שיחה:נצרות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

לפי דעתי מוזר יהיה לכתוב "שלוש הדתות המונטאיסטיות הגדולות". קימות עוד דתות מונטואיסטיות גדולות אחרות, כגון הדאואיזם.85.64.144.215

מהות השילוש הקדוש[עריכת קוד מקור]

איני איש מקצוע בתחום אבל למיטב ידיעתי הנושא הזה היה נושא לויכוחים רבים ועדגיים מהווה הבדל בין הכנסיות השונות כאשר הקתולית אכן מבינה אותו במשמעות שהאב הבן ורוה"ק הם דבר אחד, אבל אחרות מבינות זאת כמהויות עם הררכיה ביניהן ולא כדבר אחד. אני חושב שצריך לתקן זאת בערך. maruvkay

_____________________________________

ישו=אלהים

בהמשך לדברי המעיר לעיל, אם יורשה לי להבהיר - העיקרון המובן מאליו כמעט לכל נוצרי הוא, שישו הוא עצמו האלהים. כלומר, בכל מקום בתנ"ך בו כתוב "אלהים" (המתורגם ל- The Lord) הם מבינים בפשטות שהכוונה לישו, וכך גם בברכותיהם ובתפילותיהם.

בוויקיפדיה האנגלית (http://en.wikipedia.org/wiki/Christianity#Jesus_Christ) זה נכתב במפורש - ההדגשות שלי:

While there have been many theological disputes over the nature of Jesus over the first centuries of Christian history, Christians generally believe that Jesus is God incarnate and "true God and true man" (or both fully divine and fully human). Jesus, having become fully human, suffered the pains and temptations of a mortal man, but did not sin. As fully God, he rose to life again

לי אישית יצא לדבר עם נוצרי מורמוני אדוק (המורמונים נחשבים לרחוקים ביותר מהגשמת ישו), והוא אמר לי בפשטות כדברים האלה, ולמשל כשכתוב "בראשית ברא אלהים" הכוונה שישו ברא את העולם וכן הלאה. יש נטייה "ישראלית" טיפוסית לטשטש את העניין הזה - ראו למשל מאמר מעניין שמצאתי (של הרב אורי שרקי) שמדבר בדיוק על הנקודה הזו: http://www.kipa.co.il/upload/users_files/605.PDF

לדעתי יש לתת לסקרמנטים ולחגים דף נפרד[עריכת קוד מקור]

את הדף הזה יש להקדיש לדעתי לשיפור ההבנה הכללית של הנצרות (הסטוריה, התפתחות, מושגים בסיסיים ) ואת היתר יש להעביר לדף נפרד. לגבי הזרמים בינתיים כדאי להשאיר עד שהערך יגדל, למרות שאין ספק שצריך להרחיב אותו. --Hmbr 19:19, 16 אפר' 2005 (UTC) לגבי מה שכתוב בערך- יש שגיאה עיוות מסויים: כתוב של פי הברית החדשה ישוע לא קרא להיטבל אך אנא פנה לברית החדשה למתי כח' פס' 19 "וטבלתם אותם ..." מצוטט ציווי ישיר מישוע לטבילה. תודה

כנסיות אורתודוקסיות[עריכת קוד מקור]

מרשימת הכנסיות, שהתפצלו מזו האורתודוקסית, נעדרת הכנסייה הגרוזינית

אז תוסיף. מתניה שיחה 08:06, 3 יולי 2005 (UTC)

חבשים וקופטים[עריכת קוד מקור]

דרור כתב שהוא חושב שהכנסיה החבשית היא חלק מהקופטית. אני כמעט בטוח שזה ממש לא נכון. לכנסיה החבשית יש היסטוריה עתיקה, יש להם שפת קודש מיוחדת (כז, שהיא על בסיס שמי) וגם ידוע לי על סיכסוך מר בין החבשים לקופטים בנוגע לאיזה חדרון בכנסיית הקבר. emanשיחה 23:25, 20 דצמבר 2005 (UTC)

טוב, מתברר שטעיתי, אבל גם צדקתי. לפי מה שכתוב פה en:Ethiopian Orthodox Tewahedo Church, הכנסיה האתיופית היתה שייכת לקופטית עד 1959. אז תחליטו מה לעשות עם זה emanשיחה 23:32, 20 דצמבר 2005 (UTC)
ברור שלכנסייה החבשית יש מאפיינים משלה, בין היתר השפה השמית העתיקה געז, אם כי גם הקופטים מתפללים בשפה מהמשפחה האפרו-אסיאתית שהיא גלגול של מצרית עתיקה. ואף על-פי כן במשך שנים רבות הכנסייה החבשית נחשבה לחלק מהכנסייה הקופטית (אני חשבתי שמצב זה לא השתנה, אבל Eman כותב שחל פילוג ב-1959). אני מניח (אם כי אני לא מומחה) שהשיתוף בין הכנסייה הקופטית לחבשית כלל קרדו משותף וממסד דתי משותף, ואני יודע שהיה להם (אולי עדיין יש) לוח שנה ייחודי משותף (שהוא גלגול של הלוח המצרי השמשי העתיק). אם אמנם חל פילוג ב-1959 אז אולי באמת יש הצדקה להפריד בין הכנסיות. אם יש בינינו מומחה לנושא אשמח לשמוע את דעתו. אגב, יש קטעים ארוכים במאמר שהייתי מוחק וממילא חלקם כבר נוסחו מחדש, אבל אני קצת נרתע מלמחוק טקסט כל כך ארוך. אולי אכניס אותו להערה נסתרת, כדי שמי שירצה לשחזר קטעים מתוכו, יוכל לעשות זאת. דבר אחד צריך לתקן די בדחיפות - הכנסייה הקתולית אינה בהכרח כנסייה פרוטוטיפית. הכנסיות הקופטית, החבשית, היוונית אורתודוכסית הן אמנם קטנות יותר, אבל גם עתיקות יותר, ומדגימות צדדים חשובים של הנצרות שאולי כבר לא בולטים בנצרות הקתולית. Dror_K 23:53, 20 דצמבר 2005 (UTC)
בכל מקרה אל תכניס להערה נסתרת (שלא להעלות את חמתו של עודד, וכי הוא צודק, וזה לא רצוי). אם אתה חשוב שיש דברים אל נכונים תמחק אותם ואז תכתוב בדף שיחה למה, או שקודם תפרט אותם בדף השיחה, ואז תמחוק. אבל לשים דברים בהערה חבויה, זה רק מקשה להבין מה העריכה שעשית. emanשיחה 00:35, 21 דצמבר 2005 (UTC)

טעויות בטקסט שהושם בהערה נסתרת[עריכת קוד מקור]

אני מרגיש צורך לפרט את הטעויות שמצאתי בטקסט המועמד למחיקה:

  1. "ישו הוא אינו משיח במובן המקראי" - קודם כול, משיח במובן המקראי הוא פשוט מלך. הכותב התכוון מן הסתם למשיח במובן התלמודי או בספרות היהודית המאוחרת. אני חושב שברוב הכנסיות ישו בכל זאת מוגדר כמשיח (בין יתר תאריו). ברור שהם לא רואים בישו משיח בנוסח היהדות, אבל מבחינות רבות הוא מתאים להגדרה - איש מבית דוד (לכאורה) שבא לגאול את העולם.
  2. הכתיב היווני של המילה "כריסטוס" שמופיע בהערה הנסתרת כולל שגיאות. המילה מופיעה בכתיב יווני נכון בתחילת הערך.
  3. אי אפשר לומר שהזרם הקתולי הוא "קלאסי". הזרם האורתודוקסי לא פחות קלאסי ממנו. גם אם אפשר לומר שהוא קוהרנטי יותר או שכלתני יותר מזרמים אחרים. אני חושב שהתאולוגיה האורתודוקסית לא פחות רציונאלית מהתאולוגיה הקתולית, ובעניין הפרוטסטנטים - אמנם מרטין לותר טבע את המונחים "התבונה הזונה" (כיוון שהולך אליה מי שנואש כביכול מ"אשתו החוקית" היא האמונה), וגם: "אני מאמין כי זה אבסורד" (כי כביכול אם הידע הרציונאלי היה שלם לא היה צורך באמונה), אבל אני לא חושב שהזרמים הפרוטסטנטיים של ימינו מתנזרים לחלוטין מתאולוגיה רציונאלית.
  4. הפיצול בין הקתולים לבין האורתודוקסים לא נבע מחלוקת האימפריה הרומית. אמנם תמיד היו הבדלים בין המזרח למערב, בעיקר במה שנוגע לשפה (במזרח יוונית ובמערב לטינית), אולם הפילוג ממש אירע רק במאה ה-11 למיטב ידיעתי, והוא מכונה "הסכיזמה".
  5. לנצרות אין זיקה מיוחדת לשמש. הלוח השמשי הוא מורשת רומית, והא ראיה שלא כל החגים הנוצריים נחגגים לפיו. העובדה שיום ראשון המכונה "יום השמש" (כבר בתקופות שקדמו לנצרות) הוא היום המקודש לנצרות אינה קשורה ל"שמשיותו" של היום, אלא לאמונה שבו ישו קם לתחייה.
  6. בעניין "השילוש הקדוש" - מבחינת הנוצרי המאמין אין בשילוש הקדוש סתירה לעקרון המונותאיזם. זוהי עמדה שנראית אבסורדית ליהודים ולמוסלמים, אבל איש באמונתו יחיה, וכפי שאמר מרטין לותר: "אני מאמין כי זה אבסורד". בכל מקרה הנצרות היא לא דת פוליתאיסטית, כי אין לה "פנתאון" של אלים. אני הייתי מעדיף לוותר על כל הוויכוח ולציין רק שהנוצרים מאמינים בשילוש הקדוש ואינם רואים בכך סתירה לעקרון המונותאיזם.

אני רק רוצה להזכיר שהערך הזה לא אמור לשכנע אנשים להפוך לנוצרים, וגם לא לשכנע אותם לזנוח את הנצרות. הוא בא לתאר את ההיסטוריה הנוצרית, את האמונה הנוצרית ואת הפולחן הנוצרי בצורה פנומנולוגית וניטרלית.

Dror_K 00:34, 21 דצמבר 2005 (UTC)
הפילוג הראשוני בין הקתולים לאורתודוקסים היה פילוג סטרוקטורלי שנבע ישירות מפיצול האימפריה. בהמשך התחזקה מגמת ההתבדלות, חלו שינוים קלים בריטואל והשיא היה ב"סכיזמה", הגט הסופי. למרות זאת היו ניסיונות לחזור ולאחד את הכנסיה וחלק מהניסיונות האלה היו בתקופה הקדם צלבנית.
בענין השילוש הקדוש. לא כל הנוצרים קיבלו את השילוש הקדוש והיו ויכוחים, פיצולים ואפילו רדיפות על הרקע הזה, ראה המינות האריאנית.--ליש 08:33, 21 דצמבר 2005 (UTC)
הפילוג הסטרוקטורלי חל על כלל המוסדות של האימפריה הרומית, לאו דווקא על הכנסייה, אבל אפשר לכתוב שהסכיזמה היא שיאו של תהליך שהחל כ-500 שנה קודם לכן עם פיצול האימפריה הרומית. לגבי השילוש הקדוש - הוויכוח בעניינו שייך להיסטוריה של הנצרות, לא למצבה כיום, שכן למיטב ידיעתי אין כנסייה שכופרת בו כיום. Dror_K 16:09, 21 דצמבר 2005 (UTC)
לגבי הנושא של הלוח השמשי, צריך לזכור שכנראה הנוצרים אימצו את קדושת יום ראשון, הן בשל המשמעות הרומאית שלו והן בשל להיבדל מהיהדות. זאת תופעה רחבה, שבולטת גם ביהדות (למשל חג שבועות כגלגול של חג חקלאי קדום) והחריג המשמעותי היחידי הוא האיסלאם. טרול רפאים 16:19, 21 דצמבר 2005 (UTC)
אני לא בטוח שליום ראשון הייתה משמעות ברומא לפני התנצרותה. מושג השבוע היה מוכר במזרח, והיהודים הביאו אותו לשכלול הרב ביותר עם קביעת השבת כיום מנוחה כללי. הרומאים ידעו שבמזרח יש מין מחזור-זמן כזה, ושהיהודים משום-מה לא עובדים ביום השביעי של המחזור הזה, אבל הם עצמם לא התחשבו בו, ככל שידיעתי משגת. נראה לי שקדושת יום ראשון היא המצאה נוצרית עצמאית לגמרי. Dror_K 17:01, 21 דצמבר 2005 (UTC)

עצם השם העברי: נצרות - הוא עויין מלכתחילה.[עריכת קוד מקור]

ראיתי את הדברים הקשים שהטיח הוד קדושתו הנוצרי הבכיר במדינת ישראל היום. אנו נוטים לשכוח שעצם הכינוי "נצרות" לדת הזו הוא עויין מלכתחילה. שהרי בלשונות העולם כריסטוס הוא משיח, ובערבית "מסיחיין", מלשון משיחיים. אבל הדת היהודית מכירה רק במשיח אחד ויחיד והוא כמובן יהודי. לכן כונו מאמיניו של מי שכינה עצמו או התכנה כך, נוצרים, על שם עיר הולדתו. כך שבעברית העויינות מובעת בעצם השם. משהו אחד טוב לפחות יש כאן: שהיהודים משתמשים בלשון העברית להביע את עויינותם. זה לא היה כך תמיד, ואין בטחון שיהיה כך תמיד גם בעתיד.Alosha38 19:41, 24 דצמבר 2005 (UTC)

לא מדויק. אני לא יודע בוודאות מה מקור הכינוי "נוצרי". ההשערה המקובלת היא שמקור השם הוא בשמה של העיר נצרת, אולם אז הייתי מצפה לכינוי "נצרתי" או "נצרני". בקוראן מופיע הכינוי "נסארא" (או בתעתיק מדויק: נצארא نصارى) בהתייחס לנוצרים, ויש מוסלמים רבים שעדיין דבקים במונח הזה. לא ברור לי מדוע הכינוי הזה עשוי להיחשב עוין. היהודים מעולם לא קיבלו את עיקרי האמונה הנוצריים, שאם לא כן ממילא היו נחשבים נוצרים ולא יהודים. לפיכך, קשה לצפות מיהודים שישתמשו בכינוי שמבטא דבר אשר הם אינם מאמינים בו. היום אנחנו נוטים להיות יותר ליברליים במה שנוגע לשמות ולכינויים. הנוהג היום הוא לכנות כל עדה בשם שהיא בוחרת לעצמה, גם אם הוא מבטא אמונה שאינה מקובלת על הדובר. אבל הנוהג הזה לא היה קיים עד לאחרונה, וגם היום לא כולם מקבלים אותו. הכינוי "נוצרי" כבר השתרש בעברית לפני מאות שנים, ואם מישהו רואה בו פוגע אפשר רק להצטער על כך, אי אפשר לשנות את המצב. Dror_K 22:18, 24 דצמבר 2005 (UTC)
ההסבר שלך גם הוא לא מושלם. אבל כמובן שהבעייה היא הנוצרים, להם אתה צריך להסביר מה שהסברת כאן ליהודים. הלשון המתוקנת הנוהגת היום בתחומים רבים, ומתקנת עוולות לשוניות ארוכות ימים, האם אין לה מה לחפש בשדה טעון זה של איבה דתית בלתי מתפשרת?Alosha38 06:27, 25 דצמבר 2005 (UTC)
על פי אהרון לירון בספר "הנצרות וארץ הקודש" מקורו של השם נצרות איננו מהעיר נצרת וכך הוא כותב בעמוד 129
"הרומאים השתמשו בכינוי 'הנוצרי' כאשר לגלגו על ישו בשלט ששמו על הצלב, אבל הביטוי 'נוצרים' ככינוי למאמיניו בוודאי שאיננו מתייחס לנצרת. בעברית, פירוש הפועל נוצר הוא שומר. בתנ"ך המלה 'נוצרים' היא כינוי לשומרי האמונה: "לנוצרי בריתו ועדותיו" (תהילים כה 10), "אשרי נוצרי עדותיו" (תהילים קיט 2), ובספר ירמיהו, בהקשר לגאולה באחרית הימים: "כי יש יום, קראו נוצרים בהר אפרים : "קומו ונעלה ציון אל ה' אלהינו" (לא 6).
אחת הקבוצות הראשונות של יהודים־נוצרים נקראה 'נצרנים'. כוונת שמם הייתה:שומרי האמונה, נאמני הדת. כיוון שהפסוק בירמיהו מתכוון לאחרית הימים, הרי שהנוצרים, נאמני הדת, הם אלה שייזכו לחיות בימות המשיח. מכאן הזהות בין השמות 'נוצרים' ו'משיחיים'.
בברית החדשה, איש שקטרג על פאולוס קרא לו "ראש כת הנוצרים" (מעשי השליחים כד 6)...
אפשרות נוספת, ברוח מדרשית, היא הקשר בין הכינוי 'נוצרי' והמלה נצר, כי הנוצרים דרשו את הפסוק "ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משורשיו יפרה" (ישעיהו יא 1) על ישו, שמוצאו מיוחס בדת הנוצרית לדוד המלך."
אביהו 07:31, 25 דצמבר 2005 (UTC)
נהדר! הסבר זאת בבקשה לארכיבישוף או לארכי הגמון שלהם או לארכי מנדריט! ובעיקר את המדרש - שהוא בהחלט ברוח חיובית, אך לגמרי לא ברוח ישראל סבא! - ושכנע אותם, שלא כל ישראלי ממוצא יהודי רואה בכל נוצרי מיסיונר!Alosha38 08:34, 25 דצמבר 2005 (UTC)
אני לא רואה צורך להסביר להם את הדברים האלה. אני בדרך-כלל נוהג לכבד בני אדם ולכנות אותם בכינוי שהם בוחרים לעצמם, אבל יש גבול, והגבול הזה הוא ההיגיון הבריא. אני לא אזרוק לפח ביטוי שמקובל בעברית מזה מאות שנים (או יותר), רק בגלל שארכיבישוף, ארכיהגמון או אריכמנדריט מוצא בו חשש לחשד לעוינות. הם כמובן רשאים להשתמש בכל כינוי שעולה על דעתם. אני מצדי רוצה ראיות הרבה יותר משמעותיות לפגיעה לפני שאני מפסיק להשתמש במילים בעברית. Dror_K 11:21, 25 דצמבר 2005 (UTC)
אני נוצרי,ואני גאה לכנות את עצמי כך.שמה של הדת הוא אכן,כמו שאביהו אמר ב"נוצרי תורת האמת",ואני לא חושב שצריך לשנות את השם,גם מהסיבה הזו,וגם מסיבות הסטוריות,לא משנים שם בן מאות שנים.אבל אני כן חושב שצריך לערוך את הפיסקה הזו בהתאם למה שנאמר כאן.ירדן לאסלו זליבנסקי גרינוואלד - שיחה 13:08, 6 ביוני 2009 (IDT)
בתור אדם שאוהב את הברית החדשה מאוד אני יכול לומר לכם שיש מדרש שם בברית החדשה למונח נוצרי, ונאמר "ישו הנוצרי, כי בא מנצרת". 46.117.190.47 16:28, 27 בספטמבר 2014 (IDT)

המורמונים[עריכת קוד מקור]

לדעתי הכנסייה המורמונית אינה נחשבת לכנסייה נוצרית, כיוון שהיא התרחקה מאוד מהבסיס הנוצרי שלה. לומר שמורמוני הוא נוצרי זה קצת כמו לומר שדרוזי הוא מוסלמי. Dror_K 11:11, 26 דצמבר 2005 (UTC)

המורמונים נוצרים כי:
  • הם מגדירים את עצמם כנוצרים
  • ספרי הקודש המשותפים לנוצרים, התנ"ך והברית החדשה, קדושים גם בעיניהם
  • הם מאמינים בשילוש הקדוש, אם כי הם רואים בהם פרטים נפרדים ולא שילוש מאוחד.

אם נקבל את גישת אותם הנוצרים הפוסלים את נצרות המורמונים, עלינו גם לקבל את גישת אותם היהודים הפוסלים את יהדות הרפורמים.

הדרוזים הם לא משל טוב, כי הם לא מגדירים את עצמם כמוסלמים. --ליש 12:42, 26 דצמבר 2005 (UTC)

לגבי הדרוזים - יש דרוזים המגדירים את עצמם כמוסלמים, ויש שלא. בכל מקרה הפער בין הדת הדרוזית לכל אסכולה מוסלמית הוא כזה שלא מאפשר לראות בהם מוסלמים (אלא אם מתחשבים במוצא "גנטי" בלבד). הפער בין יהודים אורתודוקסים לרפורמים דומה, מבחינה תאולוגית, להבדל בין קתולים לפרוטסטנטים. המורמונים שמוצאם בנצרות עשו כמה צעדים שמעמידים בספק את השתייכותם לנצרות (מבחינה פנומנולוגית) - אימוץ ספרי קודש חדשים בנוסף לכתבי הקודש הנוצריים, תפיסה שונה באופן משמעותי של השילוש הקדוש, שוני מהותי באופי הפולחן. אני בספק רב אם אפשר כיום להכניס אותם תחת ה"מטרייה" של הנצרות. Dror_K 16:28, 26 דצמבר 2005 (UTC)
סתם הערת אגב לדיון הישן הזה: הפער בין היהודים האורתודוקסים לקונסרבטיבים ולרפורמים גדול יותר מאשר זה שבין הקתולים לפרוטסטנטים. הקתולים והפרוטסטנטים מכירים זה בזה כזרים לגיטימיים בנצרות(או כך לפחות שמעתי), ואילו היהדות האורתודוקסית אינה מכירה ביהדות הרפורמית או ביהדות הקונסרבטיבית כזרם לגיטימי(בניגוד לרוב הזרמים התוך היהדות האורתודוקסים שמקבלים, גם אם לא מתים, זה את זה(כולל כל סוגי החרדים, החסידים למיניהם, הד"לים, וכו'). מה גם שקשה שלא לראות את השוני המהותי באופי ובאופן הפולחן בין האורתודוקסים לרפורמים ולקונסרבטיבים. ‏conio.h ‏• ‏שיחה‏ 10:48, 12 מרץ 2006 (UTC)
זה נכון,בנצרות-כל המאמינים במשיח לגיטימיים (למעט האביונים),אך המורמונים הם עוף מוזר.בקושי יש להם Bible studies,והם מתרכזים יותר בלימוד ספר מורמון,התיאולוגיה שלהם מוזרה יחסית,אבל הם בכל זאת נוצרים,הלא הם מאמינים בישוע המשיח.ירדן לאסלו זליבנסקי גרינוואלד - שיחה 13:17, 6 ביוני 2009 (IDT)

שכתוב מסיבי[עריכת קוד מקור]

  1. תיקנתי את סדר הפסקאות
  2. מחקתי קטעים שיש בהם חזרות מיותרות ו/או פרטים לא מדויקים או לא ענייניים.
  3. יצרתי ראשי פרקים, שאותם יש למלא בתוכן ואני מזמין בכל לשון של בקשה את המתמצאים בהיסטוריה ובתרבות הנוצרית למלא אותם בתוכן.
  4. יצרתי הפניות לערכים מורחבים. רובן אדומות, אבל הן נדרשות, כי אם כל החומר יופיע בערך הזה הוא יהיה ארוך באופן בלתי נסבל.

מי שיש לו טענות לגבי השינויים, אנא - לפני שהוא מחזיר את הגלגל לאחור, שיכתוב את השגותיו כאן, ואני אשיב לו. אני פתוח לשמיעת הצעות והסתייגויות. Dror_K 22:10, 10 ינואר 2006 (UTC)

אני חושב (גם אם אינני בטוח) שאחרי השכתוב שערכתי, אין יותר שגיאות גסות בערך. מה שכן, חסר בו חומר. כתבתי כותרות לפסקאות בנושאים שחסר לגביהם פירוט, ועד כה אף אחד לא מילא אותן בתוכן. בכל זאת, האם כדאי להחליף את התבנית "שכתוב" בתבנית "עריכה"? Dror_K 09:47, 21 ינואר 2006 (UTC)
כדאי להחליף את התבנית, לא ל"עריכה" כי אם ל"ערך חלקי". זו למעשה התבנית שמזמינה הרחבת החלקים החסרים בכותרות הריקות. מגיסטר 10:26, 21 ינואר 2006 (UTC)

הדת הגדולה בעולם[עריכת קוד מקור]

הורדתי את המשפט הקובע כי הנצרות היא הדת הגדולה בעולם, כיוון שלמעשה קשה מאוד לקבוע מהי הדת הגדולה בעולם. הסיבה פשוטה - הסיווג לדתות במזרח אסיה, אזור שבו מרוכזת היום יותר משליש מאוכלוסיית העולם, שונה במידה ניכרת ממה שמקובל במערב. ביפן, לדוגמה, יכול אדם להשתייך לכמה דתות במקביל. סין אינה מפרסמת נתונים על מספר המאמינים של הדתות השונות בתחומה, וכל הנתונים הקיימים מתבססים על הערכות גסות. לפיכך, אין לנו נתונים ברורים על מספר המאמינים בדתות גדולות כגון בודהיזם או הינדואיזם, ולפיכך אין לנו דרך לקבוע אם מספר המאמינים הנוצרים עולה עליהם. אפשר לכתוב כי הנצרות היא בין הדתות הגדולות ביותר - זה בהחלט יהיה נכון - אבל לדעתי אי אפשר לקבוע כי היא הגדולה ביותר. Dror_K 23:50, 7 מרץ 2006 (UTC)

אם נכון ש"מספר הנוצרים נאמד כיום ב-2.1 מיליארד מאמינים", זה לא משאיר הרבה מקום לספק. עוזי ו. 23:55, 7 מרץ 2006 (UTC)
הבעיה היא שיש כמיליארד מאה מיליון איש (אולי יותר) שאין נתונים חד-משמעיים לגבי דתם. זה לא אומר שהם לא דתיים, זה רק אומר שאין נתונים. בנסיבות כאלה אני לא חושב שאפשר לקבוע מהי הדת הגדולה ביותר. יש גם בעיות נוספות, כמו מה דינו של יפני שהוא גם שינטואיסט וגם בודהיסט, האם איטלקי שאינו הולך לכנסייה הוא נוצרי או חסר-דת, אבל הן פחות משמעותיות מבחינה מספרית. Dror_K 06:23, 8 מרץ 2006 (UTC)
1.1 מליארד מתוך ה- 2.1, או מכל השאר? אם המספר 2.1 נכון, איזו דת יכולה להתחרות בנצרות במספר המאמינים? (ואם לא, אז זה נתון חשוב יותר שצריך לתקן). עוזי ו. 06:29, 8 מרץ 2006 (UTC)
לגבי המספר 2.1 מיליארד - אני לא יודע על מה הוא מבוסס. אני יכול לבדוק אותו, אבל אני לא נמצא כרגע ליד הספרייה שלי, ולא הצלחתי למצוא נתונים מסודרים באינטרנט. אבל הבעיה המשמעותית יותר היא אחרת - גם אם יש 2.1 מיליארד נוצרים, קשה לדעת כמה בודהיסטים יש. לא מן הנמנע שיש יותר מ-2.1 מיליארד. תלוי כמה בודהיסטים יש בסין, וממשלת סין, כמדיניות, לא מאפשרת איסוף נתונים כאלה. בנוסף, קשה להחליט אם יפני שהוא גם שינטואיסט וגם בודהיסט נחשב לבודהיסט או לא. לגבי הינדואיזם המצב אולי קצת יותר ברור, אבל אני לא בטוח שיש לנו נתונים חד-משמעיים לגבי מספר ההינדואיסטים בהודו עצמה ובסביבתה. אם נחזור רגע למספר 2.1 מיליארד - יש מדינות במערב שמפרסמות נתונים לגבי "חסרי דת". אם אני לא טועה בצרפת יש קטגוריה כזאת, של אנשים שאינם משייכים את עצמם בסקרים לאף אחת מהדתות. במדינות נוצריות שבהן אין קטגוריה כזאת, האם מניחים אוטומטית שחסרי הדת הם נוצרים? Dror_K 06:40, 8 מרץ 2006 (UTC)

ויש עוד פרק שחסר כאן על הצליינות לארץ הקודש[עריכת קוד מקור]

לאחרונה נתקלתי במסע הצליינות של גריגורי רספוטין, המתחזה הרוסי הידוע, הנרצח הפוליטי הידוע, לארץ ישראל וירושלים. הלכתי לערך הזה כדי ללמוד משהו, ולצערי לא החכמתי. לעניות דעתי יש להוסיף כאן לערך תוספת בעניין הצליינות הנוצרית למקומות הקדושים בארץ.Alosha38 03:41, 8 אפריל 2006 (UTC)

אדרבא. העניין הוא שבשעה שערכתי את הערך הזה, ידיעותיי בנצרות לא היו מספיקות כדי להשלים אותו. הייתי בטוח שעד מהרה יבוא מי שבקיא בנושא וישלים את החסר, אבל אדם כזה טרם נמצא בינינו. Dror_K 05:45, 8 אפריל 2006 (UTC)
תודה דרור, אני באמת המום מהבורות בארץ בעניין עלייתו לרגל של רספוטין. אמנם זה היה בשנת 1911, הוא נרצח בשיא השפעתו על משפחת הצאר, בשנת 1916, אבל כבר אז היה כשמונה שנים מקורב מאד למשפחת המלוכה הרוסית. פשוט אין חומר, כנראה שאיש לא כתב על כך. אני אודה מאד לכל מי שיאותגר בעניין ויביא לכאן חומרים אמיתיים. רצוי קורא רוסית! בטח בכתבי ה'מוסקובייה', המנזרים הרוסים בעין כרם, יש ידיעות ישנות על כך. בזמן שכל העולם מגלה עניין מחודש ברספוטין, ראו סרטי הקולנוע עליו, אם כמכשף נשים מדהים, ואם כבעל כוח גברא שלא היו לו מתחרים, ואם כניו אייג'ינג שהקדים את זמנו - זו ממש החמצה משוועת לא לחקור את הפרק הארצישראלי והירושלמי הקצר שעשה כאן. מי יודע כמה רספוטינים קטנים מסתובבים עד היום בארץ?Alosha38 12:52, 8 אפריל 2006 (UTC)

האוונגליון של יהודה איש קריות[עריכת קוד מקור]

הפסקה הבאה:

"בשנה הזאת נמצאה מגילה ובה כתוב שישו לא נצלב בידי רומא מכיוון שיהודה בן קריות הלשין עליו אלא שמסופר שישו ויהודה דיברו לפני כן בניהם, וישו סיכם עם יהודה שילשין עליו לרומאים. "

דווקא חשובה, אבל היא לא מנוסחת היטב, וכמו כן, מקומה אינו בערך הזה, אלא בערך הברית החדשה. אם אני לא טועה, הזכרנו שם את האוונגליונים האפוקריפיים (הגנוזים), והאוונגליון של יהודה איש קריות שייך אליהם. אני לא בטוח שהתגלית כל כך חדשה, אבל היא נחשפה בידי "ניישונאל ג'אוגראפיק" לאחרונה. על פי האוונגליון הזה, ישו ויהודה איש קריות נדברו ביניהם, כך שיהודה לא בגד בישו אלא שיתף איתו פעולה, מתוך הנחה כי צליבתו של ישו היא שלב הכרחי בגאולה. אגב, מבחינה היסטורית התגלית הזאת לא מעידה על האירועים ביהודה במאה ה-1 לספירה, אלא על מגמות בתאולוגיה הנוצרית בראשיתה. מבחינת כל הכנסיות הקיימות היום, אין באוונגליון חשיבות תאולוגית - אוונגליונים גנוזים לא נחשבים אסמכתא תאולוגית. דרור_ק 21:47, 14 אפריל 2006 (UTC)

לאחר ההערות כבדות המשקל קצת קשה לבוא עם משהו כל כך קטן כמו תיקון מילה אבל בכול זאת: המילה קרדינל פירושה בעברית הוא: חשמן.

השינויים האחרונים - בקשת הבהרות[עריכת קוד מקור]

יש לי כמה בעיות עם השינויים האחרונים שנעשו בערך:

  1. אולי הניסוח הקודם לא היה מוצלח, אבל עדיין חשוב להבהיר שהאוונגליונים אינם נחשבים כספרי היסטוריה. חשוב להבין את הקונפליקט שיש להיסטוריונים: כמעט כולם מסכימים שהאוונגליונים אינם עומדים בקריטריונים כמסמכים היסטוריים, אבל בכל זאת יש להסתמך עליהם כי אין מקורות מפורטים אחרים.
  2. חשוב לציין שהמידע המופיע אצל יוספוס פלביוס הוא בעייתי, כיוון שיש חשש שהוא תוספת מאוחרת, או שהקטע עבר עריכה בתקופה מאוחרת.
  3. מדוע נמחק הקטע בנוגע לפילוג בין הקתולים לפרוטסטנטים?
  4. הכותרת "הנצרות בימי הביניים" רחבה מדי עבור פסקה העוסקת ב"סכיזמה" ובפילוגים אחרים.

DrorK‏ • ‏שיחה‏ 05:07, 29 באוגוסט 2006 (IDT)

כל השינויים שנעשו בערך לא נעשו מתוך תפסיה עקרונית, אלא פשוט מתוך שיקול מקום. הניסוח הקודם, המורחב, הכולל את ההתייחסוית שהזכרת, לא נמחק אלא פשוט הועבר (בשלמותו) לערך היסטוריה של הנצרות (שמצבו הקודם היה בזיוני) שם יש מקום לפירוט נרחב יותר. בערך ראשי נרחב כגון זה יש לקצר ככל האפשר תוך כדי הפניות לערכים ראשיים, וההתייחסיות הנ"ל אינן קריטיות לטעמי להבנת השתלשלות הנצרות. עדיין יש צורך בעבודה רבה על הפיסקה הזו, הן בערך הראשי של הנצרות והן בערך המשני. אתה מוזמן לעשות שינויים ברוח זו ככל שתראה לנכון. --Hmbr 02:27, 7 בספטמבר 2006 (IDT)

בית לחם הגלילית ולא בית לחם יהודה[עריכת קוד מקור]

ישנם חוקרים הסבורים כי זיהוייה של בית לחם כאתר הולדתו של ישו הינו זיהוי שגוי וכי בית לחם הגלילית היא האתר המוזכר בברית החדשה. בבית לחם הגלילית התגלו שרדי עיר מהמאה הראשונה לספירה[1], וכן שרידי בית כנסת, ואף כנסייה מאוחרת יותר. המרחק בין בית לחם הגלילית לבין נצרת מסביר את התיאור המופיע בברית החדשה לפיו עבר ישו את המרחק בין הערים במשך שש שעות. לעומת בית לחם הגלילית, לא התגלו כל ראיה לקיומה של עיר יהודית באזור בית לחם בתקופת הבית הראשון, והעיר החלה להתפתח רק במאה השלישית לספירה.

בבית לחם הגלילית ישבו יהודים בפרק הזמן החופף את ימי ישו. בתקופה הביזנטית מתקיימת נוכחות נוצרית מאסיבית במקום, נוכחות שהמשיכה למעשה עד ימינו עם התיישבות הטמפלרים. בנוסף, מן הברית החדשה אנו למדים כי חיי ישו סובבים סביב הגליל התחתון והכינרת. מרים ההרה רכבה ע"פ הברית החדשה להתפקד במכורתה, לא סביר שאישה בהריון מתקדם תרכב מרחק שכזה. המרחק בין נצרת לבית לחם הגלילית לעומת זאת הוא כ – 7 ק"מ בסך הכול. ההסבר למסורת המצמידה את ישו לבית לחם יהודה ברור למדי, טענת הנצרות היא כי ישו הוא המשיח, המשיח על פי הברית הישנה יבוא מבית דוד, וזה מוצאו מבית לחם יהודה . לפיכך אילו התקיימה ישות היסטורית ושמה ישו, ואילו נולד בבית לחם, הרי שזו בית לחם הגלילית, ולא זו שביהודה. כמו כן ברצוני להציע הסבר אפשרי נוסף לשם בית לחם צוריה כפי שמכונה בית לחם הגלילית בתקופת התלמוד. לא בית לחם הצורית, ולא בית לחם הצעירה כי אם שיבוש של השם בית לחם של הנוצריים - הנוצריה.

את הנתונים שהבאת אתה יכול להוסיף לערך עצמו, עם הסתייגות שזו דעה של חלק מחוקרי הנצרות, והיא אינה מקובלת בשום דוקטרינה נוצרית. בסופו של דבר, העדויות ההיסטוריות על ישו מעטות, וחלק ניכר מהמידע עליו הוא בעצם ספקולציות לפי מקורות נוצריים ולפי עדויות היסטוריות עקיפות. בעיני הנוצרים ישו נולד בבית לחם הסמוכה לירושלים, וגם אם תביא מאה ראיות נגדיות לא תצליח לשנות את התפיסה הנוצרית בעניין. אגב, האוונגליון של מתי מציין במפורש "בית לחם יהודה", כנראה כדי למנוע בלבול עם בית לחם הגלילית. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 20:10, 22 בינואר 2007 (IST)

לגבי דמותו של ישו[עריכת קוד מקור]

כתוב כהפנייה לעניין של "האל שלבש בשר" וכו' ההפנייה שם היא איגרת אל העיברים אינני בטוחה שבמיקום זה הכוונה להויית הבן מהשילוש , אלא ל"דבר" לכן נראה לי שהפנייה לאיגרת פאולוס אל הפילפיים ב' פס' 6 "אשר אף כי היה בדמות האלוהים לא חשב לו לשלל היותו שוה לאלוהים כי אם הפשיט את עצמו וילבש דמות עבד וידמה לבני אדם..." נראית לי הפנייה נכונה יותר לעניין עצמוLeeani 01:21, 4 במרץ 2007 (IST) האם מישהו יודע כיצד ניתן לשנות את מה שרשמתי למעלה? הערך מוגן ואיני יודעת מי רשאי לשנות במקרה זה. אודה על תגובה Leeani 01:25, 4 במרץ 2007 (IST)

חסר בפרק על הסקרמנטים - האוכריסטיה, לחם הקודש. זה הסקרמנט השני בחשיבותו! עם כל הבעייתיות שלו...

השם הוא ישוע[עריכת קוד מקור]

יש לעדכן את הערך בשם שמופיע במקורות. השם "ישו" משתמע לכמה פנים ויש הרואים בו כינוי גנאי. Ifakhoury (שיחה | תרומות | מונה) שכח/ה לחתום

העניין נדון בהרחבה מכל ההיבטים - לשוניים, היסטוריים, דתיים וכו' - והחלטנו שהטוב ביותר הוא להשתמש בשם ישו. זה השם שרוב דוברי העברית מכירים, ורובם המכריע לא רואים בו גנאי. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 19:57, 30 בדצמבר 2007 (IST)

מקור השם[עריכת קוד מקור]

השם "נצרות" הוא שם-גנאי יהודי לדת ששמה העברי הנכון הוא "משיחיות". שם זה ניתן כבר בתלמוד לדת שפרשה מהיהדות בגלל אמונתה שישוע מנצרת היה המשיח, בעוד שהיהודים האמינו שהוא היה משיח שקר. לדעתי חשוב מאד להוסיף זאת לערך "נצרות" כבר בתחילתו. --Groucho 10:34, 17 בינואר 2008 (IST)

אני לא יודע איך ראו חכמי התלמוד את השימוש במונח "נצרות", אבל כיום אין למונח שום קונוטציה שלילית בעיני דוברי העברית. המונח "משיחיות" אינו מתייחס כלל לנצרות בעיני רוב דוברי העברית. אני יודע שבערבית יש מחלוקת מסוימת בקשר לכינוי הראוי לדת הנוצרית. מוסלמים אדוקים מקפידים לומר "נסארא" (نصارى) על-פי הכתוב בקוראן, ואילו נוצרים ומוסלמים מתונים אומרים "מסיחיון" (مسيحيون). יש נוצרים הרואים את השימוש במונח הערבי "נסארא" כעלבון, אבל זה כאמור בערבית, לא בעברית. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 15:15, 17 בינואר 2008 (IST)

השם הנכון הוא משיחיות מכיון שהשם הלועזי "כריסטיאניות" בא מהמלה היוונית "כריסטוס" שפירושו "משיח". --Groucho 16:33, 17 בינואר 2008 (IST)

לא. "משיחיות" הוא התרגום המילולי של המונח היווני במקורו. התרגום המילולי הזה לא מצביע על הדת הנוצרית בעברית. באותה מידה יכולת לטעון שעלינו לכתוב "ארץ דרומית" במקום וייטנאם, או "עיר חדשה" (תרגום של נבלוס/נאפוליס) במקום "שכם". ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 19:01, 17 בינואר 2008 (IST)
מדבריך אפשר להבין כאילו יש "שם נכון". אין דבר כזה. שמה של הדת בעברית הוא נצרות (ודאי לא משיחיות), ואין בו כל משמעות של גנאי. ייתכן שהאטימולוגיה של השם אכן כזו שנוצר בכוונת גנאי, אבל לאמירה זו נדרש להביא מקור. ‏odedee שיחה 19:16, 17 בינואר 2008 (IST)
אכן כדאי לכתוב על כך בפרק האטימולוגיה. גילגמש שיחה 05:52, 18 בינואר 2008 (IST)
יש כבר הסבר בפסקה "שמה של הדת". מעולם לא שמעתי שהשם "נצרות" ניתן לדת זו כגנאי, ואי אפשר להוסיף זאת לפסקה בלי מקור אמין. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 06:22, 18 בינואר 2008 (IST)

השיחה הזאת דומה קצת לשיחה על השם "ישוע" שבפסקה הקודמת. "מעולם לא שמעתי" אינה ראיה. בתלמוד מופיע השם "נוצרים" כשם גנאי (ראה מסכת תענית, דף כ"ז). בימי הביניים שרפו בצרפת יהודים על המוקד בגלל דברי הגנאי על ישוע "הנוצרי" שבתלמוד. במאה השלישית לפני הספירה תרגמו שבעים חכמים יהודיים באלכסנדריה את המקרא מעברית ליוונית ואת המלה "משיח" הם תרגמו בכל פעם למלה "כריסטוס" ביוונית (ראה תרגום השבעים). לכן אני מסכים עם גילגמש שחשוב להכניס כל זאת בפרק האטימולוגיה בערך "נצרות." --Groucho 00:19, 20 בינואר 2008 (IST)

אם כבר ביהדות עסקינן, אז כלל גדול ביהדות (ולא רק בה) הוא: המוציא מחברו עליו הראיה. אם אתה טוען ש"נצרות" הוא כינוי גנאי, עליך הנטל להוכיח זאת. עם כל הכבוד לתלמוד, המדובר בספר גדול ורחב, ואזכור אחד של הנצרות לגנאי בתלמוד, עדיין אינו מוכיח שהכינוי "נצרות" הוא כינוי גנאי. העובדה שבתלמוד מוזכר ישו/ישוע כ"ישו הנוצרי" אף היא אינה מוכיחה דבר. ייתכן שבמילה נוצרי הכוונה היא "נצרתי" (כלומר מי שבא מנצרת). במקרא המילה משיח פירושה "מלך" או ליתר דיוק "מלך לגיטימי" (גם כורש הפרסי מכונה במקרא משיח, כיוון שהוא נחשב בעיני היהודים כמלך ראוי). מקור המילה "משיח" בטקס המתואר אף הוא במקרא, שבו היו מושחים את המלך המוכתר בשמן זית כאות להכתרתו. המילה הזאת תורגמה ליוונית באופן מילולי. במסורת הנוצרית מכונה ישו/ישוע "המשיח", או "כריסטוס" על-פי התרגום ליוונית. דא עקא, השם "משיחיים" לא התקבל בעברית, למעט בהקשר אחד - יש קבוצה קטנה של יהודים שמכנה עצמה "יהודים משיחיים" כיוון שהם מכירים בישו/ישוע כמשיח. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 10:25, 20 בינואר 2008 (IST)

אם תבדוק באנציקלופדיה המקראית, תראה שהמלה משיח פירושה "מי שנמשח בשמן המשחה" בין אם היה מלך או היה כהן. כורש כונה "משיח" בגלל חסדיו כלפי היהודים: הוא מעולם לא נמשח בשמן המשחה.

אם תקרא את הערך "תלמוד" בויקיפדיה שלנו תמצא את הפסקה הבאה:

צנזורה ואנטישמיות בעקבות התלמוד מאז חתימת התלמוד, קמו לתלמוד שונאים רבים שהוציאו את דיבתו רעה, במה שהחשיבו פסוקים שונים בתלמוד להסתה ולשנאת הזר (הלא הוא: הגוי) או להפקרת רכושו או להצלת חייו. אותם מבקרים התרעמו על ציטוטים מן התלמוד כגון: "אתם קרויים אדם ואין אומות העולם קרויין אדם", "עם הדומה לחמור", "גזל הנכרי מותר" וכן מסוגיות כגון סוגיית ה"מורידין ואין מעלין". פולמוס זה נתן אותותיו בספרי הפרשנים לאורך הדורות, וידועים דברי המאירי - שהם בבחינת פרשנות מקורית ומרחיקת לכת - שאין דברי התלמוד תקפים אלא לאותן אומות העולם עובדי אלילים וכוכבים שלא קיבלו עליהם דת "מוסדית" ומיושבת, שלא כמו הנוצרים וכל שכן המוסלמים, שלא נחשבים לעובדי אלילים. חלק מהסוגיות שצונזרו מהגמרא, הושמטו בשל רגישותן לנצרות. אך כתבי יד שהתגלו, לוקטו לחיבור שנקרא חיסורי הש"ס, ומופיע בחלק מהוצאות התלמוד. חלקן הרגיש ביותר עוסקות במייסד הנצרות, ישו. לדוגמה, על פי הגמרא שצונזרה ממסכת סנהדרין מופיע תיאור הוצאתו להורג של ישו על ידי הסנהדרין בגלל ש"כישף והסית והדיח" (דף מג ע"א). כמו כן, מסופר סיפור יציאתו לתרבות רעה, בגלל שאחד התנאים, יהושע בן פרחיה, נידה אותו.

מכל מקום, נראה לי מן הראוי לפרסם את את כל הדיון הזה בערך "נצרות" ולא כאן, אבל אני כבר לא מאמין שאצליח לשכנע אותך בכך. --Groucho 10:58, 20 בינואר 2008 (IST)

הדיון הזה כבר מופיע בערך ישו, וחלקו אף מופיע בערך הזה. לא הבאתי אותו כאן מחדש אלא כדי להניח את דעתך ש"נצרות" איננה כינוי גנאי בקרב יהודים או דוברי עברית, וממילא אין צורך לכתוב כדבר הזה בערך. שאלת יחסם של יהודים לגויים והאופן שבו יחס זה משתקף בתלמוד היא סוגייה עמוקה, אלא שהיא לא מתייחסת דווקא לנוצרים (התלמוד נוצר ברובו בבבל שבה ישבו בעיקר זורואסטרים), ולפיכך מקומה אינו בערך הזה דווקא. בעניין המילה "משיח" - מילים בשפה משנות את משמעותן במשך הזמן. המילה "משיח" בראשיתה אכן התייחסה למי שנמשח בשמן המשחה. בימי כורש היא כבר התייחסה לכל מלך שנחשב ראוי ולגיטימי. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 13:42, 20 בינואר 2008 (IST)

אף אחד לא שם לב?[עריכת קוד מקור]

כיצד אין התייחסות כאן ובערך עצמו לתהליך ההתגבשות של הנצרות לדת מאוחדת? לכתות שקדמו לה והרכיבו אותה? (צדוקים/בייתוסים, איסיים, וכד'). אין התייחסות לרקע של תקופת בית שני. אין התייחסות להוצאתו להורג ("צליבתו") ע"פ מקורות שאינן נוצרים:
"על פי האמונה הנוצרית, שפותחה במיוחד על ידי פאולוס (שאול הטרסי), ישו הוא בנו של האלהים שירד לגאול את האנושות על ידי מותו. לפי אמונה זו, צליבתו בידי הנציב הרומי פונטיוס פילטוס באה ככפרה על חטאי האנושות ועל החטא הקדמון. האוונגליונים מספרים כי ישו קם לתחייה שלושה ימים לאחר צליבתו, ועלה לשמים זמן-מה לאחר מכן. על פי האמונה הנוצרית יחזור ישו פעם נוספת על מנת לגאול את העולם באחרית הימים (אירוע המכונה "האפוקליפסה")."
מדוע אין מקורות חיצוניים? היסטוריים? הערך הזה נראה כמכוון להכיר לנו את תמצית האמונה הנוצרית, אפילו בחלקים שהם היסטוריים מובהקים (כדוגמת הקטע המצוטט).
אם יש מישהו החושב אחרת אשמח לתגובה."בתודה מראש ..." צ.מ. - שיחה

בעקבות תגובה קודמת שראיתי- ישנם ליקויים (כדוגמת המפורטים לעיל) גם ב"הסטוריה של הנצרות"."בתודה מראש ..." צ.מ. - שיחה

יחס הנצרות למיניות[עריכת קוד מקור]

שום מילה בערך? נת- ה- - שיחה 21:31, 12 בנובמבר 2009 (IST)

קישורים חיצוניים לא רלוונטיים[עריכת קוד מקור]

בערכים מהסוג הזה צריך לעקוב בשבע עיניים אחרי הקישורים החיצוניים. הרגע הסרתי קישור חסר פשר לתכתובת פרטית בין מאמין נוצרי אנונימי לכמה מאנשי אתר חופש. אם באמת יש 2.1 מליארד נוצרים, אני מניח שאפשר להוסיף סדר גודל כזה של קישורים בסגנון. אביי זוטא - שיחה 20:08, 30 בספטמבר 2010 (IST)

כל הערך[עריכת קוד מקור]

ערך מורחב וכולל את כל הנושאים. הערך כתוב ברמה כזאת שכל אחד יכול לקרוא.כתוב מסודר וברור ובסדר כרונולוגי הגיוני. 84.228.211.176 16:55, 4 באוגוסט 2011 (IDT)

תורתו של ישוע[עריכת קוד מקור]

הערך הזה הוא כמו ערך שאמור לתאר יצירת אמנות, שמתאר הכל חוץ מהיצירה.
לא כתוב מילה על תורתו של ישוע.
על פי ישוע, מיסד הנצרות. נוצרי הוא מי שמיסם את 2 העקרונות באים:
הראשון: תאהוב את אלוהים/אביך השמימי, אם כל נפשך, ליבך, רוחך וסיחלך.
והשני: תאהוב את רעיך כמו שאתה אוהב את אצמך.
2 אלו הם העקרונות העיקריים בנצרות על פי הם מבוססת כל הדת, כולל גם הברית ישנה(בתנ"ך).

מתי פרק 22 פסוקים 37-40
"השיב לו ישוע: ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך. זאת המצוה הגדולה והראשונה.
השניה דומה לה: ואהבת לרעך כמוך. בשתי מצוות אלה תלויה כל התורה והנביאים."

יוחנן פרק יג פסוק 34
"מצוה חדשה אני נותן לכם: אהבו זה את זה; כמו שאהבתי אתכם כך גם אתם אהבו זה את זה. בזאת ידעו הכל שתלמידי אתם: אם תהיה אהבה ביניכם"

שתי הציתותים מתרגום של united bible societies, של הברית החדשה.

אלה הם שאהר העקרונות החשובים בנצרות:
לא לשפוט או למדוד אחרים
עסיית מעסים טובים בסתר ותפילה בסתר
ויתור על העולם הזה לטובת העולם הבא
התבלה
כבלת/ דחיית נביאים על בסיס האם הם מוחיכים את אצמם או לא
ועוד...

אם מישהו רוצה עוד ציתותים לגבי מה שכתוב בפיסקה הזאת, אתה יכול לישאול.

Bugo c (שיחה | תרומות | מונה) שכח/ה לחתום

הנצרות אינה דת מונותיאיסטית[עריכת קוד מקור]

הרמב"ם כבר פסק שהנוצרים המאמינים בשילוש הם עובדי עבודת כוכבים. ונקראים מינים מכיוון שהם מזלזלים במצוות התורה.

לעבור על הערך[עריכת קוד מקור]

משהו צריך לעבור בדחיפות על הערך ועל כל נושא של נצרות בויקיפדיה! יש טעויות והפניות לא נכונות לערכים. למשל הסכיזמה הגדולה הפנתה לפילוג המערבי. אם היה לי זמן הייתי עוברת על זה אך לצערי אין --82.81.147.202 10:32, 9 בנובמבר 2012 (IST)

משוב מ-14 בינואר 2013[עריכת קוד מקור]

ערך מלא,אמין שכתוב בצורה נפלאה ומתייחס כמעט לכל. יש לי שאלה קטנה:כמה דרוזים ישנם במדינת ישראל?--79.179.140.60 17:54, 14 בינואר 2013 (IST)


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 13:23, 25 בספטמבר 2013 (IDT)


קישור שבור 2[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 13:23, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

מונותאיזים בנצרות?[עריכת קוד מקור]

הנצרות אינה דת מונותאיסטית. האמונה שישו הוא אל, בנו של אלוהים, שוללת את היסוד הבסיסי של המונותאיזים, בניגוד גמור ליהדות ולאיסלאם. 62.128.48.130 09:13, 2 בפברואר 2014 (IST)

השילוש הקדוש הוא בעצם אחד. אני לא לגמרי מבין את זה ואיך שלושה הם אחד, אבל בזה הם מאמינים ולכן זאת דת מונותאיסטית. גילגמש שיחה 09:15, 2 בפברואר 2014 (IST)

משהו בעייתי בחלק על השפעות התרבות של הנצרות[עריכת קוד מקור]

מי שכתב את זה כתב את זה בלי לכתוב על הבעיות שהנצרות גרמה לה (גם בהקשר התרבותי) - האינקוויזיציה, הרבה מלחמות, תפיסות על ימי הביניים ופגיעות שונות ביהדות ובאיסלאם, לדוגמא. 95.86.68.101 00:40, 7 באפריל 2014 (IDT)