שיחה:מים

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה הוצע בעבר כמועמד להכללה ברשימת הערכים המומלצים
ערך זה הוצע בעבר כמועמד להכללה ברשימת הערכים המומלצים
דיון
משימות לביצוע משימות לביצוע

על פי שיחה:מים/הצעת הוספה למומלצים כדאי להרחיב בנושאים:

"עובדה זו מתקשרת באופן ישיר לכך שהמים נפוצים בכדור הארץ, שכן היותו של כדור הארץ מקורם של כל החיים הידועים, תואם את היותם של המים תנאי הכרחי לחיים אלו."

ראשית, מה קרה לצ'יזבטים על זה שמצאו חיידקים על מאדים? נשארו צ'יזבטים? שנית, לא כל כך ברור מה המשפט הזה בעצם אומר. האם הוא אומר "המים הם הכרחיים לחיים כלשהם ואפשר לאושש את זה באמצעות העובדה שחיים נוצרו רק על כוכב עם מים", או שהוא אומר "בגלל שבכדור הארץ היו הרבה מים, התפתחו בהם חיים שמבוססים על מים, ולכן לא מוכרות צורות חיים שאינן זקוקות למים"? כי המשפט הראשון נשמע לי כמו השערה פרועה, ודווקא השני נשמע סביר יותר, אבל כנראה שלא אליו התכוונו כאן. גדי אלכסנדרוביץ' 06:30, 6 אפריל 2006 (UTC)

אם מישהו ירצה להעיר שמצאו מים על מאדים, אני אעיר בעצמי שאין לזה שום קשר למה שאמרתי. יצאתי נגד הטענה "כדור הארץ (הוא) מקורם של כל החיים הידועים", ואם התגלו חיים על מאדים, קיום מים על מאדים לא משנה את אי נכונות המשפט הזה. שנית, התלונה שלי על דרך ההיסק שבה נוקט המשפט לא קשורה לשאלה האם יש או אין חיים על מאדים. גדי אלכסנדרוביץ' 12:15, 7 אפריל 2006 (UTC)
"כל הדברים החיים הידועים מכילים לפחות X% מים" מה דעתכם? Hidro 21:39, 26 מאי 2006 (IDT)
זה עדיין לא מטפל בכשל הבסיסי. בכדור הארץ יש הרבה מים, ולכן לא בלתי סביר שחיים שיתפתחו על כדור הארץ יהיו מבוססים על מים. בכל מקרה ההיכרות שלנו עם המתרחש בכוכבי לכת אחרים היא עלובה למדי, ולכן לא ברור מה אפשר להסיק מכך שמכירים רק את החיים אצלנו. גדי אלכסנדרוביץ' 22:15, 26 מאי 2006 (IDT)

כתבתי את הערך הידרו האם להעביר את הפסקה "לשון" או חלקה לשם? ואם כן האם למחוק אותה מפה ולכתוב ראה ערך מורחב? Hidro 21:39, 26 מאי 2006 (IDT)

אני מאחדת לכאן. ראה נימוקים בשיחה:הידרו. בברכה, גברת תרד 12:02, 31 מאי 2006 (IDT)
סליחה, לא אתחיל עדיין - מכיוון שאתה יצרת את הידרו, לא רוצה "לגנוב" לך את הקרדיט ;) תעדיף אתה להעבירו לכאן? או שיש לך השגות על זה? בברכה, גברת תרד 12:05, 31 מאי 2006 (IDT)
  • מכיוון ששולב רק חלק, שילבתי את מלוא הערך הידרו.
  • היו בו מונחים ללא הגדרות, את הגדרותיהם הוספתי מהערכים הרלוונטים בויקיפדיה העברית.
  • כמו כן, החלפתי את המקור היווני, כיוון שמילון וובסטר אמין בעיני יותר מויקיפדיה האנגלית.
  • מכיוון שאני מניחה כי הערך הידרו עתיד להימחק ולא יהיה תעוד של גירסאות קודמות אציין כי הקרדיט על יצירתו (ולפיכך על תוכן ששילבתי כאן) מגיע למשתמש:Hidro. בברכה, גברת תרד 13:52, 31 מאי 2006 (IDT)

פתיח הערך זקוק להרחבה ושינוי. פתיח של ערך כזה צריך להסביר על חשיבות המים וכל זה, ולא להגדיר את המים כ"תרכובת שהמולקולה שלה מורכבת משני אטומים של מימן ומאטום אחד של חמצן. הסימול הכימי של המים הוא H2O" סתם מבלי הסבר על חשיבותם. מישהו מתנדב? ‏pacmanשיחה 17:28, 29 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]

תיאור המולקולה של המים הוא של מולקולת קרח ולא של מים נוזלים[עריכת קוד מקור]

השרטוט של מולקולת המים עם זווית של 104.5 מעלות בערך שגוי. זווית זו מתיחסת לתיאור של ליאנוס פאולינג (פרס נובל בגינו) למולקולת הקרח בלבד ותו לא, ולא למולקולת מים נוזלים. חובה להדגיש את השוני בין מצב הצבירה והמבנה הנוזלי של מולקולת המים לבין המבנה של מולקולת הקרח. מים נוזליים הם כנראה פולימר של מולקולות מים המחוברות ביניהן בקשר מימני מורכב. מלבד הנוסחה האמפירית של המים H2O שעליה יש הסכמה בין החוקרים, הרי שאין לנו עדיין תשובה ברורה באשר לאיך קשורות ביניהן מולקולות המים כנוזל, כאשר רעיון הפולימרי עם קשרים המימניים היא התשובה המקובלת אך לא הוודאית. תכונה יחודית של מולקולת המים היא הקוטביות הרבה שלה ההופכת אותה לממיס כמעט אוניברסלי. היא "קורעת" מולקולות של מלחים, מומסים ליונים. ראוי היה גם להוסיף קטע להטפלת או המתקת מים, לדרכיהן השונות.

ישנה טעות במה שכתבת: "מים נוזליים הם כנראה פולימר של מולקולות מים המחוברות ביניהן בקשר מימני מורכב" - הייתי אומר לך לקרוא את הערך נוזל, אבל לא כתוב שם.
בעיקרון,במצב צבירה נוזלי, כל מולקולה מתרוצצת בצבר המולקולות ולא נשארת במקום אחד (שזהו המצב במוצק)ולכן אין אפשרות שיווצרו קשרים קבועים בין מולקולות מסוימות. בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 01:40, 10 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

חום סגולי[עריכת קוד מקור]

אפשר לכתוב:

למים יש חום סגולי גבוה מאוד, המגיע (בנוזל, בתנאים סטנדרטיים) לכ-

אבל נראה לי שעדיף להשאיר בעברית. אבינעם 22:08, 10 במרץ 2007 (IST)[תגובה]

אתה מזכיר זאת נוכח הניסיון שלי? הסיבה שבגללה אני רוצה לשנות את הנוסח הנוכחי היא המילה "חלקי" שמפריעה לקריאה. ‏Almighty ~ שיחה 22:42, 10 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
אז אפשר פשוט "ג'אול לק"ג למעלת צלסיוס". נראה לי טוב מספיק. אבינעם 22:44, 10 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
נכון! ‏Almighty ~ שיחה 22:48, 10 במרץ 2007 (IST)[תגובה]

המאמר מים חיים לא לקוח מאתר "הידען", אלא מהאתר "דרך" - בידקו ותקנו...

אפילו יותר מזה - מחקתי את הקישור, והוא לא יחזור. מדובר בפרסומת בוטה לבלבול מוח ניו-אייג'י שקרני. עצוב שזה שרד פה כל כך הרבה זמן. עופר קדם 23:43, 3 באפריל 2007 (IDT)[תגובה]

האם המים שקופים לחלוטין? או שהן מעט מעט בעלי גוון תכלת ולכן- מים בתוך כוס ניראים שקופים אך מים בכמות אדירה( בריכה או ים) הם כבר בעלי צבע כחול?

ואם הם שקופים אז מדוע במצולות הים-הכל חשוך? תודה Natan7 19:15, 2 במאי 2007 (IDT)[תגובה]

אם אני לא טועה, מים מפזרים במידה מסוימת גלים באורך גל של צבע כחול (או תכלת), ומפזרים במידה פחותה בהרבה גם גלים באורכי גל אחרים. לפי הבנתי, זוהי הסיבה לכך שהימים כחולים והשמיים כחולים. כך גם כשאתה צולל ומסתכל סביבך - הכל בצבע כחול, וככל שהאתה יורד יותר עמוק, מגיע פחות אור לאותו עומק, מכיוון שבדרך הוא מתפזר ונבלע בעצמים השונים. אני מקווה שאני לא מטעה אותך. ‏Almighty ~ שיחה 22:36, 11 בינואר 2008 (IST)[תגובה]
מים אכן אינם שקופים לחלוטין, ובכמויות גדולות מקבלים גוון כחלחל. יש ערך בויקיפדיה האנגלית שעוסק בסוגיה. יש להוסיף תת-כותרת תחת התכונות הכימיות והפיזיקליות ולציין זאת. Mysterion - שיחה 18:20, 28 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]

עוד ערך מומלץ בעייתי[עריכת קוד מקור]

  • רוב הערך הזה דן (באופן חסר) במי שתיה.
  • אין כאן התייחסות לשימוש במים לשם הפקת אנרגיה, אין התייחסות למים מלוחים המהווים את רוב המים על כדור הארץ, או למים ביקום.
  • משבר המים העולמי מוזכר כלאחר יד, ולמעשה היה צריך להיות פרק במקום "זיהום מים" (שהיא אחת מבעיות המים, אך יש עוד - כמו לדוגמה המלחת בארות).
  • מים בחיים זקוק להרחבה, לדוגמה מתח הפנים של המים(שלא נזכר כאן) הוא דבר חשוב עבור חרקים רבים.
  • מים בתרבות מציינים גם זרימה, שינוי. האם אין מים בשירה ובספרות וכו'?
  • מים בכדור הארץ הם דבר ששותף ל 2 מחזורים - האחד הוא המחזור הגאולוגי (ים-גשם-מי תהום, וגם מחזור בתוך הימים), והמחזור הביולוגי של מים.

האזרח דרור 11:16, 27 במאי 2007 (IDT)[תגובה]

אפשר להעלות את הערך להצבעת אי-המלצה, אבל לפי דעתי עדיף ולנסות לשפר את הערך כך שיעמוד כערך מומלץ לכל דבר. אני אנסה לעזור בתחום החשיבות לחיים, 2 המחזורים ותכונות מסוימות שלא צויינו (כמו למשל מתח פנים שציינת). התצטרף אליי? ‏Almighty ~ שיחה 22:57, 11 בינואר 2008 (IST)[תגובה]

נקודת קפאון[עריכת קוד מקור]

לכאורה מים מזוקקים לחלוטין אמורים לקפוא ב מינוס 42 מעלות, ראה התגרענות. מישהו שמבין בנושא מוזמן לעדכן.

התגרענות הטרוגנית היא תהליך התגרענות בו אתרי ההתגרענות עשויים מחומר שונה מאשר החומר שעובר מעבר פאזה, כמו למשל חלקיקי אבק זעירים במים שסביבם מתחיל להווצר קרח. לעומת זאת, אם אתרי ההתגרענות לא מורכבים מחומר שונה, אזי תתרחש התגרענות הומוגנית. כך למשל, גבישי קרח מתחילים להיווצר במים נקיים, בתהליך של התגרענות הומוגנית, רק כאשר המים מקוררים עד לטמפרטורה של 42°C-.

שמירה 19:28, 25 בספטמבר 2007 (IST)[תגובה]

זה מצב שנקרא קירור יתר. נקודת הקיפאון היא עדיין 0 מעלות צלזיוס, אבל המים נשארים במצב נוזלי גם מתחת לנקודת הקיפאון. חשוב להדגיש שבמצב של קירור יתר, הכנסה של זיהום קטן, כמו למשל גרגיר אבק, תגרום לקפיאה מיידית של כל המים בכלי. מלמד כץשיחה
נקודת קיפאון היא הנקודה בה מתרחש קיפאון, הלא כן? נקודת ההתכה היא אכן 0 מעלות.Gil mo 13:36, 3 בפברואר 2008 (IST)[תגובה]

09:21, 3 בפברואר 2008 (IST)

בהתאם להגדרה המקובלת טמפרטורת הקיפאון שווה לטמפרטורת ההתכה. ניתן לומר משהו כמו "טמפרטורת ההתכה של מים היא 0 מעלות צלזיוס. מים ללא נקודות התגרענות יכולים להיות במצב של קירור יתר ואז הם יקפאו רק כשהטמפרטורה תרד ל-42- מעלות צלזיוס". מלמד כץשיחה ~ ביקשתם, קיבלתם! 01:21, 24 בפברואר 2008 (IST)[תגובה]

נקודת קיפאון (2)[עריכת קוד מקור]

תמהני Odedee מדוע תיקנת את העובדה כי מים קופאים במינוס 42 מעלות. אין צורך בתנאי מעבדה כמו שכתבת. Gil mo 09:08, 3 בפברואר 2008 (IST)[תגובה]

כי מי שינסה להקפיא מים בבית יראה שהם קופאים באפס מעלות. צריך מים נקיים במיוחד כדי שיוכלו להיות בקירור יתר. ‏odedee שיחה 23:04, 3 בפברואר 2008 (IST)[תגובה]
ולאילו מים התכוונת אתה, או לצורך העניין המאמר? לא ל- H2O, היינו למים נקיים במיוחד? וממתי קובעים נקודת קיפאון או התכה לפי ניסוי בבית? Gil mo 23:30, 3 בפברואר 2008 (IST)[תגובה]
לא קובעים לפי ניסוי בבית, אבל מהערך חייב להיות ברור שהגעה לטמפרטורת קיפאון כזו דורשת מאמץ, ולא לשווא אלה תוצאות של ניסויים חדשניים למדי. בעולמנו (קרי: מחוץ למעבדות של החוקרים שעוסקים במעברי פאזה במים), מים אינם קופאים בטמפרטורות של 38- ולא נכון להציג זאת אחרת. ‏odedee שיחה 00:59, 24 בפברואר 2008 (IST)[תגובה]

מיים מבורכים[עריכת קוד מקור]

היש ממש בטענה הזו שמים מבורכים מראים מבנה מולקולרי שונה? http://www.life-enthusiast.com/twilight/research_emoto.htm שמושמעת על ידי חוקרים שונים?

הוכיחי בבקשה שמשמיעי הדברים הם "חוקרים". ‏odedee שיחה 00:53, 24 בפברואר 2008 (IST)[תגובה]
מה שאני שואלת זה לגבי תקפות הטענה ואם יש ראיות מחקריות.
אם יש, הן אינן מוכרות לי. החוקרים שמתעניינים במים מבורכים הם בדרך כלל מתחומי הדת, האנתרופולוגיה והפולקלור. אם מישהו טוען שקרח ממים כאלה מתגבש בצורות אחרות ממים שלא בורכו, נטל ההוכחה הוא עליו. ‏odedee שיחה 01:22, 24 בפברואר 2008 (IST)[תגובה]
מולקולת מים עשויה משני אטומי מימן ואטום חמצן. חומר עם הרכב מולקולרי אחר איננו מים. הקישור שהובא איננו מדעי ולא ניתן להסתמך עליו בכל הקשור למים. מלמד כץשיחה ~ ביקשתם, קיבלתם! 01:25, 24 בפברואר 2008 (IST)[תגובה]
אתה מדברר את המובן, הידוע והברור מאליו. יחד עם זאת יש דיסיפלינות כגון הומאופתיה הטוענות שההרכב המולקולרי הזה "זוכר" ו"מגיב".
ויש אנשים שבטוחים שנחטפו על ידי חייזרים, ויש אנשים שטוענים שיש פיות בעולם. אז יש... עופר קדם - שיחה 14:32, 25 בפברואר 2008 (IST)[תגובה]

מים למימן וחמצן[עריכת קוד מקור]

מישהו יודע באיזו טמפרטורה הופכים מים לחמצן ומימן.

אני לא חושב שזה קורה באיזושהי טמפרטורה. מים יותר יציבים כימית (לעומת גז חמצן וגז מימן) בכל טמפרטורה. אני מניח שבטמפ' של כמה אלפי מעלות פשוט נקבל פלזמה - יונים של חמצן ומימן, ואלקטרונים נפרדים, אבל לא מולקולות חמצן ומימן. עופר קדם - שיחה 15:50, 4 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]

אלקטרוליזה Mysterion - שיחה 19:39, 1 במרץ 2011 (IST)[תגובה]

תיאור כימי של המים בכתב עת עברי משנת 1856...[עריכת קוד מקור]

הכתבה מתארת את העובדה כי המים אינם יסוד בעצמם (כפי שחשב אז אדם מן השורה), אלא מורכבים משני יסודות; "מקיטור יסוד המים (וואססערשטאפפגאז)" (גרמנית: Wasserstoff, מימן) ו"יסוד אוויר המחמיץ (זוערשטאף)" (גרמנית: Sauerstoff, חמצן) הקשורים זה לזה ב"התקשרות כעמית" (כימית). היא מתארת כיצד ניתן להפריד בין היסודות באמצעות "קאליום" (גרמנית: Kalium, אשלגן) או באמצעות ברזל עם "חמוצי-גופרית (שוועפעל-זייערע אליאם)" (Schwefelsäure, חומצה גופריתית), והיא מדריכה את הוקרא כיצד יכול לנסות זאת בעצמו בעלות של "אגורות פעוטות". המונחים כולם בכתבה הם בעברית ארכאית בשילוב גלוסות בגרמנית (מתועתקים באותיות עבריות). בן-חנוך - שיחה 04:21, 26 במרץ 2011 (IST)[תגובה]

זה ממש יפה. תודה על הקישור. yanshoofשיחה15:47, 27 במרץ 2011 (IST)[תגובה]
זה פשוט חזק! אתם חושבים שכדאי להוסיף את זה לערך? טוסברהינדי (שיחה) 18:46, 27 במרץ 2011 (IST)[תגובה]
נחמד לשמוע שקלעתי לטעמכם... שילבתי כתמונה בערך. בן-חנוך - שיחה 23:50, 28 במרץ 2011 (IST)[תגובה]

פשוט לא נכון[עריכת קוד מקור]

"בתנאים רגילים, נקודת הקיפאון של המים היא אפס מעלות צלזיוס"-זה היה נכון עד 1954, עם זאת ההגדרה שונתה ונקודת הקיפאון ירדה מתחת ל-0 במעט.Exx8 - שיחה

הערות מרשימת ההמתנה[עריכת קוד מקור]

אחרון. הומלץ ב-2006 ברוב של שלושה נגד שני מתנגדים. פשוט, אבל לגמרי לא מכסה את הנושא. מחזור המים בטבע? מים מחוץ לכדור הארץ? מים בישראל (הערך המורחב לשכתוב)? שפה ותוכן דיי פופוליסטים, קצת אנציקלופדיה מכלל. שבע הערות שולים לנושא כזה? • חבר לחיים - אמצו כלב!Ori‏ • PTT22:49, 3 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

אכן. בכלל לא ראוי שנושא כה חיוני וכה חשוב יהיה במצב די עגום ויענוד את סרט ההמלצה. מצטרף לאורי. כיכר השבתשיחהשָׁמוֹר וְזָכוֹר 02:35, 7 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

תודה רבה תרמתם לי מאוד.


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 15:26, 4 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

משוב מ-14 בדצמבר 2015[עריכת קוד מקור]

מגוכח שההגדרה הפותחת את הערך היא "תרכובת כימית" ולאחריו הגדרת המולקולה והתכונות הכימיות. ההגדרה צריכה לפתוח או לפחות להופיע בפתיח, בהקשר הויזואלי והאנושי של הנושא. המים הם, בראש ובראשונה, נוזל או "נוזל החיים" שמהווה מרכיב הכרחי בגוף האדם ובמזונות. אחר כך אפשר לדון בשאר ההיבטים המיקרוסקופיים שלו. 46.219.8.183 14:16, 14 בדצמבר 2015 (IST)[תגובה]

מים שוליים[עריכת קוד מקור]

משווים את השקאת הסוטה במים לעוד דברים שעיקרם הוא 'אמונה' שהמים יכולים להבחין בין אדם זכאי לאשם. זה לא נכתב בשום מקום, ה' ציווה להשקות את הסוטה כפי שהוא ציווה וכשזה ייעשה ה' יגרום לאשה למות מהמים במקרה שהיא אכן אשמה, בשום אופן לא המים פה הם שמבחינים בזה. לויצ - שיחה 21:54, 30 באוקטובר 2016 (IST) לויצ - שיחה 21:54, 30 באוקטובר 2016 (IST)[תגובה]

נוסחא כימית H2O[עריכת קוד מקור]

אני מבין החשיבות של הופעת הנוסחא בערך...אך יש לי בעיה עם הפער בין הנוסחא לבין מה שהוא באמת מים ("מים חיים") עבור מרביתנו...Dovole - שיחה 04:39, 31 באוקטובר 2018 (IST)[תגובה]

הוספתי משפט הבהרה בפתיח. דוד שי - שיחה 19:43, 31 באוקטובר 2018 (IST)[תגובה]

משוב מ-2 ביוני 2019[עריכת קוד מקור]

לא כתוב את כל המידע המלא בתור אחת שלומדת בנושא

דיווח שאורכב ב-17 בפברואר 2020[עריכת קוד מקור]

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: שגוי

מים הם שקופים משהו שלא ציינו כי יש כאלה שחושבים שמים הם שקופים למחצה

מצויין בפרק "תכונות פיזיקליות".שלומית קדם - שיחה 18:42, 16 בפברואר 2020 (IST)[תגובה]

מצב צבירה של מים בטמפרטורת החדר היא נוזל. 84.94.37.73 11:22, 4 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

הקובץ הבא מוויקישיתוף שמשמש בדף הזה או בפריט הוויקינתונים שלו הועמד למחיקה[עריכת קוד מקור]

הקובץ הבא מוויקישיתוף שמשמש בדף הזה או בפריט הוויקינתונים שלו הועמד למחיקה:

להשתתפות בדיון המחיקה יש לעיין בדף הצעת המחיקה. —Community Tech bot - שיחה 17:53, 26 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (דצמבר 2022)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במים שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 07:30, 6 בדצמבר 2022 (IST)[תגובה]