שיחה:עבודה סוציאלית

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

התורם האלמוני הראשון הוא משתמש:Danny-w. דורית 21:31, 27 יולי 2005 (UTC)

מה ז"א - "העבודה הסוציאלית נעה בין שתי תפיסות: שינוי סביבתי לבין שינוי הפרט. מכאן שיש עובדים סוציאלים רדיקאלים הפועלים לשינוי הסביבה והתאמתה לצרכי הפרט: נכים וכדומה לבין תפקיד של פיקוח חברתי כגון: עובדים סוציאלים המגנים על ילדים בסיכון על-פי ערכים חברתיים"? צריך לפשט את המשפט הנ"ל. דורית 22:38, 15 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]

אנסה להסביר כאן:

ציר "שינוי סביבתי מול שינוי הפרט"[עריכת קוד מקור]

ציר שינוי הפרט מכוון לעובדים סוציאלים, המועסקים לדוגמה כקציני מבחן לנוער, (או - דוגמה אחרת - כעובדים סוציאלים במחלקה אונקולוגית בבית החולים), שיושבים במשרדם (או במחלקה על יד מיטת החולה), ותפקידם הוא לסייע לפרט ולתת לו כוחות להאבק במחלה (בביה"ח), או להעריך את יכולת הפרט להשתנות ולהשתקם ואת מסוכנותו (בשרות המבחן).
לעומתו, ציר השינוי הסביבתי נסוב סביב הקהילה, המשפחה, הסביבה של הפרט, כגורם שיכול לסייע להתפתחות הפרט. עובדים סוציאלים קהילתיים, למשל, יקימו ויעודדו פעילי שכונות - וינסו לתת להם העצמה (enforcement), כוחות והדרכה במאבקם ברשויות. עובדים סוציאלים במרכז למניעת אלימות במשפחה, למשל, ינחו קבוצות של נשים מוכות, על מנת לאפשר להן לקבל מהקבוצה את הכוחות לאזור אומץ ולהגן על עצמן או לעזוב את הבעל המכה.
שני קצוות הציר (שינוי הפרט מול שינוי סביבתו של הפרט) מתקיימים במקביל, והעובד המנוסה אמור לזהות את הצרכים של אוכלוסיית הפונים ולהציע את המענים שיתאימו להם.

ציר "מתן כוחות לעומת פיקוח"[עריכת קוד מקור]

ציר אחר הקיים בעבודה הסוציאלית הוא ציר הפיקוח לעומת מתן הכוחות. ציר זה נובע מתפקידי הפיקוח שמדינת הרווחה הטילה על מקצוע העבודה הסוציאלית, מתוך הנחה שהכשרתם והכלים המקצועיים שעומדים לרשותם יתאימו לכך. לדוגמה: פקידי סעד לחוק הנוער, או קציני מבחן למבוגרים ולנוער, הם עובדים סוציאלים הממונים מתוקף חוקי המדינה - על פיקוח חברתי. פקיד הסעד לחוק הנוער הוא עו"ס שתפקידו לפקח על מניעת התעללות בילדים על ידי הוריהם. כאשר נודע לו על התעללות כזאת עליו לקיים בירור מקיף, ובהמשך שיחה סמכותית עם ההורה הפוגע, ונקיטת צעדים שיבטיחו את שלומו של הילד. באפשרותו גם לפנות לבית המשפט, ובמקרים קיצוניים אפילו להרחיק את הילד מרשות ההורה הפוגע, על מנת להגן עליו. קצין המבחן הוא עו"ס שתפקידו לספק למדינה את ההתרשמות המקצועית לגבי האיזון בין יכולתו של העבריין המורשע להשתקם ולהפוך לאזרח מועיל, לבין מסוכנותו לחברה והסיכון שיחזור לסורו. על קצין המבחן לקיים שיחות טיפוליות עם הנאשם, ולכתוב בתסקיר לבית המשפט את חוות דעתו.
שני תפקידים אלה, לדוגמה, הם תפקידי פיקוח חברתי, ובכך הם שונים מתפקידי עו"ס אחרים, שבהם יש דרישה ל"הכלת הקשיים" ו"מתן כוחות" לאוכלוסייה נזקקת על מנת לסייע לה להתמודד עם הקשיים.
שני קצוות הציר כאן נקבעים על ידי "הגורם המעסיק" (שהוא בדרך כלל - המדינה, במקרים של תפקידי פיקוח חברתי). מובן, שגם בתפקידי פיקוח חברתי, נדרש העו"ס להשתמש ביכולותיו המקצועיות, ובהן היכולת להקשיב, לאתר את הקשיים ואת הכוחות החסרים, ואף להציע סיוע, לפי ההקשר, אך עדיין הוא בתפקיד הפיקוח החברתי. על הסוגיה האם ניתן לסייע לפרט שהפיקוח החברתי נכפה עליו - נכתבו מאמרים רבים, ועדיין מדובר בסוגייה שלא נאמרה לגביה המילה האחרונה.
מקווה שעניתי. :-) דני. Danny-w 01:48, 16 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]

דווקא לא :) את מה שתיארת הבנתי, ומוטב כמובן להכניס זאת לערך עצמו. מה שלא הבנתי הוא למה מכל זה נובע כי "מכאן שיש עובדים סוציאלים רדיקאלים הפועלים לשינוי הסביבה והתאמתה לצרכי הפרט". דורית 19:49, 16 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]
ועוד משהו, מפריע לי גם המשפט "אותם מתנדבים, שהיו ממעמד הביניים וממעמדות גבוהים, עברו להתגורר בשכונות, תוך ניפוץ סטיגמות ודיעות קדומות". ואני שואלת - האומנם? יש בזה סוג של שיפוטיות וקביעת עמדה. לרוב מה שהוגדר בעיני המעמד הבינוני המתנדב הנ"ל כנכון ותרבותי היה מה שנתפס כנכון למעמד שלהם. כך, שלא תמיד ניתן לומר כי זה ניפוץ סטיגמה אלא אישור מחדש שלה. דורית 20:27, 16 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]

על ההתנדבות[עריכת קוד מקור]

את המונח "עובדים סוציאלים רדיקאליים" לא אני הכנסתי, אלא אלמוני (כתובת מזהה 84.94.7.153 בתאריך 4/8/05). אני מסכים שאין מדובר בתופעה רדיקלית, ואין התנגדות מבחינתי למחוק את המשפט או לשנותו. דני. Danny-w 14:38, 17 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]

בעניין המתנדבים: אין ספק, שההסטוריה אמנם חייבת רבות (בלי ציניות) לאותן נשים מבוססות ממעמד הביניים, שמסיבות שונות רצו להגיע לאוכלוסיות המצוקה, להתנדב ולתרום. אותן נשים אמידות לא חששו מאלימות כלפיהן, או מהתערבבות של נשים לבנות בקרב אפרו-אמריקאים, או שעשו זאת למרות שחששו. לא הבנתי את הערתך דורית. האם יש ספק בדבר העמדות החברתיות ביחס לשחורים, ו/או לשכבות העוני, למשל, באירופה ובאמריקה הצפונית במאה ה-19?
למעשה, עוּבְדָת היותה של החברה האירופו-אמריקאית גזענית ואף שוביניסטית, מאדירה אף יותר את מעשי ההתנדבות של אותן נשים, שלמרות הסתייגות אפשרית של חלק מסביבתן, ואולי אף של בעליהן, - ירדו לשכונות המצוקה, באו במגע עם בני אדם ממעמד אחר, וניסו לסייע. דני. Danny-w 14:38, 17 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]

את ההערה על הרדיקליות באמת מוטב למחוק. לגבי הנשים - אין לי ספק שיש להן הרבה זכויות, אך מדובר בנושא מאד מורכב. פעמים רבות תמצא שעזרה לאוכלוסיות מוחלשות הן גם כלי תירבות ונתפסות כפטרונות של החזק על החלש. לכן, הייתי מאד נזהרת פה. אני אנסה בקרוב לשנות טיפה את הניסוח, ואם יש בעיה - תוכל תמיד לשחזר. יש הערות על מה שעשיתי עד עכשיו? דורית 19:28, 17 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]
אין הערות באופן כללי. הפתיחה של הערך אמנם לא מושלמת, אבל אני לא ניסחתי את זה טוב יותר מקודם. פרט לכך - התיקונים שביצעת עד כה בערך - בהחלט מקובלים עלי. תודה, דני. Danny-w 21:22, 17 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]
בבקשה. אל תשכח להוסיף את הרחבותיך בדף שיחה לתוך הערך. דורית 01:26, 18 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]

הערות מרשימת ההמתנה של המומלצים[עריכת קוד מקור]

תחום חשוב שלא זוכה למספיק חשיפה בוויקיפדיה. נכתב על ידי משתמש:Danny-w שסגנון כתיבתו תמיד מרתק אותנו מחדש. נדרשת עדיין עריכה מסוימת, בעיקר בכל הקשור לאיחוד משפטים לפסקאות. א&ג מלמד כץשיחה 17:27, 9 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

החלק "רקע היסטורי של התפתחות המקצוע" כולל שגיאות עובדתיות רבות, סברות הכותב, וכו'; הפרק "אבני דרך בהתפתחות העבודה הסוציאלית" מתעלם לחלוטין משורשי העבודה הסוציאלית בעבודתם של נזירים ונזירות ושל מערכות תמיכה רליגיוזיות באופן כללי, וכן ממערכות תמיכה מוקדמות אחרות; אין נגיעה ממשית בסוגית ההתמקצעות והדיון בבעיית הסתירה הפנימית בין עו"ס המבצעים אבחון ושיפוט פסיכולוגי בלי שיהיו בעלי הכשרה לכך אינו בהיר או לא קיים באופן מספק. -- הערך דורש הרחבה ותחקיר מעמיק יותר. אורי רדלר 15:32, 11 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

ככותב הערך, עדיין לא הייתי תומך בהכתרתו בו כ"ערך מומלץ". אני מסכים עם אורי בחלק מהדברים. למשל, ההערה בעניין ההתמקצעות (יש צורך בפירוט נרחב יותר בעניין הכשרת עובדים סוציאלים). בנוסף יש מקום לדון בביקורת על התחום, שדבריו של אורי אכן משקפים אותה נאמנה ("...בבעיית הסתירה הפנימית בין עו"ס המבצעים אבחון ושיפוט פסיכולוגי בלי שיהיו בעלי הכשרה לכך" וכו'. אני חולק על אורי, ולדעתי האישית דווקא יש לעו"סים את יכולת השיפוט, את המקצועיות, ואת המנדט החברתי והחוקי. אולם אין ספק שעל הדיון הזה יש מקום להרחיב). בנוסף יש עוד מקום להרחיב לגבי התחומים השונים בעבודה הסוציאלית. ייתכן שיש מקום לדון גם בדימוי המקצוע ובמעמדו (הנמוך לצערי) של התחום. יש מקום לסקור גם את ייחוד המקצוע מבחינה חברתית (העובדים הסוציאלים הם אחד המגזרים היחידים שעובדיהם יצאו להפגין - כאנשי מקצוע - לא בעד תנאי עבודה משופרים אלא כנגד גזרות האוצר והקיצוצים בקצבאות), ועוד. לסיכום, ככותב הערך, ולאחר שקילת העניין, הוא אינו מתאים בשלב זה, עדיין, להכתרה כ"ערך מומלץ". אני מקווה שבעתיד, ולאחר הרחבה ושיפורים, הוא יגיע לשם. הוויקיפדים המעוניינים לתרום בהרחבה זו - מוזמנים. דני. ‏Danny-w12:43, 14 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

טוב, נוריד את המועמדות בשלב זה. נשמח אם הערך יורחב בעתיד. א&ג מלמד כץשיחה 16:12, 14 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

הערות על חלק ההיסטוריה[עריכת קוד מקור]

עבודה הסוציאלית כמקצוע, היא אחד מתוצריה החברתיים של המהפכה התעשייתית במאה ה-19. שלושת הצירים שעליהן נעה המהפכה התעשייתית היו תעסוקה, משפחה וחברה. [1] מבחינת תעסוקה, העולם הטכנולוגי החדש חייב רכישת השכלה ומיומנויות חדשות. הדבר הביא אמנם לשיפור מסוים ברמת החיים מבחינה טכנולוגית, אך במקביל הביא ליוקר מחייה, ולכן לעוני הולך וגובר. [2], [3]

לעוני היו תוצאות חברתיות קשות הן ברמת הכלל והן ברמת הפרט. חל מעבר ממשפחות מורחבות לגרעיניות והתקיימה נהירה המונית מהכפרים לערים שגרמה לתחושת בדידות בין השאר עקב אובדן התמיכה הרגשית והכלכלית של המשפחה המורחבת והקהילה המסורתית התומכת. בהדרגה השתנה מבנה הקהילה המסורתית בעלת התמיכה ההדדית ונפגע הסדר המשפחתי המסורתי. עיקר הפגיעה ניכר בשכבות החלשות, שלא היו מוגנות על ידי חקיקה חברתית כלשהי: [4] נשים ממעמד הפועלים הנמוך יחסית, שנאלצו לצאת לעבודה, שהייתה ברובה עבודה קשה, ובו זמנית נאלצו לדאוג למשק הבית ולטיפול בילדים שנותרו חלק מתפקידן המסורתי. [5] ילדים, נאלצו לסייע בפרנסת המשפחה, ללא הגבלת גיל. [6] קשישים שכבר לא היו בגיל העבודה, חלקם נותרו בודדים בכפרים ללא תמיכת הקהילה, ולא עברו עם המשפחה לאזורים המתועשים. אלו שעברו לערים עם משפחתם לא תמיד הצליחו להשיג סיוע וסיעוד שנדרשו להם. [7] בנוסף, עם התמוטטות הדרגתית של התמיכה הקהילתית המסורתית, נותרו גם הלוקים בפיגור, במחלות נפש ובנכויות שונות, ללא תמיכה קהילתית וללא סיוע, והמצוקה שבה היו נתונים הלכה וגברה. [8] במצב זה נוצר כורח חברתי בשינוי מסגרות האחריות, במעבר מסיוע לחלשים על ידי מסגרות דתיות ומשפחתיות (מתן צדקה) [9] לסיוע על ידי ארגונים התנדבותיים. ארגוני ההתנדבות הראשוניים הורכבו מנשים מהמעמד הבינוני שהחלו להתנדב ולסייע לשכבות חלשות. לקראת סוף המאה ה-19, עם עליית הצורך בסיוע לשכבות החלשות ועם ההתפתחות שחלה בארגוני המתנדבים, לא היה די בארגוני מתנדבים קטנים, לא אחידים ובלתי מאורגנים. תהליך ההתמקצעות של תחום העבודה הסוציאלית החל בשנת 1896 עם הקמתו של בית הספר הראשון לעבודה סוציאלית. הרצון לידע והתמקצעות הפך את המתנדבים לעובדים בשכר מטעם המדינה, שבהדרגה לקחה על אחריותה את חובת הדאגה לחלש כחלק מתפקידה של מדינת הרווחה. [10]


הערות:

  1. ^ זו אמירה מאוד כללית בהתייחס למשהו עוד יותר כללי (המהפכה התעשייתית) ולכן אין לזה תוכן מהותי ברור.
  2. ^ ההגדרה אינה בהירה. מהו שיפור מבחינה טכנולוגית? האם כאשר לאדם יש שלוש חולצות נעימות ונוחות יותר, העולות פחות ממה שעלתה קודם חולצה אחת קודם -- תוצר מובהק של שיפור טכנולוגי -- ניתן לומר שרמת החיים שלו ירדה?
  3. ^ קבלת הטיעון של "עוני הולך וגובר" (הטיעון המרקסיסטי הקלסי) שאינו מקובל היום על אף היסטוריון או חוקר רציני דורשת תימוכין מאילנות גבוהים ורבי צל. לבד מזאת, בין תחילת המאה התשע עשרה לתחילת המאה העשרים הייתה אפס עליה ביוקר המחייה בבריטניה -- עובדה הסותרת לחלוטין את הטיעון.
  4. ^ שוב, יש כאן הנחות שאינן נתמכות במחקר. מונח כי הייתה פגיעה בעיקר בשכבות החלשות (שנוי במחלוקת קשה) ושחקיקה חברתית מספקת הגנה כזו (כנ"ל).
  5. ^ נשים עבדו תמיד גם בחברה הבתר-תעשייתית. אין כאן שינוי בכפל התפקידים שלהן. למעשה, השינוי היה לגבי רבות מהן הפחתה משמעותית בנטל, שכן רבות מהן לא נאלצו לעבוד בשתי עבודות.
  6. ^ כך היה מאז נברא העולם, בערך. אין כאן שום שינוי.
  7. ^ בעולם שבו מושג ה'פנסיה' ו'גיל העבודה' אינו מוכר אין עניין לפסקה זו. קשישים בחברה החקלאית עבדו עד שמתו.
  8. ^ כנ"ל -- עצם המושג של תמיכה, טיפול וסיוע בחולי נפש, נכים ומפגרים לא היה קיים טרם המהפכה התעשייתית. האנשים האלו, בפשטות, מתו. כמו כן, הייתה ירידה משמעותית במספר מקרי הפיגור אחרי היציאה מהכפרים בגלל הדעיכה בכמות נישואי הקרובים (היעלמות 'שוטה הכפר').
  9. ^ לא מדויק. בכפר בבריטניה, לדוגמה, היה הטיפול בעניים ובפגועים חובתה של הקהילה כולה ולא מסגרות דתיות ומשפחתיות וצדקה. מסי העניים, לדוגמה, נגבו מהקהילה.
  10. ^ תיאור התהליך הזה כהתפתחות וולונטרית הוא טענה ולא תיאור מצב.

את ההערות בפיסקה "הערות על חלק ההיסטוריה" כתב משתמש:אורי רדלר ששכח לחתום.

סוגיה בערך שיש לי איתה קושי מסוים:[עריכת קוד מקור]

"מקצוע העבודה הסוציאלית, בניגוד לפסיכולוגיה הקלאסית, מתבסס על תפישת עולם הומניסטית חברתית-סוציאלית וכוללנית" - משתמע מזה, בין היתר, שהפסיכולוגיה הקלאסית אינה מתבססת על תפישת עולם הומניסטית; האמנם כך הדבר? עוד אחד - שיחה 23:26, 4 בספטמבר 2011 (IDT)[תגובה]

הערתך הייתה נכונה. המשפט תוקן [1] כך שידבר על מקצוע העבודה הסוציאלית ולא על מקצועות אחרים. בברכה, דני. Danny-wשיחה 21:44, 17 בינואר 2013 (IST)[תגובה]

הצעה לפיצול[עריכת קוד מקור]

הערך ארוך ומפורט וכולל התייחסות נרחבת לישראל. ממליץ לפצל לעבודה סוציאלית ועבודה סוציאלית בישראל.אבנר - שיחה 11:00, 2 ביוני 2015 (IDT)[תגובה]

אין לי התנגדות לפיצול. דני. Danny-wשיחה 11:43, 9 ביוני 2015 (IDT)[תגובה]
בוצע. אבנר - שיחה 13:30, 9 ביוני 2015 (IDT)[תגובה]

יום העבודה הסוציאלית[עריכת קוד מקור]

הייתה שורה בפיסקת הפתיחה על כך שיום העבודה הסוציאלית מצויין ב15.3 . הורדתי אותה מכיוון שהיא לא מדוייקת ובמוקמה כתבתי פסקה קצרה קצרה בין הנושא ההיסטוריה לבין הפירוט על העבודה עצמה. נדמה לי שזה מקום יותר מתאים. Katvan.b - שיחה 13:56, 18 במרץ 2023 (IST)[תגובה]