שיחה:ניטל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה צוטט בפוסט בבלוג "החברים של ג'ורג'", מאת יוסי גורביץ' - עלילת הדם של חיים נבון, דצמבר 2012.

נישט יידן טארן לערנען[עריכת קוד מקור]

שאלה לדוברי יידיש: איך תתרגמו "נישט יידן טארן לערנען"? דוד שי 17:57, 9 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

אני מכיר רק את הצורה "יידן טאָרן נישט לערנען". אבל אולי יש גם אנשים שאומרים אחרת. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 18:30, 9 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
הצורה "יידן טאָרן נישט לערנען" נראית בעיני יידיש תקנית, אבל היא אינה יוצרת את ראשי התיבות "ניטל". אם הבנתי נכון "נישט יידן טארן לערנען" פירושו "לגויים מותר ללמוד" - תוצאה מוזרה. דוד שי 19:15, 9 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
למיטב ידיעתי הפועל "טאָרן" הוא דפקטיבי, וקיים רק בליווי מילת שלילה. הצורה "נישט יידן טארן לערנען" נשמעת לי לכן כמו שגיאה, ואני מנחש שמדובר כאן בסוגשל backronym. אבל היידיש שלי רחוקה משוטפת, אז עדיף שמישהו שמתמצא יותר יביע את דעתו. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 19:22, 9 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
יידיש היא שפת ז'רגון, וניתן לבטא בה את המילים בהרבה צורות, גם בעברית ניתן לומר "אני הולך" ו"הולך אני". בענייננו המשמעות היא ש"לא" - כלומר אין זאת המציאות אשר - "יהודים מותרים ללמוד". אם כי אני מודה כי גם בעיניי הגייה זו מוזרה מאוד, ומעודי לא שמעתי אדם אשר יבנה משפט מוזר כ"כ.

לעניות דעתי ברור ששורש המילה היא ממקור אחר, וראשי התיבות אינם אלא פארפרזה על המילה.

כאן המקום לבקש לידידנו הנכבדים יודעי הספר, בדברים שהזמן גרמא, הערך טעון שיפור דחוף, בעיקר ברמה העיונית (מקורו, הטעם שיהדות המזרח איננה נוהגת בו וכדו'), אך גם עריכתו רחוקה מלהיות מושלמת. להעיר שיש הגורסים "ניתל", על שם ניתלה (וישנו דיון ארוך אם זהו יום לידתו או צליבתו, או שבכלל מדברים על "התלוי" - כינוי לאותו האיש. בברכת ניתל פורה בויקיפדיה לכולם. --ויקפדן מלמד 01:38, 25 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

סתם אנקדוטה. את אחד מלילות הניטל האחרונים, בהם נאסר עלי לימוד התורה, כמו גם מצוות עונה, לא נותר לי אלא לבלות בכנסיית הדורמיציון תוך שאני מאזין לשירתם של הגויים המשבחים את אותו האיש, ונהנה הנאה מרובה. והנה שמתי לב שהיושב לצידי על ספסל העץ אף הוא נינו של אחד מרבני ירושלים, שבאותו הזמן היה כבר שוכן עפר (זצ"ל) מזה כעשרים שנה. מכיוון שהקשר של אותו נין לדת קצת יותר הדוק משלי, הלה החוויר מעט משראה אותי. הסתובבתי אליו ואמרתי לו - "אם אתה לא תספר לו, גם אני לא אספר" אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 18:05, 9 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

אני מקווה שאת ליל ניטל הקרוב תבלה בוויקיפדיה, בכתיבת ערכים שאין בהם משום לימוד תורה. שמת לב שאין לנו את הערך קלארק גייבל? דוד שי 19:15, 9 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
ענין שהזמן גרמא: לדעתי הדבר דיי פשוט ומקובל ביידיש, תוכן המשפט הוא אמנם ש"גויים מורשים ללמוד", וכוונתו היא אירונית, שליהודים - אסור. התמים הנעלההערות התמימים • י"ח בטבת ה'תשע"א • 23:00, 25 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

אכן, המילה טָארן ביידיש מגיעה רק שלילה, (וכן המילה "מֶעגְן" מגיעה רק בחיובי) אי אפשר להגיד ביידיש "יידן טָארן לערנען", וכן אי אפשר להגיד "יידן מֶעגן נישט לערנען".

הערה לגבי ראשי תיבות. בדרשות חסידיות לא נהוג להקפיד על סדר התיבות כשדורשים ראשי תיבות. פשוט שראשי התיבות של 'ניטל' הם דרשה ולא כך הומצא השם 'ניטל' מה שאומר שיכול להיות ואף סביר שהראשי תיבות של ניט"ל הם "יידן טארן נישט לערנען"

הניטל אינו מנהג חסידי[עריכת קוד מקור]

מנהג הניטל מוזכר במקורות הרבה לפני החסידות, אמנם כיום בני הישיבות הלטאיים אינם שומרים על המנהג, אבל בהרבה קהילות הונגריים שאינם חסידים גם נוהגים במנהג זה.

עוד יש לציין שבארץ ישראל ישנם רבים מגדולי ישראל הטוענים שהמנהג אינו קיים, והנימוק הפשוט כי רוב הגויים כאן אינם נוצרים.

את/ה צודק/ת לחלוטין. קהילות חרדיות באירופה, חסידיות וליטאיות, עדיין נוהגות להתאסף בבתים למשחקי קלפים בערב זה. הסיבה המוצהרת היא האנטישמיות שנהגה לפרוץ בשנים עברו "לכבוד" המאורע. היום זה כמובן לא רלוונטי, אבל מסורת זאת מסורת. --‏InbalabnI‏ 15:48, 25 במרץ 2011 (IST)[תגובה]

הצעה לאיחוד הערך[עריכת קוד מקור]

הוצעה הצעה [1] לאיחוד ערך זה עם הערך יחס יהודים לחג המולד. אני סבור שאין סיבה לאיחוד. המושג "ניטל" הוא מושג ספציפי מיהדות מזרח אירופה, שכיום אינו נוהג כ"כ (בין השאר בגלל חורבנה של יהדות זו בשואה). כמושג ייחודי הוא זכאי לערך נפרד. בברכה, דני. Danny-wשיחה 21:04, 5 בינואר 2013 (IST)[תגובה]

כמו דני שפם אדום - שיחה 00:23, 3 בפברואר 2013 (IST)[תגובה]
כמו דני, אם כי הערה קטנה, בקהילות החסידים "ניטל" הוא מושג מפורסם מאד! • חיים 7 • (שיחה) • כ"ג בשבט ה'תשע"ג • 00:28, 3 בפברואר 2013 (IST)[תגובה]

על מנהג קריעת הנייר[עריכת קוד מקור]

להזכיר את הנצרות כרפש מגוף היהדות ? מזכיר את הקגה טיו 84.95.230.168 18:50, 19 בדצמבר 2014 (IST)[תגובה]

משוב מ-24 בדצמבר 2018[עריכת קוד מקור]

בלעלוב המנהג כיום שנוהגים שלא ללמוד רק בניטל השני-הפולני יותר שהוא יוצא בין השישי לשביעי בינואר ואילו רבינו שמעון נתן נטע בידרמן האדמו"ר זצ"ל נהג גם את הניטל הראשון בין ה24 ל25 שהוא מרוסיא יותר ושייך לחצרות קארלין וסביבתה אך כאמור הכרעת האדמו"ר הנוכחי לאחר פסיקת הרב יצחק רוטמן שליט"א ועוד מורי הוראה שאין צורך לשמור על שניים ובפרט בארץ ישראל שזה בעיקר מנהג ואין להחמיר בדבר שגורם במישרין ביטול תורה, אלא א"כ מדובר באדם גדול וכדוגמת הרבי זצ"ל שאז חושש על עצמו יותר מיניקת החיצונים . 109.64.13.134 23:20, 24 בדצמבר 2018 (IST)[תגובה]