שיחה:ערבית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אין בכלל הסטוריה של השפה. מתי היא התפתחה? מה המקורות הראשונים בכתב שנתגלו?[עריכת קוד מקור]

הנה למשל באנגלית: http://en.wikipedia.org/wiki/Arabic_language#History

"ערבית נמנית על השפות השמיות"[עריכת קוד מקור]

"השפה הערבית נמנית על השפות השמיות, שהן קבוצה בתוך השפות האפרו-אסיאתיות, שהן קבוצה בתוך השפות ההינדו-אירופיות"??? מה ???

נראה לי שיהיה כדאי לשרטט תרשים של עץ המשפחה של השפות...

Kastboy מסכים, הקבוצה הכללית היא אפרו-אסיאטיות ואין לה שום קשר לאירופה, אולי שלום שלום מדי פעם.

השפות השמות והחמיות שייכות לקבוצה אחת. קבוצה זו אין לה שום קשר עם השפות ההודו-אירופיות. --Shlomital 19:21, 24 אוק' 2004 (UTC) (סטודנט לערבית)

תפילת ערבית[עריכת קוד מקור]

האם לא כדאי לתת מכאן קישור לתפילת ערבית? H2O 12:29, 10 אפר' 2005 (UTC)

כן. בוצע. ערןב 12:33, 10 אפר' 2005 (UTC) :

תודה :-) H2O 12:39, 10 אפר' 2005 (UTC)

כדאי להוסיף[עריכת קוד מקור]

מה מקורם של הניבים הרבים ההבדלים ביניהם ואיך הבעיה של הניבים השונים מטופלת בעולם הערבי אם אינני טועה בערבית אין פא דגושה אבל בשנים האחרונות נהוג להשתמש באת פא הרפויה (עם נקודה אחת) ולשים בראשה שלוש נקודות ואות זו נקריאת כמו פא דגושה. האם זה באמת כך והאם כדאי להוסיף?המהנדס

--סליחה על האלמוניות, אבל רציתי לציין שזה לא מדויק. האות שאתה מציין היא אות פרסית (פרסית היא שפה הודו-אירופית שמשתמשת בכתב הערבי, ולכן יצרה כמה אותיות חדשות כדי לייצג את הצלילים החסרים), והצליל שהיא מייצגת הוא לא פ"א דגושה (P) אלא ו"ו (V). האות המציינת את הצליל P מבוססת על האות הערבית בָּא (B), כשמתחתיה שלוש נקודות במקום אחת. שתי האותיות האלה - ולפעמים גם כמה אחרות - משמשת בערבית לתעתיקים של מלים לועזיות. מה שכן, בתעתיק של מע"צ מעברית לערבית חל איזה בלבול לפעמים, ואולי זה המקור לטעות שלך.

ערבית היא השפה הרשמית בישראל???[עריכת קוד מקור]

ערבית היא השפה הרשמית בישראל???

לא השפה הרשמית, אבל בהחלט שפה רשמית. עיין בערך מדיניות לשונית בישראל. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 10:01, 6 במרץ 2007 (IST)
ערבית היא לא שפה רשמית בישראל. בערך אליו אתה מפנה מצוטט מאמר של המשפטנים הנכבדים רובינשטיין וברק. יש מאמרים סותרים. הערך מדיניות לשונית בישראל עוסק בהיבטים פונקציונליים של השפה. רשמיות השפה היא מעמד משפטי. גם פסיקות בג"צ בנושא נמנעו מלהעניק לערבית מעמד של שפה רשמית. מאחר שאין חוק שקובע שמפרט את השפות הרשמיות, אפשר ללמוד מה האמת באמצעות הסימפטום: במדינות שבהן יש שפות רשמיות מוגדרות, ובפרט במדינות דו לשוניות, חלה חובה על הממשלה לנסח את כל פרסומיה בכל השפות הרשמיות, למעט חריגים. אצלנו המצב הפוך: הכל בעברית לא מכוח חוק, אלא בפרקטיקה. רק במקרים חריגים חלה חובה לפרסם בערבית. אפשר להכניס את כל הדיון הזה לתוך הערך עצמו, אבל קביעה קטגורית שהערבית היא שפה רשמית בישראל היא פשוט לא נכונה. זנגביל - שיחה 00:08, 11 בינואר 2013 (IST)
בהחלט יש חוק שקובע מהם השפות הרשמיות של ישראל, וזהו "חוק דבר המלך במועצתו על ארץ ישראל", סעיף 82. חוק זה מעולם לא בוטל; למותר לציין שגם אין אף שופט שטוען אחרת ממה שטוען חוק זה. אדרבא: שופטים עליונים קבעו שהחוק הזה מעולם לא בוטל, ראה למשל בספר "המשפט" (מאת חיים כהן, התשנ"ב, עמוד 584). מי שטוען שהחוק בוטל - עליו הראיה. ראוי גם לציין כי מה שקובע במדינת ישראל הוא החוק, ורק החוק. אפילו שופטי בית המשפט העליון כפופים לחוק: הם מוסמכים לכל היותר לפרש את החוק - אך לא לבטלו, והם אכן מעולם לא ביטלוהו. סמי20 - שיחה 00:41, 11 בינואר 2013 (IST)
סעיף 82 אומר שני דברים לענייננו: 1. השפות הרשמיות הן אנגלית, עברית וערבית; 2. כל פרסום בעברית ילווה בפרסום בערבית ולהפך. שני רכיבים אלה לא מתקיימים, ולכן החוק בטל, אות מתה. אפשר לטעון שהוא גם בוטל בפועל: חוק סדרי השלטון והמשפט מכפיף את כל החוקים שקדמו לקום המדינה, לחוקים שתוקנו לאחריה. אי השימוש בערבית ב*כל* פרסום של הממשלה עשוי להתפרש כביטול החוק למעשה, וכך גם אותם חוקים שבהם נכתב במפורש שמחויב השימוש בערבית - בבחינת יוצאים מן הכלל המעידים שהכלל אינו כולל חובה זו. בהיבטים אחרים של פרשנות החקיקה המנדטורית כך פורש.
לגבי נטל הראיה - הקביעה שערבית היא שפה רשמית היא קביעה פוזיטיבית עם נטל הוכחה אמפירי. אין הוכחה כזו. אין חוק הקובע את השפות הרשמיות, והסעיף הרלוונטי בדבר המלך הוא אות מתה כאמור. לכל היותר ניתן לקבוע שזה שנוי במחלוקת. אינך חייב להסכים עם מסקנתי הסופית כפי שכתבתי כאן, אולם אם אתה מסכים שטיעוניי לא הזויים, תלושים ובלתי רלוונטיים - הערך לא יכול להישאר כפי שהוא. אתה לא יכול להציג סוגיה שנויה במחלוקת כעובדה בתוך הערך. אפשר וצריך להציג את המחלוקת, אבל הותרת ישראל ברשימת השפות שערבית היא שפה רשמית בהן - זו הטעיית הציבור.
אפשר לכתוב שערבית היא שפה רשמית במנדט הבריטי על פלשתינה-א"י. לא בישראל. זנגביל - שיחה 01:05, 11 בינואר 2013 (IST)
  • "שני רכיבים אלה לא מתקיימים".
עליך להוכיח זאת. אחרת, החוק נותר על חזקתו.
  • "אפשר לטעון שהוא גם בוטל בפועל: חוק סדרי השלטון והמשפט מכפיף את כל החוקים שקדמו לקום המדינה, לחוקים שתוקנו לאחריה. אי השימוש בערבית ב*כל* פרסום של הממשלה עשוי להתפרש כביטול החוק למעשה".
ראשית, אני מודה כי טרם נתקלתי במסמכים ממשלתיים רשמיים (עם סמל המדינה ועם הכיתוב "מדינת ישראל") שאינם מתפרסמים בשתי השפות, אבל גם אילו היו קיימים כאלה מסמכים, עדין יש לשים לב שכדי להוכיח שסעיף 82 הנו אות מתה, לא די להראות ש*יש* מסמכים ממשלתיים המתפרסמים בניגוד לסעיף 82, אלא צריך להראות ש*כל* (או לפחות *מרבית*) המסמכים הממשלתיים מתפרסמים בניגוד לחוק הנ"ל. משל אל מה הדבר דומה? לחוקי התעבורה: כדי להוכיח שהם אות מתה, לא די להראות ש*יש* נהגים העוברים על חוקי התעבורה מבלי להיתקל ברשויות האכיפה, אלא יש להראות ש*כל* (או לפחות *מרבית*) הנהגים עוברים על חוקי התעבורה מבלי להיתקל ברשויות האכיפה. שנית, גם אילו היית מצליח להראות ש*כל* (או לפחות ש*מרבית*) המסמכים הממשלתיים מתפרסמים בשפה אחת בלבד, הרי שזה לא היה מוכיח - אלא את מותו של הרכיב ה*שני* (שציינת) מתוך סעיף 82 (דהיינו את הרכיב הדן במסמכים הממשלתיים), אך זה עדין לא היה מוכיח את מותו של הרכיב הראשון (שציינת), שקובע את עצם מעמדה הרשמי של הערבית - מעמד המשליך על תחומים נוספים - פרט לאלו המצויינים ברכיב השני. שלישית, אתה עצמך היקפדת לסייג את דבריך במילים "אפשר לטעון...עשוי להתפרש", כלומר אתה מופיע כאן בטענת "שמא", בעוד שהנתון הנוכחי המופיע בתוך הערך אודות רשמיותה של הערבית, מסתמך על טענת ברי: חוק ברי - הלוא הוא סעיף 82, פלוס הצהרת "ברי" של שופט בית המשפט העליון לשעבר, חיים כהן, הקובע (בסיפרו "המשפט", התשנ"ב, עמוד 564) - כשההדגשות הן של המחבר: "החוק [חוק המידע] קובע שיש להציג את המידע, לפי בקשתו [של המבקש], 'בשפה הערבית הערבית או האנגלית' (שם) - עדין שלוש השפות ה'רשמיות' של המדינה (סעיף 82 לדבר המלך במועצתו על ארץ ישראל), אם כי אין עוד תוקף להוראות חוק שחייבו את השימוש באנגלית [כחובת יתר, אלא רק להוראות חוק שהירשו את השימוש באנגלית - כזכות-יתר]"; והרי הכלל הידוע והמקובל הוא "ברי ושמא ברי עדיף": לכן יש להעדיף את החוק הברי עצמו, - שנותר על חזקתו כל עוד לא הוכח אחרת, וכן להעדיף את הברי של שופט בית המשפט העליון לשעבר חיים כהן, על פני השמא שלך - שעה שאתה עצמך אינך מזדהה כאן כשופט (נוכחי או לשעבר) בבית משפט עליון.
  • "וכך גם אותם חוקים שבהם נכתב במפורש שמחויב השימוש בערבית - בבחינת יוצאים מן הכלל המעידים שהכלל אינו כולל חובה זו".
האם היית אומר אותו הדבר גם על החוקים המזכירים במפורש את העברית? תזכורת: ישנם עשרה חוקים המזכירים את העברית, לעומת תריסר חוקים המזכירים את הערבית. האם עשרת החוקים המזכירים את העברית הם יוצאים מן הכלל המעידים על הכלל?
  • "בהיבטים אחרים של פרשנות החקיקה המנדטורית כך פורש".
אין להסיק - מתוך מה שפורש - את מה שלא פורש, אלא אם כן מדובר במסקנה לוגית. האם פורש שכל החקיקה המנדטורית בטלה? לא; להפך: פורש שחלק ממנה בטל ושהשאר תקף כל עוד שלא נחקק אחרת. אם אתה טוען שסעיף 82 בטל - בניגוד לטענת הברי של שופט בית המשפט העליון לשעבר חיים כהן, עליך להוכיח זאת בטענת ברי מקבילה.
  • "הקביעה שערבית היא שפה רשמית היא קביעה פוזיטיבית עם נטל הוכחה אמפירי. אין הוכחה כזו".
יש לפחות שלוש הוכחות: ההוכחה הראשונה היא סעיף 82, אשר עומד על חזקתו - כל עוד שלא הוכח אחרת. ההוכחה השניה היא הצהרת הברי של שופט בית המשפט העליון לשעבר חיים כהן, שעומדת על חזקתה - כל עוד שלא התנגשה עם טענת ברי נגדית של אדם בעל מעמד סמכותי מקביל. ההוכחה השלישית היא הצהרתה של מדינת ישראל עצמה, באתר הרשמי של משרד החוץ, כפי שמופיע בתוך הערך מדיניות לשונית בישראל.
  • "לכל היותר ניתן לקבוע שזה שנוי במחלוקת...אתה לא יכול להציג סוגיה שנויה במחלוקת כעובדה בתוך הערך. אפשר וצריך להציג את המחלוקת".
כדי לציין בתוך הערך שהעניין שנוי במחלוקת, צריך למצוא אדם שמעמדו הסמכותי הוא לפחות כשל שופט בית משפט עליון לשעבר, ושטוען טענת ברי המנוגדת לזו של שופט בית המשפט העליון לשעבר חיים כהן. כל עוד שאינך מציג סמכות כזו הטוענת טענת ברי כזו, ממילא מה שנותר זה שלוש-ההוכחות שציינתי לעיל.
  • "הותרת ישראל ברשימת השפות שערבית היא שפה רשמית בהן - זו הטעיית הציבור".
היתה יכולה להיות הטעיה, רק אילו מישהו היה מוכיח שסעיף 82 בטל, או ששופט בית המשפט העליון לשעבר חיים כהן - טעה, או שמשרד החוץ מטעה את הציבור כשהוא מכריז באתר הרשמי שלו שהערבית היא שפה רשמית של ישראל. סמי20 - שיחה 22:04, 12 בינואר 2013 (IST)
אני מסכים עם סמי20 - לכנסת יש יכולת לבטל את סעיף 82, וכל זמן שלא עשתה זאת, הסעיף תקף. דוד שי - שיחה 22:49, 16 באפריל 2013 (IDT)
גם אני מסכים עם דוד שי. סמי20 - שיחה 22:53, 16 באפריל 2013 (IDT)

אותיות חדשות[עריכת קוד מקור]

לאחרונה ראיתי בשלטים שעליהם מופיעים שמות מקומות עבריים ביחד עם התעתיק לערבית, שבהם נמצאות אותיות שאינן בשפה הקלאסית (ומן הסתם נועדו לאפשר כתיבה "נכונה" של שמות שמקורם לא בערבית). למשל, אות הנהגית כגימל או כפ' דגושה. מישהו יודע מה המקור של אותיות אלו וממתי הוכנסו לשימוש? --Greenwitch 23:23, 13 באוקטובר 2007 (IST)

המורה לערבית סיפרה שהגימל זאת המצאה שלנו :) יסמין 23:28, 13 באוקטובר 2007 (IST)
אני הבנתי שזו המצאה ישראלית, רק פה משתמשים בזה. איתי :) 23:30, 13 באוקטובר 2007 (IST)
אלו אותיות שנשאלו מפרסית - הפרסים יצרו את האותיות הללו כשאימצו את האלפבית הערבי כדי לייצג צלילים בשפתם שאינם קיימים בערבית. הם קיימות גם באורדו ובאלפבית הטורקי שלפני המעבר לאותיות לטיניות. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 23:32, 13 באוקטובר 2007 (IST)
צורת האותיות התפתחה בפרסית, בטורקית עותומאנית ובכורדית, אבל הערבים העניקו להם משמעויות לפי צורכיהם. באופן כללי, השימוש בהם נדיר למדי, והוא מוגבל באמת לשלטים או לטקסטים טכניים שבהם מופיעים שמות זרים. לגבי האות ﭺ שהפכה פופולרית כל כך על שלטים בישראל, היא מסמנת את הצליל /g/ באזור של ישראל, לבנון, סוריה, ירדן ושאר האזורים שבהם ج נקראת כ-/dzh/ או כ-/zh/. במצרים המצב הפוך: שם ה-ج הרגילה נהגית כ-/g/ ואילו ה-ﭺ משמשת לסימון /dzh/ או /zh/ בשמות זרים. בפרסית האות ﭺ מסמנת בכלל את הצליל /tsh/ וכך היה גם בטורקית לפני הרפורמה בכתב. כאמור, הצורה שאולה מפרסית, אבל לא השימוש. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 00:41, 14 באוקטובר 2007 (IST)
אנחנו המדינה היחידה בה עושים באותיות הללו שימוש? איתי :) 00:44, 14 באוקטובר 2007 (IST)
לא, אם כי יש לי רושם שאצלנו משתמשים בהם יותר מאשר במקומות אחרים, ואין תמה בדבר. ישראל היא אחת המדינות הלא-ערביות הבודדות בעולם, אם לא היחידה, שבה ערבית מוכרת כשפה רשמית. לפיכך, רוב שמות המקומות הם עבריים, ובכל זאת יש צורך לתעתק אותם לערבית בדרך כלשהי. בעיתונות הערבית לא משתמשים באותיות המיוחדות, ויש להם שיטה לתעתק שמות עבריים באמצעות האותיות המסורתיות הרגילות. שאלתי ערבי ישראלי שהיה מעורב במאבק למען שילוט מלא בערבית, והוא אמר שמובילי המאבק מרוצים מהשימוש באותיות המיוחדות, כי הוא מקל על אנשים שאינם דוברי עברית להגות נכון את שמות המקומות. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 00:50, 14 באוקטובר 2007 (IST)
אני קורא לעיתים קטעי עיתונות קלים בערבית, ושיטת התעתוק שלהם הופכת את השמות לדבר הכי מעניין בכתבה. איתי :) 00:52, 14 באוקטובר 2007 (IST)
יש שיטה כלשהי בבלגן. היופי שבעניין הוא שמהסתכלות בתעתיקי השמות הזרים אפשר לדעת מה מוצאו של הכותב ו/או מה מוצאו של העורך הלשוני. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 10:23, 14 באוקטובר 2007 (IST)

גם ערבית וגם רוסית מדורגות חמישי במספר המדברים[עריכת קוד מקור]

מישהו מתכוון לשנות או להחליף

חא או ח'א?[עריכת קוד מקור]

רציתי להעיר בנושא של האותיות חא וח'א. אני לא כל כך טוב בלערוך טבלאות וגם לא יודע איך כותבים אותיות בערבית. האם הגייתה של חא היא כשל חית בהגייה מזרחית? האם הגייתה של ח'א היא כשל כף רפה? משהו פה לא הגיוני!!!!!! צריך לשנות את זה לכך שחא תהגה ככף רפה וח'א כחית בהגייה מזרחית. בבקשה שמישהו ישנה את זה. מתיא - שיחה 06:22, 18 בנובמבר 2008 (IST)

מה לא הגיוני בזה?
בערבית לאות שמציינת הגיה ככ' רפה יש נקודה, ולזו שמציינת הגיה כח- מזרחית אין נקודה. ובגל מקרה, זה הנוהג מימים ימימה בתיעתוק לעברית. emanשיחה 00:33, 28 בנובמבר 2008 (IST)

שאלה לגבי הגיית הע'ין[עריכת קוד מקור]

בדיוק התחלתי ללמוד ערבית, והופתעתי לקרוא בערך את המשפט שמסביר שהוגים את ע'ין( غ ) "כ-כ' רפה קולית. כמו ג' רפה בעבר ". אני לא בלשן, ולכן אולי החמצתי משהו כאן, אבל מה הקשר בין הע'ין (שלמיטב השכלתי-המצומצמת הוגים (רע)-ין ) לבין כ' רפה קולית ? הושיעו נא.--Gil.shabtai - שיחה 00:02, 28 בנובמבר 2008 (IST)

השאלה היא, מה זה בכלל "כ' רפה קולית"? emanשיחה 00:38, 28 בנובמבר 2008 (IST)
נסה להגות כ"ף רפה לאורך זמן, ולאט לאט הוסף לה קול. הצליל שתקבל הוא צליל הע'ין. על אותו משקל, נסה להגות פ"א (רפה או דגושה) ואז הוסף לה קול. מה תקבל? בי"ת (רפה או דגושה בהתאמה). Kulystab - שיחה 11:07, 19 באפריל 2009 (IDT)
כ"ף רפה קולית היא איך שרוב הישראלים מבטאים את האות ר, לכן אין טעם בהתפלפלות המבלבלת הזאת. גימ"ל רפה לא אומר כלום לרוב הישראלים שלא נולדו בתימן. TFighterPilot - שיחה 19:34, 4 בדצמבר 2011 (IST)

אִפְעַנְלַّ /ifʕanlla/[עריכת קוד מקור]

4. אִפְעַנְלַّ /ifʕanlla/ has to be wrong, because the (buildings/words) can't have shadda on a consonant preceded by another consonant. The shadda, in order to be added on a consonant, it must be preceded by a vowel. אִפְעַנְלַّ /ifʕanlla/ has to be false. It may possibly be אִפְעַנְלַ /ifʕanla/ or something else. --Mahmudmasri - שיחה 06:33, 19 במרץ 2010 (IST)

התנועות[עריכת קוד מקור]

  • Shouldn't بٍ & بٌ be better transliterated as בִּן & בֻּן‏, rather than בִּין & בּוּן‏‏ or should they be represented accordingly to the Modern Israeli pronunciation, which doesn't distinguish long from short vowels? --Mahmudmasri - שיחה 07:05, 19 במרץ 2010 (IST)


אני מסכים. שיניתי בהתאם. הללשיחה • ו' בתשרי ה'תשע"א • 07:58, 14 בספטמבר 2010 (IST)

הערה[עריכת קוד מקור]

בס"ד

רק חבל שהמשפט "מאימתי קורין את שמע בערבית" הוא משפט בעברית! עברית חז"לית אמנם המדגימה את השפעת הארמית עליה, אולם המשפט עצמו הוא בטח שלא בארמית! זוהי משנה לא גמרא 79.177.12.52 01:44, 1 באוגוסט 2010 (IDT)

"שני נקודות"[עריכת קוד מקור]

אני יכול להניח שזו טעות? (נכתב על-ידי אלמוני ב-23:12, 21 באוגוסט 2010)

תוקן. תודה על ההערה. לא ידוע לי אם יודע אתה זאת, אולם להבא, תוכל לבצע, לפחות חלק מהשינויים, גם בעצמך. Ldorfman - שיחה 01:17, 22 באוגוסט 2010 (IDT)

הערבית הפוצחית[עריכת קוד מקור]

המושג מוזכר בערך כמה פעמים, אך אינו מוסבר. הללשיחה • ו' בתשרי ה'תשע"א • 08:03, 14 בספטמבר 2010 (IST)

שאלה[עריכת קוד מקור]

אני מוכרח לשמוע הסבר טוב לגבי הקשר בין "תצלינה שתי אזניו" לבין הזוגי בערבית. בייחוד כשצורה זו מופיעה לרוב בתנ"ך במקומות שבהם אין קשר לזוגי, כמו "והגבעות תמוטינה". מלבד זאת אני סבור כי יש להחריב את קרתגו. - שיחה 15:26, 25 בינואר 2011 (IST)


משוב מ23 ביולי 2011[עריכת קוד מקור]

חסר קישור לערך דיגלוסיה: "שפה כפולה" שבה הפער בין השפה הכתובה לשפה המדוברת גדול מאוד. כדוגמת הערבית והיוונית. 109.67.45.71 13:42, 23 ביולי 2011 (IDT)

ערבית מדוברת[עריכת קוד מקור]

מפנה לפה, אבל הערך בפירוש מדבר על הערבית הספרותית. (אפילו כתוב כך בגוף הערך) אם אף אחד לא יגיב, אמחוק את ההפנייה, ואוסיף את "ערבית מדוברת" ל"לטיפול דחוף". בלנק - שיחה 18:48, 15 באוגוסט 2011 (IDT)

צלילי הערבית[עריכת קוד מקור]

לחלק מהעיצורים יש ערכים בויקיפדיה אשר כוללים קבצים קוליים. רשימה של הערכים האלו יש בערך "עיצורים". הייתי מקשר את חלקם לערך, אך איני בטוח כיצד.EsB - שיחה 21:33, 2 ביוני 2012 (IDT)

[עריכת קוד מקור]

אז מסתבר שיש לנו ערך על אות זו שנוספה לאלף-בית הערבי אבל שלא מופיעה בטבלת האותיות בערך זה. חוסר זה בערך גרם לי לצאת מפגר בשיחה, אז אם אפשר שמישהו שמדבר ערבית יטפל בזה, למען האדם הבא שיכנס לשיחה בנושא שהוא לא מבין בו מספיק? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 19:57, 15 בפברואר 2013 (IST)

באיזו שיחה? emanשיחה 23:12, 15 בפברואר 2013 (IST)
לא שזה משנה, אבל היא קרתה בפייסבוק של דני. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 13:51, 16 בפברואר 2013 (IST)
אז לא מוסיפים? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 09:30, 24 במרץ 2013 (IST)
האות הזו, כמו מספר אותיות נוספות, איננה חלק מ-28 האותיות המשמשות בשפה הערבית, אלא היא פותחה על בסיס האלפבית הערבי לציון העיצור p, שאינו קיים בשפה הערבית, אך קיים בשפות אחרות כמו פרסית. אז באיזה הקשר היא כן משמשת בערבית? לכתיבת מילים שאולות ושמות זרים. רק שדוברי ערבית רבים יוותרו על השימוש בהן ויעדיפו את האות הכי קרובה מקרב 28 האותיות הקיימות – במקרה הזה ب. כמו שיש שיעדיפו לפעמים לתעתק th כ-תי״ו שאינה גרושה – אליזבת או אגאתה כריסטי במקום ת'. לכן, בעיתונות הרבה פעמים לא תראו لپيد (לפיד) אלא لبيد (לביד). בקיצור, המשפט שיש בערך לגבי האותיות הללו לדעתי מספיק. אפשר, להבדיל, להוסיף מידע על האות בערך אלפבית ערבי. Kulystabשיחהגן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • י' בסיוון ה'תשע"ג • 19:39, 19 במאי 2013 (IDT)


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 15:50, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

אליף ואלף[עריכת קוד מקור]

יש סיבה מסוימת שבטבלת העיצורים רשום קו בתיבת "המקבילה העברית" לאות אליף? אליסף · שיחה 13:07, 2 במאי 2014 (IDT)

טענה לגבי משמעות הבניינים 11 - 15.[עריכת קוד מקור]

בשבוע האחרון חקרתי את בנייני הפעלים בשפות שמיות אחדות. לתדהמתי, קל יותר למצוא מידע על בניינים בשפות נכחדות רבות מאשר מידע הבניינים הערביים 11 -15. (למעשה, גם המידע שמוצאים על בניין 9 אינו שלם).

בכול מקרה, נתקלתי בטענה, ממקור לא מוסמך, שלפיה, בניין 11 הוא הצורה האינטנסיבית של בניין 9 והארבעה הנותרים הם צורות פועל סטטי. אפילו לא הוסבר שם ההבדל בין ארבעה בניינים אלו. מה, שמפריע לי לגבי הטענה הזו, חוץ מהמקור הלא מוסמך שלה, הוא שבמקורות כן מוסמכים, שבהם משווים את בנייני השפה האכדית לערבית, לא עושים שום הקבלה של שום בניין ערבי אל ארבעת הבניינים הסטטיים של האכדית. במקורות האלו, בניינים 11-15 לא מוזכרים כלל, גם במחיר השארת משבצות ריקות בטבלאות.

האם מישהו כאן מכיר את הנושא לעומק? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מצאתי חיזוק מוסמך לזה שיש קשר כל שהוא בין הבניין האחד עשרה לבניין התשיעי, אבל לא בטוח בכלל, שטיב הקשר הזה קבוע. ראו Arabic: A Linguistic Introduction By Karin C. Ryding, עמוד 73. אני מתחיל לחשוד, שהמופעים של הבניניים האלו כל כך נדירים בערבית, לכול דורותיה, עד שהבלשנים לא יכולים לומר בכלל שום דבר בטוח על המשמעות שלהם. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אלדד, האם תוכל לתרום מידיעותיך בנושא זה? בברכת שבוע טוב ומוצלח, Ldorfmanשיחה 04:34, 12 באוקטובר 2014 (IDT)
בנושא ספציפי זה – לא, לצערי, אבל אולי עמי מכיר ויוכל להוסיף מידע? אלדדשיחה 10:29, 12 באוקטובר 2014 (IDT)

דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]

פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]

בטקסט במבוא רשום שהשפה הערבית על הדיאלקטים השונים שלה משמשת כ- 422 מליון איש, ואילו במספרים בטבלה בצד שמאל סה"כ הדוברים הינם 225,000,000. משהו לא מסתדר עם המספרים האלו... דווח על ידי: מאיה קאופמן 62.219.77.120 12:38, 18 בדצמבר 2014 (IST)

בכל ויקי או מקור שחיפשתי רשום מספר אחר... בורה בורה - שיחה 12:43, 18 בדצמבר 2014 (IST)
זה מסוג הדברים שקשה לדעת בצורה מדויקת ויש אומדנים שונים אבל 420 מיליון ודאי אינו מספר הדוברים ברמת שפת אם והמשפט בערך היה שגוי. החזרתי ל-180 מיליון, הגירסה שהייתה עד לעריכת האנונימי במאי האחרון. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 19:43, 18 בדצמבר 2014 (IST)
420,000,000 הוא מספר הדוברים המשוער, אך לא ברמת שפת אם. מספר הדוברים ברמת שפת אם שנוי במחלוקת, אך מסקר גוגל קצר נראה שרוב ההערכות נעות בין 270 ל- 280 מיליון. תיקנתי בהתאם בערך. ידידיהצבאןשיחה • ו' באדר ה'תשע"ה • 14:30, 25 בפברואר 2015 (IST)


טעות[עריכת קוד מקור]

שפות רשמיות במדינות : הרשות הפלסטינית . דומיני כי הרשות הפלסטינית אינה מדינה . 93.173.166.28 01:10, 5 באפריל 2015 (IDT)

טבלת אותיות[עריכת קוד מקור]

יש כמה בעיות בטבלת אותיות והנה כמה מהם:

1.לא כתוב ש"א" היא המקבילה העברית ל"ا"

2.האות "ث" שלא מקבילה לא לשי"ן ימנית ולא לשי"ן שמאלית מסומנת כמקבילה לשי"ן ימנית (שׁ)

3.לאות "خ" מופיע כמקביל "ח" למרות שהמקביל האמיתי הוא"כ" רפויה

4.לאות "ذ" מופיע כמקביל "ז" למרות שזה לא מקביל

5.באותיות השי"ן מסומנות שיני"ם ההפוכים (כלומר ל"س" מופיע "שׁ" ול"ش" מופיע "שׂ")

6.ל"צ" שתיים ו"צ" שלוש כלומר "ظ, ض" מופיע "צ" כמקביל העברי למרות שאין להן מקביל בעברית

אשמח שמישהו שיודע לטפל בטבלאות יטפל שגיאות אלו. תודה מלא כל הארץ כבודישיחה • ג' בסיוון ה'תשע"ה • 23:47, 20 במאי 2015 (IDT)

ובכן, העמודה של המקבילה העברית אינה באה לתאר הגייה מקבילה בעברית, אלא מקור אטימולוגי משותף. אתן דוגמאות לכל סעיף שהצגת כאן:
  1. למעשה, המזה (ء) ולא אליף (ا) היא המקבילה ל-א' העברית, פשוט ברוב הפעמים ההמזה אכן מופיעה על כיסא אליף. דוגמאות: رأس – ראש; بئر – באר. באשר לאליף כאם קריאה, המעתק הכנעני הפך אליפים נחות רבות לחולם מלא בעברית, לכן קשה לומר שהמקבילה היא א'. יחד עם זאת, שם האות אכן משותף, והסימן המזה מקורו בבידול בין אליךף עיצורית לאם קריאה.
  2. ث בערבית = ת בארמית = שׁ בעברית. דוגמאות: ثلاث – שלוש; ثور – שור
  3. שתי צורות החי"ת הפרוטושמית הדרומית התלכדו לצורת ח' עברית אחת. ע"ע خ. مخ – מוח; خنزير – חזיר.
  4. דווקא ה-ذ שנהגית בערבית המדוברת הלבנטינית כמו דל"ת עברית, היא זו המקבילה לזי"ן. ذهب – זהב; أذن – אוזן
  5. سلام – שלום; سنة – שנה; شفة – שׂפה (איבר); شعر – שׂיער.
  6. הפייבוריטיות שלי בקשר האטימולוגי בין עברית לערבית. أرض – ארץ; بيضة – ביצה; ظهر – צהריים; ظل – צל.
Kulystabשיחההערך גאוגרפיה של יפן רוצה להיפטר מהכתמים האדומים. עזרו לו. • ג' בסיוון ה'תשע"ה • 10:35, 21 במאי 2015 (IDT)
תודה רבה. את כל זה (כולל זה שהמזה היא ה"א" האמיתית) ידעתי (במסגרת התואר שלי אני לומד ערבית). פשוט כשאומרים מקביל בעברית המשמעות המיידית אינה כפי שהסברת ומכאן שורש הבעיות שציינתי, לכן יש צורך להסביר זאת מעל/מתחת הטבלה. מלא כל הארץ כבודישיחה • ד' בסיוון ה'תשע"ה • 21:05, 21 במאי 2015 (IDT)

שגיאה בהשוואת הזמנים בין הערבית לעברית.[עריכת קוד מקור]

השגיאה היא בהבנת העברית. בערך כתוב, שהשימוש הערבי באותה תצורת זמן כדי לדבר הן בעתיד והן בהווה היא ״ כמו שימוש בלשון עתיד בעברית לתיאור העבר וההווה (לדוגמה: וילך משה), או העבר לתיאור העתיד ״. זה לא נכון. מי שכתב זאת לא הבין מה היא וו ההיפוך בעברית. בערבית לא מוסיפים שום וו כזו ודם לא הופכים בין עבר לעתיד אלא משתפים את תצורת ההווה והעתיד. ההשוואה הזו שגויה לחלוטין. 2.53.157.162 11:55, 26 במאי 2016 (IDT)

איזה ניב[עריכת קוד מקור]

איזה ניב שומעים ב-Google Translate? תודה. אלהאם shoshie8שיחה • כ"א באייר ה'תשע"ח • 15:53, 6 במאי 2018 (IDT)