שיחה:עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפינחס

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לא היתה לנו המלצה בעבר להמנע מלפתוח ערכים על ביטויים וניבים בעברית, אלא אולי לרכז אותם בערך אחד? ערןב 20:38, 18 מאי 2005 (UTC)

האמת אני לא זוכר המלצה כזאת. אני לא בטוח עד כמה המידע הזה אנציקלופדי והייתי מציע להעבירו לוויקימילון. גילגמש שיחה 20:39, 18 מאי 2005 (UTC)
הערך ראוי, שכן הביטוי הינו בעל רקע של הסיפור התנ"כי ביחד עם הרקע של ימי הבית השני עת נוצר הביטוי. לאחר ההרחבה נראה לי שיש כאן ערך שראוי לויקיפדיה ולא לויקי מילון, ואני מקווה שכל הפוליטיקאים וכו' שבאים לשלב ביטוי זה בדבריהם יקראו את הערך ולפחות יבינו במה מדובר. אלמוג 20:43, 18 מאי 2005 (UTC)
סך הכל זהו פתגם. אני לא רואה מה אנציקלופדי במאמר זה. נכון שהוא ארוך, אך זה מתאים יותר למילון מאשר לאנצ' לפי דעתי. גילגמש שיחה 20:45, 18 מאי 2005 (UTC)
אני מסכים עם אלמוג. הערך הוא חלק מהתרבות היהודית, מהפולקלור ומההיסטוריה. הייתי רוצה לראות הרבה כאלה. אורי מוסנזון 21:01, 18 מאי 2005 (UTC)
אני חושב שבשיטה הזו נחסל שניים-שלושה קצרמרים ביום... :) ערןב 21:09, 18 מאי 2005 (UTC)

אלמוג, למה הורדת את ה "יהודי" מהביטוי? אורי מוסנזון 21:03, 18 מאי 2005 (UTC)

כשמדובר בקצרמר בן שורה, הביטוי "ביטוי יהודי" מוצדק. כשמפורש מקורו של הביטוי בתנ"ך ובתלמוד, נראה לי שהביטוי קצת מיותר. אלמוג 21:08, 18 מאי 2005 (UTC)

היות ואני בדעת מיעוט אני מושך את הצעתי להעברת הערך, אך מוחה על קיומו. גילגמש שיחה 21:10, 18 מאי 2005 (UTC)

גילגמש - האם בהרחבת הערך הבלתי ראוי לדעתך עשיתי מעשה זמרי וביקשתי שכר כפינחס? אלמוג 21:13, 18 מאי 2005 (UTC)
(-: דעתי איננה משנה. אני מנסה לפעול לטובתה של ויקי ללא קשר לדעתי לגבי נושא זה או אחר. גילגמש שיחה
האם אין סוף לבדיחות הרקורסביות בויקיפדיה?(-: אורי מוסנזון 21:17, 18 מאי 2005 (UTC)


אלמוג: פיפי ולישון! אורי מוסנזון 21:40, 18 מאי 2005 (UTC)

ברגע שלביטוי יש רקע היסטורי עשיר, כפי שיש לביטוי שלפנינו, הוא בהחלט הופך לנושא אנציקלופדי. דוד שי 05:02, 19 מאי 2005 (UTC)

קראתי שוב את הערך ולא הבנתי את שיקולי הענישה של אלוהים: זמרי משתעשע ואלפים אחרים נענשים? מה זה פה, עזה?אורי מוסנזון 00:42, 22 דצמבר 2005 (UTC)
"וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל, בַּשִּׁטִּים; וַיָּחֶל הָעָם, לִזְנוֹת אֶל-בְּנוֹת מוֹאָב. וַתִּקְרֶאןָ לָעָם, לְזִבְחֵי אֱלֹהֵיהֶן; וַיֹּאכַל הָעָם, וַיִּשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהֵיהֶן. וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל, לְבַעַל פְּעוֹר; וַיִּחַר-אַף יי, בְּיִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר יי אֶל-מֹשֶׁה, קַח אֶת-כָּל-רָאשֵׁי הָעָם, וְהוֹקַע אוֹתָם לַיי, נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ; וְיָשֹׁב חֲרוֹן אַף-יי, מִיִּשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֶל-שֹׁפְטֵי יִשְׂרָאֵל: הִרְגוּ אִישׁ אֲנָשָׁיו, הַנִּצְמָדִים לְבַעַל פְּעוֹר. וְהִנֵּה אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּא, וַיַּקְרֵב אֶל-אֶחָיו אֶת-הַמִּדְיָנִית, לְעֵינֵי מֹשֶׁה, וּלְעֵינֵי כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל; וְהֵמָּה בֹכִים, פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. וַיַּרְא, פִּינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר, בֶּן-אַהֲרֹן, הַכֹּהֵן; וַיָּקָם מִתּוֹךְ הָעֵדָה, וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ. וַיָּבֹא אַחַר אִישׁ-יִשְׂרָאֵל אֶל-הַקֻּבָּה, וַיִּדְקֹר אֶת-שְׁנֵיהֶם--אֵת אִישׁ יִשְׂרָאֵל, וְאֶת-הָאִשָּׁה אֶל-קֳבָתָהּ; וַתֵּעָצַר, הַמַּגֵּפָה, מֵעַל, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיִּהְיוּ, הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה--אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים, אָלֶף".
תסלח לי מר אורי, האם לא קראת בפסוקים אלו שרבים השתתפו בחטא? כמובן שהנופלים במגפה היו החוטאים.
ואם תאמר הם הרי נענשו על ידי ראשי העם, אין זה כך, כי ראשי העם הרגו את "הנצמדים לבעל פעור" כלומר אלו שעבדו עבודה זרה, שאותם אפשר להרוג על בית דין, אך אלו שמתו במגפה היו הזונים אל בנות מואב שאותם לא ניתן להרוג על פי בית, ואולי גם עובדי עבודה זרה שלא היו עדים למעשיהם גם מתו במגפה. תולדות אדםשיחהט"ו בתמוז ה'תשס"ט 08:17, 7 ביולי 2009 (IDT)[תגובה]

פירוש אחר[עריכת קוד מקור]

ידועים דבריו של ינאי המלך בצוואתו לשלומציון אשתו :" אמר לה ינאי המלך לאשתו: אל תתייראי מן הפרושים ולא ממי שאינם פרושים; אלא מן הצבועים שדומים לפרושים - שמעשיהם כמעשה זמרי, ומבקשים שכר כפנחס" (בבלי סוטה, דף כ"ב).

לכאורה, פשוט. זמרי - החוטא בבעילת ארמית, ופנחס - עושה התיקון בהמיתו את זמרי וכזבי. אבל בחינה מדוקדקת של המימרא, מעלה חוסר סימטריה - איזה שכר יכול זמרי לבקש? על מה הועלתה האפשרות שיגיע לו איזה שכר?

אתמול שמעתי פירוש מעניין: היה עוד זמרי אחד, מלך בישראל, ואולי אודותיו מוסבים הדברים. אותו זמרי מלך שבעה ימים. את ימיו הספורים כמלך ניצל להשמדה שיטתית של בית בעשה, ממנו שדד את המלוכה. לכאורה, מילא את דבר השם אשר נובא ביד יהוא הנביא, והיה אמור לקבל את שכרו על שקינא קנאת השם. אבל באותם שבעה ימים גם הספיק לחטא ולהחטיא, ולעשות הרע בעיני השם. אם ינאי התייחס לזמרי זה, הרי שהתקבולת שלמה: זמרי הרג כאילו בשם השם והיה יכול לבקש שכר כפנחס. וגם ינאי עצמו הרג פרושים לחינם, ועל כך הוא טבע את הביטוי "עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפנחס".


(מכאן: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=1314&msgid=119374093)

חסר מהותי[עריכת קוד מקור]

בערך הוא תיאור השכר של פינחס. ‏עדיאל08:40, 7 ביולי 2009 (IDT)[תגובה]

לא יודע איפה לרשום את זה . אבל מהפירוש עצמו של המשפט שינאי אמר לשלומציון הוציאו מהקשרו הדקדוקי כמו שנאמר וכתבו עליו סיפורי אלף לילה ולילה ללא מקור. וודאי ניתן להגיד שאין הכוונה שמזהיר מהפרושין אלא שמזהיר מצבועים. בלי "האבסות" מוזרות על הכתוב Shuryankor - שיחה 00:33, 21 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]
רשמתי את זה כנושא חדש כעת. לא הבנתי מה לעשות כאן בתחילה(פעם ראשונה שלי) ודבריי התאימו לי לחוסר מהותי. Shuryankor - שיחה 00:35, 21 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]

משוב מ-20 ביולי 2017,, עריכה, עדכון[עריכת קוד מקור]

מעשה זימרי לא גרם למגפה שבה מתו 24000 משבטו אלא הוא ניסה לעצור זאת ע"י דוגמא אישית שגם הוא לוקח מידיינית. ברגע שפנחס הורג אותו בשעת מעשה זה מה שעצר את המגפה. 212.150.66.161 15:17, 20 ביולי 2017 (IDT)[תגובה]

סיפור המשפט עצמו[עריכת קוד מקור]

לא יודע איפה לרשום את זה . אבל מהפירוש עצמו של המשפט שינאי אמר לשלומציון הוציאו מהקשרו הדקדוקי כמו שנאמר וכתבו עליו סיפורי אלף לילה ולילה ללא מקור. וודאי ניתן להגיד שאין הכוונה שמזהיר מהפרושין אלא שמזהיר מצבועים. בלי "האבסות" מוזרות על הכתוב Shuryankor - שיחה 00:34, 21 בדצמבר 2023 (IST)[תגובה]