שיחה:מסורת (יהדות)

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מספר מאמרים רלוונטיים באתר של מט"ח, ובייחוד מאמרו של פרופ' שלום רוזנברג: מסורת מול חידוש: הקדמה. גוונא + שיחה + בואו ללמוד! 00:23, 3 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]

הפתיחה לערך מפספסת לחלוטין את העיקר במושג מסורת, שהוא תורה שבעל פה, ואליו מכוונת המשנה בתחילת אבות. נת- ה- - שיחה 23:54, 9 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]

אני חושב שבחירת פן זה או אחר ממכלול המושגים שב"מסורת" היא סובייקטיבית למדי. הרי גם ביחס לאמיתת התורה שבכתב טוענת היהדות למסורת, וכך גם ביחס לאמונות; וא"א להתעלם מעיקריותו של המושג כפי שבא לידי ביטוי בהטיה ל"מסורתיים", והוא מתמקד דווקא בפן של אורחות החיים. כל הפנים הללו מפורטים בערך עצמו. על כיוצא בזה נאמר, שאם באנו להרחיב בפתיח בפרט אחד מן המכלול, הרינו פוגמים בשאר הפרטים על לא עוול בכפם. בברכה, בןאישאחד - שיחה 00:09, 10 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]
ההגדרה הזאת משקפת את המושג 'מסורת' בעברית הישראלית, בזמן שתורה שבעל פה כבר עלתה על הכתב, אבל מתעלמת מהמשמעות המקורית של המושג בעבר ובמקורות, שהייתה בעיקר מכוונת לתורה שבעל פה, כפי שרואים במשנה בתחילת מסכת אבות. נת- ה- - שיחה 12:25, 10 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]

המסורת ביחס לדעות ואמונות[עריכת קוד מקור]

משתמש:Rex מחק את הפיסקה העוסקת במסורת ביחס למעמד הר סיני, בטענה ש"איך זה קשור לכותרת? וממתי מעמד הר סיני זה אירוע היסטורי? ואם ההוכחה שמובאת בערך לא נראת לי?". לעומתו אני סבור שכיון שהמסורת כוללת גם דעות ואמונות, והיא טוענת, כמו שאר הדתות, להתגלות שעליה היא מבוססת, הרי שהערך צריך לכלול את מה שהיא רואה מנקודת מבטה כמסורת. אף אחד לא טען שמעמד הר סיני הוא אירוע היסטורי, אלא שהמסורת טוענת עליו; אף אחד לא טען שזו הוכחה שכל אחד חייב לקבל (יש בכלל דבר כזה?) אלא שהמסורת טוענת להוכחה כזו, וכפי שהובאו האסמכתאות לכך מהספרות. בברכה, בןאישאחד - שיחה 15:35, 10 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]

אז תכתוב "המסורת טוענת להתגלות, והיא מבססת את עצמה על ההתגלויות האלו" זה לא מה שהיה כתוב בפסקה. וראה בפסקה שהוספתי בדף השיחה בהתנגשות עריכה. Rex - שיחה 15:39, 10 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]

שינויים בערך[עריכת קוד מקור]

עשיתי מלא שינויים בערך, עכשיו אני צופה פעילות ערה. להלן הסבר קצר.

  • הערך מציג מצג שווא כאילו כל התורה (ספר התנ"ך שאתה קונה בסטימצקי) הוא ספר התנ"ך שחולק בהפנינג סיני, (שהתרחש אף הוא רק על פי המסורת, אבל זה לא מצוין). טענה זו מתעלמת מריבוי הנוסחים ששרר עד לבוא המסרנים, ולאחריהם.
  • הערך מציג את עליונותה של המסורת היהודית על פני הנוצרית, את הוכחתה לקיום אל, והוכחות לתקפותה, כולם מלווים בציטוטים מרהיבי עיניים, אך הם משקפים את גישת המצטט ותו לא. אני בטוח שיש הרבה שסבורים שהמסורת הנוצרית עדיפה על היהודית, שהמסורת אינו הוכחה למאומה, ושאין הוכחות לקיום המסורת - אולם דבריהם לא הובאו בערך.

אז במקום להסביר כל מילה ומשפט בערך, הסרתי קטעים מרובים שהיו בעייתיים לטעמי. ואני מבקש מציבור העורכים, להציג את הידע האנציקלופדי המקיף על "תופעת המסורת", תופעה ולא גישתה. את גישתה יכתבו במקומות אחרים, בטח שלא בצורה חד צדדית ללא הצגת הגישות האחרות. (ולמה לעזאזל השומרונים לא נחשבים יהודים בעיני הכותב, קטונתי) Rex - שיחה 15:36, 10 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]

אני מצטער על מצג השווא הנגרם לך, ואינני יודע מנין. לתועלת הערך הדגשתי עכשיו שמעמד הר סיני התקיים רק לפי המסורת, למרות שכל אחד מבין זאת; גם אין כאן דבר על נוסחו העכשווי של התנ"ך, ומודגשת פעילותם של המסורתנים בקביעת הנוסח. לשם הרחבת דעתו של הקורא יש הפניה בולטת לערך הרלוונטי.
הערך מציג את המסורת היהודית ואת טענותיה. את הפרצות שבמסורת זו יש לפרט ובהרחבה, בתת הערך שעדיין זוקק השלמה. תיטיב עם הויקיפדיה אם תכתוב אותו כמו שצריך.
ההבחנה הנאה שאתה עושה בין תופעה לגישה נובעת מעמדה פילוסופית בלתי נהירה. אינני מכיר תופעות מעבר לגישות.
על השומרונים טוב תעשה אם תקרא עליהם מעט. ה"יהדות" היא משהו שהתחיל בממלכת יהודה או בזמן הבית השני אם היה ראשון, ואילו השומרונים אינם קשורים כלל לכל הסיפור הזה.
בברכה, בןאישאחד - שיחה 15:42, 10 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]
לאור העריכות הנוספות שלי ושל בןאישאחד - תמו תלונותיי לגרסה הנוכחית. Rex - שיחה 15:57, 10 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]

הצעות לנושאים לפיתוח עתידי[עריכת קוד מקור]

הועבר לדף שיחה:מסורת (יהדות)/דיונים על מבנה הערך ותוכנו

דיונים על תוכן הערך[עריכת קוד מקור]

הועבר לדף שיחה:מסורת (יהדות)/דיונים על מבנה הערך ותוכנו
ברשותך, פניקס, אעביר את הדיון הארוך לדף מיוחד /דיונים על מבנה הערך ותוכנו, זהו דף שיחה של הערך. זאת עקב אריכות הדברים שבו. Rex - שיחה 14:24, 16 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]

התהוות המסורת היהודית[עריכת קוד מקור]

אכן קרתה באופן פורמלי במתן תורה, אך בכל זאת הוספתי כמה מילים על המסורת שהועברה מהאבות והשבטים. אני לא יכול להיכנס לזה, אבל מי שיוכל להביא כמה דוגמאות ליחס המסורת לתקופה הזאת ולחלק זה במקרא - יבורך. גוונא + שיחה + בעל רקע הלכתי? יש לי משימות בשבילך! 17:07, 14 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]

מסורת אחידה?![עריכת קוד מקור]

יש בערך קטע הפותח במילים: "עם זאת, מממצאים אחרים אנו למדים על ריבוי הדעות באותה תקופה, ועל כך שלא הייתה מסורת אחידה כפי שניתן היה להתרשם מספרות חז"ל". ומביא כל מיני הוכחות שהיו דעות שונות בתקופת חז"ל. הכל טוב ויפה, אבל אין בזה שום חידוש, ולא "ניתן להתרשם מספרות חז"ל" אחרת, כי בספרות חז"ל יש אזכורים לא מעטים של כתות שנקטו בעמדה שונה, כגון הצדוקים, הביתוסים, החיצונים, טובלי שחרית (יש אומרים שזה האיסיים) ועוד, והם גם מתוארים בכתבי יוספוס, פילון ועוד. מה שחשוב הוא שכל הכיתות והזרמים הללו היו קבוצות שוליות בימי הבית השני (הצדוקים לא היתה קבוצה שולית מבחינת עוצמתה הפוליטית, אבל היא היתה שולית מבחינה מספרית ומבחינת כוחה הדתי), כמו שיוסף בן מתתיהו כותב בכמה מקומות, והעם ברובו הגדול נטה אחרי הפרושים.

כדאי מאד להוסיף לערך את דברי יוסף בן מתתיהו בספרו קדמות היהודים - נגד אפיון א,ח שמדגיש את העובדה שהיהודים מעבירים את המסורת בקפדנות ובדייקנות, בניגוד לעמים אחרים. עוד הוא מציג שם את אמונת היהודים בזמנו (וכמובן גם אחרי כן, אך הוא הראשון שמציג זאת בצורה ברורה) לגבי הקריטריון להכללת ספרים בכתבי הקודש, וההבחנה בין ספרים אלה לספרים החיצוניים (למשל בן סירא): "ומימי ארתחששתא עד זמננו זה נכתבו כל מיני ספרים, אך לא זכו להאמן עלינו כספרים הקודמים להם, כי לא קמו עוד יורשים כשרים לנביאים)" וכתוצאה מזה היהודים מקפידים לשמור בדייקנות על נוסח כתבי הקודש: "כי בדורות הרבים שעברו עליהם לא ערב איש את לבו להוסיף על הספרים ולא לגרוע מהם וגם לא לשנות בהם דבר, כי בלב כל איש יהודי נטועה מראשית בריאתו האמונה בספרים האלה, כי הם דברי אלוקים". זה כמובן לא חידושים של יוספוס, אך כמדומני שהוא המקור הראשון בידינו המציג תפיסה בצורה מפורטת. בנילה - שיחה 22:08, 16 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]

1. שנה את המשפטים הבעייתיים, אם יהיו לי הערות לכך, אעיר. 2. יוסיפוס הוא אכן המקור הראשון, אבל יש בעיה קטנה, הוא מזכיר "22" כתבים, ולא 24, ונדרשו על כך החוקרים במחקריהם. 3. אין בכך בדל ראיה לנכונות הדברים. 4. הוא מזכיר עוד דברים מעניינים פי כמה, כמו עדויות היסטוריות למלכותו של שלמה ולבניין המקדש, עדויות שלו היה בידינו לאשש את נכונותם (שאכן כך נאמר בכתבים שמהם הוא מצטט) לא היה איש מפקפק בכך יותר. לאריכות ראה מהדורתו המדעית של אריה כשר על נגד אפיון. Rex - שיחה 23:40, 16 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]
1.לפי דברי, שהמשפט הפותח אינו נכון, אין טעם בקטע כולו וצריך להוריד את כולו, כי הוא מוכיח דבר שאינו טעון הוכחה. זה שהיו כיתות שונות בבית שני הוא דבר ידוע, שאינו עומד בסתירה למסורת. אני מעדיף לא לשנות בגוף הערך, כי אין לי זמן לויכוחים ארוכים ולמעקב ממושך אחרי הקורה בערך. אני משאיר את העבודה למשתמש השורד, שעשה עד כה עבודה יפה וכפי שאני מבין מתכוון להמשיך. 2. כמדומני שההסבר המקובל הוא שרות כלולה בשופטים ואיכה בירמיהו. איך שלא יהיה ברור שלדעתו ספרים נוספים, כמו בן סירא, אינם כלולים בכתבי הקודש (ראה גם חלוקת הספרים שלו - ארבע ספרי מזמורים ולקח חיים). 3. למה אתה מתכוון? שאין בכך הוכחה למסורת? לדעתי זה מקור חשוב כי הוא מבהיר שהיחס המקדש לתנ"ך ולנוסח שלו לא התחיל במאה העשירית, וגם לא בחז"ל, אלא הוא תפיסה רווחת בימי בית שני. יוספוס כותב את הדברים בצורה כה נחרצת, שברור שזו היתה הגישה הרווחת בימיו, וגם ברור שגישה זו לא נולדה בימיו, אלא קודם. זה פרט חשוב בערך שמטרתו להציג מהי המסורת וכיצד היא נתפסה במהלך ההיסטוריה. 4. העניינים האלה אולי מעניינים פי כמה אבל הקשר שלהם לערך זה רופף יותר, בניגוד למקור שהבאתי שעוסק במסורת באופן ישיר. לעצם העניין, לדעתי אין ספק שהספרים שיוספוס מצטט אכן כתבו את מה שהוא מייחס להם. אדם שכותב ספר ומוציא אותו לשוק, ומצרף ציטוטים ועוד מפנה את הקורא לעיין בספר שממנו הוא מצטט - בהכרח מצטט נאמנה, אחרת הוא עושה צחוק מעצמו. השאלה היא מתי הספרים שיוספוס מצטט נכתבו. המהדורה של כשר לצערי אין לי. בנילה - שיחה 00:15, 17 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]
1. אסביר את כוונתי ותסביר לי איך לכתוב אותה ברור יותר, שאל מאמין מן השורה שאינו ידען גדול איך היה נראה יהודי מבית שני, הוא לא ידמה שהוא הלך בלי כיפה, שהתפילין שלה היו רחבים פי 2 מהאורך, ועוד. באתוס הקולקטיבי הרבני מצטיירת אוטופיה לפיה לא חדשנו דבר, משה רבינו אכל בד"צ לנדאו נסע באוטובוס מהדרין ודיבר בפלאפון כשר. אני מנסה לחדד בערך שהדברים נבנו טיפין טיפין, וששום דבר מהיום לא היה בדיוק אותו הדבר פעם, זוהי תפיסה חילונית כפרנית ביקורתית, אבל חושבני שהיא נכונה. וחושבני שהמקום הטבעי לחידוד זה הוא בערך. 2. אכן, הסבר נפוץ, אבל לא מוכרח. יותר הגיוני שמעמד הכתובים עדיין לא נסגר (ובעניין זה: מחל' טומאת ידיים). יחס היה תמיד, מערכת מסודרת לשימור הדיוק נוצרה על ידי המסרנים. (וגם היא לא הכי הכי... אין עקביות במסורה למשל, ועוד) 3. אכן, יש בכך רבותא, כשקראתי לראשונה את נגד אפיון (החודש האחרון...) לא האמנתי למקרא אוזני, שלפני כ-2000 שנה נדרש אדם לאותם מחלוקות של עידן זה (כרונולוגיה נמוכה-גבוהה) ונימוקיו רלוונטיים ולא נס ליחם. אבל יש לנו בעיה אתו, אנחנו כן מאמינים לציטוטיו מהטענה שציינת (על אף שבספרים אחרים ידוע שהוא סטה מן האמת) ויותר מכך, הספר "אגיפטיקה", ספר היסטוריה מצרי של מנתון מתקופתו משוחזר היום בין היתר על סמך ציטוטיו, אולם ידוע שרבים מהציטוטים שלו אינם מן המקור, חלקם מפי השמועה וחלקם ממגילות מועתקות, וכבר אמר מי שאמר "בשביל תאוריות גדולות צריך ראיות גדולות", וציטוט שמקורו לא קיים בידינו היום - לוקה בחסר. אישית לאור דבריו אני נוטה להאמין במקדש שלמה, מי יתן ויתגלו שרידיו הארכאולוגיים ב"ב בטרם יהיו למרמס הוואקף. 4. התכוונתי סתם לידע כללי, בלי קשר לערך. הוא לא מצטט ספרים בני זמנו אלא "ספרים אשר ישנם מזה שנים רבות מאוד ברשות הצורים" (כתבי אוגרית?) Rex - שיחה 01:27, 17 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]
1. אתה מגזים מאד בהצגת העמדה המסורתית הפשטנית. העניין של הבד"צ לנדאו, אוטובוס מהדרין וכו' הוא בדיחה. באופן כללי ברור שגם מאמין פשוט מן השורה יודע שני דברים: א. ההלכה כוללת גזרות ותקנות מדרבנן, ובאלה באופן טבעי יש שינויים. אם למשל תקנו בזמן מסויים איסור מוקצה, זה אומר שלפני שתקנו את האיסור זה היה מותר. ב. היו בימי בית שני צדוקים שנהגו שלא כדעת חכמים בכל מיני עניינים. מה שה"מאמין מן השורה שאינו ידען גדול" אולי לא יודע, הוא שגם בדינים מן התורה יש שינויים, משום שבדורות שונים פירש את דברי התורה באופנים שונים; אך "מאמין מן השורה" שלומד גמרא ויודע קצת, מכיר גם את התופעה הזאת. (ראה למשל זבחים סב שפירשו בתקופות שונות בצורה שונה את המושג מזבח אדמה), אני לא חושב שזו תפיסה חילונית כפרנית. לא צריך להיות ידען גדול בשביל לדעת שבימי בית שני הלכו בתפילין כל היום, שמו פתיל תכלת בציצית ולא עשו עירוב לערים שלמות. לגבי תפילין מלבניות - אם מצאו באיזה מערה תפילין לא מרובעות, זה לא מלמד על התפילין של רוב יהודי בית שני. זה מן הסתם תפילין של חברי איזה כת. כבר במשנה (מגילה ד,ח) חכמים שוללים מנהגים שונים בעניין תפילין, כולל תפילין לא מרובעות.
2. אני לא חושב שההסבר שלך יותר הגיוני, ולדעתי עניין טומאת ידיים אינו מלמד על מה שאתה רוצה להסיק ממנו, ואכמ"ל, אך בכל מקרה ברור שספר כמו בן סירא, שנכתב בתקופה היוונית, לא נתפס על ידי יב"מ כספר בעל מעמד של כתבי הקודש, וסביר להניח שהוא משקף את העמדה הרווחת בדורו בעניין.
3. טוב שאנחנו מסכימים שדברי יב"מ הנ"ל חשובים לערך. קיומו של בית המקדש הראשון ידוע ממקורות רבים - מלכים, ישעיהו, ירמיהו, וחלק מנביאי תרי עשר ואינו תלוי במקורות החיצוניים שיב"מ מביא. לדעתי גם חפירה בהר הבית לא תעלה ממצאים משמעותיים מהמקדש הראשון, כמו שכתבתי בערך בית המקדש: "לפי הארכיאולוג מיכאל אבי יונה, במאמרו "בית המקדש השני", אריאל 64-65 (טבת תשמ"ט), עמוד 167, קרוב לוודאי שגם אם יתבצעו חפירות בהר הבית לא תעלה החפירה דברים חשובים, משום שהסלע הטבעי בהר הבית קרוב מאד לפני הקרקע, ומשום שהשטח עבר תמורות מרובות מאז החורבן, וכתוצאה מכך - לא נשארו כמעט שרידים".
4. יב"מ שם מצטט גם סופרים בשמם (דיוס ומנאנדרוס איש אפסוס), ראה שם בהמשך.בנילה - שיחה 10:18, 17 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]


תיקנתי שתי שגיאות שהערתי עליהם מזמן בדף /דיונים על מבנה הערך ותוכנו

פניקס - שיחה 21:46, 20 במאי 2010 (IDT)[תגובה]

יק"ר שיחזר אותך משום מה. הוא "יודע" בדיוק מה שאוב ממה. ברי"אשיחה • ח' בסיוון ה'תש"ע • 00:01, 21 במאי 2010 (IDT)[תגובה]
כמובן. בנוסף, מלל שציין כי שמות האל במקרא לקוחים מפנתיאון האלים שבסביבה - שונה. ובהערת אגב - את השאלה מה שאוב ממה נשאיר למדעים הלרוונטיים (לא ליהדות, סורי) זוהי הדעה המקובלת. יק"ר 00:32, 21 במאי 2010 (IDT)
ראה בפירוש עולם התנ"ך לבראשית, כאן: "תיאורי בריאת העולם בישראל שונים תכלית שינוי מהתיאורים שהיו מקובלים בעולם האלילי, ואמונת האחדות הישראלית היא שחוללה שינוי זה" (פרופסור מ. ויינפלד, אוניברסיטה עברית). וראה שם עוד בעניין ההבדלים המהותיים בין תיאור הבריאה במיתוסים האליליים לתיאור הבריאה במקרא.בנילה - שיחה 11:44, 21 במאי 2010 (IDT)[תגובה]
שונה לא סותר ששאוב, בנוסף - כדאי להסתמך על מקורות החפים מהשפעה תיאולוגית. יק"ר 12:46, 21 במאי 2010 (IDT)
ומהשפעה אתאיסטית, ומהשפעה אגנוסטיקנית, ומהשפעה ולהאוזנית, ומכל השפעה אחרת... ברי"אשיחה • ח' בסיוון ה'תש"ע • 12:56, 21 במאי 2010 (IDT)[תגובה]
לישראל, מה ששונה תכלית שינוי מזולתו לא יכול להיות שאוב ממנו. אם יש לי חלב בכוס ומים בבאר, והחלב והמים שונים זה מזה - בהכרח מה שבכוס לא שאוב מהבאר. ובעניין עולם התנ"ך - באמת, איך לא שמתי לב שהמו"ל שלו הוא ארגון שופר של הרב אמנון יצחק?!בנילה - שיחה 13:09, 21 במאי 2010 (IDT)[תגובה]
Rex, תיהנה מהפרוייקט שלקחת לעצמך. העובדה שאתה עושה כאוות נפשך, מכניס משפטים מטופשים כדוגמת זה הקובע שכל שמות האל לקוחים מהפנתאון הכנעני, משפט המעיד על בורות, (מלבד שגיאת הכתיב שבו), מבלי להבין שקביעה כזו היא הצריכה מקור (שאינו קיים). היא תעודת עניות לויקיפדיה. עקבתי אחרי עוד עריכות שלך, ומסתבר שאתה פשוט בור, בתחילת דרכו להשכלה, העושה ככל העולה על רוחו. אין לי את הזמן להתווכח אתך, אבל חבל שאתה מונע מלתרום לויקיפדיה, כשכל תרומה נהפכת לעימות שאין לו סוף, כנראה שלמשחיתים כמוך יש יותר זמן מאלו שתורמים. כה לחי! פניקס - שיחה 17:53, 23 במאי 2010 (IDT)[תגובה]
אם תמשיך לדבר כך - אבקש שירחיקו אותך מהקהילה. ובינתיים - נא ציין שם אחד של אל מהמקרא שאינו ידוע מתרבויות

האזור. כל עוד ולא תציין - אל תצפה שנתייחס לטיעונך. יק"ר 23:24, 23 במאי 2010 (IDT) 

בוקר טוב, כל מה שכתבתי כאן היה רק נתונים יבשים. ובקשר לשמות האל: השמות אל, ועליון, מוכרים מן הפנתיאון הכנעני. ואילו השמות: יקוק, אדני, צבאות, אהיה, יה, אינם מוכרים משום פנתאון. השמות אלוה\אלוהים יכולים להיגזר אולי לפי דעות שונות מערבית, אבל אין בהם שימוש בפנתאון הכנעני. השם שדי יכול להתפרש לפי הלשון המסופטומית, אבל אין בו שימוש בפנתאון הכנעני. אם אתה עומד ומתעקש על משפט שלך המייצג בורות (לא כולל שגיאת כתיב שלמרבה האבסורד גם עליה אתה מתעקש) וזה לא מענין אף אדם רציני מהצוות של ויקיפדיה, זה חבל מאד, כי הרצון לאובייקטיביות אינו מצדיק חוסר רצינות.
אני מצטער אם בדברי נשמעה נימה של פגיעה אישית, אתה איש מאד נחמד, ובהרבה פעמים אינך מתעקש על דעתך. אבל הגישה הכללית שלך מוטעית, אתה יוצא מהנחות יסוד של מוסכמות מדעיות דמיוניות שאינן קיימות. לדעתי הידע שלך ביהדות פגום, ואולי משום שאתה מגיע (בעברך) מקהילה קיצונית ביותר, האוסרת כל מחשבה פתוחה. זה גורם לך להמיר סמכות בסמכות, ואינך מתייחס לנתונים ולטיעונים אלא להנחת יסוד שלך שאין שום הסכמה מדעית על אפשרות של חלקים רציונלים או מבוססים במסורת היהודית, כשאתה תולה את הדברים בהסכמה מדעית ובסמכות שאינה קיימת. זו טעות בנתונים. וחבל. תן למומחים ומבינים לבדוק את הדברים.פניקס - שיחה 09:23, 24 במאי 2010 (IDT)[תגובה]
"תן למומחים ומבינים" - התכוונת לעצמך? על השם צבאות זכור לי שכן יש לו מקור פגאני (ומשום כך הוא שורש בחלק מספרי המקרא, בהשוואה לתרגום השבעים; מאמר שהודפס לאחרונה באחד מכתבי העת ששמו פרח מזיכרוני). ואפרופו אבחונים פסיכולוגיים; הסיבה שהתנגדתי לשינוייך בטרם נומקו - פשוטה יותר. חוסר המוכנות של מגזרים מסוימים להקשיב לדעות אקדמיות, כאשר אלו לא נעימים לאוזנם, וניסיון לשרש אותם, להטותם ולעוותם בכל אמצעי מרחבי ויקיפדיה ומחוצה לה. יק"ר 22:05, 24 במאי 2010 (IDT)
לא, התכוונתי לאחרים, תן לאחרים לחוות דעה לפעמים גם כן. קביעתך שכל שמות האל במקרא לקוחים מהפנתאון הכנעני מוטעית, ואין טעם להתעקש עליה. התנגדת לדברי גם כאשר נומקו, ולא "בטרם נומקו". מי שלא מקשיב לדעות מנומקות זה אתה. והעובדה שיש כאלו שמעוותים דעות אקדמיות, לצד זה בדיוק כמו לצד אחר אינה רלבנטית. ויקיפדיה אינה שלך, ואינך יכול לקבוע קביעות שרירותיות בשם המדע, כשמדובר בדעה שמוצאת חן בעיניך, וזו ההצדקה היחידה שלה. לילה טוב.פניקס - שיחה 00:46, 25 במאי 2010 (IDT)[תגובה]

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (יולי 2023)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במסורת (יהדות) שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 04:12, 15 ביולי 2023 (IDT)[תגובה]

הענקת סמכות מהתורה[עריכת קוד מקור]

כתוב בערך "התורה (דברים יז ח) מעניקה סמכות למורי התורה, ומכאן סמכותם של כל ההלכות שנקבעו על ידי חכמי ישראל לאורך הדורות" - כיצד זה יכול להיות? לפי דברים יז ח "כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט, בֵּין-דָּם לְדָם בֵּין-דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע..." - ממה שאני מבין הסמכות היחידה שיש למורי התורה (כהנים לוים או שפט) היא אך ורק להכריע בין דם לדם או דין לדין או נגע לנגע, אם יפלא ממני הדבר, וזהו.

איך אפשר להבין מהפסוק הזה שיש לכהנים לוים או שפט (=חכמי התורה) סמכות על כל ההלכות שנקבעו על ידי חכמי ישראל לאורך הדורות?

רן כהןשיחה 08:28, 10 בנובמבר 2023 (IST)[תגובה]