שיחה:קוטג' (גבינה)

חרם צרכנים

אנחנו לא במה לפרסום כל מיני מחאות פייסבוק, ממש כמו שאנחנו לא במה לפרסום כל מיני עצומות מחאה באתר "עצומה". בינתיים אני דווקא שמעתי וקראתי על אנשים שלא ממש שמים על החרם הזה. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 15:34, 17 ביוני 2011 (IDT)

מעבר לכך, זה לא ממש חרם אלא יותר אנשים שעשו לייק בפייסבוק. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 15:36, 17 ביוני 2011 (IDT)

זו לא רק מחאת פייסבוק אלא נושא שנידון בכל העיתונים וערוצי התקשורת בימים האחרונים, ואין שום סיבה לא להזכיר את זה כאן בצירוף המקורות הרבים. למרות שאני מסכים שאין סיבה לקשר מכאן לקבוצת הפייסבוק, אלא רק לכתוב את העובדות. --Hmbr (חנן) - דבר/י איתי 15:37, 17 ביוני 2011 (IDT)

זו בדיוק מחאת פייסבוק, כי אין שום הוכחה שהדבר משפיע יותר מאשר מדד המחירים לצרכן (למשל). כרגע אין כאן שום השפעה, וידיעות חדשותיות אני משאיר לאתרי חדשות (אני לא רוצה ח"ו לגזול את פרנסתם). קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 15:39, 17 ביוני 2011 (IDT)

אני סבור שלחרם צרכנים זה, הצובר תאוצה, וחוצה את גבולות פייסבוק אל שאר אמצעי התקשורת יש חשיבות רבה. יחד עם זאת, היות ומדובר בתהליך שמתרחש בזה הרגע לנגד עינינו, הבה נהיה סבלניים ונמתין לתוצאות כדי לרשום אותם בערך. מי יודע? אולי לתופעה תהיינה תוצאות מרחיקות לכת, אשר יצדיקו ערך עצמאי. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 15:43, 17 ביוני 2011 (IDT)

יש עניין ציבורי. הסיבה שמספר הכניסות לדף זה עלה פי 35 מיום רגיל ביומיים האחרונים, קשור ישירות לכך. עצם העלאת הנושא לדיון בכנסת ואצל הממונה להגבלים עסקיים ממחישה את ההשפעה, ואין שום סיבה לא להזכיר את זה במספר מילים, בצירוף מקורות. Hmbr (חנן) - דבר/י איתי 15:44, 17 ביוני 2011 (IDT)

קודם שירדו המחירים באמת, ואז יהיה אפשר לומר בקצרה "בעקבות מחאה ציבורית על עליית המחירים הוחלט X ומחירי הקוטג' ירדו ל-Y שקלים". אין צורך בדבר מעבר לכך, כי זה הכי ברור שיש. הבעיה היחידה היא שזה טרם קרה. ולא, דיון בכנסת זה לא "השפעה". בכנסת עורכים דיונים על מיליון נושאים, חלק ניכר מהם חסרי חשיבות אנציקלופדית. ועצם ההוספה תוך התרסה על דף השיחה לא ראויה. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 15:55, 17 ביוני 2011 (IDT)

עצם ההסרה שלך של המידע ללא דיון בדף השיחה היא ההתרסה, אבל סגנונך האגרסיבי הרי ידוע לכל. Hmbr (חנן) - דבר/י איתי 15:58, 17 ביוני 2011 (IDT)

ברור, לך מותר להוסיף מה שאתה רוצה תוך התעלמות מאחרים ואוי לו למי שיעיז לשחזר זאת. מהערת האד-הומינם שלך אתעלם. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 15:59, 17 ביוני 2011 (IDT)

אני תומך בדברי אריאל, בואו נחכה מעט ונראה מה יצא מזה. כלל לא בטוח שלמחאה תהיה השפעה ארוכת טווח, בשלב כלשהו זה יתחיל לשעמם את התקשורת. נרו יאיר • שיחה • ט"ו בסיוון ה'תשע"א • 16:03, 17 ביוני 2011 (IDT)

לא לכתוב שורה אחת על מה שקרה השבוע בהקשר של ערך כה איזוטרי שזוכה ויזכה בימים הקרובים למאות כניסות (בהשוואה לכ-20 בימים רגילים), זה פשוט ניתוק מוחלט, שנובע בעיקר מאליטיזם ומשכחה שקהל היעד של הערכים הוא הציבור הרחב ולא העורכים. --Hmbr (חנן) - דבר/י איתי 16:18, 17 ביוני 2011 (IDT)

אנחנו לא אתר חדשות! יש ויקיחדשות לכל מי שרוצה לכתוב על האירועים שקורים עכשיו. רחל - שיחה 16:23, 17 ביוני 2011 (IDT)

למי המחשבה הזאת, גם אין מה לעדכן על הרג של מפגינים ב-16 ביוני במהומות בסוריה. Hmbr (חנן) - דבר/י איתי 16:30, 17 ביוני 2011 (IDT)

ברור, כל מי שמתנגד לזה הוא אליטיסט מנותק ושכחן שלא מבין בכלל מה עושים כאן. רחל בהחלט צודקת, ולא פלא שוויקיחדשות הלך לעולמו. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 16:26, 17 ביוני 2011 (IDT)

חנן היקר! כל מה שמתבקש ממך, הוא עוד קצת סבלנות. מעט ימים יגידו אם מדובר באפיזודה חולפת, או במהלך אדיר שישנה את גישת הקונצרנים הגדולים, והמדינה לצרכן הקטן. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 16:34, 17 ביוני 2011 (IDT)

ובינתיים, גם אם לא יתהפך העולם, יש חשיבות מתוקף העובדה שמדובר בחרם הצרכנים הראשון מזה זמן רב שהביא לדיונים ונסיונות לשינוי חקיקה בכנסת, ואני לא רואה סיבה אמיתית להתעקשות שלא להכניס משפט עם מקור בנושא, וגם ברור לי שהדיון לא יועלה פעם נוספת. אבל באמת שאין לי אנרגיות לויכוחים, בעיקר לא עם מר ב'. שבת שלום. Hmbr (חנן) - דבר/י איתי 16:43, 17 ביוני 2011 (IDT)

ולפני זה היה את מחאת מחירי הדלק, ומחאת מחירי הפירות וירקות וכן הלאה וכן הלאה. לפחות תדייק בדבריך ותחדל מניסיונות דה-לגיטימציה של מי שחולק עליך. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 16:45, 17 ביוני 2011 (IDT)

היא שאמרתי. Hmbr (חנן) - דבר/י איתי 16:47, 17 ביוני 2011 (IDT)

קוטג' מזיק לבריאות

קראתי והתרשמתי שהכותבים "אוהבים" גבינה, או מכורים אליה, או ממומנים על ידי מחלבה. האמת הפוכה. הטעם (שזה נובע מהרגל) והמותג - מטשטשים את העובדה הפשוטה: זה מזיק לבריאות שלי. גם החלב עצמו, גם העובדה שהחלב עצמו מקולקל, גם העובדה המטעה - כאילו הגבינה מוסיפה לגוף סידן או חלבון - בעוד שבפועל החומרים הללו יוצאים דרך השתן ואינם נספגים בגוף. אני מצרף קישור: https://www.youtube.com/watch?v=3voRIi88LtQ  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
84.109.24.47 15:17, 23 במרץ 2013 (IST)

משוב מ-2 ביוני 2014

מה התפוגה הסבירה של קוטג' המגיעה לקמעונאי הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
אריה80.179.202.254 11:25, 2 ביוני 2014 (IDT))

הרחבת הערך 2022

ערך זה נכתב או הורחב משמעותית בקורס "שיטות אנליטיות בביוטכנולוגיה ומזון" (מרצה: פרופ' אילת פישמן, ד"ר עומר יחזקאלי; עוזר הוראה: עומר סבאח) במסגרת מיזם עבודות ויקידמיות בטכניון - הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון

Keren - WMIL - שיחה 10:55, 26 בינואר 2022 (IST)

שכתוב

1. הערך שגוי מבנית: מדובר כאן על מוצר צריכה. על זה שפיסקת ההיסטוריה מופיעה ראשונה אפשר לסלוח - זו שגיאה נפוצה - אבל הפסקאות "הקוטג' בישראל" ו"הקוטג' בעולם" הן פיסקאות היסטוריה לכל דבר, ואמורות להיכנס כפיסקאות משנה תחת פיסקת ההיסטוריה. מבנה הערך כרגע:

• הגדרה
• היסטוריה
• תהליך ייצור
• היסטוריה (בישראל)
• היסטוריה (בעולם) - (מסתבר שישראל אינה חלק מהעולם)
• חשיבות והרכב תזונתי

לא סביר שחשיבות זה הדבר האחרון. כל ערך, גם ערך שחשיבותו אינה מוטלת בספק, חייב להתחיל ב"הבהרת חשיבות". פיסקה שמדברת על חשיבות צריכה להמצא בתחילת הערך, לא בסופו.

2. הפסקה הכי חשובה בערך, היא כאמור פסקת החשיבות. הפיסקה היא רצף של הצהרות לא ברורות ועם גיבוי לקוי במקורות:

• "גבינת קוטג' נחשבת כמנת חלבון בפני עצמה בזכות כמות החלבון הגבוהה, אחוז השומן נמוך וכמות הקלוריות הנמוכה" - איזה קוטג'? 1/2%? 3%? 5%? 9%? מה משמעות המונח "מנת חלבון בפני עצמה"? מה זה "כמות חלבון גבוהה"? יחסית למה? למה לא לציין מספרים? איך מתקשר לכאן אחוז השומן הנמוך וכמות הקלוריות הנמוכה? למיטב ידיעתי הפסקה הזאת סותרת את עצמה - הבסיס להגדרת "מנה" הוא כמות הקלוריות שבה, איך יתכן, אם כאמור כמות הקלוריות נמוכה, שקוטג' נחשבת כ"מנה"?
• "הגבינה משמשת כמרכיב נפוץ בתפריטים דיאטטיים בזכות תכונות אלו התורמות לתחושת שובע לזמן ארוך". מסכים שקוטג' נפוץ בתפריטים דיאטטים, אבל *"תכונות התורמות לתחושת שובע לטווח ארוך"??? קביעה שמחייבת מקור. אני מכיר מקורות שטוענים ההיפך הגמור.
• "כמו כן הגבינה נחשבת מומלצת לספורטאים בשל תכולת החלבון הגבוהה בה" - כתבה בידיעות אחרונות? זה המקור הכי טוב שניתן למצוא לטענה זו?
• "בקופסת קוטג' ממותג ישראלי של 250 גרם קיימים כ-25 גרם חלבון, יותר מכמות החלבון הקיימת בביצה." בביצים יש 12.5 גרם חלבון ל-100 גרם מוצר, כלומר ב-250 גרם ביצים יש כ-32 גרם חלבון, יותר מבמסה מקבילה של קוטג'. זו טעות בסיסית, ובכלל למה צריך קביעה כזו? הקביעה "בחבילת גלידה יש יותר חלבון מבקופסת קוטג'" נכונה בדיוק באותה שיטה מעוותת, למה צריך קביעות כאלו בערך? מנסים לקדם כאן אג'נדה מסויימת? או מוצר?
• "ישנם מוצרי גבינת קוטג' המכילים תוספת של סידן" כמה? למה?
• "רמת הנתרן בגבינה משתנה בין מותגים, והיא גבוהה לעומת גבינה לבנה אך נמוכה לעומת רוב הגבינות הקשות" שוב, למה לא לציין נתונים מספריים: רמת הנתרן בגבינה נעה בין... לבין...? ומה משמעות ההשוואה לגבינות אחרות?
• "בדומה לגבינות אחרות, גבינת הקוטג' דלה בלקטוז שכן הוא עובר פירוק על ידי החיידקים בתהליך העיבוד של הגבינה. הכמות המועטה של לקטוז מאפשרת לאנשים בעלי אי סבילות ללקטוז לצרוך מוצר חלבי כדוגמת גבינת הקוטג'" - המקור שהובא כמובן אינו נגיש לי, אך בתקציר לא מוזכר שום דבר מזה, ובמילות המפתח הביטוי "לקטזין" או "אי סבילות לקטוז" אינם מופיעים, כך שאני בספק לגבי הקשר בין המקור לטקסט.

עמית - שיחה 19:52, 22 ביולי 2022 (IDT)