שיחה:פוטון

נוסחאת האנרגיה

הייתי מוסיף גם

$\ E={\frac {hc}{\lambda }}=h\nu =\hbar \omega$

שהן הצורות היותר נפוצות ויותר מוכרות בפיזיקה. בברכה, MathKnight הגותי 23:05, 15 ביולי 2008 (IDT)

מקוונטז

נראה לי שהכוונה ל-quantize, ובעברית זה מתרגם ל"מקוונטט". בברכה, MathKnight הגותי 23:07, 15 ביולי 2008 (IDT)

צודק, תודה. ברק שושני - שיחה 00:20, 16 ביולי 2008 (IDT)

שנים

נהוג להוסיף קישורי ויקי בשנים, למשל 1915. בברכה, MathKnight הגותי 23:51, 2 באוגוסט 2008 (IDT)

נכון, תודה. באנגלית הם לא עושים את זה בדר"כ, אז אני כל הזמן שוכח. אני חושב שכאשר אסיים את הערך, אקשר את כל השנים בבת אחת ע"י Regular Expression, וזה יפתור את הבעיה. ברק שושני - שיחה 00:36, 3 באוגוסט 2008 (IDT)

פוטונים בחומר

"במודל הקלאסי הגלי, ניתן להסביר את ההאטה בכך שהאור יוצר קיטוב חשמלי בחומר, החומר המקוטב מקרין אור חדש, והאור החדש מתנגש עם גל האור הישן וגורם לעיכובו." - ההסבר הזה לא נראה לי נכון. קשה לדבר על התנגשויות במודל גלי, אולי על התאבכות. הסיבה האמיתית לשינוי מהירות הפוטון היא שבתור קרינה אלקטרומגנטית, מהירות התפשטותו נתונה על ידי משוואות מקסוול $\ c=1/{\sqrt {\epsilon \mu }}$ כאשר אפסילון הוא המקדם הדיאלקטרי ומיו הוא מקדם הפרמביליות. בחומר, מקדמים אלה שונים מערכם בוואקום ולכן מהירות הפוטון בחומר שונה. בברכה, MathKnight הגותי 20:39, 8 באוגוסט 2008 (IDT)

תודה. האמת שגם לי זה נראה קצת חשוד, אבל בכל זאת תרגמתי את המשפט הבא כלשונו:

"In a classical wave picture, the slowing can be explained by the light inducing electric polarization in the matter, the polarized matter radiating new light, and the new light interfering with the original light wave to form a delayed wave."

יתכן שלא תירגמתי נכון - עדיין לא למדתי את הקורס בגלים ואופטיקה ואני לא 100% בקיא במונחים. בכל מקרה את ההסבר שנתת אני מכיר, ואשלב אותו בערך. השאלה היא אם לדעתך כדאי למחוק את המשפט הבעייתי, או שצריך לתרגם אותו בצורה שונה. ברק שושני - שיחה 22:00, 8 באוגוסט 2008 (IDT)

תרגום מילולי של המשפט מערב את המילה interfering כהתאבכות, שהיא תופעה גלית. את ההסבר הזה אני לא מכיר, כך שאינני יכול לערוב לנכונותו. בברכה, MathKnight הגותי 22:16, 8 באוגוסט 2008 (IDT)

כן, אתה צודק. במקומות אחרים תרגמתי interfering כהתאבכות, וכאן משום מה לא שמתי לב. בכל מקרה נראה לי שאשאיר את ההסבר, ואולי אחרים יוכלו לשפוך אור על אמינותו. (אני יוצא מנקודת הנחה שאם הערך באנגלית הוא ערך מומלץ, ועבר ביקורת עמיתים ע"י מביני דבר, אז אפשר לסמוך על מה שכתוב בו שיהיה אמין) ברק שושני - שיחה 22:31, 8 באוגוסט 2008 (IDT)

זוטות

• "הפוטונים חווים תופעות דמויות-גל" - נראה לי שעדיף "הפוטונים מתאפיינים בתופעות דמויות-גל".
• "בפיזיקה, הפוטון מסומן בדר"כ באמצעות... " - בדרך כלל.
• "מהתאוריות החלקיקיות המוקדמות ביותר תוארה על ידי אבן אלהית'ם..." - עדיף אבו איבן אל-חיתאם (כך לפחות טוען ספר על היסטוריה של המתמטיקה שנמצא בביתי).
• "השאלה החשובה ביותר בתקופה זו הייתה: כיצד לאחד את התאוריה הגלית של מקסוול..." - נראה לי שעדיף "נתונים אלו העלו את השאלה הבאה אשר העסיקה פיזיקאים רבים - כיצד לאחד...".
• "אף על פי כן, הכישון של מודל BKS..." - הכשלון.
• "כיום אנו סבורים כי השדה האלקטרומגנטי עצמו מיוצר על ידי פוטונים, וכי הפוטונים עצמם הם תוצאה של סימטריית כיול מקומית וחוקי תורת השדות הקוונטית. (ראו בהמשך הערך: קוונטיזציה שנייה ו-הפוטון כבוזון כיול)" - נדמה לי שהנקודה צריכה להיות אחרי הסוגריים.
• "פוטונים חייבים לציית להתפלגות בוז-איינשטיין על מנת לאפשר סופרפוזיציה של שדות אלקטרומגנטים, המצב בו משוואות מקסוול הן לינאריות." - מי מחייב אותם? אם לא, יבוא שוטר? תחת זאת, הייתי מעדיף "על מנת לאפשר סופרפוזיציה של שדות אלקטרומגנטים, המצב בו משוואות מקסוול הן לינאריות, על הפוטונים לפעול לפי התפלגות בוז-איינשטיין".
• "איינשטיין שיער כי הקצב $\ R_{ji}$ שבו המערכת קולטת פוטון בתדירות $\ \nu$ ועוברת מרמת אנרגיה נמוכה $\ E_{j}$ לרמת אנרגיה גבוהה יותר $\ E_{i}$ was הינו יחסי למספר $\ N_{j}$ של המולקולות עם אנרגיה $\ E_{j}$ והמספר ליחידת נפח $\ \rho (\nu )$ של פוטונים בתדירות זו המקיפים אותן:

$\ R_{ji}=N_{j}B_{ji}\rho (\nu )\!$

כאשר $\ B_{ji}$ הוא קבוע הקצב של הקליטה."

1. מה עושה שם was?
2. עדיף שלא לזרוק ישר את הנוסחה, אלא לכתוב "... של פוטונים בתדירות זו המקיפים אותן כך שמתקיימת הנוסחה הבאה:...".

בהצלחה, שמעון - השאירו הודעה 10:35, 9 באוגוסט 2008 (IDT)

תודה רבה על הערותיך! שילבתי אותן בערך (חלקן עם שינויים קלים). לגבי אבן אלהית'ם, זה היה התעתיק העברי שהציעו לי בדלפק הייעוץ, אך בכל זאת שיניתי לאבו איבן אל-חיתאם, מאחר שאם מצאת אותו בספר - כנראה שמקובל לתעתק אותו כך. ברק שושני - שיחה 13:47, 9 באוגוסט 2008 (IDT)

הערות

קראתי רק ברפרוף את הערך, אבל כמה הערות.

• כדאי שיהיה את ההסבר הפשוט, הסטטיסטי, של מה זה בוזון - חלקיקים שניתן לשים כל מספר שהוא שלהם באותו מצב, להבדיל מפרמיונים שניתן לאכלס רק חלקיק אחד במצב קוונטי אחד.
• בהמשך להערה הקודמת, בפיסקת הפתיחה כאשר כתוב שההבדל העיקרי בין פוטון לאלקטרון וכו' הוא בכך שלפוטון יש מסה 0, לדעתי הבדל אפילו יותר חשוב הוא שפוטון הוא בוזון ואלקטרונים ופרוטונים הם פרמיונים.
• שוב לא עברתי מספיק בעיון על הערך אבל האם מצוין שלפי תורת השדות- פוטון הוא חלקיק הנושא את הכח החשמלי? (לדוגמא כאשר האלקטרון מסתובב סביב הפרוטון באטום הם בעצם מחליפים בינהם כל הזמן פוטונים) באופן דומה לאחר מכן התגלו החלקיקים הנושאים את הכוחות הגרעיניים, ופה יש לציין שההבדל העיקרי בינהם לבין הפוטון הוא שלפוטון אין מסה ולכן ההשפעת הכח החשמלי היא ארוכת טווח לעומת הכוחות הגרעיניים בעלי הטווח הקצר.
• לא הבנתי את הפיסקה 'יישומים טכנלוגיים'. האם אתה לא צריך לכלול בפיסקה את כל היישומים של נורות, לייזרים, מצלמות מכשירי רנטגן, וכו'... אני לא ממש בעד הקיום של הפיסקה הזאת. זה כמו שבערך על אלפבית יהיה פיסקה על יישומים טכנלוגיים.
• באותו אופן אני נגד הפיסקה 'מחקר עדכני'. במקום זאת הייתי נותן את הכבוד הראוי למודל הסטנדרטי עם פרק משלו, ופרק נפרד לאופטיקה קוונטית. לא ברור לי בכלל מדוע יש משפט על מחקר פולני ספציפי, שלמיטב ידיעתי איננו אחד המחקרים הבולטים בתחום.
• קרינת גוף שחור כמעט לא מאוזכרת בערך.
• הפיסקה על קוונטיזציה שנייה, לא כל כך במקום לדעתי.

ביקשת הערות, אז הנה קיבלת... בכל מקרה כל הכבוד על העבודה הרבה! טוקיוני 14:25, 9 באוגוסט 2008 (IDT)

תודה רבה! לקחתי את ההערות לתשומת ליבי. ברק שושני - שיחה 15:41, 12 באוגוסט 2008 (IDT)

הערונת

קראתי בנתיים רק את ההקדמה וקצת בהמשך, אבל בתור אחד חסר רקע בנושא היה לי קל מאוד להבין. ישר כוח! רק הערה קטנה: הערך מקשר לערך קוונט שמפנה חזרה לערך הזה. זה מושג יסוד שצריך לבהר את משמעותו. דניאל ב. 06:02, 13 באוגוסט 2008 (IDT)

הערות בתום התחרות

הערה: ההערות הבאות נכונות לגרסה הקובעת לשיפוט בתחרות - זו שהייתה בצהרי 17 באוגוסט. ייתכן שחלקן תוקנו כבר. בגלל חוסר זמן אינני יכול לבדוק כעת שוב את הגרסה העדכנית של כל הערכים ולפיכך אני מדביק כאן את הערותי במלואן:

הטקסט בירוק הוא הערותיי להערות. ברק שושני - שיחה 00:10, 8 בספטמבר 2008 (IDT)

• עדיף לא להכניס נוסחאות לפסקת הפתיחה. צודק לחלוטין, מחקתי את הנוסחאות. באופן כללי, פסקת ההקדמה צריכה להיות מובנה להדיוטות ככל האפשר - יתכן שנדרשות עוד עריכות על מנת לתקן את המצב.
• אין צורך לפרט את כל הספקטרום האלקטרומגנטי בפתיחה, די לכתוב מ- עד-. זה אינו נושא הערך, סרבול מיותר.
• קישור מטעה “לכן הוא נע במהירות האור” בריק – אבל מהירות האור דן במהירויות בכלל, גם לא בריק. עדיף לתת את הערך של c.
• “כמו כל הקוונטים” גם לפוטון תכונות דואליות... קוונט מפנה לפוטון (למה?) אבל מה הכוונה בכלל? מיהם כל הקוונטים המדוברים?
• שימוש שגוי ב”כאשר” בהוראה שאינה קשורה לזמן אלא לשימוש בנוסחאות. עדיף "כאן". השימוש הזה מאוד מקובל, גם בוויקיפדיה (ראה למשל קרינת גוף שחור, תאוריית ההתנגשויות המולקולריות, משוואה ממעלה שלישית ועוד) וגם בספרות מקצועית בעברית שאני מכיר.
• תרגמת בפסקה על הראייה – כמות אנרגיה של פוטון מספיקה לעורר מולקולת רודופסין ולתרום לראייה
• הערך הוא תרגום מילולי מהערך באנגלית, ללא שום תוספות או שינויים או השמטות (ויש כמה שדווקא נחוצות). דווקא יש תוספות, שינויים והשמטות פה ושם. בכל מקרה מי שרוצה מוזמן כמובן לעשות שינויים.
• "מקיים את חוקי מכניקת הקוונטים” - תרגמת והאנשה. צ”ל "לפי כללי תורת הקוונטים יש מגבלה על"...
• “קיימת הסתברות למדידת קיטוב” - יותר מדויק, "הסתברות שמדידת הקיטוב תיתן תוצאה מסוימת"
• שימוש מופרז בסגנון סביל, ו“על מנת”, עדיף כתיבת משפטים פעילים, ושימוש ב"כדי". זה כבר עניין של סגנון כתיבה אישי שלי, אם זה מפריע למישהו הוא יכול לשנות.
• “הקוונט של האור הוא הפוטון" - הפניה מעגלית ומיותרת.
• קישור אדום שגוי – "סימטריה בפיזיקה” צ"ל סימטריה (פיזיקה). גם זה בגלל תרגמת.
• שגיאות לשון, למשל "תכונות הפוטונים... נקבעים"
• “הכימאי הפיזיקלי” לואיס - זו הטיה קצת מוזרה של כימיה פיזיקלית. האם בעברית אכן מכנים אנשים "כימאים פיזיקליים"? בגוגל כמעט אין מופעים כאלה. אולי זה בגלל שלא מדברים הרבה על כימאים פיזיקליים... לעניות דעתי ההטיה תקינה לחלוטין.
• emitted תורגם כ"נפרדים", צ"ל "נפלטים". בדומה, פוטונים "נקלטים" (בהמשך - "נספגים"), צ"ל "נבלעים".
• "מטען מואץ" צ"ל חלקיק טעון שמואץ. תרגמת
• קישור מיותר ל”גודל (מתמטיקה) אדום, כשמדובר על אורך של וקטור
• הסקת הנוסחה לתנע היא לא טובה, מתוך יחס הנפיצה שמובא קודם, אפשר לחשב ביתר פשטות. אתה צודק, אבל ככה הם עשו באנגלית ונראה לי שזה אמנם פחות פשוט אבל כולל יותר מידע. אם אתה רוצה אתה מוזמן לשנות.
• הגדרה לא טובה של וקטור הגל לא הבנתי איפה. בכל מקרה אני חושש שאתה מבין בזה יותר ממני, לכן אשמח אם תשנה בעצמך את ההגדרה.
• “על מנת להדגים את חשיבות הנוסחאות... נראה כי” - סגנון הרצאתי בעייתי, יש לשנות. לא רואה בעיה עם זה...
• קישורים לקויים – וקטור הגל, מערכת הייחוס
• באזכור הראשון של עקיפה חסר קישור לערך – כנראה כי לא היה קישור באנגלית?
• כתיבה בגוף ראשון - “כיום אנו סבורים”, “כרצוננו”, "כיום אנו מבינים אותה” - יש לשנות.
• "עקרון הייזנברג אוסר מדידה" - האנשה, יש לשנות
• “למעשה", "מעניין לציין”, “יש לציין” - קישוטים מיותרים, יש להסיר
• פירוט יתר על עקרון אי הוודאות – מרחיק קוראים רבים ולא חיוני בערך הזה. לא מסכים. אם הקורא כבר הגיע עד שם, זה לא מה שירחיק אותו... והדוגמה רלוונטית לנושא הערך.
• “ההתאבכות של משוואת שרדינגר”- תרגמת מילולית של ניסוחים רעים במקור. משוואות לא מתאבכות.
• “יתעבו” - רצוי להסביר מעט מדוע משתמשים בפועל הזה, אחרת קורא שאינו מהתחום נידון לחוסר הבנה.
• גז פוטונים – פירוט מיותר על פרמיונים, ותיאור מטעה של אלומת לייזר כאילו היא כיוונית לגמרי (זה כלל לא ייתכן, למשל בגלל עקרון אי הוודאות). בנוסף, לא מכאן נקבע שפוטון הוא בוזון. ההסבר על פרמיונים דווקא כן חשוב לדעתי, מאחר שזו הפעם הראשונה בערך שבה מוצגת החלוקה לפרמיונים ובוזונים. בתיאור הלייזר כתוב "פוטונים רבים נעים באותו כיוון בדיוק", כלומר לא נטען שאלומת הלייזר היא כיוונית לגמרי, אלא רק שפוטונים רבים מתוך כלל הפוטונים באלומה נעים באותו כיוון בדיוק, מה שלמיטב ידיעתי נכון. אם יש לך רעיון לניסוח טוב יותר, אתה מוזמנן לשנות כמובן. את ההערה האחרונה לא הבנתי.
• קישורים לקויים – גאומטריה מרוכבת|מופע – תרגום מילולי
• קישורים אדומים לקויים רבים מסוג – מודל הסטנדרטי
• “מדידות נסיוניות של מומנט הדיפול המגנטי הסכימו עם התחזיות“ - תרגמת
• תוספת מקורית (לא הייתה באנגלית) היא שגויה. הנוסחה בין מהירות האור לפרמיאביליות ולאפסילון היא רק לחומר ולא לוואקום, לכן לא נכון לסמן ב-C
• קישורים לקויים בנושא אור איטי, חסר קישור לקרינת צ'רנקוב תוכל לתקן את הקישורים?
• "Photons seem well-suited to be elements of" תורגם כ”פוטונים הם מועמדים מתאימים לתפקיד הגורמים“ - טעות. אני לא יודע איך לנסח את זה טוב יותר - תוכל לתקן?
• פולריטון – מונח לא מוכר, רצוי להימנע. מעשית הכוונה בדרך כלל לפונונים. בכל זאת יש ערך באנגלית, וגם מעט תוצאות בגוגל. זה אמנם לא מונח מוכר אבל למיטב הבנתי הוא לגיטימי.
• סידור התמונות בערך אינו מוצלח. מדוע יש דיאגרמת פיינמן ב”תכונות פיזיקליות”? כמו כן, תמונות מימין שלא לצורך הדיאגרמה קשורה למה שכתוב בפסקה (אלקטרון ופוזיטרון). העברתי שתי תמונות לימין בגלל חוסר מקום משמאל שגרם לתמונות להידחף למטה לפסקאות שהן לא רלוונטיות אליהן.
• אין מספיק אסמכתות וחומר לקריאה נוספת.

‏odedee • שיחה 11:02, 2 בספטמבר 2008 (IDT)

תודה, עודד! כתבת המון הערות טובות ומועילות. אני מקווה שיהיה לי זמן לתקן/לסדר את כולן בקרוב. ברק שושני - שיחה 15:17, 2 בספטמבר 2008 (IDT)

אשמח גם לסייע בתיקונן - כשופט לא יכולתי לעשות זאת במשך התחרות. רק תאמר מתי אינך עובד על הערך, כדי למנוע התנגשויות. ‏odedee • שיחה 16:29, 2 בספטמבר 2008 (IDT)

אני אשמח מאוד אם תסייע בתיקון הבעיות, במיוחד החמורות מביניהן. כפי שאולי שמת לב, אני פחות פעיל בוויקיפדיה בימים האחרונים, מפני שיש לי בקרוב מבחן חשוב (אלגברה לינארית 2) ואני מתכונן אליו. אני מציע שתתקן כפי יכולתך, ותמחק מהרשימה את הבעיות שתיקנת, ולאחר המבחן (בעוד 8 ימים) אטפל באלה שישארו. זה תקף גם לגבי התורה האטומית. שוב תודה רבה! :) לגבי אסמכתאות, עשיתי טעות בכך שלא שילבתי את הערות השוליים שבערך באנגלית (כמו שעשיתי בהתורה האטומית), ועכשיו זו תהיה עבודה מסובכת לעבור על הערך ולשלב אותן מחדש. אם יש לך פתרון אשמח לשמוע עליו. לגבי חומר לקריאה נוספת, יש כמה ספרים באנגלית שאני יכול לרשום כאן (ספרי לימוד בעיקר), ואפשר גם להעתיק את הרשימה שבערך באנגלית, אך אינני בטוח עד כמה ספרים באנגלית הם רלוונטים לקורא העברי. הספר היחיד שאני מכיר בעברית הוא הספר של האוניברסיטה הפתוחה. ברק שושני - שיחה 04:54, 3 בספטמבר 2008 (IDT)

אשתדל לסייע בשני הערכים, אבל זה ייקח זמן כי אני עושה עוד כמה דברים. בהצלחה במבחן, ‏odedee • שיחה 01:56, 5 בספטמבר 2008 (IDT)

סיימתי לטפל בכל הבעיות, והשארתי הערות לחלקן. ברק שושני - שיחה 18:28, 21 בספטמבר 2008 (IDT)

הערות של יוסאריאן

כאן: משתמש:יוסאריאן/ארגז חול/התחרות החמישית#פוטון ברק שושני - שיחה 12:04, 8 בספטמבר 2008 (IDT)

פרק לא מובן - הועבר מהערך לדף השיחה

מבנה הפוטון

לפי הכרומודינמיקה הקוונטית, הפוטון יכול ליצור אינטראקציות גם בתור חלקיק נקודתי, וגם בתור אוסף של קווארקים וגלואונים, כלומר כהדרון. מבנה הפוטון אינו נקבע על ידי פיזור קווארקי הערכיות כמו בפרוטון, אלא על ידי תנודות אקראיות של הפוטון הנקודתי שהופכות אותו לאוסף של פרטונים.

אפשר למחוק. ברק שושני - שיחה 11:32, 23 באוקטובר 2008 (IST)

הצעות לתיקונים

פרק המבוא

1. "מסת המנוחה של הפוטון היא אפס, ומהירות התנועה שלו בריק, המכונה מהירות האור בריק, אחידה‏‏..." - מסורבל מעט. לדעתי, עדיף: מסת המנוחה של הפוטון היא אפס, ומהירות התנועתו בריק היא מהירות האור השווה ל..." ניסוח אחר: "מסת המנוחה של הפוטון היא אפס, ומהירות התנועתו בריק, המכונה מהירות האור, אחידה‏‏..."
2. "תורת השדות הקוונטית, וליתר דיוק באלקטרודינמיקה קוונטית, מקובל להתייחס אל שדה הפוטון כשדה מתווך בכל סוגי האינטראקציות האלקטרומגנטיות, ובכלל זה שדות מגנטיים שפועלים על חלקיקים ומשיכה או דחייה אלקטרוסטטית בין מטענים בעלי סימן זהה או הפוך" – ארוך ומסורבל. עדיף: "תורת השדות הקוונטית, וליתר דיוק באלקטרודינמיקה קוונטית, מקובל להתייחס אל שדה הפוטון כאל מתווך (לא טוב להשתמש באותה מילה פעמיים באותו משפט) בכל סוגי האינטראקציות האלקטרומגנטיות". לדעתי, החלקים שמחקתי נובעים מהחלק הראשון של המשפט. השארת הטקסט מציגה משפט ארוך מאוד וקשה לקליטה בקריאה.
3. "...תכונות הפוטונים, כגון מטען חשמלי, מסה וספין, נקבעות על ידי מאפייני סימטריה זו (סימטריית כיול)." – לפני כמה שורות הוסבר שאין לפוטו מטען חשמלי וגם לא מסת מנוחה. אני מציע למחוק את המטען ואת המסה כדי להכנס לדקויות של מסת מנוחה לעומת מסה באופן כללי. אפשר לתת דוגמאות לתכונות אחרות המפאיינות חלקיק זה.
4. "ההבנה כי האור נישא במנות בדידות, כלומר באמצעות פוטונים, התפתחה בעיקר על ידי אלברט איינשטיין בשנים 1917-1905." – אני לא אוהב את המשפט הזה. אני לא חושב ש"הבנה" יכולה "להתפתח על פלוני". לדעתי ניסוח נאה יותר יהיה "... הרעיון כי... התפתח על ידי..." אפשרות אחרת לניסוח חלופי היא: "...ההוכחה כי..." או "התאוריה שלפיה.."
5. "הוא עשה זאת בעקבות עבודתו של מקס פלאנק שהצליח למצוא את הקשר בין האנרגיה (E) של קוונט אחד של אור (פוטון) ובין התדירות של האור ($\ \nu$)‏: $\ E=h\nu$ ‏ (h קרוי קבוע פלאנק), ובכך הצליח לבאר באופן תאורטי ניסויים של קרינת גוף שחור. – מסורבל אני מציע: "הוא עשה זאת בעקבות עבודתו של מקס פלאנק שהצליח למצוא את הקשר בין האנרגיה (E) של קוונט אחד של אור (פוטון) ובין התדירות של האור ($\ \nu$)‏: $\ E=h\nu$ ‏. (מחקתי את קבוע פלאנק כי זה לא ממש רלוונטי לערך הזה לפי דעתי ומקום טוב יותר למידע זה יהיה בערך "מקס פלאנק שיש אליו כבר קישור; בנוסף, בהמשך מוסברת הנוסחה בפרק אחר בערך הזה ככה שזה באמת מיותר לדעתי). בכך הצליח לבאר באופן תאורטי ניסויים של קרינת גוף שחור.
6. משפט הבא: "מודל הפוטונים הצליח להסביר את האפקט הפוטואלקטרי, את היכולת של חומר ושל קרינה להימצא בשיווי משקל תרמודינמי, וניסויים נוספים שהתוצאות שלהם לא עלו בקנה אחד עם המודל הגלי של האור." לדעתי יש פה פירוט יתר שהקורא הולך בו לאיבוד. אני מציע לתת דוגמה אחת נוספת (בנוסף לדוגמה של הגוף שחור שניתנה במשפט הקודם) ובכך לסיים את הקטע הזה.
7. "מושג הפוטון הביא לפריצות דרך בפיזיקה הניסיונית והתאורטית, כגון פיתוח הלייזרים, יצירת עיבוי בוז-איינשטיין ובאופן כללי התפתחותה של מכניקת הקוונטים." – אני חושב שלא המושג הביא לפריצת הדרך, אלא הגילוי. לכן אני מציע להחליף את המילה "מושג" במילה "גילוי". גילגמש • שיחה 17:14, 23 באוקטובר 2008 (IST)

תגובותיי:

1. מסכים עם הניסוח השני שלך.
2. מסכים.
3. לא מסכים. דווקא כתוב בערך שיש לו מטען חשמלי וגם מסת מנוחה, ושניהם שווים אפס.
4. מסכים עם הניסוח הראשון שלך.
5. מסכים.
6. לא מסכים. אני חושב שהמשפט הזה דווקא נחוץ. ומתאים כאן.
7. מסכים חלקית. לדעתי הכי טוב להחליף "מושג" ב"ניסוח מודל הפוטון", "גילוי מודל הפוטון" או משהו דומה. ברק שושני - שיחה 19:05, 23 באוקטובר 2008 (IST)

היסטוריה

1. הכיתוב של התמונה השנייה ארוך הרבה יותר מהמקובל. יש לקצצו בצורה דרסטית ולהשאיר שם משפט קצר. כל היתר צריך לעבור לטקסט.
2. "במקביל, המחקרים בקרינת גוף שחור שבוצעו במשך ארבעה עשורים (1860-1900) על ידי חוקרים רבים הגיעו לשיאם בהשערה של מקס פלאנק כי האנרגיה של כל מערכת שקולטת או פולטת קרינה אלקטרומגנטית בתדירות $\ \nu$ היא כפולה שלמה של קוונט האנרגיה $\ E=h\nu$ (ראו גם: קבוע פלאנק)." – לדעתי ההפניה (השלישית עד כה) לקבוע פלאנק פשוט מיותרת. מציע למחוק.
3. "אלברט איינשטיין הראה כי אם מניחים צורה כלשהי של קוונטיזציה (חלוקה למנות) של אנרגיה..." – יש כבר קישור לקוונטיזציה בחלק הקודם של הערך. מציע למחוק את הטקסט שיש בסוגריים. גילגמש • שיחה 17:14, 23 באוקטובר 2008 (IST)

מסכים להכל. ברק שושני - שיחה 19:05, 23 באוקטובר 2008 (IST)

סליחה על התנגשות העריכה, רק כשסיימתי לעבוד ראיתי את התבנית. אני לא אגע יותר עד הורדת התבנית. אני מקווה שהתיקונים שלי מוצאים חן בעינכם. טוקיוני 19:14, 23 באוקטובר 2008 (IST)

אה, זאת בעיה. היות ובדיוק ערכתי. לא נורא, אדרוס ואחר כך אשלב את מה שעשית. תיקנתי לפי דף השיחה (למעט כיתוב התמונה). גילגמש • שיחה 19:20, 23 באוקטובר 2008 (IST)

טוב, החזרתי את הפרק שהוספת, אך קשה מאוד לשחזר את תיקוני העריכה שלך כי זאת ממש עבודת נמלים. אף שלמדתי קצת פיזיקה (בעיקר בתיכון וקצת באוניברסיטה), אני לא כל כך בקיא בתחום זה. לכן, אני מעדיף לדון על מהות השינוי בדף שיחה לפני ביצועו. במידת הצורך ניתן להחזיר את העריכה שנדרסה, אך במקרה זה אני מבקש להתחשב בתיקונים שהצעתי. גילגמש • שיחה 19:28, 23 באוקטובר 2008 (IST)

תיאורטיקאיות

ברק, קראתי את הערך שוב, והוא מרתק. הדבר היחיד שמאוד מציק לי הוא שנראה שהוא כתוב על ידי תאורטיקאי בשביל תאורטיקאיים- וקצת תלוש מעולם המציאות. כך לדוגמא הפרק על קוונטיזציה שנייה יותר ארוך מהפרק על יישומים טכנלוגיים. בכל מקרה, אני רוצה לבקש ממך יד חופשית לנסות להביא את הערך קרוב יותר למציאות. טוקיוני 18:04, 23 באוקטובר 2008 (IST)

תודה שקראת את הערך. אני חושב שבסך הכל, ערך על חלקיק יסודי יהיה מטבע הדברים תאורטי ברובו. שים לב למשפט: "בדוגמאות שלהלן נבחרו יישומים של מודל הפוטונים עצמו, ולא יישומים אופטים כלליים שהיו מתאימים גם למודל הגלי הקלאסי." יש לזה סיבה. יישומים כלליים באופטיקה, לדוגמה, מקומם בערך אופטיקה ולא כאן. מצד שני, אני תאורטיקן מושבע, ויתכן שאני לא אובייקטיבי. אני כמובן אשמח אם תוכל להרחיב את הערך בכל צורה שתמצא לנכון. ברק שושני - שיחה 18:54, 23 באוקטובר 2008 (IST)

תכונות פיזיקליות

שכתבתי את הפרק (לא זה שלמעלה, זה היה גילגמש אני מניח). כותב הערך-ראה אם הדבר הוא לעניות דעתך בבקשה. בברכה, יואב - שיחה 19:53, 23 באוקטובר 2008 (IST). הערה: ערכתי גם את הדברים שכתב גילגמש.

גם אני עשיתי קצת סדר. העברתי את התכונות של הפוטון שתוארו בפיסקת הפתיחה לפרק נפרד - הקרוי 'תכונות פיזיקליות'. העברתי לשם את התכונות הפיזיקליות שהיו מתוארות בפרק הנושא את השם הזה והופיע בהמשך הפרק. הפרק ההוא כלל בעיקר הסבר על האנרגיה והתנע של הפוטון, ולכן כך קראתי לפרק ההוא. לבסוף תיקנתי כצת את התיאור ההיסטורי בפיסקת הפתיחה. טוקיוני 20:29, 23 באוקטובר 2008 (IST)

ראה למטה. ברק שושני - שיחה 00:27, 24 באוקטובר 2008 (IST)

תודה

תודה רבה למלמד כץ, יואב, טוקיוני וגילגמש על העריכות והשיפורים שהכנסתם בערך! :) עברתי על העריכות - יש כמה שלדעתי לא היו לגמרי נחוצות, אבל אלה רק דברים שהם עניין של טעם או סגנון, ושום דבר שאני מתנגד לו באופן נחרץ. בכל מקרה, כשתסיימו אני מתכוון לעבור על הערך שוב מתחילתו ועד סופו כדי להיות בטוח שהוא נכנס להצבעת ההמלצה בצורה הטובה ביותר האפשרית. בנוסף אני עובד על הכחלת קישורים - לפחות החשובים ביותר מביניהם, ואשמח לעזרה בנושא זה. הפרקים האחרונים, במיוחד, מלאים בקישורים אדומים. ברק שושני - שיחה 00:27, 24 באוקטובר 2008 (IST)

entaglment

איך מתרגמים את המושג לעיברית? אני שואל כי המילה הזאת מאוד חסרה בערך. לדוגמא בפרק על קוונטיזציה שנייה, מה שקוונטיזציה שנייה נותנת זה טיפול נכון בentanglment. בנוסף חסר פרק על שימוש בפוטונים כנושאי אינפורמציה קוונטית. טוקיוני 09:13, 24 באוקטובר 2008 (IST)

שזירה או שיזור. ‏עדיאל‏ 09:22, 24 באוקטובר 2008 (IST)

המונח מופיע כבר בפרק "מחקר עדכני": "שזירה קוונטית בפוטונים היא מוקד למחקר רב". ברק שושני - שיחה 10:17, 24 באוקטובר 2008 (IST)

עכשיו יש פרק שלם על כך, ואשמח אם תוכל לעבור ולתקן אותו. כמו-כן תביט על המשפט האחרון שהוספתי לפרק 'קוונטיזציה שנייה' ותראה אם תוכל לשלב את זה נכון יותר בפרק. חוץ מזה לדעתי צריך להיפטר מהפרק 'מחקר עדכני'. את החלק שבו שנוגע לניסויים באופטיקה קוונטית, כבר הרחבתי לכדי פרק, ואת החלק הראשון התאורטי אני מציע שתעביר אותו למקום אחר בערך. באופן כללי אני לא אוהב את השימוש במילים 'עדכני' ו'מודרני' מכיוון שמה שעדכני היום מחר הוא כבר יהיה מיושן... טוקיוני 12:15, 24 באוקטובר 2008 (IST)

עברתי על הפרק "שזירה: פוטונים כנושאי מידע קוונטי" ועשיתי הגהה קלה. האם ב"כמות גדולה מאוד של יונים השזורים זה בזה" התכוונת לרשום פוטונים במקום יונים, במקרה? בינתיים לא שיניתי כי רציתי להיות בטוח. לגבי מחקר עדכני, אני דווקא חושב שזה נחוץ מאוד - בגלל שהוא "עדכני" זה הפרק האחרון בערך, והוא כמובן יעודכן במשך הזמן בהתאם למחקר שיהיה עדכני באותו הרגע. למעשה, אני אפילו חושב שבכל ערך מדעי צריך להיות פרק "מחקר עדכני", ולו רק כדי לשמור על האנציקלופדיה מעודכנת עד כמה שאפשר. ברק שושני - שיחה 14:17, 24 באוקטובר 2008 (IST)

אני מאוד בעד שמידע על מחקר עדכני יופיע בתוך ערכים, אבל אני לא חושב שזה צריך להופיע בתור פיסקה מיועדת. נוסף על הסיבות שכתבתי להתנגדות העקרונית שלי לפרקים בשם 'מחקר עדכני' בערכים, ההתנגדות הנוספת היא שקריאה של פרקים כאלה נותנת לי לפעמים הרגשה שהפרק כולל דברים שהכותב פשוט לא מצא איך לשלב אותם ביתר הערך. אגב יש לי אותה בעיה עם הפרק 'ישומים טכנולוגיים'. אני חושב שהמידע בפרק צריך להיות שזור בתוך הערך, כמו הפיסקה על 'לייזר' שהוספתי אותה אחרי התאור של פליטה מאולצת (שוב אשמח אם תוכל לשפר את הפרק).

בכל מקרה זה נושא עקרוני, כלומר אפשר לכתוב את הערך גם כך וגם אחרת ולכן אתה, ככותב הערך תקבע.

עוד נקודה לחשוב עליה לגבי המבנה של הערך: באופן כללי הערכים בויקיפדיה כדאי שיהיו כתובים באופן שיהיו נגישים גם לקהל הרחב, וגם לקהל היותר ספיציפי. לכן היה רצוי שתחילת הערך תחיל את הפרקים עם הסברים פשוטים ללא יותר מידי נוסחאות שכל אחד יוכל להבין, ובהמשך הפרק תהיה הרחבה המיועדת לאנשים בעלי ידע רב יותר. כרגע החלקים הנגישים והפחות נגישים שזורים אחד השני. זו נקודה למחשבה ולא הצעה קונקרטית כיוון שאין לי מושג איך לארגן את הערך טוב יותר. טוקיוני 15:01, 24 באוקטובר 2008 (IST)

לגבי מחקר עדכני - יש שם שלוש פסקאות. את הראשונה (על המסה) אני לא חושב שצריך לשלב במקומות אחרים בערך, זה מתאים בסוף הערך כמעין תזכורת לכך שהמדע בודק את עצמו שוב ושוב כל הזמן וששום דבר שנכתב כאן הוא לא סופי. את השניה (על אופטיקה קוונטית) אפשר להעביר ל"יישומים טכנולוגים", או עדיף - לשלב אותה בפסקה על השזירה שאתה כתבת (מאחר שיש ביניהן כפילויות). את זה אני משאיר לשיקול דעתך. את השלישית (על הפיזיקאים הפולנים) מחקתי עכשיו.

לגבי נגישות - אני בעד. אבל כרגע לדעתי פסקת הפתיחה די נגישה (למי שיש לו ידע בסיסי בפיזיקה - ברמה של 3 יחידות בגרות, נגיד. ומי שאין לו ידע כזה, כנראה שלא יכנס לערך מלכתחילה). אם יש הצעות שיהפכו את פסקת הפתיחה או את הפרקים הראשונים בערך לנגישים יותר - אשמח לשמוע וגם לבצע. ברק שושני - שיחה 15:23, 24 באוקטובר 2008 (IST)

אז מה דעתך שבאמת נוציא את הפיסקה על השנייה, ונקרא לפרק "האם לפוטון יש מסה?" או משהוא דומה? אגב את הכתוב בפיסקה על אופטיקה לא לינארית אני רוצה לשלב בפרק נפרד שיתווסף לערך. טוקיוני 15:45, 24 באוקטובר 2008 (IST)

נשמע לי טוב. רק אם אפשר, תשלב את הפסקה השניה בצורה טובה בפרק על השזירה, ו/או בפרק הנפרד שתכתוב. ברק שושני - שיחה 16:52, 24 באוקטובר 2008 (IST)

למקרה שחשבת שאני מתבטל, אני עובד על הפרק החדש בארגז החול שלי משתמש:טוקיוני/ארגז חול ואח"כ נבדוק איך לשלב אותו בערך, ומה יהיו יחסי הגומלין בינו לבין הפרקים 'פליטה מאולצת וספונטנית' ו'פוטונים בחומר'. טוקיוני 01:16, 25 באוקטובר 2008 (IST)

חלילה! לא חשבתי כך :) ברק שושני - שיחה 11:20, 25 באוקטובר 2008 (IST)

הערך כבר נמצא בהצבעת ההמלצה, ואנחנו שכחנו מהעסק של שני הפרקים האחרונים שמאוד לא מוצאים חן בעיני.

אני מציע, לגבי הפרק 'מחקר עדכני' להעביר את הפיסקה הראשונה שלו לפרק 'תכונות פיזיקליות' כתת פרק בשם 'הפוטון על פי המודל הסטנדרטי' או משהו כזה, והפיסקה השנייה כבר מוכלת ולכן אפשר למחוק את הפרק. לגבי שימושים טכנולוגיים זה דורש קצת יותר עבודה להבין איך לשלב את התוכן בצורה נכונה יותר (כלומר אין לי מושג) בערך אבל זה צורם לי נורא לומר 'שימושים טכנלוגיים בפוטון'. טוקיוני 18:53, 25 בנובמבר 2008 (IST)

מחקר עדכני*

החלפתי את השם ל"מחקר נוכחי", כיוון שהשם מטעה לדעתי. אני לא יכול להצביע במדיוק על ההטעיה, אך אוכל לומר כי המילה "עדכני" נמצא אצל רבים בקונוטציה של מתעדכן ולא "עכשווי". יואב - שיחה 16:05, 24 באוקטובר 2008 (IST).

אנחנו בדיוק דנים על כך בפיסקה שלמעלה. טוקיוני 16:31, 24 באוקטובר 2008 (IST)

הערות לערך

ראשית, עלי להוריד את הכובע לנוכח הערך המושקע והאיכותי שלפנינו. ברק והאחרים, יישר כח!

אספתי מספר הערות תוך כדי קריאה, חלקן אולי קטנוניות.

• "פוטון שעובר אינטראקציה מלאה עם אטום או מולקולה, כלומר הוא נבלע ומוסר (או נפלט ומקבל) את כל האנרגיה שלו תוך כדי כך." - נראה לי שמשפט זה איננו תקני. המבנה שלו הוא "נושא ש..." בלי נשוא.
• "באלקטרודינמיקה קוונטית שדה הפוטון יכול לשמש כפרופגטור המהווה מתווך בתהליכים אלקטרומגנטיים. - אם הערך "פרופגטור" אינו קיים, כדאי לתת הסבר קצר. אני לא הבנתי את המשפט.
• הערות שוליים 4 ו-5 מכילות אמריות מהותיות למדי, כך שנראה לי שכדאי להעבירן לגוף הערך.
• בהקשר להערה 4 - המילים "שהיא רק סקאלת האנרגיה ליחידות מסה" מעורפלות למדי. אם הבנתי נכון, אתה מדבר שם על שקול המסה לאנרגית הפוטון. אם כן, נראה לי שכדאי להשתמש במונח זה במקום בניסוח שהובא.
• "יש לו שני מצבי קיטוב אפשריים, וניתן לתארו על ידי שלושה פרמטרים רציפים בדיוק: (1) רכיבי וקטור הגל שלו, אשר קובעים את אורך הגל (2) וכיוון ההתפשטות של הפוטון." המספרים הם תוספת שלי. איפה השלישי? אם הכוונה היא למשפט הבא אחריו "פוטון נושא אנרגיה ותנע הנקבעים על פי אורך הגל שלו" - אזי זה לא ברור מאליו.
• "במכניקת הקוונטים, היחסים בין קבועי הקצב הם תוצאה של הצורה הפשוטה של איברי המטריצה למיקום ולתנע של מתנד הרמוני, מאחר שהשדה האלקטרומגנטי הוא אוסף של מתנדים הרמונים." - כדאי לפשט את המשפט.
• לא ברור השימוש במונח "שדה רפאים". מהו השדה הזה שהניח אינשטיין?
• "כאשר תהליך זה מתבצע בתוך מהוד אופטי מתקבל כמות עצומה של פוטונים" - מה זה "מהוד אופטי"?
• "הוא פירק את השדה האלקטרומגנטי בתוך חלל לאופני תנודה עצמיים" - עיון בערך הרלוונטי לא מבהיר את כוונת המשפט.
• קישרת את "זוגות וירטואליים" ל"יצירת זוג", אך המונח איננו מוזכר שם.
• "איחוד הפוטון עם בוזוני הכיול W ו-Z במסגרת הכוח האלטרו-חלש..." מז"א "איחוד" בהקשר זה?
• במודל החלקיקי, ניתן לתאר את ההאטה כעירבוב של הפוטון עם עירורים קוונטים של החומר (דמוי-חלקיקים כגון פונונים ואקסיטונים) ליצירת פולריטון; לפולריטון יש מסה אפקטיבית שונה מאפס, ולכן אינו יכול לנוע במהירות c. הקישור פולריטון אדום, כך שכדאי להסביר מה זה בכלל.

שוב כל הכבוד, שמעון - השאירו הודעה 09:51, 31 באוקטובר 2008 (IST)

מיני מינים

בכל הקשור לפרופגטור, הסבר מועיל תמצא כאן, המובא להלן (מתוך שמירה על זכויות היוצרים, מקור הציטוט מובא והוא בעל 94 מילים):

בתורת הקוונטים יש יצור מתמטי הנקרא פרופגטור. במילים פשוטות, זהו מספר שערכו המוחלט בריבוע הוא הסיכוי למצוא חלקיק במקום x ובזמן t, אם ידוע שהוא היה במקום x0 בזמן t0. מקרה פרטי הוא x=x0, כלומר הסיכוי (לאחר שמעלים בריבוע) למצוא את החלקיק בזמן t בחזרה באותו מקום בו היה בזמן t0. לאחר שמסכמים על כל x0 האפשריים (בעזרת אינטגרל כי x הוא משתנה רציף), מתקבלת פונקצייה כלשהיא, שהיא פונקציה של הזמן ההתחלתי והסופי בלבד. (יש לשים לב שזהו לא סיכום על הסתברויות, כי מסכמים על המספר ולא על הריבוע שלו). נקרא לפונקצייה זו G.

— פורום מדע בוואלה

כפי שאתה רואה, זהו הסבר טוב וממצה. ניתן לשכתב אותו בצירוף קישור להודעה בפורום למידע נוסף, ואולי ניתן גם לכתוב דוגמה.

שבת שלום, יואב - שיחה 16:30, 31 באוקטובר 2008 (IST).

לגבי הערות השוליים - שמעון, היית צריך לדעת שהם בגללי. בהערה 4 התכוונתי שהמסה היחסותית היא מכפלת פקטור לורנץ במסת המנוחה.

אני חושב שניתן לוותר על ה"רציפים בדיוק", ואולי הכוונה בשלושת הפרמטרים לכך שרכיבי וקטור הגל הם שני פרמטרים?

סוף הערותיו המשוגעות של יואב - שיחה 17:29, 31 באוקטובר 2008 (IST).

תגובות להערות

קודם כל תודה רבה לשמעון על ההערות

• נושא נשוא - כבר תוקן.
• פרופגטור - פישטתי את המשפט. ממילא בהקדמה עדיף להשתמש כמה שפחות במונחים מקצועיים.
• הערות שוליים - שילבתי את 5 בגוף הערך, אבל את 4 לדעתי עדיף להשאיר בשוליים.
• את הטיפול בהערה 4 אשאיר למי שכתב אותה.
• שלושה פרמטרים רציפים - הכוונה היא לרכיבי x, y, z של הווקטור. ניסחתי את זה בצורה טיפה יותר מובנת.
• קבועי הקצב - אין לי מושג איך לפשט את זה. אולי למישהו יש רעיון? אם לא, אפשר פשוט למחוק את המשפט.
• שדה רפאים - אני מניח שהכוונה היא שהפוטונים נעים בתוך "שדה" שמנחה אותם למקום בו הם "אמורים" להיות לפי משוואות מקסוול. לדעתי זה די ברור ממה שכתוב שם, אבל גם אם לא, זה לא נורא כי מדובר על פיסת טריוויה היסטורית ולא על תאוריה שצריך להתעמק בה. אם למישהו יש רעיון כיצד לנסח את המשפט בצורה מובנת יותר, הוא מוזמן לעשות זאת.
• מהוד אופטי - הוספתי הסבר בהערת שוליים, ואף עשיתי הגהה לכל הפסקה.
• אופני תנודה עצמיים - אני חושש שכדי להסביר את כוונת המשפט יהיה צריך לגרור את הקורא להמון מתמטיקה מסובכת. אני לא כ"כ יודע איך להסביר את זה בצורה פשוטה יותר. שוב, אם למישהו יש רעיון הוא מוזמן לשנות.
• זוגות וירטואלים - מוסבר חלקית בחלקיק וירטואלי, אך הוספתי הסבר גם בגוף הערך. את הקישור ליצירת זוג מחקתי.
• איחוד הפוטון - הפוטון אחראי על הכוח האלקטרו-מגנטי, והבוזונים W ו-Z אחראיים על הכוח החלש, וביחד שלושתם יוצרים את הכוח האלקטרו-חלש. נראה לי שזה ברור ממה שכתוב שם.
• פולריטון - ההסבר הכי פשוט הוא שהפולריטון הוא עירבוב של הפוטון עם עירורים קוונטים של החומר, וזה בדיוק מה שכתוב באותה פסקה. להסבר מפורט יותר צריך שמישהו ירים את הכפפה ויכתוב את הערך.

שוב תודה על ההערות, ברק שושני - שיחה 00:44, 21 בנובמבר 2008 (IST)

אינטראקציה בין אור לחומר

הוספתי את הפרק הנ"ל ואולם לקראת סוף הכתיבה די התעייפתי ואיכות הכתיבה, כולל נושא הויקיזציה החלה לרדת. בזמן האחרון אין לי הרבה זמן לעשות ויקי, ויש הרבה דברים שביקשו ממני לעשות פה, ולכן אשמח אם מישהוא יוכל לשפר את הפרק הזה. בנוסף את תת הפרק "בליעה ופליטה של פוטון בודד - יצירת הספקטרום האלקטרומגנטי" כדאי אולי להפוך את הרשימה שבתוכו לטבלה, וגם להשלים אותה, היא כרגע די חסרה. טוקיוני 10:27, 14 בנובמבר 2008 (IST)

תודה, אנסה לעבור על התוספת שלך. גם לי אין כ"כ זמן לאחרונה, לצערי ברק שושני - שיחה 12:39, 14 בנובמבר 2008 (IST)

עברתי על הפרק ועשיתי הגהה, כבקשתך. עבודה טובה! (את הספקטרום לא השלמתי, לדעתי זה לא כ"כ רלוונטי לערך הזה - צריך להיות בערך הספקטרום האלקטרומגנטי). ברק שושני - שיחה 10:39, 22 בנובמבר 2008 (IST)

מרשימת ההמתנה

ערך שתרגמתי מאנגלית, עם הרבה שינויים ותוספות שלי ושל אחרים. הערך נכתב עבור תחרות "מקצרמר למובחר" ולכן הוא כבר קיבל עשרות הערות בונות מהפיזיקאים שבחבורה. ברק שושני - שיחה 07:57, 22 באוקטובר 2008 (IST)

ערך מרשים לכל הדעות - כל הכבוד. עם זאת, יש מקום לבצע סיבוב נוסף של עריכה תוכנית. עד עתה עברנו על הפתיח. מלמד כץ • שיחה 11:34, 23 באוקטובר 2008 (IST)

ערך נלווה שכדאי לכתוב: פיזור (en:Scattering). מלמד כץ • שיחה 11:40, 23 באוקטובר 2008 (IST)

תודה, השקעתי הרבה בערך הזה (כולל כמה ביקורים בספרייה...). אני מסכים לגבי פיזור, אכתוב אותו עכשיו (ואנסה להכחיל כמה אדומים אחרים בדרך). כמו כן אודה לכם מאוד אם תעברו על שאר הערך במידת האפשר. ברק שושני - שיחה 12:07, 23 באוקטובר 2008 (IST)

מעיון חטוף בערך אני רואה שהוא זקוק לעריכה. למשל המשפט הראשון: "הפוטון (באנגלית: Photon) הוא החלקיק היסודי הנושא את הכוח האלקטרומגנטי, ואשר אחראי לתופעות הקרינה האלקטרומגנטית השונות בכל אורכי הגל, ובפרט בתחום האור הנראה" - המשפט הזה ארוך מדי ומסורבל מדי. עדיף: "הפוטון (באנגלית: Photon) הוא חלקיק יסודי הנושא את הכוח האלקטרומגנטי. הפוטון אחראי לתופעות הקרינה האלקטרומגנטית השונות בכל אורכי הגל, ובפרט בתחום האור הנראה".

כמו כן, לא ברורה לי ההדגשה של האור הנראה. הרי כתב כבר שהוא אחראי לקרינה אלקטרומגנטית בכל אורכי גל. המבוא צריך לתמצת את כל הערך. היות וגודלו של המבוא מוגבל, שיקולי העריכה צריכים להוביל לקימוץ בהרחבה שנמסרת דווקא בפרק הזה כדי לפנות את המקום למידע העיקרי. אם המידע הזה איננו בעל חשיבות גדולה להבנת הערך, היתי מציע למחוק את המילים "בפרט בתחום האור הנראה". גילגמש • שיחה 13:03, 23 באוקטובר 2008 (IST)

לדעתי זה חשוב, מאחר שמנסיון, רבים מופתעים כשהם שומעים שהאור מורכב מחלקיקים... זה חשוב לציין שגם האור הנראה, שיש כרגע בחדר ושאנחנו רואים בעיניים שלנו, מורכב מפוטונים - לא רק דברים שאנחנו לא יכולים לראות כמו הסוגים האחרים של הקרינה האלקטרומגנטית, או הכוח האלקטרומגנטי עצמו. בכל מקרה, אתה מוזמן לבצע שינויים בערך. אני חושב שהפישוט שלך של המשפט הראשון באמת יותר טוב ופחות מסורבל. ברק שושני - שיחה 13:13, 23 באוקטובר 2008 (IST)

אני לא אומר שזה לא חשוב, פשוט זאת חזרה על מה שנאמר כבר קודם. אולי ניסוח טוב יותר הוא: "הפוטון אחראי לתופעות הקרינה האלקטרומגנטית השונות בכל אורכי הגל, ובכלל זה, בתחום האור הנראה". לדעתי המילה "בפרט" מדגישה יותר מדי את עניין האור הנראה, שהוא לא יותר מאורך גל מסוים בספקטרום הכללי. לגבי עריכה כללית - יתכן שאגיע לזה בהזדמנות, אך גם אם לא, יש ויקיפדים רבים שיכולים לערוך את הטקסט. גילגמש • שיחה 15:16, 23 באוקטובר 2008 (IST)

בכל מקרה, את משפט הפתיחה שיניתי. ברק שושני - שיחה 16:06, 23 באוקטובר 2008 (IST)

טוב, אציע תיקונים נוספים בדף שיחת הערך. גילגמש • שיחה 16:36, 23 באוקטובר 2008 (IST)

אני מסכים שאפשר לנסח את משפט הפתיחה בצורה 'סקסית' יותר. גם כדאי לבצע שיחות מן הסוג הזה בדף השיחה של הערך. אני אשתדל לעבור גם אני על הערך שוב בימים הקרובים. טוקיוני 15:23, 23 באוקטובר 2008 (IST)

הדיון הזה עובר אחר כך לדף שיחת הערך, כך שלא באמת משנה איפה דנים בזה. גילגמש • שיחה 15:25, 23 באוקטובר 2008 (IST)

בליעת אור

הנחתי שתרגמת לא נכון את 'Absorption' לספיגה במקום בליעת אור. ניתן בפיסקה של ה'פוטונים בחומר' להרחיב את נושא בליעת הפוטונים על ידי אלקטרונים, לדבר על חומרי צבע אורגניים עפ"י מודל האורביטלים המולקולריים (מ-HOMO ל-LUMO), לפתוח את נושא פליטת הפוטונים בחומרי צבע או בחומרים פלואורסנציים ופלורוסנציה בכלל. עם כבר, ניתן גם להזכיר את ה-GFP האקטואלי עכשיו, לקראת חלוקת פרסי נובל. יואב - שיחה 17:10, 25 בנובמבר 2008 (IST).

צודק. למה שלא תרחיב בעצמך? ברק שושני - שיחה 17:32, 25 בנובמבר 2008 (IST)

אם כתבתי 'ספיגה' במקום 'בליעה' של אור, זה כנראה דוגמא לכך שאסור לעשות ויקיפדיה בשעות מוזרות של הלילה. לגבי התוספות שאתה מציע אפשר להוסיף אותם רק צריך לוודא שהערך לא יהפוך מערך על פוטונים לערך על חומרים. טוקיוני 18:35, 25 בנובמבר 2008 (IST)

רמות אנרגיה באטומים

למיטב ידיעתי יש גם רמות אנרגיה של הגרעין ולא רק של האלקטרונים. רמות אלה בד"כ הרבה יותר אנרגטיות מאשר רמות האנרגיה האלקטרוניות. בברכה, MathKnight הגותי 17:28, 25 בנובמבר 2008 (IST)

לא ציינתי שמעברים בין רמות גרעיניות בולעות ופולטות קרני גמא? אני אעבור על הערך ואם זה לא קיים אני אוסיף. טוקיוני 18:36, 25 בנובמבר 2008 (IST)

התכוונתי לעריכה הזאת. בברכה, MathKnight הגותי 22:29, 25 בנובמבר 2008 (IST)

לבקשת יואב

הפוטון (באנגלית: Photon) הוא החלקיק היסודי הנושא את הכוח האלקטרומגנטי. הוא אחראי{{הערה|מה זה אחראי? הוא נושא משרה? לא ברור)) לתופעות הקרינה האלקטרומגנטית השונות בכל אורכי הגל, ובכלל זה מגוון רחב של תופעות פיזיקליות הכוללות את הראייה והצבעים של האור הנראה, שידורי הרדיו, קרינת הרנטגן וכו'.

לפוטון, כמו לחלקיקים אחרים, ישנן תכונות הן של גל והן של חלקיק, תופעה הנקראת "דואליות גל-חלקיק". התופעות דמויות-גל שמציגים הפוטונים, הן לדוגמה שבירה על ידי עדשה והתאבכות, והתכונות החלקיקיות, הן, בין השאר, פיזור והעברת אנרגיה במנות בדידות. פוטון שעובר אינטראקציה מלאה עם אטום או מולקולה נבלע ומוסר (או נפלט ומקבל) את כל האנרגיה שלו תוך כדי כך. בעקבות האינטראקציה, עוברים האטום או המולקולה עירור או יינון. עבור אור בתחום הנראה, האנרגיה הנישאת על ידי פוטון יחיד היא כ-‎4×10^-19‎ ג'אול, שהיא כמות האנרגיה שמספיקה לעורר מולקולה יחידה של תא קולט אור בעין, וליצור בכך אות עצבי שהוא הבסיס הפיזיולוגי לראייה. לפוטונים ישנן אינטראקציות נוספות עם החומר, כמו פיזור קומפטון, שבו משנה הפוטון את האנרגיה שלו ולכן גם את אורך הגל, ויצירת זוג, שבו אלקטרון ופוזיטרון נוצרים מפוטון בודד שעובר ליד אטום כבד. פוטונים יכולים להיפלט מגרעין אטום לא יציב בצורת קרינת גמא, וכמו כן הם יכולים להיפלט על ידי חלקיקים טעונים בתנאים מסוימים.

באלקטרודינמיקה קוונטית, הפוטון יכול לשמש מתווך בתהליכים אלקטרומגנטיים, כלומר האינטראקציה מתרחשת באמצעות החלפת פוטונים בין חלקיקים טעונים. למעשה, כל השדות החשמליים והמגנטיים ניתנים לתיאור באמצעות פוטונים. לפי המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים, קיומו של הפוטון הוא תוצאה של הדרישה כי לחוקים הפיזיקליים תהיה סימטריה מסוימת בכל נקודה במרחב-זמן. תכונות הפוטונים, כגון מטען חשמלי, מסה וספין, נקבעות על ידי מאפייני סימטריה זו (סימטריית כיול).� הרעיון כי האור נישא במנות בדידות, כלומר באמצעות פוטונים, התפתח על ידי אלברט איינשטיין החל משנת 1905. איינשטיין נתן פירוש לנוסחה שאותה הניח מקס פלאנק על מנת להסביר את הספקטרום של קרינת גוף שחור: $\ E=h\nu$‏‏‏. איינשטיין זיהה את E עם אנרגיית קוונט אחד של קרינה אלקטרומגנטית, שלימים נקרא פוטון, ואת $\ \nu$ עם התדירות של הקרינה. באמצעות מודל הפוטונים הצליח איינשטיין להסביר את האפקט הפוטואלקטרי, ויחד עם הפיזיקאי ההודי סאטינדרה נאת בוז הוא סיפק תיאור סטטיסטי של אור המסביר את קרינת פלאנק. בנוסף, מתוך שיקולים סטטיסטיים, הסיק איינשטיין את קיומו של מנגנון הפליטה המאולצת וכן מצא קשרים בין מקדמי הבליעה והפליטה של אור על ידי חומר.

גילוי מודל הפוטון הביא לפריצות דרך בפיזיקה הניסיונית והתאורטית, כגון פיתוח הלייזרים, יצירת עיבוי בוז-איינשטיין ובאופן כללי הביא להתפתחותה של מכניקת הקוונטים. תחומים רבים אחרים התקדמו בזכות הבנת מושג הפוטון, למשל פוטוכימיה, מיקרוסקופיה בהפרדה גבוהה ומדידת מרחקים ברמה המולקולרית. לאחרונה נמצא שימוש ישיר במושג הפוטון במחקרים העוסקים במחשוב קוונטי וביישומים מתקדמים של תקשורת אופטית, כגון הצפנה קוונטית.

הערה

בפסקה השניה של "הסטוריה" כתוב המשפט הבא: "התאוריה של מקסוול גורסת כי האנרגיה של הגל תלויה אך ורק בעוצמה שלו, ולא בתדירותו; " נראה לי שהקישור לערך "עוצמה" לא מוסיף הבנה, ואף עלול לבלבל קורא מתחיל שאינו מומחה בתחום (כמוני, למשל...) תמא - שיחה 11:18, 13 בינואר 2010 (IST)

תיקנתי ל[[עוצמה (פיזיקה)|עוצמה]]. יוסאריאן • שיחה 11:31, 13 בינואר 2010 (IST)

נראה לי שאמפליטודה יותר מתאים. ‏עדיאל‏ 11:36, 13 בינואר 2010 (IST)

פוטוסינתזה

צריך לכלול בערך פוטונים בהקשר של פוטוסינתזה

יש על זה קצת בערך אור. ‏Setreset • שיחה 17:52, 14 ביוני 2015 (IDT)

אפקט ירקובסקי ואפקט יורק

שלום, אני כותב על שני האפקטים האלה, האם יש מקום להזכיר אותם כאן כתופעות בהן פוטונים הם כוח המשפיע משמעותית על מסלול אסטרואידים ? בין באחת הפיסקאות ובין ברובריקה "ראו גם" ? תודה Hexagone59 - שיחה 22:01, 8 בדצמבר 2015 (IST)

מה אלה האפקטים האלה? והאם יש בהם חשיבות לאופי החלקיקי של הקרינה האלקטרו מגנטית? eman • שיחה • ♥ 02:16, 9 בדצמבר 2015 (IST)

לדעתי החשיבות היא בכך שהאפקטים מדגימים השפעה שונה ונוספת של הפוטונים ממה שראיתי בערך. בכל מקרה זה משהו שכדאי לציין בערך השמש, אולם התופעה איננה רק של השמש. להלן הפיסקאות הפותחות של כל אחד משני הערכים ( לא סופי ).

אפקט יארקובסקי ( באנגלית: Yarkovsky effect ) מתבטא בכוח של קרינת חום שמשנה את הציר הראשי של מסלול אסטרואיד. כוח זה תלוי בתנע הזוויתי של האסטרואיד, מסלולו ומספר תכונות של החומרים המרכיבים אותו. כוח זה יכול לשנות במעט גם את סיבובו העצמי של הגוף, אם כי בהשוואה לאפקט יורפ השפעתו על מאפיין זה זניחה.

"אפקט יורפ" - ראה גם יורפ (אסטרואיד):

אפקט יורפ או אפקט יארקובסקי-או'קיפי-ראדזייבסקי-פאדאק ( באנגלית: YORP Effect ) הינה תופעה המסבירה שינויים בסיבוב העצמי של אסטרואידים קטנים יחסית כתוצאה מהתנע של הפוטונים הניתכים עליהם מהשמש. האפקט משנה את מורפולגיית האסטרואיד ועשוי לגרום בסופו של דבר להעלמותו ממערכת השמש.

===להיכן זה יכול להתאים===

אולי זה מתאים לפיסקה פוטון#האופטיקה הלינארית בה כתוב "כפי שצויין, לפוטונים יש לא רק אנרגיה אלא גם תנע, ולכן אטום הבולע או הפולט אור מקבל גם "דחיפה" בכיוון או נגד הכיוון שבו נפלט האור. על בסיס תופעה זו הומצאו שיטות לקירור אטומים באמצעות אור. שיטות אלו איפשרו קירור אטומים לטמפרטורה הקרובה לאפס המוחלט והביאו לשורה של תגליות, כגון שעונים אטומיים, יצירתם של גלי חומר ושל עיבוי בוז-איינשטיין, ואחרות."

או בפיסקאה פוטון#תרומות למסה של מערכת ( במקרה זה תרומות לאובדן מסה, אם כי לא בתהליך שמוקדשת לו הפיסקה )

נראה לי שמה שאתה מדבר לא עליו רלוונטי לערך הזה, כי זו לא תכונה שייחודית לאוי החלקיקי של האור.

זה כן רלוונטי לערך לחץ קרינה, וגם לערך קרינה אלקטרומגנטית - בפרק שצריך להוסיף לו על אינטראקציה של קרינה עם חומר. eman • שיחה • ♥ 21:13, 9 בדצמבר 2015 (IST)

שאלה

פוטון מגיב למגנטיות? (אפשר למשוך או לדחוף אותו בעזרת מגנטיות?)

הצעת הסרה מהמומלצים

ומלץ ותיק שמקורותיו דלים ― מקף | 𝚻‏ 02:54, 6 באוקטובר 2022 (IDT)

אתייג את משתמש:Corvus. גילגמש • שיחה 18:31, 22 באוקטובר 2022 (IDT)

אני אעבור טיפה על הערך.הרבה מהדברים הם טענות ברמה של קורס שנה ב', שהמקור של כולם יהיה ספר לימוד ל"פיזיקה 3", ככה שאין יותר מדי מקום להציף בקישורים חיצוניים. חלק גדול מהמונחים כה בסיסיים, שעדיף פשוט לעשות קישור לקבוע פלאנק ופליטה ספונטנית מאפשר לחפש מקורות חיצוניים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:53, 23 באוקטובר 2022 (IDT)

מקף, אתה מסתפק בתיקונים של קורבוס? גילגמש • שיחה 07:30, 15 בדצמבר 2022 (IST)

חלפו כמה חודשים מאז הודעתו של קורבוס ושלושה שבועות מאז שתייגתי את המקף ולא התקבלה תשובה. לכן, בשלב זה הערך יורד מרשימת ההמתנה. אם בכל זאת מקף או ויקיפד אחר חושב שהערך לא עומד בקריטריונים שלנו ניתן תמיד לחדש את הדיון אודותיו. גילגמש • שיחה 10:52, 6 בינואר 2023 (IST)