שיחה:קורבן
אני חולק על הפירוש הנוכחי של המילה קורבן.
מציע פירוש שונה: לקרב משהו משלי אל האל/ים, כדי לשאת חן, לזכות בסליחה, להשיג מטרה.
מבקש מקורות לפרוש העכשווי.
הרמס - שיחה 21:46, 30 במרץ 2010 (IDT)
שחזור[עריכת קוד מקור]
דווקא הניסוח הקודם היה הרבה יותר מדויק. להיות הקורבן "נפוץ מאוד" כיום דורש מקור, ועדיף שלא לכתוב זאת עד שלא יובא מקור לקביעה זו. ולגבי תקציר העריכה - "מיליארדי אנשים עדיין מקריבים קורבנות", נו, נסחפנו קצת, לא? עמית - שיחה - האלבומים 23:13, 13 באוקטובר 2009 (IST)
- במקדשים הינדים ובודהיסטים זו פרקטיקה מרכזית (בשתי הדתות מאמינים 1.5-1.2 מיליארד אנשים). אנשים הולכים למקדש, קונים מנחה בדוכנים שבכניסה ומחכים בתור על מנת להגיש אותה לאלים, או פשוט משיטים סירונת עם פרחים, פירות ונר בגנגס. "נדירה אך קיימת" זה לא קשור בכלל. אולי בעולם המערבי. יוסאריאן • שיחה 07:29, 14 באוקטובר 2009 (IST)
- ע"פ מה שכתוב בפתיחת הערך, "עיקרו של פולחן הקורבנות הוא השמדת הקורבן, לרוב על ידי שריפה, לעתים יותר נדירות על ידי הטבעה, קבורה, השלכה מצוק וכיוצא בזה." למיטב ידיעתי לא זה מה שעושים במקדשי ההינדו והבודהיסטים. אני לא חושב שלטקסים שלהם ניתן לקרוא הקרבת קורבנות. עמית - שיחה - האלבומים 23:16, 14 באוקטובר 2009 (IST)
- אני חושב שאתה טועה בעניין זה, ומה שהם עושים זה בדיוק הקרבת קרבנות, לפי הגדרה. כדאי לשמוע דעת מומחה. יוסאריאן • שיחה 07:54, 15 באוקטובר 2009 (IST)
- ע"פ מה שכתוב בפתיחת הערך, "עיקרו של פולחן הקורבנות הוא השמדת הקורבן, לרוב על ידי שריפה, לעתים יותר נדירות על ידי הטבעה, קבורה, השלכה מצוק וכיוצא בזה." למיטב ידיעתי לא זה מה שעושים במקדשי ההינדו והבודהיסטים. אני לא חושב שלטקסים שלהם ניתן לקרוא הקרבת קורבנות. עמית - שיחה - האלבומים 23:16, 14 באוקטובר 2009 (IST)
העלתי את הנושא בוק:הכה, והביאו את המובאה הבאה, מתוך Sacrifice ב-A Dictionary of Asian Mythology:
Sacrifice Sacrifice is a universal religious act, one closely associated with the mythologies of particular traditions. Sacrifices are often offered to divinities in the name of society by priestly castes. The offerings themselves may be symbolic or literal, vegetable or animal. Scapegoats of various kinds may be used to substitute for living offerings that a given group is unable or unwilling to give up. For example, Abraham was instructed to offer Isaac as a sacrifice and did so, but an animal became a substitute for Isaac; the Christians say that Christ died as an offering for humanity. Sacrifices are often accomplished at sacred times of the year in sacred places. In Asian myth and religion sacrifice plays important roles. Japanese emperors offered sacrifices to the dead and to nature divinities (See Kami, Shinto entries). The Chinese Emperor, representing his people, made winter solstice sacrifices to the gods and to the dead. Sacrifice is important in the bear cults of the Ainu (See Ainu Mythology) and to the indigenous religions of Indonesia (See Hainuwele). It is central to the fire rituals of the Zoroastrians (See Zoroastrianism, Avesta). In the Hindu (See Hinduism) tradition of India sacrifice can be said to be the central issue. In the Skhya tradition, life emerges from the sacrifice of the primal male or Purua (See Purua), and the continuance of existence depends on the proper practice of ritual sacrifice (See Hindu Mythology, Agni, Daka, Dev, Kl, etc.). For the Hindu. He and the world itself represent a sacrifice—that which must continually be destroyed and re-created through the eons of history.
נדמה לי שזה מאשר כי בהודו, בה יש מאות מיליוני הינדוסטנים, מתרחשת הקרבת קרבנות למכביר. יוסאריאן • שיחה 22:59, 6 בדצמבר 2009 (IST) יוסאריאן • שיחה 22:59, 6 בדצמבר 2009 (IST)
תיקון[עריכת קוד מקור]
שלום, תיקןן קטן והכרחי
"ביהדות קורבן הוא מתנה לאלוהים" - לא נכון
הקורבן הוא סימן התעוררת הקב"ה לא צריך את הקורבנות לעצמו, כי מי שחושב שהקורבן נועד לתת איזו "מתנה" לקב"ה, טועה טעות גדולה, שהרי הקב"ה הוא אינסופי וכל העולם שלו, ואין האדם יכול לתת לו דבר. בספר שמואל א´ (פרק טו) אומר הנביא לשאול המלך: "החפץ ל-ה´ בעולות וזבחים, כשמוע בקול ה´?! הנה שמוע מזבח טוב, להקשיב מחלב אילים". גם בספר ירמיה (ז-כב) אומר הנביא בשם ה´: "כי לא דברתי את אבותיכם ולא צויתים ביום הוציאי אותם בארץ מצרים על דברי עולה וזבח כי אם את הדבר הזה צויתי אותם לאמר: שמעו בקולי".הקב"ה אמנם קיבל מאתנו עולות וזבחים, אך הוא אינו זקוק להם חלילה. האדם הוא שזקוק להם .כיצד הקרבן היה מקרב את האדם לה'?
קורבן נקרא כך מלשון "קירבה", כי באמצעות הקורבן מתקרב האדם להשם. כל המקריב קרבן, מרגיש כאילו שהוא עצמו היה אמור להיות הקרבן על חטאיו הפרטיים - וכך מתכפר חטאו. האדם היה רואה עצמו בתור הקרבן, וחש באופן מוחשי כיצד הוא מקריב את גופו לפני ה' על המזבח. חוויה עוצמתית זו היתה עושה רושם עמוק מאוד בנפש, וגם היתה מגלה לאדם עד כמה חשובים וחמורים מעשיו לפני ה'. בכך היא מחברת את האדם לבוראו באופן עמוק ביותר, בדומה לברית המילה שסימנה "חרוט" על הגוף. אך מדובר בחוויה רוחנית שלא ניתן להמחיש לאדם בן ימינו, כי מאז בית המקדש נחרב, איבדנו את יכולתנו להבין את חשיבות הקרבן, ואת עוצמת החוויה שהיתה בה לנפש המקריב. מאז חורבן בית המקדש, התפילות מחליפות את הקורבנות, כי הן הדבר שהכי קרוב להן כדי להכיר במעמדנו לפני ה', ולכפר על חטאי עם ישראל. 2A01:6500:A043:CD1E:C3A1:7359:DFD:FB05 10:19, 21 בינואר 2020 (IST)
תיקון: אדם הראשון הקריב שור ולא חד-קרן[עריכת קוד מקור]
נכתב במאמר "אדם הקריב חד-קרן ביום השלישי לבריאתו", שזה מטעה קצת. בידוע שחד-קרן הוא חיה מיתולוגית כגון סוס שיש לו קרן-אחת במצחו, וממילא לא ייתכן שע"פ היהדות הוקרב לאלוהים סוס שהוא חיה-טמאה. על-כן לשון התלמוד הוא שהאדם הקריב שור עם קרן-אחת (לא 'פגאסוס'). לשון-התלמוד: "אמר שמואל 'שור' שהקריב אדם הראשון קרן אחת היתה [לו] במצחו" מסכת עבודה-זרה ח א. 2A06:C701:98D4:D600:3C87:6AA4:52CB:AA80 12:05, 8 בינואר 2024 (IST)
- תיקנתי. תודה! פעמי-עליון - שיחה 23:55, 15 בינואר 2024 (IST)