שיחה:מסע בזמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gtk-dialog-question.svg ערך זה הוא נושאו של קטע "הידעת?" המופיע בתבנית:הידעת? 22 בינואר - סדרה 1

זה רק אני או שהמשפט הזה מוזר מדי? "אומנם לא שוללים חוקי הפיזיקה התבוננות באירועי העבר."

זה לא רק את/ה. זה קצת מוליך שולל, משום שחוקי הפיסיקה המקובלים שוללים מסע אחורה בזמן, אבל לא שוללים (ולמעשה, מכריחים) מסע קדימה בזמן. מצד שני, זה גם כתוב בהמשך...דרור 17:48, 18 אפריל 2006 (IDT)

אבל תגיד, אם אני נוסע אל העתיד, אני יכול לחזור ממנו? ואם כן, אז חוקי הפיזיקה סותרים את עצמם, כיוון שאז בשביל האנשים מהעתיד, אני באתי מהעבר, אל ההווה שלהם, ואז הוספתי וחזרתי, אל העבר שלהם, כלומר חזרתי אל העבר, דבר שסותר, לפי מה שאמרת, את חוקי הפיזיקה. ואז זה מציב אונו בפני שתי ברירות: או שאפשר לנסוע קדימה ואחורה בזמן, או שאי אפשר לנסוע בזמן בכלל.


בגלל זה זה נקרא חוק היחסיות. האופן יחסי אליהם אתה לא הגעתה מהעבר אתה הגעתה מהווה שלך הווה שלך התחבר בנקודת הזמן הזו עם ההווה שלהם. אם אתה מוצא במקרר אוגר קפוא הוא לא נסע אחרוה בזמן. הוא פשוט קפא.זה בערך מה שקורה במהירות האור הזמן שלך קופא כביכול. אתה נישאר בזמן היחסי שלך בהווה. מה שקורה מסביבך ממשיך ביחס אחר לזמן שלך ככה שאתה לא נוסע אחורה מהזמן שלהם. טוב אני חושב שרק סיבכתי עם ההסבר הזה אבל תחשוב אולי שוב על האוגר הקפוא:) TV_Eye 12:36, 9 בספטמבר 2006 (IDT)

טכיונים והערות נוספת[עריכת קוד מקור]

  1. לאחר החלוקה לפרקים הערך נראה הרבה יותר טוב.
  2. לפי דעתי פרדוקס התאומים לא מדגים מסע בזמן, אלא האטת הזמן. מראש אני מודיע שלא אתעקש על זה, היות שבירור קצר ברשת הראה לי שמקובל להתייחס להאטת זמן כאל מסע בזמן. עדיין זה מחייב לחדד את ההגדרות בערך.
  3. בינתיים תיקנתי הערה לא נכונה. נטען שתנועה במהירות של 99 אחוז ממהירות האור לא תביא להאטת זמן משמעותית. חישוב של תורת היחסות הפרטית מראה שההאטה תהיה פי 7. ראו האטת זמן.
  4. לגבי טכיונים אני עדיין לא מבין כיצד הם גורמים למסע בזמן. אני יודע שזאת טענה מקובלת במדע בדיוני, אבל אני רוצה לבקש מקורות מדעיים לנקודה זו.
  5. דרך-אגב, יש שני סוגי מסע בזמן דרך חור תולעת. אחד מהם הוא רעיון חדש יחסית שעליו כותב קיפ תורן בספרו "Black holes and Time Warps". בהזדמנות זו אני גם ממליץ בחום על הספר.

זהו בינתיים.מלמד כץ 01:14, 28 באוקטובר 2006 (IST)

נושאים נוספים לטיפול - פתרון בעית הפרדוקסים במסע לעבר ע"י שימוש ביקומים מקבילים כהסבר. מעין מסע בזמן לעתיד ע"י הקפאת האדם והתעוררתו בעתיד והסיפור שכרגע איני זוכר מי כתב אותו: אדם שבשילוב מספר מסעות בזמן עם שני ניתוחים לשינוי מין (כולל אברי רביה מתאימים ופועלים) הרה וילד את עצמו... שנילישיחה 01:15, 28 באוקטובר 2006 (IST)

הערך מוטל בספק[עריכת קוד מקור]

מה צריך לעשות כדי להסיר את התבנית מראש העמוד? ברור שהדברים שרשומים שם הם תיאורטים מאוד, אבל לא המצאתי שום דבר והוספתי עכשיו מקור (אמנם מודפס ולא אינטרנטי).

לגבי טכיונים - אפשר "לשחק" עם תרשימים של קונוסי אור וכו'. בגלל המעבר בין מערכות ייחוס שונות, יוצא שאם במערכת אחת זה נראה לך רק כמעבר מידע במהירות גבוהה, אם תפעיל טרנספורמציה מתאימה ותעבור למערכת ייחוס אחרת, למעשה עבר מידע אחורה בזמן.

כנראה שאפשר להחשיב האטת הזמן כמסע בזמן, ולו כי יש לו אותה השפעה כמו מסע בזמן וזה הדבר הכי מציאותי בכל המאמר הזה (זה משהו שכבר נבדק בניסויים). נכון שזה לא "מסע בזמן אינסטנט" כמו שאנחנו רגילים מחזרה לעתיד.

Ripper234 21:05, 28 באוקטובר 2006 (IST)

לדעתי, עדיין חסרים ארגון ואחידות בערך, כמו למשל הבחנה ברורה בין מדע למדע בדיוני. אולי כדאי לעשות ערך נפרד למסע בזמן במדע בדיוני?
בקשר לטכיונים, אני עדיין לא מבין את ההקשר שלהם. האם הכוונה שהם משמשים לתקשורת שלא מוגבלת על-ידי מהירות האור ואז לא בטוח שכאן המקום להכניס אותם (אולי כדאי להקדיש לזה ערך נפרד), או שהם משמשים לבניית חור תולעת כמו במאמר הזה.
עוד שאלה: מהיכן הקביעה כי חור שחור שמסתובב מהר יאבד את אופק האירועים שלו? התחושה שלי אומרת שזה לא ייתכן אם יש לו מסה. וחוץ מזה מה הקשר של סינגולריות עירומה לכל העסק?
אשמח לעזור בארגון של הערך (אבל אני רוצה לקרוא עוד לפני שאני נכנס לזה).
מלמד כץ 03:46, 29 באוקטובר 2006 (IST)

בקצרה[עריכת קוד מקור]

  • טכיונים (אם קיימים) מאפשרים תקשורת במהירות העולה על מהירות האור. אם שתי נקודות רחוקות במרחב מתקשרים במהירות כזו (במערכת ייחוס מסויימת), אז במערכת ייחוס אחרת הדבר יראה כאילו האות חזר אחורה בזמן.
  • חור מסתובב הוא בעל שתי אופקי אירועים, פנימי וחיצוני. בתוך האופק החיצוני לא ניתן לעמוד במקום, אולם עדיין ניתן לצאת החוצה בחזרה. האופק הפנימי הוא כמו אופק אירועים רגיל, לא ניתן לצאת ממנו. אם החור מסתובב מספיק מהר, תרחיש אחד הוא שהאופק הפנימי יעבור דרך החיצוני ושניהם ייעלמו, ואז תיוותר למעשה ייחודיות ללא אופק אירועים המקיף אותה. תחושתי היא שזה לא באמת יכול לקרות, ופשוט חסר לנו תיאור יותר טוב של המציאות. אבל אם זה אכן מה שקורה, אז כשמתקרבים לייחודיות הזו "תפקידי הזמן והמרחב מתהפכים", ואפשר לכאורה לנוע בזמן. ראה [1] למשל. Ripper234 22:33, 29 באוקטובר 2006 (IST)
עוד יותר בקצרה: אני מציע שתפסיק לחרטט. ‏odedee שיחה 22:40, 29 באוקטובר 2006 (IST)
ראשית, אני מציע שנחשוב יחד על הגדרה טובה למסע בזמן. הבעיה היא שאנו נעים קדימה בזמן גם באופן רגיל. הייתי מכניס להגדרה שעון, ואומר, שמסע בזמן הוא תופעה בה שני שעונים (מדויקים) שהראו את אותה שעה בנקודת מרחב-זמן מסוימת, מראים שעה שונה בנקודת מרחב-זמן אחרת.
מה דעתכם?
כעת לנקודות שעליהן הגיב Ripper234. לגבי טכיונים - לדעתי הנקודה איננה אם יש תקשורת עם זמן קודם. השאלה היא כיצד אדם יכול לנוע בזמן בעזרת טכיונים.
לגבי חורים שחורים מסתובבים. העלית רעיון מעניין אבל כשעושים את החישובים לא מקבלים סינגולריות עירומה. אני מסתמך על ספר של יחסות כללית מאת Hartle (מומלץ, אבל ברמה גבוהה). יש לו סעיף שבו הוא מציג מדען מטורף שמנסה להגדיל את התנע הזוויתי של חור שחור מסתובב על-ידי זריקת חלקיק בעל מסה נמוכה ותנע זוויתי גבוה לתוכו. מתברר שניתן להגדיל את התנע הזוויתי עד גבול מסוים. מעבר לגבול זה החלקיק פשוט יעשה סיבוב סביב החור השחור ויחזור חזרה. כלומר לא כל חלקיק שיזרק לכיוון חור שחור ייבלע בתוכו.
עוד נקודה. ההיפוך של תפקידי הזמן והמרחב לא גורמים לכשעצמם למסע בזמן. אם לא יהיה אופק אירועים אז תהיה סינגולריות עירומה ואיתה יש בעיות אחרות.מלמד כץ 00:38, 30 באוקטובר 2006 (IST)

שכתוב[עריכת קוד מקור]

הערך שוכתב במסגרת ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/משכתוב לכיכוב. מלמד כץ 05:51, 10 בפברואר 2007 (IST)

שאלת הדיוט[עריכת קוד מקור]

בפרק חור תולעת מוסבר שניתן לחזור אחורה בזמן, ועם זאת, נראה שלא ניתן לקבל ממסע כזה פרדוקס סבא (אין אפשרות לחזור אחורה לעבר של עצמך - לפגוש את עצמך בעבר או את סבך לצורך הדיון). או שאני לא מבין משהו (מאוד הגיוני), או שכדאי להבהיר משהו בהגדרות המונחים. האזרח דרור 13:23, 13 בפברואר 2007 (IST)

תודה דרור, הערתך נכונה והיא נובעת מטעות שלי בניסוח. אנסה לתקן ואמור לי מה דעתך. מלמד כץ 15:30, 13 בפברואר 2007 (IST)
תודה, אבל חוששני שאני לא מבין.

"לדוגמה, האסטרונאוט יצא למסע בשנת 2100 וחזר לבית אחיו, על פני כדור הארץ, כאשר בשעונו (של האסטרונאוט) השנה היתה 2101. אולם, על פי פרדוקס התאומים, בשעונו של המדען חלף זמן רב יותר. נניח שעל פני כדור הארץ חלפו חמישים ואחת שנה ולכן בשעונו של המדען השנה היא כבר 2151. המדען, שנותר בביתו, יכול כעת להיכנס לחור התולעת הפתוח מהצד של האסטרונאוט וכך לחזור לכדור הארץ של שנת 2101, ולפגוש את עצמו צעיר יותר."

א' אסטרונאט, ב - מדען. לפי ב' - א' יוצא ב2100 וחוזר בשנת 2150. השעון של ב' מראה 2101. אבל אם ב' נכנס לחור התולעת הוא יכול לחזור לכדור הארץ רק של שנת 2150 לפחות, לא? .
נניח לדוגמה שא' וב' מתחלפים בינהם באמצע המסע דרך חור התולעת. א' חוזר לשנת 2125 (במערכת של כדור הארץ), ואילו א' עובר לחללית לאחר 25 שנה, וכאשר הוא חוזר עברה עליו חצי שנה - והוא חוזר לשנת 2150 במערכת של כדור הארץ. כל אחד מהאחים בילה בתקופה זו 25.5 שנים. ועל כדור הארץ עברו 50 שנה. איפה יש כאן מסע אחורה בזמן?

מבולבל האזרח דרור 18:04, 13 בפברואר 2007 (IST)

הנושא לא פשוט ומבלבל למדי. אגב, הוא פורסם במאמרים מדעיים על ידי קיפ תורן וזכה לסערה תקשורתית קטנה. צריך לחשוב עליו כך: בשני הצדדים של חור התולעת הפתוח, שמחבר בין האסטרונאוט ובין המדען, יש אותו זמן. מצד שני, האסטרונאוט שהזדקן רק בשנה במשך המסע בחלל חוזר לכדור הארץ לשנת 2151, כלומר על כדור הארץ חלפו חמישים ואחת שנה. כעת נניח שידידם הטבח אשר חי כל הזמן על כדור הארץ פוגש את האסטרונאוט. הטבח הזדקן בחמישים ואחת שנה והוא נמצא בשנת 2151. הוא רואה את החור הפתוח, נכנס לתוכו ופוגש בצד השני את המדען בשנת 2101. לי לקח לפחות יומיים לעכל את זה... עוד הערה: תחשוב שהמדען בשנת 2101 רואה את אחיו גם דרך חור התולעת וגם בעזרת טלסקופ ארוך טווח בשמיים. מלמד כץ 18:33, 13 בפברואר 2007 (IST)
זה עדיין לא ברור. אם נניח שהזמן יכול לזרום בקצב מהיר יותר או איטי יותר, הכל הגיוני - המדען והטבח רואים דרך הטלסקופ את האטסורנט המתרחק במשך 50 שנה. הם רואים דרך חור התולעת את הדברים במהירות איטית (?). מה שאני לא מבין הוא מה חור התולעת משנה. בפרדוקס התאומים המקורי התאום פשוט חוזר צעיר יותר, עד כאן קל לעיכול. הוא לא יכול לחזור לכדור הארץ 2101 גם אם מבחינתו זו השנה. כעת מלבד זה שהוא מקצר מרחקים, מה משנה חור התולעת. ? האזרח דרור 21:24, 13 בפברואר 2007 (IST)
חור התולעת שומר על זמן מסוכנרן בשני קצותיו. אנסה להבהיר. נדבר כעת רק על שעון כדור הארץ (השעון של המדען והטבח). האסטרונאוט יוצא למסע ב-2100. כעבור חצי שנה המדען רואה את האסטרונאוט בשתי צורות: דרך טלסקופ הוא רואה אותו רחוק ודרך חור התולעת הוא רואה את פנים החללית. בשנת 2101 המדען עדיין רואה את האסטרונאוט רחוק דרך הטלסקופ אבל דרך חור התולעת הוא רואה שהאסטרונאוט נחת בחצר ביתו. הוא יוצא החוצה ולא רואה כלום. במשך חמישים השנים הבאות המדען יכול לראות את האסטרונאוט דרך הטלסקופ הרחק בחלל או דרך חור התולעת (שניהם ממשיכים להחזיק ידיים). דרך חור התולעת הוא רואה את המשך חייו של האסטרונאוט על פני כדור הארץ. בשנת 2151 המדען וידידו הטבח יוצאים לחצר הבית ופוגשים את האסטרונאוט נוחת. הטבח מסתכל דרך חור התולעת בחללית ורואה שם את המדען הצעיר בחדרו בשנת 2101, ובו בזמן לידו בחצר הבית ניצב המדען המבוגר של שנת 2151. הטבח מחליט לעבור דרך חור התולעת וחוזר לשנת 2101 של כדור הארץ.
עכשיו אני מוסיף פרט קטן שהשמטתי: בשנת 2101 בחדרו של המדען, הוא מסתכל דרך חור התולעת, רואה את האסטרונאוט נוחת בחצר הבית, ופתאום איזה טבח זקן מגיח מחור התולעת, הולך למטבח ומכין לשניהם ארוחת מלכים... מלמד כץ 00:07, 14 בפברואר 2007 (IST)
כעת הכל הרבה יותר ברור. ממה שאתה אומר, אפשר להסביר זאת באופן עוד יותר פשוט - באמצע המסע שלו האסטרונאוט חוזר דרך חור הטבעת, לשנת 2001 יוני, לוקח חללית שניה מהירה יותר ופוגש את עצמו.
הנה מה שנראה לי כנקודה החלשה של ההסבר (או במקרה הסביר יותר נקודה שצריך להבהיר אותה) - בעוד חור התועלת הוא מקשר בין מקומות רחוקים במרחב, הוא לא בהכרח שומר על אותה זרימת זמן (ואם כן, מדוע) - האסטרונט יראה את המדען דרך החור ב"הילוך מהיר" - שכן במשך שנה של האסטרונט חולפות על המדען 50 שנה, ואילו אחיו יראה אותו ב"הילוך איטי". לכן "הטבח מסתכל דרך חור התולעת בחללית ורואה שם את המדען הצעיר בחדרו בשנת 2101" - אינו נכון - בסוף המסע שלו , האסטרונט יראה את דרך חור התולעת את המדען של 2151 ! - דבר זה יפתור את פרדקוס הנסיעה בזמן. אם רוצים להסביר אחרת, צריך להבהיר מדוע לצופה השני (בצד השני של החור) נראה שהזמן זורם באותו קצב. תודה על הסבלנות. האזרח דרור 09:23, 14 בפברואר 2007 (IST)
לפני שאני ניגש לשפר את הניסוח, הייתי רוצה להבהיר שוב. יש לנו שני נתונים:
  1. הזמן בשני צידי חור התולעת זורם באותו קצב.
  2. פרדוקס התאומים גורם למסע בזמן קדימה כאשר האסטרונאוט חוזר לכדור הארץ.
בעזרת שני הנתונים הללו - אם נבצע מעבר בודד דרך חור התולעת מהצד של האסטרונאוט (ברגע שהוא חוזר לכדור הארץ) אל הצד של המדען נבצע מסע אחורה בזמן. מלמד כץ 13:18, 14 בפברואר 2007 (IST)
אוקי, תודה. האזרח דרור 13:20, 14 בפברואר 2007 (IST)

בלגן[עריכת קוד מקור]

הערך הזה מערבב שני מושגים שונים זה מזה.
האחד, 'מסע בזמן', הוא האפשרות לנוע קדימה ואחורה בזמן כמו התנועה במרחב (חזרה לעבר או דילוג לעתיד). זוהי תופעה שלא ברור פיזיקלית האם היא אפשרית תיאורטית ומעשית ויש אליה הרבה התייחסות בספרות ובאומנות.
המושג השני הוא 'האטת הזמן', תופעה פיזקלית ממשית ומדידה, פועל יוצא של תורות היחסות של איינשטיין.
בין המושגים אין קשר ישיר וכל אחד מהם ראוי לערך. מכל מקום, 'האטת זמן' איננה בשום פנים 'מסע בזמן' שכן לצופה ששעונו מואט אין אפשרות להתערב בקו הזמן של צופה אחר ולמנוע את קיומה של הסיבתיות. בויקיפדיה האנגלית יש שני ערכים נפרדים:

ולדעתי זה צריך להיות גם המצב אצלנו. השומרוני הטוב שיחה 16:27, 13 בפברואר 2007 (IST)

שלום שומרוני, תודה על הערתך. דבריך הגיוניים וכפי שתוכל לראות במעלה דף השיחה החזקתי גם אני בדעה זו עד שנכנסתי לעובי הקורה. הלכתי בכתיבת הערך בעקבות ויקי האנגלית שמכלילים את האטת הזמן כסוג של מסע בזמן (ראה: w:en:Time travel#Time travel to the future in physics). היום מקובל לראות את האטת הזמן כסוג של מסע בזמן, אבל כמובן שיש צורך בערך מורחב ומפורט על האטת זמן ולא רק כחלק ממסע בזמן. אכן מסע קדימה בזמן אינו גורם לבעיית סיבתיות. לדעתי אין צורך לקשור בין סיבתיות למסע בזמן בקשר כה הדוק ולכן נמנעתי מלציין את נושא הסיבתיות בהגדרה. מה דעתך? מלמד כץ 16:49, 13 בפברואר 2007 (IST)
החלפתי בערך את "האטת זמן" ל"התארכות זמן" - זה המושג המקובל וגם התרגום הנכון יותר ל-time dilation. מלמד כץ 16:59, 14 בפברואר 2007 (IST)

מדע בדיוני[עריכת קוד מקור]

בהמשך להערה של שנילי במעלה דף השיחה, נראה לי שיש מקום להרחיב את הערך גם באספקט של מסע בזמן במדע הבדיוני, או שאולי כדאי לטפל בנושא זה בערך חדש? מה דעתכם? מלמד כץ 16:58, 13 בפברואר 2007 (IST)

חחחחחח[עריכת קוד מקור]

חח קבלו דיון קטן שמצאתי במסעותי בגוגל.. לפי התאריך שכתוב שם זה ממש לא ממזמן...

http://www.pokeblock.net/forum/index.php?showtopic=12380&st=0

יש שם כמה דברים שלא מאד רחוקים מהמציאות... אבל בכ"ז... איתי -- 15:05, 17 בנובמבר 2007 (IST)

כמה שאלות[עריכת קוד מקור]

כמה זמן בתחנת החלל הבינלאומית עובר יחסית לזמן אצלינו?

נניח אם נשים שעון על כדוה"א ובתחנה, ונעצור את שניהם אחרי נניח מיליון שניות של כדוה"א, כמה זמן ניראה שעבר בשעון שעל התחנה? עד כמה זה כבר משפיע?


ולמה כתוב ש GPS דורש מדידת זמן מדויקת? איתי -- 15:05, 17 בנובמבר 2007 (IST)

טעות בערך ?[עריכת קוד מקור]

פרדוקס התאומים. מי שנמצא על כדור הארץ בהשפעת הכבידה הזמן נע יותר לאט ממי שטס בחלל לכן הוא יהיה יותר צעיר לאחר פגישה מחודשת עם אחיו התאום הנמצא בהשפעת כבידה קטנה יותר. נא לתקן אותי אם אני טועה או לתקן את הערך. Gadito - שיחה 08:26, 5 באוגוסט 2008 (IDT)

תקראו...[עריכת קוד מקור]

כדי להתקיים מסע בזמן צריך שהעבר ישמר. אין שום הוכחה לכך שהעבר נשמר באיזשהו מקום, כמו הארד דיסק. ואין אף דרך שבה הזמן יכול להישמר, כי אז הוא ישמר בתחום שנמצא בתוך תהליך זמן כלשהו, כי אם הוא יתגלה הוא יהיה באזור מסויים בחלל בו אנו נמצאים.
הסיבה היחידה שזה נראה כך זה בגלל שהעבר "נשמר" אצלנו בזיכרון.
ואם ה"שמירה של הזמן" נמצאת במקום שאינו במרחב, אז הוא אינו משהו שאפשרי מבחינה מדעית.

לגבי הפרדוקס, בהנחה שאפשרי לנוע בזמן:

לפי מה שידוע לי יש שתי גישות למסע בזמן והן:

גישה ראשונה, לפיה החפץ המועבר בזמן עובר לאותו חפץ זהה במרחב של הזמן שאליו עבר, אם קיים.
לדוגמא, אם בן אדם עבר אחורה בזמן למתי שהוא היה ילד, הוא יעבור לגוף שלו באותו זמן, זאת אומרת שהוא יהיה בגוף הילד שבו היה כשהיה צעיר יותר. ואם יסע קדימה בזמן הוא יגיע לגוף שלו בעתיד ולא "יעלם" בתקופה שהיא הפער בין הזמן שהוא ההווה ממנו בא לבין העתיד אליו הגיע, אלא הפער יושלם.

בגישה זו קיים פרדוקס הסבא, כי יש קשר בין הגוף והנשמה לזמן, העבר והעתיד.

גישה שנייה, לפיה החפץ המועבר בזמן מגיע כחפץ נוסף, ולא לחפץ קיים, במרחב אליו הגיע.
בגישה זו האדם אינו מגיע לגוף זהה שקיים, לכן אותו אדם יוכל אפילו להיפגש עם עצמו.
בגישה זו, אם אדם יגיע לעתיד, הוא לא יתקיים בין ההווה לנקודת הזמן בעתיד אלייה הגיע.

בגישה זו לא קיים פרדוקס הסבא, כי החפץ שמגיע לזמן אינו קשור לעתיד או לעבר, ולכן ה"היסטוריה" שלו מתחילה מהרגע בו הגיע לזמן הזה. ולכן גם אם יהרוג את אביו לפני שהוא נולד זה לא יגרום לבעיות בהיסטוריה.

לכן יותר הגיוני שהגישה השנייה תהיה הצורה בה פועל הזמן, בהנחה שניתן לנוע בזמן.

(¯`gal´¯)‎ - שיחה 01:44, 26 בדצמבר 2008 (IST)

אולי לא מבין כל כך בפיזיקה אבל[עריכת קוד מקור]

אתה מערבב מדע בדיוני שלמרות שזכה ליחס מהמדע לא הוכח מדעית ושום מדען (כמעט)לא חשב שזה אפשרי תאורטית ולא מעשית, הזמן עצמו זה תפיסה בלבד ויש להבדיל בינו לבין מהירות במקום אחד ובמקום אחר,שום דבר לא יכול לחזור לנקודת "זמן" אחרת ובמקביל כל מה שקרה בנקודת "זמן" שהוא הגיע ממנה יעלם כלא היה מה שסותר בבירור את חוקי הפיזיקה (אגב גם תאורית העולמות המגבילים סותרת את חוקי הפיזיקה ואני לא חושב שמדען רציני האלה תאוריה שכזאת), בילבול כזה קורא שמתיחסים לזמן כמשהו כללי ולא תפיסה שמוגדרת הרבה פעמים כמהירות,באופן כללי אני חושב שהערך הזה מבלבל בין מציאות ומדע ולמדע בדיוני ומערבב תאוריות כאלה ואחרות אם מדע בדיוני וקורא הערך לא מבין אם כותב הערך באמת מאמין במסע בזמן והאם זה אפשרי ובקיצור יוצא מבולבל ולא תורם.יש לשכתב את הערך למשהו קצת יותר אם הרגליים על הקרקע כדי לא לבלבל את הקוראים סתם הרי ויקיפדיה נועדה לתרום לידע באינטרנט.

לצייד בשעונים? השעונים יכולים לאבד את תקינותם בכל רגע.

מוצגת פה תיאוריה שלפיה מסע בזמן מתרחש כאשר נעשים במימדים גדולים פעולות שבמימדים קטנים נעשים על ידי תנודת עפעפיים? ייתכן שבכל רגע ובכל מקום נעשה מסע בזמן באופן בלתי מורגש? כפי שאיינשטיין אמר שכדה"א מעקם את קרני האור במימדים זעירים? 79.182.15.228 15:47, 25 ביוני 2010 (IDT)

למעשה יש עניין מבלבל שקשור בגודל מכונת הזמן. אסביר באנלוגיה: ניתן לתאר את כדור הארץ מחולק לשני חלקים המופרדים בגדר. איך נדע מי מהם הוא שטח סגור? זה שקטן יותר? כך אפשר לנסות להכניס חצי מהיקום למכונת זמן. החצי שבפנים נוסע קדימה וזה שבחוץ , נוסע אחורה(?) (באופן יחסי). אולי בכלל אין "קיר קשה" בין שני צדי השער ?

שתי נקודות על הטרדיס:

  • בזמן שהיא במסע בזמן, יש רבע דקה בה היא מתנדנדת, שבו היא לא נמצאת בשום תקופה. אך רבע הדקה הזו היא תקופה בפני עצמה!
  • מפני שהיא גדולה מבפנים וקטנה מבחוץ היא יכולה להשתגר לתוך עצמה. אך הדוקטור נמצא ביקום מלאכותי שכולו קופסא בתוך קופסא באופן אינסופי כלפי חוץ וכלפי פנים.

אירכוב דיון מועמדות להמלצה[עריכת קוד מקור]

ניסיון להחזיר את ההמלצה לערך (ובמקביל למסע) לא עלה יפה, עדיין לא בשל. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 15:36, 30 באוגוסט 2010 (IDT)

לדעתי הערכים האלה צריכים להיות מומלצים- הם עניניים, מפורטים ומדויקים. מה דעתכם? Ohadik 18:56, 26 ביולי 2010 (IDT)

שני הערכים ללא מקורות והערות שוליים Hanay שיחה 19:06, 26 ביולי 2010 (IDT)
לא עומדים בקריטריונים של ויקיפדיה:ערכים מומלצים/קריטריונים לקביעת ערך מומלץ יש להסירם מהרשימה Hanay שיחה 17:30, 11 באוגוסט 2010 (IDT)
הם לא מדויקים. ‏Setresetשיחה 14:47, 13 באוגוסט 2010 (IDT)
לא הבנתי. מי לא מדויק? Hanay שיחה 17:10, 13 באוגוסט 2010 (IDT)
שני הערכים לא מדויקים. זו תגובה נגדית להמלצה של Ohadik. ‏Setresetשיחה 16:16, 15 באוגוסט 2010 (IDT)

גלישה בזמן, חלק אלף[עריכת קוד מקור]

לדעתי , אם היה מכשיר לגלישה בין יקומים, אפשר היה לעשות מסע בזמן דרך שלושה מיימדים:

  • מימד הגיל
  • מימד ההווה המשתנה
  • היסטוריית גלישה

מימד הגיל[עריכת קוד מקור]

התקדמות במימד זה היא כמו קפיצה לעתיד, והתאחרות במימד זה היא כמו קפיצה אל העבר. כפי שתראו בהמשך, ייתכן שזה לא מסע בזמן עצמו, אלא גלישה בין אינסוף יקומים, אשר בראשיתו של כל אחד זהה, אך כל אחד מהם החל בזמן שונה. אם אקפוץ ליקום אחר, אשים לב שהוא זהה ליקום שלנו, אך צעיר יותר (או זקן יותר).

מימד ההווה המשתנה[עריכת קוד מקור]

כאן נכנסת התופעה הקולנועית של יצירת יקומים עקב שינוי העבר. ישנם, בין היקומים, אינסוף יקומים הזהים זה לזה והם באותו גיל. מאחר שגלשתי לאחור במימד הגיל וגרמתי לשינוי, ישנם גם יקומים שונים בני אותו גיל. אם לא שיניתי את העבר, מעבר בין היקומים הזהים דומה להשארות בבית. אפליקציה כזו תאפשר לנדוד בין היקום המוכר לבין היקום שבו נעשתה הפלה לסבתי דאז.

היסטוריית גלישה[עריכת קוד מקור]

(או מטא-זמן)

במימד זה אי אפשר לנוע אחורה, והסתכלות עליו היא רק לרישום היסטוריית הגלישה האישית.



המשך יבוא בגלישה בזמן, חלק בית.

תאוריות בנושא מסע בזמן[עריכת קוד מקור]

  • אפשר להוסיף קצת מידע על המימד הרביעי (מרחב-זמן), הגדרת היקום כבעל 4 מימדים, שהרביעי בהם הוא זמן, כך שמסע בזמן נקבע לפי הזמן, אך גם לפי קורדינטות המיקום. בעיקרון, יכול להיות (וכנראה שיש) יותר מ- 3 מימדים ביקום, אך אנו איננו מסוגלים להיות מודעים לקיומם.
  • קיימים מספר סיפורים ששמעתי על מסע בזמן, אני לא יודע את רמת נכונותם, לכן ארשום אותם כאן, בדף השיחה:
הסיפור הראשון מספר על ניסוי שנערך באמצעות שעונים אטומיים. אחד הוצב על הקרקע, ואחד במטוס. בבחינת ההבדלים בין הזמנים שנמדדו בין המטוס שטס במהירות גבוהה לבין הזמן על הקרקע היה הבדל זעיר, מה שמעיד על כך שהתקיים מסע בזמן. לסיפור זה יש קשר לתאוריה העוסקת במסע בזמן ע"י מהירות. ראו מהירות האור.
הסיפור השני מספר על תאומים שאחד מהם נסע במסע ממושך בחלל במשך מספר שנים (ברור שהסיפור הזה פיקטיבי, מסיבות שונות, כמו חמצן. במסע בחלל של מספר ימים גם התגלה שבקסדה היו סדקים כשחזרו לארץ, כתוצאה מסוג של אנרגיה שקיימת שם). בחזרה של התאום לכדה"א, היו הבדלי גילאים בין התאומים.
  • אחד ההסברים האפשריים לתאוריה הקשורה למסע בזמן ע"י עקיפת מהירות האור הוא ההגדרה הפיזיקלית של מהירות כפונקציה של מרחק לזמן.

(¯`gal´¯)‎ - שיחה 23:29, 1 בדצמבר 2011 (IST)

תהיות לגבי בסיס המידע בפרק "חור תולעת"[עריכת קוד מקור]

לאחר קריאה של הערך עלו אצלי שאלות לגבי חלק מהמידע הכתוב.

  • בחלק "חור תולעת" נכתב המשפט הבא: "על מנת שחור התולעת יהיה גוף יציב, עליו להיות בנוי מחומר בעל מסה שלילית." לאחר מכן לא מופיע הסבר או ביסוס לאמירה זו. מדוע חומר בעל מסה שלילית שומר את חור התולעת יציב?
  • בהמשך הפרק מופיעה דוגמה למסע אחורה בזמן באמצעות חור תולעת ופרדוקס התאומים. לפי הנכתב כאשר יעבור המדען דרך חור התולעת יגיע לשנת 2101 שבה נמצא תאומו האסטרונאוט, שם יוכל לפגוש את עצמו הצעיר. אולם לפי פרדוקס התאומים, אשר מבוסס על התארכות זמן יחסותית, כאשר האסטרונאוט חוזר לכדור הארץ הוא מגיע לשנת 2151; בעוד האסטרונאוט צעיר יותר, כדור הארץ נמצא בשנת 2151, וכך כל תושביו כולל התאום המדען. נובע שכאשר יעבור התאום המדען דרך חור התולעת יפגוש את עצמו באותו גיל, ולא צעיר יותר.


אני חושש שגם לאחר קריאת ההסבר שניתן לדרור במעלה הדף לא הצלחתי להבין כיצד הגיוני הנכתב במאמר. יתכן שלא הבנתי נכון את הנכתב, לכן אשמח אם תוכלו להסביר את ההגיון, אחרת יש בידי חשש שהערך מציג מידע שגוי. תודה רבה.

עם כמה שמסע בזמן זה דבר מעניין ונראה טוב במדע בדיוני...[עריכת קוד מקור]

אני לא חושב שזה יכול לעבוד... פשוט כי העבר - עבר, נגמר, נחתם והעתיד עדיין לא קרה, אז אין לאן לחזור בזמן ואין לאן לנסוע קדימה בזמן 217.132.151.225 00:03, 11 בנובמבר 2013 (IST)