שיחה:נשר (עיר)/ארכיון 1

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

לראש הדף
לתחתית הדף

גבעת נשר[עריכת קוד מקור]

היא לא החלק שנקרא לפעמים נשר אלא החלק התחתון של העיר החלק הראשון המקורי

אבל זאת לא באמת שכונה מוגדרת בעיר.
--Boltyansky 10:24, 29 אפריל 2006 (IDT)

מדוע ערך זה מדבר על נצרת עילית, בעוד שלערך קוראים נשר (עיר)?!?

--קראטון 13:36, 4 מרץ 2004 (UTC)

ובנוסף אין ריווח בין המילה הראשונה לסימן הסוגריים.

--The Fool 14:02, 4 מרץ 2004 (UTC)

מן הראוי ששנת היסוד תהיה השנה שבה הישוב על על הקרקע (1925) ולא השנה שבה קיבל סטטוס של עיר 1995)

--Boltyansky 01:28, 20 אפריל 2006 (IDT)

מי רשם שיש 3 בתח ספר על יסודיים יש רק 2 את החטיבה ואת ואת התיכון ולא שלושה

בנשר יש שלושה שתי ספר על יסודיים, חטיבה א', חטיבה ב' ותיכון.
ושישה יסודיים - ישורון, רמות יצחק א', ביה"ס ע"ש יצחק רבין, גלילות, גבעון ועוד אחד שאני לא זוכרת את שמו.
אני גרה בנשר, אז אני וידעת מה אני אומרת.
אני לא חושב שיש סיבה כלשהי להבדיל בין חטיבה א' לחטיבה ב', מכיוון ששניהם באותו המתחם. לפיכך אפשר לומר שיש שני בתי ספר על יסודיים. לגבי היסודיים יש את ישורון, בית יהושוע (בכלל קיים? ואם כן, עדיין יש חלוקה ל-א' ו-ב'?), גבעון, גלילות, רמות יצחק א', רמות יצחק ב' (אליו התכוונת בביה"ס ע"ש יצחק רבין? כי עד כמה שזכור לי, רק החטיבה נקראת ככה, "קרית חינוך ע"ש יצחק רבין", אבל ייתכן שאני טועה)
--Boltyansky 10:01, 26 מאי 2006 (IDT)

לדעתי אין צורך להכליל את הערך גם בקטגוריה "ישובים בישראל" וגם בקטגוריה "ישראל: ערים".

--Boltyansky 10:07, 26 מאי 2006 (IDT)

אין ערבים בנשר[עריכת קוד מקור]

הנתון הוסר, בהסתמך על מפקד האוכלוסין והדיור. בשנתון הסטטיסטי כתוב שיש בנשר 0.1 מהערבים במטרופולין חיפה. זה סותר את הנתון שאין ערבים בנשר. רותם 19:18, 19 בנובמבר 2006 (IST)

האם שאר הפרטים ששונו נכונים? או שזהו מעשה השחתה?

לא בדקתי את השינוי הנוסף, יתכן שהוא שגוי. הנתון ש"אין ערבים בנשר" הפריע לי באופן עקרוני, ולכן בדקתי אותו. רותם 19:33, 19 בנובמבר 2006 (IST)
גם אם הנתון היה נכון, הוא מיותר. די בכך שעל מזון מציינים "ללא קפאין, ללא כולסטרול, ללא צבעי מאכל". לגבי יישובים נסתפק בציון מה שיש בהם. דוד שי 19:44, 19 בנובמבר 2006 (IST)
אם היה מדובר בישוב כוכב יאיר הייתי מסכימה שהנתון מיותר. בהתחשב בכך שנשר הוא ישוב שמהווה חלק מחיפה, שהיא כידוע עיר מעורבת, במידה והנתון היה נכון היה מקום לציין אותו, לפחות לטעמי. רותם 19:50, 19 בנובמבר 2006 (IST)
נשר אינה חלק מחיפה, אלה עיר עצמאית. --Boltyansky 18:51, 14 באפריל 2007 (IDT)
מה גם שבנשר מתגוררים תושבים ערבים ששכרו או קנו דירה במטרה לגור קרוב לטכניון/אוניברסיטת חיפה. --Boltyansky 04:11, 25 בנובמבר 2006 (IST)

אני יותר ממסכים, אבל נראה לי שהשחיתו גם את שאר הנתונים ואני ממליץ להחזירם.

למ"ס[עריכת קוד מקור]

יש טעם לפרט מה זה למ"ס בסוגרים? הרי אפשר לעשות קישור לערך גם מהראשי תיבות, דבר שרק יעודד את אותם הגולשים שלא יודעים מה זה אומר, להכנס ולקרוא. אם לא אראה כל התנגדות למהלך, אשנה את החלק הנ"ל בערך בעוד 48 שעות. --Boltyansky 04:15, 25 בנובמבר 2006 (IST)

שכונת בן דור בנשר-ערך נפרד[עריכת קוד מקור]

לא הבנתי למה העברת את הערך שכונת בן דור לתוך הערך נשר (עיר). הרי בתל אביב למשל, כל שכונה עם מעט היסטוריה זוכה לערך משלה. אז לפי איזה היגיון איחדת את הערכים? אני גם לא מבין למה לא השתמשת בדף השיחה המתאים לפני שביצעת זאת.

"ויקי" פירושו "מהר", ובוויקיפדיה הכל הפיך, ולכן לא על כל שינוי צריך לקיים דיון לפני עשייתו. במרבית הערים, המידע על השכונות הוא חלק מהערך על העיר, ואין ערכים נפרדים לשכונות, וכך נהגתי גם בנשר. גם לאחר ששילבתי את המידע על שכונת בן דור בערך נשר, זהו ערך קצר מאוד, והוא יישאר קצר גם לאחר שתכתוב בו מידע באורך דומה על כל אחת מהשכונות האחרות של העיר, ולכן אין הצדקה לתת ערך נפרד לשכונה. דוד שי - שיחה 05:26, 24 במרץ 2008 (IST)
אני מעלה את הנושא הזה מחדש: אני רוצה להעביר את הפרק על שכונת בן דור לערך נפרד, בדיוק כמו הערך הנפרד על שכונת תל חנן, וכמו שמקובל גם בערכים על שכונות בערים אחרות. האם יש למישהו התנגדות? Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 13:48, 14 בפברואר 2010 (IST)
נכון לעכשיו יש מספיק מידע על תל חנן על מנת להצדיק ערך עצמאי מוטי - שיחה 20:12, 14 בפברואר 2010 (IST)
לא הבנתי. אני לא שאלתי על תל חנן. אני מדברת על בן דור. גם את תל חנן, התחלתי צנוע יותר והוא לאט לאט התרחב. Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 20:16, 14 בפברואר 2010 (IST)
טעות קולמוס (מקלדת), התכוונתי שיש מספיק מידע על בן-דור מוטי - שיחה 00:41, 15 בפברואר 2010 (IST)
אני מתה לראות את המקלדת שלך , לי יש לעיתים הסטה לימין או למעלה מהאות שאני רוצה להקליד ויוצא לי לעיתים טקסט מאד מצחיק Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 05:42, 15 בפברואר 2010 (IST)
נראה לי שאין התנגדות, חנה. נא הסירי את המודעה מלוח המודעות לכשתבצעי את הפרדה. גוונא + שיחה + התחדשות ההלכה 19:13, 16 בפברואר 2010 (IST)
גוונא, בדיוק רציתי לשאול כמה ימים אני צריכה לחכות. האם יש כלל בנושא? Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 19:27, 16 בפברואר 2010 (IST)
אני לא מכיר כלל בנידון, ונראה לי סביר שאין; הלא זו ויקיפדיה, אין צורך לשאול לפני שמשנים משהו. פשוט זה יפה מצידנו להתנהג בנימוס, אז מתריעים לפני השינוי... גוונא + שיחה + התחדשות ההלכה 19:32, 16 בפברואר 2010 (IST)
תודה. בוצע Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 19:40, 16 בפברואר 2010 (IST)

השנים[עריכת קוד מקור]

בדף זה מופיעים רק שנים 1952 ומעלה אבקש להוסיף גם שנים 1922 ומעלה ולא רק מ-1952

יש לך מידע עם סימוכין? נשמח לשלבו. חגי אדלר • שיחה • ל-100 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ט בשבט ה'תשס"ט • 21:56, 22 בפברואר 2009 (IST)
הוספתי מידע עם סימוכין והערות שוליים לשנת 1925.--‏Avin • שיחה‏ 00:37, 23 בפברואר 2009 (IST)

נתונים סטטיסטיים - אחוז זכאים לבגרות לא מעודכן- מה עם נתוני 2008/9 ?[עריכת קוד מקור]

כתוב בפרק- לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2007, העיר מדורגת 7 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשס"ז (2006/2007) היה 67.8%. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2006 היה 5,907 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,466 ש"ח).

הפירסומים של עיריית נשר מדברים על אחוז גבוה יותר של זכאים לבגרות. ניסיתי לחפש בנתוני הלמ"ס נתונים מעודכנים של 2008/2009, אבל נשברתי בנבכי החיפוש. מישהו יכול לעזור ולמצוא את הנתונים המעודכנים? Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 07:40, 17 בדצמבר 2009 (IST)

פניתי לדובר עיריית נשר לקבלת נתונים מעודכנים על פי פרסומי משרד החינוך. הנתונים בהכנה Hanay • שיחה • אוהבת ארכאולוגיה ואנשים נחמדים 06:38, 20 בפברואר 2010 (IST)

מידע על נשר ההיסטורית[עריכת קוד מקור]

בפתיח לערך:"עם השנים הורחבה העיר ונבנו בה שכונות חדשות, שכוהת גבעת נשר במעלה ההר מעל שכונת נשר,". ‏Avin • שיחה‏ 19:45, 19 בפברואר 2010 (IST)

תודה על הפנית תשומת הלב ועל כיבוד תבנית בעבודה Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 21:06, 19 בפברואר 2010 (IST)
עוד אחת. תחת הכותרת נשר במאורעות תרפ"ט ו- תרצ"ו-תרצ"ט פסקה שניה מלמטה :"בגלל קירבת בית הקברות המוסלמי לשכונה, ובעקבות תקיפת האוטובוסים שהסיעו את הפועלים למפעל למפעל נענה מיכאל פולק..." אגב הכותרת הזו מבלבלת עקב ריבוי השנים העבריות , אני מציע נשר במאורעות או נשר במאורעות תרפ"ט ובמרד הערבי הגדול. ‏Avin • שיחה‏ 01:10, 20 בפברואר 2010 (IST)
הפתעה.--‏Avin • שיחה‏ 02:41, 20 בפברואר 2010 (IST)
תודה תודה תודה. תיקנתי בהתאם להצעתך. והתמונה היא בכלל הפתעה נהדרת. אז אם אתה מוצא בוויקישיתוף תמונות נוספות מההיסטוריה של נשר. האם תהיה מוכן להוסיף להם Category:Nesher ובמקביל לספר לי כאן. אני אהיה בחופשת ויקי קצרה מיום ראשון עד חמישי בצהריים. אז אם תמצא תמונות נוספות תרגיש חופשי להוסיפן לערך למרות תבנית העבודה . ושוב תודה Hanay • שיחה • אוהבת ארכאולוגיה ואנשים נחמדים 06:36, 20 בפברואר 2010 (IST)
מה זה? או זה או זה. גם אם הערך נמצא בעבודה כדאי שיהיה בר שימוש. ‏Avin • שיחה‏ 12:48, 20 בפברואר 2010 (IST)
לא הבנתי את הטענה Hanay • שיחה • אוהבת ארכאולוגיה ואנשים נחמדים 13:03, 20 בפברואר 2010 (IST)
זה היה התיקון. ‏Avin • שיחה‏ 14:09, 20 בפברואר 2010 (IST)

מצאתי משהו מעניין, נתוני מפקד האוכלוסין המנדטורי 1945 מראים שבנשר היו 1430 תושבים ערבים ו-1400 תושבים יהודים, אדמות נשר 2920 דונם היו בבעלות יהודית. ‏Avin • שיחה‏ 01:38, 5 במרץ 2010 (IST)

מסמך מאד מעניין. באיזה אתר מצאת אותו? לא ידעתי שהיו בנשר תושבים ערבים. תמיד חשבתי שהערבים חיו בבלד א-שיח' וחוואסה ויג'ור, והיהודים בנשר. אני רוצה לברר זאת. יש לי את מי לשאול. רשום לי בבקשה את הקישור לאתר לא רק לדף Hanay • שיחה • אוהבת ארכאולוגיה ואנשים נחמדים 03:27, 5 במרץ 2010 (IST)
האתר הוא Palestine Remembered השרשור של המסמך ביבליוגרפיה, אחר כך Village Statisitcs of 1945, אחר כך Table I, אחר כך לבחור מחוז Haifa לבחור Page-048.jpg זה המסמך. בדרך כלל הנתונים של מפקד האוכלוסין המנדטורי 1945 מדוייקים ומעניין אם תוכלי לאמת את הנושא של תושבים ערביים בנשר. יכול להיות שאלו היו פועלים או משפחות של פועלים ערביים שגרו בשכונה מיוחדת. ‏Avin • שיחה‏ 17:22, 5 במרץ 2010 (IST)
סיימתי עכשיו שיחה עם האח של הגיס שלי שבשנת 1945 היה בן 12. יש לו זיכרון מצויין. לדבריו ביישוב נשר לא היו ערבים. אבל בצמוד לנשר במקום בו שוכן היום הקאנטרי קלאב של נשר מול בית החרושת נשר היה הכפי יג'ור שהיה ביחסים מצוינים עם היהודים ותושביו עבדו בבית החרושת נשר וקיבלו מהם מים. סביר שהנתון מתייחס אליהם Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 18:49, 5 במרץ 2010 (IST)
אפשר לשלול את יאג'ור מאחר ויש נתונים נפרדים ליאג'ור אולי הערבים שהיו במקום אחר בסביבה צורפו לנתונים של נשר. אגב האם את יכולה לתת לי מידע (רחובות במפה של עכשיו) היכן היו הצריפים הראשונים של נשר או היכן הייתה נשר ההיסטורית? ‏Avin • שיחה‏ 21:01, 5 במרץ 2010 (IST)
אולי אתה צודק להשערה שיישוב אחר צורף לנשר. כי הבדיקה שלי העלתה שלא סביר שביג'ור חיו 1400 תושבים. היישוב היה מאד קטן. כמה תושבים מצאת שרשומים היו בשנת 1945 ביג'ור? אני רוצה להוסיף פרק קטן על יג'ור כי קיבלתי היום מידע על הכפר. מכל מקום בנשר עצמה חד משמעית לא חיו ערבים. לגבי אזור נשר ההיסטורי, תסתכל במפה של Ynet. כל האזור שנמצא מצפון לכביש 752 שמתחיל בהקישון עד בית החרושת נשר שם היתה שכונת הצריפים בהתחלה. יש גם אזור מדרומו של כביש 752. מתחיל מדרך השלום דרומה, ממערב דרך משה, ממזרח רחוב הכלניות כביש 7212, עד רחוב המגינים לערך וגם הקטע שבין רחוב המגינים ורחוב הכלניות במקום שכתוב שם בית הספר בית יהושע שיושב על מחנה צבאי בריטי. לידו בין בית הספר לרחוב המגינים (עד רחוב נתיב הטרשים) גם היו מבנים. שם גרה המשפחה של גיסי והבית ברשותם עד היום. מקווה שהבהרתי לך. ממזרח לרחוב הכלניות, בשטח השייך לבית החרושת נשר, היו מספר צריפים אשר שימשו סניף של הנוער העובד והלומד וכיתות לימוד א-ב. Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 00:45, 6 במרץ 2010 (IST)
תודה על ההסבר המפורט לגבי מיקומה של נשר ההיסטורית. לפי נתוני מפקד האוכלוסין המנדטורי 1945 מספר התושבים ביאג'ור היה 610 נפש, את הקישור הזה נתתי לך מזמן בהודעות קודמות. אני לא בטוח שיש לצרף את יאג'ור לנשר, לדעתי יש לכתוב על יאג'ור ערך נפרד עם מידע נוסף על המקום במלחמת העצמאות. ‏Avin • שיחה‏ 10:21, 6 במרץ 2010 (IST)
גם אני התלבטתי בנדון. אבל מכיוון שיאג'ור היתה קשורה בטבורה לנשר. ורק החלטה ניהולית שעשתה קו גבל בין העיר ומועצה אזורית זבולון הוציאה את היישוב משטח השיפוט של נשר (כמו האנגלים שיצרו מדינות באפריקה), אני חושבת שיש מקום לפרק על יאג'ור בנשר. אין לי בעיה שיווצר ערך נפרד על יאג'ור. אבל לשם כך צריך מידע נוסף. מה שיש עכשיו לא מספיק Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 11:23, 6 במרץ 2010 (IST)
בתחילה חשבתי שצריך לצרף את יאג'ור ליגור אבל למעשה יאג'ור קרובה יותר לנשר מאשר ליגור לכן גם כדאי שליאג'ור יהיה ערך נפרד. ‏Avin • שיחה‏ 12:40, 6 במרץ 2010 (IST)

לדעתי כל כפר ערבי שחרב במלחמת העצמאות צריך לקבל ערך נפרד בכל מצב, בכל צורה, בלי יוצא מן הכלל. זאת כדי להבין ולעקוב אחר המהלכים במלחמת העצמאות בפרסומים שהיו או שיהיו.‏Avin • שיחה‏ 12:16, 6 במרץ 2010 (IST)

אין התנגדות מצידי. קח את המידע שכבר אספתי על יאג'ור. צילמתי גם תמונות שאני אעלה של בית הקברות של יאג'ור. ותיצור ערך על יאג'ור. כדאי אבל שתוסיף מידע נוסף. לאחר שתשלים את הערך, אני אערוך בהתאם את הפרק על י'אג'ור בערך נשר. Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 14:13, 6 במרץ 2010 (IST)
בפרק שכונת הצריפים: צ"ל "כדי לשפר את מצבם הכלכלי הקימו הפועלים משקי עזר בחצרות הבתים...".‏Avin • שיחה‏ 01:19, 7 במרץ 2010 (IST)
תודה. באמת חיפשתי את המונח המתאים. איך לא זכרתי מונח זה? תיקנתי Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 06:12, 7 במרץ 2010 (IST)
חנה שלום, האם ראית בשיחה:רכבת העמק הערה "21. תחנת נשר כללה תחנה אחת במפעל הצמנט (במבנה התחנה היתה מערכת הפיקוח על התנעת הכבלים שמשכו קרונות אל המפעל והחוצה. קטר לא נכנס למפעל) ולפני כן תחנה של הישוב נשר, עדים לכך עדיין חיים וליד התחנה בגלל ריבוי הערבים, יש עד היום עמדת בטון מבוצרת." אם לא ראי שם גם את ההערה הבאה.--‏Avin • שיחה‏ 19:06, 19 במרץ 2010 (IST)
לא ראיתי. תודה על הפניית תשומת הלב. אני יודעת שהיתה שם תחנת רכבת, אני זוכרת אותה ואת הקרונות שהיו מגיעים לבית החרושת. בביקור שעשיתי בית החרושת, רציתי לצלם את מה שנשאר מהמסילה והתחנה. נשאר מעט מאד בעיקר פסי מסילה. מתוכננים לי סיורים נוספים בבית החרושת. אני אגיע גם לשם Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 19:14, 19 במרץ 2010 (IST)

הערך עם תבנית בעבודה[עריכת קוד מקור]

על הערך יש תבנית בעבודה. אני עובדת על הערך. אודה לכולם אם יתעזרו בסבלנות ויכבדו את התבנית. אם למישהו יש הערות, נא לכתוב אותן כאן. תודה Hanay • שיחה • אוהבת ארכאולוגיה ואנשים נחמדים 22:59, 19 בפברואר 2010 (IST)

לפי הכתבה של פרופ' ברנשטיין. הובאו לנשר פועלים מצריים על ידי החברה הבלגית "באום את מרפנט". היא מסתמכת גם על פרוטוקולים של אספת פועלי נשר מתרפ"ד בהם יש דרישה לסלק את הפועלים.
מסקנה שלי - אם רוצים לסלק סימן שהיו בנשר גם לא יהודים מוטי - שיחה 00:55, 6 במרץ 2010 (IST)
בבית החרושת עבדו פועלים לא יהודים. זה מופיע גם בכתבות שמצאתי בעתון דבר. הם היו גם חברים במועצת פועלי חיפה. אבל הם לא גרו ביישוב נשר שליד בית החרושת. בשכונה הזאת גרו רק תושבים יהודים. חלק מפועלי נשר היו גם ערבים תושבי יג'ור ויהודים תושבי קיבוץ יגור. האם אתה יכול לתת לי יותר מידע על הכתבה, אני רוצה לקרוא אותה וגם להוסיפה בלקריאה נוספתHanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 01:25, 6 במרץ 2010 (IST)
זו אותה כתבה שהזכרתי כבר, יהודים וערבים במפעל 'נשר'", קתדרה, 78, עמ' 82-106
מצאתי ציטוט של ההתיחסות שלה לפועלים המצרים אבל אין לי את הנוסח המקורי. מוטי - שיחה 01:30, 6 במרץ 2010 (IST)
או קי שכחתי. תודה. מוטי. אקרא את הכתבה. דרך אגב דיברתי היום עם אשתו של בנו של אהרון קמינקר אשר כתב את הספר "שכונה בצל ארובות העשן", אני אקבל ממנה עותק של הספר וגם נבדוק את אלבום התמונות שלה Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 01:35, 6 במרץ 2010 (IST)

תודה לתושבי נשר בעבר ובהווה[עריכת קוד מקור]

במסגרת חיפושיי אחרי מידע הקשור להיסטוריה של העיר נשר ושכונותיה תל חנן ובן דור וגבעת נשר, פגשתי רבים מאנשי נשר אשר הקשיבו לי בסבלנות, סייעו לי ועדיין מסייעים. היו מוכנים להקשיב לשאלותיי ולחקירותיי סיפרו לי מזכרונותיהם, פתחו בפניי את אלבומיהם ונתנו לי תמונות. ובראש ובראשונה לבני משפחתי, אחותי שושנה שהיתה בת 6 כאשר הגענו לשכונת תל חנן וזכרונה הוא בור סוד שאינו מאבד טיפה, לגיסי ומשפחתו משפחת בית יעקב, אשר אביהם הגיע מעדן לנשר בשנת 1925 והיה מפועליו הראשונים של בית החרושת למלט נשר. הם גדלו בשכונה לפני קום המדינה והכירו את כל תושביה. לשכניי בשכונת גבעת נשר משפחת זנגר, שכנתי גדלה בשכונה עזבה אותה בילדותה וחזרה אליה בשנת 1958 במסגרת הבנייה המחודשת לעולים חדשים. הם קישרו אותי עם ותיקיה של העיר נשר מהם קיבלתי ספרי זכרונות וסיפורים מעניינים. לחבר הילדות שלי דוד פרנץ העובד בבית החרושת וגם הוא בור סוד שאינו מאבד טיפה. לד"ר קינוג הרופא של גבעת נשר אשר גדל בשכונה וקישר אותי עם משפחת ברזילי, ליוסף שעלה בשנות השמונים מברית המועצות והקים את מוזיאון הוטרנים בבן דור וחלק איתי את זכרונותיו וסיפר לי רבות על המוזיאון בעזרת תרגומה של אלה עולה חדשה תושבת גבעת נשר. לגיל מזרחי דובר העירייה אשר העמיד לרשותי את אתר האינטרנט של נשר וכל הצילומים השמורים באתר להעלאה לויקיפדיה. לעמותה למען הקשיש אשר סייעה לי במוזיאון, למהנדס העיר אשר סייע לי בהבנת שטחה המוניציפלי של נשר. ועדיין לא השלמתי את המשימה. עוד ראיונות רבים לפניי ועוד ידי נטויה Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 09:24, 6 במרץ 2010 (IST)

בתי ספר, רמות יצחק ועוד[עריכת קוד מקור]

יש על הערך תבנית בעבודה, אז לא רציתי לערוך.
בית הספר היסודי על שם יצחק רבין נקרא בראשיתו "רמות יצחק ב'". רק בשנת 1998 או 1999 שונה שמו לבית הספר ע"ש יצחק רבין. בנוסף, בשנים הראשונות להיווסדו-פעל במבנה שלו גן חובה.
רמות יצחק: כדאי גם לציין שבתקופת הקמת השכונה הייתה על נשר סטיגמה רעה, ולכן נהגו חלק מתושבי השכונה החדשה לבדל עצמם, ולומר אני תושב רמות יצחק, ולא להציג עצמם בתור תושבי נשר.
הקמת העיר: זכור לי שבאחד מדפי המבוא של מדריכי הטלפון של העיר-נכתב כי העיר בתחילתה נבנתה על אדמה שנקנתה על ידי משפחה סורית ב-1922. אבל זה בא ממש מזכרון עמום, אבל אולי כדאי לבדוק את זה. 132.68.58.114 11:19, 9 במרץ 2010 (IST)

לאנונימי שלום. תודה שכיבדת את תבנית בעבודה. כך מקובל בויקיפדיה. ותודה על המידע בקשר לשם בית הספר ברמות יצחק אני אעדכן בהתאם. לגבי הזכרון שאדמת בית החרושת נקנתה ממשפחה סורית, אתה זוכר נכון. כאמור הערך עדיין בעבודה . לגבי הבידול- אני גדלתי בנשר בשכונת תל חנן. ולי אף פעם לא היתה בעיה להגיד שגדלתי בעיר הזאת. יש לה היסטוריה מדהימה. מעניין, האם כאשר אמרת שאתה תושב רמות יצחק - האם השם הזה היה מוכר מספיק? ובנושא תדמיות, גרתי שנים רבות בקריית ביאליק וחזרתי לנשר. ותאמין לי שהתדמית "החיובית" שהיתה לקריית ביאליק מעולם לא הצדיקה את עצמה בעיניי.ליבי היה תמיד בנשר. אני מחפשת תמונות נוף של היישוב משנים קודמות. כתושב ותיק של רמות יצחק האם יש לך תמונות נוף מהשכונה כאשר היא היתה קטנה? אם כן, אשמח לקבל אותן, או שאתה תעלה אותן לוויקישיתוף לכאן Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 11:48, 9 במרץ 2010 (IST)

ערך ראשי וערך מורחב[עריכת קוד מקור]

יש ערך נפרד על נשר מפעלי מלט ישראליים. חלק מההיסטוריה של המפעל צריך לעבור מכאן לשם. הערך על העיר לא צריך לכלול בתוכו את כל המידע שקיים כבר בערך המורחב. Viyh - שיחה 22:25, 10 במרץ 2010 (IST)

נשר הוקמה קודם סביב המפעל. תושבי נשר הראשוניים וכל מה שקרה להם קשור במפעל. מבלי להבין את תהליך הקמת המפעל לא מבינים את תהליך הקמת נשר. תאמין לי שתימצתתי מאד את סיפור הקמת המפעל בערך של נשר. אני שמה דגש בהיסטוריה של ההקמה על הנקודות של ההתיישבות במקום. בעתיד ארחיב גם את הערך של נשר מפעלי מלט ישראליים ואז תוכל לראות את ההבדל Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 22:37, 10 במרץ 2010 (IST)
כרצונך Viyh - שיחה 22:44, 10 במרץ 2010 (IST)
תודה. הערה נוספת. גם אני התלבטתי בסוגיה זו, הקמת נשר אינה הליך חד וברור כמו הקמת מודיעין למשל. שם קבלנים מיישרים שטח בונים בתים ואנשים נכנסים וגרים. אפילו התאריך של הקמת היישוב הוא נקודה לדיון. בכל פירסומי העירייה כתוב שנשר הוקמה ב- 1925. אבל צריפי מגורים היו כבר ב- 1924 . Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 22:47, 10 במרץ 2010 (IST)

יש כאן עודף מידע. מדובר בעיר קטנה. לקחתי לדוגמא שתי ערים מעט יותר גדולות (עפולה וחדרה) ועל אף אחת מהן אין פירוט כל כך רב. להלן מספר הערות: יש עודף מידע על מפעל נשר שאינו נוגע ישירות לעיר- צריך להיות בערך נפרד יש עודף מידע על ישובים ערביים שהיו קיימים בעבר יש עודף מידע על ההסטוריה של העיר ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא ידעתי שיש כלל האומר שזה חיסרון כאשר כותבים ערך מורחב בויקיפדיה . האנונימי מוזמן להיכנס למשל לערך תומאס מאן שעוסק בסופר אחד והוא ערך מומלץ ולהשוותו למשל לערך יוהאן וולפגנג פון גתה או לערך מוות בוונציה שעוסק רק בספר אחד. על פי טיעון זה יש לקצץ את הערך תומאס מאן כי הוא ארוך יותר מידי. אין כלל בויקיפדיה האומר שעיר בת X תושבים זכאית לערך בגודל X1 בתים, ועיר בגודל Y תושבים זכאית לערך בגודל Y1 בתים. מה שכן יש הם אנשים המוכנים להשקיע בנושא הקרוב לליבם. הסתכלתי על ערכי עפולה וחדרה וערים אלה דורשים הרחבה רבה ושיפור, והלוואי ויימצא הכותב אשר יתלבש על ערכים אלה וישפרם כי הם עכשיו לוקים בחסר. ולעצם טענת "יותר מידי מידע על בית החרושת" - היישוב נשר הוקם כשכונת פועלים של בית החרושת. זה מקרה של מפעל שהקים עיר. אי אפשר להבין את ההיסטוריה של הקמת היישוב ללא הבנת ההסטוריה של המפעל. זו לא עיר שתוכננה להקמה כמו מודיעין, גם לא קיבוץ מתוכנן שעלה על הקרקע כמו דגניה א. אלא חלוצי העלייה השנייה והעלייה השלישית שחיפשו פרנסה, באו לעבוד במפעל, לא רצו ללכת ברגל כל יום 16 ק"מ מחיפה וחזרה כי לא היו להם מכוניות כמו לפועלים של היום, לא רצו לעבור באזור שהיה לעיתים מסוכן בבלד א-שייח' והעדיפו לגור ליד המפעל. היישוב הוקם ללא כל תכנון וללא החלטה מעל. צמצמתי ככל האפשר את המידע הקשור למפעל. לאחר ערך זה אני מתכוונת להרחיב את הערך נשר מפעלי מלט ישראליים ואז אפשר יהיה לראות את ההבדל. למשל כל נושא הקמת מועצת הפועלים יגור-נשר, השביתות הרבות שהיו במפעל, התמיכה של כל מנהיגי היישוב בפועלי נשר. זהו פרק מאלף ןמעניין בהסטוריה של ההתיישבות בארץ כל זה הוזכר בשורות בודדות בערך. זה גם חלק מההסטוריה של העיר נשר ושל מתישביה הראשונים. ועל פי המשפט הידוע קנאת סופרים תרבה חכמה, אני מציעה לאנונימי שירחיב את הערכים עפולה וחדרה. הוא מוזמן להרחיבם יותר מאשר הערך נשר, ואני מבטיחה רק לשמוח על כך Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 07:16, 29 במרץ 2010 (IDT)

זו וכחנות לשמה, בנימה צינית לעגנית מיותרת, וכתיבת היתר ניכרת גם בתגובה עצמה את מוזמנת לעלות לאוניברסיטת חיפה ולעשות דוקטורט על נשר. ויקיפדיה אינה תחליף לכך.

קביעת שם העיר נשר ושכונותיה - בקשת עזרה[עריכת קוד מקור]

מחפשת עזרה באיתור ההחלטות בדבר קביעת שם העיר ושכונותיה. עד 1952 , נשר, תל חנן ובן דור היו יישובים נפרדים עם מועצה מוניציפאלית נפרדת. ב-1952 נעשו בחירות ונקבע שם היישוב המאוחד נשר. בכתבות שמצאתי בדבר ראיתי שהיו תהיות בקשר לקביעת השם העתידי של היישוב המאוחד. היישוב בלד א-שייח' הפך לתל-חנן עוד בשנת 1948. מצאתי התייחסויות למקום כתל-חנן כבר בדצמבר 1948. לעומתו בן דור המשיכה להיקרא בעיתון דבר חוואסה כשם היישוב הערבי עד 1952. רק לאחר אחוד היישוב המקום נקרא בפרסומי המועצה בעיתון "בן-דור". אני מניחה שזו היתה החלטה של המועצה המאוחדת של היישוב. אשמח לכל עזרה בנושא Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 08:46, 5 באפריל 2010 (IDT)

תמונות[עריכת קוד מקור]

בערך הזה יש יותר מידי תמונות. הרבה יותר מידי תמונות. צריך לצמצם ולהפנות לגלריות בוויקישיתוף. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 02:11, 18 באפריל 2010 (IDT)

יוני, עדיין לא גמרתי לכתוב את הערך. כאשר אסיים אעבור שוב ואז אבדוק את יחס התמונות לערך. אודה לך אם תחכה בסבלנות Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 06:53, 18 באפריל 2010 (IDT)
זו הייתה הערת ביניים (קל לראות שאת עדיין עובדת על הערך). הערות ביניים אינן מעידות על חוסר סבלנות. למה להיות אנטי? ‏Yonidebest Ω Talk‏ 14:16, 18 באפריל 2010 (IDT)
לא הייתי אנטי Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 16:35, 18 באפריל 2010 (IDT)
בכל מקרה, אולי תרצי לעשות שימוש בתבנית {{מצגת}} (אבל כמובן, לא להגזים כי בכל זאת התמונות עולות יחד עם שאר הדף ותמונות רבות יכבידו עליו). ‏Yonidebest Ω Talk‏ 03:45, 20 באפריל 2010 (IDT)
יוני, רציתי להבין במה מדובר נכנסתי לערך אייאפיאטלאייקוטל (שמי שצליח לבטא את שמו יקבל ממני פרס) ולא ראיתי כל מצגת כנ"ל בדוגמאות האחרות שמוצעות בתבנית. האם אתה יכול להפנות אותי לדוגמה כדי שאבין במה מדובר? דרך אגב תצוגת התמונות עכשיו בערך אייאפיאטלאייקוטל. ממש לא מוצלחת Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 07:15, 20 באפריל 2010 (IDT)

ביקורת עמיתים[עריכת קוד מקור]

אז אחרי שהעברתי קצת ויש עך הערך, הנה ביקורת העמיתים שלי.

  • קצת מפריע לי שהעיר מוגדרת כשוכנת במפרץ חיפה, כי משתמע מכך שהיא לחופו של המפרץ. אולי כדאי לנסח את זה טיפה אחרת.
  • רואים שהערך נכתב בשלבים. משפטים בהמשכו מסבירים מונחים בתחילתו ויש בו קישורים חוזרים לעייפה. תזכורת קטנה: אין זה נהוג לקשר יותר מפעם אחת לערך, מתוך הנחה שאילו רצה הקורא לעבור לערך המקושר, היה עושה כבר בקישור הראשון. יחד עם זאת, בערכים גדולים עוד ניתן להקל ולהגביל ללא יותר מפעם אחת לכותרת ראשית. רצוי לעבור ולראות על אילו מהקישורים אפשר לוותר (ויש הרבה כאלה) ואילו מונחים, אישים או מקומות ניתן להגדיר או לתאר קודם.
  • בהערות שוליים זהות משתמשים בתגית refname או בפרמטר "שם" במקבילתה העברית {{הערה}}. אני אישית מעדיף את זו העברית; היא פחות מסובכת. דבר נוסף לגבי הערות שוליים הוא שאם כתוב מקור, למשל ספר, בפרק "לקריאה נוספת", נהוג לקצר ולכתוב את שם משפחת הסופר בהערה ולא את שם הספר.
  • הפרק "נשר בספרות" צריך להיות בין האחרונים.
  • לשם מה הפרק על הכפר יאג'ור, אם יש עליו ערך נפרד?
  • אולי זו רק הראייה המרחבית שלי, אבל בתמונה הפנורמית הראשונה בגלריית התמונות, רשום שהתמונה צולמה מכביש 75 לכיוון דרום. זה לא נראה כל כך הגיוני, משום שאז זה אומר שהכביש רץ מדרום-מערב לצפון-מזרח. אם כבר, נראה שהיא צולמה לכיוון מערב.
  • ואם כבר מדברים על גלריית התמונות, הייתי אומר שהפרק הזה הוא לא ממש קונבנציונלי לעומת ערכים אחרים שנתקלתי בהם, במיוחד עם התמונות של פעם והיום.

זהו לבינתיים. Kulystab • שיחה • לורד קיצ'נר רוצה אתכם. התגייסו למיזם המלחמה הגדולה! • כ"א באייר ה'תש"ע • 20:16, 4 במאי 2010 (IDT)

תודה קולי על כל ההערותיך.
  • אני מסכימה שיש דברים החוזרים על עצמם. אני אעבור ואתקן. כפי שציינת לקח לי 4 חודשים לכתוב (בעיקר בגלל עבודת מחקר רבה).
  • לגבי הערות השוליים: כאשר כתבתי את הערך פלינדרס פיטרי, עברתי ביסודיות על הנהלים של ויקיפדיה. ולכן בכל פעם שאני לא בטוחה אני הולכת לערך זה. שם כתבתי הערות שוליים במתכונת מלאה. אני אתקן לגבי הערות שוליים זהות.
  • הפרק נשר בספרות: לאן אתה מציע להעביר אותו?
  • הפרק יאג'ור. כתבתי אותו לפני שנכתב הערך. התלבטתי מספר פעמים אם להוריד את הפרק או לא. אני צריכה לחשוב איך לשלב את המידע הנמצא שם הקשור בהיסטוריה של נשר
  • התמונה הפנורמית- צולמה מכביש 75 הנמצא מצפון לנשר לכוון דרום דרום מערב. רציתי לתפוס את כל העיר ולכן לא עמדתי במרכז אלא בצדה המזרחי יותר של העיר. הר הכרמל כוונו הכללי הוא הוא דרום מזרח.
  • לגבי מפרץ חיפה, השאלה היא מהם גבולותיו של השטח הנקרא מפרץ חיפה. שטח העיר נשר מגיע עד הצ'ק פוסט. ונמצא מדרומו של צ'ק פוסט (אזור). בערך זה נכתב שהוא כלול במפרץ חיפה. אשמח לשמוע דעה נוספת בנושא.
  • לגבי התמונות. העברתי חלק גדול מהתמונות למצגות. התמונות של פעם והיום הם רעיון שלי. אני אנסה להכניס אותם לתצוגה הניתנת לפתיחה על ידי לחצן הצגה.

ושוב תודה על השקעתך ועל הערותיך Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 20:43, 4 במאי 2010 (IDT)

האמת, יצאתי לא בסדר. מניתי רק חסרונות ולא יתרונות. לא כך צריך לנהוג. סליחה, חנה, מגיע לך ח"ח על ערך מפורט, במיוחד לעיר מסדר גודל קטן כמו של נשר. יש בערך שפע מקורות, פסקת המבוא לעניין והערך מכסה את ההיבטים העיקריים של ערך אודות עיר (מקור השם, היסטוריה, גאוגרפיה/שכונות, אתרים ותרבות). אולי אפשר להוסיף פסקה בעניין הספורט (ולא רק על האצטדיון כאתר).
את הפרק של נשר בספרות אני מציע להעביר לאחרי הפרק על ראשי המועצה. ועוד שני דברים, שראיתי עכשיו: 1. חבל שאין בערך מפה של העיר עצמה עם השכונות והכבישים הראשיים. כדאי להתייעץ בסדנה איך אפשר להפיק מפה שלא תפר ז"י. 2. בתת הפרק התהוות שכונת נשר יש אצלי רווח לבן ענק. יכול להיות שזה רק אצלי, אבל אם לא, אז כדאי לתקן. Kulystab • שיחה • לורד קיצ'נר רוצה אתכם. התגייסו למיזם המלחמה הגדולה! • כ"א באייר ה'תש"ע • 21:41, 4 במאי 2010 (IDT)
נשר אולי קטנה בכמות תושבים אבל גדולה בהיסטוריה, יפה ביום יום ועם עודפים תקציביים. על כמה יישובים אפשר להגיד זאת . אני אעבור מחר על כל הערך שוב. אני צריכה ראש רענן. לגבי המפה. יש לי אישור בכתב של עיריית נשר לקחת חומרים מהאתר של העירייה. (ראה בתחילת דף זה) יש מפה של העיר באתר של העירייה. תודה על הרעיון אני אפנה לסדנה. Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 21:50, 4 במאי 2010 (IDT)
קולי, לצערי אין מה לכתוב גדולות ונצורות על הספורט בנשר. יש כמובן אצטדיון ונפתח בשבוע שעבר קאנטרי קלאב שלטענת הנואמים בערב הפתיחה הוא הגדול ביותר בארץ. פעם היתה קבוצת כדורגל מפוארת בשם הפועל תל חנן שהגיעה לליגה א' כאשר ליגה זו היתה השנייה. והיא היתה גאוות העיר אני חושבת שהיא עדיין קיימת אבל היא נמצאת אם היא קיימת עדין בליגה ב'-ג'-ד' (אין לי מושג) Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 13:10, 5 במאי 2010 (IDT)
מה לגבי כדורסל/כדוריד/שחייה/אתלטיקה/סקווש...? אם אין, לא נורא. Kulystab • שיחה • לורד קיצ'נר רוצה אתכם. התגייסו למיזם המלחמה הגדולה! • כ"ב באייר ה'תש"ע • 20:08, 5 במאי 2010 (IDT)
קולי, התייחסתי לכל הערותיך, אני מקווה שסילקתי את כל הכפילויות, הורדתי קישורים מיותרים, הורדתי את הפרק יאג'ור, הזזתי את הפרק נשר בספרות לסוף, שיניתי את ההגדרה של מקום העיר ביחס למפרץ חיפה. טיפלתי בהערות השוליים הכפולות. העברתי לתגית בעברית בכל מקום שהיה דרוש תיקון. חלק נשארו במתכונת האנגלית כפי שמופיע במסך במצב עריכה. לגבי פעם והיום ביקשתי מברוקולי פתרון, הוא עשה פתרון אחר שאני פחות אוהבת. אני מקוה שהוא יצליח לעשות את הפתרון שאני ביקשתי. אם יש לך כוח האם תוכל לעבור שוב? תודה על הכל Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 21:11, 5 במאי 2010 (IDT)

האם העיר נשר נמצאת במפרץ חיפה?[עריכת קוד מקור]

(הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה)

בביקורת עמיתים של קוליסטאב על הערך נשר (עיר) הוא כתב לי "קצת מפריע לי שהעיר מוגדרת כשוכנת במפרץ חיפה, כי משתמע מכך שהיא לחופו של המפרץ. אולי כדאי לנסח את זה טיפה אחרת." תשובתי: לגבי מפרץ חיפה, השאלה היא מהם גבולותיו של השטח הנקרא מפרץ חיפה. שטח העיר נשר מגיע עד צומת הצ'ק פוסט. ונמצא בצמוד ומדרומו של צ'ק פוסט (אזור) (בין אזור זה להר הכרמל) בערך זה נכתב שאזור הצ'ק פוסט כלול במפרץ חיפה. אשמח לשמוע דעות נוספות לגבי הגדרה זו. תודה Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 08:24, 5 במאי 2010 (IDT)

נדמה לי שזה נושא לשיחה של הערך. ב"כל מקום ואתר" היא מוגדרת כיושבת במפרץ חיפה. מצד שני אמנם השטח הוא עד הצק פוסט (בעיקר מסחר וכו') אך העיר עצמה יושבת על מורדות הכרמל. כן, אני יודע שלא עניתי קביעה מוחלטת... Shannen - שיחה 08:37, 5 במאי 2010 (IDT)
בתי המגורים של העיר רובם יושבים במורדות הכרמל, מיעוטם, חלק משכונת תל חנן ושכונת מרכז נשר, יושבים במישור. אבל כל אזור העסקים של העיר במישור. זהו אזור שבזמנו היה גם אזור מגורים. שכונת נשר במקור הוקמה במישור באזור סביב בית החרושת ולא על ההר. אזור עסקים של יישוב הוא חלק מיישוב. אשמח לשמוע דעות נוספות Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 08:50, 5 במאי 2010 (IDT)
מבחינה גאוגרפית-מהותית, מפרץ חיפה הוא גוף המים ולא היבשה שסביבו. בלשון הדיבור, "מפרץ חיפה" מתייחס גם לשטחים המישוריים שלחופיו. המורדות המזרחיים של הכרמל זה כבר מתיחה נוספת של העניין. באנציקלופדיה רצוי לדייק, והיות וקל מאוד לאפיין גאוגרפית את מיקומה של נשר במונחים אחרים, עדיף לעשות זאת. Magister • שיחה 09:01, 5 במאי 2010 (IDT)
ראיתי שיש שני ערכים בויקיפדיה מפרץ חיפה (רובע) ומפרץ חיפה. אז מה דעתך על הניסוח השוכנת ב"אזור מפרץ חיפה" וקישור לערך מפרץ חיפה (רובע)? ציון רק עמק זבולון והר הכרמל לא מסבירים בבירור את מיקום העיר. בערך חיפה כתוב: "לגיוון הטופוגרפי הזה מצטרף גם מפרץ חיפה שהעיר יושבת לדרומו" נראה לי שמשפט זה מתאים גם לנשר שהיא קרובה למפרץ חיפה יותר מרוב רובעי העיר חיפה Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 09:21, 5 במאי 2010 (IDT)
הוספת כרגע משמעות נוספת של "מפרץ חיפה" (על השתיים שכבר מניתי), וזה לבד מעיד על בעייתיות השימוש במונח להגדרת מיקומה של נשר. אם לדעתך ממש נדרש לכלול את המונח מפרץ חיפה (היינו הקשר למפרץ חיפה ממש חזק בתודעת אנשי נשר והסביבה), כנראה עדיף ניסוח כמו "בשיפולים המזרחיים של רכס הכרמל ובדרום מישורי מפרץ חיפה", או "גובלת ברובע מפרץ חיפה של העיר חיפה", או משהו כזה. קצת יותר מסורבל, אבל חותר יותר לדיוק גאוגרפי. Magister • שיחה 10:12, 5 במאי 2010 (IDT)
קשר אמיץ מאד. אני מאמצת את הניסוח "בשיפולים הצפוניים של רכס הכרמל ובדרום מזרח מישורי מפרץ חיפה", תודה Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 10:55, 5 במאי 2010 (IDT)
איך צפוניים? מקסימום צפון-מזרחיים... Magister • שיחה 11:29, 5 במאי 2010 (IDT)
או קי "זול זיין" (אידיש) בכל מקרה הם יותר צפוניים מאשר מזרחיים. כאשר אני מסתכלת מחלון ביתי על ההר אני לא רואה את המזרח, אלא את הצפון. מעצבן הכרמל הזה. לא יכול היה להתפרש בקו ישר מזרחה? Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 11:37, 5 במאי 2010 (IDT)

שכונות-רמות יצחק[עריכת קוד מקור]

אין קשר ישיר בין בנייתם של אשכול הפיס, אולם הספורט, ומגרשי הטניס. למעשה נבנו התחלה שני מגרשי טניס (3+3). לאחר מכן נהרס מגרש טניס אחד, ועל שטחו נבנה אשכול הפיס. אולם הספורט נבנה בנפרד. 89.138.111.31 09:42, 7 במאי 2010 (IDT)

אם אתה תושב השכונה, האם אה יודע מתי נבנה כל מבנה? Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 16:35, 7 במאי 2010 (IDT)

שתי הערות טכניות[עריכת קוד מקור]

קודם כל ברכות על הערך המרתק, השכלתי.

עכשיו להערות:
  • בפסקה "רעיון הקמת בית חרושת למלט" יש ציטוט ואחריו השורה "בעקבות המלצה זו הוקם יישוב הפועלים נשר." הבעייה שיש רווחים אחרי הציטוט, והשורה נראית תלושה ואינה שייכת לפסקה שלפניה. למרות שבתיבת העריכה הכל כתוב ברצף. לא הצלחתי לסדר כך שיראה יותר טוב, אולי למישהו יש רעיון.
  • סמל העיר מופיע בתבנית בהתחלה, אבל כשהגעתי לקרוא על הסמל היה חסר לי לראות אותו במקביל. האם יש אפשרות לשים את הסמל גם בפסקה שמתארת אותו?
בברכה, רחל - שיחה 23:08, 7 במאי 2010 (IDT)
ראיתי שעברת על הערך. תודה רבה. אני אעבור על ג'יין אוסטן מחר. אני רוצה עוסקת עכשיו בהעלאת תמונות. לגבי השורה, שנראית תלושה, אני אבקש עזרה ממומחי המחשבים כאן.. לגבי הסמל, אפשר לשים פעם נוספת בפרק, השאלה איך הכפילות הזאת תתקבל? Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 23:22, 7 במאי 2010 (IDT)
בקשר לסמל, כדאי שנחכה לדעות נוספות. רחל - שיחה 23:26, 7 במאי 2010 (IDT)

מה זה[עריכת קוד מקור]

"תבליט בסגנון סוציאליסטי"? ברי"א 14:04, 12 במאי 2010 (IDT)

ברי"א, התבליט הפיסולי נעשה בסגנון שהיה מקובל מאד בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20 בפיסול הירואי ודרמטי. שים לב לתנוחה של הדמות עם המבט לעיל והרובה במצב אוחז/נופל מידו. את הביטוי הזה שמעתי מהאדריכלית החיפאית נועה שיק שמדריכה בסיורים בחיפה, בסיור בתים שהיא עשתה בחיפה ובנשר. חשבתי שהוא מבטא יפה מאד את הסגנון הפיסולי. ראיתי סגנון פיסולי זה בטיול בויטנאם. אבל הביטוי הזה ממש לא מהותי בעיניי ואם אתה חושב שזו בעיה שהביטוי יישאר, אני אסירו Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 07:47, 13 במאי 2010 (IDT)
ראיתי את התבליט, אך אינני מבין את הקשר בין הסגנון ההירואי והדרמטי לסוציאליזם. סגנון מתייחס בדרך כלל לסגנון אדריכלי או אומנותי, ולכן לא ברור לי מה פירוש סגנון סוציאליסטי. אין לי עניין להסיר את זה, אבל לטובת קוראינו, כדאי לדעת מה זה ואם זהו הביטוי הנכון בהקשר זה. ברי"א • שיחה • כ"ט באייר ה'תש"ע • 13:30, 13 במאי 2010 (IDT)
אני אשנה את הניסוח . תודה על הערה Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 14:08, 13 במאי 2010 (IDT)
שיניתי Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 17:26, 13 במאי 2010 (IDT)

תזכורת[עריכת קוד מקור]

להערה חשובה של גילגמש מרשימת ההמתנה: יש להרחיב את הפסקה "אוכלוסייה" (מהגרים\ישראלים\יהודים, מעמד סוציו-אקונומי מפורט יותר, וכדו'). חנאי? ש'מצב? גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 14:37, 12 במאי 2010 (IDT)

ראה התייחסותי לנושא בדיון למועמדות. חנה Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 11:52, 13 במאי 2010 (IDT)

מרשימת המתנה להצבעה[עריכת קוד מקור]

מועבר היום, בהצלחה ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 07:01, 28 במאי 2010 (IDT)

עבודה מרשימה של חנה, למדתי והשכלתי ואף נהנתי לקרוא. • עודד (Damzow) • שיחה • צאו מהחפירות! הטנקים קרבים! • 21:41, 10 במאי 2010 (IDT)
במבט מרפרף, אני ממליץ על ניסוח מחודש של הפתיח, ניסוח שלא יכלול פירוט ההיסטוריה ועל דיאטה כללית - הערך מפורט מאוד, לעתים פירוט יתר, כמו תיאור המכולת הראשונה. בברכה. ליש - שיחה 06:49, 11 במאי 2010 (IDT)
הפתיח כתוב בצורה סבירה בהחלט, ובהחלט עוזר להכיר בקצרה את תולדות העיר. ייתכן אפילו שיש מקום להרחיבו כך שיכלול היבטים נוספים, אך אין מדובר בדבר מה קריטי למומלצות. אני מוצא את הערך לא מפורט יתר על המידה, ולמדתי ממנו המון על נשר. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 18:23, 11 במאי 2010 (IDT)
אני נוטה להסכים עם ליש. גילגמש • שיחה 18:25, 11 במאי 2010 (IDT)
לפי מיוחד:דפים ארוכים הערך נשר (עיר) הוא ה-36 באורכו, ובין 35 הערכים שגדולים יותר ממנו יש 16 מומלצים. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 19:55, 11 במאי 2010 (IDT)
חשוב לא רק הגודל הנומינלי, אלא הפירוט היחסי. גילגמש • שיחה 20:02, 11 במאי 2010 (IDT)
כמובן. את הערך קראתי לאורך שלבי כתיבתו, ולא מצאתי בו פירוט יתר. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 20:04, 11 במאי 2010 (IDT)
הערך מפורט בהחלט ולכן הוא ברשימה זאת. אני לא מוצא שיש בו פירוט יתר ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 21:26, 11 במאי 2010 (IDT)
לצערי, עלי לחלוק עליך. ניקח את פרק הפתיחה. למשל המשפט: "ראשיתה בשכונת פועלים קטנה שנוסדה ב-1924 כמגורים לפועלי בית החרושת "נשר" שאך זה הוקם‏‏[1][2] ושכשמו היא נקראת" קודם כל אני מתקשה להבין כיצד ניתן לייסד "שכונה". אולי מדובר בפרבר, אבל נניח לזה. בהמשך הפרק יש תיאור נרחב מאוד של תולדות העיר בלי התייחסות לגאורפיה ולדמוגרפיה שלה. כאן פירוט היתר של ההיסטוריה בא על חשבון המידע המהותי שחסר בפתיח. אחר כך בא פרק היסטוריה גדול מאד שסוקר בפירוט רב את תולדות המקום. גודלו של הפרק הוא 58K מתוך 112K יחס זה אינו הולם, במיוחד בהתחשב בעובדה שבתוך ה-112 נכללו גם תבניות, קט' וכו. כלומר, גדולו היחסי של פרק ההיסטוריה הוא הרבה יותר מ-50%. יחס זה מצביע על פירוט יתר. אחר כך בא פרק קצרצר על האוכלוסיה - דבר זה אינו תקין. אוכלוסיה היא מרכיב מהותי של העיר וצריך להקדיש לה מקום רב יותר. מה שמעצים עוד יותר את הדעה כי פרק ההיסטוריה גדול מדי ומאפיל על הפרקים האחרים. אני לא אוהב את פרק האתרים, אבל זה באמת שאלה של טעם אישי אז לא אתערב בנושא ולא היתי מצביע נגד המלצת הערך בגלל קיומו של הפרק. הפרק הדן בראשי עיריית נשר קצר מדי ואין בו מידע על השלטון המקומי של נשר. מאיזו מפלגה מגיעים ראשי העירייה ואיך מתנהלים החיים הפוליטייים בנשר. אם אין כאלה, יש לציין זאת היות שמדובר במידע מהותי לתפקוד הערך. לאור כל זאת, אני בדעה שפרק ההיסטוריה גדול יתר על המידה ואילו פרקים אחרים, חלקם מהותיים, קטנים מדי. אני מציע לקצץ בחצי את פרק ההיסטוריה ובמקום שיתפנה להרחיב את החלקים האחרים. יש לזכור - לערך אנציקלופדי יש גודל מומלץ סופי. הרחבות רבות כל כך יש לעשות בספר. פיתרון אחר, מקובל אף הוא ונפוץ מאוד הוא מחיקת כל פרק ההיסטוריה, העברתו לערך נפרד "היסטוריה של נשר" וכתיבת פרק מצומצם בגודל של 15-20 קיליובייט (3-4 פסקאות) פתרון זה נראה לי טוב יותר מהפתרון הקודם שהצעתי. גילגמש • שיחה 10:20, 12 במאי 2010 (IDT)
גילגמש, הערותיך במקום. אבל ראה לדוגמה את עריכתי האחרונה. אני חושב שהתמודדתי יחסית בקלות עם האריכות שבפתיחה, בלי שמחקתי אף פיסת מידע. אם חנה מעוניינת אני חושב שלא הרבה משתמשים יכולים לרדת על הערך ולסיים בקלות עם החסרונות של הערך (חסרונות שהם יתרונות, מנקודת מבט של האמינות והמקצועיות של כותבת הערך). גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 10:28, 12 במאי 2010 (IDT)
עקבתי אחרי כתיבת הערך והייתי לאוזן קשבת לחלק מאיסוף המידע. לדעתי הערך נהדר וראוי להיות מומלץ. עברתי על כמה ערכי ערים (בישראל) ומצבו של נשר פשוט נהדר. לא מצאתי שהערך זקוק לפיצול, דיאטה והוספת מידע על מה שנכתב. אני כמובן בעד. סקרלט • שיחה 10:33, 12 במאי 2010 (IDT)
ראשית, איני רואה חשיבות גדולה בשמירה על כל "פיסת מידע" כתיבה אנציקלופדית היא פעמים רבות מחיקה. כמו גיזום העץ כדי לעזור לו לצמוח ולהיות יפה יותר. לגבי עצם העריכה שביצעת - זה לא רע, אבל זה לא טיפל בבעיה המהותית של פרק הפתיחה - הוא מוקדש לתולדותיה של נשר. עיר זה קודם כל אנשים ומבנים ולא היסטוריה. כך לפחות אני רואה את זה. לכן, חשוב לציין מי גר שם והיכן היא נמצאת. פסקת הגאורפיה בפרק הפתיחה מספקת את המידע הגאוגרפי הרלוונטי, אך חסרה פסקת הדמוגרפיה. האם זאת עיר גדולה? קטנה? גרים שם יהודים? ערבים? בני לאומים אחרים? מאיפה הגיעו תושבי העיר? האם רובם ילידי הארץ? מהגרים? אם מהגרים אז מאיפה? אציין שהמידע הזה לא קיים גם בפרק הדמוגרפיה שאמור להרחיב על הנושא. זה מידע מהותי לפתיח. גילגמש • שיחה 10:34, 12 במאי 2010 (IDT)

אני חושב שגילגמש צודק. הערך ארוך מדי, לא הגיוני שמומלץ על נשר יעלה באורכו על מומלצים של ערים אחרות, גדולות בהרבה ממנה. כל נושא הקמת המפעל צריך להיות בערך אחר, ולתמצת אותו. כך גם פרק ההיסטוריה - יש לקצץ. אפשר לנפח כל ערך עד אינסוף וצריך לדעת לפעמים לשים את הגבול. לזכותה של חנה יש לציין כי ניכר שהושקעה עבודה רבה ושהנושא מלהיב אותה - מה שמבטיח כתיבת ערכים מצויינים. איתן - שיחה 10:43, 12 במאי 2010 (IDT)

חבר'ה, זה ערך פצצה. עם מעט יותר מאמץ ופחות קיטורים הערך הזה יהיה מומלץ. גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 14:11, 12 במאי 2010 (IDT)
נחי, החבר'ה לא מקטרים, יש ביקורת ממוקדת וגילגמש אפילו נתן ניתוח מפורט - עדיף להתייחס לנקודות שהועלו ולהזהר מפצצות. בברכה. ליש - שיחה 14:15, 12 במאי 2010 (IDT)
סבבה. המילה "קיטור" לא משהו. אבל הם לוקחים את זה סבבה. יענו קווולים. גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 14:17, 12 במאי 2010 (IDT)
חנה! כתבתי לך את דעתי בדף שיחתך. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 11:40, 12 במאי 2010 (IDT)

נשר - התייחסות להערות לעיל[עריכת קוד מקור]

הסיפור של הקמת היישוב נשר הוא סיפור ייחודי בתולדות ההתיישבות בארץ ישראל. לא היתה כל החלטה להקים יישוב. בכל עליה של יישוב על הקרקע קדמה לכך החלטה . בנשר לא היתה כזאת. מה שהיה הוא ייזמים שהחליטו להקים מפעל לייצור מלט. ופועלים בשנות ה-20 של המאה ה-20 שחיפשו עבודה בנרות ומצאו אותה בנשר. ובגלל שלא רצו ללכת ברגל כל יום 16 ק"מ הלוך וחזור דרך יישובים ערבים עויינים הם החליטו להתיישב במקום והקימו צריפים ללא תשתית ללא סדר ללא ארגון. זו לא נהריה שהוקמה ע"י הייקים כאשר אפילו לשתילים שנשתלו שם היתה תכנית. אי אפשר להבין את ההיסטוריה של הקמת היישוב מבלי להבין מה קרה במפעל. אני צמצמתי אותו ככל שניתן היה. הסיפור של הקמת המפעל הרבה יותר מפורט. ההתייחסות למשל של גילגמש למילה שכונה. זו לא שכונה ביישוב רגיל. אין מילה בעברית שמתארת את מה שהיה. זה לא יישוב זו שכונת פועלים סביב בית החרושת. בסופו של דבר התושבים התארגנו והקימו ועד קהילה של ה"משהו הזה". "המשהו הזה" למדו בבית ספר שהמפעל בנה. התרחץ בבית מרחץ שהמפעל בנה. לקח מים בדליים מהמפעל הביתה וכו'. כמעט כל תושבי השכונה עבדו במפעל למעט מעט יזמים שפתחו מסעדה או מכבסה. אבל גם הם לא היה להם מה לעשות שם לולא המפעל. כאשר בארץ פסקה כמעט כל הבנייה והעבודה במפעל ירדה מאד, ביישוב/שכונה לא היתה פרנסה. אי אפשר לנתק אחד מהשני. גילגמש מחשב יחסים בין פרקים בערך. אני חשבתי שאנחנו לא הולכים לפי תבניות. אלא מתאימים את הערך למה שיש לכתוב עליו. יש ערך על ספר בית בודנברוק שאורכו 118,000 בתים, האם היסטוריה כל כך ייחודית של יישוב שהוקם בעליה השלישית לא יכול להכיל מחצית בתים מערך זה? . לגבי יתר ההערות. בדקתי את הערך תל אביב – ראיתי שיש שם רשימה שלמה של מוזיאונים, רשימה של כל סוג ספורט אפשרי. תחבורה ציבורית וכו'. בנשר אין קבוצות ספורט, אין מה לספר יותר מידי על התחבורה, לעומת זאת יש אתרים. לא ברורה לי הדרישה לגבי האוכלוסיה. יש נתונים סטטיסטיים משנת 2007. אין שינוי מאז. בנשר בעיקרון כולם יהודים. ההשוואה שנעשית עם ערכים כמו תל-אביב יוצרת דרישה שאינה מתאימה ליישוב. גם אם תקצצו את ההיסטוריה ב-100% אין מה לכתוב על קבוצות הספורט של נשר כי אין. לגבי ראשי המועצה /עיריה. הוספתי את הייצוג המפלגתי . ותודה לכל אלה שקראו את הערך בתשומת לב וטרחו להעיר את הערותיהם Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 20:07, 12 במאי 2010 (IDT)

חנאי, שימי לב כמה ק"ב לקח לך להבהיר את זה לנו; בערך 4-5; ואילו בערך זה מתפרש על פני עשרות. גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 20:12, 12 במאי 2010 (IDT)
הערך במתכונתו הנוכחית לא יכול להיות מומלץ, אך זהו ערך טוב ולא נדרשת פעולת תיקון כלשהי. אפשר להשאירו כמו שהוא. גילגמש • שיחה 20:13, 12 במאי 2010 (IDT)
לגילגמש. אתה מוזמן להצביע נגד.
לגוונא. כתבתי הסבר כדי שתבינו, כך לא כותבים ערך בויקיפדיה. הערת אגב. שמי חנה ולא חנאי Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 20:19, 12 במאי 2010 (IDT)
זאת אכן אעשה. גילגמש • שיחה 20:20, 12 במאי 2010 (IDT)
חבל שאת לא קשובה. גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 20:22, 12 במאי 2010 (IDT)
לגוונא, אני מאד קשובה. קראתי בתשומת לב כל מילה שכתבתם והתייחסתי לכל מילה. אבל האם להיות קשובה פירושו לעשות כל מה שאתם אומרים? אני כל כך משוכנעת שמה שאתם רוצים לעשות הוא שגוי שאני מוכנה לקחת את הצ'אנס שהערך לא יומלץ. כאשר התחריתי בתחרות מקצרמר למובחר עם הערך פלינדרס פיטרי נכנסו ויקיפדים רבים וערכו את הערך. ראיתי שפע של עריכות שאחד תיקן והשני ביטל והשלישי החזיר והרביעי ביטל וחוזר חלילה. למדתי מכך לקח חשוב. שיש דעות רבות למה שנכון או לא נכון. ואין זה אומר שאם א' חושב משהו הוא בהכרח צודק. ולגבי הערתך הבאה: "שימי לב כמה ק"ב לקח לך להבהיר את זה לנו; בערך 4-5;" אני יכולה לקחת עוד כמה ערכים מומלצים ולכתוב להם תקציר ולוותר על הערך. ממתי הסבר תמציתי הוא ערך? לדעתי לא אני לא הייתי קשובה. אני הסברתי את הייחוד של ההסטוריה של הערך ולא קיבלתי כל מענה לכל טיעוני מלבד הודעה שמבהירה לי חד משמעית שאם לא אקבל ב- 100% את דעתכם אז תצביעו נגד. זו זכותכם כמובן, כמו שזכותי להיות נאמנה לעצמי ולמה שאני מאמינה בו Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 22:43, 12 במאי 2010 (IDT)
אכן, אין חובה לקבל את ההערות. יתכן שאת צודקת והצורה הנוכחית של הערך עדיפה. לא מדובר בתכתיב, אלא בדיון ויש להתייחס אליו ככזה. כפי שאמרתי, מדובר בערך טוב והוא לא דורש תיקון מהותי ואפשר להשאיר אותו מבחינתי כמו שהוא. פשוט בשביל המלצה אני הייתי רוצה לראות את הדברים שציינתי. כמובן שתתכן דעה אחרת. גילגמש • שיחה 22:59, 12 במאי 2010 (IDT)
ייתכן ואת צודקת, אני לא יכול לשלול אפשרות כזו. פשוט אינפורמציה ברמת בית השימוש של הפועלים שגרו בשיכון העובדים של המפעל שסביבו נבנתה העיר, נראית לי כמו חריגה משמעותית ובלתי סבירה מהנושא של הערך. לא די בכך, אלא שיש לנו ערך על המפעל, בו אפשר לשלב את כל המידע בצורה מתאימה יותר, ולהפנות אליו מהערך על העיר. בניגוד לכמות עובדות גדולה מידי במקום אחד, פיצולן רק יעמיק את ההבנה של הקורא. גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 23:51, 12 במאי 2010 (IDT)
לדעתי הערך מדי מפורט. את כל החלק על בית החרושת צריך להעביר לערך מיוחד על בית החרושת. למרות שהוא חלק מההיסטוריה של העיר נשר. ניתן לתמצת אותו בקצרצרה. ראיתי שזה נעשה במשך היום, אבל עכשיו זה שוב נמצא בערך. זוועיד אבו איברהים - שיחה 20:47, 12 במאי 2010 (IDT)

לדעתי הערך מרתק, לא ארוך מידי ולא מפורט מידי. כל הייחוד של העיר היא בהיסטוריה שלה. אם תקצצו את פרק ההיסטוריה, אתם הורסים את הערך. מה יישאר, תבנית סטנדרטית של יישוב עם פירוט האוכלוסיה והמיקום. זה לא מעניין, ובטח לא יהיה מקום לערך מומלץ. בברכה, רחל - שיחה 22:53, 12 במאי 2010 (IDT)

אני מסכים עם גוונא. אהבתי את השינויים שהוא ביצע בערך. אם יש ערך על המפעל, אין שום סיבה לכתוב בכזה פירוט את ההיסטוריה שלו בערך הזה. גם אם ההיסטוריה של העיר שזורה בהיסטוריה של המפעל. מלבד זאת, לא הבנתי למה צריך פירוט כזה גדול על הצרכנייה הראשונה ביישוב. יורי - שיחה 01:56, 13 במאי 2010 (IDT)
ואם כבר הזכיר גילגמש את עניין השלטון המקומי, כדאי גם להרחיב על מועצת העיר: כמה אנשים מכהנים בה, מהו השיוך הפוליטי שלהם וכו'. Kulystab • שיחה • שהאחרון מימין ייגע בשרוולו בתעלה • כ"ט באייר ה'תש"ע • 02:26, 13 במאי 2010 (IDT)
כנראה שהאמת היא היכן שהוא באמצע. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 02:27, 13 במאי 2010 (IDT)
יש יותר מאמת אחת, אבל כאן אנו נזקקים לאמת אנציקלופדית. כתיבה אנציקלופדית שונה מכתיבה סיפורית, כתיבה אנציקלופדית, מעצם הגדרתה היא כתיבה רזה ותמציתית. אותן עובדות, שניתן לספר במשפט קצר או בכמה משפטים - באנציקלופדיה עדיפה הדרך הקצרה. חשוב לנפות את המוץ מהתבן, צריך לתת לקורא את העובדות החשובות ולא להציף אותו בעובדות פחות חשובות. אם הערך מוצף בעובדות פחות חשובות, תשומת הלב והריכוז של הקורא יוסטו מהעיקר. כמובן שיכולה להיות מחלוקת מה חשוב ומה לא, אבל, עם כל הכבוד, בערך הזה יש הרבה מדי עובדות שחשיבותן זעירה עד אפסית.
ועוד משהו,ביטול סיטונאי של עריכות של ויקיפדים אחרים אינו עושה טוב, לא לאווירה ולא לערך זה. מעבר לכך, אפילו תיקון טעות כתיב שוחזרה וטעות הכתיב (ראו ביטול עריכתו של נחום) הוחזרה לשכון בערך... בברכה. ליש - שיחה 03:15, 13 במאי 2010 (IDT)


כתבתי בערך פרק גיאוגרפיה, והרחבתי את הפרק המספר על השלטון המוניציפלי של העיר והמפלגות. שוחחתי היום עם דובר העירייה לגבי הרכב האוכלוסיה , המידע המופיע בתבנית עיר בתחילת הערך משקף נאמנה את המצב הנוכחי. שם החלוקה היא לפי 21,700 תושבים . נכון לפברואר 2010 יש בעיר 23,094 תושבים. בהרכב דומה. האם יש צורך לציין שוב בתוך הפרקים את מה שכתוב בתבנית? Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 11:41, 13 במאי 2010 (IDT)

עכשיו שיש פרק גאוגרפיה, נראה לי נכון להכניס אליו את פרק השכונות כתת-פרק. Kulystab • שיחה • שהאחרון מימין ייגע בשרוולו בתעלה • כ"ט באייר ה'תש"ע • 11:56, 13 במאי 2010 (IDT)
או קי קולי, אתה על הכיפאק Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 12:13, 13 במאי 2010 (IDT)

אני בעד. ככלל אני חושב שבויקיפדיה צריך להעמיק בעבר ולא בהווה, שהוא נכון לעת כתיבת הדברים ויהיה שונה בעוד שנתיים (ואז חלקו יהיה שגוי). Shannen - שיחה 19:37, 13 במאי 2010 (IDT)

עדכון הערך נשר על פי הערות לעיל[עריכת קוד מקור]

להלן השינויים והעדכונים שהוכנסו בערך נשר בהמשך להערות לעיל.

  1. הוסף פרק גיאוגרפיה, ופרק השכונות הוסף כפרק משנה שלו
  2. הוסף פרק מינהל ציבורי המפרט את הפעילות הפוליטית בעיר ואת פעילות העירייה. פרק סמל העיר ופירוט ראשי המועצה הוספו כפרקי משנה שלו
  3. פרק אוכלוסיה - הפך לפרק מדדים וסטטיסטיקה והוספו נתונים מעודכנים שהתקבלו מדובר העירייה
  4. הוסף פרק ספורט
  5. אורגן מחדש מבנה הפרקים על פי ההצעה של גוונא.
  6. נעשו גם עריכות שונות בטקסט

אני מקווה שתהיו שבעי רצון מהשינויים והתוספות שהוכנסו בערך. תודה לכל מי שטרח וקרא את הערך והעיר את הערותיו Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 20:00, 17 במאי 2010 (IDT)

חנה, שוב כל הכבוד על הערך המושקע למדי, ועל השיפורים שהכנסת בו.
בכל זאת הרשי לי להעיר, ששווה לנסות לראות מה ניתן לקצץ, כי כמה מאיתנו חושבים שלעיתים יש פירוט יתר. אולי אפילו בקשי ממישהו אובייקטיבי - חבר, קרוב משפחה, משתמש אחר - שיקרא את הערך, ויחווה את דעתו בנוגע לאורך הפסקאות עליהן כתבנו קודם. גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 20:40, 17 במאי 2010 (IDT)
גוונא, ראיתי מה קיצצת מהערך, ובעוד שאני יכולה להבין מדוע המידע על רעיון הקמת המפעל לדעתך מיותר, (למרות שאיני מסכימה) אני לא יכולה להבין למה כל הטקסט המספר על הקמת היישוב שאינו קשור בבית החרושת (אבל משולב בתוך הפרק כי היישוב נולד באקראי) הוא מיותר. לטקסט הזה אין כל קשר לבית החרושת, בעריכה שלך היישוב נולד פתאם, כאילו אלוהים אמר "ויהי יישוב" ופתאום היה יישוב קריצה. הסיפור של הקמת היישוב נשר הוא ייחודי בגלל שבעצם לא היתה שום החלטה להקים יישוב. ולכן מבלי לשלב את הסיפור של בית החרושת (שאני ממש תימצתתי) הוא לא ניתן להבנה. אחד הדברים הכה יחודיים לויקיפדיה היא הגמישות. אז אני מציעה להיות גמישים ולא להסתכל על כל ערכי היישובים לפי תבנית אחת, אלא לאפשר גם קיום ערכים שחורגים מהתבנית הסטנדרטית. תודה Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 22:48, 17 במאי 2010 (IDT)
אמנם זה לדף השיחה יותר, אבל מכיוון שהדיון על הערך ממילא הוסט לפה ומכיוון שהדיון ממילא יועבר לשם, אכתוב זאת פה. אני חושב שההוצאה של תתי-הפרקים על ההגנה על נשר ועל הקמת השכונות מפרק ההיסטוריה לפרקים ראשיים נפרדים איננה נכונה מבחינה רעיונית. פרקים אלה הם באופן מובהק היסטוריים ולכן קשה לי להבין מדוע הם הוצאו, כאילו הם עצמאיים מההיסטוריה. Kulystab • שיחה • שהאחרון מימין ייגע בשרוולו בתעלה • ה' בסיוון ה'תש"ע • 23:01, 17 במאי 2010 (IDT)
קולי, גם אני חשבתי כמוך, אבל .... אשמח להחזירם לפרק ההיסטוריה. Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 23:05, 17 במאי 2010 (IDT)
לדעתי הערך עדיין עמוס בפרטים טריוויאליים, כמו הרפרטואר של תיאטרון החובבים או יישור שטח למגרש כדורגל בתאריך לא ידוע. כל הפרק על חיי הקהילה אינו מכיל מידע אנציקלופדיה ואפשר למחוק אותו או לתמצת אותו ל-3 או 4 שורות. בברכה. ליש - שיחה 23:20, 17 במאי 2010 (IDT)
הערך מצוין והגיע הזמן להעבירו להוספה למומלצים. אני מאוד בעד. סקרלט • שיחה 21:39, 22 במאי 2010 (IDT)

מאז הדיווח של ה- 17 במאי עשיתי עריכות נוספות בכל הערך, קוצצו כ-3,500 בתים, הורדו כפיליות שנמצאו וגם הורד הטקסט המספר על רפרטואר התיאטרון ויישור מגרש הכדורגל Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 07:22, 23 במאי 2010 (IDT)

נעשתה עבודה רבה באיסוף המידע ממקורות שונים ועריכתו והלוואי שהשקעה כזו תהיה בכל הערכים. יחד עם זאת הערך מטריח מאד את הקורא כי הוא עמוס מידי בפרטים. ביניהם פרטים אנקדוטאליים (דוגמה אחת מיני רבות: "הפועלים בשכונת הצריפים סבלו ממחסור במים והיו צריכים לסחוב מים בדליים מהבתים שנבנו למנהלים על ידי הנהלת בית החרושת. בקשותיהם מהנהלת בית החרושת לספק להם מים נענו בשלילה."); עובדות רקע נרחבות מידי, הפסקאות על המפעל מקומן בערך מורחב, אפילו הדיון על מקור השם אינו שייך לכאן אלא לערך על מפעל נשר; תיאורי ההמאורעות והקרבות סובלים אף הם מעודף פרטים (מתוך הפסקה על משפחת בן יעקב שכולה מיותרת: "את התקרה יצק מבטון, ובפינה הדרומית-מערבית של החדר השאיר פתח עלייה לגג אשר נסגר בדלת מתכת."); עודף התמונות אינו מיטיב עם הערך ויוצר רושם של פמפלט של לשכת התירות המקומית הבאה לפאר את יופי המקום. לסיכום: ערך צריך להיות נגיש לקורא, אם הוא מפורט מידי ומעייף בקריאה הוא יהפוך למצבה מפוארת ולא חומר קריאה חי ונושם. שנילי • שיחה 07:50, 23 במאי 2010 (IDT)
אני מסכים עם מרבית דבריו של שנילי (למעט עניין התמונות, שאיני רואה בו בעיה). הייתי מצפה למצוא מייד בתחילת פרק ההיסטוריה הפניה אל ערך מורחב - נשר מפעלי מלט ישראליים שבו יימצאו מרבית הפרטים העוסקים בייזום והקמת המפעל והתפתחותו. כן יש להיפרד, בכאב מסוים, מכמה וכמה פרטים נוסטלגיים, שהם חביבים כשלעצמם אבל דלי חשיבות בהיבט אנציקלופדי (פירוט מופרז בעניין המטבח, המכבסה, הצרכנייה, מבנה הצריפים וכו'), ואכן בהקשר זה כל הקטע העוסק במשפחת בן יעקב מיותר לחלוטין וחסר כל משמעות היסטורית החורגת מתחומי נוסטלגיה משפחתית ושכונתית. חנה - חשוב מאוד שתנסי לשפוט את הערך בעיניים של הקורא הסביר שאינו קשור קשר נפשי עז ליישוב ולחלוציו, ואינו משתוקק לכל בדל מידע טריוויה על נשר של פעם, אלא מעוניין במידע היסטורי ואנציקלופדי נטו. לקורא כזה, רוחב היריעה ועושר הפרטים מהווים גורם מעכב ומרתיע בקריאה. מכל מקום, הערך כתוב היטב ומשקף את אחת מעבודות איסוף הנתונים המרשימות ביותר שנעשו אי פעם בוויקיפדיה. הלשון טובה וקולחת והערך בכללותו נאה ומעניין (ודאי יחסית ממה שניתן היה לצפות מערך על עיירה-פרבר שהיא די רחוקה ממרכז עניין הציבור). ככל הנראה אצביע בעד מומלצותו גם אם לא ייושמו המלצותינו לעיל, אבל הייתי שמח אם כן יילקחו אלה בחשבון ויתקבלו בהבנה מצידך. Magister • שיחה 08:52, 23 במאי 2010 (IDT)
מגיסטר, תודה על הערותיך הבונות ועל ניסוח הביקורת. התלבטתי רבות איך להסביר את לידתו של היישוב. הבעיה היא שהיישוב נולד באקראי ואי אפשר להבין איך הוא נולד מבלי לשלב אותו בסיפור לידתו של בית החרושת של נשר. אני אשקיע מחשבה בנושא הזה. יחד עם זאת הערך על בית החרושת עדיין בעבודה , ומה שכתוב שם הועתק מהערך נשר (בתכנית שלי להרחיב את הערך על בית החרושת) ולכן הפניה אליו לא פותרת את הבעיה. גם אי אפשר להכניס בערך על בית החרושת את סיפורו של היישוב כי הוא באמת לא שייך. ומכאן מידע על בית החרושת שם במנותק מהיישוב ומידע בערך נשר על היישוב במנותק מבית החרושת תעשה שירות דוב לשני הערכים. לגבי הערותיך על פירוט היתר. אני אכניס שינויים. וסתם הערה קטנה קריצה, נשר בשנות עשרים והשלושים היתה לב העשייה הפועלית בארץ ישראל, חפוש בארכיון דבר עם המילה נשר מעלה שפע של כתבות ואזכורים. חבל שמידע זה נשכח היום. היום נשר היא עיר ולא פרבר של חיפה. ושוב תודה על כל הערותיך Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 10:20, 23 במאי 2010 (IDT)

עודף תמונות[עריכת קוד מקור]

העירו על זה כבר קודם אבל אני אחזור על זה שוב: בערך יש כמות מוגזמת לגמרי של תמונות. נכון שחלק מהן מוסתרות, ונכון שחלק מהן יושבות בתוך תבניות שונות אבל זה לא משנה את העובדה שיש פה יותר מדי תמונות - זה גם פוגע בערך וגם מי שבאמת רוצה לצפות בתמונות לא באמת יהנה מהן: קשה לנווט ביניהן, הן מוסתרות, מוקטנות, והעבודה עם מצגת תמונות לא סטנדרטית. מה שצריך לעשות זה דף גלריה פשוט בוויקישיתוף, כמו שהתחלתי בcommons:Nesher. ערן - שיחה 12:08, 28 במאי 2010 (IDT)

ערן, אכן העירו על כך קודם, התייחסתי לכך והורדתי תמונות והכנסתי גם למצגות. המצגת מאפשרת למי שרוצה לראות את התמונות להסתכל ומי שלא רוצה לא חייב להיכנס ואז הוא רואה רק תמונה אחת בלבד. לא ברור לי המשפט שקשה לנווט בין התמונות במצגת, לי אין בעיה. אני אפנה ליונידהבסט שיצר את המצגת ואשאל אותו על כך. לגבי העובדה שמצגת היא לא סטנדרטית, זה ללא ספק חידוש, אבל אני מעריכה שגם גלריית התמונות היתה פעם חידוש. אני לא רואה בעייה עם חידושים טובים. לגבי מה שיצרת בקומונס. אני לא מבינה את השימוש שלו. הרי כל הדף שיצרת כולל רק תמונות שנמצאות שם בקטגוריה נשר ובקטגוריות המשנה, אז מה המטרה של הדף הנוסף שיצרת? יוצר שם רק כפילות ויכול לבלבל את הנכנסים לשם. Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 16:18, 28 במאי 2010 (IDT)
אני לא רואה קושי לנווט בין התמונות. מקובל להיעזר בניווט בין תמונות באתרים הגדולים, ובאינטרנט בכלל. לא ברור לי על איזה סטנדרט אתה מדבר. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 17:38, 28 במאי 2010 (IDT)
העבודה עם מצגת תמונות היא לא סטנדרטית - זו פשוט לא תבנית נפוצה, ורוב המשתמשים לא מכירים אותה. אולי אפשר להשתמש בה לפעמים, אבל שימוש בה 3 פעמים בערך, ועם 8 תמונות בכל מצגת זה יותר מדי. מי שלא רוצה לצפות בתמונות - הערך מעט כבד יותר בשבילו, וזה דווקא פחות קריטי. הבעיה היותר קריטית היא מבחינת מי שכן רוצה.
התמונות צריכות להיות גלויות לעיני כל, בלי לחיצות על כל מיני קישורים של הצג/הסתר (בהקשר של הגלריה למטה) ובלי מצגת תמונות שמסתירה כל פעם את 7 התמונות האחרות. גלריה פשוטה היא הצורה הנכונה יותר להציג אוסף של תמונות: כך כל מה שמשתמש צריך אחרי שנכנס לגלריה הוא להשתמש בגלגלת, בלי להעביר את העכבר לפה ולשם - זו המשמעות של נגישות בהקשר זה (ובדומה לתלונות על התפריטים המתקפלים בווקטור...). חנה, מי שרוצה לראות את התמונות יסתבך עם השימוש בתבנית (אם בכלל יבחין ויכיר בקיומה). היתרון של גלריה על פני קטגוריה בקומונס הוא שאפשר להוסיף תיאור ולא רק להציג תמונות. ערן - שיחה 19:07, 28 במאי 2010 (IDT)
אשמח לשמוע דעות נוספות בנושא המצגת. ערן, לא התייחסת לשאלתי לגבי קומונס, אודה לך אם תוכל להתייחס לכך Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 22:00, 28 במאי 2010 (IDT)
כפי שאמרתי "היתרון של גלריה על פני קטגוריה בקומונס הוא שאפשר להוסיף תיאור ולא רק להציג תמונות". ערן - שיחה 01:35, 29 במאי 2010 (IDT)
ערן, אני יודעת מה זאת גלריה. אבל אני לא בטוחה שהבנתי את הצעתך. האם אתה מתכוון לבנות גלריה בקומונס כתחליף לגלריה בערך עצמו? Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 08:47, 29 במאי 2010 (IDT)
זה היה בהקשר לכפילות לכאורה עם הקטגוריה בוויקישיתוף. כן, לדעתי צריכה להיות גלריה בוויקישיתוף במקום בערך עצמו.ערן - שיחה 10:28, 29 במאי 2010 (IDT)
האם זה פתרון מקובל? לא ראיתי אותו אף פעם. האם יש לך דוגמאות לשימוש כזה, אשמח לראותן Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 11:58, 29 במאי 2010 (IDT)
דוגמאות לדפים כאלו בוויקישיתוף? זה מאוד מקובל באנגלית (למשל Merkava tank), וכבר תרגמתי בעבר גלריות לעברית (United Kingdom, Rhinoceros sondaicus). ערן - שיחה 17:50, 29 במאי 2010 (IDT)
גם אני סבור שיש תמונות רבות מידי בערך. מסכים עם ערן. מתניה • שיחה 23:38, 29 במאי 2010 (IDT)
היתה טענה לגבי המצגות שהן אינן סטנדרטיות. בדקתי וראיתי מי השתמש עד כה במצגות האלה ומסתבר שרעיון המצגת מצא חן לא רק בעיני. ראו בערך הגן הארכאולוגי בירושלים ערך מומלץ - 10 מצגות, אליפות העולם בכדורגל - 3 מצגות, ויש עוד. אני חושבת שזה פתרון נהדר המאפשר נווט קל ויוצר זמינות לתמונות מבלי שהן תופענה בין מילות הטקסט. הפתרון שהוצע ליצור גלריות תמונות בויקישיתוף הוא פתרון לא סטנדרטי בויקיפדיה העברית. אני עוסקת בהדרכות בבתי הספר וגם הדרכתי מרצים, רק שם גיליתי עד כמה אנשים לא מודעים לויקישיתוף ולא מכירים את הנושא. רבים יותר מכירים את ויקיפדיה. אבל כאשר אני מסבירה על ויקישיתוף אני מגלה למודרכים עולם חדש לחלוטין. מסתבר שהרוב לא טורח ללחוץ על הקישור לויקישתוף אלא רק מסתפק במה שכתוב בויקיפדיה. מצגת היא בתוך ויקיפדיה, ולכן פתרון זה עדיף. הוא מאפשר כמאמר הבדיחה הידועה "ירצו יסתכלו, לא ירצו לא יסתכלו" Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 08:59, 30 במאי 2010 (IDT)

בעיה באינטרנט אקספלורר[עריכת קוד מקור]

תיקון זה נובע מבעיה מוזרה באינטרנט אקספלורר, המוצגת בתקציר העריכה. הבעיה אינה קיימת בפיירפוקס. האם יש דרך להתגבר על הבעיה בדרך פחות מכוערת (לעבור לפיירפוקס, או לכרום, אני יודע, אבל צריך להתחשב גם באלה שאינם עוברים). דוד שי - שיחה 10:24, 29 במאי 2010 (IDT)

דוד, אני משתמשת באקספלורר. האם הפתרון שיצרתי יוצר בעיה בפיירפוקס או בכרום? וכפי שכתבתי אשמח לפתרון אלגנטי יותר Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 10:27, 29 במאי 2010 (IDT)
בפיירפוקס הוא שובר את השורה באמצע, בצורה שמפתיעה את הקורא. דוד שי - שיחה 10:31, 29 במאי 2010 (IDT)
לא הצלחתי לשחזר את הבעיה אצלי (ייתכן בגלל שיש לי מסך גדול יחסית, והחלון נפרס על רוחב גדול יותר) אבל הפתרון לא טוב כי הוא מניח שיש למשתמש גודל פונט, רזולוציה ורוחב דף מסוימים והבעיה תופיע במקום אחר (כנראה) כשלוחצים על הצג/הסתר בתבנית הראשונה.
ניסיתי לפתור את הבעיה על עיוור ושיחקתי מעט עם המיקום של התמונה והקטנתי את התבנית למעלה (קיצרתי טקסט, והקטנתי את סמל העיר שהיה מעט מרוח בגודל הקודם), אני מקווה שזה מסדר את זה. ערן - שיחה 10:54, 29 במאי 2010 (IDT)
נראה בסדר, העליתי את המפה קצת יותר למעלה. עכשיו אני רואה את כל הטקסט. ערן האם אתה יכול לבדוק שגם אצלך רואים את כל הטקסט? תודה Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 11:19, 29 במאי 2010 (IDT)
אני מלכתחילה לא נתקלתי בבעיה. ערן - שיחה 11:45, 29 במאי 2010 (IDT)

משפט פגום[עריכת קוד מקור]

"בסוף שנת 1947 החל ארגון "ההגנה" בנשר לגייס את חבריו להגנה על קיומו." - להגנה על קיומו?! - ל"הגנה" היו מטרות רחבות יותר. דוד שי - שיחה 10:30, 29 במאי 2010 (IDT)

הכוונה היתה להגנה על קיומו של היישוב. תיקנתי את המשפט. תודה על ההערה Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 11:21, 29 במאי 2010 (IDT)

הרכב האוכלוסיה כ-90% יהודים והשאר מדתות אחרות[עריכת קוד מקור]

misrad hapnim give information just about the nationality of the israelis.it must be a better way to say that there are other nationalities in nesher. Nachum - שיחה 11:25, 30 במאי 2010 (IDT)

כך נרשמים הנתונים ממשרד הפנים. ראיתי במו עיני את התדפיס שהוציאו בעיריה ממשרד הפנים ולהלן הנתונים המדוייקים נכון ל- 29 באפריל 2010:
  • יהודים - 21,367
  • ערבים - 70
  • דרוזים - 13
  • צ'רקסים - 1
  • השאר - 2,378
  • סה"כ- 23,829 תושבים
והם מתחלקים ל- 11,758 גברים, 12,071 נשים. Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 12:08, 30 במאי 2010 (IDT)
כאמור, נתוני משרד הפנים אינם מדוייקים, ואינם נחשבים לצורכים סטטיסטיקה. אגב "השאר" - הכוונה לרוב לעולים מחבר המדינות שאינם יהודים. ‏dMy‏ • שיחה • 12:15‏, 30/05/2010 • י"ז בסיוון ה'תש"ע
דמי, אני יודעת וזוכרת והפנמתי את כל מה שכתבת. אבל אין לי נתונים טובים יותר. אני מסכימה איתך לגבי הגדרת השאר. בנשר יש ריבוי של עולים חדשים שחלקם הגיעו עם בני זוג שאינם מוגדרים כיהודים על פי הדת היהודית, אבל הם בעצם חיים, חיים יהודיים, ילדיהם נשלחים למערכת החינוך בנשר שהיא יהודית. ומבחינתי יש להם זהות יהודית לכל דבר. האוכלוסיה הערבית, דרוזית והצ'רקסי הם בעיקרם סטודנטים ששכרו דירות בנשר בגלל קירבתה לטכניון ולאוניברסיטה Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 12:24, 30 במאי 2010 (IDT)

ליל הסדר תש"ח[עריכת קוד מקור]

המשפט:

"בליל הסדר תש"ח, 24 באפריל 1948 נדרשו תושבי בלד א-שייח', חוואסה ויאג'ור להסגיר את נשקם. הם סירבו ונטשו את הכפרים"

לא מדוייק. ראו שיחה:בלד א-שייח'#מה אירע ב-24 באפריל 1948. יוסאריאן מחוץ לחשבון - שיחה 16:23, 1 ביוני 2010 (IDT)

מדויק מאד. הפניה לדף השיחה מראה שהמקור שלך אין לו מקור למילה שהוא השתמש בה "פונו" ושזו דעתו של בני מוריס. וכפי שכתבתי לך שם אני אקרא גם את המקורות שלו. כבר דנו בכך, חבל שאתה לא מתאזר בסבלנות. האם אני לנצח אצטרך לעסוק בנושא הזה? Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 16:35, 1 ביוני 2010 (IDT)
לטובת מי שלא מעוניין לקרוא את הדיון הארוך, סיכום קצר של המידע שבידי, אותו הבאתי בדיון:
א. עד כמה שאני מבין אין מחלוקת על כך שההגנה תקפה את הכפרים בבוקר ה-24 באפריל באש מרגמות 3 אינץ' ומקלעים, דבר שלא מוזכר כעת בערך.
ב. בספרו לידתה של בעיית הפליטים, בעמודים 132-3, כותב בני מוריס כי לאחר שההגנה ביקשה מהערבים למסור את נשקם (ולא - יתקיפו את הכפר), מסרו לה 22 "רובים ישנים", מה שלא סיפק את מפקדי ההגנה שפתחו במתקפה. הערבים קראו לבריטים לתיווך, ואלה הגיעו כשעה לאחר תחילת המתקפה (היחידה הבריטית שהגיעה למקום דיווחה כי מן הכפר "כמעט לא השיבו אש").
ג. זמן קצר לאחר הגעת הבריטים נפסקו חילופי האש. התנהל משא ומתן קצר בין הבריטים, ה"הגנה" והערבים, וסוכם שהערבים יצאו את הכפר בליווי בריטי. מה שאכן אירע.
ד. מוריס כותב כי הבריטים דיווחו שהערבים פינו את הכפר לאחר "פעולות הפחדה" של ה"הגנה". עוד הוא כותב כי משקיפים בריטים טענו כי "על פי שיטת ההתקפה והמשא-ומתן שהתנהל בעקבותיה בין יהודים, ערבים ובריטים ... כוונת "ההגנה" בהתקפות אלה היתה לגרום ליציאת תושביהם של שני הכפרים הללו וכן לכיבושם". בעצמו הוא כותב כי "יש לשער" שכך אירע, "אם כי אין הדבר ברור מעל לכל ספק".
ה. מוריס מביא כמקורות את הארכיון של יחידה בריטית בשם "6th Airborne Division" מה-24 באפריל, אוסף התעודות של אהרון כהן בארכיון השומר הצעיר, ומסמך של שירות המודיעין של צה"ל בשם "תנועת ההגירה של ערביי א"י בתקופה 1.12.47-1.6.48".
מכל הדברים לעיל אני מסיק שהמשפט אותו ציטטתי פה הוא סיכום לא מדוייק של האירועים באותו בוקר. תיאור מדוייק יותר יהיה:
"בבוקר ליל הסדר תש"ח, 24 באפריל 1948, לאחר שההגנה התקיפה את הכפר בלד א-שייח' במרגמות ומקלעים, ולאחר תיווך בריטי, התפנו תושביו בליווי בריטי, ובעקבותיהם התפנו גם תושבי חוואסה ויאג'ור."
יוסאריאן מחוץ לחשבון - שיחה 17:01, 1 ביוני 2010 (IDT)
מכיוון שהתחלנו את דו-השיח בינינו בערך בלד א-שיח', המשכתי אותו שם. ראה בלד א-שיח'#ברחו, נטשו או פונו Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 22:50, 3 ביוני 2010 (IDT)
עניתי שם לדברייך. אני הייתי רוצה להבין האם את סבורה שהניסוח הנוכחי (בתחילת חטיבת הדיון) טוב יותר מהניסוח שהצעתי, ואם כן - למה? יוסאריאן • שיחה 23:12, 3 ביוני 2010 (IDT)

המשך[עריכת קוד מקור]

לאחר שינויים קלים מעת הדיון, כתוב כעת בערך:

"בליל הסדר תש"ח, 24 באפריל 1948 נדרשו תושבי בלד א-שייח' להסגיר את נשקם. הם סירבו, ההגנה כיתרה את היישוב ולאחר ירי של דוידקות, התנהל משא ומתן בתיווך בריטי ותושבי הכפר נטשו אותו."

לאור הדברים שכתבתי בדיון המלא, אותם תקצרתי לעיל (סעיפים א' עד ה'), אני מבקש לשנות את הניסוח בערך ל:

"בבוקר ליל הסדר תש"ח, 24 באפריל 1948, לאחר שההגנה התקיפה את הכפר בלד א-שייח' במרגמות ומקלעים, ולאחר תיווך בריטי, התפנו תושביו בליווי בריטי, ובעקבותיהם התפנו גם תושבי חוואסה ויאג'ור."

מכיוון שכבר התקיים דיון ארוך בו לא הגענו לעמק השווה, ואני סבור שיש בעיה אמיתית עם הטקסט שמופיע כעת בערך, אני מציע לפנות לבורר. דוד שי, הראל, מגיסטר, עידו, דורית, או Dgtal, כולם מקובלים עלי. יוסאריאן • שיחה 12:44, 12 בדצמבר 2010 (IST)

(ואם אפשר, אשמח להכניס גם את הסוגיה שנידונה מעט למטה לאותה בוררות) יוסאריאן • שיחה 14:24, 14 בדצמבר 2010 (IST)
לאחר שבוע ללא תגובה, כשגם פניה לחנה בדף השיחה שלה לא הניבה תוצאות, לאור מה שנראה כחוסר רצון שלה לעסוק בנושא, ומכיוון שאני סבור שיש בעיה של ממש בטקסט, אני משנה את הטקסט בערך להצעתי. יוסאריאן • שיחה 14:08, 19 בדצמבר 2010 (IST)

המשך2[עריכת קוד מקור]

― הועבר מהדף שיחת משתמש:יוסאריאן
בבקשה לא להקשות סתם, גם מוריס מתייחס ל-"22 רובים ישנים". אתה מוזמן להכניס את זה בהתאם לניסוח הקודם. דרך - שיחה 15:06, 19 בדצמבר 2010 (IST)

מוריס מתייחס ל"22 רובים ישנים" שמסרו אנשי הכפר. יוסאריאן • שיחה 15:12, 19 בדצמבר 2010 (IST)
נו, אין סיבה להשמיט מידע זה מהערך וישפוט הקורא האם אנשי הכפר נענו לדרישת ההגנה או לא. דרך - שיחה 15:16, 19 בדצמבר 2010 (IST)
א. אם כך - אני לא מקשה סתם, אתה החזרת לגרסא לפיה "אנשי הכפר סירבו למסור את נשקם".
ב. לדעתי המידע על 22 הרובים מיותר בערך זה (הוא מופיע בבלד א-שייח'), ויש פרטי מידע חשובים ממנו, כמו דעתם של המשקיפים הבריטים, ובעקבותם גם מוריס עצמו על מטרות ההגנה בפעולתה.
במחשבה שניה - אולי בערך על נשר, שחלק משכונותיה התחילו למעשה באותם כפרים מתאים לרשום בהרחבה אודות עזיבת התושבים הקודמים והסיבות לה. בוודאי שאם מביאים את סיפור הרובים, ממנו אפשר להבין כאילו כל הפרשה נגרמה בגלל רצונה של ההגנה להחרים כלי נשק מתושבי הכפר, כדאי להביא גם דעות אחרות על הסיבות לפעולה. יוסאריאן • שיחה 18:58, 19 בדצמבר 2010 (IST)
הוספתי בהתאם. אולי כדאי גם לציין כי הבריטים דיווחו שמהכפר כמעט ולא הושבה אש. יוסאריאן • שיחה 19:26, 19 בדצמבר 2010 (IST)

בעקבות עריכה זו אני שב ומבקש בוררות. יוסאריאן • שיחה 22:13, 21 בפברואר 2011 (IST)

לאחר התעלמות מבקשתי זו, החזרתי את המידע לערך. יוסאריאן • שיחה 15:25, 1 במאי 2011 (IDT)
לדעתי ניתן לכתוב את הפסקה הנוגעת לבוקר ה-24 לאפריל 1948 מחדש, כך שתהיה שוטפת וברורה, אבל המצב כרגע לא מאפשר זאת. יוסאריאן • שיחה 15:28, 1 במאי 2011 (IDT)

תחילת הפרק "הקמת השכונות תל חנן ובן דור והפיכה לעיר"[עריכת קוד מקור]

א. המשפט "היישוב לא קיבל כל מעמד רשמי כיישוב" מעט תקוע בתוך הטקסט ולא ברור למה הוא מתייחס בדיוק.
ב. לא ברור מה הכוונה במשפט "עם האכלוס נתפסו בתי היישובים בלד א-שייח' וחוואסה על ידי היהודים." - מהו אותו "איכלוס"?

נראה כי בהמשך העניין מוסבר, אבל איכשהוא תחילת הפרק מעט מבולבלת. יוסאריאן מחוץ לחשבון - שיחה 17:07, 1 ביוני 2010 (IDT)
ניסחתי מחדש. אני מקווה שעכשיו הניסוח ברור יותר. תודה על הערה Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 17:35, 5 ביוני 2010 (IDT)

טבח בתי הזיקוק[עריכת קוד מקור]

בעריכה זו הוסרו כמה מספרים, וגם הקישור לערך טבח בתי הזיקוק. אז קודם כל - כדאי להחזיר את הקישור לערך המלא. שנית - לא מובן למה לכתוב "מספר ערבים", או "כמה עשרות", כשבידנו מספרים מדוייקים. יוסאריאן מחוץ לחשבון - שיחה 19:31, 1 ביוני 2010 (IDT)

יוסריאן, אני אחזיר את הקישור לטבח בתי הזיקוק. התכוונתי לעשות זאת. יחד עם זאת, אם תסתכל על הדיונים שהיו על הערך נשר לקראת המלצה, הטענה העיקרית היתה על פירוט יתר. הורדתי פרטים רבים בערך בגלל טענה זו. עכשיו אתה בא ומכניס פרטים אחרים. המקום לכך הוא בערך טבח בתי הזיקוק , גם נושא זה הוזכר בערך נשר רק בגלל פעולת התגמול על בלד א-שייח'. אחרת בכלל לא היה מוזכר. אולי במקום זאת תכתוב ערך על פעולת התגמול של חטיבת כרמלי על בלד א-שייח' ואז אפשר יהיה לקשר את הערך נשר לערך זה Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 19:53, 1 ביוני 2010 (IDT)
כן, אני מסכים שאפשר לקצר, אבל כדאי לקצר בחלקים המיותרים - כרגע מפורטים:
מספר הקו שהותקף והחברה שהפעילה אותו.
העובדה שהושאר אשנב לנהג בזמן מיגון האוטובוסים.
המסלול המדויק בו נסע האוטובוס לאחר ההתקפה על מנת לעקוף את הכפר.
אירוע דקירה בודד מה-9 בדצמבר.
שם תחנת המשטרה אליה פנו בנוגע לטבח.
מספר השוטרים הבריטים והיהודים שהגיעו כדי לטפל בפרעות שבבתי הזיקוק.
משך הזמן שלקח להם להרגיע את הפורעים.
שם צריך לקצץ. מספר ההרוגים זה מידע יותר מהותי, מה גם שלא הוסיף בייטים לערך, ומפורט גם לגבי היהודים שנהרגו בטבח בתי הזיקוק.
באשר לערך מורחב - כל מה שידוע לי כרגע כבר מפורט בערך טבח בתי הזיקוק, ואני לא סבור שצריך לפצל את הערכים. היה אפשר גם לחשוב על שינוי שם אבל אני לא חושב שזה ילך.
יוסאריאן מחוץ לחשבון - שיחה 22:37, 1 ביוני 2010 (IDT)
יוסריאן, תכננתי לכתוב ערך על פעולת הפלמ"ח וחטיבת כרמלי בכפר בלד א-שייח'. לא נראה לי שיש מקום להרחיב את הנושא בערך טבח בתי הזיקוק. השם ממש לא מתאים. אפשר כמובן לאחד את שני האירועים לערך אחד אבל אז צריך לשנות את שמו. מה דעתך? Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 23:08, 3 ביוני 2010 (IDT)
זו שאלה טובה. לדעתי בסיכומו של דבר, ולאור כמות המידע, הקורא יצא נשכר מערך אחד. לא יודע מה צריך להיות שמו.
מכיוון שלא התייחסת לדבריי בנוגע לפירוט, אני מבין שאת מסכימה איתם? יוסאריאן • שיחה 09:04, 4 ביוני 2010 (IDT)
קיצצתי. אני אעלה את הנושא בדף השיחה של הערך טבח בתי הזיקוק Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 13:22, 4 ביוני 2010 (IDT)
אני עדיין לא מבין למה לציין את 39 ההרוגים היהודים אבל לכתוב "כמה עשרות" הרוגים ערבים כשבידנו מספרים מדוייקים. אם אפשר להוסיף גם את הנקודה הזו לבוררות שביקשתי, זה יכול להועיל. יוסאריאן • שיחה 12:49, 12 בדצמבר 2010 (IST)
לאחר שבוע ללא תגובה, ובהתאם להודעה שלי ב#המשך, אני מוסיף את המידע לערך. יוסאריאן • שיחה 14:09, 19 בדצמבר 2010 (IST)

taklada?[עריכת קוד מקור]

ב-21 באפריל 1948 בכיבוש שכונותיה המערביות do you mean the arabic parts of haifa?

ניסחתי מחדש. תודה ששמת לב Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 23:05, 3 ביוני 2010 (IDT)

שאלה[עריכת קוד מקור]

למה הכוונה במילה "הוסרה" במשפט "היו בו שתי כיתות לימוד, והוא שכן במבנה על גבעה שלאחר מכן הוסרה ליד מחצבת נשר הישנה"? אביהו • שיחה 07:58, 4 ביוני 2010 (IDT)

אביהו, הכוונה היא שהגבעה עצמה הוסרה. במקום זה נחצב האבן ששימש את בית החרושת נשר. זו "מחצבת נשר הישנה". הגבעה לא קיימת יותר. תדה על ההגהות . Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 08:39, 4 ביוני 2010 (IDT)

הפסקה במאורעות תרפ"ט[עריכת קוד מקור]

הפסקה נפתחת בכך שתושבי בלד א-שייח' היו תקופים את תושבי נשר אולם מהקריאה לא ברור הרקע לכך. כדי לדעתי להבהיר זאת בערך. יורי - שיחה 04:27, 8 ביוני 2010 (IDT)

המאורעות בנשר היו חלק מהמאורעות בכל הארץ. העברתי את הקטע לאמצע הפסקה. אני מקווה שעכשיו יותר ברור. תודה על הערה Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 09:34, 8 ביוני 2010 (IDT)

מתי הכירו שלטונות המנדט בנשר כיישוב מן המניין?[עריכת קוד מקור]

האנציקלופדיסט • שיחה • י"ב בתמוז ה'תש"ע • 18:26, 23 ביוני 2010 (IDT)

אני לא יודעת את התשובה המדוייקת לשאלה זו. בית החרושת עצמו הוכר על ידי שלטונות המנדט. ב-1922פרסמה ממשלת המנדט כי החברה הבריטית "חברת מלט פורטלנד נשר בע"מ" נרשמה בארץ ישראל. מכיוון שתכנית הקמת בית החרושת כללה גם מבני מגורים בעיקר למנהלים, ייתכן וזו היתה גם הכרה ביישוב נשר. בסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל המבוסס על מפקד אוכלוסין של 1931 נשר מופיעה כיישוב. ההתיישבות החלה בזמן הקמת בית החרושת בין השנים 1925-1923. להערכתי ממשלת המנדט הכירה בנשר כיישוב כבר מהתחלה. אם אתה מכיר מקורות לבדוק את הנתון, אשמח להכירם Hanay • שיחה 18:37, 23 ביוני 2010 (IDT)

בתי הקברות הערבים בנשר[עריכת קוד מקור]

המדוע לא מוזכר בערך ששייח' עז א-דין אל-קסאם קבור בנשר. בערך הספציפי עליו יש תמונה של בית הקברות אבל לא מצויין איזה מצבה היא שלו.

Avi1111 - שיחה 10:47, 24 ביולי 2010 (IDT)

תגדיל את התמונה בערך עליו ותוכל לראות מצבה עם כתובת בערבית. Hanay • שיחה 11:26, 24 ביולי 2010 (IDT)
אבל אני לא קורא ערבית. Avi1111 - שיחה 07:54, 27 ביולי 2010 (IDT)
המצבה היא המענה לשאלתך Hanay • שיחה 10:17, 27 ביולי 2010 (IDT)

נו באמת! האם אי אפשר לתרגם את הכתוב שם בערבית לטובת קוראי הוויקיפדיה?

Avi1111 - שיחה 10:37, 27 ביולי 2010 (IDT)

ולמה אתה חושב שאני הכתובת לכך? אני לא קוראת ערבית Hanay • שיחה 10:39, 27 ביולי 2010 (IDT)

אולי את מכירה מישהו מהמשתתפים בוויקיפדיה שיכול לעשות זאת. אגב, הערך שכתבת על נשר הוא מצויין וראוי לחיקוי בכל ערכי הוויקיפדיה. יישר כוחך. נהניתי ממנו ולמדתי על הרבה עובדות שלא ידעתי.

Avi1111 - שיחה 16:26, 27 ביולי 2010 (IDT)

תודה רבה. הכתובת היא ויקיפדיה:ייעוץ לשוני Hanay • שיחה 17:18, 27 ביולי 2010 (IDT)

מלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור]

יש לי כמה שאלות בנוגע לכמה פרטים שרשומים בפרק:
1. "העונש על נשיאת נשק היה מוות בתלייה בבית הסוהר במבצר עכו" - האם הפרט הזה רלוונטי בהקשר שם? אני חושב שלא.
2. "לאחר הכרזת כ"ט בנובמבר הפך אזור נשר וסביבתו לאחד הקטעים הפרועים בארץ־ישראל" - מה המקור לטענה התמוהה הזו? הרי בכל הארץ התנהלה מלחמת אזרחים.
3. "...שניים מתושבי נשר נדקרו בסכינים ומכוניתם נשרפה. החיילים הבריטים שנכחו במקום לא הגיבו למעשי הפורעים" - זו האשמה חמורה - מה המקור לתגובת החיילים הבריטיים?
4. גם בבתי הזיקוק החל המתח לעלות. ...התריעו הכול מפני אסון ההולך ומתקרב" - שמתי תבנית "הבהרה" - מי התריע ומפני מי ולמה בדיוק? זה לא ברור. בכל מקרה, ברור שלא "הכול" התריעו.
5. "בבוקר 30 בדצמבר ... שישה פועלים ערבים נהרגו וכ-60 נפצעו. בתוך דקות אחדות לאחר מכן, פרץ המון זועם לשטח בתי הזיקוק והחל לטבוח בעובדים היהודים" - מהו המקור לכך שלקח למהומות להתלקח "דקות אחדות"? עד כמה שאני מבין, מדובר בבין דקה ל-10 דקות, וזה לא נשמע לי הגיוני אלא בתכנון מדוקדק מראש, בסגנון של פעולת סיירת. עד כמה שאני מסוגל לתת הערכה, הייתי אומר שלהפצת שמועה שכזו ולפעולה בעקבותיה דרושות כמה עשרות דקות לפחות.
יוסאריאן • שיחה 22:43, 21 בפברואר 2011 (IST)


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 21:33, 15 במאי 2013 (IDT)

על מצבת הגיבור[עריכת קוד מקור]

כך הפך עז א-דין אל קסאם לגיבור של חמאס - ראו כתבה. Daniel Ventura - שיחה 18:15, 29 בנובמבר 2014 (IST)

נדמה לי שמותר לצטט 4 שורות (גם לפי זכויות יוצרים) על מנת להבין את ההקשר. Daniel Ventura - שיחה 11:00, 1 בדצמבר 2014 (IST)
ראשית כתבת זאת כאילו אלה דבריך, לא ציינת שזה ציטוט. בנוסף, לא מדובר כאן בערך אלא בדף שיחה וזה לא נדרש. קישור לכתבה מספיק. עליך להיות רגיש הרבה יותר לנושא זכויות יוצרים. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 06:05, 2 בדצמבר 2014 (IST)
תודה על התגובה.
אכן מדובר בציטוט המתאר את הטקס שהונהג באתר, מידע, אשר לדעתי יש לכלול בדף הערך, יחד עם הקישור.
אשר ל"זכויות יוצרים" האם הקביעה שלי "שמותר לצטט 4 שורות (גם לפי זכויות יוצרים) על מנת להבין את ההקשר" - אינה מדוייקת.
לצערי, איני יכול לכתוב זאת בדף הערך לאור הקביעה של אחד המשתמשים "כי לעולם לא תכתוב יותר בויקיפדיה" - קביעה שהתקבלה על דעת הצוות המוביל. אם תמצאי לנכון, אנא העבירי קטע זה, יחד עם הסבר הלוואי, לדף הערך. אגב, קרוב לחמישים עדכונים שלי, שכתבתי בדפי שיחה, ממתינים להעברה לדפי הערך. יש לי סבלנות, נקווה שיגיע הזמן בו יוסרו ממני המגבלות Daniel Ventura - שיחה

פרק גאוגרפיה לוקה בחסר[עריכת קוד מקור]

בפרק גאוגרפיה אין מספיק מידע על גאוגרפיה פיזית - טמפ', משקעים וכיוצא באלה דברים כמקובל בערכים על ערים. גילגמש • שיחה 08:50, 4 בנובמבר 2016 (IST)


זיהום האוויר[עריכת קוד מקור]

כפי שהדבר מוזכר בערך של חיפה [[חיפה#המאב%D7.A7 לטיהו%D7.A8 האוויר|כאן]], יש להזכיר את העניין גם בערך של נשר. אבצע זאת בימים הקרובים. תום - בואו נדבר - החיוך שלך הופך אותי להרבה יותר שמח. 02:50, 21 באפריל 2017 (IDT)

זיהום האוויר בעיר[עריכת קוד מקור]

--- העברה מתוך דף-השיחה של טיוטה שיצר משתמש:01iproject09 ---

01iproject09, אני מבקשת שכשתשלים את כתיבת הפרק תתייג אותי בבקשה. אני מבקשת לקרוא אותו לפני העברה לערך המומלץ. חשוב שתוספי. מקורות באמצעות הערות שוליים. תודה חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 08:07, 30 באפריל 2017 (IDT)

היי חנה Hanay, כפי שאמרתי בדיון שניהלןנו בדף השיחה של הערך עצמו, אין משמעות לזה שמדובר בערך מומלץ (שזה ליקוי בפני עצמו, אך לא נדון על זה עתה).
להזכירך, את הערך מומלץ שולת!!!1 העלינו לדיון חשיבות והצבעת מחיקה.
בשעות הערב אעביר את הטיוטה לערך. לבינתיים מוזמנת לעיין.
בברכה, תום - בואו נדבר - החיוך שלך הופך אותי להרבה יותר שמח. 17:44, 6 במאי 2017 (IDT)

--- סוף ההעברה ---

שלום תום, מצער היה לי מאד לראות שלמרות שביקשתי ממך, לתת לי הזדמנות לעבור על הפרק הזה לפני העברה למרחב הערכים, לא עשית זאת. כתבת לי ב- 6 במאי בשעה 17:44, אני לא הייתי זמינה בוויקיפדיה, נסעתי לבלות בתל אביב, ובמקום לחכות לי בסבלנות ביקשת ב-21:17, לאחד את הטיוטה שלך, כלומר נתת לי כ- 3.5 שעות להתייחס לכך. צר לי אבל כך לא עובדים בשיתוף פעולה. הפרק חיכה עד כה לא היה קורה דבר אם היית מחכה עוד יום, בוויקיפדיה צריך סבלנות. איך זה מסתדר עם "בואו נדבר"?
עברתי על הפרק ואני מצטערת לציין שאין באף אחד מהמקורות שציינת שם אין תמיכה למשפט זיהום האוויר בנשר הוא מהגבוהים במפרץ חיפה. בנוסף רוב המקורות לא מציינים בכלל את העיר נשר, אלא מתייחסים בכלליות לכל מפרץ חיפה. נראה שיש כאן הסקת מסקנות שלך מתוך המקורות, שבו אתה מניח שאם זה כך בנווה שאנן אז כך המצב בנשר הקרובה אליה פיזית, או כל שיקול אחר שלך. בשני מקורות מצאתי אזכור של העיר נשר, כשבאחד מהם הוא דוח נקודתי, ומזה אי אפשר להסיק מסקנות לאורך זמן, ושני המפה עם כתמי הצבע, נשר דווקא מסומנת שם לא בצבעי הכתום/אדם עז.
אי אפשר להכניס פרק שנוי במחלוקת לערך מומלץ. העברתי את הפרק לכאן, ואני מבקשת שנדון בכל מקור ומקור שבו תראה לי איך הוא תומך בהתייחסות הספציפית שלך לנשר.
דרך אגב שני מקורות שציינת הם הפניה לדרופבוקס, שגם הוא בעייתי כהצגת מקור זמין, אבל אין לי בעיה שיוצגו כאן בדף השיחה לצורך דיון, הוספתי בקשת מקור למשפט זיהום האוויר בנשר הוא מהגבוהים במפרץ חיפה, ואני מבקשת שנתחיל בדיון בכך שתציין מקור למשפט הזה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 04:09, 7 במאי 2017 (IDT)
עכשיו גם ראיתי ש-Eladti התנגד לחלק מהפרק הזה והסיר אותו ראה כאן עם תקציר עריכה "כל החלק האחרון לא קשור לערך הזה. מקומו בערך שיעסוק במאבק על הרחבת/אי הרחבת בתי זיקוק)", כל מיזוג הגרסאות שנעשה כאן הוא בעייתי כי הוא מקשה מאד על מעקב השינויים בערך, לכן ליתר ביטחון החזרתי את הערך לגירסה יציבה לפני כל השינויים כדי להבטיח שלא נוצרו בעיות, אין מקום למזג פרק כה קצר גם אם נכתב בטיוטה לערך כה גדול, פשוט עושים העתק הדבק. בנוסף מחיקת הערך הביאה לכך שכל הבינוויקי שלו נעלם, הוא נמחק מוויקינתונים לאחר מיזוג יש לטפל גם בנושא זה בוויקינתונים. אני אטפל בכך ואתקן זאת. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 04:24, 7 במאי 2017 (IDT)
הסרתי גם את קישור החיצוני הזה העוסק באופן כללי ב"זיהום האוויר במפרץ חיפה", נשר מוזכרת בו מעט מאד. בנוסף, לא ברור מי עומד מאחורי האתר הזה ועד כמה המידע בו נבדק, ולא מוטה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 09:14, 7 במאי 2017 (IDT)
ולי צורמת מאוד העובדה שבדף כאן, וכן בדף השיחה שלי, הבהרתי שאיני מתכוון לבקש את אישורך בטרם אעביר את הפסקה לערך. צר לי שזמני התרומה שלי לויקיפדיה לא עולים בקורולציה עם זמני הבילוי שלך, אסל לא חשטב שיש לכך נפקות.

לגופו של עניין, אם היית בודקת, כל המקורות תומכים בעובדה שיש זיהום אוויר בנשר, כל טענה אחרת מגוכחת. הרי נשר נמצאת בליבו של מפרץ חיפה, כך שלא ברורה לי ההתעקשות שלך שמנותקת מכל נתון ממשלתי מפוסם (!). אני שמח שמשתמש אלדתי גם היה בדעתך והחליט להסיר ככה חצי מהפסקה, וזאת בגלל שלשיטתו הוא לא רלוונטי, שעה שעיריית נשר היא מהגורמים המובילים של תוכניות ההרחבה, כך נשמע ראש העיר בינמו לפני שבועיים ברדיו חיפה אומר בפה מלא שהוא תומך בהרחבות, מי הפך את זה ללא רלוונטי במחי יד? ראיתי שהסרת מקור לאקו ויקי, מיזם ויקי של העמותה לכלכלה בת קיימה אקו-ויקי, עומדים מאחוריה עורכים כמו בויקיפדיה והכל מגוהה במקורות. (גילוי נאות, אני עורך גם שם.) בנוגע למשפט שאת מחפשת לו מקור, המפה במקור הראשון ממצבת שם את נשר, אין שום הסקת מסקנות שלי. אם כבר, יש כאן התעקשות נורא ברורה שלך לשלוט על המידע בערך, בטענת ה“ערך מומלץ”, שזאת טענה בזיונית לאור העובדה שהערך מסתיר נתוני אמת, ונראה כמו ערך יחצני לטובת העיר. מזכיר לך שבויקיפדיה אין בעלות על ערכים ועבודה משותפת משמעותה ששנינו עובדים על הערך, לא שאני צריך ממך אישור. משתמש:Eldad משתמש:ביקורת, מבקש שיחזור לגרסאות של חני ואלדתי, להחזיר את העריכה לגרסה האחרונה שלי, או אז, אם ירצו אלדתי וחנה, יוכלו לפתוח דיון מחלוקת כמקובל. עם כל ההערכה לחנה ולהרשאותיה, היא לא מונתה לצנזור של ויקיפדיה. תום - בואו נדבר - החיוך שלך הופך אותי להרבה יותר שמח. 10:04, 7 במאי 2017 (IDT)

חנה Hanay משתמש:Eldad משתמש:ביקורת, למען הסר ספק, הדיון בנוגע ל"עבודה המשותפת" התקיים בדף השיחה שלי כאן, אפשר לראות את תרומותיה של חנה לטיוטה (לא היו), לא נראה לי שלביקורת עמיתים של חנה קוראים עבודה משותפת. תום - בואו נדבר - החיוך שלך הופך אותי להרבה יותר שמח. 10:29, 7 במאי 2017 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

מעולם לא טענתי שיש לי בעלות על הערך, ואל תכניס מילים בפי, רק ציינתי שמכיוון שהערך הוא מומלץ, אז יש להכניס את המידע בזהירות, וביקשתי ממך, לאפשר לי לקרוא את התוכן לפני העברה למרחב הערכים. אתה הצגת את עצמך כמומחה בנושא, וחיכיתי לראות מה תכתוב כמומחה. לתת לי 3.5 שעות להגיב, זאת לא הדרך לפעול בשיתוף פעולה.
אתה מסתמך על כך שנשר נמצאת באזור מפרץ חיפה ולכן בטוח שהיא מזוהמת, בפרק כתבת זיהום האוויר בנשר הוא מהגבוהים במפרץ חיפה, ולכך לא הבאת כל מקור, גם בתגובה המאוד ארוכה שלך. נשר לא נמצאת בלב מפרץ חיפה, אלא להפך, בגלל מיקומה וכוונה לדרום-מזרח, משטר הרוחות מביא את הזיהום מהמפרץ לקריית טבעון ונופית, לא לנשר.
אין כל צורך לנהל הצבעת מחלוקת, כל שצריך הוא להביא מקורות נטרליים מקצועיים בלי פרשנויות, שבנשר זיהום האוויר גבוה יותר מאשר נווה שאנן, טבעון, נופית, קריית אתא, קריית חיים, קריית ביאליק, קריית מוצקין, ואזור הצ'ק פוסט לאורך זמן, לא מדידה נקודתית בזמן מסוים. ואז לא תהיה בעיה בהוספת הפרק לערך. בשלב הזה בדקתי את כל המקורות שציינת וזה לא מצויין שם. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 10:47, 7 במאי 2017 (IDT)

איני אמרתי שטענת שיש לך בעלות על הערך, אלא רק משקף התנהלות מהחוויה שלי. ”המפות מראות במפורט באילו אזורים בחיפה ובקריות יש הרבה יותר סרטן מהממוצע הארצי. לעומת זאת, הן גם מצביעות על אזורים שבהם הנתונים דווקא נמוכים מאותו ממוצע. מהמפות ניתן לראות כי ישנם "אזורים חמים" של תחלואה במורדות הכרמל - מול הנמל, מול האזור שבו עומדת תחנת הכוח, בנשר, על הכרמל ובמורדותיו.” זה מתוכך הכתבה במקור הראשון, כאן בעמ' 7

, תוכלי לראות שתחנות הניטור "איגוד ערים" ונווה שאנן, בעצם נמצאות ב-נשר (!), פשוט השם שלהן הוא "איגוד ערים" ו"נווה שאנן".

כאן תוכלי לראות את כמות החריגות שנמדדה בנשר במזהם Pm2.5 עד 512%, כאן תוכלי לראות שנשר מובילה בתחלואה בלימפומה שאינה הודג'קין. את יכולה גם לעשות חיפוש בעצמך בגוגל אם כה אקוטי לך מקור למשפט כזה - שהוא מובא כאמור גם במקורות שצירפתי (בהתאם לשם התחנות), וגם כאן. תום - בואו נדבר - החיוך שלך הופך אותי להרבה יותר שמח. 11:21, 7 במאי 2017 (IDT)
אתה הדגשת את המילים אין בעלות על ערכים, אז איך אתה רוצה שאבין את מה שכתבת? הייתי מגיבה אותו דבר בכל ערך מומלץ, לא רק בערך נשר. כדאי שתניח כוונה טובה. אני אעבור על המקורות שציינת, ואתייחס בהתאם, רק חכה בסבלנות, איני מתכוונת למשוך את הנושא, אבל יש מספר סטודנטיות שמחכות להתייחסות שלי לערכים שכתבו. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 11:36, 7 במאי 2017 (IDT)
בסדר גמור, מתנצל אם כך הבנת אבל דיברתי נטו מהחוויה שלי כפי שעברה מההתנהלות בנושא הזה, ספציפי. לא יודע בעבור ערכים אחרים (שבהם לרוב אני גם מסכים איתך).
מבקש התייחסות מלאה, גם על החלק שאלדתי השמיט ללא סיבה ממשית, אם ירצה יוכל לקחת חלק בדיון. תום - בואו נדבר - החיוך שלך הופך אותי להרבה יותר שמח. 14:41, 7 במאי 2017 (IDT)
או קי תום, אני מתחילה לעבור עכשיו על המקורות הנוספים שהצגת. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 18:33, 7 במאי 2017 (IDT).

מיפוי מקורות נוספים שהוצגו בדף השיחה[עריכת קוד מקור]

רשמתי בצורה שיטתית את המקורות הנוספים שהוצגו בדיון ואת תוצאות הבדיקה שלי:

  1. הכתבה במקור הראשון, כאן בעמ' 7 - מהמפות ניתן לראות כי ישנם "אזורים חמים" של תחלואה במורדות הכרמל - מול הנמל, מול האזור שבו עומדת תחנת הכוח, בנשר, על הכרמל ובמורדותיו."
  2. תוכלי לראות שתחנות הניטור "איגוד ערים" ונווה שאנן, בעצם נמצאות ב-נשר (!), פשוט השם שלהן הוא "איגוד ערים" ו"נווה שאנן" כאן
  3. תוכלי לראות את כמות החריגות שנמדדה בנשר במזהם Pm2.5 עד 512%, כאן
  4. תוכנית הרחבת מתחם בתי הזיקוק (חפא"ג 1200 ב'),רינת, צפריר; אשכנזי, אלי (2014-04-27). "אושרה הרחבת בתי הזיקוק בחיפה, למרות מחאת ארגוני סביבה ותושבים". הארץ. נבדק ב-2017-05-06.
  5. ותוכנית מתחם "קרקעות הצפון" (חפא"ג 1139 א').המועצה הארצית לתכנון ובניה אישרה את תוכניות 'קרקעות הצפון' להרחבת התעשייה המזהמת במפרץ חיפה

בדיקת המקורות[עריכת קוד מקור]

חוף שמן ותחנת הכוח הישנה, שארובותיה משפיעות לרעה על נווה יוסף ונווה שאנן. נשר נמצאת מזרחה ודרומה, וביחס לתמונה הרבה ימינה והרבה למטה.
  1. בעמוד 7 של הדוח, אין כל מפה. עברתי על כל הקובץ, ולא ראיתי שום מפה בה ניתן לראות ""אזורים חמים" של תחלואה במורדות הכרמל". בעמוד 13 של הקובץ יש מפה של "תחנות ניטור מזהמי אוויר" ויש סימון של תחנה אחת בנשר. אז אני מניחה שאפשר להשיג את תוצאות המידע של ניטור המזהמים בתחנה הזאת לאורך זמן, ולהשוות לאזורים אחרים באותו זמן. סביר שניתוח כזה כבר נעשה וצריך למצוא אותו.
  2. במקור הזה מופיע משפט "בתחנת נווה יוסף במשך שבעה ימים ובתחנת נווה שאנן במשך 8 ימים ובתחנת נשר במשך 7 ימים", כלומר גם כאן יש התייחסות לתחנה נפרדת בנשר, אז לא ברור לי איך אפשר לטעון שתחנות הניטור "איגוד ערים" ונווה שאנן הן בעצם בנשר. יש להביא מידע מתחנת ניטור נשר בלבד. במפה במקור 1, מסומנת תחנת "נווה שאנן" זאת לא נשר, זה נווה שאנן.
  3. במקור הזה שהוא כתבה ב-Ynet לא הדוח המקורי כתוב: המפות מראות במפורט באילו אזורים בחיפה ובקריות יש הרבה יותר סרטן מהממוצע הארצי. לעומת זאת, הן גם מצביעות על אזורים שבהם הנתונים דווקא נמוכים מאותו ממוצע. מהמפות ניתן לראות כי ישנם "אזורים חמים" של תחלואה במורדות הכרמל - מול הנמל, מול האזור שבו עומדת תחנת הכוח, בנשר, על הכרמל ובמורדותיו. שכיחות גבוהה מהממוצע של סרטן ריאות, אם כי לא ברמות הגבוהות ביותר, יש גם בחלק מהאזורים בקריית חיים וקריית אתא. כשמדובר בלימפומה שאינה הודג'קין ישנם אזורים חמים גם בקריית טבעון וקריית ביאליק. הנתונים שמוצגים במפות מבוססים על נתוני רשם הסרטן הישראלי.
    אז ראשית מה שכתוב כאן, לא תומך בטיעון שנשר נמצאת בשיא, בנוסף הסתכלתי והסתכלתי בשתי המפות המופיעות בכתבה: 1. שיעורי תחלואה בסרטן ראות בחיפה והקריות" וב-2. "שיעורי התחלואה בסרטן לימפומה שאינה הודג'קין". ואני רואה את נשר מסומנת בכחול ובירקרק ולא בכתום/אדום. אז גם זה לא תומך בטענה שבנשר היא מהמקומות הגבוהים במפרץ חיפה והקריות.
    פסקת הפתיח של הכתבה הזאת אומרת "מפות שפרסם כתב עת יוקרתי בינלאומי מוכיחות כי באזורים הסמוכים למפעלים יש הרבה יותר מקרים של סרטן ריאה וסרטן מסוג לימפומה שאינה הודג'קין - פי שלושה מהממוצע הארצי. מקומות אחרים בחיפה דווקא יותר בטוחים מרוב המדינה". והכחול והירוק שנשר מסומנת בו במפה הראשונה שייכת לטבלה "נמוך מהממוצע הארצי"
  4. מקור זה עוסק בכתבה כללית שנושאה "אושרה הרחבת בתי הזיקוק בחיפה, למרות מחאת ארגוני סביבה ותושבים", נשר לא מוזכרת בה ספציפית, אז איך זה קשור לרמת התחלואה או הזיהום הספציפי של נשר?
  5. מקור זה עוסק בכתבה על "אושרה הרחבת בתי הזיקוק בחיפה, למרות מחאת ארגוני סביבה ותושבים". שוב כתבה כללית על אישור תוכנית עתידית. איך זה קשור ספציפית לנשר? אין כל מידע מה תהיה השפעת התוכנית הזאת על נשר.

הבדיקה מראה שוב, שבנשר אין כל בולטות ביחס לאזור שבה היא שוכנת, ובמקרים מסוימים יש בה אפילו פחות בעיות, לכן לכתוב את המשפט זיהום האוויר בנשר הוא מהגבוהים במפרץ חיפה{, אינו נכון כנ"ל להשליך עליה את כל הבעיות הקיימות באזור. אני חוזרת ומדגישה שמקומה הגאוגרפי של נשר, הנמצא מדרום מזרח למפרץ חיפה והשפעת משטר הרוחות, משפיע גם על השפעת הזיהום עליה לטובה. זה מה שלמדתי בזמנו בקורס באוניברסיטה "כלכלת סביבה" אצל פרופסור מרדכי שכטר מומחה לסביבה, שבו הוצגו נתונים של זיהומי אוויר באזורים שונים במפרץ חיפה, ואז הופתעתי בפעם הראשונה לגלות שנשר היא לא הבעייתית ביותר. אני גדלתי בצל אבק ארובות העשן של בית חרושת נשר, והייתה לי תדמית מאד ברורה על המקום, אבל הארובות נסגרו מזמן, והאבק נעלם. יתר המפעלים המזהמים באזור השפעתם על נשר היא להבנתי פחותה מאשר אזורים שנראים פחות בעייתיים כמו נופית וקריית טבעון, שמשטר הרוחות מביא אליהם את כל המזהמים, וכמובן הקריות השוכנית בקרוב למפעלים מזהמים. נווה שאנן סובלת מאד מתחנת הכוח בחוף שמן, שארובותיה מביאות את המזהמים ישר לנווה שאנן, אבל לא לנשר. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 21:02, 7 במאי 2017 (IDT)

לצערי אוכל להשיב רק מאוחר יותר. אתייג אותך. תום - בואו נדבר - החיוך שלך הופך אותי להרבה יותר שמח. 21:17, 7 במאי 2017 (IDT)
זה בסדר גמור מבחינתי, בוויקיפדיה כולנו מתנדבים ולכן יש לתת את הזמן להגיב. מחר אני בקושי אהיה זמינה לנושא הזה, אני בטוחה שבסוך נגי בסבלנות להבנה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן

זיהום האוויר בעיר - הפרק השנוי במחלוקת[עריכת קוד מקור]

זיהום האוויר במפרץ חיפה, אשר מקורו בעיקר בתעשייה המזהמת באיזור, משפיע על העיר נשר. כך, זיהום האוויר בנשר הוא מהגבוהים במפרץ חיפה[דרוש מקור], ובה נמדדים מזהמים רבים אשר מקורם בתעשייה הפטרוכימית שמהווה גורם הזיהום העיקרי ביותר, אך גם מתחבורה בעקבות סמיכותה לעורקי תנועה ראשיים. מתחם בתי זיקוק שעל פי פרסומי המשרד להגנת הסביבה הוא המפעל המזהם ביותר בישראל,[1] ונמצא על גבול השטח המוניציפלי של העיר הוא הגורם המוביל לבעיות מהם סובלת העיר.

על אף הסמיכות לעיר, אין תחנת ניטור מזהמים פעילה אשר נמצאת בתחומה, ותחנות הניטור אשר נותנות את תמונת המצב הן תחנות הציבור הנמצאות על גבולותיה של העיר כמו תחנת הניטור שנמצאת ליד איגוד ערים חיפה לאיכות הסביבה, ותחנות הניטור בשכונת נווה שאנן.

בתחנת ניטור האוויר הסמוכה ביותר לנשר, אשר מופעלת על-ידי איגוד הערים לאיכות הסביבה, נמדדים בין היתר, מזהמי BTEX (בנזן, אתיל-בנזן, טולואן, קסילנים). אלה מדורגים כחומרים מסרטנים ודאיים לאדם בדירוג A (הרמה הגבוהה ביותר), על פי המדד של ארגון הבריאות העולמי.[2][3]

על פי פרסומי משרד הבריאות, למפגעי סביבה אלו יש השלכות על תושבי העיר נשר, כך למשל - תושבי העיר סובלים מתמותה עודפת של כ- 16% בעקבות מחלות קרדיולוגיות בהשוואה לשאר תושבי מדינת ישראל,[4] ונתוני התחלואה בעיר מראים על שיעור גבוה של חולים במחלות הסרטן,[5] בגברים עולה אחוז התחלואה על הממוצע הארצי בכ-30% ובנשים בכ- 42%.[6]

כמו כן, שיעור חולי האסתמה בנשר, כמו בשאר נפת חיפה עומד על כ- 16% יותר מאשר בשאר המדינה. מחלות אלו נמצאו קשורות לחשיפה לאבק חלקיקי מרחף גם בריכוזים הנמוכים מהתקן המקובל. בעקבות התעשייה המזהמת, כמו גם התנאים הטופוגרפיים הייחודיים של מפרץ חיפה, תופעת האינוורסיה נפוצה בעיר נשר וגורמת לא פעם לאבק החלקיקי להישאר משך שעות ארוכות באוויר, דבר החושף את התושבים לסיכון גבוה ללקות במחלות אלה.[7][8]על אף הנתונים הידועים, נכון להיום (מאי 2017) עיריית נשר לא מבצעת הליכים כלשהם לצמצום התעשייה המזהמת בסביבתה, [9] כשעל הפרק עומדות תוכניות שונות להרחבת המתחם הפטרוכימי, למשל, תוכנית הרחבת מתחם בתי הזיקוק (חפא"ג 1200 ב'),[10] ותוכנית מתחם "קרקעות הצפון" (חפא"ג 1139 א').[11]

על התוכנית להקמתו של מתחם "קרקעות הצפון", נידונות בימים אלו בבית המשפט המחוזי בחיפה עתירות כנגד הקמתו של המתחם, ואילו בנוגע לתוכנית הרחבת מתחם בתי הזיקוק, בעקבות מאבק אזרחי שנוהל על ידי הארגונים הסביבתיים הפועלים במפרץ חיפה, החליטה הוועדה הארצית לתכנון ובניה בצעד תקדימי, ובעקבות התערבותו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה,[12] לפתוח את התוכנית לדיון מחודש וזאת לאחר שנקבע כי נתגלו כשלים רבים בתוכנית אשר הוסתרו מפני הוועדה הארצית לתכנון ובניה.[13]

זאת הפעם הראשונה שהוועדה הארצית מחזירה לדיון מחודש תוכנית שאושרה בפה אחד, ודומה הדבר להליך חריג של משפט חוזר בהליכים משפטיים.

  1. ^ אתר למנויים בלבד צפריר רינת, המשרד להגנת הסביבה: בתי הזיקוק בחיפה מדורגים בראש המפעלים המזהמים, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2015
  2. ^ נתוני מדד איכות האוויר במפרץ חיפה, בין התאריכים ה- 16-17/03/2017., באתר סביבתית- דיווח מפגעי סביבה., ‏2017-03-26
  3. ^ ד"ר לבנה קורדובה – ביז'ונר, מחיקת נתונים מתחנות ניטור איגוד ערים לאיכות סביבה מפרץ חיפה, באתר המשרד להגנת הסביבה, ‏27/10/2016
  4. ^ אטלס הפטירות בישראל 2009-2013.pdf, באתר Dropbox (באנגלית)
  5. ^ "מפת הסרטן של חיפה והקריות". Ynet. 2016-07-05. נבדק ב-2017-05-06.
  6. ^ פרופיל בריאותי חברתי של הישובים בישראל 2005-2009.pdf, באתר Dropbox (באנגלית)
  7. ^ דר' רויטל גולדשמיד., מי את אינוורסיה, באתר סביבתית- דיווח מפגעי סביבה., ‏2017-02-13
  8. ^ איתמר הפטר | אינוורסיה במפרץ חיפה – אי מתן התראה לציבור, באתר סביבתית- דיווח מפגעי סביבה., ‏2017-02-20
  9. ^ ניצן מתן, מעשה בארבע רשויות, תשעים ושמונה מיליון שקלים ובית זיקוק אחד, באתר הבלוג של ניצן מתן, ‏2017-05-04
  10. ^ רינת, צפריר; אשכנזי, אלי (2014-04-27). "אושרה הרחבת בתי הזיקוק בחיפה, למרות מחאת ארגוני סביבה ותושבים". הארץ. נבדק ב-2017-05-06.
  11. ^ המועצה הארצית לתכנון ובניה אישרה את תוכניות 'קרקעות הצפון' להרחבת התעשייה המזהמת במפרץ חיפה | מגזין תשתיות תעשייה ואנרגיה
  12. ^ "היועמ"ש קבע: אין מניעה משפטית לדיון נוסף בהרחבת בתי הזיקוק". Ynet. 2016-11-03. נבדק ב-2017-05-06.
  13. ^ "הוקפאה הרחבת בתי הזיקוק בחיפה". Ynet. 2017-02-07. נבדק ב-2017-05-06.

המאבק בתוכנית הרחבת בתי זיקוק ומתחם קרקעות צפון[עריכת קוד מקור]

הסרתי אתמול מהערך את כל החלק האחרון שעסק במאבק בהרחבת בתי זיקוק ומתחם קרקעות צפון. 2 המתחמים המדוברים לא נמצאים בשטח העיר נשר. לקירבה לעיר יש השפעה עקיפה, אך בכל המקורות שהובאו לא הייתה התייחסות ספציפית ומרכזית לעיר. מכיוון שהערך עוסק רק בעיר ולא בכל אזור המפרץ, אני לא רואה מקום להוסיף את המידע לערך הזה (או לכל אחד מהערכים של הערים בסביבה). מקומו של המידע, אם בכלל, בערך העוסק באופן כללי באזור המפרץ. Eladti - שיחה 21:16, 7 במאי 2017 (IDT)

אני מסכימה אתך Eladti, התייחסתי לכך בפרק למעלה ניתוח מקורות נוספים. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 21:31, 7 במאי 2017 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

ארצה להתייחס מעט, פשוט לא היה לי זמן עוד להגיב לחנה על ממלוא הטענות.
כאן מתבטא ראש עיריית נשר כך: ”התכנית תסתום את הגולל על תכניות הפיתוח הכוללות של אזור המפרץ, ביניהן פארק הקישון ופארק האגמים המטרופוליני בנשר.” אני מניח שאת פארק האגמים בנשר הוא לא רוצה להקים באשדוד. כמובן שעל מנת שלא תגידו שהעירייה כן עושה כאן הוא כבר מתבטא אחרת.
כאן, בעמוד 32 ”מיקום שטח חקלאי צפונית מזרחית לנשר,ומזרחית לצ'ק פוסט,בין מתחם בז"ן...” כך ממקם את זה המשרד להגנת הסביבה. לא ילד טבעון או רכסים, מזרחית לצ'ק פוסט - צפונית מזרחית לנשר, שטח חקלאי. בסוף אותו עמוד יש לכם תצלום אוויר, אם תהיתם היכן ממוקם המתחם.
כאן ניתן לראות איך מתחלקת הארנונה בין ארבעת הרשויות שמתחם בז"ן כיום נמצא בשטחן, הסיבה לארנונה צמצום המִפְגָעים שיוצרים בתי הזיקוק בשטחן של רשויות אלו. על אחת כמה וכמה מתחם קרקעות הצפון. אי אפשר אפילו לקרוא לזה היקש, זה ברור.
לא הסתפקתי, אז הוצאתי לכם בשלוף מהדרייב שלי כרגע רק לצורך המקור, את אישור התוכנית כאן, תוכלו לראות בעמוד 5 סעיך 5.1 1 ”למתחם תהינה ממסילת נשר אחיהוד ומכביש דשנים לכשיפתחו. 5.1 חב' תשתיות נפט תעביר לוועדה המשותפת למתחם בז"ן ותש"ן ולוועדות המקומיות הגובלות כתב שיפוי כנגד תביעות פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה. המדובר בוועדות מקומיות חיפה, זבולון, מורדות כרמל וק.אתא.” ו כאן תוכלו לראות למי רלוונטית ועדת תכנות מורדות הכרמל. בדרך כלל לא נוהג לעשות "ספויילר" אבל - נשר.
ואז ניסיתי למצוא מאמר בין היתר נתקלתי בזה כאן, כאן , כאן. א.מ.ל. באמת..., לפחות עשיתי גילוי נאות על ההתחלה, ככה קצת קשה להניח כוונות טובות.
בכל מקרה, אם בז"ן לא גם בשטח של נשר, ובהתאמה גם קרקעות הצפון, אין הסבר אחר לתשלומי הארנונה שמשולמים לעיר. בז"ן הוא שטח מהבריטים, גם קרקעות הצפון- מעולם לא קמה עליו אף עיר.
לא מבין את ההתנגדות, צאי מהחלון וראי איפה בז"ן נמצא. למה את צריכה מקור?
ואת הדברים הללו אני כותב כרגע מליד בז"ן, על הכביש בדרך ליגור. רוצה לנחש מה ה GPS כותב? איפה אני נמצא?...
זה מביך כל הדיון הזה שמתקיים כאן, "משטר הרוחות הוא כזה שמביא לנווה שאנן..." תפתחי מפה, בואי תראי לי איך רוח יכולה להגיע לנו"ש או לטכניון, לרמת אלון, בלי לעבור דרך נשר.
על אותה מפה תראי איך לתחנת האוניברסיטה מגיעות הרוחות מבלי לעבור בנשר.
אגב, תחנת הטכניון, נמצאת שם באזור של רחוב מרגנית, למעלה בחלק של נשר.
באמת שהדיון, הלא מקצועי הזה, מעט מביך. תום - בואו נדבר - החיוך שלך הופך אותי להרבה יותר שמח. 02:23, 9 במאי 2017 (IDT)
באופן מלא, ל"ניתוח המקורות", אתייחס בימים הקרובים. תום - בואו נדבר - החיוך שלך הופך אותי להרבה יותר שמח. 02:24, 9 במאי 2017 (IDT)
תום, אני מבקשת שלהבא תתייג אותי בתשובה במיוחד אם היא ניתנת לאחר יומיים. אני אעבור על כל המקורות שציינת, רק אציין בתחילה, שאני מכירה את אבי בינמו, הוא כבר לא קורא לעצמו סיעת הירוקים, ואני מכירה את הפוליטיקה של העירייה. עירייה מחפשת כסף, הצהרות עירייה אינן מקור ניטרלי לרמת הזיהום בעיר, זה לא מחקר מדעי. הם מקור למהלכי העירייה בלבד.
היה נחמד לראות איך אחד המקורות שאתה מפנה אליהם באתר של עיריית נשר המדבר על ההיסטוריה של היישוב, מועתק מהערך שאני כתבתי בוויקיפדיה בלי לתת כל קרדיט. הם יודעים על הערך הזה. אז הוא בוודאי לא מקור לשום דבר בנושא שאנו דנים בו. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 11:05, 10 במאי 2017 (IDT)

מקורות שהוצגו כאן על ידי תום[עריכת קוד מקור]

  1. הצהרת בינמו -"התכנית תסתום את הגולל על תכניות הפיתוח הכוללות של אזור המפרץ, ביניהן פארק הקישון - 8/3/2015
  2. - בינמו הוא כבר מתבטא אחרת
  3. בעמוד 32 - מיקום שטח חקלאי צפונית מזרחית לנשר,ומזרחית לצ'ק פוסט,בין מתחם בז"ן..." כך ממקם את זה המשרד להגנת הסביבה. לא ילד טבעון או רכסים, מזרחית לצ'ק פוסט - צפונית מזרחית לנשר, שטח חקלאי. בסוף אותו עמוד יש לכם תצלום אוויר, אם תהיתם היכן ממוקם המתחם.?
  4. הבלוג של ניצן מתן - כך מתחלקת הארנונה בין ארבעת הרשויות שמתחם בז"ן כיום נמצא בשטחן
  5. עמוד 5 סעיף 5.1 1 פרוטוקול ישיבת הוועדה המחוזית לבניה
  6. הועדה המרחבית לתכנון ובניה מורדות הכרמל
  7. קישור לדף באתר העירייה המספר על ההיסטוריה של נשר מועתק מהוויקיפדיה, מה זה רלוונטי
  8. פרסום על התערוכה "נשר חוגגת 90 שנה בתערוכת צילומים היסטוריים" מה זה קשור?
  9. פרסום נוסף על התערוכה מה זה רלוונטי?

תום, יש לך הנחות ומהן אתה בונה תאוריות. בקישור להלן תוכל לראות את מפת העיר נשר והגבול שלה שנצבע בוורוד -> מפת העיר נשר, ואתה לא צריך להניח הנחות. כפי שאתה יכול לראות גבולות שטח העיר נשר לא מגיעות אפילו לנחל קישון, בוודאי לא לשטח בתי הזיקוק.

  1. הקישור הראשון, מציג את תוכניותיו העתידיות של בינמו לבנות פארק באזור הקרוב יותר לקישון, אבל זה משהו עתידי, שלא בטוח בכלל שיקום. השטח הנוכחי בו גרים התושבים הוא דרומית לשטח זה.
  2. בקישור השני בינמו אומר: "״לפי הנתונים שיש בידי העירייה, אין זיהום אוויר במפרץ חיפה!". כמו כן הדגיש את חשיבותה של התעשייה כמספקת פרנסה לתושבים ותורמת לאיתנות הרשות המקומית.". אני מתייחסת לדבריו כאן כמו בקישור הראשון, דברים שאומר פוליטיקאי. רק מקור של מחקר מדעי יכול להוות מקור לרמת הזיהום שבעיר נשר. (נחמד היה לגלות שם שהם העתיקו מהוויקיפדיה תמונה שאני צלמתי בלי לתת לי קרדיט .
  3. בקישור הזה אתה מפנה לעמוד 32, לא הצלחתי להבין לשם מה הבאת את הקישור הזה. הקובץ הוא "תכנית אב מחוזית לפסולת מעורבת" מיוני 2012. אתה מפנה לעמ' 32 שבו יש טבלה שכתוב שם הצעה למיקום "שטח חקלאי צפונית מזרחית לנשר,ומזרחית לצ'ק פוסט, בין מתחם בז"ן ומפעל דשנים." לא כל מה שמצוינת בו המילה נשר, זה השטח של נשר. מדובר שם על שטח שבין בתי הזיקוק למפעל דשנים. תסתכל במפה, לא בשטח של נשר.
  4. קישור לבלוג שכותב - ארנונה זו (של בתי הזיקוק) נועדה לצמצום המִפְגָעים שיוצרים בתי הזיקוק בשטחן של רשויות אלו. זה אומר שראש עיריית נשר הקודם דוד עמר דאג לקבל מסים מבתי הזיקוק יפה מאד. עדיין זה לא אומר דבר על רמת הזיהום שבתי הזיקוק יוצרים בעיר נשר. שים גם לב שמצוין שם שמתוך 78 מיליון ש"ח נשר הייתה אמורה לקבל 12 מליון שהם 15 %. מי שקיבלה הכי הראה היא חיפה 35 מליון.
  5. פרוטוקול ישיבה של ועדת תכנון ובניה מ-2012 המדבר על "מתקן פינוי פסולת". סעיף 5.1 מדבר על שיפוי עתידי כנגד תביעות אם תהינה. זה רק ביטוח, לא אומר שיש בעיה בפועל. האם בכלל המתקן הזה נבנה? עברו מאז 5 שנים.
  6. קישור להועדה המרחבית לתכנון ובניה מורדות הכרמל, המראה שנשר שייכת אליה. מה זה קשור לנושא היקף הזיהום בעיר נשר? אני יודעת שזאת הועדה שעוסקת בנשר.
  7. קישור לדף באתר העירייה המספר על ההיסטוריה של נשר. כל תוכנו של הערך הזה מועתק מהוויקיפדיה, תוכן שאני כתבתי ואתה יכול לקרוא כאן בצורה טובה יותר כתוב שם למטה "מתוך: ויקיפדיה. תודה לתרומתה של חנה יריב.. מה זה רלוונטי לדיון כאן?
  8. פרסום על התערוכה "נשר חוגגת 90 שנה בתערוכת צילומים היסטוריים". אני הייתי בין מארגני התערוכה הזאת. איך הקישור הזה רלוונטי לדיון שלנו כאן?
  9. פרסום נוסף על התערוכה שאני הייתי בין מארגניה, שוב מה זה רלוונטי לדיון שלנו?

הצפת אותי כאן בשפע קישורים שלא עוסקים בנושא הדיון כאן, ולא נתת אפילו לא קישור אחד, שיכול להוות מקור לטיעון שלך שבנשר רמת הזיהום היא מהגבוהות באזור. מצער גם לראות את תגובתך: באמת שהדיון, הלא מקצועי הזה, מעט מביך. אני משתדלת להיות מנומסת, אני מציעה שתבדוק את עצמך, לגבי נושא המביך.

אני מקבלת תחושה של הצפה כאן כמו בסדרות הטלוויזיה על עורכי דין שבהם עורך דין שנדרש לעשות גילוי מסמכים מציף את השני בארגזים של חומר כדי שיטבע בהררי נייר. פעמיים הצפת אותי בקישורים שלא נתנו ולו מקור מקצועי אחד לטענה שלך לגבי רמת הזיהום של נשר. השקעתי זמן רב בבדיקה של הנושא ובמענה לך. אני לא מתכוונת לעשות זאת שוב. בפעם הבאה, אני מצפה שתביא מקור של מחקר מקצועי לטענה שלך זיהום האוויר בנשר הוא מהגבוהים במפרץ חיפה, לא בלוגים, לא כתבות בעיתונות, לא דברי פוליטיקאים. באנו לכתוב אנציקלופדיה, לא בלוג דעות. היה עוזר גם, אם היית מציג את המקורות בצורה מסודרת כמו שאני הצגתי שיהיה קל לבדוק ולא בטקסט שהקישורים נבלעים בתוכו במילה "כאן".

אני מציעה בפרק גאוגרפיה להוסיף משפט המציין שהעיר שוכנת בשוליו של אזור מפרץ חיפה הסובל מזיהום אוויר. אם תצליח להביא נתונים של מקור מדעי הנותן את רמת זיהום האוויר בנשר לאורך זמן בהשוואה ליישובים האחרים באזור, אז יהיה מקום לציין זאת. זה ייתן מידע מדויק. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 17:43, 13 במאי 2017 (IDT)

לא מצאתי קשר בין בתי הזיקוק לנשר כרגע, גם לא במקורות שהוצגו. זה שמוסיפים מקורות כחול אשר על שפת הים לא אומר שהם רלוונטיים. כדאי לחדול משיטה זו. אין כאן שום חומר מקצועי רלוונטי. כדאי לקרוא את ויקיפדיה:אל תגרמו למהומה כדי להדגיש עמדה, ועמדות או הנחות אישיות על סמך פרשנות לא עורכים באנציקלופדיה. לכך, יש בלוגים אישיים. Assayas - שיחה 20:55, 13 במאי 2017 (IDT)
חני,תודה! בדיוק המפה שחיפשתי! במפה ששמת “פארק מטרופוליני עתידי” ו“איזור תעסוקה עתידי” תחת תחום השיפוט של נשר, זה שצבוע בירוק תמים, מה יש היום? האתר לפינוי פסולת לא נבנה, הוא אמור להיות במתחם קרקעות הצפון, קראת מה שכתבתי או שאת מנסנה לדחלל את טיעוני? את חלוקת הארנונה קבעה הועדה הגאוגרפית במשרד הפנים, לא דוד עמר, לא על סמך פוליטיקאים אלא על סמך מחקרים. 1/4 רשויות מתוך כמעט 30 רשויות החברות באיגוד ערים- זה מהמקומות המזוהמים במפרץ! תשני את המשפט ל“המקום הרביעי המזוהם ביותר בנפת חיפה מתוך 32”, בסדר?
אסייג, קראתי, מכיר. לא גורם מהומה כדי להדגיש עמדה, נצמד למקורות מה שחנה ואתה מנסים כרגע לדחלל מסיבה כזאת או אחרת. תום - בואו נדבר - החיוך שלך הופך אותי להרבה יותר שמח. 21:46, 13 במאי 2017 (IDT)
מלחמת התשה על ידי הוספת מקורות שלא אומרים דבר לא תועיל. ל"דחלל"?. פרשנות אישית עורכים בבלוג לא באנציקלופדיה וזה מה שקורה כאן על ידי התשת המדיינים באין סוף מקורות לא רלוונטיים. שיהיה שבוע טוב. Assayas - שיחה 23:32, 13 במאי 2017 (IDT)
תום, אני עדיין מחכה למקור מדעי לא פוסט כאן שיגבה את המשפט זיהום האוויר בנשר הוא מהגבוהים במפרץ חיפה, ולא קיבלתי. אני מודעת למפה הזאת, אם היית שואל אותי מלכתחילה אם יש מפה כזאת, הייתי מוסיפה את הקישור. יש לי את המפה הזאת גם בבית כעותק מודפס. אתה יכול להיכנס למשרדי העיירה וגם לקבל עותק. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 18:09, 14 במאי 2017 (IDT)
שלחתי דוא"ל לפרופסור מרדכי שכטר שנושא זה בתחום מומחיותו והיה מרצה שלי בעבר, וביקשתי את עזרתו במציאת נתונים ומקור לרמת זיהום האוויר בנשר לאורך זמן בהשוואה ליישובים אחרים בסביבה, כמו: חיפה, קריית אתא, קריית חיים, קריית מוצקין, קריית ביאליק, קריית טבעון ונופית. אני מקווה שיענה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 18:21, 14 במאי 2017 (IDT)
אני מעתיקה לכאן את תשובתו של פרופ' מרדכי שכטר שהועברה אלי ב- 17 במאי: ”כמובן שעם סגירת המחצבה בכרמל והתקנות נגד זיהום אוויר, נשר איננה המקום עם זיהום האוויר הגבוה. אגב, זיהום האוויר החמור כיום הוא מתחבורה, וכאן חיפה לאו דווקא מככבת (כמו תל-אביב, למשל). בכל מקרה, את נתוני הזיהום עליך לקבל מהמשרד להגנת הסביבה שכיום מנטר בכל אותם ישובים (יש גם תחנות ניטור של חברת החשמל בחיפה).”
אני אוסיף בערך את המשפט "העיר שוכנת בשוליו של אזור מפרץ חיפה הסובל מזיהום אוויר". אם יובאו נתונים מדעיים מהמשרד להגנת הסביבה לגבי רמות זיהום האוויר לאורך זמן ביישובים באזור מפרץ חיפה, אפשר יהיה לעדכן את הפרק בהתאם. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 02:20, 20 במאי 2017 (IDT)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=שיחה:נשר_(עיר)/ארכיון_1&oldid=26786934"