שיחה:צדוקים

כתות וכיתות

האם זה מקובל גם (מבחינת נוהג) להשתמש בכינוי "כיתות" עבור הצדוקים, הפרושים והאיסיים? הערך כת (וגם השיח הישראלי) משווה יחס לא נעים למילה וחשבתי אולי "לנטרל" קצת את השימוש (הנרחב) שנעשה בה. נרקיסוס 23:29, 13 באוגוסט 2006 (IDT)

זה די מקובל להתייחס בביטוי זה לזרמים שונים שהיו בתקופה הקדומה. בברכה, ינבושד.

כוונתי - האם ניתן לשנות ל"כיתות" או "קבוצות" במקום "כתות" (בשל הקונוטציות ובשל הכתוב בערך כת). אין בכוונתי לשנות את כל המופעים של המילה אלא רק בהקשרים בהם זה מעט בוטה. כמו כן - רק האיסיים קיבלו לינק מהשורה הראשונה בערך עליהם לערך כת. האם והיכן תהיה בעיה עם שינויים בין "כת" - ל"כיתה" או "קבוצה"? נרקיסוס 00:21, 14 באוגוסט 2006 (IDT)

נראה לי ש"כיתות" יותר הולם. את הזרם האיסיי אפשר אמנם לכנות כ"כת" לפי ההגדרה המקובלת, אבל מוזר לכנות כך את הפרושים ובעיקר את הצדוקים. ככה ש"כיתות" כאמור נראה יותר מתאים. --אלי לוין 18:08, 5 בספטמבר 2007 (IDT)

אה, בין "כתות" ל"כיתות" איני מבחין. בברכה, ינבושד.

ובין כתות לקבוצות? נרקיסוס 00:31, 14 באוגוסט 2006 (IDT)

נראה לי שהביטוי הרווח יותר הוא "כתות". אם אתה רוצה לשנות - אל תסתמך עלי, אין לי דעה בעניין. בברכה, ינבושד.

האם לדעתך עשויה להתפתח מלחמת עריכה בעקבות שינויים מסוג זה? נרקיסוס 00:38, 14 באוגוסט 2006 (IDT)

לא נראה לי. בברכה, ינבושד.

צדוק הכהן

יש המשערים שהצדוקים קיבלו את שמם מצדוק הכהן... מי משער את זה? לא שמעתי על כך. דודס • שיחה 09:41, 18 באוגוסט 2006 (IDT)

זו סברה מקובלת, אבל כמובן שאף אחד לא ממש יכול להוכיח אותה. ראה למשל כאן במאמר של דוד פלוסר--אלי לוין

זה מה שאני חושב על הסברה הזו: חז"ל חיו בתקופה של הצדוקים, מעט אחרי צדוק וביתוס, והם כתבו שהצדוקים קרויים על שם צדוק הנ"ל. מגיעה איזו פרופסור, בערך 1,700 שנים אחרי כן, ונראה לה שצריך להיות גם קשר למשפחת בית צדוק, שהיתה משפחת הכהנים הגדולים. משל למה הדבר דומה. לי קוראים חמויישה על שם אבא של סבתא שלי, שקראו לו חיים משה, או בהגייה יידשאית 'חמויישה'. אם תשאל את הבן שלי הוא ידע להגיד לך למה קוראים לי חמויישה. אבל אם עוד 1,700 שנה יבוא איזה חוקר שמתמצא במשתמשי ויקיפדיה במאה ה-21 והוא יחליט שקוראים לי חמויישה כי הוא יודע ששירתתי בצה"ל ויתכן שהייתי בחיל החימוש, הוא יחליט שזה יותר הגיוני מאיזה הסבר שהבן שלי סיפק בזמן אמת! מופרך... חמויישה - שיחה 10:09, 4 במרץ 2012 (IST)

הערך אינו מדוייק בכלל ומכיל שגיאות יסודיות רבות

נראה שהערך לא מדוייק בעליל ואף מכיל שגיאות יסודיות רבות. א.הצדוקים היו כת ולא "זרם מרכזי". ב.הפרושים היו רוב רובו של העם והם לא מנו רק כ"6000 אנשים" ולכן בלתי מתקבל על הדעת לכנות זאת כ"כת" או"כיתה". ג.לכנות את המצב כ"התפצלות היהדות לכיתות שונות..." מוטעה לחלוטין,מדובר כאן ברוב העם (הפרושים) ושני כתות...

מאמרים של הרב מדן

מישהו יודע את הקישור למאמרים במקור ראשון של הרב מדן על צדוקים ובייתוסים? ―Benjik (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

התיוונות

מוזכרת בערך תופעת ההתיוונות בימי אנטיוכוס הרביעי. למען האמת התופעה הייתה קיימת הרבה לפניו והרבה אחריו, והיו לה דרגות שונות. ניתן לומר שבה רמה זו או אחרת כל תושבי יהודה הושפעו מהתרבות והחברה היוונית. אולי יהיה מדוייק יותר לדבר על מגמת 'היהודות ההלניסטית' מבלי לציין תקופת זמן. כאורח, נראה לי לא במקום לבצע את העריכה.

השפעה של תרבות אחת על חברתה אינה 'התיונות', ברגע שנחצה הקו של קליטת ענינים תרבותיים ואפילו מנהגים דתיים, והקולטים רואים את עצמם יותר יוונים מיהודים, זו התופעה שקרתה בימי אנטיוכוס הרביעי, ואף שסביר שהיו לה שרשים מוקדמים, אין תיעוד לכך, ולכן מקובל לייחסה לימי אנטיוכוס הרביעי שאז תפסה תופעה זו מקום מדיני. החשמונאים דחו את ההתיוונות, אף שבעצמם הושפעו כמובן גם מהתרבות היוונית, אבל לא היו 'מתיוונים'.--פניקס - שיחה 19:28, 18 בינואר 2015 (IST)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

בדף זה, מתואר שהפרושים האמינו יותר בגורל מאשר אחריות האדם למעשיו, מה שאינו נכון. זה מופיע ליד הערה 21.

מקור: בדף של פרושים, כתוב שהפרושים האמינו פחות בגורל ויותר בהשגחה פרטית ומעשיו של האדם

דווח על ידי: אבי ק 79.182.2.122 03:45, 5 באוגוסט 2021 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בצדוקים שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• https://law.haifa.ac.il/images/lawGov/vol7-1/1-cohen.pdf נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20200721093249/https://law.haifa.ac.il/images/lawGov/vol7-1/1-cohen.pdf לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 09:34, 22 בנובמבר 2022 (IST)

זלזול בפרושים

― הועבר מהדף שיחת משתמש:HaShumai
ראיתי שמחקת את הנוספות שלי לערך צדוקים. הכל שם מבוסס על מקורות. כתבתי את המקורות במשנה ובדברי חז"ל. לא המצאתי שום דבר. חבל שמחקת את זה Benjikosov - שיחה 08:56, 23 באוגוסט 2023 (IDT)

Benjikosov, אם לחדד את ההסבר הראשוני שסיפקתי בתקציר העריכה, הסיבות העיקריות שהסרתי את הניסוח הנ"ל הן:

• הניסוח הכיל ניסוחים שיפוטיים וסובייקטיביים, לא אנציקלופדיים, דוגמת "זלזול" / "לעגו".
• הניסוח כתוב כעובדה, לא "על פי המתואר במשנה" וכדומה. מה שמחזק את הבעיה של הסעיף הקודם.
• לא לכל המשפטים צמוד מקור, כך שהרושם הוא שחלק מהתוכן מבוסס על משנה/תוספתא, אך חלקים אחרים הם פרשנות שלך, מה שנקרא אצלנו "מחקר מקורי", שאסור באנציקלופדיה.
• כלומר, אם לחדד את ההנחיה שכתבתי בתקציר העריכה, אנחנו לא אמורים לקרוא את הכתובים ולפרש בעצמנו. אנחנו אמורים למצוא מומחים שכותבים על הנושא, ואז להתבסס על דבריהם ולכתוב את הניסוח בהתאמה.
• אם תעלה לערך ניסוח חדש שייקח בחשבון את כלל ארבעת הנקודות אלו, בהחלט ייתכן שלא אתנגד לו. מה גם, שברגע שיש לי בעיה עם ניסוח שאין לו מקור, אני לא יכול לבדוק את המקור ולתקן את הניסוח, כך שהברירה היחידה הטובה שיש לי היא להסיר את הניסוח. בהצלחה. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 22:48, 24 באוגוסט 2023 (IDT)

תיקנתי. מיתנתי את התיאורים, וכתבתי את המקור בצורה יותר ברורה, שיהיה מובן שזה כתוב במפורש. Benjikosov - שיחה 23:02, 24 באוגוסט 2023 (IDT)

עכשיו אני רואה שמה שתיקנתי נמחק שוב. אשמח אם תוכל להחזיר את זה עם התיקונים שלי. תודה Benjikosov - שיחה 23:06, 24 באוגוסט 2023 (IDT)

Benjikosov, ההבדלים לא היו גדולים מאוד הגרסה הקודמת... מאחר שאני לא היחיד שמתנגד, אעביר את הדיון הזה לדף השיחה שם. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 08:22, 25 באוגוסט 2023 (IDT)

― סוף העברה
איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 08:25, 25 באוגוסט 2023 (IDT)

בעיה בקישורי ארכיון בערך (אוגוסט 2023)

שלום. בתהליך הארכוב, החזיר הארכיון שגיאות לאחד או יותר מהאתרים ששלחתי לארכיון. להלן קישורים שהחזירו שגיאה והשגיאה המתאימה.

• http://dx.doi.org/10.1353/jqr.2003.0005 עם שגיאה

בכל מקרה זו תהיה ההודעה היחידה לגבי קישורים אלו, ולא יעשה ניסיון נוסף לארכוב קישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 20:09, 26 באוגוסט 2023 (IDT)

מחלוקות הלכתיות בין הצדוקים והפרושים

בספרות הרבנית המאוחרת יש בלבול בין צדוקים לבייתוסים וחשבו ששתיהם כמעט אותו דבר. בגלל זה הרבה התבלבלו ואומרים דברים כמו "הצדוקים טענו שפירוש ממחרת השבת הוא הוא יום ראשון כשבכל ספרות חז"ל זה רק נאמר על הבייתוסים.

חלק מהדברים ברשימה רק נאמרו על בייתוסים בכל ספרות חז"ל וחלק בספרות התנאים (משנה, תוספתא, מגילת תענית) ובתלמוד כתוב על הצדוקים.

• מועד מנחת העומר- משנה (מנחות פרק י) תוספתא (ראש השנה א ומנחות י) ותלמוד בבלי (ראש השנה כ"ב) - בייתוסים ולא נזכר צדוקים.
• יחיד מתנדב ומביא תמיד- במגילת תענית (ליכטנשטיין- צריך לבדוק עוד כתבי יד) כתוב שזה היה הבייתוסים אבל תלמוד הבבלי מצטט מהמגילת תענית שזה היתה הבייתוסים.
• קטורת חוץ לקודש הקדשים- בתוספתא ביומא (פרק א) כתוב שזאת הייתה שיטת הבייתוסים אבל בתלמוד בבלי יומא (דף נ"ג) כתוב שזה היה הצדוקים.
• הערב שמש לשורף פרה אדומה במשנה ותוספתא במסכת פרה ובתלמוד בבלי (ביומא, חגיגה וזבחים) כתוב על הצדוקים.
• ניסוך המים- בתוספתא (סןכה ג') כתוב על בייתוסים.
• מנחת בהמה נאמר במגילת תענית על הצדוקים
• עין תחת עין- במגילת תענית כתוב על הבייתוסים. וכן "ופרשו השמלה" שבטענת בתולים הוא השמלה ממש.
• החלוצה יורקת על פניו של היבם- במגילת תענית מובא בשם בייתוסים.
• ירושת הבת מוזכר בתלמוד כשיטת הצדוקים. גוי אחד בארץ ⁃ שיחה 15:25, 26 בפברואר 2024 (IST)

גוי אחד בארץ, נשמע לי שהשלב הבא זה להביא מקורות שמגבים את מה שכתבת פה. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 23:22, 26 בפברואר 2024 (IST)

אני גם צריך לבדוק הכתבי יד של התלמוד (בפרט) ושאר מקורות שלי. התחלתי לבדוק ואכתוב בהמשך. גוי אחד בארץ ⁃ שיחה 01:17, 27 בפברואר 2024 (IST)