שיחה:פרשת דיר יאסין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ערך זה צוטט בכתבתו של איתמר ב"ז, "מה באמת קרה בדיר-יאסין", העין השביעית, 24 בדצמבר 2008.

Ruzgar-deneme-yönetici4.png
ערך זה היה נתון במחלוקת ב־13 בדצמבר 2017.

שאלתיאל[עריכת קוד מקור]

בנוסח הערך נאמר ממסמכים וכו'. המקור שהובא הוא דבריו של שאלתיאל עצמו. גלבר מביא את נוסח מכתבו של שאלתיאל לאנשי האצ"ל והלח"י: "ברצוני להעיר את תשומת לבכם לעובדה שתפיסת דיר יסין והחזקתו הנם שלב אחד בתוכנית הכללית שלנו". על פי גלבר מכתב זה סותר את עדויותיו המאוחרות שבהן טען כי הפעולה נכפתה עליו. נראה לי שיש לשנות תחילת פרק זה. דרך - שיחה 17:18, 2 בינואר 2011 (IST)

אם יש לך אסמכתא טובה, תקן את הערך. דוד שי - שיחה 22:26, 2 בינואר 2011 (IST)
שאלתיאל גם הסביר לאחר מכן את המכתב (ראיתי בכתבה בדבר, איני זוכר כבר איפה), כך שגם עמדתו זו צריכה להכנס לערך. עדירל - שיחה 22:42, 2 בינואר 2011 (IST)

אתר עמותת ותיקי גדוד מוריה[עריכת קוד מקור]

לכתוב משם מידע כאילו שהוא בדוק ואמין, אבל לצטט את בני מוריס ויואב גלבר תוך ייחוס הדברים להם? צריך להסיר את המידע מהבלוג שהוא לא מקור מתאים לכתיבת ערך זה. יוסאריאןשיחה 09:57, 3 בינואר 2011 (IST)

יוסאריאן, אתה יודע לדון לגופו של עניין. עשה זאת בבקשה והנח למלחמה נגד מקורות אשר אינה תורמת דבר. אם יש מחלוקת לגבי מטרת כיבוש הכפר, יש לדון בו בפסקה נפרדת ולהביא את מגוון הדעות. עדירל - שיחה 12:40, 3 בינואר 2011 (IST)
הפניתי לכאן מלוח המודעות, אני אמרתי את שלי ואתן לשאר חברי הקהילה להביע דעתם בעניין. לדעתי להחלטה כי אפשר לכתוב ממקור כזה השפעה גדולה שכן היא מאפשרת כתיבה ממקורות רבים הזמינים ברשת, מצד אחד הוספת מידע רב, מצד שני שימוש במקורות שעלולים להיות חברים בקהילה שחולקים על מהימנותם (מישהו אמר אתר "נכבה און-ליין"?). יוסאריאןשיחה 20:00, 9 בינואר 2011 (IST)
החומר אכן נמצא בוורדפרס, אבל זהו למעשה הספר "מוריה בירושלים תש"ח", (פרופ') מאיר אביזוהר, לוד תשס"ב. ובכל מקרה, גם אם לא היה מדובר בספר של הסטוריון מוכר, רואים מיד שלא מדובר בבלוג חובבני או משהו כזה. נרו יאירשיחה • כ"ח בשבט ה'תשע"א • 11:01, 2 בפברואר 2011 (IST)
כמובן שגם היסטוריונים יכולים להיות מוטים ובכל זאת יש הבדל בין מקור מסוג זה לאתרי הנכבה השונים שניתן להיעזר בהם אך לא להסתמך עליהם. אם בכל זאת תרצה השוואה מצד שני זה מזכיר לי מעט את מאמריה של ד"ר שפק-ליסק שגם בהם דנו בעבר. דרך - שיחה 12:43, 2 בפברואר 2011 (IST)

הכפר כבסיס לכנופיות פורעים[עריכת קוד מקור]

בספר של פרופסור אייל נווה ד"ר נעמי ורד וד"ר דוד שחר, נכתב שהכפר שימש כבסיס לכנופיות ערביות שתקפו שיירות יהודיות שהגיעו לירושלים[1]. מישהו מחק את זה מערך דיר יאסין בטענה שהמקור לא מספיק מוסמך.
כרגע בערך מוזכרים בהרחבה טענותיו של בני מוריס, שעל האמינות שלו יש סימן שאלה גדול, ומבקרים כמו פרופסור אפרים קארש מאשימים שהוא "מציג בצורה מסולפת של מסמכים, משתמש בציטוטים חלקיים, נמנע מהצגת ראיות, מציג טענות שווא, ומשכתב מחדש מסמכים מקוריים וכו" כפי שאפשר לראות כאן.
אחרי שמביאים אותו, חייבים בשביל האיזון להציג גם את העמדה הנ"ל, ששהכפר שימש כבסיס לכנופיות ערביות שתקפו שיירות יהודיות שהגיעו לירושלים. --צפניה - שיחה 17:24, 28 בפברואר 2011 (IST)
  1. ^ "הלאומיות בישראל ובעמים - בונים מדינה במזרח התיכון" פרופסור אייל נווה, ד"ר נעמי ורד, וד"ר דוד שחר - הוצאת רכס פרוייקטים חינוכים בע"מ - ירושלים - 2009. עמוד 113
מאה אחוז, אנא הוסף. כרגע מוזכר כי:
יהודה לפידות, לוחם אצ"ל ומי שהיה סגן מפקד המבצע לכיבוש הכפר, מערער על הסברה כי היחסים בין תושבי דיר יאסין לשכניו היהודים היו שלווים גם בהמשך. לטענת לפידות היו מספר התנגשויות בין תושבי דיר יאסין לתושבי גבעת שאול וכי ב-2 באפריל אף נורו יריות מהכפר לכיוון השכונות היהודיות בית הכרם ויפה נוף. נוסף לכך טוען לפידות כי שוחות נחפרו מסביב לכפר, כוחות ערבים בלתי סדירים הוצבו בו וכ-100 אנשים חמושים הגנו עליו. עוד הוא מציין כי תגבורת של לוחמים ערבים שכללו אנשי כנופיות ומתנדבים עיראקיים זרמה אל שדה הקרב בקסטל דרך הכפר, וכי המוכתר של הכפר נפגש בחשאי עם איש הקשר של הש"י להודיעו שאין לו שליטה על הכנופיות שנכנסו לכפר וכי ההבטחה שדיר-יאסין יהיה כפר שקט אינה עוד בתוקף.
שמירה - שיחה 17:47, 28 בפברואר 2011 (IST)
כפי שהובהר למשתמש:צפניה על ידי מספר ויקיפדים, הספר שהוא מציע לשאוב ממנו ימדע אינו מתאים לכך, בטח כשיש חלופות בדמות ספרים רציניים בהרבה. יוסאריאןשיחה 18:59, 28 בפברואר 2011 (IST)

החלפת המילה "תעמולה" בהסברה[עריכת קוד מקור]

להלן שיחה שהתקיימה בעבר על הנושא לאחר שיוסאריאן החליף בין המונחים למרות דיון שבו היה רוב להחלטה של לא להחליף:[עריכת קוד מקור]

מי החליף בין המונחים "הסברה" ו"תעמולה"? כלום הוא אינו יודע את ההבדל? האין מדובר כאן בהשחתה פוליטית? מדוע להחליף מתחת לאף בין המושגים מבלי להודיע? מדוע להחליף למרות שהיה דיון בדף השיחה שבעקבותיו הושאר המונח הנכון "תעמולה" ולא "הסברה"? אם אותו משתמש עשה זאת ביודעין: הוא אינו מכיר את החברות האיסלמו-ערביות, ואינו מכיר מונחים בסיסיים בתקשורת המונים. טוב יעשה אם יחפש על כך מידע קודם, אפשר גם באינטרנט. הסברה או תעמולה היא בעיני המתבונן. בארצות ערב קוראים לפרסוי ממשלת ישראל "תעמולה ציונית" ואני משער שגם בשפתם יש לכך פרסומים התומכים בסברה זו. יוסאריאן מחוץ לחשבון - שיחה 15:49, 21 ביוני 2010 (IDT) מדוע אתה מחזיר לגרסה עם מונח שגוי ומסולף שהחלפת מבלי לדון בדף השיחה למרות שהיתה התנגדות לפני? במה עכשיו היא כשרה יותר מהגרסה שלי? דבר שני, מונחים כה בסיסיים בתקשורת חוששני שאינך יודע, שהרי הגדרת המונחים היא קבועה ומוסכמת ולא סובייקטיבית. אין בכוונתי להסביר לך את ההבדל העצום בין תעמולה להסברה, ובין תקשורת חופשית למגוייסת עבור שלטון אוטוריטרי, שהרי אילו היית רוצה לדעת היית בודק בעצמך, וחוץ מזה, הוסבר כבר למעלה בדף השיחה את ההבדל על רגל אחת. לפחות שתהיה לך את היושרה להעלות שוב לדיון עריכה שנויה במחלוקת ושגויה לחלוטין, ובינתיים לבטל את עריכתך האחרונה.

הדעה מתוך הדיון שבה צידדו רוב המתדיינים (מקוצרת):[עריכת קוד מקור]

"אסור לחטוא באגנוסטיות פוליטית דווקא למען האובייקטיביות. "תעמולה ערבית" הוא מונח מדויק ונאמן למציאות הרבה יותר מ"הסברה ערבית". גם היום התקשורת הערבית איננה חופשית, די לראות איך תחנות הלווין הערביות נצמדות לפקודות של שרי התעמולה מהליגה הערבית, וזה עוד מ-2008. הנשיא למכון חקר התקשורת במזרח התיכון, לאחר מחקר של שנים על גבי שנים מסכם כי אין בעולם הערבי תקשורת חופשית, כי אם כלי תעמולה פוליטיים. "היתוש הציוני מוצץ דם הערבים" זו דוגמה לכותרת של מאמר רגיל לחלוטין שמסוגו מופיעים עוד הרבה בעיתונים קטאריים, מצריים וירדניים. ישנם מאפיינים רבים ל"תעמולה", המפרידים אותה מ"הסברה" רגילה, בין היתר ניתן למנות שקרים, הגזמות, חצאי-אמיתות, הפחדות, השטנות, שימוש בכינויי-גנאי, ציטוטים שמוצאים מהקשרם, שימוש בסטריאוטיפים, הצגת עדויות כעובדות, הסתרת עובדות, פישוט יתר והצגת דברים בשחור ולבן, הטיות קוגנטיביות והתניות קלאסיות, תיוגים, בלבול, שימוש באנשי-קש ושאר שמושים רטוריים בכשלים לוגיים, שטיפת מוח (חזרה שוב ושוב על אותם דברים, לדוגמה כל 30 דקות בערך אני נתקל בתשדירים הזויים על רמת-הגולן ו"בירתה" קוניטרה בערוץ הסורי), ועוד רבים. דוגמאות מייצגות כמו הטבח בג'נין או מוחמד אדורה הפכו לסמלים בקרב חוקרי תקשורת על אופני הפעילות של התעמולה הערבית, ולא בכדי. אני חושב שמיותר לציין שבעשורים שעברו הטכנולוגיה התקשורתית בעולם הערבי שימשה בלעדית וביתר-שאת לתעמולה הערבית קודחת.(...)"

למרות ההחלטה יוסאריאן, שהוא לפי דף המשתמש "מפעיל מערכת", מעל לדעתי בתפקידו. הוא החליף בין המונחים, למרות שהוזכר לו כי היה דיון, ולמרות ששוב הובעה התנגדות, הוא התעלם ממנה לחלוטין. ויקיפדיה היא אינה מכון לחשיבה פוסטמודרניסטית, וגם אם כן יוסאריאן לא יקבע את גבולותיה. מעבר לכך שאין "הסברה ערבית", ו"הסברה" היא מילה ישראלית שאפילו מקבילתה האנגלית היא hasbara, עצוב שהמילה "הסברה" גויסה בשביל לתאר את התקשורת הלא-חופשית בעליל של מדינות ערב, במין נסיון מזעזע להשוות את התקשורת בישראל לזו של שכנותיה, שבהם עוד שולחים בלוגרים לכלא בעוון התבטאות נגד המשטר. יצא ארוך אבל זה נחוץ בשביל למנוע מלחמות עריכה.

מספר ההרוגים[עריכת קוד מקור]

בעקבות עריכה זו - אין כל מקור הטוען שבפרשה נהרגו 46 איש. יש ספירת גופות אחת שנערכה באתרים מסויימים ובה נספרו כמניין זה. יוסאריאןשיחה 23:02, 6 בדצמבר 2011 (IST)

אתה צודק בגדול אבל לא מדייק בפרטים. לפידות מדבר על 46, אבל הוא מתבסס על ספירה של 36 המזכירה 45 שפונו עוד קודם, סך הכל 81. נרו יאירשיחה • י"ד בכסלו ה'תשע"ב • 23:41, 10 בדצמבר 2011 (IST)
אז אתה מסכים איתי שאין שום הערכה שנוקבת במספר 46, ועדיין החזרת את הערך למצב בו הוא מציין אותה כאחת האפשרויות, זה תמוה. אם יש בידך מחקרו של לפידות שנוקב בהערכה של 81 הרוגים, הוסף אותה לערך תוך ציון המקור. יוסאריאןשיחה 10:56, 11 בדצמבר 2011 (IST)
ה"תמיהה" כבר הוסברה. לפידות בהחלט מדבר על 46, ואם לא ראית זאת עדיין אני הוא שתמה עליך. לא נמנעתי מלומר שמהדו"ח שהוא מצטט עולה למעשה מספר של 81, אולי יש שם טעות סופר כלשהי, איני יודע היכן בדיוק. לפידות באופן כללי הוא מקור חשוב. מקובל עליי שיהיה כתוב גם 81. נרו יאירשיחה • ט"ו בכסלו ה'תשע"ב • 11:07, 11 בדצמבר 2011 (IST)
לפידות, פרופסור לביוכימיה, כותב כי בדו"ח נספרו 46 גופות, והוא צודק לגמרי, אבל זה לא מקור מתאים לטענה כי ישנם מקורות מחקריים שמונים 46 הרוגים בסך הכל בכפר, כפי שגם אתה מאשר כאן. אני לא מבין למה להתעקש על מה שהוא גם לדעתך סוג של טעות. הרי לפידות לא מביא שום מקור אחר מעבר לאותו הדו"ח. יוסאריאןשיחה 12:49, 11 בדצמבר 2011 (IST)
לצורך העניין לפידות הוא מחבר ספרים על תולדות האצ"ל. בדו"ח לא נספרו 46 אלא 36. בהנחה שקראת את תגובתי הקודמת אתה אמור לדעת שאיני מתעקש על 46. נרו יאירשיחה • ט"ו בכסלו ה'תשע"ב • 13:06, 11 בדצמבר 2011 (IST)
לפי לפידות נספרו 46, אבל אם אתה לא מתעקש - תיקנתי בערך לפי שיחה זו. יוסאריאןשיחה 14:07, 11 בדצמבר 2011 (IST)

שאלה[עריכת קוד מקור]

אני לא רוצה לערוך, מכיוון שאני יודע שמדובר בנושא שנוי במחלוקת, ואני משתמש חדש. אבל לשאול בדף השיחה אני מניח שאפשר, ואני מקווה שלא אכעיס אף אחד: קראתי את הערך ולמדתי שהסוכנות היהודית, הרבנות הראשית ועיתון "דבר" (העיתון המרכזי ביישוב) כולם הכירו בכך שבדיר יאסין ארעה "זוועה", או "פעולה אכזרית". אבל מהנרשם בראשית הערך כתוב שרק ה"תעמולה הערבית" טענה שאריע בדיר יאסין דבר מה חריג. על פניו, נראה לי שיש כאן סתירה. Wabbit73 - שיחה 03:08, 16 בדצמבר 2011 (IST)

תיקנתי. נראה מה יקרה. מקסימום ישחזרו. אגב, נראה לי שיש לציין שהפרשה היתה אחד הגורמים המרכזיים למנוסת הערבים מכפרים רבים בארץ ישראל. אבל נניח לזה בינתיים. עדירל - שיחה 03:23, 16 בדצמבר 2011 (IST)
יש להבחין בין זוועה ובין טבח. מי ביישוב דיבר על טבח? נרו יאירשיחה • כ' בכסלו ה'תשע"ב • 11:55, 16 בדצמבר 2011 (IST)
אנא עשה את ההבחנה כי אני לא רואה אותה. מאיר פעיל כנראה התכוון לטבח וכך גם, ככל הנראה יאיר צבן [1]. הויכוח היה על טוהר הנשק. עדירל - שיחה 14:19, 16 בדצמבר 2011 (IST)
אין צורך להתחיל להגדיר בעצמנו. אם קראו לזה זוועה או דיברו על טוהר הנשק אין סיבה שנשים בפיהם ביטויים אחרים. נרו יאירשיחה • כ"ז בכסלו ה'תשע"ב • 02:02, 23 בדצמבר 2011 (IST)

העריכות של בן נחום[עריכת קוד מקור]

לאור מסע העריכות בערך הזה של בן נחום (שיחה | תרומות | מונה), והנוהג שלו להתיש באינספור עריכות ומחיקות והזזות אני מרכז פה דברים בעיתיים שאני שם להם לב.

  • הורדת מידע בתואנה שקרית: הוא הוריד את המשפט "במרץ 1948 הניאו אנשי הכפר את חוסייני מתקיפת גבעת שאול" [2], בתואנה שהוא לא מופיע במקור. הוא בהחלט מופיע אצל גלבר, אם כי נראה לי שיש טעות בתאריך, ושאולי צריך לסייג ולכתוב שהם מנעו מחוסייני לתקוף את גבעת שאול דרך כפרם.
    • אם אתה מציע לסייג, כנראה שהבנת שהניסוח הקודם לא נכון. אז מה אתה רוצה?! בן נחום - שיחה 17:10, 3 ביולי 2012 (IDT)
      • שלא תוריד את כל המשפט, בגלל משהו שאולי צריך לסייג. emanשיחה 17:19, 3 ביולי 2012 (IDT)
  • הורדת חצי מהמשפט בגלל שאין מקור "אחר סיור בכפר הוא תבע להעמיס על המשאית גופות של הרוגים ויצא מהכפר תוך שחילץ שתי ניצולות: ילדה וזקנה" [3]- שוב שיטתה ידועה שלו. ניצול כל הזדמנות להוריד מידע בגלל תבנית מקור, בלי שום ניסיון מינימלי לחפש מקור. הסתכלות בספר של גלבר (עמוד 158) תביא את המקור לפחות לעיניין הילדה. בהמשך מוזכרת זקנה, אבל לא ברור אם הוא אישית חילץ אותה.
    • חפשתי בגוגל ושם זה לא מופיע. לא נדרש יותר מזה. בן נחום - שיחה 17:10, 3 ביולי 2012 (IDT)
      • לא, זה לא מספיק במצב כזה, כשיש ערך שיש בו מקורות ברורים מספרים, וכשבידך יש את הספר. מה שעשית גובל בהשחתה. emanשיחה 17:19, 3 ביולי 2012 (IDT)
  • הוספת טענה שההגנה ניפחה תא המספרים בשביל להשמיץ את אנשי הארגונים הפורשים.[4] כמובן ללא מקור...
    • זו טענה מפורסמת. אם רצית מקור יכלת לשים תבנית [דרוש מקור]. בן נחום - שיחה 17:10, 3 ביולי 2012 (IDT)
      • זו טענה מפורסמת אולי בטוקבקים... emanשיחה 17:19, 3 ביולי 2012 (IDT)
אחפש ואביא מקור מוסמך לטענה זו. --בן נחום - שיחה 17:45, 3 ביולי 2012 (IDT)
  • הבאת טענה ממקור, באופן חלקי ומסולף. בן נחום הוסיף משפט תוף הסתמכות על גלבר: "לטענת מפקד האצ"ל מנחם בגיו, בכפר היו לוחמים עיראקים והם אסרו על תושבי הכפר לצאת בתחילת ההתקפה". אבל גלבר מזכיר את הטענה הזו תוך שלילתה. הוא כותב: "מנחם בגין אמנם טען בספרו המרד כי בכפר היו לוחמים עיראקים, שאף אסרו על תושביו לצאת מן הכפר בתחילת הלחימה, אך כל העדויות המוקדמות והמאוחרות מן הצד הערבי מתארות לחימה של בני הכפר בלבד." לפי דעת יאין להביא כלל איזכור של דברי בגין שגלבר מפריך. אבל אם כן, אז עם ההפרכה.
    • מתוכן הערך ברור שההסטוריונים לא מסכימים ען הטענה הזאת,
    • בכל זאת, היות שהפרשה בוצעה בידי אנשי אצ"ל, ראוי להביא את טענת הפקד האצ"ל, בשם אומרה. בן נחום - שיחה 17:10, 3 ביולי 2012 (IDT)
      • ממש לא. אם ברור שהטענה לא נכונה, למה להביא אותה? מה עוד שבגין לא היה במקום האירוע. emanשיחה 17:19, 3 ביולי 2012 (IDT)
נפתח פיסקה מיוחדת לדון בעניין, נפנה מהלוח מודעות, נשמע מה דעת הרוב. בן נחום - שיחה 17:45, 3 ביולי 2012 (IDT)
  • העברה של פסקה מסיבה לא מובנת ולא מנומקת (וכדי לבלבל את העוקבים, בשתי עריכות שונות - פעם מחיקה ופעם החזרה[5]
    • נרו כבר הסביר לך למטה. "כל הפוסל במומו פוסל..." בן נחום - שיחה 17:10, 3 ביולי 2012 (IDT)
      • מזל שיש לך מי שיתרץ עבורך תירוצים... emanשיחה 17:19, 3 ביולי 2012 (IDT)
  • ושוב, אותה פסקה שוב נמחקת [6], ושוב מוחזרת למקום חדש [7]
  • מחיקת טקסט רב (כנראה בגלל חוסר תשומת לב) תחת התקציר "יותר מתאים לכתורת" [8]

לאור כל מה שהבאתי עד כה, אני משחזר לגרסה יציבה, ודורש מבן נחום להפסיק את פעולותיו בערך לאלתר. emanשיחה 15:11, 2 ביולי 2012 (IDT)

אתן לבן נחום להסביר את עריכותיו, אבל גזירת פסקה והדבקתה בשתי עריכות היא פרקטיקה מקובלת מאוד בערכים ארוכים, משום שאחרת השרת עושה פעמים רבות בעיות. גם לך, כמו לשאר המשתמשים, אין רשות לייחס למשתמש אחר כוונות שליליות כשיש בהחלט הסברים אחרים למעשה. נרו יאירשיחה • י"ב בתמוז ה'תשע"ב • 16:14, 2 ביולי 2012 (IDT)
תודה לנרו, הסברתי בסמוך לכל טענה. --בן נחום - שיחה 17:10, 3 ביולי 2012 (IDT)

מניעת סרבול בערך[עריכת קוד מקור]

בפיסקות: "הקרב", "עדויות לגבי הרג נשים וילדים", "לאחר הקרב", "תוצאות הקרב",
מעורבבים זה בזה הנקודות הבאות: "הקרב", "תוצאות הקרב", "הרג אזרחים", "התעללויות", תגובות לטבח", "השלכות של הפרשה".
חלוקה זו תמנע סרבול, תתרום לבהירות המידע, וגם תוביל לצמצול כפילות של המידע שקיימת עכשיו בפסקאות. בן נחום - שיחה 17:18, 3 ביולי 2012 (IDT)
אתה צודק שהערך צריך שכתוב, אבל למרבה הצער אין כרגע מי שיעשה זאת. לדעתי לאור עריכותיך עד כה ודרך התנהלותך מול משתמשים אחרים, אינך האדם המתאים לעשות זאת. יוסאריאןשיחה 20:45, 3 ביולי 2012 (IDT)
היות שלא נרשמה התנגדות לעצם החלוקה הנ"ל (הקנטרנות של יוסאריאן מהווה עבירה על כללי ההתנהגות), אני מבצע.
בשלב זה אני לא משנה מתוכן הערך, רק משכתב בצורה הנ"ל. בן נחום - שיחה 17:39, 5 ביולי 2012 (IDT)
אין צורך במהפכה הגדולה שעשית. הסתפקתי בסדר צנוע יותר. דוד שי - שיחה 20:09, 5 ביולי 2012 (IDT)

דרושה פיסקה:תגובות[עריכת קוד מקור]

התגובות לפרשה, מפוזרות במספר פיסקאו. למען העיצוב של הערך, כדאי לרכז אותם הפיסקה אחת. --בן נחום - שיחה 00:38, 8 ביולי 2012 (IDT)

לא. דוד שי - שיחה 23:44, 9 ביולי 2012 (IDT)


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 04:21, 16 במאי 2013 (IDT)


קישור שבור 2[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 04:21, 16 במאי 2013 (IDT)


קישור שבור 3[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 21:58, 8 ביולי 2013 (IDT)

קישור חדש[עריכת קוד מקור]

פרקי הספר "עלילת דם בדיר יאסין" באתר News1 http://www.news1.co.il/Home/L02-S-00537-00.html

השימוש בספר 'ירושלים, ירושלים' כמקור[עריכת קוד מקור]

לשם השבחת הערך והשתת העובדות בו על מחקר של ברי סמכא אבקש להסיר את הציטוט הלקוח מהספר 'ירושלים, ירושלים', משום שמחבריו, הסופר דומיניק לאפייר והכתב לארי קולינס, אינם היסטוריונים. אמיר גוטהלף - שיחה 06:51, 1 במרץ 2015 (IST)

על מנת לכתוב את הספר ביצעו השניים (ודרך אגב רק בעקבות התיקון שלי גילית שדומיניק הוא גבר, מה שמוכיח שאפילו לא קראת את הערכים אליהם אתה מפנה בוויקיפדיה האנגלית), מחקר מעמיק וראיינו מאות אנשים. הספר שלהם איננו מחקר אקדמי, אלא ספר שנועד להיות רב מכר (כמו ספרם הקודם האם פאריז בוערת?), וככזה הם מבליטים נקודות דרמטיות, כשאינם בוחרים צד כלשהו אלא מעדיפים לתת את הסיפורים האישיים. אם נראה לך מתוך הציטוט כאילו שהם פרו פלסטיניים אני מציע לך לקרוא את סיפורה של אסתר ציילינגולד כפי שהוא מופיע בספר וזה בטוח ישנה את דעתך עליהם. לגבי מקורות, אנחנו בהחלט משתמשים בכתבות בעיתונים כמקור, כך שאיננו פוסלים עיתונאים. אביהושיחה 07:17, 1 במרץ 2015 (IST)
ראשית, נכון. רק בעקבות התיקון שלך תקנתי את מינו של דומיניק. שנית, כדי ללמוד שהם אינם הסטוריונים, וזו הייתה מטרתי, לא צריך לקרוא את כל הערך עליהם. וכן, קראתי על המחקר שערכו לקראת כתיבת הספר. שלישית, לא טענתי שהם פרו-פלסטינים. כל שאני טוען הוא שאם רוצים להעיף את מחקרה של פיטרס, "מאז ומקדם", מרשימת המחקרים בערך פלסטינים משום שהוא מוטה והיא אינה היסטוריונית כטענת המקטרגים, אזי יש להעיף גם את מחקרם של הסופר והעיתונאי. אמיר גוטהלף - שיחה 08:40, 1 במרץ 2015 (IST)
זה עניין רחב הרבה יותר משני ערכים. העובדה הפשוטה היא שאיננו מגבילים את עצמנו, ודאי בנושאים היסטוריים, למקורות אקדמיים. זה נכון גם לפיטרס וגם לירושלים, ירושלים. נרו יאירשיחה • י' באדר ה'תשע"ה • 09:28, 1 במרץ 2015 (IST)
העובדה הפשוטה היא שבערך פלסטינים ובערכי סיכסוך ואידאולוגיה אחרים נעשה ניסיון להשתיק, למסמס, לגמד, להלעיג עמדות שאינן עולות בקנה אחד עם מה שהושרש כעמדה ההגמונית. אמיר גוטהלף - שיחה 09:37, 1 במרץ 2015 (IST)
אתה הרי יודע שההפניה לספר של פיטרס נשארה שם. הניסיון נדחה ולכן אין צורך להמשיך להתלונן. נרו יאירשיחה • י' באדר ה'תשע"ה • 09:41, 1 במרץ 2015 (IST)
אם כך הדבר אני מרוצה. אמיר גוטהלף - שיחה 09:48, 1 במרץ 2015 (IST)

דרישות מקור על מידע שכבר היה לו מקור בערך אולם זה הוסר[עריכת קוד מקור]

אם משתמש:יורי היה טורח לבדוק מי הוסיף את המידע על ביקור הצלב האדום בכפר ומתי - היה מוצא שלמידע כבר היה מקור - אותו הוסיף בעריכה זו משתמש:Effib. מעניין יהיה לברר הכיצד דוללה העדות לאורך השנים, מתי הוסרו המקורות הללו מן הערך, ומי הציב את דרישת המקור ולא טרח לעשות מינימום של עבודת מחקר. ידוע ואין צורך לברר מי הסיר את המידע מהערך והעלים חלק מהעדויות אודות הטבח. מה מניעיו בהעלמת מידע רלוונטי מהערך הזה ופגיעה בפועל במפעל האנציקלופדי של ויקיפדיה, את אלו ניתן רק לנחש. מה תעשה הקהילה בנידון? יוסאריאןשיחה 21:32, 1 במרץ 2015 (IST)

מכל העדויות המפורטות עד מאוד שהיו קיימות בגרסא שהבאתי לעיל נותרה רק זו של עזרא יכין, אחד הלוחמים, שתופסת את רוב הפרק "עדויות לגבי הרג נשים וילדים" ומוזכרת גם בפרק אחר. עדויות הרופאים, אנשי הצלב האדום, אנשי ההגנה והבריטים מסוכמות בשני משפטים נחבאים בין המון מלל של אנשי האצ"ל. מדו"ח הרופאים שהזכיר 91 הרוגים, ופירט את גילאיהם, הדרך בה נהרגו וכיוצ"ב נותר רק מספר הגופות שספרו (ללא 45 הגופות שכבר פונו) - 46. דו"ח של החוקר הבריטי קטלינג נעלם לחלוטין. יוסאריאןשיחה 21:45, 1 במרץ 2015 (IST)
שלום יוסאריאן, אם מדובר בדברים שנעשו בניגוד לכללי הכתיבה כאן. אנא ציין אותם במפורש, וגם ציין את שם מי שפעל כך. לי לא ידוע דבר, ואשמח להתעדכן. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 22:02, 1 במרץ 2015 (IST)
סלח לי אריאל, אבל אני לא מבין מה אתה שח. היתה גרסא ובה פירוט של עדויות של מבקרים באתר זמן קצר לאחר הטבח. עדויות מזעזעות למדי, חלקן מפורטות מאוד. אני משער שעורכים שונים, ובהם משתמש:Yuri כמסתבר, הסירו טיפין טיפין את העדויות השונות, קיצרו אותן, סירסו אותן והסירו אותן עד לכדי שניים שלושה משפטים, בעוד הם "קוברים" אותן תבוך מלל רב ואפולוגטי של אנשי אצ"ל. ייתכן שבשיטה שבעריכה הראשונה שהזכרתי לעיל - ראשית מסירים מקור מפאת קיצור הערך (?) או מסיבה אחרת (יש לברר מי הסיר את המקור לדברי נציג הצלב האדום), אחרי כמה שבועות\חודשים מניחים תבנית "בקשת מקור" על מידע שלא מוצא חן, בלי לבדוק מי הוסיף את המידע, או אם ניתן למצוא מקור או אישוש ברשת. אחרי עוד כמה חודשים, אפשר להסיר אותו בטענה "לא נמצא מקור" - גם כאן - אין צורך בבדיקה מינימלית, עריכה כזו של משתמש ותיק, אפילו של משתמש כידידנו משתמש:בן נחום עוברת מתחת לרדאר של המנטרים.
וכך הופכת הוויקיפדיה ממקור ידע חשוב לאנציקלופדיה בכאילו - כסות של אנציקלופדיה, תוכן של פמפלט. ברוח הזמן. יוסאריאןשיחה 22:14, 1 במרץ 2015 (IST)
יוסאריאן, אסביר לך מה אני שח. אני לא מונח בערך הזה. אין לי מושג מה היה שם קודם, וגם לא בדקתי מה קורה שם עכשיו. אם לדעתך יש בעיה, ואתה גם מבקש טיפול, פרט את הבעיה, בתוספת שמות, וזה יטופל. אין בכוונתי לערוך מחקר. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 22:23, 1 במרץ 2015 (IST)
יש בעיה - המשתמש יורי עשה מעשה בן נחום והסיר מידע בנימוק ״נטול מקור״ בלי בדיקה מינימלית של האפשרות למצוא מקור למידע. בדיקה מינימלית היא חיפוש בגוגל, שהיה מספק מקור אינטרנטי למידע (אישוש). בדיקת הגרסאות קדומות של הערך, שאני הקדשתי לה כ-5 דקות, העלתה שכבר היה מקור למידע, שהוסר מו הערך - ככל הנראה יורי בעצמו הסיר אותו שעה שקיצץ מן הערך את רוב העדות של נציג הצלב האדום. האם הדברים ברורים יותר כעת? יוסאריאןשיחה 23:00, 1 במרץ 2015 (IST)
יוסאריאן, אני יכול להבין את הכעס שלך. מפמפלט של התעמולה הערבית עזרתי להפוך את הערך, ביחד עם רבים אחרים, למשהו פחות או יותר אנציקלופדי. אני רוצה להזכיר לך שוב ש"המפעל האנצילופדי של ויקיפדיה" אמור להביא מידע נייטרלי לקורא ולא לנסות "לחנך" אותו או להעביר לו תעמולה של צד כזה או אחר במסווה של מידע אנציקלופדי. לעניינו, את פסקת ה"עדויות" אני הסרתי לאחר שהייתה לכך הסכמה גורפת בדף השיחה (בניגוד לעמדך - אבל למה שתזכיר את זה). לשני המשפטים הנ"ל מעולם לא היה מקור בפסקה שבה הם הופיעו. כאשר הוספתי את בקשות המקור, עשיתי זאת בצורה מאוד בולטת תוך ציון הדבר בתקציר העריכה. אתה הייתה פעיל באותה עת וערכת את הערך רבות אבל משום לא מצאת לנכון להסב את תשומת ליבי שהיה קיים מקור בפסקה שהסרתי. אני, בניגוד לנרמז בדבריך, באמת ובתמים לא שמתי לב לזה.
לגבי רצונך להחזיר לערך מידע שהיה קיים בפסקת העדויות. ניתן לעשות זאת, אך לא בדרך שבה זה נעשה בעבר (פסקה הכוללת בעיקר ציטוטים ארוכים וטרחניים). אולי אפשר ליצור פסקת "הפולמוס סביב הפרשה" במקום "התייחסות לתוצאות הקרב" שנראית לי פחות מתאימה.
ותפסיק להתשלח. זה לא מתאים לך. לזכותך יש להגיד שהפעם לא עשית את זה בשיטת יוסאריאן. אני שמח לראות שמשהו יצא מהביקורת רבת השנים שלי על תפקודך. יורי - שיחה ⊙ פעם חסום - תמיד חסום ⊙ 22:24, 1 במרץ 2015 (IST)
אני חושב שזכות הדיבור בנוגע לפמפלטים ועריכה רשלנית ומוטת אג׳נדה צריכה להינטל ממך לזמן מה עקב העריכה שבנידון, לפחות. אכן, ׳לא עליך המלאכה לגמור ואין אתה בן חורין להיבטל ממנה' - ועדיין הייתי חושב שאף אחד לא יסיר מידע כה מהותי לערך ויצפה מאחרים שישיבו אותו בצורה שנראית לו נכונה. יוסאריאןשיחה 23:14, 1 במרץ 2015 (IST)
כרגיל אתה מניח הנחות מופרכות ומביא רק חלקי מידע בהתאם למה שנוח לך. כביכול שכחת את הדיון שהיה כאן בו הייתה הסכמה גורפת להסיר את הפסקה המדוברת (אם לא נספור את בובות הקש המפורסמות של חברינו לשעבר). יש לציין שלא הסרתי את פסקת העדויות טיפין טיפין (כאילו בניסיון להסתיר את מעשיי) אלא באבחה אחת תוך ציון המעשה בתקציר העריכה בהתאם. לגבי המקורות למשפטים הנ"ל, אף אחד לא הסיר אותם, לפחות לא בפסקה המדוברת. הסיפור החשוב במיוחד של הילדה והזקנה מתברר הוזכר בשני מקומות בערך (כן, עד כדי כך המצב היה גרוע), פעם אחת בפסקת "עדויות" שהוסרה ושכללה מקור לסיפור, ופעם אחת בפסקת "הקרב" שלא כללה מקור. כאשר הוספתי את דרישות המקור לסיפור בפסקת "הקרב" לא זכרתי שהיה מקור לכך בפסקה שהסרתי זמן קצר לפני כן. מה שכן, היה זה מן הראוי שאחפש מקורות בעצמי בגוגל. אכן לא קשה למצוא לכך מקור. להגנתי אגיד שהייתי עסוק מאוד באותה עת (ביחד עם אחרים) בלנסות להפוך את הערך הזה למשהו ראוי.
ואל תיטול ממני את זכות הדיבור בנושאים כאלה ואחרים. אני יודע שאנשים המחזיקים בעמדות הפולטיות שלך אוהבים לעשות מעשים אנטי-דמוקרטיים כאלה אבל תשתדל להיות שונה. יורי - שיחה ⊙ פעם חסום - תמיד חסום ⊙ 23:30, 1 במרץ 2015 (IST)
יורי, חזרתי וקראתי, ואני רואה שכל דבר ענייני שיכולתי לומר על העדויות ומקומן בערך כבר נאמר ב#לקראת בוררות ובדיון שקדם לו.
בכל אופן - טעית - הסרת מידע שיש לו מקור שקל למצוא, בחיפוש גוגל או בחיפוש בגרסאות הקודמות (כבר לפני חמש שנים טעית כשהנחת את תבנית בקשת המקור, וגרמת למידע להראות מפוקפק בעיני הקוראים. והאחריות לכך עליך, לא עלי, למרות הנסיון המגושם שלך להטיל אותה עלי). הערתי על כך, ואתה - במקום להתנצל ולהשיב לערך את המקורות אותם חיפשת כביכול, תוקף אותי ומתווכח. יוסאריאןשיחה 08:26, 2 במרץ 2015 (IST)
אם הייתה קורא את דבריי הייתה רואה שהודתי שלא שפעלתי נכון במקרה הזה. זה לא מפתיע שיש לך בעיה בלהבין את מה שנאמר לך. הרי אתה מאותם האנשים שכשאומרים להם "איבטח אל יהוד" הם שומעים "שלום". אני עדיין מחכה לראות אותך חוזר בך מהאשמות המכוערות כאילו ביצעתי את פעולותיי שלא בתום לב. יורי - שיחה ⊙ פעם חסום - תמיד חסום ⊙ 09:05, 2 במרץ 2015 (IST)

עדותו של יעקב שפריר[עריכת קוד מקור]

עדותו של יעקב שפריר מספרת הן על השחתת גופות על ידי אנשי האצ״ל, והן על טענתו (שהיא קצת יותר מעורפלת) על כך שרבים מההרוגים נהרגו בתוך הבתים מנשק קל. ערןב - שיחה 23:10, 9 באפריל 2015 (IDT)

זו פעם ראשונה שהוא מעיד? נרו יאירשיחה • כ"ח בניסן ה'תשע"ה • 01:32, 17 באפריל 2015 (IDT)

עריכתי מהיום[עריכת קוד מקור]

פתחתי היום שני פרקים: תעמולה ואמנות ופרק שרידי הכפר. החלק הראשון נוצר על ידי הפרדת תוכן מערך אחר וצירוף תמונה. החלק האחר נוצר על ידי תרגום חלק מהפרק האנגלי המקביל. לצערי, רוב הפרק האנגלי לא רלוונטי וכולל תעמולה שאין סיבה לתרגם אותה. אני חושב ששני הפרקים האלה רלוונטיים מאוד לערך וכדאי להרחיבם. חסר לפי דעתי גם תוכן שיסקור את השימוש באירוע בתעמולה של שני הצדדים. כדאי להרחיב את הפרק שפתחתי עם תוכן רלוונטי. כמו כן, אולי כמה מהירושלמופילים שלנו יכולים להרחיב על שרידי הכפר?

אתייג את משתמש:Ranbar, את משתמש:תמרה ואת משתמש:יונה בנדלאק ואת משתמש:דניאל צבי. אולי יש אצלנו מישהו שגר בהר נוף ויכול להרחיב על החלקים שהשתמרו בתוך השכונה. אתייג את משתמש:Utzli שניסה להרחיב את הערך על הר נוף בתוכן זה, אך נדמה לי שעדיף להוסיף את ההרחבה כאן. גילגמש שיחה 13:03, 18 ביולי 2017 (IDT)

יש לאחרונה התפחות חשובה: הספר של פרופ' טאובר. מהכתבה שנוספה לקישורים החיצוניים עושה רושם שצריך לעדכן בזה את הערך. נרו יאירשיחה • כ"ד בתמוז ה'תשע"ז • 13:16, 18 ביולי 2017 (IDT)
אני לא מכיר את הספר, אבל כמובן צריך לעדכן על פי מחקרים חדשים. התעסקתי היום בפריפריה של הערך - תעמולה, שרידי הבתים ועוד ולא בליבתו. גילגמש שיחה 13:44, 18 ביולי 2017 (IDT)
דוד העביר את התוכן לגבי שרידי הכפר לערך דיר יאסין ואני חושב שבאמת עדיף כמו שהוא עשה. בלי קשר, עדיין צריך להרחיב על התעמולה שעשו כל הצדדים באירועים אלה בזמן המחלמה ואחריה. גילגמש שיחה 21:12, 18 ביולי 2017 (IDT)
סורי שאני לא יכולה לעזור. אין לי די ידע על אירועי דיר יאסין. בהצלחה! תמרה שיחה 22:05, 20 ביולי 2017 (IDT)

ספרו של פרופ' אליעזר טאובר[עריכת קוד מקור]

קראתי את הספר ומצאתי אותו מרתק. על פניו זה אחד המסמכים הנייטרלים ביותר שקראתי הקשורים לפרשה. והוא מסביר היטב מדוע למרות שלא היה טבח מכוון (אם כי רוב ההרוגים לא היו לוחמים, וכללו גם נשים זקנים וילדים) נוצר המיתוס על טבח, ועוד יותר על מעשי הזוועה כביכול. מעבר לאירוע עצמו מסביר הספר את העובדה שלמרות שהערבים היו רוב הם כמעט מעולם לא פעלו כגוף אחד וזו הסיבה שהובסו במלחמה. כל כפר לחם בפני עצמו, ומקרה דיר יאסין רק מוכיח זאת. איש לא בא לעזרת דיר יאסין, לא מעין כרם הסמוכה ולא מהיישובים הערבים האחרים. התושבים לבדם לחמו כנגד האצ"ל והלח"י והובסו לאחר שנגמרה התחמושת שהייתה להם, בעוד שלעזרת האצ"ל והלח"י באו אנשי ההגנה והפלמ"ח וסייעו הן בתחמושת והן ברתק. הסיפורים הבדויים על מעשי האונס שנועדו לעורר את המדינות הערביות השכנות לבוא לעזרת הפלסטינים רק גרמו לבריחה המונית מהכפרים האחרים. ספר מומלץ. אביהו - שיחה 22:36, 17 בספטמבר 2017 (IDT)

אאל"ט גם בני מוריס כתב יותר מפעם על נקודת ההבדל הזאת שבין הערבים ליהודים, בעיקר בהקשר של מלחמת העצמאות ומה שקדם לה. את ממצאיו של טאובר יש להכניס כפסקה נפרדת בערך או כהסתייגות מהדעה הרווחת. יהיה נפלא אם תעשה זאת. yechiel - שיחה 03:12, 18 בספטמבר 2017 (IDT)
נראה לי שכל הערך דורש עריכה וסידור מחדש, כאשר בכל פרק יש להביא את המקורות לטענות השונות. אין צורך להכין פסקה מיוחדת לספר של טאובר, כי מי שיקרא את הערך צריך לקבל את המידע בצורה מרוכזת ולא מפוזרת. לגבי הסתייגות מהדעה הרווחת, אזי זו כבר נקודת השקפה. הוא אומנם דוחה לחלוטין את סיפורי הזוועה על אונס, ריטוש בטנים, קיצוץ אוזניים ושריפת אנשים חיים, אבל גם הסיפור כפי שהוא מספר אותו מציג את האצ"ל והלח"י בצורה לא מחמיאה וגם ההגנה והפלמ"ח לא ממש יוצאים נקיים. בסופו של דבר לא היה טבח מתוכנן, אבל היה טבח. רוב 101 התושבים שנהרגו בכפר לא היו לוחמים, חלקם ילדים קטנים, נשים וזקנים. זה קרה בגלל שערביי דיר יאסין לא הבינו שההתקפה עליהם נועדה לכבוש את הכפר ולכן לא נמלטו בזמן, ומצד שני היה להם לא מעט נשק והם נלחמו על בתיהם עד שהתחמושת אזלה. לאצ"ל וללח"י לא היה מודיעין טוב והם חשבו שכיבוש הכפר יהיה קל הרבה יותר, ולאחר שהיו להם הרוגים ופצועים רבים (כולל מפקדי הפעולה), הם נקטו בשיטה של פיצוץ בתים על יושביהם או השלכת רימונים וכניסה לבתים בתוך כדי פתיחה באש אוטומטית. שיטה זו גרמה לנפגעים רבים בקרב האוכלוסייה. אז נכון שבמשך שנים הייתה טענה על טבח של מאות, ובדו"ח הקודם שקראתי על דיר יאסין (הספר ירושלים, ירושלים) מוצגת תמונה שכיום אני מאמין שהיא מעוותת, אבל נראה לי שכיום הספר של טאובר מתיישר עם ממצאים של אחרים (דוגמת יואב גלבר) וזו לא הסתייגות מהדעה הרווחת. אביהו - שיחה 08:33, 18 בספטמבר 2017 (IDT)
אני בעד שתשכתב. עושה רושם שזו שוב אותה בעיה של הקושי להבחין בין אזרחים ולוחמים בעת הקרב. נרו יאירשיחה • כ"ז באלול ה'תשע"ז • 11:14, 18 בספטמבר 2017 (IDT)
יש לי תוכניות אחרות בוויקיפדיה בתקופה הקרובה. אולי בעתיד. אני לא הייתי קורא לפיצוץ בית על יושביו או זריקת רימון לתוך בית שאין ידע מי נמצא בו "קושי להבחין בין לוחמים או אזרחים". ללוחמי האצ"ל והלח"י לא היה שום ניסיון קרבי קודם. אומנם בהוראות לפני הקרב נאמר להם על ידי מפקד הפעולה שלא לפגוע בזקנים, נשים וילדים, ובכל ערבי שייכנע, אבל כשהם נתקלו בהתנגדות קשה בלתי צפויה הם עשו בדיוק את זה. מלבד זאת היה מקרה אחד שבו בוודאות אין אפשרות להסתתר מאחרי הטיעון "קושי להבחין בין אזרחים ולוחמים בעת הקרב". לוחם אצ"ל קצר במקלע את בני משפחת זיידאן שנכנעו ויצאו בידים מורמות. באירוע נרצחו 11 מבני המשפחה. הוא תירץ זאת תחילה כניסיון לנקמה בשל הפגיעה במפקדו, ואחר-כך טען שלאחד הגברים הערבים היה רובה. אביהו - שיחה 19:23, 18 בספטמבר 2017 (IDT)
אתה עצמך כתבת שבעקבות ההרוגים והפצועים הרבים שהיו להם הם לקחו פחות סיכון ונקטו בשיטה זו, כך שהלשון שבה נקטתי נראית לי סבירה. ייתכן שאילו אתה או אני היינו שם היינו נוקטים בדרך אחרת, ואולי מסכנים את עצמנו ואת שאר הלוחמים שנותרו, לעולם לא נדע. ספק גדול אם הערבים שנלחמו בהם או אלה שגינו אותם לאחר מעשה היו מסכנים את עצמם למטרה כזו. נרו יאירשיחה • כ"ז באלול ה'תשע"ז • 20:44, 18 בספטמבר 2017 (IDT)
אני לא מתווכח על כך. אני רק לא חושב שהביטוי "קושי להבחין בין לוחמים או אזרחים" מתאים למה שהתרחש. לא היה ניסיון להבחין בין לוחמים לאזרחים. אביהו - שיחה 21:37, 18 בספטמבר 2017 (IDT)
ממך הבנתי שבתחילה הם ניסו, עד ששילמו מחיר של הרוגים ופצועים רבים, ולכן עברו לאופן לחימה שמסכן פחות את עצמם ויותר את הערבים, בין לוחמים ובין אזרחים. נרו יאירשיחה • כ"ז באלול ה'תשע"ז • 21:50, 18 בספטמבר 2017 (IDT)
לא היה ניסיון כזה. רוב ההרוגים והפצועים קרו בתחילת הקרב כאשר הכוחות התוקפים נחשפו בקרבה לכפר. כמו שכבר כתבתי לאצ"ל וללח"י לא היה מודיעין טוב. תושבי הכפר התכוננו לאפשרות של התקפה באמצעות חפירת תעלות (באחת מהן נפלה המכונית עם הרמקול שנועד לדרוש מהתושבים להיכנע), הם הקימו עמדות מבוצרות על גגות הבתים, הם אגרו נשק, והם נהגו להציב שומרים (שאחד מהם הבחין בכוח המתקרב של אצ"ל). לאצ"ל וללח"י לא היה מושג מכל זה ולכן הנפגעים הרבים בתחילת הקרב. בשלב מסוים הכוח של אצ"ל חשב אפילו לסגת, אבל קיבל שדר שהכוח של לח"י הגיע למרכז הכפר ולכן המשיך. לכן גם הקרב ארך עד סביבות הצהריים (ולא כפי שכתוב בערך כרגע). הנסיבות שיחקו בסופו של דבר לטובת האצ"ל והלח"י. אף ערבי לא בא לעזרת דיר יאסין המותקפת (רוב הלוחמים שהיו מסוגלים לעזור היו שותפים בהלווית הענק שנערכה באותו זמן במזרח ירושלים לעבד אל-קאדר אל-חוסייני שנהרג יום קודם בקרב הקסטל), הההגנה והפלמ"ח סייעו לתוקפים בנשק, בתחמושת ובפינוי של הפצועים, ואת הבריטים עניין רק דבר אחד, איך הם מסיימים את המנדט חודש אחר-כך בלי נפגעים. הנציב העליון אלן קנינגהאם ניסה ליזום התקפה אווירית כשכבר הקרב הסתיים, רק בתור נקמה בארגונים שהשפילו את הבריטים, אבל גם זה לא קרה בסוף. אביהו - שיחה 07:30, 19 בספטמבר 2017 (IDT)

תיקנתי עכשיו מספרי עמודים בכמה הערות שוליים. האם יש לספר כמה מהדורות שונות עם מספור שונה? Tzafrir - שיחה 21:56, 19 בנובמבר 2017 (IST)