שיחה:מר שושני

שושני = הלל פרלמן?

לדעתי צריך להפריד הפרדה מלאה בין הדמות של שושני לבין הלל פרלמן. הערך צריך להיקרא שושני, וצריכה להיות הפרדה ברורה בין העובדות והעדויות שקשורות לשושני (תלמידיו, נדודיו, אופיו) ובין העובדות הקשורות להלל פרלמן (לימודיו אצל הרב קוק וכו'). המקום היחיד שבו יש לקשר בין פרלמן ושושני הוא בפסקה שתוקדש לזיהויים האפשריים של שושני, ושם היא תובא כדעתו של רוזנברג. כרגע ההשערה הזו מובאת כעובדה ויש ערבוב מלא בין הדמויות וזה לא תקין. בין השאר, לאלי ויזל יש השערה אחרת, כפי שאפשר לקרוא בכתבתו של יאיר שלג! ומי יחליט שהשערתו של פרופ' רוזנברג נכונה יותר מזו של ויזל? ואולי שתיהן אינן נכונות. נתנאל 13:37, 9 מרץ 2006 (UTC)

אין ספק שנתנאל צודק. --י.-- 23:27, 9 מרץ 2006 (UTC)

אין ספק ששניכם צודקים. DGtal 23:31, 9 מרץ 2006 (UTC)

ידעתי ששאלה זו תעלה, ואני לאחר התלבטות, העדפתי להכריע כשני הפילוסופים לווינס ורוזנברג, שהיו כל כך משוכנעים בשמו, שקראו לבניהם על שמו, ולא בגרסתו של ויזל. --אפי ב. • שיחה • 13:16, 10 מרץ 2006 (UTC)

ואף על פי כן. אנחנו לא היסטוריונים, ולא מתפקידנו להכריע בין ההשערות. נתנאל 14:34, 10 מרץ 2006 (UTC)

צריך לברר עוד את העניין, בנתיים אפשר לשנות את הערך לשושני ולכתוב בו את שתי הגרסאות. --אפי ב. • שיחה • 20:09, 11 מרץ 2006 (UTC)

גם אם ברור שמדובר בפרלמן, עדיין יש לקרוא לערך מר שושני, כשמו הידוע. אני מעביר את הדף אריה א 23:11, 14 מרץ 2006 (UTC)

אם כבר אז צריך להשמיט את ה"מר" משם הערך ולקרוא לו "שושני", כשם שאנו עושים לכל התארים בויקיפדיה. --אפי ב. • שיחה • 20:35, 16 מרץ 2006 (UTC)

אין צורך מכיוון שמדובר בכינוי והכינוי, בכל מקום, הוא "מר שושני". השם "שושני" איננו לא שמו ולא כינויו. אריה א 17:19, 18 מרץ 2006 (UTC)

ערך לא ברור

בתור מישהו שלא שמע על האיש, אני לא מבין כלום מהערך. מי הוא מר שושני הזה? מתי נולד? מה עשה? למה לא יודעים מהו שמו האמיתי? Pacman 23:28, 14 מרץ 2006 (UTC)

מתי נולד? לא ידוע

מה עשה? לימד את שלום רוזנברג ועמנואל לוינס (ואחרים) וככל הנראה השפיע רבות על הגותם.

למה? כי הוא הסתיר אותו.

מדובר אכן באדם מסתורי, ואל תצפה לדעת כל פרט עליו. אריה א 23:45, 14 מרץ 2006 (UTC)

בקשות: בערך לעיתים מוזכר שושני ולעיתים פרלמן, האם תוכל ליצור הפרדה ברורה: מה ידוע על פרלמן, ומה ידוע על שושני. כמו כן, האם תוכל לתת הפניות למכתבים בינו (פרלמן או שושני?) לשרידי אש ולרבי מלובביץ'? אם יש הרבה יחסית, אני ממליץ לנצל את התבנית {שוליים} האהודה עליי. אם תוכל גם לציין בפיסקה את הזיהויים השונים של שמו האמיתי. תודה. DGtal 00:08, 15 מרץ 2006 (UTC)

א. בצעירותו הוא נודע כהלל פרלמן, ולכן המידע ניתן בשם זה. בתקופה המאוחרת עותר, בה אנו יודעים על "מר שושני", הוא מוזכר בשם זה.

ב. בכוונתי לעשות זאת ככל שניתן. כרגע אין לי הפניות לקשר בינו לאישים הנ"ל. אריה א 00:25, 15 מרץ 2006 (UTC)

גרתי באורוגואי שנה ופגשתי אנשים שהכירו אותו. הם אמרו שבגלל שהוא היה ניצול שואה (שכנראה חווה חוויות נוראיות) הוא היה מתנהג בצורה הזו.אפשר לבקש מאנשים שהכירו אותו להוסיף לערך.

מניין הקשר לשרידי אש ולרבי מלובביץ'?

את שאר העניינים בערך אני מכיר, ממה שכבר התפרסם עליו. אבל מניין הפרטים האלה? נרו יאיר 20:49, 29 באוגוסט 2007 (IDT)

בירור נוסח מצבתו

נוסח מצבתו המופיע בערך: הרב והחכם שושני ז"ל, לידתו וחייו סתומים בחידה, ואילו בערך עמנואל לוינס מופיע שנוסח מצבתו של מר שושני הינה: לידתו ומותו נקשרו בסוד. פטר רחם 12:03, 12 בנובמבר 2007 (IST)

כמדומני שההבדל אינו גדול. הרי מדובר בתרגום. נרו יאיר 14:49, 14 בנובמבר 2007 (IST)

על פי הריאיון עם רוזנברג (בקישורים החיצוניים) היה המשפט: 'לידתו ומותו נשארו חתומים בחותם הסוד' - אני מניח כי ה"סוד" בהקשר זה הוא גם תורת הקבלה. ALC • ב' בכסלו ה'תשע"ב • 05:46, 28 בנובמבר 2011 (IST)

אל תריבו, הנה התשובה. צילמתי את המצבה ושיניתי לפיו.[[משתמש:אליהו הנביא אהי|אליהו הנביא אהי]] [[משתמש:אליהו הנביא אהי|לא בחיל ולא בכח, כי אם ברוחי, אמר ה']] - [[שיחת משתמש:אליהו הנביא אהי|שיחה]] - שיחה 05:10, 25 ביוני 2012 (IDT)

מהול = נימול

בעברית המילה מהול מתייחסת לערבוב של שני נוזלים. אדם שעבר ברית מילה קרוי נימול. ראוי לתקן זאת בקטע שלהלן: ב1942 שהה בפריז ומכיוון שלא היו לו מסמכים, נעצר על ידי הגסטאפו ועקב היותו מהול הואשם כיהודי. הוא הצליח לשכנע את חוקריו כי הוא מוסלמי ולכן הוא מהול. לשם בירור הדברים הוזמן המופתי הראשי של צרפת לתאו לברר את טענותיו. בתום 5 שעות של שיחה, יצא המופתי בזחילה אחורה מן התא ודרש לשחרר את האיש שהוא קדוש מוסלמי, כדבריו.

אתה טועה. הן בלשון חז"ל (ראה למשל שבת קלה א) והן לפי האקדמיה המילה "מהול" כוללת את שני המובנים שהזכרת. נרו יאיר • שיחה • י' באב ה'תשס"ט • 12:26, 31 ביולי 2009 (IDT)

תמונות שלו

http://www.levinas100.org/photos/07Chouchani.jpg

הערך באחד השפות (שאני לא יודע איך קוראים לה ) לא קשור לשושני הזה

זהו

תודה, הוסר. אביעדוס • כ"ד באייר ה'תש"ע, 19:42, 7 במאי 2010 (IDT)

הרב יהודה ליאון אשכנזי

הרב יהודה ליאון אשכנזי הכיר את שושני אבל לא היה מתלמידיו

אני חושב שאתה צודק, אבל כל מה שכתוב בערך הוא שהרב שמע את שיעוריו. האם אתה בטוח שזו טעות? נרו יאיר • שיחה • ו' בטבת ה'תשע"א • 14:26, 13 בדצמבר 2010 (IST)

משוב מ-28 בנובמבר 2011

עיקר ההתפלמוס סביב דמותו האגדי של פרופסור שושני היה ובטח ישאר מקום לידתו וספיחיה הוריו-מוריו-ימי עלומיו ועובר למניעיו להיות ולחיות כבן בלי שם וכאן נשאלת השאלה על איזה נקודה בחייו נוכל להצביע שבה חלה המפנה והמעבר מילד למשפחה - ממוכר למכרים - מחלק בחברה לבודד עלום שפרטים ביוגרפיים גסים אי אפשר לדעת אודותיו

אנסה בשורות אלו לתת מענה לשאלות הללו בגירסה משלי פרופסור שושני היה יליד העיר בריסק שבליטא [בכתבה שלמעלה רשום בריסק עם סימן שאלה גם מקור לזה לא רשום] רב העיר באותם הימים היה הגאון רבי חיים הלוי סולובייציק [הידוע בעולם הישיבות כמחדש שיטת השני דינים] שהיה עילוי גאוני מקורי מחדש ובעיקר מורה ומדריך לעילויים שושני הובא לפניו רבי חיים השתומם אבל הוא לא ראה מי שמסוגל ללמד אותו [הוא בעצמו כבר היה מבוגר] ומנגד פיחד שעקב כשרונותיו יתפתח לבעייתי ליהדות התורנית לכן בהיותו כבן 14 המליץ להוריו שישלחו אותו לארץ ישראל שהיתה באותן השנים עזובה השכלתית ורוחנית מתוך חשבון שלא יהיה בארץ מי שיפתח אותו בארץ הוא הגיע להרב אי"ה קוק שהה בארץ עד שנהיה כבן עשרים כשבתוך השנים הפסיק את הקשר  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
109.156.185.68 03:20, 28 בנובמבר 2011 (IST)

כמעט נכון, לפי עדויות שבידי. הגר"ח מבריסק שלח אותו לארץ כבר כשהיה בן 12. גם אין קשר בין העובדה שלא ראה מי שילמד אותו. הוא חשש בלי קשר לכך שהוא עלול להמיט חורבן על היהדות החרדית. גם התועלת בירושלים לא היתה כיון ששם יהיה מי שיפתח אותו, אלא מסיבה אחרת שאין ראוי לפרסמה. Adieu - שיחה 20:57, 25 ביוני 2012 (IDT)

מה המקור לגילאים אלו? והאם יש עדות לגבי שנת הולדתו? אגב, התפרסם לאחרונה שהוא למד גם בישיבת מאה שערים קודם שהגיע אל הרב קוק.

"החתן"

העובדה שהרב קוק מתאר את פרלמן כ"החתן" לא מלמדת שהוא התחתן אי פעם או שהיה קרוב לכך משום שזהו תואר מסורתי לבחור. גם היום נהוג בהרבה מקומות להעלות בחור לתורה בהכרזה "יעמוד החתן פלוני בן פלוני". --שחר יפציע - שיחה 15:27, 12 ביולי 2012 (IDT)

"דרוש מקור" - מגוחך

סליחה שאני מטריד את מנוחתו של הערך אבל בפסקה "אישיותו" נכתב "מר שושני קיים בביתו חוג בלימוד ספר נפש החיים לר' חיים מוולוז'ין. החוג היה בתשלום, לא לצרכו אלא כדי שתלמידי השיעור יעריכו את השיעור. השיעור היה מתחיל בשעות הקטנות של הלילה ונמשך עד הבוקר. בין משתתפי השיעור היו פרופ' אנדרה נהר, פרופ' עמנואל לוינס, אלי ויזל, הרב יהודה ליאון אשכנזי (מניטו) והרבי מליובאוויטש^{[דרוש מקור]}."

משהו יכול להסביר מתי השיעור הזה נכנס לביוגרפיה של כל אחד מהאישיים ברשימה הנ"ל?.

לא רק שזה ^{[דרוש מקור]} אלא שזה לא מתאפשר בכלל.... Meni yuzevich - שיחה 18:08, 23 באוקטובר 2012 (IST)

לדעתי כדאי להוסיף תבנית {{בבדיקה}} או {{עריכה}} או {{להשלים}}

ואם לא.. אז להוסיף לפסקה הנ"ל את {{מחלוקת}} Meni yuzevich - שיחה 18:18, 23 באוקטובר 2012 (IST)

משובבת לב ההתנסחות הגרפית הנהדרת שלך. תוכל אולי גם לפרט למה "זה לא מתאפשר בכלל", בהנחה ששושני שהה בצרפת זמן רב בין השנים 1935-1955? Adieu - שיחה 20:08, 23 באוקטובר 2012 (IST)

פשוט, א. אין מקור שהיה כזה שיעור לעולם. ב. בביוגרפיה של כל האישיים הנ"ל הוא לא מופיע, חוץ מפרופ' עמנואל לוינס שכתוב אצלו שהוא פגש את שושני רק 'לאחר המלחמה, בו בזמן שהרבי מליובאוויטש שהה בN.Y.; אלי ויזל ומניטו הגיעו לצרפת רק אחרי המלחמה, מה שאומר שהשיעור לא היה לפני המלחמה; וא"כ לא רק שאין לזה מקור, זה מופרך ביותר(!)Meni yuzevich - שיחה 20:44, 23 באוקטובר 2012 (IST)

לא כתוב שכולם למדו אצלו בעת ובעונה אחת. עם זאת, אכן לא הובא מקור במשך זמן רב. נרו יאיר • שיחה • ח' בחשוון ה'תשע"ג • 00:46, 24 באוקטובר 2012 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.hazofe.co.il/web/katava6.asp?Modul=24&id=58541&Word=&gilayon=3119&mador=
  • In מר שושני on 2013-05-05 07:12:09, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In מר שושני on 2013-05-15 13:51:39, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 16:51, 15 במאי 2013 (IDT)

תצלומי דיוקנו

מעניין שחרף מסתוריותו, תמונות דווקא יש: אחת (בהארץ); בהדיון ב"אוצר החכמה": שתי תמונות שנשמרו אצל לווינס ופורסמו בעיתונות: תמונה בצעירותו, תמונה בזקנתו ותמונת פרופיל (כנראה פספורט); וגם באתר http://www.chouchani.com. אביעדוס • שיחה ל' בתשרי ה'תשע"ד, 16:29, 4 באוקטובר 2013 (IDT)

עדכון לגבי שושני

שושני שהה במהלך מלחמת העולם השנייה במחנה מעצר בשווייץ. פגשתי אדם שהיה כלוא אתו שם. כוונתי היא לשנים האחרונות של המלחמה הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
192.114.91.245 13:14, 27 במרץ 2014 (IST)

תודה. כדי להוסיף זאת בערך אנו זקוקים למקור כתוב אמין. נרו יאיר • שיחה • כ"ה באדר ב' ה'תשע"ד • 13:46, 27 במרץ 2014 (IST)

מר שושני - זהותו

שלום, אני מבקש להתיחס לספקנות ביחס לזיהוי שושני כהלל פרלמן בגלל המילה "החתן" שמוזכרת במכתב שכתב הרב קוק לרב מאיר בר אילן בארה"ב.נכתב שהוא מעולם לא התחתן ולכן יש ספק אם הכוונה למר שושני באיזכור "החתן" ביחס להלל פרלמן.יש קהילות במיוחד בקרב קהילות אשכנז שמכנים כחתן כל בחור שהיגיע לפרקו.

 הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
 31.154.19.5 12:01, 18 באפריל 2016 (IDT)

קצת הרהורים על מר שושני

― הועבר מהדף שיחת משתמש:ביקורת

תחילת וסוף הדיון עסקו בדברים אחרים, הדיון במלואו נמצא בארכיון דף השיחה הנ"ל

"מוסף שבת" של מקור שלישי בשנת 2150 יקדיש כתבה לגאון המסתורי, ואז יהיה לנו ערך כמו למר שושני שאף אחד לא ידע בשכבו ובקומו. עד שכמה בודדים סיפרו לעולם שדיברו אתו. ביקורת - שיחה 20:15, 2 בנובמבר 2016 (IST)

ככל שאני מבין, מר שושני משך תשומת לב רבה מאוד כבר בחייו; חשוב מזה: הוא היה תופעה יחידנית ממש. נרו יאיר • שיחה • א' בחשוון ה'תשע"ז • 20:44, 2 בנובמבר 2016 (IST)

הכל על פי השמועה, השמועה שהופצה כמובן ע"י אותם מתי מעט. ברור שתופעה יחידנית, גם ללכת על המים זו תופעה יחידנית. ביקורת - שיחה 20:55, 2 בנובמבר 2016 (IST)

מה שמועה? תראה את רשימת המקורות בערך ואת רשימת התלמידים המפורסמים. שמעו אותו מאות אם לא אלפים, התפרסמו עליו כתבות בחייו, ולא בתקופה שבה העיתונות הישראלית כללה אלפי עמודי תוכן בשבוע. נרו יאיר • שיחה • א' בחשוון ה'תשע"ז •

בערך כתוב "על פי השמועה", כתבות בחייו? אני רואה שם רק שרבוט של גלעדי על מרוקאי בשם בן-שושן שעבר בצרפת ועלה לישראל (זה סותר את ההשערה בדבר פרלמן לדעתי) ומפליג בתיאורים צבעוניים כדרכן של כתבות צבע. הכתבה הזו נראית בדיוק כמו האשכול בפורום אוצר החכמה. אני מסכים שתלמידיו ממש ממצוקי ארץ, אבל מדובר בקבוצה קטנה והיא היא שסיפרה לעולם על היותו של האיש הזה. אפס השפעה רחבה. אני מהמר גם במקרה זה ששום אנציקלופדיה מודפסת לא תכלול אותו בתוכה. ביקורת - שיחה 21:32, 2 בנובמבר 2016 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

לרוב האנשים עם ערכים בויקיפדיה יש השפעה פחות ממנו. איך סותר את ההשערה? כמובן שהציג את עצמו גם כמרוקאי, וידע לדבר לא רק בשפות אלא גם במבטאים רבים מאוד. עזוב, חבל על הוויכוח. קרא בשלב ראשון את הקישורים החיצוניים ותבין שזה לא דומה לשום דבר שאתה מכיר. כמה ראשי ישיבות ליטאיות החיים היום יקבלו ערכים באנציקלופדיה מודפסת? נרו יאיר • שיחה • א' בחשוון ה'תשע"ז • 21:38, 2 בנובמבר 2016 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: הערך עליו כולל ריכוז כה גבוה של "באבע-מעשה'ס", צירופי מקרים ומופתים, וקטעי ספרות-שבחים קלאסיים, שאם לא יראתנו הלא-ברורה מרשימת תלמידיו מספרי הסיפורים, היינו מתייחסים לכל העסק הזה כבדיה גמורה. הוא בטוח הרשים מאד את לוינס ואת אלי ויזל, אבל לא בטוח שגולדשטיין לא היה עושה את אותה עבודה בחצי אנרגיה. ביקורת - שיחה 21:44, 2 בנובמבר 2016 (IST)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: למה כמובן? לא ראיתי שהציג את עצמו בכלל. על איזו השפעה אתה מדבר? לוינס העריך אותו לא ראיתי שהושפעו ממנו אלא שלום רוזנברג, השפעה מוגבלת מאד. לעומר אדם יש יותר מושפעים ויותר השפעה. כל מה שיש לו זו הילת מסתורין. (אני סבור כמוך לגבי גולדשטיין, אבל נהנה לנהל את השיחה הזו, בינתיים לא חידדת לי את ההכרה בחשיבותו האנציקלופדית של שושני. ביקורת - שיחה 21:44, 2 בנובמבר 2016 (IST)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: נוספת: אתה לא צריך להפנות אותי לקישורים שם, לא נתקלתי במר-שושני היום. אני מקווה שזה לפחות ברור. ביקורת - שיחה 21:44, 2 בנובמבר 2016 (IST)

ההשוואה לראשי ישיבות ליטאיות אינה במקומה, כל האנציקלופדיות שיודפסו בידי אנשים שאינם חרדים לא יכללו אף אחד מהם. מי שייכלל יהיה כמנהיג ציבור או משהו אחר. כי מחפשים אנשים בעלי ערך כל-עולמי. אבל פנומן כזה? ביקורת - שיחה 21:45, 2 בנובמבר 2016 (IST)

אם קראת כבר את כל הקישורים ועדיין זו דעתך לא נותר לי אלא להביע את פליאתי. יש גם מה להשיב על שאר דבריך אבל נראה שכבר השקענו בסמול טוק הזה מספיק זמן. נרו יאיר • שיחה • א' בחשוון ה'תשע"ז • 21:48, 2 בנובמבר 2016 (IST)

אם היה מדובר באתרים חסידיים שהיו מספרים סיפורים דומים על הרבי מאושמיצא היית פותר את זה כלאחר יד בטענות להגיוגרפיה. האם אתה יכול לשלול את זה בכנות? ביקורת - שיחה 21:50, 2 בנובמבר 2016 (IST)

כי באתרים החסידיים אם לא מספרים מופתים זה נחשב ביזיון. כאן מדובר בעולם שונה לחלוטין, אנשים ביקורתיים (וכאמור - שמעו אותו מאות אם לא יותר) שלא מספרים דברים כאלה על אף אחד אחר, ומספרים עליו גם דברים שליליים. לכן אין דמיון. אגב, אל תעשה ממני איזה ליטוואק קיצוני, אם תביא מקורות אמינים ביחס לרבי מאושמיצא - אאמין גם לזה. נרו יאיר • שיחה • א' בחשוון ה'תשע"ז • 21:57, 2 בנובמבר 2016 (IST)

ללא קשר. במאמר המוסגר: איזה ערך מעניין על מר שושני. קראתי אותו שוב ושוב. יעלי - שיחה 22:09, 2 בנובמבר 2016 (IST)

נרו יאיר, אני רואה עכשיו שידידנו המנוח איתם הנקין ציטט בידון בפורום אוצר החכמה שמקושר מהערך על מר שושני, רשימת ביקורת של פרופ' דב לנדאו שהתפרסמה במוסף 'הצופה'. הרשימה מאלפת ונוגעת בעיקרי תחושותיי באשר לסיפור הזה. אם לא יקשה לך, אשמח אם תרפרף על פניה. ביקורת - שיחה 22:04, 2 בנובמבר 2016 (IST)

ההתבטלות של אותם אנשים מול לוינס וחבריו, והמנהג העיתונאי להוסיף קמצוץ שלילה כדי לתת נופך אמין, עשו פה את העבודה. גם מאות האנשים הם רק בסיפורים של קומץ המתפעלים שכולם היו בגיל די צעיר ומחוסרי ידע בסיסי בתחומים שבהם הוא התיימר להיות ענק. המבטא המלוטש בכמה שפות והאקצנט היידי רב-הפנים, עומדים בסתירה לאחד התיאורים שם על מבטא ליטאי כבד. בקיצור, גם בעולם השונה לחלוטין, קורים מדי פעם דברים משונים. מישהו שם העיר, כי מאחר שלא היה נודע בצניעותו (כלומר אהב להתרברב, אף כי בעילום שמו), למה הראה את כוחו בגמרא באוניברסיטת בר אילן ולא בישיבת חברון? ביקורת - שיחה 22:10, 2 בנובמבר 2016 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

הרי גם דב לנדאו הקטלני מדבר על חמישים שהקשיבו מהופנטים בפעם אחת, כך שזה לא סיפורים של מתפעלים בלבד; וכתבו שם מיד לאחר מכן שויגודה ורוזנברג כן מתארים את תורתו ואת חידושיו. אבל לא משלמים לי להגן על זכרו, מצדי שים תבנית חשיבות בערך שלו. נרו יאיר • שיחה • א' בחשוון ה'תשע"ז • 23:03, 2 בנובמבר 2016 (IST)

א. הוא קטלני ממקום של מעריץ פוטנציאלי, זה הרבה יותר חזק מאשר ביקורת שלי. ב. הוא שם את האצבע על הנקודה. העובדות הנתונות מדברות על אדם שידע להפליא בלהטיו. גם אמן חושים יכול להפנט חמישים איש, אבל אם בסוף ה'שיעור' כולם יוצאים עם כלום בידים, רוזנברג מעריצו הנשגב אומר שהוא אוכל את עצמו על כך שאינו יכול להעביר כלום ממנו הלאה וכדומה, זה משרטט קווים לדמותה של אגדה אורבנית / הגיוגרפיה של לא-חרדים. הערך הזה ממחיש התלהבות מאורקל עד כדי אבדן ביקרתיות. זה קורה לאנשים הכי טובים ובמקומות הכי טובים, אני לא מאמין שתבנית חשיבות תהיה הדבר ההוגן במקרה הזה, אין הרבה אנשים כאן שיכולים להבין את ה'טענה' הבסיסית של לנדאו ויתר המבקרים בפורום שם. או להבין שלווינס בעל ה"קריאות תלמודיות", יכול להתרשם ממישהו כלמדן עילויי, גם אם באותה שעה, תלמיד חכם אמיתי כמו הרב קוק יכול להתרשם מאותו אחד כחמור נושא ספרים. יתר התיאורים הפלסטיים על שורש משותף לכל הנושאים וכדומה, לא עושים טוב לכל מי שהתנסה בלימוד דף גמרא בצורה מסורתית. ביקורת - שיחה 23:21, 2 בנובמבר 2016 (IST)

זו באמת תופעה יחידנית. גם אם לא היה את כל המסתורין סביבו רק בשל היותו מורם של אותם אנשים היינו חייבים לכתוב את הערך כמו רבי נתן אדלר והחתם סופר. קראתי את הביקורת והשאלה החזקה היא איך לא נשאר ממנו כלום. לעתים זה קורה כשלומדים אצל גאונים כריזמתיים מנסים לשאוב ולספוג עוד ועוד ולא משמרים. גם אצל הרב גדליה נדל היה משהו כזה, לולי תלמיד חרוץ שמצא כתבים שלו בגניזה, ייתכן ולא היה נשאר ממנו מאום וגם ככה מה שנשאר ממנו חידושי רבי גדליה אינו אפילו פרומיל ממה שהוא היה כך לדברי אנשים שהכירו אותו והתאכזבו מהספר. תהיה קטנה, הוא הלך בלי כיפה לפי התמונות, נכון? וידוע לכם האם הרב נדל פגש אותו, היה להם מן המשותף, גאונות אהבה לפילוסופיה ולצרפת. יעלי - שיחה 23:43, 2 בנובמבר 2016 (IST)

― סוף העברה

ביקורת, אולי לא שמת לב למה שכתבתי: טוענים שם שרוזנברג וויגודה כן מתארים את תורתו ואת חידושיו. נרו יאיר • שיחה • י"א בכסלו ה'תשע"ז • 21:51, 11 בדצמבר 2016 (IST)

אולי. כבר לא זוכר. לא חידשתי את הדיון, אלא ארכבתי אותו במקום שימושי יותר מבארכיון שלי. ביקורת - שיחה 21:53, 11 בדצמבר 2016 (IST)

פוגרמנסקי

האם זה נכון שמר שושני נפגש עם הרב מרדכי פוגרמנסקי, וניסה כדרכו ללהטט ולהראות חכמתו ויצא חפוי ראש --62.0.85.122 16:25, 5 ביוני 2018 (IDT)

קצת מאוחר אבל יעויין בפורום אוצר החכמה ובספרו של אליאך על פומגרנסקי שם הובאה שמועה זו. המאו"ר - שיחה 16:08, 20 בדצמבר 2021 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במר שושני שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• https://www.kan.org.il/podcast/program.aspx/?progId=2019 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20191216105937/https://www.kan.org.il/podcast/program.aspx?progId=2019 לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 16:51, 11 באוקטובר 2022 (IDT)

דיווח שאורכב ב-15 בינואר 2023

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: טופל

יש פה קישור מוטעה תלמידו של שושני היה אבי, פרופסור יעקב ז'ק גולדברג מהטכניון, פרופסור לפיזיקה, שלמד אצל שושני אחרי השואה במשך 7 שנים. אבא ואלי ויזל היו מיודדים כתלמידים של שושני, ואבא מוזכר בספרו של ויזל, כל הנחלים הולכים אל הים.

אנא תקנו טעות זו ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

טופל, תודה. יש מקורות שמאשרים את הדברים. פוליתיאורי - שיחה 07:33, 15 בינואר 2023 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוגוסט 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במר שושני שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?p=49601 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20131004220018/http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?p=49601 לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 01:01, 4 באוגוסט 2023 (IDT)

הערך בצרפתית

רק מציין, שבאופן מעניין נראה שיש ערך מאד מפותח ועם הרבה מאד תוכן (ופרספקטיבה) שלא נמצאים כאן. צרפתית כמעט ואינני יודע, אז אם יש משהו שידו רבה לו במלאכה זו, אני חושב שהוא יכול לשפוך פה עוד לא מעט אור. ואולי גם סתם כדאי להציץ למתעניינים... TheLatentOne - שיחה 18:11, 17 בדצמבר 2023 (IST)

שלום @TheLatentOne. הצצתי בערך בצרפתית Monsieur Chouchani ולפחות מבחינת אורכו איני רואה הבדל גדול. למה התכוונת? כך או כך אני ממתינה בכליון לשידור הסרט הדוקומנטרי בכאן 11, ומקווה לכתוב עליו לאחר שאצפה בו. היה מיועד לשידור באוקטובר אבל נדחה כמו כל שאר השידורים. כלנית - שיחה 18:56, 17 בדצמבר 2023 (IST)

@כלנית ב כשמדובר על ערכים ארוכים - מסתבר שהאורך יראה דומה. חוץ מזה שהערך השני לדעתי מסודר וקוהרנטי הרבה יותר (ואף נחשב "ערך מומלץ" צרפתי כמדומני?), הוא מרחיב הרבה יותר בכל מיני כיוונים שפה לא מתייחסים אליהם, כמו שיטת הלימוד שלו, תיאורים יותר בהירים של האופי שלו, פרטים נוספים בביוגרפיה שלו, תלמידים נוספים רבים שמתייחסים אליו (ולא מופיעים פה) ועוד כמה דברים אחרים. TheLatentOne - שיחה 19:17, 17 בדצמבר 2023 (IST)