שיחה:נעם סולברג

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה צוטט בעיתון יתד נאמן מוסף "יתד השבוע בתאריך כא' חשוון ה'תשע"ב.

נראה לי שבערך זה יש לכתוב על פסיקותיו של נעם סולברג: "דחה עתירה שבקשה לרשום" ולא לכתוב על מעשיהם של אישי ציבור וידוענים: "ב-2006 עתרה מנהלית קבוצה של אישי ציבור וידוענים". זאת כמובן אם אין הכוונה לציין שהוא אינו חת מאישי ציבור וידוענים. אם זה אכן העניין, ראוי לכתוב מי הם אותם אישי ציבור וידוענים גכדי שהקורא יוכל לשפוט האם היה להם קשר למהלך למניעת קידומו לבית המשפט העליון. עדירל - שיחה 21:37, 10 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]

יותר טוב? גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 21:40, 10 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]

נרו יאיר הסיר את המשפט בו נכתב: "סולברג עוסק בתיקי לשון הרע, חלק מפסקי הדין שלו כללו פיצויים גבוהים למתלוננים וזכו לביקורת מצד עיתונאים שונים, בטענה שהם פוגעים בחופש העיתונות.", ללא נימוק של ממש. אם הדברים מבוססים, כדאי להחזיר לערך, אולי בניסוח ""סולברג עוסק בתיקי לשון הרע, חלק מפסקי הדין שלו זכו לביקורת מצד עיתונאים שונים, בטענה שהם פוגעים בחופש העיתונות.", מכיוון שהפיצויים הגבוהים הם עניין לדעה. יוסאריאןשיחה 21:56, 10 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]

נרו, בנוסף הסרת את הטענה כי יש אוריינטציה ימנית לפסיקותיו. ציטוט לדוגמה: "...למשל, במקרים שבהם נמנע מפלסטינים לקבל מעמד בישראל בשל נימוקים ביטחוניים. עורכי דין שמתמחים בנושא מציינים כי המחוזי בירושלים מעולם לא היה מקום נוח בבקשות כאלה, אבל סולברג, בשבתו כשופט בית המשפט לעניינים מנהליים, נחשב לקשוח במיוחד. סולברג, כך עולה מהחלטותיו, מאמין במדינה יהודית ובכך שצריך לשמור עליה ככזאת." אין לי כוח לחפש עוד כמה, אבל הסתרת מידע כזה בערך, היא הסתרת מידע חשוב. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 22:30, 10 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]

"עורכי דין שמתמחים בנושא", או "נחשב לקשוח" (על ידי מי?), הם לא מישהו שאפשר לצטט בערך. יוסאריאןשיחה 22:38, 10 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
שכחתי להוסיף, הציטוט לקוח מתוך הקישור למאמר שמופיע בערך שופט במחלוקת. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 22:40, 10 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
כתוב זאת כך: סולברג נחשב כמי שממעט לאשר מתן מעמד אזרחי לפלסטינים בישראל כאשר המדינה מעלה נגד מתן המעמד נימוקים בטחוניים. עדירל - שיחה 22:49, 10 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
בל נשתמש בכלים לוגיים כמו אינדוקציה ודדוקציה. הבה נהיה לוגיים לגמרי: "בין השנים 200X - 200X, לטענת עורכי דין מסויימים, לפי דברי עיתונאית מסויימת שהיותה דוברת אמת לא הוכחה מעולם, סולברג לא העניק ל-X תושבים שסביר כי מדובר היה בפלסטינים את הזכות למתן מעמד אזרחי מנימוקים בטחוניים". כך גם נוכל להניח שסולברג הוא שמאלני קיצוני, אלא שבמקרים הספציפיים האלה הייתה סיבה עלומה שבגללה הוא נקט בגישה ימנית. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 22:53, 10 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
אתה מתקדם. נסה להתרכז בכתיבה על מה שסולברג עושה ולא בביקורת שאחרים כותבים עליו. עדירל - שיחה 23:09, 10 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
לא בא לי על הטפות. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 23:11, 10 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]

לגבי דברי יוסאריאן, המשפט מדבר בלשון רבים, אבל בפועל מדובר במקרה אחד ובאותו מקור שמובא גם בהמשך. כלומר המקור בא פעם אחת כאילו הוא תיאור אובייקטיבי של פסיקתו הכללית של סולברג, ופעם שנייה בתור הביקורת על הפסיקה. זה לא מתאים.

לגבי גוונא - אין לי בעיה, אם מוסכם שבמקביל אפשר לכתוב הערה דומה בפסקת הפתיח של כל שופט שפסיקתו מתפרשת בעלת אוריינטציה שמאלנית. ויש רבים מאוד כאלה. מאידך - אני מסכים עם דברי גוונא מעט למעלה. נרו יאירשיחה • כ"ד בכסלו ה'תש"ע • 08:51, 11 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]

אני נוטה להסכים עם מה שאתה אומר לגבי האוריינטציה של פסקי-דין, אם כי אני מתרשם שנתקשה למצוא מקורות טובים לכך. במקרה שלפנינו ישנם מקורות טובים לכך.
שים לב רק, שאין מדובר בטענה אובייקטיבית שסולבר הוא ימני, מדובר על תפיסת התקשורת והקהל הרחב את דרך פסיקתו. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 09:45, 11 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
לנ"י - אי אפשר לקבוע פה מדיניות כוללת. גוונא - לא ראיתי מקורות טובים לדברים. יוסאריאןשיחה 10:20, 11 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
ספציפית במקרה הזה אני חושב שהדבר פשוט נכון; בעיני הציבור והתקשורת הוא נתפס כימני. אך במחשבה שנייה אתה צודק בכך שמציאת מקורות טובים יכניס אותנו למדרון חלקלק ובוצי. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 10:27, 11 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
יוסאריאן, אי אפשר לקבוע פה מדיניות כללית, אבל מי שתומך כאן בהכנסת משפט מעין זה ואינו תומך במוסר כפול או תלוי עמדה פוליטית - יצטרך להסכים להוספת משפט מקביל במקרים מקבילים (וכאמור, יש רבים כאלה). נרו יאירשיחה • כ"ז בכסלו ה'תש"ע • 10:50, 14 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
נרי יאור, אני בכלל נגד האיזכור, אבל גם אם היה מי שתומך באיזכור, הוא לא "יצטרך" להתחייב לעמדה מסויימת במקום אחר, הכל תלוי בנסיבות ובראיות\אסמכתאות שיש בידינו. ובכל מקרה - לא נקבע פה מדיניות, ייתכן שנתווה כיוון. יוסאריאןשיחה 10:52, 14 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
הסוף הרי מוסכם. לגבי הרישא בדבריך - לא אמרתי יתחייב. אבל כאשר מזכירים דברי גורמים המזוהים עם השמאל ומזהים שופט מסוים כבעל אוריינטציה ימנית, הרי שיש לעשות זאת גם בכיוון ההפוך, כאשר הנסיבות דומות כמובן. נרו יאירשיחה • כ"ז בכסלו ה'תש"ע • 11:31, 14 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
איני מצליח להבין למה הסרת את כל המאמרים של סולברג. האם הערך אמור להציג רק את פסקי הדין שלו ולא את מאמריו האקדמיים? גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 22:42, 10 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
"קישורים חיצוניים הם קישורים, מתוך ערכי ויקיפדיה, לאתרי אינטרנט אחרים, המרחיבים את הדיון בנושא."(מתוך ויקיפדיה:קישורים חיצוניים). הקישורים האלה לא הרחיבו את הדיון בנושא נועם סולברג. ראה גם בשיחה:יוחנן פלסנר#מדוע שוב ביטלת לי את המאמר שהעליתי??. יוסאריאןשיחה 22:46, 10 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
ראיתי שם. מאמריו האקדמיים חשובים ורלוונטיים למושא הערך לא פחות מפסקי הדין הפופולריים שהוזכרו בערך. אותך מעניין פסק הדין באשר לאילנה דיין, ואותי מעניין מאמר שלו על משפט עברי.
העובדה שאין בערך דיון על מאמריו האקדמיים אינה סיבה להסיק שהם לא במקום. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 22:49, 10 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
המאמרים בהחלט במקום. כשהרשימה עוברת את ה-10 אז מתחילים לקצץ. עדירל - שיחה 23:09, 10 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
אני מסכים עם גוונא: מדגם של מאמרים שפרסם אדם ראוי להופיע בערך העוסק בו. כאשר הרשימה ארוכה ראוי לקצץ אותה, אבל אין בעיה ברשימה קצרה. דוד שי - שיחה 07:49, 13 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]

יובל יועז ונועם שרביט[עריכת קוד מקור]

שני אלה לא חשובים מספיק על מנת לאזכרם בערך. אפשר לכתוב שהפסיקה זכתה להד תקשורתי, ולקשר למאמרים שכתבו, אבל אין סיבה להזכיר אותם בערך. יוסאריאןשיחה 11:52, 13 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]

הם בסה"כ מייצגים את הויכוח שהתגלע סביב פסיקתו של סולברג. אני חושב שמקומו של ויכוח זה בערך כדי להבהיר את הלחצים על סולברג ואת התחום הקשה בו הוא מתעסק. לא מדובר במקרה בודד. עקיבא אלדר כתב עליו: "הפרשנות שלו לחופש הביטוי הפכה את סולברג, שהתמחה בחוק לשון הרע, לאימת התקשורת (כותב שורות אלה היה אחד מקורבנותיו)". עדירל - שיחה 16:23, 13 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
אני מסכים עם כל דבריך, ואני לא מבין איך, אם בכלל, הם סותרים את דבריי - אין סיבה ששמותיהם יוזכרו בערך. אולי בהערת שוליים (אני הייתי מקשר ישירות למאמרים בלי סיכום קצר שלהם, אבל אם מתעקשים - אפשר להעביר את סוף המשפט עם סיכומי הטיעונים שלהם להערת שוליים). יוסאריאןשיחה 16:31, 13 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
עכשיו הבנתי. איך שאתה רוצה זה בסדר. עדירל - שיחה 17:26, 13 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
המחיקה של דברי באום לא לענין: הוא אומר דברים מאוד קונקרטיים, בניגוד לציטטות יועז ושרביט. קול ציון - שיחה 09:46, 14 בדצמבר 2009 (IST)י[תגובה]
נכון דבריו מאוד קונקרטיים. ומקובל כאן שטענות מעין אלו אינם נכתבים בערכים של מושא הביקורת כי אין לדבר סוף. בערך עקיבא אלדר נכתוב שקלמן ליבסקינד כותב שהוא מוציא דברים מהקשרם ומעוות, בערך של ליבסקינד נכתוב שפלוני אלמוני כותב שהוא מעוות את המציאות וכך הלאה. על כן, כדי שהדברים ייכנסו לערך של מושא הביקורת נדרש אחד משניים: פסק דין רשמי, דו"ח רשמי, ועדת בדיקה וכדומה, או שהדבר הביא לדיון ציבורי שלא נרגע אחרי חודשיים אלא נזכר לשנים רבות. אלו הכללים שאני הבנתי שנקבעו על ידי משתמש:דוד שי. קבל אותם ודאג בקנאות שיופעלו כראוי על הדמויות החביבות עליך. זכור ששינוים של הכללים יביא הרבה בוץ לפתחם של אותן דמויות, גם אם יביא לשמחתך הרבה בוץ לפתחן של הדמויות שאינן חביבות עליך. עדירל - שיחה 12:03, 14 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
מה שאתה אומר לא קשור לתוספת שלי אלא לכל הערת השוליים הזאת - היא מדברת על תגובות לפסק הדין. זה אכן בעייתי לכתוב על מאורעות שזב עתה קרו, אבל שוב, לא ייחודי לתוספת שלי. קול ציון - שיחה 18:31, 14 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
אני מסכים עם עדירל. דוד שי - שיחה 19:39, 14 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
אם כך צריך להעביר את זה כעובדה לגבי פסק הדין כשהמקור הוא המאמר של עידו באום. קול ציון - שיחה 21:58, 14 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
עידו באום מדה-מרקר איננו סגנו של אלוהים, ומאמר פובליציסטי שלו אינו הוכחה למאומה. אם יש פגמים בפסק הדין, ניתן לסמוך על אילנה דיין וטלעד שיערערו לבית המשפט העליון, ובבוא העת נוכל לדווח על פסק הדין בערעור. בלי תלות בתוצאתו של פסק הדין, הרי מעצם עיסוקו בתוכנית טלוויזיה בולטת ובשדרנית ידועה, ברור היה מראש שהתקשורת תעסוק בו. לעובדה שהדבר אכן קרה, ועיתונאים מפגינים את חוכמתם, אין שמץ של חשיבות, לא בערך זה ולא בערך אחר כלשהו. דוד שי - שיחה 06:01, 15 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
עידו באום אינו סגנו של אלוהים ואינו ערכאת ערעור. הוא פשוט מסב את תשומת הלב למה שכתוב בפסק הדין - הכתבה של נוסח מסוים. הדבר יהיה ראוי לציון בין אם דיין וטלעד יערערו או לא. האם משהו שהוא כתב אינו נכון? קול ציון - שיחה 06:25, 15 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
אין לי מושג האם מה שכתב נכון או שגוי, ואין לי עניין לחקור בכך. את העובדה שפסק הדין מכתיב את פרטי ההתנצלות ציינתי בערך (למעשה הבאתי מהערך אילנה דיין, שלך יש חלק בו) בלי להסתמך על עידו באום, הרי פסק הדין המלא מונח לפנינו. דוד שי - שיחה 06:41, 15 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
פסק הדין מכתיב את פרטי ההתנצלות ואומר כי יש לומר "כי בהודעתו ברשת הקשר עם סיום האירוע דירבן את החיילים לדריכות ולערנות, ולא הורה לירות בפעוטות" כשדברי סרן ר המוקלטים לפי פסק הדין הם "כאן קודקוד, כל מי שנע, זז במרחב, גם אם זה בן שלוש, צריך להרוג אותו". האם אין זו עובדה ראויה לציון כי סולברג סגנן את דבריו של סרן ר' בצורה הזאת? איו כאן כל קשר לערעור או לביקורת אלא לעובדות פשוטות הלקוחות מפסק הדין שלו. 173.72.41.126 08:45, 15 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
תפקידו של העיתונאי (ותפקידך שלך) להוציא את הדברים מההקשר, ותפקידו של השופט - הפוך. מי שמפרש צעקות של מ"פ "גם אם זה בן שלוש" כהוראה לירות בפעוטות אינו עושה זאת בתום לב. לא כל "אני אהרוג אותך" שמסננת מזכירה לחברתה הוא איום ברצח, ולא כל "בריון ארבע מטר" מתאר מפגש עם קינג-קונג. עוזי ו. - שיחה 09:38, 15 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
אוסיף על דבריו של עוזי: ויקיפדיה איננה רשות ערעור שמעל למערכת המשפט. אם יש פגם בפסק הדין, יש לסמוך על אילנה דיין וטלעד שיערערו על פסק הדין, ובית המשפט העליון יכריע בדבר. אין זה תפקידנו להצביע על מה שנראה בעיני מישהו כעיוות בפסק הדין, כשם שלא נציין על דרעי ש"הוא זכאי!". דוד שי - שיחה 11:37, 15 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
קראתי את פסק הדין מתחילתו ועד סופו. אופתע מאוד אם יוגש ערעור ואופתע עוד יותר אם פסק הדין ייהפך בעליון. לא קראתי שוב את הכתבות על פסק הדין, אולם עד כמה שזכרוני אינו מטעני אין בהן אפילו אחת שהשופט לא התייחס אליהן בפרוטרוט כבר בפסק הדין. עדירל - שיחה 19:02, 23 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]

שחזורים לא ברורים של עוזי[עריכת קוד מקור]

עוזי משחזר ללא נימוק ברור (פעם "צטט" כיש הפניה ופעם ללא נימוק). בזמן האחרון הוא היה מאוד תוקפני ומשמיץ כלפי, כך שקשה לי להתייחס אל עריכתו ברצינות. קול ציון - שיחה 22:19, 14 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]

טוב עשה עוזי ששחזר, חבל שלא נימק בדף השיחה. את הנימוק החסר הוספתי אני בדברי לעיל. דוד שי - שיחה 06:02, 15 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
"קול ציון" הוא משחית פוליטי, ואינו יודע מה פירוש ערך אנציקלופדי; האינטרסים הצרים-כנמלה מעוורים אותו. עוזי ו. - שיחה 09:39, 15 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
חס וחלילה. לקול ציון עריכות מצוינות, וגם לו, כמו לכולנו, שמורה הזכות לטעות. דוד שי - שיחה 11:37, 15 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
דוד, תודה על האמון. אני אתעלם מההערה של עוזי, למרות שזה כבר מתחיל להטריד. קול ציון - שיחה 05:32, 16 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
מצטרף לדעת עוזי. הבעיה שמלחמות עריכה הם דבר שבשגרה אצלו. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם13:50, 23 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]

הסבר מפורט על פסקי דין[עריכת קוד מקור]

בערך יש שני פסקי דין שמשתמש:כלל מכנה שגרתיים ועל כן הוא קיצר את התאור שלהם. אין לי בעיה עם הקיצור, אולם יש צורך להבהיר את סוגיית הערעור, שכן בטענות כנגדו שני פסקי דין אלו מובאים כדוגמאות למקרים בהם החלטותיו נהפכו בערעור. הבאת הפרטים כאן תוכל לסייע למי שרוצה לבדוק את הרקורד של השופט ועד כמה החלטותיו נהכפו בערעורים ועל כן קיצור התאור יפריע למתעניין. עדירל - שיחה 15:23, 24 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]

אבל אני כבר החזרתי בנימוק "מכיוון שכבר מפרטים תביעות אחרות "לא מרעישות", ומכיוון שכותרת הפרק היא "ענייני לשון הרע" - מעניין לראות את כלל פסיקתו בנושא באופן מפורט יותר", ושחזרת את השינוי הקל בו ציינתי לפני התביעות כי הוא דחה אותן. יוסאריאןשיחה 15:40, 24 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
לפי ההיגיון של עדירל, יש לציין עכשיו גם את כל הפסקים שלא נהפכו בערעור כדי "לסייע למי שרוצה לבדוק את הרקורד של השופט ועד כמה החלטותיו נהכפו בערעורים". לפי ההיגיון של יוסאריאן, ובהנחה שענייני לשון הרע אינם חשובים מפסיקות אחרות, יש לתאר עכשיו את כלל פסיקתו של סולברג. לא נשמע סביר. נרו יאירשיחה • ז' בטבת ה'תש"ע • 15:44, 24 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
לא אני כתבתי את הפרק וגם לא קבעתי כי "סולברג עוסק רבות בתיקי לשון הרע", אולם משנכתב הפרק, עדיף להשאירו במצבו כפי שהוא כרגע, מאשר להסיר באופן סלקטיבי פסקי דין מסוימים בנימוקים לא משכנעים. בנוסף, אני מסכים עם עדירל שפסקי דין של שופט שנהפכו בערכאת ערעור מעניינים באופן מיוחד. יוסאריאןשיחה 15:55, 24 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
צריכים להישאר הפסקים שיצרו הד ציבורי. הכנסת פסק משום שנדחה בערעור היא הנימוק הבלתי משכנע, כל עוד לא ברור עד כמה זה חריג. כמו כן, הימוק של עדירל היה הפוך בדיוק, הבהרה עד כמה זה קרה, לא הדגשת המקרים האלה. נרו יאירשיחה • ז' בטבת ה'תש"ע • 16:00, 24 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
1) כל הפסקים שהוכנסו לערך, הם פסקים שזכו לאזכור בתקשורת מעבר למדור המשפטי. נראה לי שעד שלא יהיה לנו דרך יותר טובה למדוד את פועלו, נצטרך להשתמש בקריטריון זה.
2) כאשר יש התייחסות לפסק דין על ידי ערכאת ערעור יש להזכיר זאת תמיד לטוב ולמוטב.
3) יוסאריאן - שחזרתי אותך בשוגג, הגם שאני חושב שגרסתי קצת יותר טובה. להוכחה, ראה שהנימוק שלי אינו מתייחס אליך. עדירל - שיחה 16:53, 24 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
3) הבנתי את זה, רק הבהרתי כאן. אם אתה משוכנע שגרסתך טובה יותר (אני לא מבין למה) אתה מוזמן להחזירה. יוסאריאןשיחה 17:04, 24 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]

להכניס לפה מאמרים הם צריכים להתייחס לפעילותו של נעם סולברג באופן רחב ולא להיות אוסף של הגיגים על פסק דין אחד שלו. את המאמר אפשר לשים בערכים הבאים: הערך של כותב המאמר, העין השביעית, אילנה דיין, הרשות השנייה, יחסי לשון הרע ותקשורת. עדירל - שיחה 19:30, 20 בינואר 2010 (IST)[תגובה]

זה מאמר משמעותי על פסק דין של סולברג. קשה לחשוב על מאמר יותר מתאים לערך, חוץ מדברים שסולברג עצמו כתב. לקרוא לו "אוסף של הגיגים" רק מחזק את התחושה שהעריכה שלך לא עניינית. שים לב שגם גוונא תומך בהכנסת המאמר. קול ציון - שיחה 19:52, 20 בינואר 2010 (IST)[תגובה]
זה מאמר משמעותי על פסק דין אחד של סולברג, ולכן היקפו צר יחסית לנושא הערך. נרו יאירשיחה • ה' בשבט ה'תש"ע • 20:03, 20 בינואר 2010 (IST)[תגובה]
אני מסכים. זה קשור בצורה הרבה יותר הדוקה לאילנה דיין ולכן מתאים שם. שופט נותן פסקי דין רבים, ואי אפשר להתחיל להביא מאמר פרשנות על כל אחד מהם. קוריצהשיחהאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 20:05, 20 בינואר 2010 (IST)[תגובה]
בערכים העוסקים בסופרים אנו כוללים קישורים למאמרים המנתחים את יצירתם. פסק הדין בעניינו של סרן ר' הוא יצירה לא קטנה - 130 עמודים - ובהחלט ראוי לכלול בערך שלפנינו קישור למאמר מאת בת סמכא, המנתח יצירה זו. דוד שי - שיחה 20:06, 20 בינואר 2010 (IST)[תגובה]
אין סכנה שערכי השופטים יוצפו במאמרים כאלה על כל פסק דין שלהם - פשוט אין הרבה מאמרים כאלה. אני מסכים כי אפשר להוסיף אותו גם לערך על דיין. קול ציון - שיחה 20:22, 20 בינואר 2010 (IST)[תגובה]
הוספתי לאחר התנגשות עריכה: מהערך מתקבל הרושם שלסולברג היו הרבה פסקי דין בולטים. אי אפשר להוסיף את כולם לפסקת הקישורים החיצוניים. אני מציע להעביר את הקישור להערות שוליים שם זה פחות יעמיס על הערך. יורי - שיחה 20:23, 20 בינואר 2010 (IST)[תגובה]
הצעה נאה, שממקמת את הקישור במקום הרלבנטי. עשיתי זאת. דוד שי - שיחה 20:41, 20 בינואר 2010 (IST)[תגובה]

אני חושב שאוסף של הגיגים שהודבקו לפסק דין של השופט הרבה יותר מתאים מאשר "ניתוח היצירה" למרות הכותרת. יש במאמר 8 פסקאות:

  1. סיפור המעשה הוא תקציר הארוע ולא מוסיף דבר
  2. שני מעגלי ניתוח: המעגל הערכי והמעגל המוסדי - הוא מבוא שלא מוסיף דבר
  3. לשון הרע: רקע כללי - הוא תקציר החוק ולא מוסיף דבר לנושא הערך
  4. הנרטיב השיפוטי - אכן מנתח נקודה אחת בפסק הדין - סיפור הקורבן מול מעצמת התקשורת.
  5. האם מדובר בפרסום פוגע: הניתוח שניתח בית המשפט את הכתבה - ממחזרת את הטענה הישנה, והמוטעית, שהשופט ניתח את הכתבה במקוטעין ולא את כולו כאחת. השופט כתב מפורשות ההיפך ואיני מבין מה רציני במישהו שמתעלמת מטענת השופט.
  6. האם מדובר בפרסום פוגע: מבחן "הצופה הסביר" - ההגיגים על מיהו "הצופה הסביר" יכולים להכתב גם על החוק או על כל פסק דין לגבי לשון הרע טלוויזיוני ואין להם קשר לפסק הדין.
  7. הגנת "אמת דיברתי" - הפסקה הזאת של הכותבת אינה מנתחת את פסק הדין אלא טוענת שהשופט טעה. אולם מי שטעה זאת הכותבת. סולברג לא השתמש בפסק הדין של בית המשפט הצבאי כדי לטעון שאילנה דיין לא אמרה אמת אלא כדי להראות כמה אבסורדית היתה טענתה שהיא יודעת את האמת ושהוא ברור לכל, כאשר בסוף מתברר שבית המשפט סבר שהאמת היא אחרת. - נמצאנו למדים שאם היא מומחית הוא מומחית שלא כל כך מבינה.
  8. 'המתח הבין-מוסדי בעניין לשון הרע: סוגיית הפיצוי - איני רואה קשר מובהק בין דרישתו של סולברג להצגת תיקון לבין ההגיגים הנרחבים של הכותבת על הצורך או אי הצורך בתיקון ועל מעורבות משפטית מול ביקורת אתית. אין בכל זה דבר וחצי דבר עם ניתוח פסק הדין.

בקיצור, מדובר במאמר שכולל כמה טענות ממוחזרות נגד פסק הדין וכמה הגיגים על דיני לשון הרע בישראל. הכותבת מדביקה את הגיגיה לפסק הדין של סולברג כדי לזכות ברייטינג של פסק הדין או כדי לנסות להשפיע על ערכאת הערעור. בין כן ובין כך אין מקומו כאן. עדירל - שיחה 20:47, 20 בינואר 2010 (IST)[תגובה]

אני מבקש להחזיר את עריכתי. הניסוח הקודם מסורבל יותר בתחילתו וסופו לדעתי מיותר. גם אם מר אלדר ועיתון הארץ מתנגדים לסולברג זה עדיין לא "מחלוקת ציבורית". דרך - שיחה 22:50, 10 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]

מה כתוב על עדנה ארבל? עדירל - שיחה 22:51, 10 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
תומך בדברי דרך. אם באמת מדובר במינוי מעורר מחלוקת, כמובן יש לציין זאת. אבל אם ה'מחלוקת' היא בגלל שניים-שלושה מאמרים של עקיבא אלדר בהארץ, לא ייתכן שוויקיפדיה תלך שולל אחר התעלולים המניפולטיביים הללו. בנוסף, לא מדובר במינוי שיצא לפועל אלא בסך הכול שמו הועלה כמועמד אפשרי. ביג דיל. העובדה הביוגרפית הזאת אינה מצדיקה התייחסות נרחבת מעבר לציון העובדה הבסיסית על מועמדותו. גרש - שיחה 01:00, 11 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
מסכים עם דרך וגרש. אין שום מחלוקת ציבורית ואף לא דיון ציבורי ספציפי בעניינו. קיימת מחלוקת בעניין הרכב השופטים הראוי בבית המשפט העליון ובנוגע לדרך מינויים ובדף הערך ההוא יש לכתוב עליה. ALC • י"ד בחשוון ה'תשע"ב • 01:16, 11 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
לדעת "גלובס", דווקא יש מחלוקת בעניינו, וזאת באמירה במאמר שאינו פובליציסטי [1], וגם לדעת "כלכליסט" [2]. עוד גורמים שרואים מחלוקת ופועלים כצד בה: ישראל שלי, ערוץ 7, יהודה יפרח. דוד שי - שיחה 07:46, 11 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
[בעריכה זו] הסיר משתמש:ALC את הטענה כי מועמדויותיו גררו מחלוקת ציבורית, עם תקציר עריכה לא הולם. לאור דבריו וההפניות שהביא כאן דוד שי, החזרתי לגרסא היציבה לפיה התקיימה מחלוקת ציבורית. יוסאריאןשיחה 11:05, 11 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
הכתבה בגלובס מקובלת כאסמכתא. תקציר העריכה בנוגע למאמרו הפובליציסטי של עקיבא אלדר אכן מתאימה לדף הערך שלגביו כמקובל בנימוקים שראיתי רבות בתקצירי עריכה ואם תקצירים שכאלה הם בלתי הולמים אזי יש צורך לפעול למחיקת כולם ללא קשר לזהותו של העורך שכתב אחד מהם. ALC • י"ד בחשוון ה'תשע"ב • 16:26, 11 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
בונה עדר: "יש מחלוקת ציבורית בנוגע לנעם סולברג". בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 16:31, 11 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
האם נכתב שם מאמר ספציפי על העניין? ALC • י"ד בחשוון ה'תשע"ב • 16:49, 11 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
כן. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 16:57, 11 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
אם ננסה שלא להיות פרשנים הרי שהעובדות הפשוטות הן שהובעה התנגדות למינויו. כדאי להשאיר את ההגדרות כגון "מחלוקת ציבורית" האם מתקיימת או שהיא מומצאת לצורך ההתנגדות למינוי, לטורי הפובליציסטיקה למיניהם. ALC • י"ד בחשוון ה'תשע"ב • 17:06, 11 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
אז הובעה התנגדות. יש מינוי שלגביו לא הובעה התנגדות? די להפוך את הויקיפדיבה לדרך להביא דעה של הכותבים על אנשים דרך ציטוט של תגובה של פוליטיקאי/עיתונאי זה או אחר. נמאס. emanשיחה 02:07, 22 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
אני מצטרף לדברי "דרך". --בן נחום - שיחה 14:16, 22 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]

דיבת ב. מיכאל[עריכת קוד מקור]

בערך נכתב "בערעור הוסכם על התנצלות ועל הסרת המאמר מאתר האינטרנט של "הצופה".", אבל אם הבנתי נכון הערעור נתקבל, משמע - פס"ד של סולברג בוטל. כמו כן - אולי כדאי להוסיף כי יחזקאל ירה בגבו של הפלסטיני מעיסוויה. יוסאריאןשיחה 15:00, 10 בינואר 2012 (IST)[תגובה]

צריך למצוא את הערעור. לגבי המקרה של יחזקאל - הערך לא תיאר אותו נכון. הירי שלו לא היה מדויק, משום שהיה פצוע, בתנועה, וחשש לחייו. נרו יאירשיחה • ט"ו בטבת ה'תשע"ב • 15:21, 10 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
ב. מיכאל מעוות את העובדות. לו נתקבל הערעור הוא היה מקבל פיצוי של שקל כמו שקיבל איתמר בן גביר. מה שלמיטב ידיעתי היה זה שהוסכם על ביטול פסק הדין ופרסום התנצלות בהסכמה. זה הליך מקובל בערעור להגיע לפשרה ולבטל את פסק הדין של בית המשפט קמא. אין זה אומר הרבה על איכות פסק הדין, ומקריאתו נראה שהוא היה עומד בערעור. אכן יש למצוא את פסק הדין של הערעור, אך מאמצי למוצאו עלו בתוהו וראו גם בשיחה:ב. מיכאל. לגבי הארוע של יחזקאל ניתן לכתוב בערך על יחזקאל. כאן די לציין שפסק הדין אושר בערעור ברוב דעות. עדירל - שיחה 15:46, 10 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
בקשר ליחזקאל - אבל יש כבר פרטים בערך הנוגעים לאירוע (והוספת עליהם עוד כמה). יוסאריאןשיחה 20:05, 10 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
אני לא נגעתי. תנהל את הדיון עם נרו יאיר. אני לא בעסק. עדירל - שיחה 20:08, 10 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
כתבתי לפני התנגשות עריכה: תיקנתי מעט לפי מה שקראתי בערעור. נדמה לי שזה ברור ומדוייק יותר, גם אם חסרים כמה פרטים (אי אפשר הכל). יוסאריאןשיחה 20:15, 10 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
באמת התפלאתי, עריכה שאינה אופיינית לך. יוסאריאןשיחה 20:16, 10 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
אכן, ועריכתך הרבה יותר טובה. עדירל - שיחה 21:15, 10 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
אם לחזור לב. מיכאל וערעורו - אם פסק הדין בוטל במהלך הערעור, הרי שהוא בוטל במהלך הערעור, ויש להבהיר זאת. אני לא מבין על סמך מה אתה אומר ש"נראה שהוא היה עומד בערעור" - הרי במקרה כזה לא היתה ל"הצופה" סיבה להגיע להסדר. במקרים רבים בית הדין עצמו מתווה את הדרך להסדר כשהוא מבהיר לצדדים את מעמדם מולו ואת דעתו על המקרה. יוסאריאןשיחה 08:38, 11 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
אגב, בידיעה בערוץ 7 נכתב כי "בית המשפט המחוזי בירושלים חייב את עיתון "הצופה" לפרסם הבעת צער על השמצות שהופיעו בעיתון נגד ב. מיכאל מ'ידיעות אחרונות'". [3]. (ואגב שני - מוזר שערוץ 7 מפרסם במלואה את התגובה שהוגדרה הוצאת דיבה). יוסאריאןשיחה 08:43, 11 בינואר 2012 (IST)[תגובה]

השוטר יחזקאלי[עריכת קוד מקור]

איני יודע אם המקרה זכאי לערך. ייתכן שכן, כי המקרה עוד יועלה באוב במשך שנים רבות כל פעם שסולברג יפסוק משהו שלא ימצא חן בעיני מישהו וכמובן אם וכאשר הוא ימונה לנשיא בית המשפט העליון. באותו ערך, ניתן לדון בכל הניואנסים של המקרה. אולי יהיה אפשר להוסיף לערך איזשהו מיצג מולטימדיה בו כל אחד יוכל לחוות את שהרגיש השוטר באותן שניות גורליות (משהו בסגנון מתקן אייכמן בבית הספר לצניחה, אגב: כמדומני שכאשר החוק החדש יעבור ייאסר על שימוש בכינוי זה למתקן) ולהחליט האם הוא היה יורה. בערך זה, לא ניתן לדון לעומק בעניין ולא ניתן להביא את כל הרקע הנדרש כדי לשהקורא יוכל להכנס לאוירה. ממילא אין לנו אלא לתת בקצרה את תיאור הדילמה. שוטר ירה באדם בטעות לאחר שחש בטעות שהוא בסכנת חיים. סולברג ועוד שני שופטים האמינו לשוטר, שופט אחד לא האמין לו או לפחות סבר שהיה עליו באותן שניות לעשות משהו אחר כדי להתרחק מהסכנה ולא לירות. זו הדילמה - דילמת השופט היושב בחדר ממוזג וצריך להחליט האם השוטר אכן הרגיש בסכנת חיים או לא. דילמה זאת דומה לדילמה שעמדה בפני שופטיו של השוטר שחר מזרחי שם ההכרעה היתה אחרת.

מי שרוצה להכנס לעומקו של עניין מוזמן לכתוב את הערך סכנת חיים. שם יהיה ניתן להסביר את האוירה, את המהומות הקשות, את העובדה שהאדם ניסה לחטוף מידי השוטר את אחיו, את העובדה שהשוטר קודם נפגע מהדלת (בכוונה? בשוגג?) את העובדה שההרוג נורה בגב (החשש היה שהוא ייסע ברוורס), את השאלה האם בכלל מושב הנהג היה פנוי כדי שההרוג יוכל להכנס אליו? האם היה ניתן לעצור את הרכב בירי לגלגלים? האם השוטר יכל לקום ולברוח או שהוא אכן היה חלש מכדי לעשות זאת? מדוע ההרוג לא עצר כשאמרו לו לעצור? יש עוד המון שאלות, אך אין מקומן כאן. תודה. עדירל - שיחה 19:23, 11 בינואר 2012 (IST)[תגובה]

ודוק - החוק לא מדבר על סכנת חיים גרידא, אלא דורש סכנה מיידית ומוחשית. יוסאריאןשיחה 10:08, 12 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
בערך סכנת חיים. עדירל - שיחה 10:32, 12 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
בהמשך למה שאומר עדירל, אני רואה שתי אפשרויות. או לקצר ולהסתפק בכך שלדעת סולברג ורוב הדעות בעליון השוטר אכן חש סכנת חיים, או להתחיל לתאר את המקרה. אי אפשר לומר רק שהשוטר חשש שהמנוח ידרוס אותו, זה נשמע מוזר. אם מתחילים לפרט צריכים להסביר את הרקע של המהומות, שהדלת של אותו מנוח פגעה בשוטר תוך כדי נסיעה, פצעה אותו והפילה אותו לארץ, שאחר כך הוא יצא וניסה לשחרר את אחיו, שהוא ניסה לחזור לרכב למרות צעקות השוטר שיעצור, ושתוך כדי כך ניסה השוטר לקום מהרצפה וירה לעבר הרכב שממנו חשש. אני מסכים עם עדירל שהאפשרות הראשונה עדיפה, ולכן הורדתי את הפרט האמור. נרו יאירשיחה • י"ז בטבת ה'תשע"ב • 11:33, 12 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
מכיון שאני מתרשם שלא הרצון לספק שירות לקורא הוא המניע, אני לא רואה הרבה טעם להמשיך בדיון זה. איני מבין מה דופי מצאתם באמת ומדוע אתם מתעקשים לנסות ליפות אותה. עדירל - שיחה 12:05, 12 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
כתבתי לפני התנגשות עריכה: אכן מדובר בסיטואציה מורכבת בעלת פרטים רבים, וברור שכל תיאור של אותם פרטים שלא יהא מלא, ישפיע על תפיסת האירוע בעיני מי שיקרא את הערך. יש פרטים מהותיים רבים בפסק הדין, וקשה להעללות את כולם במשפט אחד המוקדש לנושא, וביר להניח שגם בפסקה זו תהיה בעיה. לדעתי הניסוח כרגע (אחרי תיקון קל שלי, שנחוץ למדי לטעמי) סביר, וכמו שכתבתי בתקציר - אם מישהו חולק עלי - ניתן לחזור גם לגרסא היציבה, שעל אף שהיא מזכירה פרט או שניים מיותרים, היא סבירה. יוסאריאןשיחה 12:13, 12 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
הקביעה שהמנוח היה "חף מפשע" היא סובייקטיבית. לא מדובר באזרח תמים שעבר במקרה. לכל הדעות הוא ניסה לשחרר את אחיו העצור, וזה ודאי בניגוד לחוק (זה מלבד שהדלת שלו פגעה בשוטר תוך כדי נסיעה ופצעה אותו, אבל כאן לא ברור אם זה היה במזיד). נרו יאירשיחה • י"ז בטבת ה'תשע"ב • 12:15, 12 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
הוא לא היה הנהג בעת הפגיעה (שממילא הוסכם על הערכאות שלא היתה פגיעה במזיד), הוא לא ניסה לשחרר את אחיו באמצעים לא חוקיים. כמו כן - הוסכם על כל הערכאות, ואני משער שגם על ההגנה, שתחושת הסכנה שחש יחזקאלי היתה בראשו בלבד, ולא היה לה בסיס במציאות. היותו חף מפשע אינה סובייקטיבית - בהתאם לסיטואציה לא היתה כל סיבה לירות לעברו וכל העניין היתה טעות מצערת, כך לפחות לפי השופט סולברג והשופטים שישבו בערעור. יוסאריאןשיחה 12:26, 12 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
אני לא בטוח שהוא לא היה הנהג בעת הפגיעה. אני גם לא בטוח שלא היתה סכנת חיים אובייקטיבית אבל שגוייה (כלומר ייתכן שגם אני אילו הייתי באותו מצב הייתי יורה). יש מרחק רב בין חף מפשע לבין לא היה סיבה לירות בו. היה מקרה בבית שמש של אדם שחזר שיכור ממסיבה והותקף על ידי שלושה צעירים. במקום לברוח או לקרוא לעזרה, הוא ירה. הוא נדון למאסר ממושך, לא בגלל שתוקפיו היו חפים מפשע, אלא בגלל שלא משתמשים בנשק אלא בעת סכנת חיים. המקרה באמת מסובך ואני חושב שיש למצוא נוסח שיבהיר את הדילמה: שוטר אפוף עשן וערפל קרב יורה והורג אדם שלמפרע אנו יודעים שלא התכוון לפגוע בשוטר. השופט מזכה כי הוא מאמין לו שהוא הרגיש סכנת חיים. במקרה דומה, שחר מזרחי מורשע, כי השופטים לא מאמינים לו שהוא הרגיש סכנת חיים, כי הוא שיקר בחקירה. במקרה נוסף פרשת שי דרומי הוא זוכה. גם שם מן הסתם כעסו על השופטים. בעצם בכל משפט כזה מישהו כועס על השופט. גם במשפטי פיצוי על תאונות דרכים כועסים על השופט. כנראה לא קל להיות שופט. עדירל - שיחה 13:02, 12 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
הערך בו כל זה צריך להידון הוא כנראה הגנה עצמית. עדירל - שיחה 13:06, 12 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
למיטב זכרוני הוא לא היה הנהג, אבל זה לא רלוונטי. למיטב זכרוני לא הוסכם שפגיעת הדלת לא הייתה במזיד, אבל גם זה לא עיקר העניין. כמובן שהוא ניסה לשחרר את אחיו באופן בלתי חוקי. כדי לזכור את הסיטואציה: הדלת שלו פגעה תוך כדי נסיעה (פתיחת הדלת כשלעצמה היא עברה על החוק), במזיד או בשוגג, בשוטר, פצעה והפילה אותו לארץ. במקום לטפל בשוטר שבו פגע (וגם זו חובה חוקית) הוא הלך לנסות לקחת את אחיו העצור. בהמשך לא שעה לקריאות השוטר לעצור. זה חף מפשע?! נרו יאירשיחה • י"ז בטבת ה'תשע"ב • 13:09, 12 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
אין פה שאלה של מיטב הזיכרון - יש קישור בערך לפס"ד הערעור, שם נכתב מפורשות "[על שלב הדריסה:]... בראיה לאחור אנו יודעים, כי ברכב נהג פהאדי עביד, ושלצדו ישב סמיר דארי (להלן המנוח) - אחיו של העצור, שביקש לפעול לשחרורו. עוד ייאמר, כי מסתבר שהמנוח לא ביקש לפגוע במשיב באמצעות הדלת הפתוחה, ומדובר היה ב-"'סתם' נסיעה פראית ועצירה פתאומית לשם חילוץ העצור". אני יודע שיש שיחשבו שמדובר בהיתממות, אבל בית המשפט מתייחס לדברים כפשוטם, וגם עדויות אחרות שניתנו במקרה זה עשויות להיחשב "היתממות", אולם לא נהוג להתייחס אליהן ככאלה, ואם בית המשפט קיבלן, יש להתייחס אליהן כאל עובדות המקרה.
ובהמשך "בראיה לאחור אנו יודעים כי המנוח, לאחר שהורתע על ידי השוטרים, ניסה לחזור לרכב ולנסוע לכפר...".
ולעניין הסכנה הסובייקטיבית: "בבחינת תחולת ההגנות הספציפיות להן טען המשיב (צידוק, צורך, הגנה עצמית), יש להתייחס למצב 'כפי שדימה אותו' המשיב. לעניין זה, העובדה שבפועל לא נשקפה למשיב סכנת חיים אינה עיקר במובן המשפטי" ואת דבריו של סולברג עצמו, לפיהם ""טעות איומה ונוראה טעה הנאשם. לחינם הרג את המנוח". יוסאריאןשיחה 14:22, 12 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
בקשר לניסוח עצמו, בערך - אין לי התעקשות על המינוח "חף מפשע" אבל דרוש להבהיר שלא התקיימה בנסיבות סכנה של ממש, שהסכנה היתה מדומה, או שהירי היה "טעות איומה" והמנוח נהרג "לחינם". יוסאריאןשיחה 14:36, 12 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
ניסוח הפס"ד אינו ברור. בתחילה הוא היה נרחב יותר ופירט יותר עובדות בסיסיות אך עם הזמן הוא נערך ע"י כותבים שכן קראו את הערעור ולכן כנראה לא שמו לבם לכך שהתוצאה של הקיצוצים כלל אינה מובנת למי שלא קרא. מהניסוח כעת עולה ששוטר יורה באדם חף מפשע (למה???) ובאופן לא הגיוני השופט סולברג מזכה אותו כי הוא מקבל את העובדה שהשוטר חש סכנה. משתמע כאילו סתם השוטר ירה ועוד כעת מבקש יוסאריאן להוסיף כי בכלל לא נשקפה סכנה ואז בכלל כל קורא שירצה תשובות לשאלות בסיסיות ביותר על המקרה יצטרך כמוני לקרוא את הפס"ד. הערך צריך להיות ברור גם למי שלא קרא את הפס"ד באופן סביר וכעת הוא לא. יוסאריאן בתקציר עריכתו כתב שאין חולק על כל שהמנוח היה חף מפשע (שכמו שכבר אמר נרו זה לא נכון שכן הוא לא נשמע להוראות שוטר, פגע וניסה לברוח) אך יש עוד עובדות יותר נצרכות שאין עליהן עוררין כמו שהחשש היה מדריסה שניה והעובדה שהיה אח העצור. אורלילי - שיחה י"ז בטבת ה'תשע"ב 19:07, 12 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
ולגבי הציטוט- העובדה שבית המשפט ראה לנכון להביא את הציטוט עם הביטוי "'סתם' נסיעה פרועה" ולא המשיך פשוט בתיאור העובדות מעידה על תפישה מסויימת של הדברים בעיני השופטים שהסתייגו מקבלת הדברים בלי להביא את הציטוט. אורלילי - שיחה י"ז בטבת ה'תשע"ב 19:11, 12 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
ויקיפדיה אינה ערכאת ערעור שמעל בית המשפט העליון. עלינו להביא את פסיקתו של סולברג ואת פסיקתו של העליון, בלי להגזים בציטוטים שמטרתם להוביל את הקורא בדרך זו או אחרת. הקורא החפץ בכך יקרא את פסקי הדין המלאים. דוד שי - שיחה 20:13, 12 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
בוודאי שהיא לא. השאלה היא איך להביא את הפסיקות ואיזה עובדות לציין. לדעתי אין שום צורך במקרה זה בציטוטים ויש להסתפק בעובדות שקיבל בית המשפט כאמת. אורלילי - שיחה י"ז בטבת ה'תשע"ב 21:37, 12 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
מבחינתי אפשר לחזור גם לגרסא שלפני עריכה זו של משתמש:נרו יאיר. גרסא שאני ועדירל הסכמנו עליה ושמבהירה מעט את ההתרחשות.
העובדה שהיה אח העצור ממש לא רלוונטית לתיאור קצר של המקרה.יוסאריאןשיחה 22:45, 12 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
מסכים עם דוד שי ועם אורלילי. יוסאריאן, הגירסה שלך בעייתית, מהסיבות שהבהרנו. כרגע הדיון הוא על המילים "חף מפשע", ואני לא רואה בדבריך הסבר כיצד המנוח היה חף מפשע למרות שפתח דלת תוך כדי נסיעה, פגע בשוטר שנפל ונפצע, לא טרח להגיש לו עזרה ובמקום זאת ניסה לשחרר עצור ששמר עליו אותו שוטר (נכון, לא משנה שהעצור היה אחיו) והתעלם מקריאות השוטר לעצור. אני שואל שוב ואנא ענה לי: לדעתך זה נקרא חף מפשע? נרו יאירשיחה • י"ז בטבת ה'תשע"ב • 23:02, 12 בינואר 2012 (IST)[תגובה]

מה בעצם הדילמה?[עריכת קוד מקור]

בפסק הדין, בפני השופט עמדה דילמה:

  • שוטר נמצא במהלך פעילות מבצעית בה הוא נפגע והוא מרגיש מאויים, הוא טועה בהערכת המציאות וחושב שהוא בסכנת חיים יורה למוות באדם שלא סיכן אותו.

השופט הכריע פה שתי הכרעות:

  1. הוא האמין לגרסת השוטר
  2. הוא קיבל את הירי כסביר בהנתן גרסת השוטר

שתי ההכרעות האלו חשובות ביותר: הראשונה היא שאם אתה תהיה כנה מהרגע הראשון וגרסתך תהיה סבירה, אנחנו נאמין לך. ההכרעה השנייה היא שאנחנו מכיסא השופט הממוזג לא נכנס לפרטי הפרטים של הסיטואציה בה עומד השוטר ונכריע במקומו האם הוא הרגיש או היה צריך להרגיש בסכנת חיים. אלו הדברים שלדעתי ראוי להביא פה בערך. משהו בסגנון: "סולברג דן במקרה של שוטר שהיה בפעילות מבצעית, נפגע במהלכה ולחר זמן קצר ירה למוות במי שחשב שפגע בו בסוברו שבכוונתו לשוב ולפגוע בו. בבדיקה התברר שההרוג כלל לא התכוון לפגוע בשוטר אלא ניסה להתרחק מהמקום. סולברג האמין לגרסת השוטר לגבי הארועים ולגבי הרגשתו כי היה בסכנת חיים והכריע שהירי היה סביר בנסיבות כפי שהשוטר הרגיש אותם". ראוי להביא ציטוטים של סולברג עם נימוקיו לבחירתו להאמין לשוטר ולבקביעתו שהירי היה סביר. בערך זה, העוסק בשופט ולא בשוטר, אלו הן הנקודות החשובות. עדירל - שיחה 23:13, 12 בינואר 2012 (IST)[תגובה]

השתכנעתי יותר מדבריך קודם שעדיף לא להיכנס לפירוט, מדובר במצב מורכב והמעוניין להבינו במלואו יטרח לקרוא את פסק הדין. עם זאת, אין לי התנגדות גם לנוסח מעין זה, אבל צריך לציין גם שהמנוח התעלם מקריאות השוטר לעצור. נרו יאירשיחה • י"ז בטבת ה'תשע"ב • 23:22, 12 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
אני מסתייגת מדיון על הדילמה שעמדה בפני השופט. אני חושבת שעלינו להתמקד באופן הניסוח של סקירת הפסד כפי שיש להביאו לקורא. היינו מה חשוב שיופיע ומה לא ואיך אנחנו לא מכריחים את מיש רוצה להבין את שכתבנו לקרוא את כל הפסד אלא רק את מיש שמעוניין בהרחבה. הניסוח שאני מציעה הוא כזה שישים דגש על הייחודיות של הפסד כמו:"פסק דין שבו זיכה שוטר שירה למוות באדם בשעת מעצר ולאחר שקיבל את גרסת השוטר שחש סכנה לחייו אף על פי שבדיעבד התברר כי לא נשקפה לו סכנה". אורלילי - שיחה י"ח בטבת ה'תשע"ב 14:50, 13 בינואר 2012 (IST)[תגובה]

האם התחיל לכהן בבית המשפט העליון?[עריכת קוד מקור]

כך לפי העדכונים לערך שנעשו היום, אך לא מצאתי אסמכתא לכך. דוד שי - שיחה 19:53, 1 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

בפתיח נאמר: "שופט בבית המשפט המחוזי בירושלים. ב-6 בינואר 2012 נבחר לכהונה בבית המשפט העליון". לפיכך עדכנתי את הפתיח, כמתבקש. ואולם, אם בחירתו איננה הופכת אותו ל"שופט בבית המשפט העליון", כל עוד הוא אינו מכהן בפועל, יש להשיב את הנוסח הקודם. גרש - שיחה 22:54, 1 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
חלק מהשופטים נבחרו לכהונה עתידית, כמחליפים לפורשים בקרוב (כדוגמת דורית ביניש). סולברג וזילברטל נבחרו למינוי מיידי, אך גם עליהם לעבור כנראה טקס כלשהו שטרם התרחש. נחכה בסבלנות. דוד שי - שיחה 07:59, 2 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

הערך מלא פסיקה לא רלוונטית[עריכת קוד מקור]

השוואה בין הערך של כבוד השופט סולברג לבין הערך של שופטים אחרים, מעלה כי פסיקותיו, הגם שאינם מיוחדות, זוכות לציטוטים שלא לצורך. יש להסיר 80% מהערך בויקפדיה.


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 19:11, 4 במאי 2013 (IDT)[תגובה]


קישור שבור 2[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 19:12, 4 במאי 2013 (IDT)[תגובה]


קישור שבור 3[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 19:12, 4 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

המכהן כיו"ר ועדת הבחירות[עריכת קוד מקור]

פתיח הערך: "נעם סולברג (נולד ב-22 בינואר 1962) הוא שופט בבית המשפט העליון, המכהן גם כיושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-26.". ועדת הבחירות לכנסת ה-26 התכנסה כבר, או שהוא רק מונה ליו"ר לכאשר תקום הועדה? זה נקרא שהוא כבר מכהן? אאלפך - שיחה 01:05, 14 במרץ 2023 (IST)[תגובה]

פרשנות מיותרת[עריכת קוד מקור]

בעריכה זו הוחזרה לערך פרשנות מיותרת לציטוט שהובא מדברי סולברג - דברי סולברג כתובים בשפה ברורה, ואין צורך במשפט הפרשנות שבא אחריהם. דוד שי - שיחה 11:30, 19 ביולי 2023 (IDT)[תגובה]

כפי שכבר אמרו. מדובר על דברי סולברג. יעקב - שיחה 11:48, 19 ביולי 2023 (IDT)[תגובה]
אכן, טעות שלי, מחמת סגירת המירכאות לפני מילים אלה. דוד שי - שיחה 12:56, 19 ביולי 2023 (IDT)[תגובה]

משוב מ-18 במרץ 2024[עריכת קוד מקור]

מונה כחבר הוועדה לבחירת שופטים במקומו של השופט יצחק עמית147.235.199.22922:03, 18 במרץ 2024 (IST)[תגובה]

עדכנתי. דוד שישיחה 04:12, 19 במרץ 2024 (IST)[תגובה]