שיחה:ספר מלכים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

על החלוקה לשני ספרים[עריכת קוד מקור]

כבר בתרגום השבעים (ספטואגינט) היה קיים חלוקה לשני ספרים; בדיוק, מלכים ושמואל היו ספר אחד בארבעה חלקים, אם אני זוכר כהוגן. אפשר לבדוק.


תקציר הספר לפי פרקים[עריכת קוד מקור]

שלום,אני הוספתי לערך זה מידע על 12 פרקים,ומחקתם אותם ,מדוע? ההה

אם זו העריכה שלך, היא שוחזרה כיוון שהסגנון שלה לא מתאים לאנציקלופדיה. בנוסף, מאוד ייתכן שאין מקום לפירוט של כל הפרקים בספר מלכים (בשביל זה יש את ספר מלכים עצמו) ויספיק רק תיאור כללי של מהלך הספר. יאיר ח. 20:21, 24 באוקטובר 2007 (IST)
לדעתי לא היית צריך למחוק. אמנם לא היתה מזיקה עריכה לדברים וקצת לקצר אותם, אך בהחלט יש מקום לכתוב את מהלך הדברים בספר. תשווה למשל לתקצירים שיש בספרים ויקרא, במדבר, יהושע ושמואל. אני מתכוון לערוך את התקציר ולהחזיר אותו. 11:21, 29 בפברואר 2008 (IST)
הנה, התחלתי להכין (בהתבסס על מה שהתחיל להכין "ההה"):

פרק א': דוד המלך זקן ומביאים לו את אבישג השונמית. אדוניה בנו מנצל זאת כדי לנסות לקחת את המלכות. הוא מגייס אנשים שיתמכו בו, ונותן להם ארוחה דשנה. בינתיים מרכיבים את שלמה על הפרדה של דוד וממליכים אותו ע"י משיחתו בשמן. כשהבשורה מגיעה לאדוניה הוא בורח כדי שלא ידעו את מזימתו הראשונה. ושלמה אומר שאם אדוניהו יחטא אז הוא יהרוג אותו, ואם לא, יישאר בחיים.

פרק ב': דוד ממליך את שלמה תחתיו ומצווה עליו לשמר את מצוות ה'. מבקש ממנו להתנקם ביואב בן צרויה, שיעשה חסד לבני ברזילי הגלעדי ושיתנקם בשימעי בן גרא. אדוניהו בא אל בת שבע (אמא של שלמה) ואומר שהוא מקבל את מלכות שלמה, והוא רק מבקש את אבישג השונמית לאשה (מתוך כונה לערער על מלכות שלמה). שלמה בחוכמתו הבין את התרמית ושלח את בניהו בן יהוידע להרוג את אדוניהו. שלמה מגרש את אביתר הכהן. יואב בן צרויה שומע את זה ובורח ומחזיק בקרנות המזבח. בניהו בן יהוידע פגע בכל האנשים שדוד ביקש משלמה לפגוע בהם.


פרק ג': שלמה מתחתן עם בת פרעה כדי שיהיה שלום בין ישראל ובין מצרים. שלמה חלם בגבעון שה' נגלה אליו ושואל אותו מה ירצה. שלמה מבקש לב שומע לשפוט את העם בצדק, ובגלל שלא ביקש אישית ה' נתן לו גם חוכמה וגם עושר וכבוד. שלמה מעלה עולות ועושה משתה לכל העבדים. ב"משפט שלמה" מוכחת חוכמתו לעיני כל העם, והעם מאמין בשלמה ומכבד אותו.

פרק ד': שרי שלמה ו-12 ניצבים. כל אחד אחראי על הכלכלה במדינה למשך חודש.

פרק ה': שלמה מושל בכל הממלכות, מארץ פלישתים עד גבול מצריים, כולם מעלים מיסים לשלמה. חוכמתו של שלמה נשמעה למרחוק. חירם (מלך לבנון) שולח מנחה (ארזי הלבנון וברושים) כדי לבנות את בית המקדש, ובתמורה שלח שלמה חיטים ושמן. שלמה מתחיל לבנות את היתדות לבית ה'.

פרק ו':-ז': בשנת 480 ליציאת בני ישראל ממצריים שלמה מחליט לבנות בית לה'. מידות הבית, הארכיטקטורה של הבית וממה הוא עשוי. הבית עשוי מארזים מצופים מזהב,והמזבח מצופה זהב. שני הכרובים. הכל משובץ באבנים יקרות .

פרק ח': שלמה מקהיל את זקני ישראל וראשי המטות כדי להעלות את ארון ברית ה' מעיר דוד לבית שבנה. הכהנים זובחים זבחים . כשיצאו הכהנים מבית המקדש נכנס ענן ה' ומילא את הבית. ה' אומר שהוא יהיה עם העם בתנאי שיקיימו את מצוותיו, שבבית הזה אנשים יבואו להתפלל ואם אדם חטא במצוות בין אדם לחברו יבוא ויעלה עולה. בבית הזה גם יבואו להתפלל על עצירת גשמים,ואם חלילה לא יצליחו במלחמה. אחרי ששלמה התפלל לה' נעמד ובירך את כל קהל ישראל ואמר: ה' יהיה אתכם אם תלכו בחוקותיו ותשמרו את מצוותיו. אחר כך זבח זבח לה', 7 ימים, 7 לילות , ביום השמיני שלח את העם לאוהליהם שמחים וטובי לב.

פרק ט': ה' נגלה לשלמה בגבעון ומזהיר אותו שוב שאם ילך בחוקותיו הוא יצליח ואם לא הוא לא יהיה מלך על ישראל חירם שולח ברושים לשלמה. פרעה מלך מצריים עולה ,לוכד את העיר גזר ושורף אותה באש, הרג את הכנענים, ואת מה שלקח נתן לבת שלו (שהייתה נשואה לשלמה).

פרק י': ביקור מלכת שבא. לאחר שבדקה את חוכמתו אמרה ששלמה חכם אפילו יותר מהשמועות.

פרק יא': שלמה לוקח נשים נוכריות מהגויים שה' אמר לא להתחתן איתם, וכשהוא הזדקן הנשים גרמו לו לעבוד לאלילים. שלמה עשה רע בעיני ה' ובנה מזבח לאלילים והנשים שלו הקטירו וזבחו לאלילים שלהם. ה' כעס, והעניש את שלמה בכך שלקח ממנו את הממלכה, אך לא בימיו,אלא בימי הבנים שלו. כשירבעם היה בשדה ראה אותו הנביא אחיה השילוני וקרע את שמלתו ל-12 חלקים ואמר לו שהוא יתן לו 10 שבטים ולשלמה 2,כי שלמה עבד לאלילים. אם ירבעם ישמע בקול ה' הוא ימשיך למלוך על עשרת השבטים ואם לו אז גם ממנו תילקח המלוכה. שלמה רוצה להרוג את ירבעם והוא בורח מצריימה עד ששלמה מת. שלמה מלך על ישראל 40 שנה.

פרק יב': רחבעם נסע לשכם, שם הגיעו כל ישראל להמליך אותו. כששמע זאת ירבעם בן נפט, באו קהל ישראל אל רחבעם ואמרו לו שעול המיסים של אביו כבד. הוא התייעץ עם הזקנים שאמרו לו לבוא לקראתם ולהוריד את המיסים. הוא התייעץ עם הצעירים שאמרו לו שכדי לשלוט הוא צריך להעלות את המיסים, והוא שמע לעצתם. כל העם רגמו אותו באבנים, והוא ברח. רחבעם הפך להיות מלך על שבט יהודה. הוא גייס 180000 גברים כדי להלחם בישראל ולהשיב אליו את המלוכה , ה' אמר לרחבעם שאם יצא למלחמה הוא לא ינצח.

לא שימושי? אוֹרי - שיחה 11:18, 4 במרץ 2008 (IST)
לדעתי אין כל כך טעם לכתוב תקצירים לכל פרק כי אז הקורא יאבד בים של מידע. מה גם שהמידע הזה מופיע כבר בערכים שונים בויקיפדיה באופן ממוקד: עבור המלכים הספציפיים - יש להם ערך משלהם, סיפורי אליהו מפורטים בערכו וגם סיפורי אלישע (אם כי שם באמת ראיתי שלא כל הסיפורים מפורטים). אם נכניס תקצירים של כל הפרקים ניצור כפילויות רבות שלאו דווקא יועילו לקורא (אלא אם כן הוא בדיוק לפני בחינת הבגרות, ואז עדיף לו לפנות לסיכומונה בכל מקרה). לעומת זאת יש מקום רב לפרט את הגישה התיאולוגית של מחבר הספר, את המסרים שהוא מנסה להעביר וכן הלאה - נושאים שבמרכזם ראייה רחבה של כלל הספר. לנוחות הקוראים, אפשר להוסיף תבנית של כל מלכי יהודה וישראל (אין לי מושג איך עושים את זה טכנית) ולהפנות ב"ראו גם" לנושאים מרכזיים בספר (מה שאני אעשה מיד). יאיר ח. - שיחה 19:24, 4 במרץ 2008 (IST)
תראה, יש תקדים כבר בכמה ספרי תנ"ך אחרים. בא נחכה לראות אם יש עוד דעות... אולי נעלה את זה להצבעה. אוֹרי - שיחה 13:07, 5 במרץ 2008 (IST)
אתה צודק. דעתי לגבי הפירוט בערכים הנ"ל ברב המקרים כדעתי כאן, אם כי יש ערכים בהם זה מאוד מוסיף.
לשם הנוחות אני מביא כאן רשימה של הערכים בהם יש תקציר הספר לפי פרקים:
  • בראשית - תקציר לפי חלקים (אין התייחסות לכל פרק בנפרד).
  • שמות - כנ"ל.
  • ויקרא - תקציר כמעט לפי פרקים.
  • במדבר - תקציר כמעט לפי פרקים.
  • דברים - כמעט ואין תקציר.

(אגב, בספרי התורה קיימים ערכים לפי פרשיות, בהם יותר הגיוני לבנות פירוט כל כך עמוק).

יאיר ח. - שיחה 19:34, 5 במרץ 2008 (IST)

אני חושב שהתקציר יכול להוסיף לקורא. מה גם שהוא אנציקלופדי (ראה אנציקלופדיה מקראית) דרור - שיחה 19:36, 5 במרץ 2008 (IST)

בינוויקי[עריכת קוד מקור]

איני יודעת אם הבינוויקי בסדר, חלקו מוביל לספר מלכים וחלק לחלק א' של הספר (או חלק א' בקישור אחד וספר ב' בקישור נוסף). האם עדיף להסיר את הקישורים שמדברים רק על מלכים א' או להשאירם? בברכה, נטע - שיחה 13:07, 21 באפריל 2008 (IDT)

דרישת המקור דווקא שם מסיבה פשוטה[עריכת קוד מקור]

המקור נדרש דווקא שם, מאחר שזהו החלק המחקרי. שאר החלקים הם פרטים עובדתיים שאפשר לאמת אותם לבד. אך מועד חיבור הספר זהו פרט מחקרי שיכולות להיות בו מחלוקות, ולכן ראוי להביא דווקא שם את החוקרים שטוענים את הטענה. שמואל92 - שיחה 14:19, 12 באוקטובר 2012 (IST)

הערך מסביר את התיארוך באופן ברור למדי. אכן יש מי שחולק על התיארוך המוצע, לדוגמא מבקרי המקרא מהאסכולה המינימליסטית, שמאחרים מאוד את התנ"ך כולו, אך איני סבור שדווקא מקור מפורש לדעה שכן מוצגת יועיל לפרספקטיבה הכללית. מכל מקום, אם דרישת המקור חשובה לך איני מתנגד שתחזירה. בברכה, משתמש כבד - 14:33, 12/10/12
אמנם הערך מסביר את התיארוך, אך דרישת המקור דורשת- מי החוקרים שטענו את הטענה זו. אינני בא להכחיש או להטיל ספק בטענה, כי אם לשפר את הערך. בתודה ובברכה, שמואל92 - שיחה 15:16, 12 באוקטובר 2012 (IST)


שלום, לדעתי אין מקום לחלוקה בין "מועד חיבור הספר" ל"זמן חיבורו" מדובר על אותו פלח מידע וצריך לאחד בין שתי הכותרות לכותרת אחת ולהציג את שתי הדעות תחת אותוה כותרת. מתש - שיחה 12:02, 7 במרץ 2016 (IST) מתש