוני 2007 (IDT)

נראה לי שעניתי על השאלה הזו מספיק פעמים תחפש אותם ותקרא --Zeain al3abeden of Córdoba - שיחה 23:49, 17 ביולי 2008 (IDT)

בשם אלוהים הרחמן הרחום[עריכת קוד מקור]

תחילה כדי לקבוע אם יש הגיון או אין הגיון את צריכה לקרוא את הספר (הקוראן) ומה שכתוב בו בדיוק .

כידוע לאל יש את התארים הנעלים , והוא לא מתחרט כפי שהתכבדת באומרך הוא לא טועה , הוא לא יורד לארץ בצורת בן אדם לא מתאבק עם בני אדם . כפי שכתוב בתורה.

בקוראן אשר נשמר כפי שירד בדיטקסט מודגשוק ולא שונתה בו אות אחת (להפך משאר הספרים) אומר על לשונו של אלוהים לבני ישראל שאלוהים בחר בהם והעדיף אותם על העולמים . אבל השאלה איך העדיף אותם . הכוונה פה בזמן שבו היו בני ישראל לא היו מאמינים באל אחד אז אלוהים "בחר" דווקא בהם כדי להוציא אותם מהחושך אל האור ע"י הנביא משה עליו התפילות והשלום ולהציל אותם מהפרעה וכך הוא בחר בהם להיות בזמנם בני האדם היחידים אשר האמינו במסר והוא להתפלל לאל ולא למה שהאל יצר .

השאלה שלך מורכבת כי את יודעת אלוהים יודע הכל הוא אפילו יודע שבזמן הזה אני אגיב למה שאת אמרת . הוא יודע והוא לא טועה . אנשים הם אלה אשר טועים ,אנשים הם אלה אשר מחליפים את מה שאלוהים אמר להם , אנשים הם אלה שמתחרטים כי אלוהים נתן לבן אדם את החופש לבחור .


לפי האמונה המוסלמית עם ישראל הוא עם אשר נשלחו אליו נביאים כמו עמים אחרים ואין באסלאם שהם עם האל הנבחר או בני האל חס וחלילה . באסלאם כל בני האדם שווים חופשיים מעת היוולדם , כך שאין יתרון למישהו על אחר בגלל מין צבע או גזע .

קרי מה שרציתי לומר מאיפה זה שהאל הבטיח לבני ישראל את גן עדן ויהיה בה מי שיעה טוב ומי שיעשה רע . דווקא זה מה שלא הגיוני .

וכל זה מביא לשאלה מה היא הדת ? איך יודעים על הדת דרך הספר שלה המוסלמים אגב מאמינים בתורה ובאנג'יל הספר אשר הורד על ישו עיסא שהוא אכן היה נביא , אסל מה שכתוב בקוראן לא מאשר את מה שכתוב בתורה ובאנג'יל של היום כי הן לא הספרים אשר ירדו וחלו בהם שינויים בברית החדשה של הנוצרים הספר אשר קיים כיום וממנו הספרים האחרים הוא למעשה מהאנגלית והוא גם תורגם מיוונית ולא מארמית או עברית . כך שיש בו טעויות , הוספות, פסקאות חסרות , בנוסף שהוא נכתב ע"י יותר מאדם אחד ויש יותר מספר .

באשר לתורה אליהו הנביא מעיד על כך אם לא בגד בי זכרוני בספר אשר קרוי על שמו .

אני יודע שבלבתי אותך קצת אבל זה הסבר קצר ביותר . מה שאני ממליץ לך תקראי את הספר ויש ספרים ואתרים רבים ברשת אשר מסבירים את הכל בקשר לזה יש את האתר http://islamtomorrow.com/ ויש גם בנושא הספיציפי את הספר izhar ul haq אבל באתר תוכלי באמת לראות מה זה אסלאם באמת. וזהו זה טה טה

בשם אלוהים הרחמן הרחום[עריכת קוד מקור]

אלחסני:

אני שוב ושוב מדגיש ביום שחרור מכה לא נהרג איש אני יודע שאתם נוטים להראות את המוסלמים כברברים אבל זה מה שקרה.

ובקשר למשפט " אין די מקורות על חייו של הנביא" אז מה אפשר לאמור על התנ"ך והסיפורים על נביאי ישראל איזו מקורות היסטוריים אמינים יש אשר מסתמכים עליהם ?

לגבי מקורות היסטוריים לאישוש סיפורי המקרא - יש ממצאים ארכאולוגיים מאזור הסהר הפורה, ויש מקורות היסטוריים שהשתמרו, בפרט ממצרים העתיקה. ועם זאת, דמויות כמו אברהם או משה אינן נחשבות דמויות היסטוריות כמו יוליוס קיסר או וינסטון צ'רצ'יל, כיוון שאין עדויות היסטוריות לקיומם, לכל היותר עדויות עקיפות מאוד. המצב לגבי מחמד אפילו קשה יותר מבחינת ההיסטוריונים, שכן קשה אפילו למצוא עדויות עקיפות. ההיסטוריה של חצי האי ערב בימי מחמד ידועה רק ממקורות מוסלמיים שהועלו על הכתב בתקופת בית עבאס, ומהימנותם מבחינת המחקר ההיסטורית שנויה במחלוקת. לסיכום - אישוש היסטורי של הסיפורים והדמויות המתוארים בתנ"ך הוא אתגר קשה להיסטוריונים, ואישוש היסטורי של המסורות המוסלמיות על ראשית האסלאם הוא אתגר קשה אף יותר. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 01:02, 28 בנובמבר 2007 (IST)

השאלה הקשה בעינה עומדת[עריכת קוד מקור]

כיצד יתכן שמוחמד יפנה את מאמיניו אל התורה שנמצאת אצל היהודים? אם התורה סולפה כדבריך, אז מדוע מוחמד קורא למוסלמים ללמוד תורה אצל היהודים? יש לך 2 אפשרויות בלבד לענות על שאלה זו, או שמוחמד לא ידע את מה שעתיד להיות, כלומר שפתאום כביכול היהודים יסלפו את התורה ואז יוצא שמוחמד אינו נביא אמת כיון שנביא צריך לצפות את העתיד ואיך זה שהוא קרא למוסלמים ללמוד תורה אצל היהודים? או שתגיד שמוחמד לא טעה ואכן התורה של היהודים עד עכשיו אמיתית. דבר נוסף, כל מי שקורא את הקוראן מבין שה' בחר ביהודים מעל כל העמים, ושבני ישראל הם העם הנבחר. דבר אחרון, מוחמד לא דיבר עם ה' לפני עם שלם אלא רק הוא אמר לאנשיו שהוא דיבר עם ה' ביחידות, איך נדע שהוא לא עבד עליהם? אבל משה רבינו דיבר עם ה' לפני עם שלם וגם המוסלמים מאמינים בכך.

דף השיחה הזה לא אמור להפוך לדף פולמוס דתי. רק אעיר את תשומת לבך לכך, שמוחמד לא הפנה את מאמיניו ללמוד תורה אצל היהודים. היהודים אינם נתפסים באיסלאם ככופרים, ויש אפילו מסורת מוסלמית שאומרת שאין פסול בלימוד מסורות היהודים, אבל אין הפניה של המוסלמים אל היהודים לשם לימוד תורה. הקוראן עצמו דווקא מגנה את היהודים על כך שלא שמרו את התורה שהביא להם משה. אני מציין זאת כעובדה - זה מה שכתוב שם. קבלת הדברים או דחייתם היא כבר עניין של אמונה בלבד. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 01:06, 28 בנובמבר 2007 (IST)

הרב נתנאל בירב פיומי מצטט את דברי מוחמד בקוראן שאומר למאמיניו לכו אל היהודים שיגידו לכם את דברי התורה, ועל פי זה הוא היקשה על המוסלמים בתימן, אם חס ושלום התורה לא הייתה אמיתית אז לא היה מוחמד אומר למאמיניו ללמוד תורה אצל היהודים.

אם הוא אכן צטט אז הוא לא הבין מה קרא או לא היה כן , אתה מוזמן להביא את הציטוט מהקוראן,אם יש כזה. --Zeain al3abeden of Córdoba - שיחה 17:38, 21 בספטמבר 2008 (IDT)

רבנו נתנאל בירב פיומי צודק, ואתה הטועה. בקוראן כתוב על בני ישראל בסורת אלמאידה פס' 42 "כיף יחכמונך ועינדהם אלתורייה פיהא חכם אללה, וחכם אללה לא ינסא אבדא" תרגום: "איך ישפטוך ובידיהם התורה שבה משפטי ה', ומשפטי ה' לא ישכחו לעולם".

לצערי זרמים באיסלם דאגו לפרש את פסוק 42 בצורה אחרת וחלקם הגדילו לעשות ושבשו את הפסוק (כפי שעשו היהודים בברלין טרם השואה שמחקו את הפסוק "ותחזינה עיננו בשובך לציון" מקטעי התפילה). בכל אופן המורשת שהנחיל מוחמד היה "אהבת את האל". ממורשת זו סבל וסובל עמנו ממתאבדים ומתפוצצים למען "אהבת האל". כאשי - שיחה 11:33, 17 באוקטובר 2010 (IST)

כפי ששליח האל אמר בשם אלוהי אברהם יצחק ויעקב[עריכת קוד מקור]

מה ש דורק אומר נכון מאוד , לגבי הטענות ששליח האל צווה ללמוד תורה , דווקא לא הוא אסר על אל סחאבה עליהם השלום ללמוד תורה, המסר ששליח האל קבל הינו מסר נקי וחסר כל התערבות חיצונית באומרו שליח האל : היא (המסר the messege) ניתנה לי לבנה ונקייה ,. דבר שני הקוראן זה הוא ספר מקיף ובהפך משאר הספרים הינו דברי אלוהים חיים ועומד בכוחות עצמו ללא צורך של תמיכה בספר אחר. תלמד מדרש תורה תראה שם איך שהתורה אינה מה שניתן משמיים זה לא אני אומר זה החכמים אומרים. אין עם סגולה אין עם נבחר זה מיתוס שהתגבש עם הזמן גם המוסלמים אינם עם נבחר בסוף כל אחד מקבל את שכרו כפי שעשה ולא בגלל שהוא מוסלמי . הקוראן אכן מדבר רבות על בני ישראל ,לא מכחישים זאת , וזה גלוי לכל אתה מוזמן לקרוא את התרגום המוסמך באנגלית, ואת הפרשנות . בנושא זה של מה שבולט זה סיפורי החכמים עצמם אשר מדברים על נבואה לגבי הנביא מזרע ישמעאל, בספר של אבן אל קיים אל ג'ווזיה תמצא את כל הסיפורים )هداية الحيارى في الرد على اليهود والنصارى (

השבח לאל בזכות המדע והתתקדמות הטכנולוגית כל יום אנחנו מוצאים משהו חדש שנזכר בקוראן והוסבר לנו בעזרת המדע , הוכחה שהוקראן אינו חיבור אדם . ומה שבו אמת ,ונכון וזה מעבר להיסטוריה ומחקרים .

כאמור, אני רק תיארתי מה שכתוב בלי לנקוט שום עמדה לגבי התוכן, לא לכאן ולא לכאן. ועכשיו אחזור על הרישא של דבריי לעיל: אני באמת לא חושב שדף השיחה הזה אמור להפוך לפולמוס דתי. התפלמסות דתית עשויה להיות דבר מעניין אם היא נעשית תוך כבוד הדדי, אבל בכל מקרה לא בוויקיפדיה. אפשר למצוא אתרים אחרים לשם כך. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 16:30, 21 בדצמבר 2007 (IST)

ישנו פסוק מפורש בקוראן האומר שעם ישראל נבחר על ידי האל מכל העמים האחרים בעולם, הפסוק הוא בערך כך "איסראיל מפצ'אלין על כול אלעאלם".

על פי הקוראן, עם ישראל הוא העם הנבחר מכל העמים[עריכת קוד מקור]

כך כתב מוחמד בקוראן בסורה 2, 122 אני מצטט: "הוי בני ישראל, זיכרו הטוב אשר עשיתי אתכם, ואשר העדפתי אתכם על פני כל האדם!".

סורה 45, 16 :"ולפנים, נתתי לבני ישראל את הספר והחכמה והנבואה, ונכלכלם מן המטעמים, ונפלה אותם מכל האדם!"

דבר אחרון, מוחמד ציווה למאמיניו ללמוד תורה אצל היהודים, כך כתוב בסורה 10, 94 :"אם יש לך ספק כלשהו בדבר מה שהורד אליך (הקוראן), שאל את שקיבלו ולמדו את הספר לפניך (בני ישראל)!"

בלי ספק, גם לפי האסלאם וגם לפי הנצרות, היהודים הם העם הנבחר! לפי האמת, היו צריכים המוסלמים והנוצרים לאהוב את היהודים אהבה גדולה כי הם ניבחרו על ידי האל. חבל שהקינאה ביהודים משגעת אותם.

כל הציטוטים הנ"ל נמצאים בערך קוראן.

יש מי שמנצלים את דף השיחה הזה ליצירת פולמוס דתי, וזו אינה מטרתו. גרוע מזה - הפולמוס הזה מפריע למטרה המקורית של הדף, שהיא ניהול דיון ענייני על הניסוח ועל העובדות שבערך. לדעתי, מעתה ואילך יש למחוק הערות של פולמוס דתי מהדף הזה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 09:55, 31 בדצמבר 2007 (IST)

הזיהוי של אל-אקצא עם הר הבית נעשה מקובל הרבה לפני ימי סלאח א-דין[עריכת קוד מקור]

מישהו שינה את הערך, וכתב שהזיהוי של מסגד אל-אקצה המוזכר בקוראן עם הר הבית בירושלים נעשה בימי סלאח א-דין. למרבה השמחה השינוי הזה שוחזר, כיוון שמדובר בטעות חד וחלק. הזיהוי הזה נעשה מקובל כבר בימי הח'ליפים הראשונים, או לכל המאוחר בראשית ימי השושלת האומיית, זמן רב לפני ימי סלאח א-דין. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 10:32, 7 בינואר 2008 (IST)

I suspected so...

יוסאריאןשיחה 10:43, 7 בינואר 2008 (IST)

מותו של מוחמד[עריכת קוד מקור]

האם אין אגדה לפיה מוחמד הגיע לירושלים על איזה יצור מוזר ועלה לשמיים או משהו בסגנון? איפה אפשר למצוא על זה מידע כאן (שם הערך)? therealRRR - שיחה 19:51, 17 באפריל 2008 (IDT)

תוכל לקרוא על כך בערך הזה: המסע הלילי של מוחמד. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 20:29, 17 באפריל 2008 (IDT)

אני מציע לך לקרוא על כך באתרים באנגלית מאחר ומהנסיון שלי אתרים בעברית אינם אמינים כלל כשזה מגיע לנביא מוחמד המלצתי לך לקרוא באנגלית או בשפה אחרת שאתה שולט בה הנה כמה אתרים www.thedeenshow.com www.islamway.com

טעות חמורה[עריכת קוד מקור]

לדעתי צריך לשנות את השם של כיבוש מכה לשחרורה של מכה שם נאמר ששליח האל עליו השלום הרג את ראשי מתנגדיו?!!?!?! לכל הידוע לי ביום הפתח ל מכה דם לא נשפך אז אם אפשר המקורות שאתם מסתמכים עליהים

עוד דבר נוסף אם אפשר להוסיף את הנסים שמוחמד עליו השלום חולל בזמנו

התיאור הוא תיאור עובדתי, לא פחות ולא יותר. אנחנו מציגים את העובדות למיטב ידיעותינו. כיבוש, במובן המצומצם, פירושו השתלטות על מקום בכוח, ולזאת הכוונה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 01:01, 14 במאי 2008 (IDT)

מה לגבי לחלק השני של השאלה ,כרי המקור בו נזכר שמוחמד הרג את ראשי מתנגדיו?

לגבי הטענה שמוחמד הרג אנשים ביום "פתח מכה "[עריכת קוד מקור]

אני מבש לקבל מקור לטענה זו . כי ידוע שביום מכה דם לא נשפך כאמור אשמח לקבל מקור היסטורי

כיבוש מכה[עריכת קוד מקור]

אלמוני כתב את הפסקה הזאת בכותרת הנ"ל : "הוא חזר לאל-מדינה, וב-630 יצא עם 500 לוחמים למכה, בגלל שקורייש הפרו את הסכם ח'דיביה.מוחמד נכנס למכה ללא התנגדות ואסף את ראשי מתנגדיו ואת ראשי הכופרים ושאלם מה אתם רואין שאני עושה אתכם? ,הם השיבו: אחינו המכובד ובן אחינו המכובד , הנביא מוחמד השיב תלכו אתם המשוחררים (טולאקא طلقاء) ,הנביא ניפץ את הפסילים בכעבה,ובלאל בן רבאח קרא לתפילה מעל לכעבה בפעם הראשונה , וכך שוחררה מכה ללא אלימות וללא דם שנשפך." בערך עצמו רשומים דברים שונים לחלוטין. מישהו יודע מה נכון ?--Shefshef - שיחה 02:11, 9 ביוני 2008 (IDT)

אני לא יודע בוודאות, אבל זה נשמע כמו מסורת מוסלמית שמנסה להציג את אנשי שבט קורייש כמי שהפרו את הסכם ח'ודיבייה. אני לא הייתי מכניס מסורת כזו לערך, כיוון שספק אם יש ערך היסטוריוני למסורת הזאת. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 06:39, 9 ביוני 2008 (IDT)

אני רשמתי את הפסקה כי שבועיים ביקשתי מקור היסטורי לכך שמוחמד הרג מישהו ביום כיבוש מכה ואף אחד לא ענה. הסיפור נפוץ בכל ספרי הסירה. ואין עליו מחלוקת. לצערי הרב ההערה שמוחמד הרג אדם לא הושמטה. הוכחה לכך ראש המתנגדים הינו אבו סופיאן אבו סופיאן המשיך לחיות אחרי הפתח וגם הולי בן שהפך להיות לאחר מכן אמיר המאמינים מועאוויה. מי שהשמיט אמר שאין מקור היסטורי לכך אני שואל איפה יש מקור היסטור למה שכתבת ?!! הערך נמצא בויקיפדיה בערבית ואני רק תרגמתי .

קודם כול, אם הסיפור נמצא ב"סירה", יעזור אם תכתוב איפה ב"סירה": איזה לקט, מאת מי וכד'. לומר שהסיפור נפוץ בכל ספרי ה"סירה" זה קצת כמו לומר שסיפור כלשהו נפוץ באגדות חז"ל, או שמימרה כלשהי נפוצה בפילוסופיה היוונית - יש כל כך הרבה ספרים, וקשה לדעת לאיזה מהם הכוונה. האמת היא שאין מקורות היסטוריים של ממש על התקופה שבה אנחנו עוסקים (וזה לא דבר יוצא דופן, גם אין מקורות היסטוריים של ממש על יציאת מצרים, וגם לא על צליבת ישו). מה שיש אלו הם ניתוחים של מסורות אסלמיות בידי היסטוריונים, ניסיון לברור מתוכן את אלה שנראות להיסטוריונים (שהם בד"כ לא-מוסלמים) אמינות יותר, ולהרכיב מהן תמונה קוהרנטית של האירועים. כנגד הניסיון הזה, יש מחקר מוסלמי דתי מסורתי לגבי חייו של מוחמד וההיסטוריה של האסלאם בראשיתו. כל אחד מהמחקרים האלה נעשה בתקופות שונות, לצרכים שונים ובאמצעים שונים, ולכן קשה מאוד להשוות ביניהם. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 18:34, 16 ביוני 2008 (IDT)
באופן כללי יעזור מאוד אם מישהו יעבור על הערך ויספק מראי מקום להרבה מסורות שמוזכרות בו. אני לצערי לא יכול לעשות זאת לבדי, מה גם שאני לא מצוי עד כדי כך בספרות הרלוונטית. לגבי המשפט השנוי במחלוקת - הסרתי אותו בינתיים, כיוון שהוא לא מוסיף אינפורמציה קריטית. רצוי מאוד לבדוק את העניין. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 18:38, 16 ביוני 2008 (IDT)
אבו סופיאן באותה עת התאסלם ולפי כל החדית'ים המתועדים הרלוונטיים,מסופר שהוא דהר בין בתי מכה כשהוא קורא לאנשים שמי שנכנס לכעבה או לביתו שלו או לבית של עצמו הינו בטוח מכל רע, למכה לא היו שערים, ובאותו יום לא אירע קרב, רק האלילים סולקו מהכעבה והיא טוהרה מפסלים ותמונות .

תמונה[עריכת קוד מקור]

אני מנסה להוסיף תמונה של מוחמד ומסביבו קהל מאמינים שהיא מערך האנגלי אבל ללא הצלחה אז בבקשה לסדר את זה.

אטימולוגיה של השם[עריכת קוד מקור]

יש להוסיף מידע על הקרבה השמית בין המילה העברית חמד, לשם מוחמד. שני המילים כוונתן ל"דבר מה ערכי" כמו במילה "דבר חמד" ועל כן צריך להסביר שהקרבה כן קיימת והיא נובעת מן הדמיון הרב שבין מילים מסויימות מן השפות השמיות השונות.

תוספת זו אינה נחוצה. גילגמש שיחה ביקרת כבר במיזם היובל? 17:52, 27 ביולי 2009 (IDT)

מקורות לחייו[עריכת קוד מקור]

מלבד המסורת המוסלמית ישנם מספר כתבים של מוחמד עצמו - איגרות שכתב לממלכות\מדינות שכנות ולראשי-שבטים שונים, בחצי האי-ערב של אז.

שאלה בענין קברו של מוחמד[עריכת קוד מקור]

איך זה שמקום קבורתו של הנביא לא נעשה מקום קדוש ולא אתר הילולות? תודה, חנן.--84.229.239.57 20:03, 20 במאי 2010 (IDT)

מה גישתו של האיסלאם לגבי פדופיליה ואונס?[עריכת קוד מקור]

עם עאישה הוא התחתן כשהיתה בת 6 והחל לקיים איתה יחסים כשהיתה בת 9 ולגבי ספיה, אותה הוא נשא ואנס באותו יום בו רצח את בעלה, אביה ואחיה עד כמה שידוע לי המוסלמים מאמינים כי חיו של מוחמד הם דוגמא ומופת להתנהגות אם כן נשאלת השאלה מה עמדת האיסלאם לגבי פדופיליה ואונס?

אני לא יודע מה המקורות שלך, אבל תוכל לקרוא בערך שמוחמד התחתן בגיל 20 עם אישה מבוגרת ממנו בעשרים שנה, כך שדבריך חסרי בסיס. דניאל ב. 22:34, 29 ביוני 2010 (IDT)

-תשובה לדניאל: למוחמד היו נשים רבות, הוא אכן נישא לראשונה בגיל 20 אך אחרי 20 שנים אשתו הראשונה (שהיתה מבוגרת ממנו ב 20 שנה) נפטרה ואז נשא 2 נשים נוספות. אחת מהם היא עאישה לגבי המקורות שלי, ויקיפדיה הוא רק מקור אחד, הערך בעברית דל במיוחד, ישנם ספרים רבים על הביוגרפיה של מוחמד. חבל לתקוף אותי (דבריך חסרי בסיס) ולהוכיח את בורותך, במקום לבדוק את השאלה ולהגיב באופן ענייני. דרך אגב גם הערך העברי מזכיר באופן מפורש כי למוחמד היו נשים רבות, למרות שהוא מזכיר רק 4 מהם. אני עדיין מחכה לתשובה עניינית, אין בשאלתי כוונה להכנס לעימות, אלא באמת להבין מה גישתו של האיסלאם לעניין.

ומה גישתה של היהדות לפדופיליה רצח ואונס? הרי יצחק נשא את רבקה כשהייתה בת שלוש. כשירד מהר המוריה התבשר שנולדה, והוא בן 37. טוב שחיכה שלוש שנים. שמעון ולוי רצחו במרמה את כל תושבי שכם, על שאחד מהם אנס את אחותם, אך לאחר מכן הגדיל שמעון עשות ונישא לאותה אחות עצמה. נו, שוין... עדיף על ראובן, ששכב עם בלהה פילגש אביו. טוב עם אב כמו יעקב, שגנב את הבכורה, ואם חורגת כמו רחל שגנבה את התרפים... מעניין אז מה עמדת היהדות על פדופיליה, רצח, גילוי עריות וגניבה? אלמוג 00:36, 30 ביוני 2010 (IDT)

תשובה לאלמוג: שוב, במקום לענות באופן ענייני לשאלתי, אתה נכנס איתי לעימות, אבל אם כבר אתה שם, אענה לך, ביהדות יש גילויים של גילוי עריות, פדופיליה, אונס ורצח, אך היהדות מבקרת את המקרים האלה ובטח שלא מעודדת יהודים להתנהג כך כמודל לחיים תקינים, זה ההבדל הגדול. האיסלאם לעומת זאת אומר כי כי מוסלמי צריך לסגל לעצמו אורח חיים דומה לאורח חיו של מוחמד. אני אחזור שנית למקרה שלא הבנת את שכתבתי, התנ"ך מזכיר מקרים (נוראים) שקרו בעבר, הוא אינו מטאטא אותם תחת השטיח, והוא אף מבקר אותם. האיסלאם לא רק שלא מבקר את ההתנהלות אלא גם דורש שכל מוסלמי ינהג לפי אמות המידה האלה אם ברצונו להיות מאמין אמיתי. אני יודע מה עמדתה של היהדות לגבי אונס ולגבי פדופיליה, אז אחזור על שאלתי בפעם השלישית, מהי עמדת ה*איסלאם* לגבי העניין?

אשמח אם תביא מקור לגילן של הנשים שנשא מוחמד. לשאלתך המקורית - האסלאם אוסר אונס. לגבי פדופיליה, איני יודע את התשובה אבל מן הסתם בדת גדולה כמו האסלאם במקומות שונים תמצא תשובה שונה. הרי ידוע שבתימן נשים מתחתנות בגיל צעיר, אולם לפי הערך גיל ההסכמה בהרבה מדינות מוסלמיות אסור לקיים כלל יחסי מין בגילאים צעירים, ולכן אני מניח שאין תשובה חד משמעית. דניאל ב. 11:41, 30 ביוני 2010 (IDT)

תשובה לדניאל: בחדית' (בוכרי) כרך 5 פס' 234 נאמר שמוחמד נישא לאעישה כשהייתה בת 6 אך לא מימש את נישואיו איתה בגלל שאיבדה את שערה (בשל מחלה), אך בגיל 9 חזר שערה לגדול והם החלו לקיים יחסים. כך גם בכרך 7 פס' 65. כנ"ל בחדית' אל מאסלם כרך 2 פס' 3309, חדית' אל סונה כרך 2 פס' 2116 (אם כי שם נאמר שהתחתנו כשהיתה בת 7 ושכבו שהיתה בת 9). יש עוד מקורות רבים שאינם מגיעים מהחדית'ים. שמעתי גם אנשי דת המדברים בנושא, אלו שנקטו עמדה בעד או נגד, תמיד טענו כי הדבר מותר (דבר מדאיג לדעתי), מעולם לא שמעתי אנשי דת שמדברים נגד פדופיליה (אבל בהחלט שמעתי אנשי דת שמדברים נגד אונס, גם כשמדובר שנאנסות לא מוסלמיות, אם כי תמיד הם הטילו את האשמה על הנאנסת). על פי המקורות נראה כי למוחמד היו 11 נשים בימי חיו להם נישא אך היו גם פילגשות רבות (אם כי אין מספר ברור ומוחלט שכן אין קונסיסטנטיות בין מקור למקור, נאמר שלמוחמד היה כח גברא של 30 גברים ולכן היה לו צורך בפילגשות). ע"פ מיטב הבנתי את האיסלאם יכול מוסלמי לשאת 4 נשים במקביל כל עוד הוא מבטיח יחס שווה לכל הנשים. אעישה היתה אשתו של מוחמד עד יום מותו, אך נשים אחרות מתו והתחלפו בין השנים.

היכן מצאת כי מישהו במקרא מבקר את יצחק על שנישא לרבקה בת השלוש? המדובר בזמנים שונים, ובהבדלים תרבותיים שהצטברו עם חלוף הדורות. אף אדם שפוי, מוסלמי או יהודי, לא יהיה חושב היום על נישואים לבת שלוש או לבת שש. ועדיין היהודים מעריצים את יצחק, ורואים בו את אבי אומתם, והמוסלמים מעריצים את מוחמד ורואים בו את נביאם, וכל זאת מתוך ההבנה כי מה שהיה טוב באותם זמנים אינו טוב כיום. אלמוג 16:07, 30 ביוני 2010 (IDT)

תשובה לאלמוג: יצחק לא נישא לרבקה כשהיתה בת שלוש, אלא חיכה 3 שנים עד שהיתה בשלה לנישואים. הוא ראה אותה לראשונה כשמשתה מים מן הבאר (ילדה בת 3 לא נשלחת למשות מים מן הבאר). על פי סדר עולם רבא יצחק (פרק א ו ב) נישא לה כשהיתה בת 14. הטענה ש"מה שהיה טוב ונכון באותם זמנים אינו טוב כיום" נכונה שכל הקשור לדת היהודית, אך לגמרי לא נכון בדת המוסלמית. כדאי שתבדוק את מקורותיך היטב לפני שאתה טוען טענות כאלה. במדינות רבות בעולם המוסלמי ילדות נישאות (ואף נמכרות למטרות נישואים) בגילאים מוקדמים לא צריך ללכת רחוק עד ערב הסעודית (12) תימן (8) או סודן וכו, רק בעזה נערכו חתונות המוניות שנה שעברה בין גברים בשנות העשרים לחייהם ובין ילדות בגילאי 9 - 12. אם יש ברשותך הוכחה כי האסלאם מתנגד לנישואים בגילאים כל כך רכים, אנא הבא אותם. ככל שחיפשתי לא מצאתי. יתרה על כן, מצאתי מוסלמים (מן המערב) שטוענים כי אעישה היתה בגיל 6 מתקופת בשלותה המינית ולא מתקופת לידתה (ז"א שהיתה הרבה יותר מבוגרת) אבל הדבר נוגד את המקורות שאומרים (על פי עדותה) שכשהיא עברה לחיות עם מוחמד היא לקחה איתה את הבובות ואת הצעצועים שהיו בחזקתה, עוד נאמר כי אביה בהתחלה התנגד לרעיון שמוחמד יקח אותה לאישה מחמת גילה ואף הציע לו את אחותה הגדולה (אינני זוכר את שמה) אך מוחמד שכנע אותו באמרו כי כך אמר לו המלאך גבריאל.

קרא את הערך רבקה. יש שם מקורות לכך שנישאה בת 3 כמו גם לכך שנישאה בת 14. היהדות אינה מתנגדת לנישואים כה רכים, ולמעשה מומלץ להשיא את הילדות משהגיעו לגיל המופלג של שתים עשרה וחצי [1]. מדינת ישראל היא הכופה את חוקי גיל הנישואים ולא בתי הדין הרבניים. לו היה לנו משטר תיאוקרטי כמו בעזה או בתימן, הרי שחתונות עם ילדות היו חזון נפרץ. אין כל הבדל בין היהדות והאיסלם. זו כמו זו מבוססת על כתבים עתיקים, שיש שעושים ניסיון להתאימם למוסר וסגנון חיים שהתפתח מאז, ויש שעושים נסיון להתאים את המוסר של היום אליהם. אלמוג 17:01, 30 ביוני 2010 (IDT)

אכן אין תשובה מוחלטת לגבי גילה של רבקה, אבל מה שכן מוחלט וברור הוא שכל המפרשים מאז ומעולם לא מקבלים בהבנה את גילה הצעיר של רבקה (בהנחה שהיתה בת 3) ועל כן הטיעון שלהם אינו כי הגיל מותר לנישואים אלא כי הגיל אינו 3. (הנה דיון מעניין בנושא: http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=693178&forum_id=1364) וכאן אני חוזר לעניין הביקורת העצמית שנפוצה ומקובלת ביהדות, אך כמעט לא קיימת באיסלאם באופן מוחלט (אלא רק בחוגים אולטרא-חילוניים של האיסלאם, אלו מרשים לעצמם להתבטא רק כאשר הם תחת משטר מערבי חילוני). בכל אופן היות והשיחה בינינו מתמקדת באספקטים דתיים, אין שום סיבה לערב אספקטים הנוגעים לחוקי מדינה או מוסדות שלטון, כשאתה נותן תשובה שמדברת על חוקי המשטר במדינה זו או אחרת אתה עושה לעצמך הנחה ופוגע באיכות הדיון.

פדופיליה היא עניין תרבותי. הספר כופרת של אייאן חירסי עלי מציין במפורש כי נישואי קטינות מוצדקים בעולם המוסלמי בכך שמוחמד נישא לילדה. אבל המוסלמים לא רואים בנישואין עם קטינה פדופיליה. יש לכך מספר נימוקים ואחד מהם הוא שהילדה תגדל ובעלה ימשיך לחיות איתה, בזמן שפדופיל מעדיף דרך קבע ילדות (או ילדים) וחינם סר בעיניו כשהם מתבגרים. ובמאמר מוסגר, אם סבתא רבא שלי השיאו בגיל 11. את הטקס ערך רב, בהשתתפות מכובדים מהקהילה, פרנסי העיירה ותלמידי חכמים. בעלה היה מבוגר ממנה בשלוש שנים והנישואין התקיימו בגלל הרצון למנוע ממנו גיוס כפוי במסגרת גזרת הקנטוניסטים. למיטב ידיעתי לא הייתה מניעה למימוש הנישואין, וגם היא לקחה לבית בעלה את הבובות שלה. האם יש בכך משום אישור שהיהדות מעודדת פדופיליה? פריץ - שיחה 17:28, 30 ביוני 2010 (IDT)

תודה רבה על התשובה, הצלחת לסגור לי את הפינה החסרה (וגם נתת לי שעורי בית לקריאה :) - רק לצורך ההבהרה, תודתי נתונה גם לדניאל ולאלמוג שהשקיעו מזמנם ומידיעותיהם.

צפיה אשתו היהודיה של מוחמד[עריכת קוד מקור]

מדוע אינכם מכניסים את הערך על צפיה אשתו היהודיה של מוחמד?

צפיה


צפיה בתו של חי בן אח'טב, ממנהיגי בני נד'יר נולדה באַל-מַדִינָה בשנת 613 לערך . מוחמד דרש מבני שבט נד'יר לקבל את האיסלם, או לעזוב. לאחר מצור ארוך היהודים נאלצו להיכנע, כלומר, למסור לו את הקרקע ואת הנשק. הם עצמם ניתצו את בתיהם ועמסו את המפתנים של הבתים על גמליהם. כדי להראות שאינם מנוצחים יצאו בתופים וכנורות. הנשים לבשו פאר. הם עזבו חלקם לכ'יבר, וחלקם ליריחו. אביה של צפיה ומשפחתו החליטו להישאר באַל-מַדִינָה והצטרפו ליהודים של שבט קוריט'ה. צפיה נישאה לכנענה אבן אבי אלרביע במקור מכ'יבר.

מוחמד דרש גם מבני קוריט'ה לקבל את האיסלם או לעזוב. הם סרבו. לאחר מצור ממושך, החליטו בני קוריט'ה להיכנע. לפני הכניעה מצליחים צפיה ובעלה לצאת מאַל-מַדִינָה ולברוח לכ'יבר. כאשר פתחו בני קוריט'ה את השערים, אסרו הערבים את כל הגברים. מוחמד יצא אל השוק באַל-מַדִינָה, חפר חפירות וצווה לכרות את ראשו של כל גבר יהודי שיסרב לקבל את האיסלם. הגברים הובאו אליו אחד אחד לפי הצו. הטבח נעשה בפניו של מוחמד עצמו. המתת היהודים נמשכה יום שלם. עלי בן-דודו וחתנו של מוחמד, קיים את מצוות השחיטה בידיו ממש. הראשים הותזו והגופות הושלכו אל בור מחוץ לעיר. כשנקרא אביה של צפיה, חי בן אח'טב היה לבוש משי עם שלל צבעים. הוא קרע את לבושו למען לא יחלקוהו ביניהם המוסלמים. ידיו היו כבולות אל ערפו, כשראה את מוחמד אמר: "באלוהים אין אני מאשים את עצמי בגלל שנאתי אותך. אולם אשר יבגוד באלוהים יעכרנו האלוהים". אחרי כן צנח. ראשו נכרת. הטבח נמשך בלילה לאור הנרות. הגופות הושלכו אל הבורות ונערמו עליהם ערמות של עפר. כל מי שהגיע לבגרות הוצא להורג. הנשים והילדים נמכרו לעבדות. הביזה הגדולה, אדמות, נשק, ילדים נשים נתנו למוחמד שהיה חסר מקורות מחיה, אמצעים לשלוט על אַל-מַדִינָה ולהמשיך במסע כיבושים בכל ערב.

הישוב היהודי הבא שנכבש על ידי מוחמד היה כ'יבר, נאת מדבר העשירה והפוריה בערב. כ'יבר היתה מיושבת ביהודים מקומיים וחלק מיהודי נד'יר עברו לשם. בין השבויות שנתפסו לאחר כיבוש כ'יבר היתה צפיה, בת חי בן אח'טב שנרצח בליל הטבח של קוריט'ה. מוחמד בחר בה מבין השבויות ולקחה לאישה כשלל מלחמה.

בעלה, כנען אבן אבי אלרביע נלקח גם הוא בשבי. מוחמד רצה להתנקם בו נקמה אכזרית. הוא ציווה להביאו אליו ודרש ממנו למסור לו את אוצרות משפחת אלחוקיק שהכילו מרגליות וכלי הזהב ועדיים. כנענה סרב. מוחמד ציווה לענותו וסרוק את בשרו במסרקות ברזל ובשיפודים לוהטים. אחרי כן התיזו את ראשו. מוחמד ציווה לרצוח גם את אחיו. את צפיה, אשת הנרצח, הכריח לעבור ולצפות בגופות ההרוגים.

צפיה היתה יפת מראה עד מאד. מוחמד הכיר אותה עוד בצאתה לגלות עם בני נד'יר מאַל-מַדִינָה. את הנישואין עם צפיה חגג מוחמד בכ'יבר. בליל הכלולות אישה בשם אום סולים בת מילחאן אם אנס בן מאלך מונתה לטפל בה. היא קישטה אותה וסרקה אותה. אחד מאנשי מוחמד, אבו איוב כ'אלד בן זיד אחי בני אלנג'אר מונה כשומר אישי עליה. איבן הישאם מספר כי משראה כ'אלד שמוחמד בחר בה לאישה הזהיר אותו מפניה ואמר לו שעליו להיזהר מאישה מבין הכופרים שהרגת את אביה, ואת בעלה, ואת בני עמה, פן תעשה לך רעה. אז נתן לו מוחמד את התפקיד לשמור עליה ומפניה. נשי מוחמד היו ממררות את חייה. הן קראו לה "הנערה היהודיה" היא היתה בוכה תמיד. אך מוחמד היה מנחמה ואומר: אל תבכי, כי אביך אהרון ודודך משה שליח האלוהים.

צפיה האריכה ימים. כשנישאה למוחמד היתה בת 17, ובמותה היתה בת 60. לא היו להם ילדים. היא היתה עשירה מאד כי ירשה הרבה מרכוש אבותיה. היא מתה בשנת 50 להג'רה (673 לספה"נ) בימי החליף מועאויה ונקברה בבקעה סמוך לשערי אַל-מַדִינָה.

המקורות:

  • ישראל בן זאב, היהודים בערב, י-ם 1957. עמ' 187-189 203-205
  • איבן הישאם, חיי מוחמד, מתורגם ומבואר ע"י יוסף יואל ריבלין, ת"א, תרצ"ב. עמ' 140
  • חווה לצרוס-יפה, פרקים בתולדות הערבים והאסלם, הוצאת רשפים ישראל,1984. עמ'73
  • הירשברג חיים, ישראל בערב, ת"א, 1946 עמ' 258
  • ובנוסף רומן היסטורי על חייה של צפיה - צפיה אשתו היהודיה של מוחמד ת"א 2006

נ. כהן (שיחה | תרומות | מונה) לא חתמ/ה

משוב מ-28 באוקטובר 2011[עריכת קוד מקור]

אפשר גם לנסות להיתפרש על מניעים נוספים של מוחמד? מניעים כלכליים, פוליטים, חברתיים וכדומה. 46.117.95.198 14:59, 28 באוקטובר 2011 (IST) כי

משוגע[עריכת קוד מקור]

כיצד ניתן לשלב בערך את העובדה שכינה הרמב"ם את מוחמד באגרת תימן "משוגע"?Ebranibשיחהפורטל:פופ 17:20, 20 בנובמבר 2011 (IST)

תורתו[עריכת קוד מקור]

לא כתוב על תורתו.....למה? 81.218.128.70 11:38, 19 בדצמבר 2011 (IST)

טעות[עריכת קוד מקור]

יש פה דברים לא נכונים. מטרתו של כותב הערך היא לפגוע בשם של הנביא מוחמד ובדת האיסלאם!!!! ולכל אותם אנשים שאומרים שהוא פדופיל והתחתחן עם ילדה בת 9....ילדה בת 9 היא לא כמו ילדה בת 9 היום !!!!!!!!!!!! תראו את הבנות באפריקה איך הן מפותחות יותר ובגילאים ממש קטנים מתחתנות....אתם לא מבינים כלום מהחיים שלכם !!! כמובן היום אם בעולם שלנו תתחתן ילדה בת 9....זה חולני למחוק את זה כבר!!! 109.64.21.78 10:39, 22 ביוני 2012 (IDT)


שאלה לגבי אביו של מוחמד[עריכת קוד מקור]

על פי הערך כאן אביו של מוחמד נפטר עוד בטרם נולד. לעומת זאת בערך של אביו של מוחמד הוא נםטר זמן קצר לאחר שנולד. איזהו הערך הנכון ? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ע"פ המסורת המוסלמית, אביו של הנביא מחמד, עבדאללה, מת עוד בטרם לידתו, ואמו אאמנה מתה שהיה בגיל 6 שיחה - משתמש:kingRF ‏ 20:30, 3 בינואר 2013 (IDT)

למה לא רשום שמוחמד מייסד האסלאם ונחשב לנביא לפי האסלאם?[עריכת קוד מקור]

אתם מציגים את זה כעובדה מוחלטת. צריך לציין שזה "על פי האסלאם" ולא בגדר עובדה מוחלטת. בערך על משה (רבנו) אתם כותבים "על פי היהדות" אז למה שלא גם בערך מוחמד תכתבו על פי האסלאם ?

תודה על הערתך. תוקן בהתאם. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 17:23, 20 בספטמבר 2012 (IDT)

הפתיח של הערך מטעה[עריכת קוד מקור]

בפתיח לערך כתוב: המוסלמים מאמינים כי הוא מייסד האסלאם. בגרסאות קודמות היה כתוב: מוחמד ... הוא מייסד האסלאם. בויקיפדיה האנגלית נאמר (בתרגום חופשי) כי הוא נחשב למייסד האסלם בעיני אילו שאינם מוסלמים. ברור שהגירסא הקודמת מתאימה יותר, שכן היות נשוא הערך (מוחמד) מייסד האסלם אינה תלויה באמונה המוסלמית אלה היא מהווה את מהותו. 79.179.96.172 17:08, 8 בפברואר 2013 (IST)

שיניתי לגרסה שלישית, בהתחשב במה שכתוב בהמשך הערך על אמינות המקורות. דוד שי - שיחה 19:14, 8 בפברואר 2013 (IST)

עבודה והערכות[עריכת קוד מקור]

יפה מאוד אני עושה עבודת חקר והשתמשתי בחומר זה וקיבלתי 100 בראבו לי . רמת הכתיבה במשלב גבוה ויופי כל הכבוד.


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 14:25, 4 במאי 2013 (IDT)


קישור שבור 2[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

  • http://www.e-mago.co.ilאימגו
    • In מוחמד on 2013-05-04 11:24:59, Encoding Error: UnicodeError (Violation of BIDI requirement 2)
    • In מוחמד on 2013-05-05 06:17:48, Encoding Error: UnicodeError (Violation of BIDI requirement 2)
    • In מוחמד on 2013-05-15 09:00:46, Encoding Error: UnicodeError (Violation of BIDI requirement 2)

--Matanyabot - שיחה 12:01, 15 במאי 2013 (IDT)


קישור שבור 3[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 09:53, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]

פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]

לפי דת האיסלאם אסור לצייר את הנביא מוחמד , נא למחוק את התמונה שמתחתה רשום שזה הנביא . תודה דווח על ידי: 79.182.125.12 08:34, 31 בינואר 2014 (IST)

ויקיפדיה לא נערכת על פי כלליה של דת מסוימת. גילגמש שיחה 08:36, 31 בינואר 2014 (IST)


דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]

פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]

בשורה הראשונה בפסקה השניה של ההג'רה - במקום מכה צריך להיות מדינה.

מקור:נראה כמו פליטת קולמוס דווח על ידי: 109.66.175.82 07:10, 9 בדצמבר 2014 (IST)

תודה. שיניתי. Nachum - שיחה 09:35, 9 בדצמבר 2014 (IST)


הועבר מוק:במ[עריכת קוד מקור]

הערך של ״מוחמד״ מוגן וקיימות בו טעויות רבות. לדוגמה במקום ״מוהג׳ירון״ רשום ״מוג׳הירון״. הפירוש של ״אנסאר״ כעוזרים איננו מדוייק. שנת מלחמת ״בדר״ היא 624 ולא 623 כפי שמופיע. השיירה שהותקפה במלחמת בדר לא הייתה סורית (!!!) אלא שייכת לאבו סופיאן מחצי האי ערב. מספר רב של חליפות היו קרובי משפחה של הנביא מוחמד, בניגוד מוחלט למה שהוזכר. במלחמה נגד היהודים לא נרצחו כל הגברים ולא התאסלמו כל הנשים והילדים. החליפה אבו בכר לא היה מנהיג סוני כפי שתואר (לא הייתה אז חלוקה בין סונה ושיעה). הכעבה, אותו מבנה בצורת תיבה ששימש לפולחן פגני, נבנתה ביסוד לפי ההיסטוריה המקובלת (האיסלאמית והחילונית) ע״י אברהם (הנביא לפי האיסלאם, ואבי היהדות לפי היהדות) ושימשה לעבודת אל אחד בזמנו. קיימות במאמר טעויות רבות, חוסר דיוק, ונתונים המרמזים על דעות פוליטיות שפוגמות באיכות ומהימנות הנתונים. אני מבקש לאפשר גישה ע״מ לתקן מה שאפשר. תודה. Baseljuma11 (שיחה | תרומות | מונה) שכח/ה לחתום

הסרתי את ההגנה. דוד שי - שיחה 06:24, 30 בספטמבר 2015 (IDT)
משתמש:Baseljuma11 - אתה כותב שהכעבה נבנתה ע"י אברהם גם לפי התפיסה החילונית (של מי? אני מאמין שהכוונה להיסטוריונים), לא נשמע שאתה נייטרלי ממש ואני מציע שתכתוב את ההערות בדף השיחה כדי לקבל הסכמה על שינויים מהותיים בערך. אליסף · שיחה 09:37, 30 בספטמבר 2015 (IDT)
- סוף העברה

תיקון טעויות תוכן, כתיב ופוליטיזציה בדף -1[עריכת קוד מקור]

תיקון טעויות תוכן, כתיב ופוליטיזציה, חלק1[עריכת קוד מקור]

אני מביא את הנושאים בקצרה לדיון כאן לפני העריכה במאמר עצמו, לבקשת העורכים. ניסיתי לצמצם כמה שאפשר: 1. בתיאור ח׳דיג׳ה אישתו של מוחמד רשום אלמנה, ולפי המקורות המוסלמים (שלפי המאמר הם המקורות העיקריים לתיאור חייו של מוחמד) קיים דיון בנושא, כך שלפי רוב המקורות הסוניים היא הייתה נשואה לשניים לפניו (והאחרון בהם גירש אותה או מת) ולפי המקורות השיעים היא לא הייתה נשואה. ניתן לראות זאת במאמר על ח׳דיג׳ה בויקיפדיה בערבית ולעיין במקורות תחת מספר 12. בספר הידוע ׳׳סירת אבן הישאם׳׳ שנחשב למקור עיקרי לביוגרפיה של מוחמד לא מוזכר הנושא. לדעתי מן הראוי להזכירה כ׳׳׳אישה׳׳׳ סוחרת ידועה לשמירה על ניטרליות. 2. בגרף שושלת היחסים של מוחמד נפלו טעויות כתיב ובמקום ״קצי״ מן הראוי לרשום ״קוסאי״, ובמקום ״אמיה״ לרשום ״אומיה״, ובמקום ״אל חכים״ יש לרשום ״אל חאכם״. בנוסף, ״אל חוסיין״ איננו מייסד השיעה כפי שרשום (הוא נחשב לאימאם השלישי אצל השיעה). 3. בציור הראשון שרשום מתחתיו ״מוחמד מטיף״ ניתן להבחין בטעם האוריינטליסטי המוטה של הצייר כך שהוא מעוות ומבזה את המציאות. נשים ערומות לא נראה לי שהיו דבר שכיח, בלשון המעטה. 4. בהזכרת מנהג התחנות׳ אני חושב שמומלץ לכתוב זאת ״תחאנות׳״ ולרשום את המילה בערבית ליד, ולהפנות למאמר של תחנות׳ (וגם שם מומלץ לתקן) כדי להימנע מבילבול עם המילה ״תחנות״ בעברית. המשך יבוא- לא הייתה אפשרות להעלות את הכל בכותרת אחת באסל

Baseljuma11 - שיחה 01:47, 4 באוקטובר 2015 (IDT) Baseljuma11 - שיחה 01:47, 4 באוקטובר 2015 (IDT)

תיקון טעויות תוכן, כתיב ופוליטיזציה, חלק2[עריכת קוד מקור]

המשך: 5. רשום במאמר על תיעודי האנשים (מן הראוי לרשום ״סחאבה״ الصحابة שכך נקראו המאמינים שחיו עם מוחמד בכל המקורות) לקוראן: ״תיעודים אלה יקובצו מאוחר יותר, ובאופן לא כרונולוגי לכי ספר הקוראן״. אני חושב שיש לרשום שהתיעודים קובצו וסודרו לפי כללים מסויימים וסדר מסויים ולא אקראית כמו שמשתמע ממה שהוזכר. ראה ערך הקוראן. לגבי מועד האיסוף של הקבצים וסידור הקוראן בצורתו הסופית שקיימת עד היום, מן הראוי לתקן את הביטוי ״מאוחר יותר״ וגם כן ״רק בימי הח'ליף עת'מאן בן עפאן נערך והועלה על הכתב ספר הקוראן הסופי״. ביטויים אלה נותנים רושם שזה קרא בעידן אחר, למרות שזה קרה באותו דור, ולכל היותר 20 שנה לאחר מותו של מוחמד!!! תקופה זאת נחשבת לאפסית לתקופה שקובצו בה ספרי הקודש בדתות האחרות. 6. רשום במאמר: ״המסגד הקיצון (שזוהה מאוחר יותר, מטעמים פוליטיים, עם הר הבית בירושלים, ומכאן שמו של המסגד...)״ הפירוש הערבי של המילה אלאקסא الأقصى זה ״הרחוק״ יותר מאשר ״הקיצון״. בנוסף, הוא לא זוהה מאוחר יותר מטעמים פוליטיים כי לא היו טעמים כאלה בזמנו בהקשר המדובר היום. יש להזכיר שוב שהביטוי ״מאוחר יותר״ מקנה רושם מעוות למציאות, היות וזה קרה לאחר 6-7 שנים ממות הנביא בשנת 638 לספירה. בנוסף, המסגד לא קיבל את שמו מהר הבית חוץ מאשר חלקית בשיח היהודי (ואפילו לא בכלל הישראלי או העברי). 7- בתיאור מעשה אל-אסראא ואל-מעראג׳ רשום: ״ שם פגש את אברהם אבינו, משה רבנו ואישים אחרים מן המקרא״. זה נכון, אך הוא פגש גם אנשים אחרים (לפי אותם מקורות איסלאמים). חשוב להזכיר שפגש גם את ישו בין יתר הנביאים, כך שהרושם מהמוזכר לעיל לא מתאר נכון את האמת, ומעוות ומסתיר את המציאות. 8- רשום על העיר ׳׳ית׳רב׳׳ שהיגר אליה מוחמד: ״היהודים קדמו לערבים שם״. כמובן שהמשפט הזה מיותר מהיותו חסר הגיון וסימוכין. נכון לרשום שלרוב הם קדמו לשבטי ה״אוס והח׳זרג׳״, אך לא לערבים. 9- רשום במאמר על המסגד הראשון: ״מוחמד כרע והתפלל במסגד, צעק: "אללה אכבר" (אלוהים הוא הגדול), והכול ענו אחריו. אחר כך השתטח שלוש פעמים והביע בכך כניעה ונאמנות לאלוהים״. אין סיפור כזה מתועד בספרות האיסלאמית. ושוב, לפי ׳׳סירת אבן הישאם׳׳ וגם לפי ספרים אחרים אין את הצעקות ״אללה אכבר״ ו/או השתטחות 3 פעמיים. ואם כבר אז מוסלמים משתטחים פעמיים ולא 3 פעמים בתפילתם. 10- מן הראוי להזכיר ש״עהד אל-אֻמה״ כלל פרק על היחס ליהודים שחיו בעיר. לפיו הוענקו להם זכויות דומות למוסלמים אך בתנאי שלא יתמכו במי שמתנכל במוסלמים או לוחם בהם. Baseljuma11 - שיחה 01:51, 4 באוקטובר 2015 (IDT)

ביקשתי ממך לצרף מקורות איכותיים לטענות שלך שדורשות כאלו ולא עשית את זה ולכן קשה לסמוך על הידע האישי שלך בלבד.
הערה 1: הגישה המקובלת היא שח'דיג'ה הייתה אלמנה ועשירה כשהתחתנה עם מוחמד, ואם אתה רוצה להיכנס למחלוקות אנא צרף מקורות. לפי הערך באנציקלופדיה של האסלאם[2] אין שום איזכור למחלוקת כזו.
הערה 3: לא הבנתי מה אתה רוצה בהערה הזו. הערות לעוסות ומאוסות של "אוריינטליזם" אינן רציניות.
הערה 4: לגבי הכתיב של תחנות' לפי הערך הכתיב הערבי הוא تحنّث ולכן אני לא יודע מאיפה האליף, או שהכתיב לא נכון, לא בדקתי.
הערה 5: אתה מציג סיפור מקובל במסורת האסלאמית כעובדה ולא נותן פה מבט מחקרי בלי שום מקורות שמראים ומוסיפים את המחלוקת. לכן עדיף בכלל להימנע מזה ולהשאיר את זה כך, ואת הסוגיי הזאת להשאיר לערך על הקוראן.
הערה 6 : אל-אקצא משמעותו "הקיצון" ולא "הרחוק". אליסף · שיחה 09:59, 4 באוקטובר 2015 (IDT)

׳׳׳תגובה׳׳׳

ראשית כל אני מבקש להתייחס לדבריי בכבוד כמו שהתייחסתי בכבוד. אין זה ראוי שעורך יתאר הערה כ״לעוסה ומאוסה״ רק מפני שאיננה תואמת את דעותיו. שנית, אין הזכור מהידע האישי שלי וכל מה שהזכרתי מסתמך על מקורות מהימנים בניגוד לאנציקלופדיה של האסלאם ואשר מצוטטים ומקובלים בספרות המדעית. מיותר לציין שהמאמר חסר מקורות רציניים כלל, ואינו נחשב למדעי (ניתן לפנות למומחים בנושא) ללא מקורות ערביים איסלאמיים שנחשבים (לפי המאמר עצמו) למקורות הכמעט בלעדיים.

אזכיר מהם,

[אבן השאם, אל-סירה אל-נבויה, ביירות, דאר אל-ח׳יר, 1990],
[אבן כת׳יר, איסמאעיל ב׳ עומר, אל-בידאיה ואל-ניהאיה פי אלתא׳איח׳, ביירות, מכתבת אלמעארפ, 1982], 
[אל-בלאד׳רי, אחמד ב׳ יחיא, אנסאב אל-אשראף, קהיר, דאר אל-מעארף, 1959], 
[אלמג׳לסי, ביחאר אל-אנואר, כרך 22, מוא׳ססת אלופאא, ביירות]. 

כמובן שקיימים עוד רבים ואפשר להביאם. כל סטודנט ״מזרח תיכון״ או ״תיאולוגיה״ יוכל לאשר את חשיבות מקורות אלה בכל מחקר על מוחמד לעומת האנציקלופדיה המוזכרת. לגבי האוריינטליזם, אשאיר את זה לדיון, ורק לדמיין בערך של אברהם הנביא (אבינו) תמונה של נשים ערומות שמקשיבות למילותיו. במילה תחנות׳ המקור שהוזכר למילה נכון אך אם כבר אז גם הוו׳ מיותרת ובהעתק גרידא זה יהיה ״תחנת״, אך מקובל ב׳׳׳בלשנות׳׳׳ להוסיף אותיות א׳, י׳, ו-ו׳ בשעתוק מילים משפה זרה. ושוב, אל-אקצא משמעותו הרחוק. אתה יכול לוודא זאת מתרגום הביטוי המזרח הרחוק שזה الشرق الأقصى. משתמש:Baseljuma11 Baseljuma11 - שיחה 13:08, 6 באוקטובר 2015 (IDT)

Baseljuma11, אני לא מכיר את המקורות שציינת ואני לא מתמצא בתקופה הנדונה די הצורך. עם זאת, אני מכיר את הוצאת בריל. אי אפשר לדחות את הספר שלה בטענות שכתבת. יתכן שצריך להביא מקורות נוספים. בריל לא ירד אלינו מהר סיני אבל בוודאי שלא ניתן לשלול אותם בצורה גורפת. זאת הוצאה מכובדת מאוד. גילגמש שיחה 07:07, 11 באוקטובר 2015 (IDT)
גילגמש אני לא פוסל את הוצאת בריל למרות הטעויות הרבות וחוסר הדיוק שבה (אפשר לקבל חוות דעת ממומחים בתחום). המקורות שהבאתי ידועים לכל מי שעוסק בתחום. ניסיתי לגוון במקורות ולכלול היסטוריונים ודעות מכל הזרמים העיקריים באיסלאם. אין ספק, לפי המדענים הידועים בתחום, שמקורות אלה מהימנים ומובהקים יותר מהוצאת בריל.

Baseljuma11 - שיחה 16:00, 11 באוקטובר 2015 (IDT)

אלה הוצאות עם ביקורת עמיתים מסודרת שמקובלות גם במערב? גילגמש שיחה 19:07, 11 באוקטובר 2015 (IDT)
גילגמש, אלו מקורות ראשוניים של היסטוריונים עתיקים מאזור המאה ה-9. אליסף · שיחה 01:42, 15 באוקטובר 2015 (IDT)

אכן כן. הוצאות אלה מקובלות במערב כולל אצל המזרחן ברנרד לויס ואחרים, ומצוטטים רבות בספרות המקצועית. כמובן שקיימים עוד מקורות רבים. אנסה לצטט מהם ולהזכירם בהמשך. ניסיתי להקפיד על נייטרליות מוחלטת בנתונים שהזכרתי או תיקנתי. הייתי מעדיף גם כן להחליף את הציור ״מוחמד מטיף״ שרואים בו עמדה אוריינטליסטית מובהקת אך עדיף להעלות את הנושא לדיון קודם. Baseljuma11 - שיחה 12:24, 12 באוקטובר 2015 (IDT) Baseljuma11 - שיחה 12:24, 12 באוקטובר 2015 (IDT)

אי אפשר לקבל מקור ראשוני ללא ביקורת מודרנית. גילגמש שיחה 06:20, 15 באוקטובר 2015 (IDT)

פירוש המילה אל-אקסא[עריכת קוד מקור]

לפי ליסאן אל-ערב של אבן מנד'ור כרך 12 עמוד 125 הפירוש של קסי قصي זה המבודד הרחוק והמילה אל-אקסא זה כמו כביר-אלאכבר كبير-الأكبر (גדול-הגדול). ליסאן אלערב נחשב למקור הראשון והחשוב ביותר בענייני לשון ערבית. מכאן שהפירוש ״רחוק״ מתאים יותר למילה אלאקסא מהפירוש ״קיצון״. דוגמה אחרת באה מהתרגום של המזרח הרחוק לערבית: אלשרק אלאקסא. Baseljuma11 - שיחה 00:59, 15 באוקטובר 2015 (IDT)

מה שאתה אומר לא מדויק. "הרחוק ביותר" אם כבר - וזה שווה ל"קיצון" בעברית. אשמח לשמוע את חוות דעתו של אלדד. אליסף · שיחה 01:21, 15 באוקטובר 2015 (IDT)
שלום באסל. אני מסכים עם דבריו של אליסף. "הרחוק ביותר" שווה ערך בעברית ל"הקיצון". זה אכן "הרחוק ביותר", כפי שציינת בעצמך - ערך ההפלגה במקרה זה (כמו "כביר" -> "אלאכבר"). אלדדשיחה 05:52, 15 באוקטובר 2015 (IDT)
שלום אלדד. בתרגום בין שפות (עסקתי התרגום עברי/ערבי מספר שנים) לא נהוג לתרגם מילולית ולכן הבאתי כבר דוגמא שהתרגום של מזרח רחוק זה ״אלשרק אלאקסא״.

Baseljuma11 - שיחה 11:41, 15 באוקטובר 2015 (IDT)

אתה צודק, באסל. לא נהוג לתרגם מילולית (אני בהחלט מסכים לעיקרון הזה, בהיותי מתרגם בעצמי). אבל נראה לי שדי השתרש בעברית התרגום "המסגד הקיצון", והרי ל"קיצון" יש משמעות של "הרחוק ביותר". לא כן? אלדדשיחה 14:53, 15 באוקטובר 2015 (IDT)
צודק ביותר אלדד, ויש להשתמש בתרגום במילים נהוגות במיחד בביטויים וניבים גם אם הפירוש לא מדוייק, רק לא יזיק להוסיף את המילה ״רחוק״ ליד המילה קיצון כדי לתת לקורא פירוש מדויק יותר. אני יכול לוותר כאן בעקבות ההסבר שלך אם כי עדיף לעשות זאת.

Baseljuma11 - שיחה 19:25, 15 באוקטובר 2015 (IDT)

באסל, אני חושב שאין מניעה להוסיף בסוגריים גם את הפירוש שאתה מציע (אם הועלנו לפחות לקורא אחד, מה טוב). תלוי איפה מוסיפים את התוספת בסוגריים. אם זה בתוך ערך, לצורך הסבר נוסף (מעבר למילה "קיצון"), אני לא רואה בעיה עם זה. אלדדשיחה 19:32, 15 באוקטובר 2015 (IDT)
אלדד, מסכים איתך. אבצע את העריכה בערך.

Baseljuma11 - שיחה 02:26, 16 באוקטובר 2015 (IDT)

אני מתנגד לזה. זה לא מועיל לקורא ובמיוחד לא בערך הזה. ואם כבר כפי שהובהר בשיחה הסוגריים צריכים להיות "הרחוק ביותר" ולא רק "הרחוק" ולכן זה מטעה יותר מאשר שזה תורם לקורא. אליסף · שיחה 02:42, 16 באוקטובר 2015 (IDT)
רק עכשיו ראיתי את המיקום המדויק של התוספת (אתמול חיפשתי איפה זה יכול, אם בכלל, להשתלב בערך הנוכחי, ולא ראיתי, ולכן עניתי באופן כללי). אם להוסיף, אז אני מציע את הניסוח הבא:
עוד באותו לילה הגיעו אל מקום המכונה "המסגד הקיצון" (קרי, "הרחוק ביותר") וגו'.
האם גם לניסוח הזה אתה מתנגד, אליסף? אלדדשיחה 09:48, 16 באוקטובר 2015 (IDT)
לא אין לי התנגדות, אם כי אני לא חושב שחשוב להרחיב על זה פה, יש ערך ספציפי על המסגד ולדעתי זה מתאים לשם. אליסף · שיחה 09:54, 16 באוקטובר 2015 (IDT)

מישהו דוחף השחתות בכזה קצב...[עריכת קוד מקור]

שמאוד קשה לתקן אחריו. 94.159.182.56 20:36, 19 באוקטובר 2015 (IDT)

נשותיו של מוחמד[עריכת קוד מקור]

יש להוסיף לערך התיחסות לנשותיו של מוחמד בנוסף ל:איסור ציור פניו של מוחמד, וזקן מוחמד (תואר כבעל שיער חום וזקן ג'ינג'י, כשצורת הזקן היא: זקן ללא שפם.--132.64.215.250 12:01, 27 בנובמבר 2017 (IST)

משוב מ-30 בדצמבר 2018[עריכת קוד מקור]

לא כתוב על תולדות חייו של מוחמד 109.65.237.35 21:06, 30 בדצמבר 2018 (IST)

קובץ מוויקישיתוף שנמצא בשימוש בדף מועמד למחיקה[עריכת קוד מקור]

קובץ מוויקישיתוף שבשימוש בדף זה הועמד למחיקה:

להשתתפות בדיון המחיקה יש לעיין בדף הצעת המחיקה. —Community Tech bot - שיחה 07:17, 7 בינואר 2019 (IST)