שיחה:נעילת גאות

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עריכה אלמונית[עריכת קוד מקור]

אני מבקש את דעתם של אילן שמעוני, קובץ על יד, saifunny, hagay1000, eman, ינון גלעדי, Tshuva, מבני הנביאים, בורה בורה, Byc63, Avishay, איתמראשפר, Pixie.ca (בנושאים מסויימים)‏בעלי הידע באסטרונומיה בנוגע לעריכה זו. • בקרה וייעוץשיחה • כ"ח בשבט ה'תשע"ח • 12:01, 13 בפברואר 2018 (IST)[תגובה]

בגדול עריכותיו של האלמוני בערך איכותיות. ספציפית לזו ששאלת - נראית בסדר, הנוסחה השנייה לא תרמה כלום גם אם הייתה מדויקת. Tshuva - שיחה 13:19, 13 בפברואר 2018 (IST)[תגובה]
האמת שאני גם לא רואה במה הנוסחה שנשארה תורמת. לא ברור בכלל מה משמעות הזמן שמחושב בה. emanשיחה 13:46, 13 בפברואר 2018 (IST)[תגובה]

נדב ס, מה הם נימוקיך לאיחוד שהצעת? מתייג את אילן שמעוני, קובץ על יד, saifunny, hagay1000, eman, ינון גלעדי, Tshuva, מבני הנביאים, בורה בורה, Byc63, Avishay, איתמראשפר, Pixie.ca (בנושאים מסויימים)‏בעלי הידע באסטרונומיה. יוניון ג'ק - שיחה 21:36, 23 בפברואר 2018 (IST)[תגובה]

אין קשר בין מסלול סינכרוני לנעילת גאות. במערכת השמש יש לא מעט ירחים בנעילת גאות למרות שאינם במסלול סינכרוני. מובן שאני נגד איחוד. אילן שמעוני - שיחה 23:30, 23 בפברואר 2018 (IST)[תגובה]
יוניון ג'ק, מה הנוהל? האם אחרי שהסתבר שיש התנגדות אפשר להוריד את תבנית האיחוד? זה לא ברור ממה שכתוב בתבנית. אילן שמעוני - שיחה 14:23, 24 בפברואר 2018 (IST)[תגובה]
את התבנית מסירים רק בחלוף שבוע ימים לפחות מאז שהונחה. ראה ויקיפדיה:מדיניות איחוד ערכים. יוניון ג'ק - שיחה 17:03, 24 בפברואר 2018 (IST)[תגובה]
אילן שמעוני, תוכל להסביר? או לפחות לתת דוגמה? לכל הפחות, צריך להבהיר את ההבדל בגוף הערך, כי:
  1. הערך en:Synchronous rotation הוא הפניה ל-en:Tidal locking
  2. גם בויקינתונים, הערך הקפה סינכרונית מקושר ל-tidal locking.
  3. מתוך ההגדרה הנוכחית, אני לא מצליח להבין את ההבדל בין השניים.
תודה מראש, נדב ס.שיחה 20:43, 24 בפברואר 2018 (IST)[תגובה]
אשמח להבהיר: הקפה סינכרונית היא מצב שלוויין (טבעי, מלאכותי או חייזרי) מקיף גוף באותו קצב של סיבוב הגוף סביב צירו. כך יוצא שהלוויין נשאר מעל נקודה קבועה על הגוף אותו הוא מקיף (אם הוא מעל קו המשווה. אם הוא לא הוא יזוז צפונה ודרומה יחסית לגוף, אבל לא מזרחה/מערבה)
בלווייני תקשורת עושים בזה שימוש רב. כך בעצם מקבעים לוויין מימסר בנקודה קבועה מעל קוח המשווה. אינני זוכר בדיוק, אבל מסלול הקפה סינכרונית עבור כדוור הארץ הוא בסביבות גובה 50,000 40,000 ק"מ מפני הארץ.
נעילת גיאות היא מצב שלוויין מפנה את אותו צד כל הזמן כלפי הגוף שהוא מקיף. הוא לא חייב להיות במסלול סינכרוני (למעשה הוא בדרך כלל לא במסלול סינכרוני). הירח שלנו, לדוגמה, מרוחק מאיתנו כ-400,000 ק"מ, הרבה מעל ה40,000 ק"מ של מסלול סינכרוני, והירח שלנו נמצא בנעילת גיאות.
אשר לטעות הגסה בויקינגליש ובויקינתונים, היא מעוררת בי תחושת סיפוק רבה. לא בכל יום אנחנו משאירים את המיזם הבכור הרחק מאחור. שיאכלו אבק. אילן שמעוני - שיחה 20:52, 24 בפברואר 2018 (IST)[תגובה]
נ"ב שכחתי לציין שמהירות גוף במסלול נקבעת על פי גובה המסלול. לכן יש גובה אחד ויחיד שבו אפשרית הקפה סינכרונית. נדב ס אני מקווה שהצלחתי להבהיר את הנושא. אילן שמעוני - שיחה 20:56, 24 בפברואר 2018 (IST)[תגובה]
הבינותי. מבחינתי, אפשר להסיר את הצעת האיחוד, ובלבד שישוכתב הערך על הקפה סינכרונית (ויקושר ל-en:Synchronous orbit). נדב ס.שיחה 21:32, 24 בפברואר 2018 (IST)[תגובה]
מה שכרגע נמצא בערך על "הקפה סינכרונית" מדבר על נעילת גאות. אז לפחות את התוכן יש לאחד.
מה שאתה מדבר זה בעצם על מסלול גיאוסטציונרי. אני לא יודע אם יש תופעה כזו באופן טבעי. אתה יכול לתת דוגמה?
גם אם יש, אם זה לא מקרי לחלוטין, אז גם זה ינבע מנעילת גאות. לא?emanשיחה 10:00, 25 בפברואר 2018 (IST)[תגובה]
במערכת השמש יש רק גרם שמיים טבעי אחד בהקפה סינכרונית - כארון, הלוויין של פלוטו. אילן שמעוני - שיחה 14:10, 25 בפברואר 2018 (IST)[תגובה]
Eman, ניסיתי למצוא אם יש מקור לכך שההקפה הסינכרונית של כארון מקורה בנעילת גיאות. לא מצאתי. אישיתי אני לא רואה כיצד יכול להיות קשר בין הדברים. המצב הטבעי עבור לוויינים טבעיים הוא התרחקות מתמשכת מהגוף אותו הם מקיפים עקב אבדן אנרגיה מסלולית בשל תופעת הגיאות, אבל אין סיבה שתהליך זה יפסיק כאשר הלוויין מגיע למסלול סינכרוני. מה שכן, גיליתי שהבלבול בין הקפה סינכרונית ונעילת גיאות נפוץ מאד. האם יורשה לי לציין שוב את הוואסח שאני חש מכך שאצלנו זה תקין? אילן שמעוני - שיחה 14:28, 25 בפברואר 2018 (IST)[תגובה]
אילן שמעוני - דווקא הסברת היטב למה יש קשר. איבוד האנרגיה נובע למשל מהחיכוך שגורמים גלחי הגאות, ואולי עוד תופעות דומות מתחת לפני הקרקע. ברגע שיש נעילת גאות כפולה, הדברים האלה ייפסקו, ואיתם איבוד האנרגיה שנובע מהן. emanשיחה 20:34, 26 בפברואר 2018 (IST)[תגובה]
נעילת גיאות כפולה אכן תבלום את ההתרחקות. אילן שמעוני - שיחה 23:01, 26 בפברואר 2018 (IST)[תגובה]

ערכתי מחדש את הקפה סינכרונית - מחקתי את התוכן השגוי (שהיה כל הערך) והשארתי קצרמר מעפן אך מדוייק. אשמח אם מישהו ייקח על עצמו את הרחבת הקצרמר, מאחר ולי יש דגים אחרים. אילן שמעוני - שיחה 14:24, 25 בפברואר 2018 (IST)[תגובה]

מצאתי את סיבת הבלבול. בויקינגליש יש גם synchronous orbit וגם synchronous rotation. אינני מכיר את השני כמונח בשימוש, אבל זה לא אומר כלום. הבינויקי תוקן בהתאם. אילן שמעוני - שיחה 23:08, 26 בפברואר 2018 (IST)[תגובה]

הסרת תבנית שכתוב[עריכת קוד מקור]

ערכתי את הערך לכל ארכו, והבאתי אותו למצב שאינו קצרמר, אינו לוקה בתרגמת ואינו מכיל שגיאות (כל פרט נבדק מול מקורות). אי לכך אני מסיר את תבנית השכתוב. עם זאת, הערך חסר עדיין הסבר נגיש אך שלם של תופעת הנעילה, פסקה של ניתוח המומנט הפועל כתוצאה ממרכז כובד שאינו המרכז הגאומטרי ושל ניתוח המומנט על גוף מוארך. אילן שמעוני - שיחה 22:02, 27 בפברואר 2018 (IST)[תגובה]

תודה אילן - עבודה יפה. אני מסכים שעדיין חסר "הסבר נגיש אך שלם של תופעת הנעילה" כפי שכתבת, ובפרט לא מוסבר מדוע "נעילת גאות" - כיצד כוחות גאות ושפל קשורים?
על פי הפסקה "Mechanism" בויקינגליש אני מציע להוסיף:
הנעילה מתרחשת כתוצאה מכוח גאות: בדומה לגאות ושפל בכדור הארץ הנגרמים כתוצאה מכח המשיכה של הירח על האוקינוסים בכדור הארץ, כך גם כדור הארץ גורם לגאות מעטה בקרקע הירח. הירח אמנם נראה ככדור מושלם, אך הוא מעט אליפטי (אליפסואיד). כאשר קודקוד אחד של האליפסה פנה כלפי כדור הארץ והירח הסתובב סביב צירו קמעה, כוחות המשיכה של כדור הארץ כלפי הירח גרמו לירח להתעוות מעט כך שהוא חזר שוב למבנה אליפטי עם קדקוד האליפסה כלפי כדור הארץ. ההתעוותות החוזרת ונשנית של הירח גרמה לו להאט את הסיבוב סביב צירו, עד שהוא תמיד מפנה את הקדקוד כלפי כדור הארץ ואין לו צורך להתעוות יותר.
הנה המקבילה מויקינגליש לשם השוואה:

The gravitational force from object A upon B will vary with distance, being greatest at the nearest surface to A and least at the most distant. This creates a gravitational gradient across object B that will distort its equilibrium shape slightly. The body of object B will become elongated along the axis oriented toward A, and conversely, slightly reduced in dimension in directions orthogonal to this axis. The elongated distortions are known as tidal bulges. ... When B is not yet tidally locked, the bulges travel over its surface due to orbital motions, with one of the two "high" tidal bulges traveling close to the point where body A is overhead. ... The material of B exerts resistance to this periodic reshaping caused by the tidal force.

אם אין התנגדות - אוסיף. אוֹרי - שיחה 09:41, 20 במרץ 2018 (IST)[תגובה]

...הוספתי. אוֹרי - שיחה 09:25, 26 במרץ 2018 (IDT)[תגובה]

"כוכבים עשויים להיות בסוג שונה של נעילת גאות, הן זה עם זה והן עם כוכבי לכת שלהם. הנעילה במקרה זה אינה יכולה להיות עם הכוכב עצמו, שכן הוא עשוי מגז, ואין לו פני שטח קבועים שיכולים להיות נעולים (קצב הסיבוב שלו משתנה עם קו הרוחב). עם זאת, יכולה להתרחש נעילה מול השדה המגנטי של הכוכב. ייתכן שדוגמה לכך היא τ ברועה דובים (Tau Boötis), שאולי נעול מול אחד מכוכבי הלכת שלו."

אז לא הבנתי לפי זה למה בכוכב חמה כן נעול על השמש ביחס של 2:3 כמו שכתוב בתהודת סיבוב-מסלול

"תיתכן גם תהודת סיבוב-מסלול מורכבת יותר, שאיננה מהווה סיבוב סינכרוני[3]. כך למשל, עבור כוכב חמה מתקיימת תהודת סיבוב-מסלול 2:3. זמן ההקפה של כוכב חמה סביב צירו הוא 58.646 ימים, ואילו זמן הקפתו את השמש הוא 87.969 ימים. יוצא שהוא מסתחרר צירית שלוש פעמים בכל שתי הקפות סביב השמש." מבני הנביאים - שיחה 19:30, 5 בספטמבר 2018 (IDT)[תגובה]