שיחה:צבעים במקרא

חיוכים

חן חן. :) Itzuvit • שיחה • ויקיפדיה בצבע 23:38, 1 בנובמבר 2011 (IST)

ותודה לך ;) יעל י 23:42, 1 בנובמבר 2011 (IST)

לשלב ריבוע צבע בטבלה?

למשל כאן - לא הצלחתי לשלב והשורה זזה שמאלה...:

בסדר הא"ב
שם	צבע		חומרים	הכנה	אתרים	מקור בתנ"ך
ארגמן	ארגמן
תכלת

יעל י 00:17, 2 בנובמבר 2011 (IST)

ככה טוב?! ולמה צריך לציין שזה לפי הא"ב? • אמיר أمير (שיחה) 03:35, 2 בנובמבר 2011 (IST)

תודה רבה, אנסה, יעל י 13:40, 2 בנובמבר 2011 (IST)

שאלה: כיצד ניתן לגדור את ריבוע הצבע - כך שישאר ריבוע ולא יהפך למלבן? בתודה רבה מראש, יעל י 13:32, 4 בנובמבר 2011 (IST)

צבע

או צבע? ‏nevuer‏ • שיחה 17:30, 2 בנובמבר 2011 (IST)

תודה רבה! יעל י 17:43, 2 בנובמבר 2011 (IST)

זהירות!

על מה מתבסס תיאור הצבעים המתאימים לשמות? האם יש כוונה לתת דין וחשבון פילולוגי מינימלי? אני שואל מפני שכבר עכשיו ניכרת בערך שגיאה – "תכלת" אינה תכלת, כידוע. אביעדוס • שיחה ו' בחשוון ה'תשע"ב, 18:28, 2 בנובמבר 2011 (IST)

תיאור הצבעים מתבסס על ספרות המחקר המינימלית, אשר צויינה בלקריאה נוספת.
והמילה תכלת משתמעת במנעד גוונים רחב למדי - לפחות בדו"ח של תכלת - אף כי ערך זה אינו מקור, כמובן.
מה לדעתך יש לשנות/להוסיף בתכלת בערך צבעי המקרא? יעל י 18:31, 2 בנובמבר 2011 (IST)

שאלתי האם יש כוונה לתת דין וחשבון פילולוגי מינימלי, שייתן מצע של ההשערות באשר לצבעים המסומנים על ידי השמות הללו, שכן הם שונים כנראה מהמסומנים של ימינו.

אם יש מידע ומקורות רלוונטיים בערך תכלת, ניתן כמובן להוסיפם. רק שוב: המנעד הרלוונטי הוא כמובן זה שעל פי ההשערות, נוגע למסומן של התקופה המקראית (לא לזה של חז"ל ולא לאלו שלאחריהם).

אם את שואלת, הייתי מתחיל מעיון בכתבה כדי לקבל כיוון. אביעדוס • שיחה ו' בחשוון ה'תשע"ב, 18:42, 2 בנובמבר 2011 (IST)

על איזה כתבה מדובר? אנא תפנה אותי אליה ואל כל מידע עוזר.
אכן, ובהחלט, ספרות המחקר מבוססת על השערות רבות, ולא רק בענייני צבע; לכן בין השאר הערך הזה נכתב קמעא קמעא. הספרים שציינתי ב-לקריאה נוספת מונחים על שולחני ואני כמוהם בהשערות ובתקוות. ערב טוב, יעל י 18:49, 2 בנובמבר 2011 (IST)

הכתבה שקישרתי אליה לעיל... אורן הוברמן, למה אין כחול בתנ"ך?: ומה אפשר ללמוד מזה על אבולוציה, בלשנות וההיסטוריה של מדעי המוח, באתר כלכליסט, 14 ביולי 2011. גיא דויטשר‎ נותן בספר האחרון שלו שתורגם לעברית דין וחשבון מכובד על סוגיית הביטוי הלשוני של צבעים, ובתוך כך דן בצבעים במקרא (אם כי דיונו לא מיוחד לתחום זה). מן הסתם הוא גם מפנה שם לספרות מחקר רלוונטית. אביעדוס • שיחה ו' בחשוון ה'תשע"ב, 19:09, 2 בנובמבר 2011 (IST)

כתבה מעניינת - תודה רבה! יעל י 19:11, 2 בנובמבר 2011 (IST)

נראה לי, כי אכן הדיון הוא פילולוגי - ומבלי לדון במחקר של דויטשר, שאקווה להשיגו בהקדם - אבל לא בתפיסת האור והצבע האנושית עצמה, במבנה הגוף האנושי: המוח או העין או באור הפיזי ובשמש, אף כי גם זאת יתכן, וכאשר המחקר של דויטשר יהיה בידי אשוב ואעדכן כאן. ושוב תודה, יעל י 19:19, 2 בנובמבר 2011 (IST)

בשמחה. לא, לא, ברור: הדיון הוא פילולוגי ולא פיזיולוגי, כמובן (אם כי בטרם הובנו עיקרי התורשה, הועתה גם השארה כזאת, כפי שמספר דויטשר).

בכל מקרה – וזו הפואנטה – חשוב לנקוט משנה זהירות כדי לא למסור כאן מידע שגוי. אביעדוס • שיחה ו' בחשוון ה'תשע"ב, 19:32, 2 בנובמבר 2011 (IST)

מסכימה בהחלט, ובזאת אני מבקשת שתהיה שותף עימי בהמשך כתיבתו, התאות? יעל י 19:35, 2 בנובמבר 2011 (IST)

אני יודע שקל יותר לבקר מלעשות, אבל לצערי אני נאלץ לסרב; זה לא כל כך נופל בתחומי העניין שלי... רק הערתי כי השגיאה קפצה לי לעיניים וחשבתי שכדאי להצביע עליה, ולהאיר לגבי המתודולוגיה והמקורות הדרושים לכתיבת הערך, מוקדם ככל האפשר. אביעדוס • שיחה ו' בחשוון ה'תשע"ב, 21:12, 2 בנובמבר 2011 (IST)

טוב עשית ואז אולי חבל... כי כבר עמדתי לשנות את תבנית "בעבודה" לתבנית "בעבודה שיתופית"; הרי ממילא אתה תעזור לנו כאשר אחזור לכאן עם דויטש, הלא כן? יעל י 21:42, 2 בנובמבר 2011 (IST)

גם אני שמתי לב מיד לבעיה שמעלה כאן אביעדוס. אני מציע להוריד את טור תמונות הצבעים. א. צבע הוא טווח, לא הגוון המסוים שמופיע בטור זה. בחלק מהמקרים ברור לגמרי שבזמן לא התכוונו לגוון שבערך. ב. הרי אין הסכמה גורפת לגבי כל הצבעים. נרו יאיר • שיחה • ז' בחשוון ה'תשע"ב • 00:58, 4 בנובמבר 2011 (IST)

נרו יאיר, איני סבורה שאוכל להענות לבקשתך, מטרתנו לתת מושג כללי לקוראות/ים של האנציקלופדיה, וכבכל אנציקלופדיה אחרת, ועל פי המקורות המחקריים והאנציקלופדיים שאנו מסתמכים עליהם, על כן בקשתך, איך לומר, אדוקה יותר מהאפיפיור, ולא זו רוחנו, שבת שלום, יעל י 01:03, 4 בנובמבר 2011 (IST)

לא מדובר בהיענות של מישהו אלא בדיון ובשיתוף פעולה. על מה למשל את מסתמכת בגוון הצהוב שבערך? נרו יאיר • שיחה • ז' בחשוון ה'תשע"ב • 12:27, 4 בנובמבר 2011 (IST)

לפני הכל, תתפלא, אבל בדיוק הייתי בדרך אל דף השיחה שלך, לומר לך שדבריך על טווח הצבע אתגרו אותי - ויש לי הצעות מרתקות היאך להתמודד עם הסוגיה, כנראה כבר לאחרי שבת, נמשיך בזאת.
לגבי צהוב למשל, אני מסתמכת ישירות על המקורות שהבאתי ב-לקריאה נוספת; אסדר הערות ישירות בכדי שזה יהיה ברור.
אז תודה על הסיעור ובינתיים, שבת שלום יעל י 12:39, 4 בנובמבר 2011 (IST)

הפסקה ששכנה כאן הועברה אל הדיון טווח הצבע להלן

ברכות על הערך הססגוני

אני רואה שהטבלה קצת חסרה בעמודת הקשרים ומופעים. "אדמוני עם יפה עינים וטוב רואי" הלוא הוא דוד המלך. "חכלילי עיניים מיין ולבן שיניים מחלב" מהברכה ליהודה. "וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת". קלאופטרה - שיחה 21:56, 2 בנובמבר 2011 (IST)

תודה רבה! מה שבא מאהבה, הולך אל אהבה - פתגם סיני עתיק יומין^{[דרוש מקור]} והפסוק שהבאת יתווסף כמובן, יעל י 22:10, 2 בנובמבר 2011 (IST)

אם באהבה עסקינן, אז קבלי פסוק נוסף מוקדש באהבה. הוא מכסה את רוב הצבעים המופיעים כאן: "חור כרפס ותכלת אחוז בחבלי בוץ וארגמן על גלילי כסף ועמודי שש מטות זהב וכסף על רצפת בהט ושש ודר וסחרת". מהפתיחה של מגילת אסתר. קלאופטרה - שיחה 22:15, 2 בנובמבר 2011 (IST)

תודה קלאו, אני אסירת תודה על הפסוקים ועל נכונותך להצטרף אל צוות הכותבים של הערך. ליל מנוחה, יעל י 22:19, 2 בנובמבר 2011 (IST)

בצע

יעל, ברור למה התכוונת בצירוף "בצע מתכת" בתקציר הזה, אבל האם המונח הזה קיים? ‏nevuer‏ • שיחה 20:49, 3 בנובמבר 2011 (IST)

שלום נבור, התכוונתי לבצע. לפני המצאת הכסף והמטבע, השתמשו בבצעי מתכת - בד"כ כסף (יסוד) וזהב - כאמצעי תשלום; המתכת נבצעה בגרזן דק או איזמל ונשקלה, ועברה לסוחר תמורת מרכולתו - ומכאן הביטוי "בצע כסף", לאו דווקא במשמעות הקשה שהוענקה לו בעברית המדוברת בימינו. כתבו עליו גם במטבעות ארץ ישראל, ערב טוב, יעל י 21:00, 3 בנובמבר 2011 (IST)

הבנתי אותך כבר קודם, מה שביקשתי הוא שתראי לי שקיים המונח "בצע" או "בצע מתכת" במשמעות הזאת. אנחנו לא יכולים להמציא מונחים. ‏nevuer‏ • שיחה 21:07, 3 בנובמבר 2011 (IST)

בצע הוא מונח בספרות העוסקת במטבעות ובתולדות המסחר, כמו מטבעה, הטבעה (חותם), רושמה, מנה צורי, כור היתוך (כלי) ועוד, שנקווה להכחלתן במהרה בימינו יעל י 21:17, 3 בנובמבר 2011 (IST)

אני מבין, אם כי לדעתי עדיף להימנע במידת האפשר ממונחים טכניים שאינם מופיעים במילונים הרגילים. ‏nevuer‏ • שיחה 21:52, 3 בנובמבר 2011 (IST)

אני מסכים עם קודמי. עדיף להשתמש בשפה מובנת לקורא הלא מיומן. גילגמש • שיחה 12:29, 4 בנובמבר 2011 (IST)

יוצא מהכלל רעיון מקורי

יוצא מהכלל רעיון מקורי שבת שלום משתמש:דניאל ונטורה הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
77.127.4.183 13:32, 4 בנובמבר 2011 (IST)

על התולעת השני תוכלו לקרוא

על התולעת השני תוכלו לקרוא כאן משונה, חלק ממנו העתקתי מכם אז איפוא הוא נעלם. אם תרצו גם להעתיק אליכם. שבת שלום. [[משתמש:דניאל ונטורה] הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
77.127.4.183 14:01, 4 בנובמבר 2011 (IST)

טווח הצבע

הועבר מחטיבת הדיון זהירות שעוסקת בבעיית התכלת

נרו יאיר אמר בדיון לעיל כי בדרכנו אל הזיהוי, יש לקחת בחשבון כי הצבע הוא הוא טווח; כמובן שהערך נבנה על פי מחקרים מוכנים, והם כבר הגדירו את המילים ומשמעותן. על כן באשר לשאלת ההדמיה של הצבעים השונים, יש לתת את הדעת כיצד לנהוג.
אני מציעה להציב בריבועי צבעי הטבע המכלילים כמו אדום וירוק טווחי צבע הלקוחים מן הספקטרום הנראה.

הטבלה הראשונה עוסקת בצבעי הטבע - והללו לא השתנו - כך אנו מניחים במדע בן זמננו - מאז העת העתיקה. לכן מנעד הצבעים הכולל הנוגע אליה הוא הספקטרום האנושי. השאלה הפילולוגית בנוגע לצבעי הטבע נפתרת בחלקה לגבי אדום, ירוק ואחרים (ולא לגבי שרק ואחרים) - ניתן לחתוך ממנה פיסות צבע ולהציב בריבועים, מה דעתכם? יעל י 19:17, 5 בנובמבר 2011 (IST)

זה ודאי עדיף מהמצב הקודם. אבל האמנם אין שום מחלוקת למשל לגבי ירוק וצהוב? נרו יאיר • שיחה • י"ב בחשוון ה'תשע"ב • 01:53, 9 בנובמבר 2011 (IST)

נשתדל להביא כל דעה שנוגעת לנושא, יעל י 01:05, 14 בנובמבר 2011 (IST)

יופי של ערך אבל

נראה לי שהוא ממש ממש לא מוכן עדיין. בדיוק הבת שלי שאלה אותי על הנושא וחשבתי שמצאתי משהו טוב והתאכזבתי קשות.. לא כדאי לשים אותו קודם קצת בארגז חול לפני שמעלים אותו לאנציקלופדיה רצינית כמו הויקי? 79.183.210.88 17:58, 11 בנובמבר 2011 (IST)

אשמח לדעת מהי שאלת בתך, יעל י 01:05, 14 בנובמבר 2011 (IST)

לא עוצרים באדום

יש מספיק ראיות לכך שהמושג "אדום" במקרא אינו מתייחס לצבע. מי שחושב שלנזיד עדשים צבע אדום, כנראה לא ראה נזיד עדשים מימיו, ואם דודי צח ואדום, איך זה שקווצותיו תלתלי לילה? חבר'ה, לא הכל בחיים טרוויאלי, ולכו לעשות שיעורי בית לפני שאתם כותבים אנציקלופדיה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

את/ה מוזמנ/ת לשלוח לנו תמונה או קישור לתמונה של נזיד עדשים - בכדי שסופסופ נדע איך הוא נראה. בברכה, יעל י 00:22, 24 בנובמבר 2011 (IST)

שלום. אני לא האנונימי הקודם כי אם פלוני אחר. הערך באמת כתוב לא ברמה מספיק טובה. כדאי להעביר אותו (או חלקים ממנו) לארגז חול, לעדכן שם ורק כשהוא מוכן להעביר למרחב הערכים. חבל שערך כה חשוב נראה לא טוב.

וקצת המלצות על אתרים אחרים:

• http://tora.us.fm/tnk1/ljon/sug/EcmCva.html אם כי יש לקחת בערך מוגבל ביותר כל מה שהבחור כותב כי הוא מסתמך על הרגשתו הפנימית ולא נותן סימוכים לכלום
• http://www.ridingthebeast.com/articles/colors מאמר באנגלית Color Symbolism and Color Meaning in The Bible
• http://www.keyway.ca/htm2004/20040826.htm עוד מאמר באנגלית על הצבע הלבן The Color of All Colors
• http://www.allthingsexpounded.com/2010/02/the-color-red-in-the-bible עוד אזכורים של אדום במקרא (אנגלית)
• http://mikrarevivim.blogspot.com/2011/02/blog-post_20.html מאמר בעברית "צבעי האהבה בשיר השירים"
• http://www.haayal.co.il/thread?rep=554646 דיון נחמד וארוך על משמעות הצבעים באייל הקורא
• אוסף לינקים בויקיטקסט

הערה: יש לקחת את האתרים באנגלית גם בערבון מוגבל משום שהתרגום בהכרח נתן פרשנות לצבע שהיא לא בהכרח המשמעות המקורית
בברכה, פלמוני 79.183.69.133 01:13, 24 בנובמבר 2011 (IST)

תודה רבה, הערך נמצא בבנייה, ונכון לעכשו הוא מספר מידע על צבעים בתנ"ך. יסולח לי - אולם רוב הקישורים לעיל אינם מחקרים שאפשר להסתמך עליהם, לכתחילה, אני מסכימה איתך שהמאמרים באנגלית בערבון מוגבל וספק אם כדאי להכניסם אל הערך, אשר נבנה קמעה קמעה בשל הצורך לברר עניינים רבים. כמובן הערך הינו חשוב ומעניין רבים, ודווקא משום כך, נלקטות אבני הבניין שלו בקפידה. לאור הערות האלמוני הקודם, והערות נוספות בדף זה, יש לומר בקול רם כי פרשנות הצבעים חלוקה בעניינים שונים, ואך טבעי הוא שבתרבות בת אלפי שנים, ישנן פרשנויות שונות בענייני הסמנטיקה של הצבע, כמו בעניינים אחרים. הכלל הוא להביא את כל הדעות ולהציג אותן כאן על פי ספרות המחקר. בברכה, יעל י 01:20, 24 בנובמבר 2011 (IST)

את צודקת שהערך בבניה. יש הערה גדולה המעידה על כך. אבל את מפספסת את עיקר ההערות - השאלה היא באיזה שלב ראוי לו לערך להיות מוצג קבל עם ועדה? במבצו הנוכחי נראה שחלקים מועטים שווים הצגה ולחלקים אחרים עדיף להעבות קצת לפני שמעלים למרחב הראשי. לדוגמא - להציג כעת אדום, זהב, כסף, נחושת ואולי צבעים נוספים, ואת השאר לשלוח לארגז החול עד שימצא הזמן לעבות אותם. הבניה הקמעתית של הערך לא צריכה לבוא על חשבון המשתמש ההדיוט, החושב שויקיפדיה היא אנציקלופדיה אמיתית ולא מודע לעבודה הרבה המושקעת בבנית הערכים.

ועוד משהו - כדאי לשבור את הערות השוליים לכמה עמודות. ראיתי זאת בכמה ערכים, לא זוכר כרגע איך. וכן המושג "ספרות המחקר" לא צריך להופיע בערך. פשוט לתת הפניה למקורות בהערות השוליים. הקורא כבר יבין שזה "ספרות המחקר". 79.183.69.133 01:38, 24 בנובמבר 2011 (IST)

אני חושב שאין ספק שההאדום המוזכר במקרא הוא האדם שאנחנו מכירים. שהרי הדם מוזכר כצבוע באדום, והרי אין חולק על צבעו של הדם, וגם אין יותר מצבע אחד לדם, בשונה מעדשים שיש להם מספר צבעים ואולי צבעם משתנה לאחר בישול. ייתכן מאוד, שהמקרא מכנה אדום מספר צבעים הדומים זה לזה, כמו אדום ממש (דם), וצבעים דומים של עדשים (ראו בערך עדשים כיצד הן נראות) ויין. טישיו - שיחה 01:56, 24 בנובמבר 2011 (IST)

טישיו, אפשר בבקשה מראה מקום היכן נכתב במקרא שהדם הוא אדום? ואגב, כשמבשלים עדשים כתומות (כי אדומות אין) מקבלים מרק צהוב. (אלמוני שלישי) 77.127.100.232 08:26, 24 בנובמבר 2011 (IST)

"אלמוני שלישי" היקר, בכדי שהדיון יהיה מועיל, נא להכנס לחשבון המשתמש שלך, בברכה, יעל י 08:29, 24 בנובמבר 2011 (IST)

יעל היקרה, אני רוצה להאמין שבויקיפדיה אין קשר בין יעילות הדיונים לבין זהות המשתתפים בהם. 77.127.100.232 08:33, 24 בנובמבר 2011 (IST)

מלכים ב ג, כב: "וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה עַל הַמָּיִם וַיִּרְאוּ מוֹאָב מִנֶּגֶד אֶת הַמַּיִם אֲדֻמִּים כַּדָּם". ‏nevuer‏ • שיחה 12:11, 24 בנובמבר 2011 (IST)

הצבע הירוק

בספר תהילים, פרק ס"ח, פסוק י"ד מובא הפסוק ” אִם תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף וְאֶבְרוֹתֶיהָ בִּירַקְרַק חָרוּץ”.רש"י מפרש "בירקרק חרוץ" - פתר דונש בן לברט החרוץ הוא זהב, ולכך נתנו המשורר אצל הכסף. וירקרק החרוץ הוא הזהב אשר יובא מארץ החוילה ומארץ כוש זהב טוב מאד מאד לא הוא ירוק ולא הוא אדום ולכך קראו ירקרק כמו (ויקרא י"ג) לבן אדמדם שאינו לא לבן ולא אדום לכך נכפל ירקרק אדמדם. מרש"י לא ברור מהו הירוק ומהו האדום. לעומת זאת בתוספות הרא"ש על מסכת נדה דף י"ט ע"ב מוכיח מפסוק זה שהצבע הירוק שבתלמוד ובמשנה הוא הצבע הצהוב, צבעו של חלמון הביצה. באופן דומה כתב בתוספות שם שמדובר בצבע האתרוג כאשר הוא בהיר ולא כאשר הוא כהה. טישיו - שיחה 01:25, 2 בדצמבר 2011 (IST)

נפלא! :) יעל י 01:26, 2 בדצמבר 2011 (IST)

אני חושב, שמן הראוי לציין בערך שירוק המקראי הוא ככל הנראה צבע הצהוב. צבע הצהוב הוא ככל הנראה צבע אחר, צבעו של הנחושת. טישיו - שיחה 01:27, 2 בדצמבר 2011 (IST)

בהחלט תצויין, ליל מנוחה ;) יעל י 01:28, 2 בדצמבר 2011 (IST)

סומך עליך, ליל מנוחה... טישיו - שיחה 01:29, 2 בדצמבר 2011 (IST)

טקסט הפתיחה

שלום יעל י, יישר כוחך על הערך המרתק. זוהי הסיבה שהחלטתי להסב את תשומך ליבך למספר תקלדות בפסקת הפתיחה. כמו כן, חלק קטן מהניסוח אינו ברור לחלוטין, וכיוון שזהו הטקסט היחיד כרגע שהקהל הרחב רואה, החלטתי להציע לך שינויים קלים בניסוח: חומרי הצבע שבהם השתמשו בתקופה שבה נכתב ונערך התנ"ך, נלקחו ישירות מהטבע הסובב את האדם. הם הופקו מעפר צבעוני ומבעלי חיים וחלקם עובדו בעבודת יד או במכונה. החומרים יועדו למגוון צרכים: ליצירת תמרוקים ואבקות איפור, כגון הכחל והסרק, ליצירת אריגים, לצביעת כלים וקירות ולציור אמנותי . הטכניקות הללו חדרו לחיי התרבות והחברה באזור הסהר הפורה, הכולל את ארץ ישראל בתקופה הישראלית.

ראי גם: סרק באות ס' ולא ש' מסכת שבת (דף צ"ה ע"א) שנינו בברייתא, "רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי אליעזר, אשה לא תעביר סרק על פניה בשבת מפני שצובעת. ופירש רש"י, סרק הוא צבע אדום שעשוי ..." בהצלחה עם ההמשך. --אילילה - שיחה 23:59, 3 בדצמבר 2011 (IST)

תודה רבה לך אילילה, נשמע משכנע מאוד - בהחלט אקח מתרומתך, שבוע טוב יעל י 00:04, 4 בדצמבר 2011 (IST)

שם הערך+טבלאות

ערך מעניין ונושא מעניין, אך אני מציע שני שינויים:

1. שם הערך צריך להיות צבע במקרא או צבעים במקרא.
2. יש להחליף את הטבלאות בפסקאות, כך מקובל בוויקיפדיה כשאפשר. לדוגמה:

זהב

הזהב הוא מתכת צהובה שנקראה במקרא גם "חרוץ", "כתם" ו"פז". בנוסף נמנו כשישה שמות תואר לזהב, שציינו כנראה את צבעו, יציקתו או הטבעתו, או שניים מהם יחדיו. לדוגמה, "זָהָב טָהוֹר", "זָהָב טוֹב", "זָהָב מְזֻקָּק" [...] הזהב שימש לקישוט בני אדם ומבנים: "תּוֹרֵי זָהָב"{{הערה|מגילת שיר השירים, פרק א', פסוק י"א ו"גלילי זהב" שהצטיינו בצורתם הסימטרית ועל כן, דומו במגילת שיר השירים לידיו של האהוב. כמו כן שימשה המתכת לקישוט הגוף והמרחב וליצירת כלים שונים, ובכלל זה כלי פולחן, כמו למשל בבית המקדש, ולהפקת אמצעי תשלום, כגון מטבעות, מראשית העת העתיקה.

---

חי _{◣ 2.02.2012, 16:26 (שיחה)}

תודה, הנושא מורכב למדי והערך עודנו בבנייה - על כן הטבלאות עדיפות לדעתי בתהליך ארגון המידע ואף גם לאחריו. "צבעי המקרא" כולל את "צבע במקרא" או "צבעים במקרא" והיבטים נוספים של תפיסת הצבע ופרשנותה בתרבות העברית והיהודית לדורותיה. את/ה מוזמנ/ת להכנס למשתמש/ת שלך. יום נעים, יעל י 16:28, 2 בפברואר 2012 (IST)

שם הערך

אני מציע לשנות את שם הערך, ל"צבעים במקרא" המגדיר לדעתי בצורה מדוייקת יותר את תוכן הערך, מכמה טעמים. לשיקול דעתכם. טיפוסי - שו"ת 10:04, 3 בפברואר 2012 (IST)

מסכים, וראה את הפסקה לעיל. חי _{◣ 3.02.2012, 10:06 (שיחה)}

חי וטיפוסי הערך עודנו בבניה, אנא בבקשה התחשבותכם. אם כל כך מרגיש צבעים במקרא אעביר, ובהמשך אבקש אנא לתת לנו לבנות הערך ללא הערות על טבלאות/פסקאות ובדומה; ולאפשר את ארגון המידע בהדרגה, יש מסכים? יעל י 10:14, 3 בפברואר 2012 (IST)

האם את אינה מעריכה הערות וביקורת בונה? אנא הבהירי. על כל פנים השינוי שעשית לשם החדש נראה מוצלח. טיפוסי - שו"ת 10:22, 3 בפברואר 2012 (IST)

כמי שבונה את הערך בעזרתם של עמיתי בודאי שאני מעריכה; אבל גם אעיר על מה שמפריע לבניה זו, האם אינך מעריך הערות וביקורת בונה? שבת שלום, יעל י 10:27, 3 בפברואר 2012 (IST)

מראות נגעים

לבוני ובונות הערך הנפלא, שימו לב לדיני הנגעים ומראותיהם המפורשים בתורה בהרחבה, ורצוי לתת לעניין זה ביטוי הולם בערך, דבר שידרוש גם עדכון הפתיח, שכן במקרה זה מדובר על מראות רבות שאינם קשורים לצביעה מעשה ידי אדם העשויי מחומר זה או אחר, אלא בצבעים טבעיים של נגעים וצרעת בגוף האדם. טיפוסי - שו"ת 10:37, 3 בפברואר 2012 (IST)

אשמח אם תפרט כאן בנושא החשוב; מעט ממנו מוזכר בערך למשל בצהב או בירק (והערך עוסק בצבעים טבעיים וצבעים מלאכותיים). מה לדעתך כדאי להוסיף? יעל י 10:40, 3 בפברואר 2012 (IST)

שתי הערות לגבי התכלת

לא רציתי לקבוע עובדות בשטח:

• נראה לי קצת מטעה לשים תמונה של ינטינה בשורה של התכלת. חוץ מד"ר קפלן אף חוקר כיום לא שותף להשערת הינטינה, כל המקורות המדעיים שמצאתי מדברים על ארגמון קהה-קוצים או ארגמון דומה לו.
• בכיתוב של תמונת הצנצנת עם הצבע מוסבר שמדובר בארגמון חד קוצים, ואילו בהסבר בויקישיתוף כתוב שמדובר ב-Hexaplex trunculus שהוא ארגמן קהה קוצים.

תודה עצומה על הערך! החבלן • אשמח לתגובות • מועדון החלל הוויקיפדי ממריא 00:33, 20 בפברואר 2012 (IST)

חן חן :) בעניין התכלת יש לפחות שתי דעות עיקריות באשר למהות הצבע, אבל את הינטינה אעביר אל החומרים למטה, וגם את הצנצנת, כהערתך יעל י 00:50, 20 בפברואר 2012 (IST)

תוכלי להפנות אותי למקורות בנושא? לא ידוע לי על שתי דעות עיקריות. לפי הידוע לי, השערת הינטינה אינה מקובלת מכמה סיבות. העיקרית שבהן: ככל הנראה לא ניתן לצבוע אריגים מהחומר המופק ממנה. החבלן • אשמח לתגובות • מועדון החלל הוויקיפדי ממריא 01:00, 20 בפברואר 2012 (IST)

הינטינה היא של הרב הרצוג וממשיכיו - זה באשר למקור הצבע הטבעי בימי קדם (ואולי גם למי שרוצה להדר במצווה היום). באשר למשמעות השם תכלת בימי קדם (גם צבע, וגם חומר, וגם) שני צבעים: כפי שפורט בטבלה, בהתבסס על אברהם אבן שושן ולוי יצחק רחמני - הערות 89 ו-90. בברכה, יעל י 01:06, 20 בפברואר 2012 (IST)

הרב הרצוג העלה את הינטינה בתור "השערה קרובה אל הדעת" (כלשונו), אך לא שלל את הארגמון. היה וודאי לרב הרצוג שהתכלת של המקרא הופקה מאותו מין שחכמי יוון מדברים עליו. כיום על פי ממצאים ברורים (עייני בערך ארגמן צורי באנצ' העברית) הוכח שבעולם העתיק היו צובעים בארגמונים. כיום חוץ מד"ר קפלן אין מי שאוחז בדעת הרב הרצוג.
כיום רוב האנשים שמטילים תכלת בציצית קונים תכלת הצבועה בארגמון קהה קוצים, חסידי ראדזין וברסלב עדיין הולכים באופן עיוור אחרי הדיונון (למרות שהוכח שהצבע לא מופק מהדיונון אלא מהחומרים שמוסיפים). אין אף אחד שהולך עם תכלת מינטינה מכיוון שעוד לא מצאו את השיטה לצבוע בה. אגב, הטלת תכלת בציצית אינה הידור מי שאינו שם תכלת בציצית זה מפני שהוא סבור שאין זיהוי ברור ולא מפני שהוא סבור שזה אינו חיוב גמור. (לי אגב, כפי שאת יכולה להבין יש תכלת מארגמון). בשמחה ובברכה, החבלן • אשמח לתגובות • מועדון החלל הוויקיפדי ממריא 01:23, 20 בפברואר 2012 (IST)

ועוד הערה

למיטב ידיעתי, המשפט "עם זאת, בתקופת התלמוד התקשו להגדיר מהי התכלת המקראית." נובע מהבנה לא נכונה. בתקופת הגמרא ידעו בדיוק מהי התכלת המקראית (בתקופת התלמוד עדיין הייתה תעשיית תכלת בארץ ישראל וממנה ייצאו לבבל). הדיון בגמרא הוא כשאתה קונה חוט תכלת כיצד תדע שהוא נצבע בתכלת מארגמון קהה קוצים ולא מאיסטיס (קלא אילן), הגמרא מביאה שתי בדיקות (כימיות) יחסית מסובכות שתכלת מארגמון תעמוד בהן ותכלת מאיסטיס לא. הדמיון בין שני סוגי הבדים נובע מכך שבשניהם הצבען זהה- מולקולת אינדיגו (אגב, צריך לכתוב על מולקולה הזו ערך. אולי אני אטפל בכך). החבלן • אשמח לתגובות • מועדון החלל הוויקיפדי ממריא 20:24, 25 בפברואר 2012 (IST)

"התקשו להגדיר" - כך טוען (במילים אחרות) המלומד הרב שלמה זלמן אריאל. אם ישנה טענה נוספת בספרות המחקר - היא תובא בנוסף אליו. אשמח אם יהיה ערך על המולקולה הזו. יעל י 20:29, 25 בפברואר 2012 (IST)

אני אשמח אם תביאי מקור או ציטוט שבו הוא כותב כך. אני למדתי את הסוגיה, עיינתי בפרשנים, ראיתי הרבה מחקרים על התכלת ביהדות- כזה פרוש עוד לא פגשתי. ספרות המחקר הכללי וודאי אינה סוברת כך- המחקרים מראים שעד הכיבוש הערבי הייתה תעשיית תכלת בארץ ישראל. יש מספר מקומות שרואים בגמרא שהיו אמוראים שהתעסקו בתכלת (סנהדרין י"ב א, מנחות מ"ב ב). התכלת פסקה מעם ישראל עם הכיבוש הערבי, בתחילת תקופת הגאונים, שהחריב את כל תעשיית התכלת באזור. אולם כנראה עד לתקופת הראשונים כנראה עוד ידעו מהו החילזון (רמב"ן בפירוש לשמות כ"ח ב'). אם תרצי יש לי עוד מקורות לכל הנ"ל. החבלן • אשמח לתגובות • מועדון החלל הוויקיפדי ממריא 20:45, 25 בפברואר 2012 (IST)

המקור: הערך תכלת באנציקלופדיה מאיר נתיב. בודאי שהייתה תעשיית תכלת כפי שציינת, וגם יש לנו ערך חדש נפלא הנוגע בכך. אולם השאלה היא אם האמוראים הסכימו מהי התכלת המקראית? הרב ש"ז אריאל הצביע על המחלוקת. אני משערת שגם בתקופת המקרא לא הייתה תכלת אחת, אלא שהכינו מחומרים שונים באתרים שונים. מכל מקום, התכלת התלמודית אינה בתחום הזמן של הערך. נדון בה בצבעים בתלמוד. בברכה, יעל י 20:55, 25 בפברואר 2012 (IST)

1) אנציקלופדיה מאיר נתיב היא מקור תורני ולא מחקרי- "ללא כל אבק של חקירה ובקורת".
2) בספרות התורנית שהתמחתה בנושא ברור ומובן שהיה מקור אחד לתכלת. הדבר מוכח מכמה מקומות- התוספתא "התכלת אינה כשירה אלא מן החילזון", עשרות מקומות שהמשנה והגמרא אומרת שקלא אילן פסול, ברייתות שמסבירות מהו חילזון התכלת ומדוע הוא יקר, ועוד ועוד... גם כל ספרות המחקר התורנית העכשווית סוברת שיש רק חילזון אחד כשר (עייני במקורות בערך חידוש מצוות התכלת.
3)ספרות מחקר- כפי שאפשר לראות בערך תעשיית ייצור וצביעת הארגמן בחופי ארץ ישראל ברור לכל החוקרים שהתכלת הייתה ממין ממשפחת הארגמוניים עם העדפה לארגמון קהה הקוצים. את יכולה לבדוק זאת בעצמך באמצעות חיפוש המילה tekhelet בגוגל סקולר, או בחיפוש במאמרים המדעיים כאן (רוב המאמרים הינם תורניים, ישנה תיקייה של מאמרים מדעיים).
4) על פי המחקר הארכיאולוגי, בתקופת המקרא היה רק חומר אחד שממנו היה ניתן לצבוע תכלת- ארגמון. האיסטיס הגיע בתקופת המשנה למהודו לאזורנו. החבלן • אשמח לתגובות • מועדון החלל הוויקיפדי ממריא 22:40, 25 בפברואר 2012 (IST)

תודה על שפעת המידע והמקורות, הם ילמדו בקפידה. בענין האיסטיס - הסתמכתי על לוי יצחק רחמני (מצויין המקור בערך); אם ישנה דעה נוספת היא תובא; רחמני באשר לאיסטיס התכוון לצביעה אומנותית וכדומה ולא לציצית. ודברי הרב אריאל: "צבע התכלת בימים קדומים היה נעשה מדם החילזון, אבל כבר בימי התלמוד לא היתה התכלת מצויה, כי לא היו בקיאין לבחון בין תכלת בצבע חילזון ובין תכלת בצבע קלא אילן שדומה לתכלת (מנחות מ')". מה דעתך? יעל י 22:51, 25 בפברואר 2012 (IST)

אם אני מבין נכון, כוונתו היא לאמור בתלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף מ', עמוד א'- "והלא כל המטיל תכלת בסדינו (בגד העשוי מפשתן) בירושלים אינו אלא מן המתמיהין". כוונת הגמרא שבירושלים לא היו מטילים תכלת בציצית פשתן, מכיוון שאי אפשר לצבוע תכלת על פשתן, אלא דווקא על צמר, וערבוב של תכלת ופשתן אסור משום שעטנז. הגמרא מסבירה שעקרונית בציצית הותר לשים פתילי תכלת בציצית פשתן אלא אסרו לעשות כן "לפי שאין בקיאים" (שם, שם). הפרשנים שאני מכיר מפרשים שהכוונה היא שמכיוון שאנשים לא ידעו שיש היתר מיוחד לשעטנז בציצית הם יבואו להתיר גם במקרים שאסור. כנראה שהוא מצא פירוש שהכוונה שמכיוון שעלולים בטעות להטיל קלא אילן בציצית, וההיתר לשים חוטי צמר בציצית פשתן הוא רק בתכלת ולא בקלא אילן, פטרו ציצית פשתן מתכלת. אחרי כל האריכות עדיין לא ברור לי למה הוא התכוון מכיוון ששם מדובר על בגד פשתן ספציפית, אולם בשאר הבגדים אין בעייה כזו.
ייתכן שכוונתו למה שנזכר בתלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף מ"ב, עמוד ב' "תכלת אין לה בדיקה ואינה ניקחת אלא מן המומחה". בהתחלה הגמרא חשבה שהכוונה שאין לה בדיקה אם מדובר בקלא אילן או בתכלת מארגמון אך למסקנה הגמרא אומרת שאפשר לבדוק האם מדובר בקלא אילן או בארגמון ואין בדיקה האם צבעו לפי דיני הצביעה (לצבוע לשם מצוות ציצית, לא לצבוע פעמיים באותו צבע ועוד) ולכן חייבים לקנות מאדם נאמן. גם אם מדובר בגמרא ההיא לא ברורים לי דבריו.
מה שוודאי נכון שבזמן הגמרא, וייתכן שכבר בזמן המשנה, היו כבר קשיים ניכרים באספקת התכלת מכיוון הרומאים הטילו הגבלות חמורות על תעשיית התכלת (כמפורט בערך תעשיית ייצור וצביעת הארגמן בחופי ארץ ישראל#הארגמן במסורת הקלאסית), הדים לכך יש בתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ב, עמוד א'- "זוג בא מרקת ותפשו נשר ובידם דברים הנעשה בלוז ומאי ניהו תכלת בזכות הרחמים ובזכותם יצאו בשלום". מסופר שם על יהודים שניסו להבריח תכלת מטבריה (רקת) לבבל והרומאים (נשר) תפשו אותם אך ברחמים גדולים הם יצאו בשלום. המסר החידתי מעיד שהייתה סכנה גדולה בכל נושא תעשיית התכלת. הבעייתיות באספקת התכלת גרמה ככל הנראה לבעיות של זיופים ורמאויות הגמרא הייתה צריכה להדגיש שאפשר לקנות רק מאדם נאמן ולא מכל אחד. החבלן • אשמח לתגובות • מועדון החלל הוויקיפדי ממריא 00:27, 26 בפברואר 2012 (IST)

מאלף מאוד, ישמר לצבעים בתלמוד. באשר ל"בקיאות לבחון" - מכיוון שיש דעות שונות, אבל התלמוד אינו בתחום התקופה של הערך, הרי שאסיר את המילים לעת עתה, לילה טוב :) יעל י 00:34, 26 בפברואר 2012 (IST)

תודה, ותודה על הערך . לילה טוב. החבלן • אשמח לתגובות • מועדון החלל הוויקיפדי ממריא 01:16, 26 בפברואר 2012 (IST)

הצעה לחלוקה מחודשת של הפרקים

משהו בסגנון דלהלן - רק סידור מחדש

1. צבעי הספקטרום
   1. משפחת האדומים
      1. אדום
      2. ארגמן - אדום כהה, בורדו; יש הסוברים, כי הוא התכלת בתוספת גוונים. וכן, יש הסוברים, כי הוא הכרמיל
      3. חכליל - חכליל הוא אדמדם‏
      4. כרמיל - צבע אדום או ארגמן
      5. פארור - יש המפרשים אותה כהסמקה או אודם הפנים
      6. שני - אדום כחלחל סגול
      7. שרק - גוון אדמדם
      8. ששר - צבע אדום משובח
   2. משפחת הכתומים
      1. כתם - זהב מובחר
      2. זהב - מתכת צהובה, זהב, נקראת גם "חרוץ", "כתם", "פז"
      3. נחושת - מתכת בצבע צהוב או אדמדם
      4. פז - זהב מובחר
   3. משפחת הכחולים סגולים
      1. תכלת - כחול בהיר או סגול
   4. משפחת הצהובים ירוקים
      1. צהוב -
      2. ירוק, יָרֹק, ירקרק -
   5. משפחת הלבנים
      1. לבן
      2. צח - דומה ללבן
      3. צחור - דומה ללבן
      4. כסף - מתכת לבנה
   6. אחרים
      1. שחור -
      2. חום - צבע כהה שחור אדום‏

Doronve - שיחה 02:16, 25 בפברואר 2012 (IST)

מציעה לחכות עם הארגון מחדש עד ש: א. אשלים את העבודה (הסידור ע"פ א"ב מקל עלי). ב. יתבררו יותר מנעדי הצבעים השונים ומשמעות המילים המציינות צבעים. בברכה, יעל י 19:20, 25 בפברואר 2012 (IST)

האם ממש ממש חייבים לכתוב על כל חומר צבע שהוזכר במקרא?

אולי עדיף לכתוב הכללות ולהרכיב בעניינים עקרוניים. הרי לא כותבים פה מדריך לצבעי הנוסע בזמן. 94.159.215.3 19:36, 25 בפברואר 2012 (IST)

האמת היא שלא חייבים כלום... אבל אם כבר עושים מאמץ, ראוי שיהיה מקיף. כך הערך יהיה אנציקלופדי, וסטודנטים שירצו לגזור מהערך ולהכליל - יוכלו בהנאה מרובה.Doronve - שיחה 19:39, 25 בפברואר 2012 (IST)

תודה דורון. יעל י 19:51, 25 בפברואר 2012 (IST)

זהו, שרשימת דוגמאות מלאה במקום דיון בעקרונות, זה ממש לא אנציקלופדי, לא מדעי ולא מועיל לסטודנטים. זה ברמה של ספר בישול. 94.159.205.5 20:13, 25 בפברואר 2012 (IST)

זהו, שלא שמת לב שעל הערך יש תבנית בעבודה, שמשמעותה, שהערך עדיין אינו גמור. אילי, --אילילה - שיחה 21:31, 25 בפברואר 2012 (IST)

כחול

כחול לא מוזכר במקרא, למיטב ידיעתי. כשהוא מוזכר, הוא מוזכר ככל הנראה כתכלת, המופיעה כאן בנפרד. אם כן, יש למחוק את ה"כחול" מכאן טישיו - שיחה 07:07, 29 במרץ 2012 (IST)

בספר יחזקאל, כג 40 - נכתב: "כחלת עיניך ועדית עדי". בלכסיקון מקראי, בערך צבעים, (עמ' 762) מתייחסים אל צבע זה, ובמחקרים נוספים. בברכה, יעל - שיחה 09:11, 29 במרץ 2012 (IST)

חסר

מצוין לא מושלם יש עוד הרבה צבעים הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
95.86.98.133 13:00, 13 ביולי 2012 (IDT)

שכתוב עמוק

נכתוב זאת בפשטות: הערך דורש שכתוב עמוק.
הייתי משנה אותו לפי הפרקים הבאה:

• סיכום של הערכים הרלוונטים בלכסיקון מקראי, בקונקורדציה החדשה ובעוד ומאמרים ספרים קשורים.
• לכל צבע לתת פרק משלו (ואם ישנם מספר צבעים דומים - נניח אדום ואדמוני - לאחדם)
  • הציטוט המתאים (אחד אמור להספיק)
  • רמת הזיהוי בימינו, עם מקורות אפשריים.
  • על רוב התמונות אפשר לוותר - הרי ניתן לראותם בערך המתאים על הצבע עצמו
  • אזכורים במשנה ובמקורות יהודיים אחרים
  • אטימולוגיה של המילה + אזכורים חוץ מקראיים (אם יש, ותלוי ברמת הזיהוי לעיל)

כמובן מוזמנים להציע שינויים. ערך דומה הוא בעלי החיים במקרא שגם בו יש בעיות דומות (של זיהוי וכיו"ב). Doronve - שיחה 16:52, 29 באוקטובר 2012 (IST)

אני מתנגדת לשינוי הזה. אשמח לשיכלול הערך. בברכה, ד"ר יעל ויילר ישראל 16:54, 29 באוקטובר 2012 (IST)

לא הבנתי. את מתנגדת לכל שינוי אבל כן בעד שיכלול? איזה שכלול? Doronve - שיחה 23:24, 29 באוקטובר 2012 (IST)

(בערך של מונחים מקראיים שמשמעם תלוי בפרשנות), עוד שמות של צבעים (הגם שמשמעותם שנויה במחלוקת, לעתים, מה שאינו מאפשר חלוקה לפרקי צבע), עוד פסוקים, עוד פרשנויות. יעל 21:37, 17 בנובמבר 2012 (IST)

ואני התכוונתי שהמראה הנוכחי של הערך דורש שכתוב. השיטה של טבלאות לא מוכיחה את עצמה. ריבוי פרשנויות לא מפריע לי, כל עוד זה יהיה בצורה מסודרת וקריאה. Doronve - שיחה 21:56, 17 בנובמבר 2012 (IST)

נכון שאין תבנית בעבודה או להשלים, אבל כאשר תסתיים כתיבתו נשקול. עם זאת מבנה דומה יש כאן. בברכה, יעל 22:12, 17 בנובמבר 2012 (IST)

המבנה שם כולל רק טקסט, פה התמונות מקשות על הטבלאות. אגב - הערך חוגג בדיוק שנה להיווסדו...Doronve - שיחה 22:50, 17 בנובמבר 2012 (IST)

נכון, כי שם אלו מילים וכאן זה גוונים וצבעים יעל 22:53, 17 בנובמבר 2012 (IST)

1. מה הבעיה בדיוק עם התמונות? ראה למשל ציפור לאומית
2. הערך הוא צבעים במקרא. בשביל אזכורים במשנה ובמקורות יהודיים אחרים ואזכורים חוץ מקראיים יש ערכים על כל צבע בנפרד.

• בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 23:24, 17 בנובמבר 2012 (IST)

הלוואי והערך הזה יהיה יפה כמו הערך ההוא. זה כל מה שביקשתי.Doronve - שיחה 00:25, 18 בנובמבר 2012 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://en.wikisource.org/w/index.php?title=Page:A_Hebrew_and_English_Lexicon_(Brown-Driver-Briggs).djvu/874
  • In צבעים במקרא on 2013-05-05 09:41:26, 404 Not Found
  • In צבעים במקרא on 2013-05-16 02:10:01, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 05:10, 16 במאי 2013 (IDT)

יש להבדיל בין אזכור שמו של חומר צבע, במקרא, לבין שימוש בתואר בעל משמעות של צבע.

ראשית, הערך טוב ומחכים. שנית, אני מציע לעשות בערך את ההבחנה, שהזכרתי בכותרת. אני חושב, שבתקופת התנ״ך ובמיוחד בתקופה המתוארת בתחילתו, שימוש בתארים הכישורים לצבע היה די מוגבל. למשל, מילים המתארות חומר צבע כחול, כשם עצם, נפוצות במקרא יותר מכאלו, שאומרות, שעיניו של מישהו היו כחולות או שהמים או השמיים היו כחולים. אם איני טועה, דוד המלך תואר כיפה עיניים ולא ככחול עיניים, למרות, ששערו, כן תואר כאדמוני. ספק אם העברית התכנית הכילה את המילה ״כחול״ בתור תואר.

האם הערך עוסק באיזכורי צבע במקרא או בחומרי צבע, שהיו ידועים בתקופת המקרא?

כי אם הוא עוסק באיזכורי הצבע במקרא, אז האיזכורים הם מלל. וכשמדובר במלל, חשוב להזכיר בפתיחה ולא בהערות השוליים, שרוב האיזכורים המילוליים האלו הם שמות עצם ולא תארים. יש כאן הבדל מהותי מאוד בין העברית התנ"כית לזו המודרנית. המודרנית גדושה בתארים, שמזכירים צבע וכמעט לא מזכירה את שמות הצבענים עצמם.

לעומת זאת, אם הערך עוסק בחומרי צבע בתקופת המקרא, אז חשוב להזכיר עוד עובדות לגבי אותם חומרי צבע, מלבד הפסוק בו איזכורם מופיע. וזה ממש לא מה שיש בערך, נכון לעכשיו.

תודה.