שיחה:ערביי ישראל/ארכיון 3

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

פשיעה

הפסקה על הפשיעה כולה מאותם שני מקורות, ואני לא יודע איך להוסיף לכל משפט הפנייה כזו: [#], כך שכל הפניה תקשר לאסמכתא יחידה. עם זאת, הפסקה לא הומצאה מהאויר ואין סיבה למחוק. פולפולאצי - שיחה 17:50, 16 במאי 2010 (IDT)

הוספתי את המקור. Jys - שיחה 20:34, 16 במאי 2010 (IDT)

המקור הקיים לא מספיק משכנע שיש עליה בפשיעה של ערבים, ואם בכלל, שעליה כזו היא זניחה. שי חלצי - שיחה 01:45, 19 במאי 2010 (IDT)

צר לי שלא השתכנעת. בדו"ח שהוכן בתחילת שנת 2010 על עליית הפשיעה בקרב הערבים המספרים היו אחרים. כן דיברו על עלייה ובלי קשר לחשיפת התיקים (העלייה כוללת גם פשיעה סמויה). הוא אמנם דו"ח חסוי, אך בכל זאת הצלחתי לעיין בחלק מהנושאים שבו. אמנם לא השגתי אותו לידיי, וגם אילו כן אסור היה לי להפיץ אותו, אך ניתן להתקל באיזכורים ממנו בדיונים בכנסת. צריך גם לזכור שבערים ערביות ישנה פשיעה סמויה אדירה, למרות שמתוך 60 תחנות משטרה בישראל - 23 מהן נמצאות בערים ערביות (מספר תחנות גדול ביחס לגודלם היחסי באוכלוסיה). בגדול בין כה וכה יש מחסור בשוטרים (רק 23,000 סה"כ) אך יש להוסיף על כך את החשש הגדול והמוצדק מאלימות נגד שוטרים באזורים ערביים, ישנו חוסר שיתוף פעולה של האוכלוסיה הערבית עם השוטרים (אהדת הפושעים על רקע לאומי לעומת השוטרים, העדפת סמכות חמולתית\דתית, חוסר רצון להלשין, פחד להתלונן וכולי) קושי למצוא ולתפוס חשודים, לגבות עדויות, להביא עדים לבית המשפט, וכולי. נוסף על כל אלה ישנה תרבות פשיעה בחברה הערבית, בה מקבלים בסלחנות סוחרי סמים, גנבים, (ואזרחים ערבים רבים אף מתנגדים לפעולות פשיטה של המשטרה בנסיון לעצור אותם). עוד דוגמה היא שבמקומות מסוימים לא נמצא כמעט בית־אב אחד שלא מחזיק כלי־נשק לא חוקי בביתו. כל הגורמים האלו ועוד מביאים לפשיעה אדירה שאינה נכנסת כלל לסטטיסטיקה, ורק מיעוט ממנה כן נכנס, זאת בניגוד למגזר היהודי, ששם רוב הפשיעה דווקא כן נכנסת לסטטיסטיקה (יש תיקים גלויים עם חשודים והכל). פולפולאצי - שיחה

אין להסתמך על הדוח המשטרתי לפשיעה בקרב הערבים שכן הוא אינו מפלח לפי "ערביות" אלא לפי יהודי לא יהודי. המקור היחיד המדבר על פשיעה של ערבים הוא הדוח שהוגש לכנסת. זהו סעיף בעייתי ורגיש לכתיבה, וקשה לומר שרגידות זו באה לידי ביטוי בצורה שהיה כתוב. Dangling Reference - שיחה 12:20, 22 במאי 2010 (IDT)

צודק. יש למחוק את כל הפרקים הגיזעניים שמדברים נגד המיעוט הערבי. מדובר פשוט בהסתה וחוסר רגישות. צריח לערוך את כול הדף. די לגיזענות

לא אנציקלופדיה לכולם

מסתבר שזו לא אנציקלופדיה שכולם יכולים לערוך. לא נתתם לי למחוק את הפסקה "קורבנות הטרור הערבים". מה היא קשורה בכלל? האם הם נרצחו על שום יהדותם? על שום ציונותם? פשוט במקרה עמדו במקום הלא-נכון. זה לא שונה מתאונת דרכים. הפסקה תקבל זכות להתנוסס כאן רק אם באמת תפרטו גם על הרוגי תאונות הדרכים הערבים. ואולי גם המחלות. והזקנה. בקיצור - תיעוד מלא של פרטי תעודות הפטירה של כל אחד מהערבים בארץ. הבנתי כבר מקריאה מהירה בערכים אחרים איזה סוג של אנשים מושל כאן בכיפה. עוד קצת והערכים הפוליטיים הישראליםם ייראו כמו אלו ויקיפדיה האנגלית. ואם תתאמצו - ויקיפדיה הערבית. אז בהצלחה, שלום ושלא נתראה אף פעם.

במיוחד אין זו אנציקלופדיה לכותבים פסקנים, שלהם לבדם ידועה האמת, ואם אין הכל קופצים לדום לכבודם, הם מגיבים בחמת זעם. דוד שי - שיחה 07:13, 20 במאי 2010 (IDT)

הוספת פסקה בשם "מצב ערביי ישראל לעומת שאר ערביי העולם"

הוספת פסקה בשם "מצב ערביי ישראל לעומת שאר ערביי העולם": האם לדעתכם יש מקום לפסקה כזו? אני חושב שזה יטיל הרבה אור רב על עניין זכויותיהם, שהוא הרי רב, ומצבם בישראל טוב לאין ערוך לעומת שאר מדינות העולם, הערבי והמערבי גם יחד. מכיוון שרבות מהידיעות בויקיפדיה לקוחות מעיתונים, ישנה נימה מאוד אנטי־ממסדית בדבריה, וזו גישה ביקורתית מדי כלפי ממלכתיות ומעט חוטאת לאמת. פולפולאצי - שיחה

אני לא בטוח שיש מקום לפסקה שכזו שכן אולי ההשוואה הרלוונטית, אם כבר, היא של הערבים כמיעוט אתני במדינת הלאום הישראלית לעומת מיעוטים אתניים אחרים, בשיעור דומה, במדינות לאום אחרות. אבל השאלה היא למה בכלל צריך השוואה שכזו, ועל מה תתבסס. אורי • שיחה 13:21, 20 במאי 2010 (IDT)

דרישת מקור

יש מספר הפניות למסמך של השב"כ. המסמך הוא בן 34 עמודים וההפניה שולחת אל המסמך בלי לציין עמוד או לפחות לאיזה פרק הכוונה. צריך לתקן להפניות מדוייקות יותר האחד והיחיד - שיחה 11:32, 21 במאי 2010 (IDT)

המקור לקשר בין אמון למספר השוטרים

הסעיף כולו מסתמך על הדוח אליו ההפניה בסוף הפסקה. שם נאמר "צעד זה (הגדלת מספר השוטרים) עשוי להגדיל את אמון האוכלוסייה במערכת אכיפת החוק מצד אחד". Dangling Reference - שיחה 17:01, 23 במאי 2010 (IDT)

אני משער שאין צורך להסביר את ההבדל בין הבעת התקווה הזו למחקר המקורי ששתלת בערך. עוזי ו. - שיחה 18:58, 23 במאי 2010 (IDT)

ודאי שצריך. אם תחשוב קצת תגיע למסקנה כי הדוח תומך בנוסח הקודם בעצמך. בכל אופן הוספתי פשוט ציטטה מהדוח. אני מציע לך להסתכל בשיחה:פונקציה עולה במקום זאת. Dangling Reference - שיחה 19:19, 23 במאי 2010 (IDT)

מחלוקת בקשר לסעיף הפשיעה

סעיף הפשיעה הוא חדש בערך. איתן שחזר את העריכות שלי ללא נימוק ולמרות ההסברים. אני משחזר למצב היציב, ללא הסעיף, עד שיסביר. Dangling Reference - שיחה 12:26, 25 במאי 2010 (IDT)

מימוש בפועל של 'תביעת השיבה' במסווה של איחוד משפחות

בגרסת 12:22 מ 25.5.10, הופיע בפתיח המשפט התמים והשקרי הבא: "נוספו אליהם (הכוונה לערביי ישראל. האנציקלופדיסט) מספר מועט של מהגרים ערבים, בעיקר כאלו שנישאו לערבים ישראלים או שקיבלו זכות התיישבות בזכות שרותים למדינת ישראל".

והרי מאחורי המיסוך של ה"מספר המועט" הסתתרו כ 130,000 מהגרים ערבים מיהודה ושומרון והתפוצה הערבית מסביבנו שנכנסו לישראל בשנים 1994-2003 בחסות פסטיבל אוסלו ובמסגרת נישואין לערבים אזרחי המדינה, יעני "איחוד משפחות", תופעה שמשום מה זרמה, ברובה המוחלט, חד כיוונית לתוך מדינת ישראל. היה זה מימוש בפועל של תביעת השיבה.

באתי, תקנתי, ומסמכתי - גרסה 22:37 מ 26.5.10,להלן:

בין השנים 1994-2003 נוספו אליהם כ - 130,000 מהגרים ערבים מארצות ערב ומיהודה ושומרון שנישאו לערבים ישראלים וקבלו מעמד כלשהו במדינת ישראל ומעטים נוספים שקיבלו זכות התיישבות בזכות שירותים למדינת ישראל.

מכיוון שהאמת איננה משרתת את אורי כפי ששרת אותו ה"מספר המועט" שינה את גרסתי לגרסה המכובסת הבאה: "לאוכלוסיה זו נוספו מהגרים ערביים, בעיקר כתוצאה מאיחוד משפחות...". כלומר, כאשר מדובר בשקר, ה"מספר המועט", זה בסדר שיופיע בפתיח ואף רצוי. כאשר אני מזים את התעמולה השקרית הזו בה שוטפים את מוחם של התמימים, מספק וממסמך את המספר האמיתי - כ 130,000, אזי יפקד מקומו מן הפתיח והוא יוגלה לסעיף 7 בתת פרק דמוגרפיה.

בשם הצדק דורש לשחזר לגרסתי האחרונה. האנציקלופדיסט - שיחה 11:50, 27 במאי 2010 (IDT)

בשם הנימוס דורש שתלמד להתנסח בדרכי נועם. דניאל ב. 12:13, 27 במאי 2010 (IDT)

1. המידע שהוסיף האנציקלופדיסט אכן הועבר לפרק הדמוגרפיה - מקומו הראוי. בערך מקיף כלכך זה פרט מידע שולי שמקומו איננו בפתיח.
2. הובא גם מקור המידע הראשוני במקו ציטוטו במקור מידע משני.
3. הוסרה הפרשנות הפוליטית של הכותב.
4. אוסיף גם שטענותיו של המשתמש המתכנה "האנציקלופדיסט" כנגד הגרסה הקודמת, שהגדירה בפתיח הערך כי "מספר מועט" של מהגרים ערבים הצטרף לערביי ישראל במהלך השנים, הוא לא שגיאה גסה כל כך. לפי ראש מנהל האוכלוסין (באותה ישיבת ועדה המצוטטת בערך) עד 1993 נקלטו בישראל כמה עשרות עד כמה מאות פלסינית בשנה. כלומר במהלך 45 שנות המדינה עד אז לא מדובר על מספר גדול כל כך. אם נניח ש"כמה עשרות עד כמה מאות" הם 500 בשנה, נקבל 25,000 איש, שיחד עם 130,000 בעשור שלאחר מכן הם כ-160,000 איש. כ-10.5% מאוכלוסיית ערביי ישראל, וקצת יותר מ-2% מאוכלוסיית ישראל. לא כולם אזרחים, כמובן. מדינת ישראל עצמה סיפחה את מזרח ירושליים ובכך הגדילה את מספר ערביי ישראל ב-250,000 איש, נתון הגדול פי 156% מכלל הערבים שהיגלו לישראל עד שנת 2003-כך לפי פסקת הדמוגרפיה בערך. לעומת זאת, אוכלוסייתה היהודית של ישראל הוכפלה בשנה ומחצה שלאחר קום המדינה בלבד (העלייה ההמונית). בשנות ה-90 עלו לישראל כמליון יוצאי ברית המועצות - אלו גידולים דמוגרפיים דרמטיים. לעומתם, וגם בפני עצמה, הגידול הדמוגרפי של ערביי ישראל כתוצאה מהגירה אכן יכול להחש ל"מספר מועט". בו בזמן, זו הערכה סובייקטיבית (אלא אם ימצאו לה מקורות מספקים) ולכן טוב שאיננה מופיעה עוד בערך.
5. מדבריו של המשתמש המתכנה "האנציקלופדיסט" ניתן לחשוב שאני הוספתי את התאור הקודם של "מספר מועט" של מהגרים, או שהגנתי אליו או שהשבתי אותו לאחר שיחזורו של המשתמש המתבנה "האנציקלופדיסט". לא כך הוא. הסרתו את הדברים הייתה במקום, אבל הדברים שהכניס במקום - גם מקומם לא היה שם וניסוחם היה בעייתי.
6. שיניתי את הכותרת הפולמוסית בשל תוכנה כמו גם בשל אורכה הלא סביר.

אורי • שיחה • Go Jimbo Go! 13:51, 27 במאי 2010 (IDT)

מספר המהגרים הערבים בשנים 94-2002

יש בעייה עם הטענה שבשנים האלה "השתקעו בישראל כ-130,000 פלסטינים". ראשית צריך למצוא מקור טוב יותר מדברים הנאמרים בע"פ על ידי נציגי הממשלה בוועדה של הכנסת. שנית נראה שהם מביאים בחשבון גם את הילדים שנולדו מנישואין כאלה. שימו לב לדברי גדז': "אני מציע לכולם לדייק ולדעת שזה לא איחוד משפחות אלא הליך מדורג. בשנת ‎1993 הוגשו ‎2068 בקשות. הקפיצה הגדולה ביותר היתה בשנת ‎1994,1995 בהסכמי אוסלו, כשאנשים הבינו שהולך להיות משהו. המספר אז קפץ ל‎4560. מספר הבקשות המשיך לעלות ב‎1996 וב‎1997. ב‎1998 חלה ירידה מסויימת וזה חזר ל‎2500 בקשות כל שנה. סך כל הבקשות של תושבי האיזור שהוגשו הן ‎22 אלף ‎414. מתוך הבקשות האלו אושרו ‎16,007, סורבו ‎6400. מתוך ‎5200 בקשות שאושרו במזרח ירושלים ניתן מעמד ל‎32,155 אנשים."

לא ברור איך מבקשה אחת יש יותר ממהגר אחד, פרט למקרה של ילדים מנישואין קודמים. האם אלה הקפיצו את המספר? כנראה שהמספרים המדוברים כוללים את הילדים שנולדו מנישואי הבקשות, אחרת לא מגיעים למספרים המדוברים. חייבים להבהיר את הנושא ולא להישאר עם המספרים הלא בדוקים הנוכחיים. Dangling Reference - שיחה 16:18, 27 במאי 2010 (IDT)

אני מסכים שמוטב היה למצוא מקור אחר מאשר דברים שנאמרו בישיבת ועדה בכנסת, אבל זה לא מקור לא סביר לאור זהות הדובר - ראש מנהל האוכלוסין, הנוקב במספרים מדוייקים ולא בהערכות מעורפלות. אם יהיה מקור טוב יותר יש להחליפו. את הבלבול, לעומת זאת, אני לא מבין. מהדברים ברור לי שכל בקשה היא בקשה משפחתית, ולא של אינדבידואל. מכאן לא ניתן להסיק שמדובר על "ילדים מנישואים קודמים" בלבד. סביר יותר שמדובר על ילדים מהנישואים הנוכחיים של משפחה "מפוצלת" או של משפחה שכבר מתגוררת בתוך תחומי מדינת ישראל, אולם לחלקה אין מעמד וזאת באה הבקשה להבדיר. אתה יכול להוסיף הבהרות לטקסט ו/או להערת השוליים אבל זה לא נראה לי נחוץ. אורי • שיחה • Go Jimbo Go! 16:37, 27 במאי 2010 (IDT)

ילדים של אזרחים ישראלים הם ישראלים מלידה, לכן לא ברור לי איך בקשה של ערבים ישראלים כוללת יותר מאדם אחד, אלא אם כן סופרים את הילדים שאולי כבר נולדו עד תום הטיפול בבקשה. יכול להיות שהנונל במזרח ירושלים הוא שונה. צריך מקור סביר שידון בכל הדברים הללו. Dangling Reference - שיחה 16:40, 27 במאי 2010 (IDT)

עכשיו הבנתי מה הבעיה עליה אתה מצביע. אין לי תשובה. דורש עיון. אורי • שיחה • Go Jimbo Go! 16:43, 27 במאי 2010 (IDT)

הניחוש שלי הוא שחלק ניכר מאותם 130,000 קשורים לירושלים המזרחית ומדובר בהן על תושבות בישראל, ולא אזרחות. לתושבי מזרח העיר יש קשרים חזקים עם תושבי הגדה, לערביי ישראל - פחות. יוסאריאן • שיחה 18:28, 28 במאי 2010 (IDT)

בהקשר זה אפשר לציין שמשרד הפנים גם שולל תושבות של אלפי מזרח ירושלמים כל שנה, ראו כאן. (לא מצאתי את המאמר המקורי של הס). יוסאריאן מחוץ לחשבון - שיחה 09:01, 22 ביוני 2010 (IDT)

יגעת ומצאת - תאמין. יוסאריאן מחוץ לחשבון - שיחה 09:04, 22 ביוני 2010 (IDT)

הן ראש מנהל האוכלוסין, גדז', והן, היועץ המשפטי לממשלה, מזוז, מתייחסים לנתונים בטווח השנים 1993-תחילת 2002, ראו הערת שוליים 17, כך שיש לשנות בערך. שנית, מה זה 'מספר עשרות אלפים פלסטינים נוספים מתגוררים בישראל שלא במסגרת ההליך המדורג'? אם מדובר בשוהים בלתי חוקיים יש לכתוב 'שוהים בלתי חוקיים'. האנציקלופדיסט • שיחה • י' בתשרי ה'תשע"א • 16:59, 18 בספטמבר 2010 (IST)

נא לקרוא בעיון את פרוקול הישיבה. אי אפשר להסתמך על הנתונים האלה כי הם כוללים הרבה מאוד סוגים של מהגרים (כולל משת"פים) וסופרים כנראה גם אזרחים ישראלים מלידה. מכל בקשה של איחוד משפחות אמור להיות אדם אחד המקבל אזרחות - הצאצאים נחשבים לאזרחים ממילא. המשפט "בין השנים 1994 - 2003, בעיקר כתוצאה מהליך מדורג שמטרתו להביא לאיחוד משפחות, השתקעו בישראל כ-130,000 פלסטינים שקיבלו אזרחות או תושבות ישראלית" פשוט לא נכון. Dangling Reference - שיחה 18:16, 18 בספטמבר 2010 (IST)

אני קראתי. אורי כבר ענה לך מוקדם יותר שאם אין מקור טוב יותר יש להסתפק במקור הזה. פעמיים כתוב בפרוטוקול פעם מפי גדז' ופעם מפי מזוז שהדיווח מתייחס לשנים 1993-תחילת 2002, ואין ספור פעמים דובר על 130000. אם אין לך מקור אחר יש להצמד למקור הזה ולא לפברק את שכתוב בו שחור על גבי לבן. האנציקלופדיסט • שיחה • י"א בתשרי ה'תשע"א • 06:14, 19 בספטמבר 2010 (IST)

אורי דווקא הבין בסוף, אז אל תתלה בו.

שים לב: יש מספר הבקשות ויש מספר המתאחדים. מכיון שמדובר על נישואין, איך מבקשה אחת יכול להיות יותר מבן אדם אחד? גדז' אומר כי "בכל שאר (DR: כנראה לא כולל ירושלים המזרחית) אזורי הארץ אנחנו מדברים על ‎16 אלף בקשות, שזה ‎97 אלף אנשים שקיבלו מעמד."

ההסבר הוא שמדובר בנישואין ושאר האנשים הם צאצאים, כלומר אזרחים ישראלים מלידה. אפשרות נוספת היא כי מדובר במשפחות משת"פים, אם כי גדז' טוען שמדובר במקרים ספורים. Dangling Reference - שיחה 11:09, 19 בספטמבר 2010 (IST)

אורי סכם ב'דורש עיון' את עניין המספרים. להזכירך סלע המחלוקת הוא טווח השנים להם מתיחסים המספרים ולא המספרים. האנציקלופדיסט • שיחה • י"א בתשרי ה'תשע"א • 11:16, 19 בספטמבר 2010 (IST)

סלע המחלוקת הוא מספר המהגרים, לא השנים. Dangling Reference - שיחה 11:18, 19 בספטמבר 2010 (IST)

אז אני משנה את טווח השנים ל 1993-תחילת 2002. האנציקלופדיסט • שיחה • י"א בתשרי ה'תשע"א • 11:39, 19 בספטמבר 2010 (IST)

לא, אל תשנה. המידע הוא לקוי לכל טווח שנים שלא תבחר. Dangling Reference - שיחה 11:44, 19 בספטמבר 2010 (IST)

זה שלדעתך הנתון של ה 130000 שגוי אינו מחייב הקפאת נתון שגוי אחר שאין עליו מחלוקת. האנציקלופדיסט • שיחה • י"א בתשרי ה'תשע"א • 12:21, 19 בספטמבר 2010 (IST)

משתמשת לא בקיאה.. ראשית כל, תודה בפני העורכים המלומדים והמשקיעים. אני משנה את הכותרת של הפסקה לכזו שלעניות דעתי לא נוקטת עמדה. מישהו מתנגד? חיים יפים!

כיצד יתכן שבערך על ערביי ישראל לא מיוחד פרק ל'חזונם של ערביי ישראל'?

בודאי מדובר בטעות סופר. לא תעלה על הדעת סיבה אחרת. האנציקלופדיסט • שיחה • כ"ג באלול ה'תש"ע • 08:53, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

"קרבנות הטרור הערביים"

מישהו מוכן להסביר מה הפסקה הזאת אמורה להביע? מעלי משתמשים אחרים כבר העירו והסבירו מדוע לדעתם אין זה חשוב (אני מוסיף שגם מסריח מאג'נדה). עדיין לא ראיתי שום הסבר למה כן צריך ת'פסקה (ואני באמת מבקש הסבר ולא רק מקטר). מכיוון שאין שום הסבר למרות שהשאלות מתנוססות כבר המון זמן - אני בעד למחוק לאלתר. תודה ―שמולון (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני מסכים, ומחקתי. הלל • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"א • 07:52, 15 בספטמבר 2010 (IST)

פשיעה במגזר הערבי

למה למחוק את הפסקה "פשיעה ערבית"? למה לא לכתוב על כ-2000 בתים לא חוקיים שנבנים בגליל וכל בית על דונם או 30 דונם? על 15 קמ"ר של אדמת מדינה שנגנבת מידי שנה בגליל? אם תשאלו מדוע אני לא ארים את הכפפה, אז זה פשוט בגלל שמישהו כבר כתב על מה שקורה בנגב, ומחקו אותו. גם הפשיעה של סחר בנשים, בסמים, הרציחות, הגנבות, ההסתה האיסלאמית, הלאומנית, העלייה מדי שנה באלימות... הכל נמחק כלא היה! ממש החברה הישראלית תוקנה בלחיצת כפתור "דיליט" על ידי המשתמש dangling refe~... הפיסקה המאולצת "אלימות ישראלית נגד ערביי ישראל" נותרה כמובן, כי האגודה לזכויות האזרח בישראל כנראה יותר מהימנים ממשטרת ישראל, השב"כ, מסמכי הכנסת, וכולי. חחח. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כי כשערבים בונים בתים באופן לא חוקי קוראים לזה "פשיעה" ושולחים מאות שוטרים להרוס אותם.

אבל כשיהודים בונים בתים באופם לא חוקי, קוראים לזה "ציונות" ומשנים את החוק בשביל "להלבין" אותם.

eman • שיחה • ♥ 03:27, 21 באוקטובר 2010 (IST)

בסדר, הפשיעה במגזר זה לא מסתכמת בבנייה בלתי חוקית. יש שם גם רציחות וכו' בשיעור הגבוה מהשיעור באוכלוסיה היהודית. נראה לי אמרו בחדשות ש-80% ממקרי הירי בישראל בוצעו על ידי ערבים. גילגמש • שיחה 04:32, 22 באוקטובר 2010 (IST)

וואו, איזו השקפה פוליטית אווילית. אבל זו לא הבעיה. הבעיה היא שכל נגיעה שלך בערך פוליטי מטה את הערך חזק לפי ראות עיניך ההוזות, וזה לא נחשב להשחתה פוליטית בעיני חבריך. למתחסדים שיעירו לי על "שפתי" למשתמש עמאן, אני מציע להציץ בהסטורית ההתבטאויות שלו שעברו כמו תמיד בדממה.

מקורות

• 59 אחוזים מהרציחות: במגזר הערבי והדרוזי
• היערכות המשטרה לטיפול בתופעת הפשיעה במגזר הערבי
• הפשיעה במגזר הערבי
• הפשיעה בישראל: האם באמת חלה עלייה?
• חבית נפץ ושמה מגזר ערבי
• נתוני פשיעה בחברה הערבית בישראל, הכנסת

דרך - שיחה 02:30, 21 באוקטובר 2010 (IST)

שחזור עריכה פוליטית

לאחר שזיהיתי בעריכתו זו של האנציקלופדיסט הטיה פוליטית, שחזרתי אותה בשלמותה. אין זה תפקידנו לעבור במסננת על עריכה כזו. דוד שי - שיחה 08:09, 22 באוקטובר 2010 (IST)

מעניין לראות שתחילת העריכה הזו דומה ביותר לתוספת קודמת של משתמש:פולפולאצי, עורך קצר-ימים, שכנראה לגמרי במקרה התחיל לערוך כמה ימים אחרי שמשתמש:האנציקלופדיסט נחסם בסוף אפריל, וכנראה לגמרי במקרה לא ערך אף פעם לאחר ש"האנציקלופדיסט" שוחרר מחסימתו בתחילת יוני. מעניין אם זה באמת רק צירוף מקרים. 79.178.198.246 08:28, 22 באוקטובר 2010 (IST)

הצחקתני. האנציקלופדיסט • שיחה • י"ד בחשוון ה'תשע"א • 08:40, 22 באוקטובר 2010 (IST)

פעם שניה בימים האחרונים שראש הפרק 'פשיעה' (של ערביי ישראל) נמחק

מה קורה פה? האנציקלופדיסט • שיחה • י"ד בחשוון ה'תשע"א • 09:21, 22 באוקטובר 2010 (IST)

אידיליה. עדיין אין פשיעה בקרב ערביי ישראל. האנציקלופדיסט • שיחה • כ' בחשוון ה'תשע"א • 14:32, 28 באוקטובר 2010 (IST)

אני מוסיף אותו לרשימת המעקב. ישרון - איך אני נוהג? 14:37, 28 באוקטובר 2010 (IST)

האם מדובר בגוף השייך לוועדת המעקב של ערביי ישראל? האנציקלופדיסט • שיחה • כ' בחשוון ה'תשע"א • 14:57, 28 באוקטובר 2010 (IST)

לא ממש הבנתי.. ישרון - איך אני נוהג? 14:58, 28 באוקטובר 2010 (IST)

האם רשימת המעקב היא גוף השייך לועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל? האנציקלופדיסט • שיחה • כ' בחשוון ה'תשע"א • 15:02, 28 באוקטובר 2010 (IST)

אה . בהתחשב בזה שהם לא נראים כמו האנשים החביבים עליך ביותר אתה מתעסק (או לפחות מבין) יותר מדי בערבים... ישרון - איך אני נוהג? 15:06, 28 באוקטובר 2010 (IST)

לדעתי אני מבין במידה מספקת על מנת לחשוש. אם אני מבין נכון רשימת המעקב שלך לא כותבת ערכים, אז אנה אנו באים? האנציקלופדיסט • שיחה • כ' בחשוון ה'תשע"א • 15:10, 28 באוקטובר 2010 (IST)

אם מישהו ימחק אז אני אשחזר. אם זה יתגבר אני אבקש חסימה הגנה וכל זה. ישרון - איך אני נוהג? 15:22, 28 באוקטובר 2010 (IST)

נשמע לי גבר גבר. בוא ננסה. האנציקלופדיסט • שיחה • כ' בחשוון ה'תשע"א • 15:36, 28 באוקטובר 2010 (IST)

בוא ותשמע מפי האתון, אמת מארץ תזעק: שמו של האנציקלופדיסט היה למרמס, עריכותיו הפקר, וכולו כאסקופה הנדרסת, כאחרון האורגאניזמים בביוספירה הוויקיפדית. האנציקלופדיסט • שיחה • כ' בחשוון ה'תשע"א • 16:45, 28 באוקטובר 2010 (IST)

אהבתי את האמת מארץ תזעק (זה התחבר לי גם עם רצח הבל {דמי אחיך זועקים אלי מן האדמה או משהו כזה}), כן ככה זה כשמישהו עורך את ויקיפדיה כדי לקדם דעה (צודקת ככל שתהיה) ולא כדי לקדם את ויקיפדיה. ישרון - איך אני נוהג? 16:49, 28 באוקטובר 2010 (IST)

כל עוד אינני מפר את חוקת הוויקיפדיה אני יכול לקדם איזה סדר יום שיעלה מלפני רצוני, וכולנו, ללא יוצא מן הכלל, עושים זאת, בין אם אנו מודים בכך או חושבים שאנו מסתירים זאת מפני עצמנו ואחרים. האנציקלופדיסט • שיחה • כ' בחשוון ה'תשע"א • 17:41, 28 באוקטובר 2010 (IST)

טכנית אתה יכול, אלא אם כן יחסמו אותך. נכון שאנשים כבולים במידה מסויימת לדעותיהם אבל רוב האנשים פה (במיוחד אלא שנשארים הרבה זמן) לא באו כדי להפיץ אותם אלא שיהיה הדבר הזה 'ויקיפדיה' שלפני שבע שנים לא היה והוא תוצאה של השקעה ארוכת שנים של אנשים שרצו שתהיה אנציקלופדיה זמינה, ולא של אנשים שחיפשו מקום להפיץ בו את דעותיהם. ישרון - איך אני נוהג? 17:46, 28 באוקטובר 2010 (IST)

אתה תמים. ראה דוגמה לבעל סדר יום מתחתי. האנציקלופדיסט • שיחה • כ' בחשוון ה'תשע"א • 17:48, 28 באוקטובר 2010 (IST)

האם יש לנו איזשהו מגזר אחר, בישראל או מחוצה לה, שבערך עליו יש פסקה על "פשיעה"? eman • שיחה • ♥ 17:51, 28 באוקטובר 2010 (IST)

לא. אבל יש היסטוריה של לונדון#פשיעה, 1949 בישראל#פשיעה, גלנדייל#פשע, ג'מייקה#פשע, בוגוטה#פשע ונורפוק (אי)#פשע. אתה מוזמן לכתוב על מגזרים נוספים. אבל פסקאות המשנה 'בנייה בלתי...' ו'חתירה כנגד...' נראות גם לי מיותרות ומגמתיות. ישרון - איך אני נוהג? 18:02, 28 באוקטובר 2010 (IST)

ישרון - איך אני נוהג? 18:11, 28 באוקטובר 2010 (IST)

מעורבות בטרור

בנוגע למעורבות ערביי ישראל בטרור - הפיסקה מטעה וקובעת עובדות סובייקטיביות ומניפולטיביות. אני מציע להוריד את הפיסקה. אחוז הערבים הישראלים המעורבים בטרור הינו זניח, ולמעשה ערביי ישראל לא השתתפו, פרט לארועי אוקטובר, במאבק אלים נגד ישראל. ולראייה - 1973 - במלחמת יום כיפור המשק הוחזק בידי ערביי ישראל, שתרמו ממשית להצלחת המלחמה. ולראייה - 1987 - ערביי ישראל לא נטלו חלק באינתיפאדה הראשונה בשטחים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הסרת את המשפט "בגלל קשרי משפחה והתעוררות הלאומניות הערבית, ישנה מעורבות גדולה יחסית של ערבים ישראלים בטרור", מכיוון שהתנוססה עליו תבנית מקור, ומאחר ויש בו האשמה חמורה, האשמה שדורשת מקור מהימן. יוסאריאן • שיחה 11:54, 28 באוקטובר 2010 (IST)

צריך לתקן את המשפט ולומר שהמעורבות של ערבים ישראלים בטרור גדלה והולכת, ולזה כמדומני לא תהיה בעיה למצוא מקור. הלל • שיחה • כ' בחשוון ה'תשע"א • 11:55, 28 באוקטובר 2010 (IST)

לא רק שיקשה למצוא מקור, זה גם פשוט לא נכון. היה איזשהו שיא בתחילת אינתיפדת אל אקצא, אבל מאז לדעתי יש דווקא ירידה. eman • שיחה • ♥ 14:17, 28 באוקטובר 2010 (IST)

ירידה בטרור בכלל או במעורבות של ערביי ישראל? דרך - שיחה 15:03, 28 באוקטובר 2010 (IST)

המידע על מעורבות ערבים בטרור הוא דרך חור המנעול של השב"כ, שלפי הגדרת תפקידו נדרש לעסוק בכך. תפקידנו בכתיבת אנציקלופדיה לראות ולהציג תמונה רחבה יותר. למרבה הפלא, בערך המקביל, יהדות ישראל, לא מצאתי דו"ח של השב"כ על מעורבותם של יהודים בטרור נגד יהודים (שהגיע עד לרצח ראש הממשלה!) וערבים (שהגיע עד לטבח מערת המכפלה), מעשים שאין להם מקביל בחומרתם בקרב ערביי ישראל. הכתיבה כאן על טרור בקרב ערביי ישראל היא כתיבה מגמתית שיש לבערה. דוד שי - שיחה 11:34, 26 בפברואר 2011 (IST)

ההתממות שלך אינה נייטרלית ומגמתית. קודם כל יש כפילות מטופשת שאתה וחבריך מתעקשים לשמר מפני שהיא מביעה מין התנצלות על הבאת הדברים הקשים. חוץ מזה, הטרור והאיום על היהודים במזה"ת בא מהאויבים הערביים ומעוזריהם. אם יש ערבים-ישראלים הפועלים נגד מדינת ישראל, יש לציין זאת תוך הצמדות למקור. יש בקרב ערביי ישראל ארגונים "עוזרים" ומגמות ברקע ויש לציין זאת בפסקה המתאימה. הנסיון שלך להקביל בין מעשי-יחידים כמו עמיר וגולדשטיין לבין תנועות ומגמות רקע בקרב החברה הערבית היא מגוחכת. הצנזור הנוסף שאתה ביצעת (מחיקת הדוגמה של הכפר רג'ר וריינא ומחיקת טרור ערביי-י-ם) לעומת הוספת המשפט "הדו"ח הדגיש כי "העוסקים בטרור מקרב ערביי ישראל הנם שוליים קיצוניים המהווים אחוז קטן מאד מאוכלוסייה זו" כשכתוב כבר המשפט הזה: " דו"ח השב"כ העוסק בכך מצא לנכון לציין: "יודגש כי רובם המכריע של ערביי ישראל הינם אזרחים שומרי חוק הפועלים על פי הכללים הקיימים במדינה דמוקרטית"". ברור שמאות או אלפי הערבים הישראלים המעורבים בטרור אקטיבית, כשהם מתוך אוכלוסיה שמונה למעלה ממליון ערבים ישראלים בכלל, הם מיעוט. והאיזכור ממש מזלזל בקורא הנבון של ויקיפדיה. יותר מזה: להדגיש (!!) שהדוח בחר להדגיש שהם מיעוט, ועוד פעמיים, זה אקט מיותר וצעקני. אפשר לומר שהדוח בחר להדגיש שישנה התעוררות לאומנית בקרב ערביי ישראל, או שרבים מהם מעורבים בטרור. והרי את זה דווקא הדוח באמת הדגיש. חבריקוקו - שיחה 12:19, 26 בפברואר 2011 (IST)

פסקת "פשיעה"

בכתיבת התוספת הזו ירו קודם את החץ, ואז סימנו את המטרה סביבו. רובה מחקר מקורי ומוטה, המתבסס על דו"ח שנכתב לפי מידע חלקי, ומנותח בצורה מגמתית ומטעה.

1. המשפט "רמת הפשיעה במגזר הערבי גבוהה בהרבה מזו של האוכלוסיה הכללית במדינה" אינו מופיע בדו"ח שאמור לשמש סימוכין למשפט הזה. המשפט הזה הוא ניתוח של הכותב - בדו"ח עצמו נזהרים מקביעות שכאלה ומסתפקים בציון עובדות, בתוספת הסתייגויות - שאין להן כל זכר בפסקה הזו.

2. אין חשיבות אנציקלופדית רבה במיוחד לכך שערבים הם אחוז גבוה מהחשודים בתיקים שונים - האם ידוע שהמשטרה עוצרת חשודים בני מיעוטים וחשודים יהודים באותה הקלות? חשיבות יש לציון הערבים מכלל הפושעים, כלומר המורשעים בדין, ולא מכלל החשודים. אבל אין בדו"ח מידע כזה.

3. בדו"ח נכתב במפורש כי המשרד לביטחון פנים בחר לא לחשוף את הפילוח המלא של נתוני הפשיעה, וכי המשטרה אינה מתייחסת לפשיעה על-פי מגזרים. לא ברור מהיכן, אם כן הנתונים - האם מישהו ממכיני הדו"ח עבר שמית על רשימות המורשעים או החשודים וקבע כי "אחמד" הוא ערבי ו"משה" יהודי?

4. בדו"ח מצוין כי "העלייה בנתוני הפשיעה של אזרחים ערבים היא גם תוצאה של עלייה בשיעור הגילוי של חשודים בעבירות", כלומר לא עלייה אמיתית בפשיעה אלא עלייה בגילוי זהות הפושע. הסתייגות זו אינה מופיעה בערך, כמובן. למה לקלקל אם אנחנו בשוונג?

5. הפסקה על סחר בנשים ופוליגמיה היא דוגמה של הסתה מעודנת: מצוין חלקם של עבריינים בדואים בסחר בנשים, ואז "יתר על כן, על פי הערכות שיעור המשפחות הפוליגמיות בכלל האוכלוסייה הבדואית"... כאילו יש איזה קשר בין הסוחרים בנשים לפוליגמיסטים. אין קשר מהותי בין העבירות האלה, וצימודן יחד בא ממטרה רעה. בהתייחסות היחידה בדו"ח על הפוליגמיה לעניין סחר בנשים נאמר כי "אחת התופעות החמורות... היא מעין סחר בנשים פלסטיניות למטרות נישואים עם גברים בדואים". המילה "מעין" הושלכה מהערך, שקובע ברורות כי "נוצר מצב של "סחר בנשים", ומימוש 'זכות השיבה' בפועל". זכות השיבה לא נזכרת בכלל בדו"ח הזה, היא תוספת מקורית לגמרי של הכותב (בעצם "החוקר"). זוהי כתיבה פוליטית ומוטה באופן מובהק.

6. את האבחנה בדו"ח על ההברחות כי "העדרן של אפשרויות תעסוקה נורמטיביות ויחס לא מספק מצד הרשויות בישראל מעודד חלק מהבדואים באזור להתפרנס מהברחות ומפעילות פלילית אחרת" לא חשב הכותב שכדאי לציין. נו ודאי, לא יפה להציג את מדינת היהודים הנאווה כאילו גם בה יש אשם כלשהו.

7. הפסקה על בנייה לא חוקית מסתמכת על מסמך שאינו זמין בקישור שניתן, מעניין שאיש לא עלה על זה. 79.182.199.209 19:44, 28 באוקטובר 2010 (IST)

הסרתי. הערך זקוק לבדיקה יסודית. דוד שי - שיחה 20:04, 28 באוקטובר 2010 (IST)

הדוח כן מדבר על הפשיעה הגבוהה במגזר, ואף הקדישו לכך יותר ממשפט. המשפט שלא נכתב שם ("רמת הפשיעה במגזר הערבי גבוהה בהרבה מזו של האוכלוסיה הכללית במדינה") הוא סיכום כמובן. יש אנשים שאינם פושעים אנציקלופדית כמו החוקרים רטנר ופישמן שגם הגיעו למסקנה הבלתי נמנעת [[1]] כ 2. תיק גלוי הוא תיק שבו נפתחת חקירה נגד החשודים. חשודים ערבים קשה יותר לעצור בגלל עוינות למשטרה הישראלית בשטחיהם ובגלל קושי במציאת עדים. אתה יכול למצוא את זה במסמכים של השבכ. עם זאת, צירוף של שני הנתונים האלו (אחוז התיקים הגלויים של ערבים מתוך כלל האוכלוסיה + הקושי לפתוח תיק גלוי נגד חשודים ערבים) עלול להיחשב כמחקר ראשוני. לכן הספיק לרשום "תיקים גלויים" ולתת לקורא הנבון להבין לבד מתוך הנתונים מה שניתן להבין במקום להסתיר ממנו מידע. 3. אין צורך להתמם, המשטרה הוציאה דוח פילוח לפי דת. 4. בפירוש היה כתוב "גם", והמלה גם אפילו הודגשה. כלומר, נכון שהיתה עליה בגלל בתיקים הגלויים בגלל שעלה אחוז החשיפות, עם זאת, ללא קשר, היתה עליה בפשיעה. ניתן להוסיף הסתייגות, עם זאת, למחוק את כל הפסקה זהו פשע לאמת. 5. כשקשה להתמודד עם ערך רעיונית, מנסים להיאחז בטענות טכניות או קטנוניות. אם המילה "מעין" חשובה כל כך, תוכל להוסיף אותה. זה לא משנה. 16,000 נשים נקנו מיש"ע וירדן ע"י בדואים במהלך השנים לצרכי פוליגמיה, והן חסרות אזרחות, אם זה לא סחר בנשים, מהו סחר בנשים? אם זה לא מימוש זכות השיבה (עפי ארנון סופר) מהי מימוש זכות השיבה? 6. הפסקה "פשיעה" באה להציג את הנתונים על הפשיעה, "יחס לא מספק מצד הרשויות" הוא תירוץ אפולוגטי שאינו מסביר דיו ואינו מפורט, ובכל אופן, האפליה נגד הערבים כבר נכתבה בערך. כמה אפשר עוד לקונן על כך ובאילו פרקים? 7. יכול להיות שהמסמך אבד מהשרת, זה שוב נסיון להאחז בטעמים טכניים. המסמך הרי היה עד לא מזמן.

וללא קשר: בפרק על הטרור, המפעיל יוסאריאן מחק את המשפט "בגלל קשרי משפחה והתעוררות הלאומניות הערבית, ישנה מעורבות גדולה יחסית של ערבים ישראלים בטרור^{[דרוש מקור]}" - יש נוהל קבוע בויקיפדיה, שבו למרות שיש מקור לכל רעיון הנסוב על מספר משפטים, משתמשים שאינם מסכימים לתוכן (מתוך עיוורון אידיאולוגי במקרה שלנו), נוהגים לפרק כל רעיון\פסקה למשפטים ולדרוש על כל אחד מהם מקור, וכשמקור ניתן לכל משפט, לעתים נוהגים לבקש על כל מלה מסוימת מתוך המשפט מקור, למרות שכמובן, המקור לאותה המלה הוא המקור למשפט וכן לכל הפסקה, ואילו היו טורחים ללחוץ על המקור, היו נוכחים בכך בעצמם. עם זאת, השיטה המלוכלכת הזאת מוסיפה בקשת מקור לחלקי משפטים, כשמספיק בקשות מקור מתנוססות על משפטים מסוימים (פשוט כי משתמשים אחרים לא מצליחים להוסיף אותם בזמן, קשה להתמודד עם מלחמות ההתשה של משתמשים ומפעילים, בייחוד האידיאולוגיסטים), הרי שהם מוחקים את כל המשפט. לא שאני מאשים את יוסאריאן בכל התהליך, אבל הוא במודע או שלא במודע חלק ממנו, והתהליך הופעל על הפרק "פשיעה" (ועוד ערכים ו\או פרקים במחלוקת) לכל אורך חייו הקצרים 85.250.166.93 13:44, 9 בנובמבר 2010 (IST)

בדו"ח מרכז המידע של הכנסת, שעליו מתבסס הסעיף, יש בעיה: הוא מציג את אחוזי הערבים החשודים במעשי פשע שונים, ולא את אחוז המורשעים. ייתכן שהמסקנה הנכונה היא שהמשטרה חושדת יותר בערבים, ולא שהפשע אצלם נרחב יותר. דוד שי - שיחה 07:48, 11 בנובמבר 2010 (IST)

1. בהנחה התיאורטית שאתה צודק, נשאלת השאלה: למה המשטרה חושדת בהם יותר? אני חוזר למי שלא טרח לקרוא: תיק גלוי הוא תיק שבו נפתחת חקירה נגד החשודים. חשודים ערבים קשה יותר לעצור בגלל עוינות למשטרה הישראלית בשטחיהם ובגלל קושי במציאת עדים. אתה יכול למצוא את זה במסמכים של השבכ. עם זאת, צירוף של שני הנתונים האלו (אחוז התיקים הגלויים של ערבים מתוך כלל האוכלוסיה + הקושי לפתוח תיק גלוי נגד חשודים ערבים) עלול להיחשב כמחקר ראשוני. לכן הספיק לרשום "תיקים גלויים" ולתת לקורא הנבון להבין לבד מתוך הנתונים מה שניתן להבין במקום להסתיר ממנו מידע, ניתן גם להוסיף פסוקית תמורה לנושא "תיקים גלויים", ולציין (מתוך הכלל הויקיפדי של העדפת עודף מידע על פני חוסר, כי אלו תיקים שנפתחים לחשודים. נפתחים רק לשליש מהפשיעות תיקים גלויים, אם לא פחות, ולכן ברור שזה אינו מדד מדויק לפשיעה ולחשודים (גם במקרים בהם זהות החשוד ידועה, כמו במקרה של רצח והתאבדות, לא נפתח תיק מכיוון שהחשוד מת. האם זה אומר שלא התבצע פשע?), אבל זה מספיק מדויק, עובדה פשוטה היא שהמשטרה משתמשת בנתונים אלו להצגת תמונת הפשיעה בישראל. האם מישהו מהמתנגדים חכם יותר בנושא מהסטטיסטיקאים המשטרתיים? 2. אנקדוטה מעניינת: הסיבה היחידה שהחזרתי למשתמש האלמוני באותם מילים ממש [2] היתה בשביל לבדוק עד כמה ההנהלה סתומת עין. הדהים אותי שהיא נפלה לפח מבלי להתבייש, וחשפה עד כמה אכיפת המוסר שלה לקוי, השיפוט מוטה וההענשה סלקטיבית. אני מציע לכל מי שיש זמן לעבור על ההסטוריה של המשתמשים והמפעילים הותיקים ולצפות בהתנהגותם הלקויה שעברה בקלות את גינוני ה"קהילה" כמו סכין בחמאה. ולחסום אותם 85.250.166.93 13:46, 11 בנובמבר 2010 (IST)

צריך לעדכן נתונים על גודל האוכלוסיה (הם מ2007)

נראה לי שכדאי מפה לעדכן (זה מ2009, עדיף). http://www.cbs.gov.il/shnaton61/st02_01.pdf

בעלות על קרקעות

בקשה: האם תוכלו להוסיף מידע רשמי לגבי הבעלות על קרקעות של ערבים לעומת יהודים? לדעתי זה מידע חשוב ורלבנטי לערך, בפרט משום שהערבים טוענים להפליה בנושא זה. --Erel Segal - שיחה 09:33, 10 ביוני 2011 (IDT)

קישור לאתר הסטודנטים הערבים

לעניות דעתי יש בו תועלת בחלון שהוא פותח לעולמם של האקמאים הערבים, הבלתי חדיר בדרך כלל. יש שם גם ידיעות אקטואליות שלא מופיעות במקומות אחרים. יאיר • שיחה 14:19, 23 בדצמבר 2011 (IST)

א. זו ויקיפדיה העברית, צריך נימוק חזק במיוחד כדי לקשר לאתר בשפה זרה.

ב. בערך זה, כמו בכל ערך אחר, יש לקשר לאתרים המרחיבים בנושא הערך. אינני יכול לקרוא את הערך, אבל משמו משתמע שהוא עוסק בנושאים המעניינים סטודנטים, ולא מידי על ערביי ישראל. דוד שי - שיחה 14:31, 23 בדצמבר 2011 (IST)

לא בהכרח. ידיעה על כך שתישכר חברת שמירה עבור הסטודנטים הערבים בצפת מעניינת לא רק סטודנטים, וכן למשל ניתוח עמדותיהם בקשר למקומות הקדושים כאשר הזוית הדתית מתנגשת עם האקדמית. יאיר • שיחה 14:37, 23 בדצמבר 2011 (IST)

ידיעה נקודתית על כך שתישכר חברת שמירה עבור הסטודנטים הערבים בצפת אינה רלבנטית לערך "ערביי ישראל", שנועד לתת נקודת מבט רחבה. כשם שאין קישור לאתר "הארץ" בערך ישראל, כך אין מקום לקישור לאתר הסטודנטים הערבים בערך שלפנינו. דוד שי - שיחה 14:54, 23 בדצמבר 2011 (IST)

משוב מ-4 בפברואר 2012

ֲשלום וישר כח על פועלכם. יש סתירה בדבריכם: כתבתם שהאוכלוסייה הדרוזית מונה 122 אלף בנ"א המהווים 8.3 אחוז מערביי ישראל ובפסקה הבראה כתבתם שהנוצרים מונים 117 אלף נפש המהווים 9% מערביי ישראל.. בנוסף בתחילת פרק דמוגרפיה נכתב כי הנוצרים מהווים 12% והדרוזים5% מערביי ישראל הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
84.229.17.215 22:26, 4 בפברואר 2012 (IST)

תיקון

תחת הכותרת טרמינולוגיה נכתב: " הביטויים העבריים הללו מקובלים גם אצל יהודים המשתייכים למחנה השמאל לא-ציוני בישראל, הביטיים המקבילים בערבית מקובלים במדינות ערב."

שיוך המושג פלסטינים-ישראלים ל"שמאל לא-ציוני" הוא פוגעני. אין דבר כזה "שמאל לא-ציוני", צריך להיות כתוב שמאל. אנא תקנו.

 הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
72.225.215.46 23:39, 12 באפריל 2012 (IDT)

הפיסקה הזו לא משקפת את המציאות

ציטוט: "לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מתברר כי המגזר הערבי נוצרי הכי מצליח במערכת החינוך, אחוז הערבים נוצרים הזכאים לתעודת בגרות גבוה יותר מבקרב המגזר היהודי.[10] עוד עולה מהנתונים כי בקרב האוכלוסייה הערבית נוצרית, מספר לומדי הרפואה גדול פי שלושה מכלל האוכלוסייה, וכי אחוז הנשים הערביות-נוצריות הלומדות באקדמיה גבוה בהרבה מבמגזרים האחרים.[11] ומספר הערבים נוצרים העומדים בסף הנדרש ללימודים באוניברסיטאות גבוה יותר מכלל המגזרים.[12]"

המגזר הערבי נוצרי מונה 122.500 תושבים. אם מדברים על מגזרים, אז בקרב היהודים יש הרבה מגזרים. ככה שהמגזר הערבי נוצרי הוא לא המגזר המצליח ביותר במערכת החינוך. אחוז הזכאות בקרב הערבים-נוצרים עומד על 63%, בעוד שאחוז הזכאות במגזר הדתי לאומי (ממלכתי-דתי) המונה בין 700.000 למיליון איש, עבר את ה-70% ב-2010 http://www.kipa.co.il/family/175/45055.html

וב-2009: 65.9% היו זכאים לתעודת בגרות בזרם הממלכתי-דתי ו-64.5 אחוז בזרם הממלכתי (אף הוא נתון גבוה יותר),(בקרב העולים החדשים 53%, במגזר הדרוזי 48%, במגזר הערבי 35%, במגזר הבדואי בנגב 29%, ובמגזר החרדי 22%. http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1217789

יניבפור - שיחה 20:44, 1 במאי 2012 (IDT)

הוספתי כמה נתונים, לפי הכתבות הבאות אחוז הזכאות בחינוך העברי גבוה יותר מאחוזי הזכאות בקרב המגזר הערבי-נוצרי כפי שמצוין בערך (63%).http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4069496,00.html http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1217789

באשר לקביעות הבאות:

עוד עולה מהנתונים כי בקרב האוכלוסייה הערבית נוצרית, מספר לומדי הרפואה גדול פי שלושה מכלל האוכלוסייה, וכי אחוז הנשים הערביות-נוצריות הלומדות באקדמיה גבוה בהרבה מבמגזרים האחרים.[2] ומספר הערבים נוצרים העומדים בסף הנדרש ללימודים באוניברסיטאות גבוה יותר מכלל המגזרים.[3]

גם הן טענות בעייתיות. נעבור טענה טענה: 1. "מספר לומדי הרפואה גדול פי שלושה מכלל האוכלוסייה" - זה ניסוח מטעה. "מספר לומדי הרפואה גדול פי שלושה" יכול להתפרש כאילו יש פי שלושה רופאים במגזר הערבי-נוצרי, וזה כמובן, רחוק מלהיות המצב. שנית, אין כאן איזכור למגזרים אחרים. מכיוון שהמגזר הערבי נוצרי הוא קטן מאוד (2 אחוז מכלל האוכלוסייה), בהחלט ניתן להתייחס גם למגזרים בקרב היהודים (הגדולים בהרבה מהמגזר הערבי-נוצרי) שכן החברה היהודית לא הומוגנית ממש כמו החברה הערבית, ואין נתונים לגבי המגזר הדתי לאומי למשל, או המגזר החילוני. אלא רק התייחסות ל"מגזר" היהודי שכידוע מכיל בתוכו קבוצות שונות מאוד.

2. "אחוז הנשים הערביות-נוצריות הלומדות באקדמיה גבוה בהרבה מבמגזרים האחרים." שוב ניסוח מטעה. האם אחוז הנשים הערביות-נוצריות גבוה בהרבה מאחוז הנשים במגזר הדתי-לאומי למשל? קרוב לוודאי שלא, שהרי אחוזי הזכאות לבגרות במגזר הדתי-לאומי (כמו גם בזרם הממלכתי) הוא גבוה יותר. ואין כל נתון באשר למגזרים בקרב האוכלוסייה היהודית. ככה שזו אמירה בעלמא, אם יש למישהו כאן נתונים באשר למגזרים אחרים, זה כבר סיפור אחר, אבל לא ראיתי כאלה.

3. "ומספר הערבים נוצרים העומדים בסף הנדרש ללימודים באוניברסיטאות גבוה יותר מכלל המגזרים" - אותה בעייתיות כמו בסעיף מספר 2. ניסוח מטעה שאינו מתייחס לכלל המגזרים בישראל, ועל כן אין לו תוקף של ממש. בייחוד לאור העובדה שאחוזי הזכאות בחינוך העברי גבוהים יותר.

• • • מה שכתוב במאמר זה בדיוק לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, :"מתברר כי על אף התנאים שנחשבים קשים יותר, אחוז הערבים נוצרים הזכאים לתעודת בגרות גבוה יותר מבקרב המגזר היהודי. עוד עולה מהנתונים כי בקרב האוכלוסייה הערבית-נוצרית, מספר לומדי הרפואה גדול פי שלושה מכלל האוכלוסייה, וכי אחוז הנשים הערביות-נוצריות הלומדות באקדמיה גבוה בהרבה מבמגזרים האחרים." אין מקום לאנליזה שלך. שנית פה מדובר על האכלוסייה נוצרית-ערבית לא על האוכליסייה יהודית והשוניים באוכלסייה יוהידית והחלוקה מגזרית בקרב האוכלוסייה היהודית, גם באוכלסייה מומלימית יש חלוקה מגזרית יש בדואים צ'רקסים ... למה לא לרשום שגם (מבלי להתייחס לחלוקה המגזרית בקרב האוכלוסייה המוסלימית), כי פה מדובר על נוצרים ערבים, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התייחסה עם האוכלוסייה היוהדית והמוסלימית בכלל בלי חלוקה מגזרית וזה בדיוק מה שכתוב במאמר. אם יש לך בעייה עם זה בבקשה אל אל תמחק, וגם אחי יש נוצרים אנשי מדע שעשו שם כמו למשל חוסאם חאיק.Jobas1 - שיחה 15:28, 26 ביוני 2012 (IDT)

הנתונים שאתה מביא מטעים, ואני רואה שמישהו מחק גם את הנתונים לגבי בתי הספר הממלכתיים דתיים הגבוהים מבתי הספר הערבים נוצרים, וגם בבתי הספר הממלכתיים אחוזי הזכאות גבוהים מבתי הספר במגזר הערבי-נוצרי, ולא "דומים" כפי שנוסח. בנוסף, בוויקיפדיה באנגלית כתוב שהאוכלוסייה הנוצרית ערבית בישראל היא האוכלוסייה המשכילה ביותר בישראל. אין לזה שום קשר למציאות. אני חוזר שוב, במרבית היישובים היהודיים שאינם חרדים, אחוז הזכאות לבגרות גבוה מבמגזר הערבי-נוצרי. הנתונים שאתה מביא יוצרים הטעייה. יש מקום לאנאליזה בכל דבר. זו אנציקלופדיה, ואנשים, גם אנשים רציניים, כותבים לפעמים דברים שאינם משקפים את המציאות. אתה לא יכול לכתוב שהאוכלוסייה הנוצרית ערבית זוכה להישגים גבוהים יותר בלי להתחשב בעובדה שבחינוך החרדי לא ניגשים בדרך כלל לבגרות. ושרוב היהודים בישראל לומדים בבתי ספר ממלכתיים וממלכתיים דתיים ובהשוואה לזרמים העיקריים של החינוך הישראלי (שכן עושים בגרות) הישגי הערבים נוצרים פחות גבוהים.

יניבפור - שיחה 00:30, 7 בפברואר 2013 (IST)

שינוי הגדרה

בראש הערך כתוב: "ערביי ישראל הם אלו מערביי ארץ ישראל של תקופת המנדט הבריטי, שנשארו בשטח מדינת ישראל בתום מלחמת העצמאות, או שהספיקו לחזור לבתיהם לפני שהגבולות נסגרו, וצאצאיהם." אני חושב שהגדרה זו חוטאת לאמת כי היא לא מזכירה את הקשר של ערביי ישראל לפלסטינים. לכן, אני מציע את הנוסח הבא:

"ערביי ישראל הם פלסטינים, שנשארו בשטח מדינת ישראל בתום מלחמת העצמאות, או שהספיקו לחזור לבתיהם לפני שהגבולות נסגרו, וצאצאיהם." גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 06:39, 27 ביוני 2012 (IDT)

בשנת 1948, המילה "פלסטינים", עדיין לא הייתה שמורה להגדרת תת קבוצה של ערבים בלבד. כל תושבי אזור המנדט הבריטי, כולל גולדה מאיר, נחשבו אז לפלסטינים. עִדּוֹ - שיחה 08:23, 27 ביוני 2012 (IDT)

מקבלת את דברי עידו פלסטינים = תושבי פלסטינה (עד ששמה שונה לישראל, ואז מי שקיבל את השינוי נקרא ישראלי ומי שלא נשאר פלסטיני). אור שפירא • שיחה • תרומות • ז' בתמוז ה'תשע"ב • 09:38, 27 ביוני 2012 (IDT)

פלשתינה הבריטית - בשמה הרשמי "פלשתינה א"י" (פלשתינה - ארץ ישראל). כך ששמה שם המדינה היהודית לא שונה, אלא נגזר משם המנדט ההבריטי.Greyshark09 - שיחה 10:02, 11 בדצמבר 2016 (IST)

זה לא משנה. כיום המילה הזאת מתארת את העם הזה. ויקיפדיה נכתבת בלשון מודרנית לא בלשון שהייתה מקובלת בשנים עברו. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 13:19, 27 ביוני 2012 (IDT)

פלסטינים הם בעיקר הגדרה לאומית ולא בדיוק הגדרה אתנית. פלסטיני הוא בעל תעודת זהות פלסטינית, כך שכמו שאנשים יכולים להפוך לישראלים, כך יכולים גם להפוך לפלסטינים. ישנם תושבי ישראל שהם פלסטינים - תושבי מזרח ירושלים בעיקר שיש להם גם תעודת זהות פלסטינית, אך לא ליתר ערביי ישראל. רב רבם של הדרוזים והיהודים שחיו בישראל לפני 1948 לחלוטין מתנגדים להגדרת ה"פלסטיני".Greyshark09 - שיחה 10:02, 11 בדצמבר 2016 (IST)

אתה מבלבל בין הגדרה לאומית לאזרחות. אלה שני דברים שונים. ערביי ישראל הם פלסטינים לא פחות מאחיהם ביש"ע, בלי קשר לאיזו תעודה ניתנה להם. Liad Malone - שיחה 10:07, 11 בדצמבר 2016 (IST)

דמוגרפיה ותוכנית השלבים

שלום. ראיתי לנכון להוסיף פרטים נוספים אודות נתוני הדמוגרפיה שמוצגות בערך כ״איום דמוגרפי״ ומהווים ייצוג רק לצד אחד מדעות החוקרים. להלן מעט דוגמאות לדעה השניה: [3] [4] וגם, הוספתי כי הערבים שרוצים להישאר במדינת ישראל גם אם תקום מדינה פלסטינית, עושים זאת כחלק מתוכנית השלבים של אש"ף ומקיימים את סעיפיה בין היתר את סעיף 8 שבה שממחיש בצורה ודאית את הוספתי. וגם, וידאו לחיזוק הטענה: [ http://m.youtube.com/#/watch?feature=related&v=RyhuqthF2UM] על מנת שנוכל לתת לקוראינו את המידע המדויק ביותר, אבקש לצרף את העובדות האלו. תודה Yony israel - שיחה 02:34, 11 באוקטובר 2012 (IST)

דבר כזה דורש מקורות מהימנים. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 04:36, 11 באוקטובר 2012 (IST)

לא הבנתי מה לא בסדר. הבאתי כאן הרצאה של אקדמאי שמסביר שלדעתו אין איום דמוגרפי. ומה יש לך ברור יותר מאדם שטוען שהוא רוצה את כל ארץ ישראל וכבתחלה רק פירוק התנחלויות? ומה יש לך יותר ברור מתוכנית השלבים של אש"ף שכתוב בבירור בסעיף שמונה את מה שאני רוצה להוסיף. אבקש מכם לא לערב דעות פוליטיות בערכים שאמורים ליהיות נייטרלים. יש עלינו חובה לספק מידע מדויק ככל שניתן. Yony israel - שיחה 13:45, 11 באוקטובר 2012 (IST)

אם לא ינומקו בבירור טענות נגד העובדות שהצגתי, אאלץ להחזיר את הגרסה שתכיל את העובדות האלו. Yony israel - שיחה 15:01, 12 באוקטובר 2012 (IST)

אני מסכים עם גילגמש. אין מקום בערך לשינויים שאתה מציע. באשר לדבריך "אבקש מכם לא לערב דעות פוליטיות בערכים שאמורים ליהיות נייטרלים", כדאי שתפנה אותם תחילה אל עצמך. דוד שי - שיחה 20:32, 13 באוקטובר 2012 (IST)

: אני חוזר. ברור לי שאתה מסכים. ואתה מסכים כי אתה מתעקש שהערך יהיה שמאלני קיצוני מובהק. השאלה היא למה אתה מסכים מבחינה לוגית. את זה אתה לא יודע לנמק.. אני מביא לכאן מקורות שפשוט גורמים לך להתעלם? לא מבין.. Yony israel - שיחה 23:38, 13 באוקטובר 2012 (IST)

מדינה פלסטינית

שלום, אבקש נימוק בנוגע למחיקת ההוספה שלי על ידי דוד שי לאחר שהוספה הפנייה לערך בויקיפדיה שמוודא ללא ספק את אמיתת ההוספה. אחת העקרונות של מפלגת רע"מ-תע"ל היא להקים מדינה פלסטינית על אדמת ארץ ישראל שבירתה ירושלים וזה ברור וכתוב בבירור בערך שלנו בויקיפדיה. בערך רע"מ-תע"ל . אם כן למה נמחקה העובדה הזאת? אינני מבין למה מתעקשים למחוק אמיתות חשובות ומרכזיות שכאלו. אודה לעונים. Yony israel - שיחה 19:29, 13 באוקטובר 2012 (IST)

אתה כתבת על "רצון של רוב ערביי ישראל להפיכתה ממדינה יהודית ודמוקרטית ... למדינה פלסטינית שבירתה ירושלים (עקרונות רע"מ-תע"ל)". קביעה זו היא שטות, וכדאי שתקרא שוב את הערך רע"מ-תע"ל עד שתבין.

בהזדמנות זאת, עצתי לך: התרחק מערכים פוליטיים, שבהם אתה רק גורם נזק. דוד שי - שיחה 20:30, 13 באוקטובר 2012 (IST)

אבל שוב? רק לומר זה שטות/ זה לא עובר/ לא אנציקלופדי/ אני מסכים עם השמאלני שמעליי.. שמענו! אבל למה?! מה יותר ברור מזה שאחמד טיבי כותב בעקרונות שלו שהוא רוצה להקים בשטחינו מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים. י-ר-ו-של-י-ם!! אתה קורא?! בירת ישראל של העם היהודי מזה 3000 שנה! כן, זה כואב לך לכתוב את זה. אבל הוא כותב את זה. וקראתי 10 פעמים את העקרונות. הרי אנשים יכולים למצוא את המידע הזה ברעם תעל, אז למה שלא יוכלו למצוא אתו כאן? ואל תציע לי הצעות משונות שכאלה. די להשתיק אנשים שרוצים להשמיע שני צדדים. לילה טוב. Yony israel - שיחה 23:43, 13 באוקטובר 2012 (IST)

נתונים מופרכים שהוחזרו

מישהו החזיר לערך פסקת הבל שסולקה לאחר שלא נמצא מקור לאף טענה בה:

מנגד ישנה אפליה מתקנת לחברה הערבית- ישירה וסמויה. חברה זו מקבלת את מרבית תקציבי ביטוח לאומי ^{[דרוש מקור]}. וכן שירותי ממשלה מסובסדים בעוד ציבור זה כמעט אינו משלם מיסי הכנסה^{[דרוש מקור]} או מע"מ^{[דרוש מקור]} או מסי חברות^{[דרוש מקור]}. כמו כן מוקצה להם חמישית ממקומות למוסדות הלימוד האוניברסיטאי כיוון ששיעור הצלחתם לקבלה למוסדות לימוד נמוך משמעותית.

המדינה אינה אוכפת חוקים במרבית היישובים הערביים^{[דרוש מקור]}, מה שמאפשר להתחמק מתשלום אגרות, ארנונה, קנסות, מס, וכן לבצע פשיעה מרובה כלפי רכוש יהודי. יש לציין כי בשל אי האכיפה גם הציבור הערבי סובל בשל פשיעה פנימית והדבר גרר ביקורות כלפי המדינה.

ה"מקור" שהובא הוא אתר תעמולה שאינו מכיל כל נתונים ומצהיר על בעיה רחבת היקף של אמהות חד הוריות ערביות. נתוני המוסד לביטוח לאומי מראים שרק 7.6% מהמשפחות החד הוריות הן ערביות.

הערות שוליים

עיוות

האם אין זה עיוות לכתוב ב"קבוצות אתניות קשורות" פלסטינים. האם ערביי ישראל אינם פלסטינים, הרי שאם מדובר בעם, זה אותו העם. אביעד‏ • שיחה 19:52, 30 ביולי 2013 (IDT)

הערך הזה פוליטי עד מעל לראש- לראיה-

המפה משנות 48-67

לא הבנתי מה אתה רוצה מהמפות האלה. גילגמש • שיחה 17:04, 18 בספטמבר 2014 (IDT)

רמת הגולן היא חלק ממדינת ישראל לכל דבר ועניין, מדוע היא מסומנת באופן חריג במפה? --AbuKarmi - שיחה 18:16, 29 באוגוסט 2016 (IDT)

א

יש גם מוסלמים שהם לא ערבים בישראל שעלו בעיקר מברית המועצות הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
85.250.106.59 22:54, 5 באפריל 2015 (IDT)

יכול להיות, אבל זה לא ממש קשור לערך. או שאתה מתייחס פה לאיזשהו משפט ספציפי בערך? אליסף · שיחה 22:56, 5 באפריל 2015 (IDT)

תמונת "מפורסמים"

הוספת תמונה של "מפורסמי" ערביי ישראל אינה מוסיפה שום מידע לערך. מדוע דווקא נבחרו אלו? משום שהם פוליטקאים (ברובם)? Shannen - שיחה 20:25, 6 באוגוסט 2015 (IDT)

היא מוסיפה עיצוב אסתטי. אבל כמובן שיש לדון בשאלה מי יוצג בה, כי ישנן משמעויות פוליטיות. כך עשינו בעבר בערך יהודים וכדומה. ביקורת - שיחה 20:37, 6 באוגוסט 2015 (IDT)

תמונה משקפת ספקטרום שונים של הציבור הערבי (מוסלמים, נוצרים ודרוזים). התמונה כוללת פוליטקאים ואנשי דת ידועים בקהילה הערבית-ישראלית. גם יש תמונות של אישים ערבים בתחום המדע. יש גם תמונות של אישים מתחומי אמנות, ספורט ועיתונות ידועים בקהילה הערבית-ישראלית. והפוליטיקאים בתמונה מייצגים אידיאולוגיות שונות בקהילה הערבית-ישראלית.--Jobas - שיחה 21:06, 6 באוגוסט 2015 (IDT)

בהרבה ערכים כמן יהודים ישראלים יוצאי אתיופיה ויהודים ןישראלים יש תמונות של אנשים ידועים בדיוק כמו בתמונה, שנמחקה, אין שום סיבה למחוק את התמונה.--Jobas - שיחה 21:13, 6 באוגוסט 2015 (IDT)

יש לנהל דיון מי ומי יוצג בתמונה. ראה את הדיון שהתקיים בערך יהודים. ביקורת - שיחה 21:23, 6 באוגוסט 2015 (IDT)

חינוך

-בפסקה על תחום החינוך,הוספתי מידע והבאתי דוגמה לכך שקיים יחס אי שיוויוני בתחום החנוך בין המגזר היהודי לערבי,ובעקבות יחס אי שיווני זה,המגזר הערבי לא התחיל את שנת הלימודים החדשה ב1 לספטמבר כמו שאר המגזרים,אלא ישב בבית והפגין על כך שקיצצו להם את התקציבים בתחום החינוך. הלן פירשטיין - שיחה 11:13, 26 בספטמבר 2015 (IDT)

זאת הצגה חד-צדדית של הנושא ולכן שיחזרתי את הוספתך. זהו חלק ממאבק של בתי-ספר פרטיים בדרישת משרד החינוך לתשלומי הורים מקסימום. המאבק הזה חוצה מגזרים וגם בריאלי העברי בחיפה הייתה בעייה דומה. Shannen - שיחה 12:18, 26 בספטמבר 2015 (IDT)

אני לא חושב שצריך לכתוב על זה בערך הנוכחי. זהו ערך כללי. עדיף לכתוב ערך אחר על החינוך במגזר הערבי ולשלב את המידע שם, כמובן בהתאם לביקורת של שאנן. גילגמש • שיחה 14:04, 26 בספטמבר 2015 (IDT)

הפסקה "סיבות לרמת הפשיעה הגבוהה"

מבוסס כולו על דעה של מישהו ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. הגוף הזה כבר נתפס בעבר מעסיק אנשים פוליטיים מפוקפקים [5] [6]. גם החרדים עניים בחלקם הגדול אבל זה לא גורם להם לפשוע כפי שהפסקה מתרצת בסעיף הראשון. מעיון קצר בדו"ח הוא מסתמך בין היתר על מסמך של מרכז אדוה שהוא גוף פוליטי הנתמך ע"י הקרן החדשה. אני חושב שיש לפסול את הדו"ח הזה כמקור אובייקטיבי. הנה סיבות שאני מציע: אולי הערבים ברובם פשוט אלימים מטבעם? אולי התרבות שלהם אלימה? (רצח על כבוד המשפחה וכו') אולי זו דת האיסלאם? אמברקס - שיחה 20:42, 26 באוקטובר 2015 (IST)

הסיבות שמציעים החוקרים ממרכז אדווה ומכון המחקר של הכנסת הן סיבות המוכרות מהמחקר הסוציולוגי ומרחבי העולם כמגבירות את שיעור האלימות. בעוד הסיבות שאתה מציע - הראשונה גזענית חסרת בסיס מדעי, השניה נאמרת גם על ידי החוקרים שמצוטטים בערך (פשוט הם מסבירים מה האלמנט התרבותי שמוביל כרגע לאלימות, ולא מסתפקים בהכללת התרבות כאלימה) והשלישית מבוססת על חוסר הכרות (האסלאם כדת איננה יותר אלימה מהיהדות, ממנה שאבה השראה בתחומים רבים - ובתחומים מסוימים אף פחות אלימה).

לכן בכל זאת נראה לי שכדאי להשאיר את הסיבות שלהם בערך, ואת שלך מחוצה לו. Ben tetuan - שיחה 07:35, 27 באוקטובר 2015 (IST)

האיסלאם היא דת השלום... אמברקס - שיחה 11:44, 7 בנובמבר 2015 (IST)

הפסקה "ייצוג בכנסת"

הפסקה ייצוג בכנסת מנוסחת בצורה קלוקלת ומגלה יחס לא-הוגן לערביי ישראל. תחת הכותרת הזו אמור להופיע בראש ובראשונה פירוט על הייצוג בכנסות השונות בפועל ועל רצונם או אי-רצונם של ערביי ישראל להיות מיוצגים בכנסת ואם כן האם בידי מפלגה ערבית או אחרת. לפתוח פרק כזה בנושא נאמנות למדינה יהודית וכדומה, זה חסר טעם. ביקורת - שיחה 22:58, 28 בפברואר 2016 (IST)

אדם מה, אתה רוצה לטפל בזה? ביקורת - שיחה 23:00, 28 בפברואר 2016 (IST)

זה נכון, אין עקביות בפסקה הזו, אבל אני לא בטוח שצריכה להיות. זה פשוט מוזר שמספר חברי הכנסת הערבים יוזכר רק בכנסת ה-19 ולא לאורך השנים. שמתי תבנית שכתוב בינתיים. אדם מה - שיחה 23:03, 28 בפברואר 2016 (IST)

לא רק זו הבעיה שהצגתי, אי אפשר להשאיר על כנו את המצב שהצגת נושא הייצוג של העדה הערבית בכנסת תתחיל בחוק שעוסק בהאשמה כלפי מיעוט קטן בקרב ערביי ישראל בחוסר לויאליות למדינה וכדומה, האם היינו מסכימים לפתוח את הפרק על ייצוג הימין בישראל בכנסת באותה פסקה, רק בגלל שהיא עוסקת גם במפלגת ימין? ביקורת - שיחה 23:10, 28 בפברואר 2016 (IST)

המוסלמים הערבים -כחלק בלתי נפרד מהמיעוט הערבי בישראל

קראתי את הערך ולא צוין בו את המאבקים שמנהלים ערביי ישראל באופן מפורש ,לכן הוספתי מידע על המאבק הידוע לי שמנהלים המוסלמים על מנת להגן ולשמור על המקומות הקדושים המוסלמים .Aseelhamad - שיחה 23:17, 9 באוקטובר 2016 (IDT)

היה זה פירוט רב מדי ולא מתאים לערך הכללי הזה. יתכן שיש לו מקום בערך אחר, אולי בערך אודות אל אקצא או משהו כזה. גילגמש • שיחה 23:19, 9 באוקטובר 2016 (IDT)

אסיל, בערך כללי על ערביי ישראל, לא ניתן לרדת לרמת פירוט כזו של איזה אירוע ספציפי של מסיבה. זה לא המקום לכך. מלבד זאת, קביעות לא מבוססות בעלות אופי תעמולתי מובהק, כמו "בתדירות גבוהה נפגעים על ידי יהודים", לא יכנסו לכאן. Liad Malone - שיחה 23:29, 9 באוקטובר 2016 (IDT)

עדכון

מתחיל שורת עדכונים בערך:

• הוספתי בראש הערך חלוקה עדתית / דתית של אכלוסית ערביי ישראל.
• הוספתי חלוקה מעמדית היסטורית בין ערבים מוסלמים - פלאחים, מדנים ובדואים.
• עדכנתי הבהרה על הגדרה עצמית של ערביי ישראל והקשר עם פלסטינאים.

ליעד מלון שחזר אותי - אנא פרט מדוע אתה חושב שכל ערביי ישראל מגדירים עצמם כפלסטינאים והאם פלסטינאים הם עם, אבל ישראלים, ירדנים ולבנונים הם לא עם.

Greyshark09 - שיחה 08:39, 11 בדצמבר 2016 (IST)

צר לי, אבל אני חייב לנטוש עכשיו ולכן לא אוכל להגיב. אני מציע שתעזוב את ההגדרות האלה כרגע ותמשיך בדברים אחרים בערך. אחרת, כפי שזה נראה עכשיו אולי אצטרך לשחזר שוב וזה יהיה קשה יותר אחרי הרבה עריכות. אוכל להתפנות ולהסביר בהמשך היום. Liad Malone - שיחה 10:12, 11 בדצמבר 2016 (IST)

Greyshark09, תודה על הסבלנות... אז ככה: אני בטוח שלא כל ערביי ישראל מגדירים עצמם פלסטינים, אבל די בטוח שרובם המוחלט כן. הפלסטינים הם עם, מתוקף עקרון ההגדרה העצמית של לאומים, אותו עקרון שעל פיו גם העם היהודי קיבל את הזכות להקים מדינה משלו. ערביי ארץ ישראל משני עברי הקו הירוק שייכים לאותה קבוצה לאומית, בלי קשר לאזרחות שלהם. הגבול שמפריד ביניהם נכפה עליהם בהסכמי שביתת הנשק ב-1949. גם האזרחות הישראלית ניתנה להם בלי שיבקשו. הפלסטינים ברשות הפלסטינית, בישראל, בירדן, בלבנון ובשאר העולם, כולם שייכים לאותו עם שהתפצל מבחינה טריטוריאלית במלחמת העצמאות. מי כמונו היהודים יכול להבין את המצב שלהם טוב יותר?

יש עם עתיק מאד שנקרא "עם ישראל", אבל אתה שאלת לגבי אזרחי מדינת ישראל. ה"ישראלים" הם עם? גם ערביי ישראל הם חלק מהעם הזה? אגב, השחזור שלי לא היה לגבי עמים. מה שכתוב בתבנית הוא "קבוצות אתניות". להבדיל מ"עם", שיכול להיות הן במשמעות אתנית והן לאומית, ישראלים, ירדנים ולבנונים הם ממש לא "קבוצות אתניות". להפך, המדינות הללו כוללות יותר מקבוצה אתנית אחת, וזה גם שורש אי היציבות שלהן. Liad Malone - שיחה 18:34, 11 בדצמבר 2016 (IST)

הבאת פה עמדה פוליטית מוכרת, אבל היא רק אחת העמדות הפוליטיות וממש לא המיינסטרימית (לא אצל ערביי ישראל ולא אצל יהודי ישראל). לפי ויקיפדיה יש לציין את כל העמדות ולא רק אלה שאתה מתחבר אליהן. אבל אתה בטח יודע זאת.Greyshark09 - שיחה 21:37, 11 בדצמבר 2016 (IST)

פלסטינאים הם לא קבוצה אתנית לפי ההגדרה האתנית לפי חלק משמעותי מהדעות אך כמובן אתה יכול לתהווכח על כך (כי יש גם עמדה שאתה הבאת). פלסטינאים הם קבוצה לאומית המקבילה לישראלים, לבנונים, סורים, הודים. רב הפלסטינאים הם ערבים ויש זהות גדולה בין התרבות הערבית-מוסלמית לבין הזהות הפלסטינאית אך יש מיעוטים של בני רומה (כאלף בגדה), שומרונים (קהילה של 300 איש בהר גריזים) ויהודים (כמה מאות נטורי קרתא עם תז פלסטינאית) וכמה מאות מתאזרחים מיתר העולם. אדם יכול להפוך לפלסטינאי על ידי הנפקת תעודה, כמו שאדם יכול להפוך לישראלי על ידי הנפקת תעודה. לא צריך עם עתיק בשביל זה.Greyshark09 - שיחה 21:37, 11 בדצמבר 2016 (IST)

אני לא יודע איזו עמדה פוליטית הבאתי. שערביי ישראל מגדירים עצמם פלסטינים? שהפלסטינים הם עם? מעבר לזה תיארתי עובדות היסטוריות. כפי שכתבת, הפלסטינים הם קבוצה לאומית, ואם הלבנונים מקבילים אליהם והם אינם קבוצה אתנית (כפי שהשתמע ממה שכתבת), אז אתה בעצם מסכים עם העריכה שלי, שהסירה אותם מהתבנית כקבוצה אתנית. המיעוטים שהזכרת בטלים בששים. הם לא מורידים מאומה מהזהות הערבית של הפלסטינים. אדם יכול להפוך לאזרח הרשות הפלסטינית על ידי הנפקת תעודה, אבל היישות הפוליטית הזו נוסדה למען לאום מסויים, לא לכל אחד, בדיוק כפי שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי (=עם ישראל). אני מבין שאתה מתקשה להבדיל בין לאום לאזרחות. בירדן יש רוב פלסטיני באוכלוסיה. הם אזרחים ירדנים, אבל עדיין נחשבים פלסטינים. גם בלבנון הם עדיין פלסטינים וכך גם בישראל ובמדינות רבות בעולם. ההגדרה הלאומית אינה תלויה באזרחות והיא אינה חופפת את הטריטוריה בה חיים אינדיבידואלים מאותו לאום. ראה מקרה העם היהודי. Liad Malone - שיחה 23:59, 11 בדצמבר 2016 (IST)