שיחה:מרדכי אהרנפרייז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תאריך פטירתו[עריכת קוד מקור]

לטענת תדהר (כרך ט"ו, 4796): ט"ז בתמוז תרכ"ט, 25.6.1869 – כ"ב אדר א' תשי"א, 28.2.51. אביעדוסשיחה 13:30, 7 ביוני 2009 (IDT)

ביקורת על הצלת יהודים במלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור]

ל-Frankfurtrhine: אתה מוזמן בהחלט להוסיף ביקורת על מושא הערך, אך בשני סייגים, שאותם כבר ציינתי בפניך: המידע צריך להתבסס על מקור מהימן (המקור שהבאת אינו עונה לקריטריון זה) ועליו להיכתב בנוסח אנציקלופדי, ולא בנוסח פולמוסני או פמפלטי.

תוכל להעתיק את דבריי ואת דבריך לדף השיחה, ונמשיך לדון שם. (דבריי בעקבות פנייה אליי בדוא"ל – אביעדוס)

סליחה, בוויקיפדיה יש כמה דברים מובאים בלי מקור. למשל: בערך תגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה כתוב:
"רוב הטענות המופיעות בספר "שרופי הכבשנים מאשימים" אינן עולות בקנה אחד עם התיעוד הדוקומנטרי המלא, זאת, לטענת שיינפלד עקב השוני שבין עמדתה הרשמית של מדינת ישראל לבין האמור בחוברת ובספרים רבים אחרים. החוברת וכן ספרו של הרב מיכאל דב וייסמנדל (מן המצר. ירושלים 1960) נאסרו להפצה על ידי הצנזורה.[דרוש מקור]"
וגם, למה אתה חושב שמקורי אינו מהימן? לא כתבתי דבר ממני, אלא הבאתי ציטוט מס' "שרופי הכבשנים מאשימים", עם המקום שנדפס, השנה, והדף; ולא יותר מזה. אם כן מה הבעיה עם התוכן הבא?
"בשנת ת"ש, עם התגברות רדיפות היהודים בגרמניה הנאצית, קבל הפרלמנט השבדי, הצעת חוק המתירה את הכניסה לעשרת אלפים מיהודי גרמניה. משמעותה של החלטה זו: הצלתם ממוות הכרוך במשלוחם מזרחה. הפרלמנט השבדי הפגין בזה גישה אנושית למופת ואז אירע דבר שהכה בתדהמה את הגויים, עד שרפו ידיהם של אוהבי ישראל שבהם. ד"ר אהרנפרייז "רבה הראשי" של שבדיה ביחד עם ראש קהילת שטוקהולם פנו אל ממשלת שבדיה בבקשה שלא להפעיל את החלטת הפרלמנט הנ"ל. מאמציהם של שני ראשי העדה המרושעים נשאו פרי וממשלת שבדיה בטלה את בצוע ההחלטה. המניע של אותו ציוני ותיק היה אף הוא ציוני מובהק ותאם את העקרון, כי אפילו חרב חדה מונחת על צוארם של יהודים, אין למלטם אלא לארץ ישראל בלבד. העקרון הזה הרי הדריך גם את ציוני בריטניה בשנת תש"א למנוע בפרלמנט הבריטי הגשת הצעה, על פיה יקלטו פליטי חרב יהודים באופן זמני בשטחי החסות הבריטיים." (‏ציטוט מס' "שרופי הכבשנים מאשימים": עובדות מצמררות על ראשי הציונות בשואה, ניסן תשכ"ה, בני ברק, עמ' 84.)
Frankfurtrhine - שיחה 21:18, 8 ביולי 2010 (IDT)
קודם כול: אין מוסיפים מידע מסוג זה לערך באמצעות חלוניות, ולכן הפכתי את התוכן שלעיל מחלונית לתוכן רגיל.
ולעצם העניין: קונטרס מאת פובליציסט חרדי אינו מקובל כספר היסטורי מהימן; והתוכן פולמוסני ומנוסח בצורה לא אנציקלופדית בעליל. היסמך על מקור היסטורי אמין, של אדם שהתמחה כחוקר היסטוריה, והבא תוכן (ועדיף תוכן שייכתב כפרפרזה, ולא ציטוט) בסגנון אנציקלופדי. אביעדוס • כ"ז בתמוז ה'תש"ע, 23:53, 8 ביולי 2010 (IDT)
אם כן, אתה מפלה נגד חרדים? חרדים לא יכולים להיות חוקרי הסטוריה? או שההסטוריה האמיתי של מרדכי אהרנפרייז הוא כ"כ קשה לקבל. או
אפשר שהיכולת שציונים גדולים היו בשיתוף פעולה עם הנאצים ימש"ו או אקטיבי או פסיבי בלתי אפשרי להכתב בפרהסיה? ידוע שס' "תרמית" של בן-הכט היה פעם נאסר בהפצה בישראל, אע"פ שרוב הספר היה פרוטוקול של דיון בבית המשפט בישראל, ואומרים שגם ס' מן המצר של הרב וייסמנדל ג"כ נאסר. אם וויקיפדיה תהיה באמת משהי מדעית צריך להיות חופש הביטוי לאנטי-ציונים כמו לציונים. Frankfurtrhine - שיחה 10:40, 9 ביולי 2010 (IDT)
העניין כאן אינו חופש ביטוי, אלא שאנציקלופדיה צריכה להסתמך על מקורות אמינים, וכאמור, קונטרס מאת פובליציסט חרדי אינו מקובל כספר היסטוריה מהימן. כל אדם יכול לכתוב כל דבר, להדפיסו ולהפיצו. חרף זאת, לא כל מקור כתוב ראוי להיסמך עליו.
מותר ורצוי להביא ביקורת, ומותר להביא גישות שונות, אך על מנת לעשות זאת יש להסתמך על טקסט מאת מחבר הנאמן על קהילת המחקר כהיסטוריון אמין, וללא קשר לכיסוי הראש שהוא חובש או לא חובש. אביעדוס • כ"ח בתמוז ה'תש"ע, 20:30, 9 ביולי 2010 (IDT)

ומי יחליט איזה מקור בר סמכא ואיזה לא, ובאיזה קריטריון? Frankfurtrhine - שיחה 08:37, 13 ביולי 2010 (IDT)

Saltsjöbaden[עריכת קוד מקור]

בטוח שהשם לא יכול להיות ש' (סאלטשבאדן). אני אסביר, זה נורא פשוט:

השם Saltsjöbaden הוא למעשה חיבור של שלושה מילים (Salt= מלח; Sjö= אגם; Baden= ה-אמבטיות [ett bad= אמבטיה אחת, flera baden= האמבטיות]).

לכן, לא מתייחסים לזה כ"Saltsjöbaden", אלא כ"Saltsjöbaden". אחרת זה היה ה"jö" של (שייכות) המלח (חסר משמעות לחלוטין)...

ולכן, התעתיק הנכון הוא משהו בסגנון של "סוֹלְטְחּוּבּאדֶן". יום טוב! --אנדרסן - שיחה 16:35, 7 ביוני 2015 (IDT)

(המשך מהשיחה כאן)