שיחה:עושים רוח

חשיבות

הסרט הוא לא סרט האנימציה הראשון בישראל, וגם לא סרט האנימציה באורך מלא הראשון בישראל, אלא סרט האנימציה *הממוחשבת* הראשון בישראל (ומהר אחריו בא ואלס עם באשיר) - כך שאני לא בטוח שזה תופס כטיעון חשיבות. הוא הופץ ב-DVD באופן מסחרי, אבל אנחנו לא כותבים ערך לכל סרט שהופץ ב-DVD. הוא אמנם הופיע בפסטיבל הסרטים באשדוד, אבל אנחנו בהחלט לא כותבים ערך לכל סרט שהופיע שם. כנ"ל לגבי הופעה ב-VOD.

השאלות המתבקשות אם כך הן:

1. מה התפוצה ב-DVD?
2. האם הופץ לחו"ל?
3. האם הופיע בעוד פסטיבלים? אילו? האם זכה בהם בפרסים?

לא אתפלא אם הערך יעמוד בתנאי החשיבות, אבל יש לברר. זהר דרוקמן - Talk to me Goose! ‏ 23:38, 23 בפברואר 2010 (IST)

לפי הכתבה ב-NRG הוא סרט האנימציה הראשון באורך מלא. אבל גם אם רק האנימציה הממוחשבת, לדעתי זהו ציון דרך משמעותי. נרו יאיר • שיחה • י' באדר ה'תש"ע • 09:25, 24 בפברואר 2010 (IST)

הסרט הראשון נוצר עוד בשנות ה-60. זאת לא ממש פריצת דרך אדירה להשתמש בטכניקה מסויימת בהנפשה. על זה הוסף שלא יצא להקרנות מסחריות ושהופק באופן עצמאי... זהר דרוקמן - Talk to me Goose! ‏ 09:41, 24 בפברואר 2010 (IST)

מחשוב זו לכאורה לא עוד טכנולוגיה מסוימת, אבל אני לא מומחה בתחום. מה הכוונה הפקה עצמאית? שאינה ממשלתית? נרו יאיר • שיחה • י' באדר ה'תש"ע • 09:59, 24 בפברואר 2010 (IST)

לא - הכוונה היא ללא אולפן מאחורי ההפקה. זה דומה להבדל בין ספר בהוצאה עצמית לבין ספר בהוצאה מוכרת. ואני לא מדבר על טכנולוגיה אלא על טכניקה. זהר דרוקמן - Talk to me Goose! ‏ 10:20, 24 בפברואר 2010 (IST)

כמדומני שחברות בולטות פחות בתחום הסרטים בישראל ורבים מן הסרטים הבולטים מופקים באופן עצמאי. תקן אותי אם אני טועה. על כל פנים העיקר הוא ראש דבריי בהודעה הקודמת. נרו יאיר • שיחה • י' באדר ה'תש"ע • 13:37, 24 בפברואר 2010 (IST)

אתה טועה - סרטים ישראלים, מהסוג שאתה יכול כרגע ללכת לסינמה סיטי ולראות, זוכים לתמיכה מחברות הפקה. זהר דרוקמן - Talk to me Goose! ‏ 22:33, 24 בפברואר 2010 (IST)

תגובה מאת אורן פלד יוצר הסרט.

שלום למגיבים

קודם כל תודה על ההתייחסות, גם אם אתם לא רואים את הדברים כפי שאני רואה אותם.

חשוב לי לציין שלמרות ש"עושים רוח" הוא לא סרט האנימציה הראשון באורך מלא שנעשה בארץ אלא השני ("יוסף בעל החלומות" של יורם גרוס מ 1962 היה הראשון)הוא אכן יצר תקדים מעצם היותו הראשון שנעשה באנימציה ממוחשבת. מדובר לא רק בטכנולוגיה אחרת אלא בצורת התבטאות ויזואלית ודרך חשיבה שונה לגמרי מאנימציה קלאסית או סטופ מושן, לפחות בכל מה שקשור ליצירת והנפשת הדמויות. שנית, עצם היותו הראשון שמופק בתנאים עצמאיים וללא עזרת קרנות היא גם משהו שלדעתי שווה התייחסות כלשהי.

"ואלס עם באשיר" (שאותו אגב אני אוהב מאוד) יצא שנתיים תמימות אחרי הסרט שלי, ולמרות שאני לא מנסה לייצר השוואה כלשהי בין השניים, העובדה היבשה היא ש"עושים רוח" עדיין הקדים אותו כרונולוגית.

לגבי שאלות שנשאלו:

1. לגבי התפוצה בDVD, עקב שיווק מעט לקוי הסרט מכר כ 2000 עותקים. 2. הסרט עדין לא הופץ לחו"ל. למרות מגעים שהתנהלו לפני כשנה עם חברת אנימציה מחו"ל במטרה להפוך אותו לרימייק קולנועי, הרבה לא יצא מזה לצערי. אבל אני ממשיך לנסות. :-) 2. מלבד פסטיבל אשדוד הסרט לא היה בפסטיבלים נוספים. אורכו הבעייתי למסגרות תחרותיות לאנימציה (כ 20 דקות בדרך כלל), הרזולוציה הסופית שלו (מקביל לבטא/DV ולא פילם 35 מ"מ) והעובדה שנוצר בידי אדם אחד ולא צבא של אנימטורים מיומנים, מנעו ממנו להתקבל לפסטיבלים נוספים.

למרות כל זאת חשוב לציין שהסרט גם ככה כבר מוזכר בשניים שלושה מילים בויקיפדיה תחת הערך "אנימציה", אז אחרי כל זה, אתם לא חושבים שהוא שווה איזה ערך קצרצר?

אחלא יום :-) יוצר הסרט אורן פלד

אורן, האם תוכל להתייחס לסוגיית ההפקה העצמאית בשיחה למעלה? נרו יאיר • שיחה • י' באדר ה'תש"ע • 19:09, 24 בפברואר 2010 (IST)

בטח.

את הסרט עשיתי ללא עזרת קרנות. הרעיון התחיל כשסיימתי את הלימודים במחלקה לוידאו וקולנוע בקאמרה אובסקורה וחיפשתי דרכים להשתלב בשוק העבודה. התחלתי להתאמן על תוכנות אנימציה שונות(למרות שלא היה לי רקע קודם באנימציה. כלומר התעסקתי עם סרטים קצרים לפני כן אבל כולם מצולמים)ומרעיון לסרטון קצרצר לתיק העבודות העניין תפח תוך כדי העבודה (שנמשכה ארבע וחצי שנים) לסרט באורך מלא. את הקולות הקלטתי בבית בתוך קוליסה מקרטון של מקרר וספוגים אוטמי קול, בחדר חם וללא מיזוג. יאמר לזכות השחקנים שהם לא התפנקו ובאו ברוח התנדבותית. רק דמיין לך את כלת פרס ישראל ליא קניג יושבת כולה מזיעה בתוך הקוליסה המאולתרת והמאובקת אצלי בבית, לוקחת את העניין בסבבה ומסרבת לקחת הפסקת התרעננות.

מלבד המיקס סאונד הסופי, כל שאר העבודה (האנימציה, העריכה, הרינדור וההקלטות) נעשו הכל בבית ועל מחשב אחד (פנטיום 3 מקרטע שאז נחשב ל ה מחשב). בגלל שלא היה מאחוריי גוף כלכלי תומך, וגם בגלל שעד אמצע העבודה על הסרט לא היה לי ברור אם בכלל אגיע לסופו (בכל זאת, סרט עצמאי), היה קשה בהתחלה לגייס מדובבים מהשורה הראשונה, ועוד בשכר סימלי מאוד. אז התחלתי מהקטן לגדול, ולאט לאט, לאחר שכבר הוקלטו כמה תפקידים קטנים (שנתתי לחברים ומשפחה), התחלתי להקליט תפקידים יותר ויותר גדולים (יש 7 דמויות ראשיות בסרט). וכך הגעתי מאבי אוריה לדב רייזר, וממנו לעזרא דגן, ממנו לאלי גורנשטיין ולאחריו הדרך לליא קניג כבר היתה יותר קלה. כל הקלטה של שחקן שהסתיימה, מיד נכנסה לסרט זמנית כדמו בצורה בוסרית, כדי שאוכל מיד לרוץ עם עותק עבודה לשחקן הבא ולפתות אותו לבוא אלי בכמעט חינם ("כי כל החברים שלך שם גורנשטיין, איך תפסיד כזה דבר?").

כשהסתיימה עבודת העריכה ותיקוני הצבע, והתקציב המאוד מוגבל שלי (שכמו כל סרט עצמאי הורכב מחסכונות וקצת שנוור מההורים)החל להיגמר, הייתי צריך לקחת החלטה קשה: הפסקול היה עמוס מאוד בים של אפקטים, סינק ומוסיקה, ולעשות מיקס סופי ומאסטרינג לכל זה יעלה בערך כמו עשרה סרטים עצמאיים כאלה. יחד עם העורך הוחלט, כדי לחסוך בשעות עבודה יקרות, לאחד את כל הערוצים למעין מיקס זמני שנעשה אני והוא לבד, לפי האינטואיציה שלנו ועם ציוד מוגבל מאוד, ואז לקחת את התוצאה לאולפן ליומיים בלבד ולקוות שייצא מזה משהו. (וצריך לזכור שאני והעורך אמנם בעלי הבנה מסויימת בסאונד, אבל בוודאי לא אנשי מקצוע. בסופו של דבר, לאחר כחודש וחצי של עבודה מאומצת שלא היה ברור אם היא לשווא, לקחנו את הקבצים לאולפן ליומיים מוגדרים מראש שבהם היה ברור שאם לא נסיים ביומיים האלה - לא יהיה סרט. המזל שלנו היה כפול: גם הסתבר ש"גרמנו" למעט מאוד נזקים לסאונד, וגם נפלנו על איש מקצוע זריז ומבין עניין, שידע לתקן אותם וגרם לסרט להישמע כזה שראוי לשידור והפצה בחנויות. אחרי יומיים הסרט היה גמור.

אופס... חפרתי קצת

אורן

אורן, זה היה מעניין, ואולי כדאי להכניס משהו מזה לערך (בתקווה שישרוד). אבל התכוונתי לשאול עד כמה ההפקה העצמאית היא חריגה בקולנוע הישראלי. נרו יאיר • שיחה • י"א באדר ה'תש"ע • 11:15, 25 בפברואר 2010 (IST)

היא חריגה מעצם היותה הראשונה בישראל. תיראה, הפקת סרט מצולם עצמאי באורך מלא שונה לגמרי מכל בחינה (ובעיקר לוגיסטית) מהפקת סרט אנימציה עצמאי באורך מלא. בעוד שבסרט מצולם אתה נע בין לוקיישנים, מצלם בתת תנאים וחיי חיי "טירונות צ"הלית" למשך כחודש, באנימציה הכל נעשה בתנאי פנים. ההתנהלות הסיזיפית מול לוקיישנים ואביזרים שצריך להשיג בחינם מתחלפת בהתנהלות סיזיפית מול מחשב עם שעות עבודה אינסופיות על רינדורים והקלטות אפקטים קוליים בחדר השינה. הרי בסרטי אנימציה יש בדרך כלל חשיבות רבה יותר לאפקטים קוליים מאשר לסרט ישראלי ממוצע, שבדרך כלל מתרחש בשני חדרים וחדר מדרגות. (בזמן ההקלטות לדוגמא אספתי קרוב למאה וחמישים חפצים שמהם יצרתי את האפקטים (מכפיות וחלוקי נחל ועד קפיצים של מיטה, הכל כדי להריץ את הסרט ב REAL TIME ולהקליט תוך כדי כמה שיותר אפקטים, כשלפעמים נמצאים איתי עוד 5 אנשים בחדר שעוזרים לי ומפילים, שוברים ומקפיצים חפצים). זה רק על קצה המזלג על השוני בין שני הפורמטים...

אורן

א. בדפי שיחה נהוג להזיח תגובה באמצעות סימן נקודתיים (:) בתחילת התגובה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה שאליה מתייחסים (כלומר נכתבה כבר שורת תגובה מעל לזאת שמתווספת כעת), נהוג להוסיף זוג נוסף של נקודתיים. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם. ב. אנסה להבהיר שוב את השאלה. הדיון למעלה הלך בכיוון הפוך. הטענה הייתה שיש הרבה פחות חשיבות לסרט שנעשה ללא גיבוי של חברת הפקה. האם זה נכון? נרו יאיר • שיחה • י"א באדר ה'תש"ע • 21:51, 25 בפברואר 2010 (IST)

א. מצטער יאיר, לא נפל לי האסימון לגבי טכניקת הכתיבה וההזחה בויקיפדיה, אני קצת איטי בדברים האלה אבל אשתדל לעשות כמה שפחות נזק :-) .ב. עכשיו הבנתי את השאלה. התשובה שלי היא כזו: דווקא בגלל שסרט באורך מלא מצליח להיעשות באופן עצמאי וללא קרנות ותחנה משדרת מאחוריו, ובגלל שהרצון של היוצר להשמיע את קולו חזק יותר משל יוצר מתוקצב ושבע, עד כדי כך שהוא בדרך כלל הולך וממשכן את הבית, מוכר כליה ושודד בנק כדי שקולו יישמע, (ובדרך כלל הוא לא נשמע, רוב הסרטים האלה לא זוכים לשזוף אור מקרן) דווקא בגלל זה הוא ראוי לדעתי לקבל תשומת לב שהסרטים המתוקצבים יקבלו ממילא. אפשר גם להסתכל על זה מנקודת מבט אחרת: בוא נלך רגע 50 שנה קדימה - "וואלס עם באשיר" נילמד מזמן בכל בית ספר לקולנוע ומוגדר כבר שנים כנכס צאן ברזל הקולנועי המשמעותי ביותר שנעשה אי פעם בארץ. כולם מכירים אותו, כולם שמעו עליו. לעומת זאת, סרט קטן הרבה יותר, עם עלילה ומסר צנועים בהרבה אבל עם סיפור מסע הפקה מרתק וכמעט בלתי אפשרי לביצוע שכמעט ולא קיבל במה אבל שווה מאוד שיסופר, יכול להיות ערך אצלכם בויקיפדיה. אם הייתי רואה בכם מעין דפי זהב, לא הייתי משקיע יותר מידי מאמץ בלשכנע אתכם בחשיבותו של הערך הזה, אבל יש כאן משהו שאני מאמין שתסכימו איתי ששווה את הערך, וזה: הדרך שאני עשיתי. לא יוצר מרופד וחביב קהל, אלא אלמוני שהיה לו הרבה מה להפסיד, עם חלום שלעשות סרט שכמעט לא התממש בגלל שאני יוצר עצמאי.

הבהרת חשיבות

הסרט הוא הסרט הישראלי הראשון שהופק בטכנולוגייה מסויימת (אנימציה ממוחשבת) וככז הוא פורץ דרך. יש הבדל משמעותי בעבודה בין אנימציה המצויירת ביד לבין שימוש במחשב. זהו סרט באורך מלא, להבדיל מסרטי סטודנטים למניהם, משתתפים בו מדבבים מהשורה הראשונה והחשוב מכל - צורת הדיון של יוצר הסרט, כאן בדף זה. פויו - שיחה 22:35, 25 בפברואר 2010 (IST)

אני מסכים עם פויו. Lostam - שיחה 21:27, 26 בפברואר 2010 (IST)

האם יש מקורות חיצוניים, לבד מבמאי הסרט ומשתתפי דיון זה, שמתייחסים אליו כפורץ דרך? הסרט נלמד, מצוטט, מאוזכר בפורום מקצועי כלשהו? ‏Magister • שיחה 10:04, 27 בפברואר 2010 (IST)

ערך זה הוא דוגמה לערך שלא היה צריך להיכתב, ומשנכתב היה עליו להימחק במחיקה מהירה. כל הרעות החולות של ערכי השוליים בוויקיפדיה העברית דבקו בו אחת לאחת, ובראש ובראשונה כתיבתו על ידי בעל עניין המגן עליו בחירוף נפש בדף השיחה, ועד כמה שאני יודע לא תרם ולו פסיק אחד בערכים אחרים. אלמוג 11:02, 27 בפברואר 2010 (IST)

אני בעד להשאיר את הערך, זה סרט ישראלי ראשון מסוגו. עכשיו רק נשאר שאדון פלד יכתוב לנו את הערך "בעל החלומות" (הסרט הישראלי הראשון שהיה מועמד לפרס דקל הזהב), ושמשה מזרחי יכתוב את הערך אבו אל בנאת. קקון - שיחה 11:49, 27 בפברואר 2010 (IST)