שיחה:מוליכות-על
אני לא יודע אם שה המקום לשאול, אבל איך פועל מוליך על?
אני מבין שאינטראקציה עם אלקטרוני ערכיות גורמת אפקטיבית לפוטנציאל מושך בין זוגות קופר אחרי טרנספורמצית בוגוליוגב, אבל איך ניתן להיתיחס אחר כך לזוגות האלקטרונים כאל בוזונים עם פונקצית גל סימטרית? הרי זה נוגד את עיקרון פאולי! אותו עיקרון היה מאפשר לשים באטום בריליום שני זוגות אלקטרונים באורביטל 1S, וברור שזה לא קורה. מה גורם להבדל שמאפשר עיבוי בוז-איינשטיין של זוגות קופר?
דגון 14:15, 30 מאי 2004 (UTC)
- שאלה מצויינת, ששאלתי אנשים במחלקה שלי, ולא קיבלתי תשובה מספקת אליה. ספק אם פה תקבל (אולי דוקא בויקי האנגלית יש סיכוי), אבל לא מזיק לנסות. eman
- שימו לב שבזוגות קופר הספינים הפוכים, ופונקציות הגל הפוכות (מספר הגל זהה והכיוון הפוך) - כך שהם לא באותו מצב,וזה לא סותר את עקרון האיסור.
- ^^ לא הבנת את השאלה. ובאותו עניין, מדוע אטום ההליום כולו (ספין 0) - בוזון? מתי שני פרמיונים הם בוזון ומתי הם סתם שני פרמיונים?
- זה לא ממש באותו עניין ולהבא שאלות כאלה מקומן בויקיפדיה:הכה את המומחה. התשובה היא גם וגם. זאת מערכת של שני פרמיונים קשורים, שאחד מהם (הפרוטון) מורכב משלושה פרמיונים קשורים יסודיים (קוארקים), אבל אם נסתכל על האטום כולו ועל תכונותיו, ללא בחינת המבנה הפנימי שלו, הוא בוזון. שני פרמיונים קשורים הם תמיד גם שני פרמיונים וגם בוזון. Setreset • שיחה • מתקפת איכות בפיזיקה! 14:44, 27 ביוני 2010 (IDT)
- ^^ לא הבנת את השאלה. ובאותו עניין, מדוע אטום ההליום כולו (ספין 0) - בוזון? מתי שני פרמיונים הם בוזון ומתי הם סתם שני פרמיונים?
- שימו לב שבזוגות קופר הספינים הפוכים, ופונקציות הגל הפוכות (מספר הגל זהה והכיוון הפוך) - כך שהם לא באותו מצב,וזה לא סותר את עקרון האיסור.
דיאמגנטיות[עריכת קוד מקור]
עדיין לא ברור מתוך הטקסט האם סופר מוליך מתנהג כחומר דיאמגנטי. רשום שהוא נבדל ממוליך אידאלי בתכונה זו אך למי שאינו יודע האם מוליך אידאלי הוא דיאמגנטי, ההסבר לא מובן ―אנונימי לא חתם
- תודה על ההערה. האם הדבר לא מובן מתוך משפט הפתיחה, הקובע כי "מוליכות־על היא "מצב צבירה" או פאזה של חומר במצב מוצק, בו מתקיימות תכונות של התנגדות חשמלית אפסית ודיאמגנטיות (התנגדות לחדירת שדה מגנטי חיצוני) מושלמת"? בכל אופן, הבהרתי את השורה הפותחת של הפסקה "דיאמגנטית". שמעון - השאירו הודעה 23:53, 15 בפברואר 2010 (IST)
משפט פתיחה[עריכת קוד מקור]
מסיבות עריכה מציע להחליף את משפט הפתיחה (לא ביצעתי כי יש תבנית בעבודה):
מוליכות־על בתחום המצב המוצק היא פאזה (מצב של החומר) בו מתקיימות תכונות של התנגדות חשמלית אפסית ודיאמגנטיות (התנגדות לחדירת שדה מגנטי חיצוני) מושלמת.
Setreset - שיחה 13:13, 25 במרץ 2010 (IST)
מוליכות-על או על-מוליכות?[עריכת קוד מקור]
אין עקביות בערך
שימושים[עריכת קוד מקור]
למי שיירצה לכתוב את פרק השימושים כראוי, הנה כמה מהדברים שצריכים להופיע בו:
- קווי חשמל: במידה ויימצאו מוליכי על הפועלים בטמפרטורות החדר הם יעוררו מהפכה בחברות החשמל בעולם - כיוון שהם יאפשרו העברת חשמל מתחנות הכוח לצרכנים ללא איבוד. השאיפה הזאת היא מנוע כלכלי שדוחף מאוד חזק את המחקר במולכי העל.
- המגנטים החזקים ביותר: מוליכי על מאפשרים העברה של זרמים גדולים ללא עלות גדולה - וזה מאפשר יצירה של שדות מגנטיים חזקיים משהושגו בעבר. כך לדוגמא במאיץ ה-LHC, הנחשב למעבדת הפיסיקה הגדולה בעולם, המגנטים המשמשים לכלוא את קרני היונים במסלול מעלי מבוססים כולם על מוליכי על.
- ריחוף מגנטי
- הרכבות המהירות ביפן. טוקיוני 16:20, 4 באוקטובר 2010 (IST)
אירכוב הדיון[עריכת קוד מקור]
הערך מוסר מרשימת ההמתנה, לצורך שיפצור הפרק על שימושים, עם סיום השיפצור יוחזר הערך להצבעה. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 10:06, 10 באוקטובר 2010 (IST)
נראה לי בעל פוטנציאל, אם כי אין לי השכלה פורמלית בפיזיקה אז אני מתקשה לקבוע אם אכן הערך ראוי להיות מומלץ. גילגמש • שיחה 11:29, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- ערך בעל פוטנציאל, אבל צריך לבצע עליו עבודת עריכה, צריך להנגיש אותו לציבור הרחב וגם פרק השימושים שלו חסר מאוד מאוד. טוקיוני 20:40, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- לא יכול להיות ערך מומלץ שיש בו תבנית השלמה באחד הפרקים. קלונימוס - שיחה 10:47, 14 בספטמבר 2010 (IST)
- אני הוספתי את התבנית לאור דבריו של טוקיוני בדיון הזה. גילגמש • שיחה 06:06, 15 בספטמבר 2010 (IST)
- לא יכול להיות ערך מומלץ שיש בו תבנית השלמה באחד הפרקים. קלונימוס - שיחה 10:47, 14 בספטמבר 2010 (IST)
מה עוש/ים עם זה[עריכת קוד מקור]
מאוד מעניין אבל חסר לי מידע על השימושים שניתן יהיה לעשות במוליכי העל -בקיצור..למה זה טוב 77.125.100.1 17:43, 8 במאי 2012 (IDT)