שיחה:רבן יוחנן בן זכאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שם הערך[עריכת קוד מקור]

שיניתי מ"יוחנן בן זכאי" ל"רבן יוחנן בן זכאי", כיון שהתואר "רבן" הוא מיוחד, שלא כמו "רבי", ולכן ראוי להיכלל בשם הערך, כמו אצל רבן גמליאל דיבנה. ינבושד 20:59, 18 פברואר 2006 (UTC)

כמו כן, הדבר נידון בדף השיחה שלי. ינבושד 21:00, 18 פברואר 2006 (UTC)

העתקה מדף השיחה של ינבושד[עריכת קוד מקור]

רבן יוחנן בן זכאי / יש לנו פה כללים[עריכת קוד מקור]

בשמות ערך אנחנו אף פעם לא כותבים שמות תואר, כגון רב. תחזיר בבקשה את כל הבלגן שעשית למצב שהיה, וכן אנא קראת את המדריך שלנו למתן שמות לערכים (בדפי העזרה). Harel - שיחה 20:38, 18 פברואר 2006 (UTC)

הוספתי נימוק לשינוי והבאתי לכך דוגמא מערך אחר שכבר קיים (כיון ש"רבן" אינו תואר רגיל כ"רבי", עי' דף השיחה של רבן יוחנן בן זכאי). ינבושד 20:41, 18 פברואר 2006 (UTC)
סליחה, לא ראיתי את הנימוק לפני שכתבתי. בכל אופן אני חושב שהנימוק לא תופס. מה מיוחד כ"כ בתואר רבן לעומת רבי? זה שיש טעות במתן השם לערך במקום אחר עוד לא מצדיק את השם הזה. Harel - שיחה 20:45, 18 פברואר 2006 (UTC)
התואר "רבן" הוצמד רק לנשיאים (חלקם), וכפי שראיתי בוויקיפדיה - בגלל מיוחדותו נוסף לשם הערך. כך ברבן גמליאל דיבנה וברבן שמעון בן גמליאל.ינבושד 20:49, 18 פברואר 2006 (UTC)
מודה ועוזב ירוחם. שא ברכה. Harel - שיחה 20:50, 18 פברואר 2006 (UTC)
לשם הפרוטוקול: אני מסכים לחלוטין עם החבר ינבושד. רבן יוחנן אכן נקרא "רבן", מה גם שבפרלמנט הוחלט שרבנים קדומים דווקא כן יקבלו את הקידומת המתאימה להם בכותרת הערך, כגון רבי עקיבא. מארק ברלין 20:51, 18 פברואר 2006 (UTC)
תודה לשניכם על תשומת הלב ועל ההערה (הראל - זה שלא ראית בהתחלה את הנימוק - לא אשמתך, המחשב "נתקע" ולקח לו זמן לשלוח אותו). שבוע טוב! ינבושד 20:53, 18 פברואר 2006 (UTC)
אז מה לגבי הרמב"ם? הוא לא מספיק קדום? conio.hשיחה 21:07, 18 פברואר 2006 (UTC)
ראשי התיבות רמב"ם כבר מכילים את התואר רב, ככה שזה דווקא מתאים למה שאמרתי. "קדום" לצורך העניין זה רב שלא היה לו שם משפחה. יוסף קארו, למשל, לא יזכה לקידומת "רבי", כי לו כבר יש שם משפחה, בשונה מהרמב"ם, שנקרא לפי אביו בלבד. בברכה, מארק ברלין 21:11, 18 פברואר 2006 (UTC)
הוא שואל, למה שם הערך בוויקיפדיה הוא משה בן מימון ללא "רבי" בהתחלה. ינבושד 21:16, 18 פברואר 2006 (UTC)
אופס... חשבתי ששם הערך הרלוונטי הוא בכלל "רמב"ם" וזהו. ובכן, אין לי תשובה. לדעתי האישית הוא כן צריך להיקרא "רבי משה בן מימון", אבל השאלה היא אם אחרים יסכימו לזה. כיוון שמדובר פה בפרשנות של החלטה לא-ברורה של הפרלמנט, אני מציע שלא נבחש בזה יותר מדי ונסכים שלפחות לתנאים ולאמוראים נוסיף את הקידומות הרלוונטיות. הם בטוח מספיק קדומים. מארק ברלין 21:20, 18 פברואר 2006 (UTC)
יש לך במקרה לינק להחלטה המדוברת? conio.hשיחה 21:29, 18 פברואר 2006 (UTC)
זה נמצא בארכיון הרלוונטי של הפרלמנט, חפש שם. אני פשוט לא זוכר את המספר המדוייק... מארק ברלין 21:36, 18 פברואר 2006 (UTC)
הקישור להצבעה - כפי שהובא בד, השיחה של דוד שי:
ההצבעה בפרלמנט(מצאתי אותה אחרי השיחה אצלך) נמצאת בויקיפדיה:פרלמנט/ארכיון 5. conio.h • שיחה 05:36, 26 פברואר 2006 (UTC)
חודש אדר שמח, ינבושד 07:02, 1 מרץ 2006 (UTC)

לשכתוב[עריכת קוד מקור]

בן זכאי הוא דמות היסטורית, אדם. מה שיש לנו כאן זה אוסף של משניות. ככה לא כותבים ערך אנציקלופדי. עמית 21:55, 19 אפריל 2006 (IDT)

המשניות ושאר מקורות חז"ל המופיעים כאן הם מקור עיקרי לשרטוט דמותו, והערך, בגרסתו הנוכחית, עושה זאת יפה מאוד. אם יש לך מקורות נוספים, אתה מוזמן לעשות בהם שימוש, ולהרחיב את הערך. דוד שי 22:59, 23 יולי 2006 (IDT)
בעיני מי שאינו מכיר את מקורות חז"ל, הם נראים בעיניו כפטפטת תלמודית הלכתית-אגדתית. אולם השכילו חוקרי המשנה והתלמודים לברור את האמיתות ההיסטוריות מהחומר התלמודי. וכפי שנרמז קודם ע"י דוד - אין חומר אחר על ריב"ז. הווה אומר - ללא המקורות האלו לא היה ערך אנציקלופדי כלל. ppesel 23:06, 23 יולי 2006 (IDT)

"בהמות של ערבים"[עריכת קוד מקור]

לא ברור לי מה זו היציאה הזו, אבל מלבד היותה אנרכוניסטית (לא היו "ערבים" בתקופתו של בן זכאי ובוודאי שלא בארץ ישראל) הרי שהיא גם מדיפה ניחוח קל של גזענות (ולו היו אלו בהמות של יהודים המצב היה עדיף?)

מדובר בציטוט (יחסית מדויק) של סיפור על ביתו של אחד מעשירי ירושלים (נקדימון בן גוריון) שמופיע באגדות החורבן במסכת גיטין. זה הנוסח שם, וזו עובדה. האם זה הכרחי לערך? לא בטוח. DGtal 16:54, 28 אפריל 2006 (IDT)
נכון. והמקור הוא בגמרא בבלי כתובות דף סו ע"ב. בברכה, ינבושד 22:03, 29 אפריל 2006 (IDT)
ניחוח קל של גזענות היא האמירה שלא היו ערבים בימי ריב"ז בארץ ישראל. הם היו עוד מימי אבי אבותיו - אברהם העברי. ppesel 23:09, 23 יולי 2006 (IDT)
"ערבים" מוזכרים במקורות (ראה תהילים קלז). וגם מצרים היו במצרים. מה הקשר לגזענות? בברכה, ינבושד.

תקנות ריב"ז[עריכת קוד מקור]

לפי דעתי צריך לחלק את התקנות לכאלה שנועדו להזכיר את בית המקדש (כמו שכתוב עכשיו) ולתקנות שנועדו לפתור מצבים לא ברורים שנוצרו בעקבות החורבן. אני לא חושב שהייתה כוונה ל"נתק את העם" מבית המקדש, הרי ציפו לבנייתו בכל רגע! חול נודד 10:44, 25 יולי 2006 (IDT)

מי ציפה לבניתו בכל רגע? לא ריב"ז הריאליסט. אבל בוא נשפוט את התקנות מפרספקטיבה היסטורית: אין זה משנה למה באמת התכוונו התקנות, אלא למה גרמו. התקנות אפשרו לעם "להסתדר" גם בלי מקדש עד עצם היום הזה. עמית 10:57, 25 יולי 2006 (IDT)
"ריב"ז הראליסט" האמין בבנית המקדש מחדש כמו כל יהודי אחר, והוא לא היה "יהודי אחר" אלא נשיא הסנהדרין. חוץ מזה, אני חושב שתקנת החדש מוכיחה את הטענה שלי. קרא את מה שכתבתי עליה. חול נודד 11:42, 25 יולי 2006 (IDT)
המקור שמוזכר בערך אינו שלם, ועל-פי המשכו תלמד שריב"ז לא צידד בבנייה מחודשת של ביהמ"ק כל עוד הרומאים שולטים:
הוא היה אומר: אל תסתיר במותיהם שלא תבנם בידך. אל תסתיר [של לבנים שלא יאמרו לך בא ועשם של אבנים]. אם היתה נטיעה בתוך ידך ויאמרו לך: הרי לך המשיח – בוא ונטע את הנטיעה [ואח"כ צא והקבילו]. אם יאמרו לך הילדים: נלך ונבנה בית המקדש – אל תשמע להם. ואם יאמרו לך הזקנים: בוא ונסתור בית המקדש – שמע להם. מפני שבנין ילדים סתירה וסתירת זקנים בנין. (אבות דרבי נתן נוסחא ב' לא; מהד' שכטר עמ' 66-67).
ועוד:
פעם אחת היה רבן יוחנן בן זכאי יוצא מירושלים, והיה ר' יהושע הולך אחריו וראה בית המקדש חרב. אמר ר' יהושע: אוי לנו על זה שהוא חרב מקום שמכפרים בו עונותיהם של ישראל. א"ל: בני, אל ירע לך, יש לנו כפרה אחת שהיא כמותה; ואיזה זה? גמילות חסדים. שנאמר: "כי חסד חפצתי ולא זבח" (הושע ו,ו). (אבות דרבי נתן נוסחא א' ד; מהד' שכטר עמ' 21). ppesel 12:23, 26 יולי 2006 (IDT)
ברור שריב"ז האמין בבנית המקדש, הוא פשוט סבר שאי אפשר לעשות את זה כל זמן שהרומאים שולטים. בנוגע למקור שהבאת, אחרי החורבן העם התאבל והוא היה חייב לנחם אותו, זה לא אומר שהוא לא האמין בבנית ביהמ"ק. שים לב לזה:
ושיהא יום הנף כולו אסור. מאי טעמא? מהרה יבנה בית המקדש, ויאמרו: אשתקד מי לא אכלנו בהאיר מזרח - עכשיו נמי ניכול. ולא ידעי דאשתקד לא הוה עומר - האיר מזרח התיר, השתא דאיכא עומר - עומר מתיר.

בני בתירה[עריכת קוד מקור]

קיים בלבול בנושא בני בתירה כפי שהוא מופיע בסוף הערך.

1. הורדוס "גייס" מבבל גדוד של יהודים לוחמים, קשתים, המכונים "קשתי זמאריס" על שם מנהיגם, ויישב אותם באיזור הטראכון (מזרחית לרמת הגולן) כדי שיאבטחו את האיזור וישמרו על עולי רגל העושים דרכם מסוריה לא"י. אותם אנשים הקימו ישוב גדול באיזור אשר כונה "בתירה", ככל הנראה על שם הישוב ממנו באו בבבל. גדוד הלוחמים וצאצאיהם המשיכו לשבת במספר ישובים בטראכון ושירתו את מלכי בית הורדוס עד למלחמת החורבן.

2. בתלמוד נזכרת קבוצת חכמים אשר הגיעה מבבל, ואף היוותה את הנהגת החכמים בשנים מסויימות בתקופתו של הורדוס. קבוצה זו מכונה בתלמוד "בני בתירה" או "זקני בתירה". כאשר מת הלל הזקן, ראו עצמם בני בתירה ראויים לקבל את הנשיאות על הסנהדרין, ולכן התנגדו לכך שתלמידו, רבן יוחנן בן זכאי, יתמנה לנשיאות. קבוצה זו לא היתה מצאצאיהם של קשתי זמאריס, אך מקובל כיום במחקר שהשתייכה לענף אחר של אותה משפחה שמקורה כנראה מישוב בשם בתירה שהיה קיים בבבל.

הצדק עמך, בני בתירה אינם מוזכרים במקומם. להערתך השנייה אוסיף, שהטענה על ההתנגדות כביכול של בני בתירה למינויו של ריב"ז לנשיא נשענת על המסופר בבבלי, ראש השנה כט ע"ב. אבל, שם אין כל רמז לשאלת המינוי של ריב"ז, ובסך הכל מדובר שם במחלוקת בין חכמים - כמוה יש רבות. האם כשרבי נתן חלק על רבי יהודה הנשיא הוא ערער על סמכותו כנשיא? לא תהא כזאת בישראל. לא הובא כל מקור היסטורי לטענת ההתנגדות של בנית בתירה למינויו של ריב"ז. בברכה, ינבושד 17:01, 29 ביולי 2007 (IDT).

ריב"ז ואספסיאנוס[עריכת קוד מקור]

בערך הועלו מספר תמיהות:

  • המצור על ירושלים התרחש בשנת 70. אספסיינוס הפך לקיסר רומא כבר בשנת 69. טיטוס, שפיקד בשלב זה על המערכה, הפך לקיסר רק בשנת 79.
  • באבות דרבי נתן הקדום לתלמוד הבבלי, מופיעה גרסה שונה לבקשתו של ריב"ז: "איני מבקש ממך אלא יבנה, שאלך ואשנה בה לתלמידי ואקבע בה תפילה ואעשה בה כל מצוות האמורות בתורה." (אבות דרבי נתן נוסח א פרק ד' מהדורת שכטר). בקשה זו, כפי שניתן לראות, אינה מתייחסת כלל לרבן גמליאל, ואף אינה מתייחסת ליבנה כאל מרכז קיים אלא כאל מקום (אקראי?) להקמת בית מדרש.
  • במדרש איכה רבה מסופר כי בעת הבקשה היה ריב"ז כלוא בגופנא. לפי יוסף בן מתתיהו היו בגופנא וביבנה ריכוזים של אסירים יהודים (מעין מחנות מעצר שלאחר המרד). בהחלט ייתכן אם כך, כי בקשתו של ריב"ז הייתה להיות מועבר ליבנה, היות ששם היו כלואים תלמידים וחכמים. אפשרות נוספת היא שההעברה ליבנה לא הייתה תוצאה של בקשה, אך הקמת בית הדין שם נבעה פשוט מנוכחותו של ריב"ז.

תשובות

  • בית שני נחרב בשנת 70, המצור התחיל קודם לכן. ביולי 69 אספסיאנוס כבר החל במצור סביב ירושלים. מכיוון שהייתה זו "שנת ארבעת הקיסרים" והקיסר שלפניו ויטליוס שהוכתר באפריל מלך כשמונה חודשים, יוצא שאספסיאנוס הומלך לקראת סוף 69, ולכן היה חלון זמן של כמעט חצי שנה לפגישתם. סביר בהחלט.
  • באבות דרבי נתן לא מוזכר רבן גמליאל (וכן לא רבי צדוק), אבל עצם הסיפור מוזכר. ממה שכתוב שהוא מבקש את יבנה לתלמידיו, אי אפשר להוכיח שלא היו שם תלמידים אחרים, אלא פשוט מודגשים כאן דברים אחרים.
  • בהחלט ניתן לשער דברים בעקבות איכה רבה, אבל מכאן ועד שלילה של הסיפור כפי שהוא מופיע בתלמוד הדרך ארוכה.
  • בניגוד לכתוב באחת ההערות שם, שטיינזלץ בפירושו לתלמוד מביא שמהשוואה בין מקורות שונים עולה שכבר הייתה יבנה וחכמיה.

נראה שצריך לערוך מחדש את כל הקטע הזה. --אפי ב.שיחה • 01:36, 24 באוקטובר 2007 (IST)

התחבא רבן גמליאל בלוד[עריכת קוד מקור]

כתוב בערך כך - בתקופה שלאחר החורבן, התחבא רבן גמליאל בלוד - מה המקור לכך ? ואם יש מקור - ראוי להוסיף זאת בערך על רבן גמליאל דיבנה.--שפ2000 - שיחה 08:53, 21 בספטמבר 2008 (IDT)

הסרה מרשימת ההמלצה[עריכת קוד מקור]

לצערי הערך אינו בשל להצבעה. מוסר בזה מרשימת ההמתנה. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 22:00, 9 באוקטובר 2010 (IST)

ערך טוב מאוד. חובבשירה - שיחה 06:55, 9 באוגוסט 2010 (IDT)
חסר כאן מאוד הקטע הידוע שתלמידיו שואלים אותו "מדוע הארכת ימים"? הנמצא בגמרא מסכת ברכות, חוץ מזה הכל בסדר.noamya - שיחה 09:32, 9 באוגוסט 2010 (IDT)
עבדתי על הערך הזה לפני כמה חודשים, והוא לא טוב. אין בו יד מכוונת אחת - משתמש שבאמת קרא את המקורות הרלוונטיים, והוא מהווה בליל של עובדות לא מסודרות. הוא כתוב לא טוב, דורש ויקיזציה מעמיקה, ורק נראה בסדר. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 16:17, 11 באוגוסט 2010 (IDT)
ערך שאין בו בכלל מקורות של היסטוריונים, אלא רק מקורות מהמשנה לא יכול להיות ערך מומלץ. אנו עוסקים כאן בדמות אמיתית, אני בטוחה שיש עליו מאמרים שנכתבו על ידי היסטוריונים, אבל הם לא מובאים כאן. כל הערך נכתב מזוית אחת בלבד, הזוית של המשנה, כנ"ל סגנון הכתיבה של הערך. בערך גם אין פרק לקריאה נוספת. Hanay שיחה 16:17, 11 באוגוסט 2010 (IDT)
לגמרי. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 16:18, 11 באוגוסט 2010 (IDT)

זמן לידתו ופטירתו[עריכת קוד מקור]

לפי צמח דוד (חלק ראשון, שנת ג' אלפים תשיג), נולד ג'תשי"ג (= 49 לפנה"ס-48 לפנה"ס) וחיה 120 שנה עד שנת ג'תתל"ג (= 72 לספירה-73 לספירה).

Sije - שיחה 02:10, 8 באפריל 2011 (IDT)

בתלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף כ"ט, עמוד ב' מסופר שהיה ביבנה אחר החורבן בראש השנה שחל בשבת. השנה הראשונה שבה זה יתכן היא ג'תתל"ו - 28 בספטמבר 75. יוסף יצחק-שיחה, ט"ז באב ה'תשע"ט. 11:53, 17 באוגוסט 2019 (IDT)

הערך "דתי" מדי[עריכת קוד מקור]

הנופך ההיסטורי של הדמות לא מיוצג כאן. כל הלשון היא מדרשית ומבוססת על מיתוסים יהודיים. הדוגמה הכי בולטת כאן היא הערכת גילו המופרזת. הדבר ממשיך בתגובתו לחורבן, שלדעתי מיותרת לחלוטין. מילא היה מדובר בדמות תנ"כית אשר עצם קיומה מוטל בספק, אך כאן מדובר בדמות שיש לה עדויות היסטוריות. Exx8 - שיחה


אילו עדויות היסטוריות יש לה?[עריכת קוד מקור]

לקיומו של ריב"ז אין מקורות או עדויות היסטוריות מלבד מקורות חז"ל (בניגוד לרבן שמעון בן גמליאל הראשון, למשל, שמוזכר אצל פלאביוס). עם זאת, ברור לכולם שדמות בסדר גודל כזה לא הומצאה, מה גם שאין מקום לחשש מפברוק דמויות היסטוריות אצל חז"ל - אין להם שום סיבה לפברק, בטח לא על דמויות שחיו ופעלו בימיהן.

לפיכך אם ברצוננו לכתוב על דמות כזו - ונראה לי שהכל יסכימו על כך - המקורות שעליהם יש להסתמך הם מקורות חז"ל.

עכ"פ, אני מסכים שהערכת גילו של ריב"ז היא מופלגת, אך היא זו שמצויה במקורות. אני חושב שראוי לציין ליד הערכת גילו של ריב"ז את המקור שלה, כך שיהיה ברור שלא מדובר בעדות היסטורית לכל דבר, אלא במקור חז"לי, שיש לו את האג'נדות שלו. תגובתו לחורבן מעידה בעיניי רבות על אופיו של האיש, ומאחר שמדובר באדם שיש לו קשר ישיר לחורבן ולחיים היהודיים לאחר החורבן, יש היגיון רב בלהשאירה. 93.172.158.200 01:56, 18 באוקטובר 2012 (IST)

שנות חייו[עריכת קוד מקור]

האם יש מקור לתאריכים המוזכרים בערך ? ‏Tomtom‏ ‏ • שיחה 17:56, 16 באפריל 2014 (IDT)

תסתכל בקישור לאתר דעת כתוב שם: "בהיותו תלמיד לפני רבו נקרא "בן זכאי", כאשר לימד נקרא "רבן יוחנן בן זכאי" (סנהדרין מ"א). כמו הלל ומשה רבנו חי מאה ועשרים שנה: 40 שנה עסק בפרקמטיא, 40 שנה למד, 40 שנה לימד (ר"ה ל"ב). בארבעים השנים האחרונות היה נשיא ישראל (ספרי דברים סי' שנ"ז)." כך שבוודאי שגוי לכתוב שחי 60 שנים. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 18:00, 16 באפריל 2014 (IDT)
אני לא מדבר על 60 שנה, אני שואל מה המקור למותו בשנת 90 או לחלופין להולדתו בשנת 30. גם במעלה דף שיחה זה עולות תהיות בנושא ‏Tomtom‏ ‏ • שיחה 18:17, 16 באפריל 2014 (IDT)
לגבי זה איני בטוחה. בוויקיפדיה האנגלית מצוינות גם השנים האלה. לכן הוספתי בניסוח "חי בערך". ברור שחי במאה הראשונה לספירה. ועל פי המקורות חי 120 שנה. כך שזה לא נראה בלתי סביר. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 18:20, 16 באפריל 2014 (IDT)
מציע לשנות ל"פעל במאה הראשונה לספירה" מחוץ לסוגריים ולמחוק כליל מה שבתוך הסוגריים ‏Tomtom‏ ‏ • שיחה 18:23, 16 באפריל 2014 (IDT)
בוויקיפדיה האנגלית הם מציינים מקור Sanhedrin 41a. לא ברור לי לאיזה מקור הם מתכוונים. אולי משתמש:Liadmalone יוכל לסייע? חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 18:28, 16 באפריל 2014 (IDT)
חנה, ריב"ז לא היה נשיא מלבד אולי תקופה קצרה אחרי החורבן. בכשלשים השנה שלפני החורבן הוא היה אב בית דין אחרי שמאי הזקן שכנראה האריך ימים אחרי הלל הזקן. יוסף יצחק-שיחה, ט"ז באב ה'תשע"ט. 12:15, 17 באוגוסט 2019 (IDT)

כעבור 4 שנים[עריכת קוד מקור]

מדובר על תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף מ"א, עמוד א', שם כתוב: "כל שנותיו של רבי יוחנן בן זכאי מאה ועשרים שנה". זה לא תואם לכתוב בויקיפדיה האנגלית, על כך שנולד ב-30 לספירה ונפטר ב-90 לספירה. המידע השגוי הזה יובא לויקינתונים וכתוצאה מכך מופיע גם בויקיפדיה העברית בתבנית, שמייבאת נתון כזה אוטומטית. עכשיו תיקנתי בויקיפדיה האנגלית ומחקתי את הפריטים בויקינתונים. נראה אם זה יחזיק מעמד או שיבוא איזה תיקון. Liad Malone - שיחה 14:11, 27 ביולי 2018 (IDT)

Liad Malone, מה פירוש בקשת ההבהרה "האם מדובר בהיסטוריונים ישראלים"? איזה מן קריטריון זה? החוקרים הטובים ביותר של מדעי היהדות פעלו ופועלים לעתים קרובות באקדמיה דוברת-האנגלית, מחוץ לטווח ההשפעה של ב"צ דינור. AddMore-III - שיחה 08:04, 30 ביולי 2018 (IDT)
בכל מקרה, לשאלת המקורות. חוץ משוורץ וסאטלו שהובאו כבר במרד הגדול, סטיוארט מילר מביא סקירה ארוכה של חוקרים בני-זמננו שממעטים בכוחה של התנועה הרבנית בדורותיה הראשונים (Sages and Commoners in Late Antique ʼEreẓ Israel, עמ' 7-9). אם לצטט בקצרה: Most recent discussions of the rabbinic movement in Roman Palestine have seen the rabbis as a limited "movement" and have argued for a more nuanced appreciation of the role of the rabbis within Jewish society. מובאים שם מרטין גודמן, כמובן יעקב ניוזנר הקיצוני, קתרין הז'ר, שייע כהן, חיים לאפין ועוד. זה רלוונטי פחות דווקא לערך הספציפי כאן אלא לכל הערכים בנושא. AddMore-III - שיחה 09:44, 30 ביולי 2018 (IDT)
AddMore-III, זה לא קריטריון, זו תמיהה אישית שנובעת מכך שאני קורא היסטוריה בעברית, והתמונה שקבלתי מההיסטוריונים הישראלים "זורמת" עם המסורת. עם זאת, הספרים שקראתי ועדיין קורא אינם חדשים. המאוחרים ביותר מביניהם נכתבו לפני עשרים שנה. לכן אני חושב שאי אפשר לציין קביעה כזאת ללא התיחסות כלשהי אליה גם בגוף הערך, וממילא גם יש לציין דוגמא להיסטוריונים שחושבים כך. למה שלא תציין זאת בערך עצמו, בהערת שוליים? Liad Malone - שיחה 14:46, 30 ביולי 2018 (IDT)

דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]

פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]

כתוב כאן שכאשר נפטר רבן יוחנן בן זכאי הוא לא ידע אם הוא הולך לגן עדן או לגהינום. תלמידיו שאלו אותו למה, והוא אמר להם שהוא לא יודע אם בחר נכון כאשר בחר ביבנה על חשבון ירושלים. ההסבר מעניין, אבל הוא לא מופיע בסיפור. שם מופיע שהוא אמר שאינו יודע אם הולך לגן עדן או גהינום, אך לא מובא הסבר לספק הזה מפיו. יתכן שזה הסבר של מישהו, אבל אז צריך לספק מקור. דווח על ידי: יעקב 213.151.36.163 20:37, 28 ביולי 2016 (IDT)

הסרתי, תודה.‏ Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 21:37, 28 ביולי 2016 (IDT)


דיווח שאורכב ב-08 במרץ 2019[עריכת קוד מקור]

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: טופל

כתבתם רבי יוחנן בן זכייי במקום רבי יוחנן בן זכאי רבנו הקדוש

תוקן, אביהו - שיחה 21:50, 7 במרץ 2019 (IST)