שיחה:רכבת העמק

ערך זה זכה במקום הראשון בתחרות הכתיבה "מקצרמר למובחר" של ויקיפדיה העברית

משימות לביצוע
על פי שיחה:רכבת העמק#הצעת הסרה מהמומלצים: להוסיף הערות שוליים

זה היה הנושא שלי לתחרות כתיבה

היי! זה היה הנושא שלי לתחרות כתיבה כפי שכתבתי שם לפני שבוע. איזה באסה. אסף 16:20, 8 מרץ 2006 (UTC).

אם כבר התחלת אני לא אעצור אותך... אבל זה מבאס... אסף 16:21, 8 מרץ 2006 (UTC).

אפשר לשתף פעולה, לא? מתבקשות תמונות מהתחנות בקריית חרושת, כפר יהושע, עפולה, בית שאן, גשר וצמח (אהה). אולי ניתן ליצור קשר עם חובבי הרכבות הכבדים ולקבל מהם תמונות כאלה? Harel - שיחה 19:40, 8 מרץ 2006 (UTC)

נכון לעכשיו יש בידי לא מעט תמונות, אבל כשאסיים לכתוב אראה מה עוד צריך ואנסה להשיג. אסף.צ 19:48, 8 מרץ 2006 (UTC)

אולי תשקול להגיש את הערך לתחרות מקצרמר למובחר? Harel - שיחה 19:50, 8 מרץ 2006 (UTC)

לא נעים לי מאסף. אם הוא לא יתנגד אין לי התנגדות עקרונית להגיש אותו כמועמד. אסף.צ 16:11, 9 מרץ 2006 (UTC)

עם כל ההשקעה שלך מי אני שאתנגד... חבל רק שהערך יתחרה בבית שאני מתחרה בו... בכל מקרה, כמובן שמבחנתי אתה מוזמן להגיש אותו, רק שאם תזכה תאלץ לחיות עם רגשות האשם לעד... (איזה פולני טוב אני) - סתם, אין בעייה. אם אתה מעוניין תגיש אותו. אסף 22:07, 9 מרץ 2006 (UTC).

פיצול לשני ערכים

אסף, הערך מתחיל להיות קצת ארוך מדי נראה לי. יש הרבה מידע וזה מצויין, אבל תחשוב אם אולי כדאי לפצל חלק ממנו לתת-ערך מורחב בנושא מסויים שלא ייוצר עומס גדול מדי על הערך הזה - במיוחד כאשר נראה שיש עוד תמונות ותרשימים, כמו גם שלא סיימת לכתוב את הערך...
שאלה אחרת: האם יש לך איור של המסלול הרכבת? אם לא תגיד לי, ואני יכול להכין אותו. בברכה, אסף 08:55, 11 מרץ 2006 (UTC).

אני גם בעד פיצול ושימוש בהפניות לערכים מורחבים. ניתן, למשל, את כל פרק התחנות להפוך לערך מעמיק ומפורט בפני עצמו, וכאן להשאיר תקציר שיתן את שמות התחנות ומיקומן. נעשתה כאן עבודה מרשימה ומקיפה ביותר, ופשוט יהיה חבל אם מפאת אורכו היתר של הערך ועומס המידע (84K כרגע ועוד היד נטויה) הוא לא ייקרא.

שתי הערות נוספות באשר לתחנות: (א) השימוש בגודל כותרת שונה לתחנות שונות יצר היררכיית פיסקאות מעוותת ומטעה (ראה בתוכן העניינים) - כאילו תחנות מסויימות הן תת-נושא של תחנות אחרות. (ב) מדוע נפקד מרשימה זו מקומה של תחנת הרכבת של צמח, שגם נזכרת מוקדם יותר בערך, וגם יש לה ערך משל עצמה? מגיסטר 12:13, 15 מרץ 2006 (UTC)

כשאסיים את הכתיבה (אני חוזר לזה במרץ עכשיו) אני אראה איך לפצל. לגבי הכותרות המעוותות - מסכים לגמרי, זה לא ישאר ככה ואני מאוד אשמח לקבל הצעות לגבי אופן הדגשה אפשרית של התחנות המקוריות. אסף.צ 16:41, 16 מרץ 2006 (UTC)

כותרות וראשי פרקים

אסף, דעתי גם אינה לחלוטין נוחה מהפיתרון הנוכחי שבו השתמשת לכותרות התחנות (יצירה מלאכותית של כותרות פיסקאות בגדלים שונים, שלא באמצעות מנגנון הוויקי). זה יוצר ראשי פרקים שאינם באים לידי ביטוי בתוכן העניינים, וגם מנטרל את האפשרות של עריכת פיסקה. אלה הן מגבלות בעיקר משום שמדובר בפרק גדול, שהוא בעצמו באורך של ערך מפורט ורב פרקים. הייתי מציע אחד מהבאים: (1) חלוקת מבנית של פרק התחנות לשני פרקי משנה - תחנות מקוריות ותחנות מאוחרות יותר, כשבכל אחד מהם פירוט התחנות הרלוונטיות בסדר גאוגרפי. (2) סימון התחנות המקוריות בכותרת אך לא באמצעות גודלה כי אם בכוכביות או בסימן היכר אחר שמקראו יובהר בראש הרשימה. (3) צירוף תרשים של הנתיב והתחנות, שבו יצויינו בצורה שונה תחנות מקוריות ומאוחרות (תרשים שבכל מקרה כדאי שיהיה). בכל מקרה, הפיסקה על כל תחנה צריכה להיות עם כותרת ויקי מאותה רמה. ועדיין, וללא קשר, הייתי מפצל את הערך מן הנימוקים שהוצגו קודם. מגיסטר 09:32, 24 מרץ 2006 (UTC)

לדעתי לא נכון לראות בכל תחנה ברשימת התחנות ראש פרק. לגבי יכולת העריכה של הפרק - אני לא בטוח שצריך אפשרות לערוך כל תחנה בנפרד (הרי חלק מהתחנות מתוארות בפיסקה בת שתי שורות). לגבי סדר תיאור התחנות - לדעתי הכי נוח כפי שכרגע מוצג - סדר גיאוגרפי. סידור כרונולוגי יקשה על המעקב אחרי המסלול וכך גם חלוקה לשתי קבוצות: תחנות מקוריות ותחנות שנוספו מאוחר יותר. לגבי המפה - בתרומתו האדיבה של אסף נוספה לערך מפה מפורטת של כל התחנות (או לפחות כל אלו המופיעות בערך. מסתבר שיש עוד כמה נשכחות ועלומות). אסף.צ 10:30, 25 מרץ 2006 (UTC)

תבנית:פרויקט הנדסי

כדאי שתוסיף את התבנית בתחילת העמוד עם הפרטים הרלוונטים (ראה לדוגמא הרכבת הקלה בירושלים). בברכה, אסף 10:22, 15 מרץ 2006 (UTC).

"הרעיון הציוני" ב-1862?

המונח הזה מוזכר בקטע על זימפל... זהו אנכרוניזם, שכן בזמנו של זימפל עדיין לא היתה קיימת התנועה הציונית, למיטב ידיעותי בהסטוריה...--ניצן 20:54, 31 מרץ 2006 (UTC)

יש לי שאלה טכנית

איך התאימו את הציוד הנייד (קטרים וקרונות) לרוחב המסילה הבלתי-תקני? --ניצן 21:15, 31 מרץ 2006 (UTC)

תיקונים לערך

מס' תיקונים שנכתבו על ידי מאיר שפירא, חוקר רכבת העמק. אני מעלה את התיקונים בשמו.

• כתוב "המבנה הראשי ומגדל המים בתחנת בית שאן".

מה שכמובן איננו נכון. המבנה הוא מבנה מחסן ואילו הטרמינל נמצא מעבר למסילה בצד שני.

• כתוב שבתחנת גשר הוקמה הקרנטינה.

כמובן שזה לא נכון. תחנת גשר איננה על הנחל אלא קילומטר משם !

• נכתב שבתחנת שטה נבנה מבנה אבן יחיד.

זה כמובן לא נכון כיוון שבתחנה היו מבנה טרמינל,מבנה עובדים ומבנה שירותים ובמרחק 300 מטר תחנת המשטרה.

• תחנת השדה הוקמה בינואר 1937, הנכון שהיא הוקמה בינואר 1934

• כתוב שתחנת קרית חרושת נבנתה לבקשת התושבים.

הנכון הוא שהיתה שם "תחנת-אום-זינת" מ-1928, ואגב הצריפים לא היו מעץ אלא מפח גלי מגלוון.

• כתוב שתחנה 4.5 נבנתה 4.5 קילומטר מחיפה.

התחנה נמצאת בק"מ 4.621 ואילו 4.5 הוא כינוי מקומי שהפך לשם רשמי כאשר השם היה צריך בעצם להיות "חוואסה" על שם הישוב במקום.

• בתרשים מסלול הרכבת מצויינות 24 תחנות.

-תחנת כפר יחזקאל- מעולם תחנת עין חרוד/גבע לא נקראה כפר יחזקאל
-צומת העמקים היא חניה טכנית
-בין בית שאן ובית יוסף מסומנת תחנה ללא שם, רשמית אין שם שום תחנה, מעשית זו תחנת חמדיה "הבית הלבן"

• מסילת דרעה בוסרה לא קשורה לרכבת העמק

• לא מוכרת פעולה הנקראת "ליל המסילות" ב-2.12.1945

שלושת האירועים הם: 1. "ליל הגשרים" 17.6.1916 חודש אחרי סיכומי ועדת סייקס-פיקו הראשונה 2. "ליל הרכבות" (מבצע "מסיבה") 31.10.1945 3. ליל 11 הגשרים" 16.6.1946

• קטר מספר 10 אינני הקטר של רכבת העמק שנשמר, אלא קטר הקיטור האחרון (הוא לא היה קטר לרכבות אלא קטר עיתוק)

בברכה, לב 10:59, 1 אפריל 2006 (UTC)

ממספר שיחות שניהלתי עם מאיר תו"כ כתיבת הערך אני מכיר את הערותיו ויודע כי ישנן עוד כאלה. את הדברים הרלוונטיים שיניתי ויש כאלה שאינם מצדיקים שינוי (קילומטר 4.621 זה בקירוב טוב ארבעה וחצי קילומטרים). לגבי ליל המסילות. למי הוא אינו מוכר? לגוגל למשל הוא מוכר ב-81 תוצאות. תיקון קטן לגבי תחנת קריית חרושת: ממאיר עצמו קיבלתי מסמך המציין את תאריך פתיחת התחנה בשנת 1934 כך שפרט זה נשאר כרגע כמות שהוא. לגבי הקטר, במוזיאון הרכבת מצויין כי זהו: "קטר קיטור מס' 10 של רכבת החג'זית תוצרת קראוס גרמניה משנת 1902. עבד בעיקר בעיתוקים". אז נכון שזהו קטר עיתוק אבל הוא שימש במסילה ולכן השארתי אותו.
אשמח לעוד הערות ותיקונים (על אף שהערך פתוח לכל עריכה ציבורית) אסף.צ 17:01, 5 אפריל 2006 (UTC)

שלום. קטר מס' 10 הוא קטר למסילה תקנית עד כמה שזכור לי. אתה מוזמן לפנותלפול קוטרל במוזיאון הרכבת או לחן מלינג שמפעיל את האתר "חדשות הרכבת". שניהם ידעו לענות לך. המונח ליל המסילות מוזכר בגוגל רק 5 פעמים. פעם אחת בויקפדיה ועוד 4 פעמים העתקה של מקור אחד ב 4 אתרים שונים. ככה שזה כנראה טעות. ליל הרכבות הוא הארוע האמיתי. הוא גם בתאריך מתאים וגם בעל הרבה יותר איזכורים וארועים. בנוגע לקטר 10, אתה צודק. טעות שלי.לב 10:15, 6 אפריל 2006 (UTC)

קישור שגוי!

הערך מופיע כערך מומלץ בעמוד הראשי. כאשר לוחצים על הקישור צמח בעמוד הראשי הדבר מפנה לצמח (טעות), אך כאשר נכנסתי לתקן את הדבר, גיליתי שבעמוד הערך המלא, המילה צמח מפנה לצמח (יישוב) (שזה טוב). אז מה הולך כאן ואיך מתקנים את זה?? - נעה 18:07, 10 יוני 2006 (IDT)

תוקן. תודה על ההערה. בברכה, אסף 18:10, 10 יוני 2006 (IDT).

הסרט

אם אני לא טועה, יצא פעם סרט בשם רכבת העמק, וכיכבו בו בין השאר נטע מורן. לא כדאי לציין את זה ב"עובדות ופולקלור"? אני נמנע מלהוסיף בעצמי, כי אני חושש לשנות יותר מדי בערכים מומלצים, ובייחוד מומלצים כמו זה, כדי לא לקלקל כלום. עירא קובץ:Home dog.jpg שיחה 22:06, 1 אוגוסט 2006 (IDT)

הנה הקישור : באתר IMDB. DGtal 22:09, 1 אוגוסט 2006 (IDT)

הקישור לא יוסיף את עצמו לערך. מישהו יכול להוסיף? (כבר פרטתי למעלה למה אני לא מוסיף בעצמי). עירא קובץ:Home dog.jpg שיחה 22:31, 1 אוגוסט 2006 (IDT)

מהמעט שכתוב שם על הסרט (סיפור אהבה של קיבוצניקים או משהו) לא ברור לי מה הקשר לרכבת, מלבד שיתוף השם, ולכן גם קשה לדעת איפה לשבץ את זה (טריוויה, הנצחה וכו'). DGtal 22:33, 1 אוגוסט 2006 (IDT)

האמת לדעתי לא צריך להכניס את זה זה פרט שולי שממש ממש אין לו קשר לערך... A&D - עדי 22:44, 1 אוגוסט 2006 (IDT)

תיאורטית, אם הסרט מתרחש על רקע רכבת העמק בשנות פעילותה וכולל גם שחזורים וכדו' זה רלוונטי. שוב, צריך לברר מה בכלל היה בסרט. DGtal 22:49, 1 אוגוסט 2006 (IDT)

בסרט מסופר על איש אחד שמנסה ליזום הקמה מחדש של הרכבת (ב-89'). עירא קובץ:Home dog.jpg שיחה 22:52, 1 אוגוסט 2006 (IDT)

שאלות

בערך זה רשום שתחנת חיפה נוסדה ב-1905 (אבן הפינה הונך ביולי 1905). לעומת זאת, בערך תחנת הרכבת חיפה מזרח, רשום שהתחנה החלה לפעול בינואר 1904. מהי הגירסה הנכונה? -- Ynhockey - שיחה 15:28, 22 בפברואר 2008 (IST)

ועוד שאלה: כתוב בכמה מקומות בערך זה ובערך תחנת הרכבת צמח, שצמח הייתה התחנה האחרונה במנדט. למרות זאת, יש את תחנת אל-חמה שהיא התחנה השמינית וכיום נמצאת בארץ. האם גם אז היא הייתה בגבולות המנדט? ואם כך, מדוע נקראת צמח "התחנה האחרונה"? -- Ynhockey - שיחה 16:48, 22 בפברואר 2008 (IST)

ושאלה שלישית: באתר nabatea.com, רשום שהתחנה באלד אל-שייח (תל חנן) נמצאת בדיוק 4.5 ק"מ מתחנת חיפה. גם המבנה שבתמונת התחנה ה-4.5 שבערך זה זהה למבנה שבתמונה שבאתר השייך לטענתם לבאלד אל-שייח. האם ייתכן שזאת בעצם אותה התחנה? אם לא, אז מי כאן צודק ומי טועה? -- Ynhockey - שיחה 18:58, 22 בפברואר 2008 (IST)

עוד שאלה: בסעיף של "תחנת בית שאן", כתוב שבשנת 2006 תחל עיריית בית שאן בשיפוץ מבני התחנה הישנה. מה נסגר עם זה? יש אתר איפה אפשר לבדוק? -- Ynhockey - שיחה 20:15, 22 בפברואר 2008 (IST)

כמה תשובות בשליפה:
1. תחנת צמח מול אל-חמה. תחנת אל-חמה היתה התחנה האחרונה בתחומי המנדט הגיאוגרפים, אולם בידודה היחסי הביא לכך שהתחנה ששימשה כשער הכניסה והיציאה לתחומי השליטה המנדטורית היה תחנת צמח, המרכזית בהרבה. מכאן נובע הבלבול.

2. תחנת בלד א-שייח היתה בקילומטר ה-5.02 והיתה התחנה ממנה התפצל הקו צפונה אל עכו. תחנת הק"מ ה-4.5 נקראה בערבית תחנת חוואסה והיא לא אותה תחנה. סתם שתדע, באזור שבין הצ'ק פוסט של ימינו ומפעל נשר, היו כ-5 תחנות של הרכבת, חלקן לנוסעים וחלקן לא. מן הסתם, לא כולן מופיעות בערך.

3. החנוכה הרשמית של תחנת חיפה היתה כפי שמופיע בערך רכבת העמק. איני יודע מהיכן המידע על שנת 1904.

4. תחנת בית שאן - בטוחני שאנשי עיריית בית שאן יוכלו לענות על שאלה זו.

אסף.צ - שיחה 00:59, 23 בפברואר 2008 (IST)

תודה על התשובות! עוד דבר - יש לך סימוכין כלשו לגבי תחנת ה-4.5/באלד א-שייח? חוץ מזה כמובן אשמח לקבל סימוכין לגבי כל המידע הנוסף בערך, אבל זה פחות חשוב כרגע. כידוע, בויקי האנגלי, סימוכין הוא דבר הרבה יותר חשוב ומוקפד מאשר בויקי העברי. בהזדמנות אלך ואשיג את הספרים המצוינים בערך, אבל אשמח לקבל סימוכין ברשת, שזה יהיה נוח יותר גם לגולשים האחרים. תודה מראש, Ynhockey - שיחה 10:58, 23 בפברואר 2008 (IST)

ועוד שאלה: בערך כתוב שקלוד קונדר סיקר את הארץ בשנת 1879, כשבערך האנגלי כאן, כתוב שהוא סיקר את א"י ב-1874-77. מהו הנכון? -- Ynhockey - שיחה 13:05, 23 בפברואר 2008 (IST)

שאלה נוספת: מהערך וממפות בערכים אחרים של המסילה החיג'אזית, ברור כי הייתה שלוחה לשכם. למרות זאת, בערך גם כתוב שהתורכים הגיעו רק עד סילת א-דהר בסלילתם, ומשם בכלל בנו לכיוון מערב ליערות, ולא לכיוון שכם. השאלה היא מי בנה את ההמשך לשכם ומתי. -- Ynhockey - שיחה 22:57, 26 בפברואר 2008 (IST)

לפני מספר חודשים נפתחה תצוגה מרהיבה כפי שציינת בתחנת הרכבת כפר יהושע(תל-שמאם) אני חושבת שיתאים להוסיף בקישורים בסוף קישור לאתר של המועצה לשימור אתרים, כי אני לפחות חיפשתי דרך ויקופדיה על אתרים שמספרים על רכבת העמק. הנה קישור http://www.shimur.org/article.php?id=1616

רכבת העמק

שמי מאיר שפירא ואני חוקר רכבת-העמק מזה כמעט 15 שנה, אני מפורסם בנושא גם בקרב חובבי הרכבת הכבדים בארץ וגם באנגליה ובגרמניה בקרב חובבי הרכבת המתעניינים גם ברכבת העמק.

לפני מספר שנים ניסיתי לתקן את הערך שהיו בו שגיאות רבות מאוד ונוכחתי לדעת שמישהו שינה את הערך בחזרה. בשיחות שהיו לי עם אסף, כמדומני זה שמו, מסרתי מידע רב. וכעת נכנסתי "להציץ" בערך וראיתי שחלק תוקן וחלק לא, ומה שמכעיס אותי, שמה שלא תוקן, נובע מהתייחסות לא רצינית לא של אתר שרוצה שיתייחסו אליו כאנציקלופדיה, אלא בתגובה חפיפית לגמרי.

מי שעוסק בעובדות ובהיסטוריה לא יכול בשום אופן לחפף. נקודה. גם בעיקבות זאת וגם בעיקבות עיון בכל מיני שיחות בהן ראיתי כיצד ישנן מריבות לא ענייניות (לאו דווקא בנושא הזה), או ויכוחים פוליטיים שקובעים את צורת הערך הספציפי, זה בהחלט מרתיע משימוש בויקיפדיה, ומכסימום ההתייחסות אליה כמצגת מנחה ולא עובדה , כי אין לסמוך על מה שכתוב כראיה.

אני אמון על מחקרים ממושכים, בין אם זה המחקר על האי כרתים שאני חוקר זו השנה ה-21 ובין אם אלו מחקרים בידיעת הארץ כמו רכבת העמק זו השנה ה-15 והמחקר לא נפסק כיוון שחומר זורם אלי כל העת, אמנם בקילוח דק, אבל זורם.

עד היום נראה לי שקניתי את הרוב המוחלט של הספרים שיש בהם משהו על רכבת העמק, 223 ספרים, מאות מפות גרמניות ובריטיות, ומידי פעם אני גם מראיין אנשים מאותה תקופה. ראיון אחרון בקיבוץ גבת לפני כחודשיים על גניבת המחרשה על ידי הכשרה של הפלמ"ח בגבת זו שהקימה את משאבי שדה, והם גם אלו שבנחרצות גנבו את תחנת הרכבת של כפר ברוך שב-1947 כבר לא היתה בשימוש כיוון שהיא הפכה לחניה, הם כמובן מודים בגניבת המחרשה אבל מכחישים את גניבת התחנה (אבל מצאתי אצלם תמונות שגניבות היו ענין מקובל) והאשימו את ההכשרה שיצאה להקמת קיבוץ יזרעאל, וגם ההם כמובן מכחישים וכך גם האיש המוכר כ-"הגנב המרכזי" של הפלמח שנסעתי לדבר איתו בתל עדשים, וגם הוא מכחיש, למרות שהוא אומר שהוא מכיר את המקור שלי, ואם הוא אומר אז זו אמת !!!

הדפסתי מחדש את הערך "רכבת-העמק" כדי לבדוק אותו אני מתכוון כאן להגיב על מה שנשאר לא נכון.

ראשית מפת מסלול המסילה, כבר בזמנו אמרתי שלאורך המסילה היו בכל הזמנים ובסך הכל תחנות וחניות רשמיות ולא רשמיות, סה"כ 48 לאורך מסילת רכבת-העמק, מחיפה עד צמח. בתרשים באתר יש 24 תחנות כאשר בינייהם תחנות לא לנוסעים כמו צומת העמקים/ק"מ13 שלא מופיע בשום לוח זמנים או תחנת חמדיה שלא היתה תחנה רשמית. מצד שני חסר המון תחנות החל מתחנת כרמל שהיתה התחנה הראשונה של רכבת העמק או למשל תחנת תל-אור בתחום מפעל החשמל שלא מופיעה ברשימה (שנפתחה ונבנתה לפני תחנת נהריים שליד האגם), או חניית מרחביה וכדומה.

לדעתי אתם צריכים להציג שלושה תרשימים: א. תרשים שבע התחנות הראשונות ב. תרשים התחנות המופיעות בקילומטר צ'ארט ג. תרשים עם כל 48 התחנות מכל הזמנים

למאמר עצמו:

1. ראשית, תסירו את תחנת אל-חמה מהרשימה בכל המאמר כיוון שגבול ארץ ישראל של המנדט הבריטי היה בתחנת צמח, כשתחנת אל חמה היתה בשליטה צרפתית בתחום המנדט הצרפתי שאפילו תכננה את הקמת מלון "גראנד הוטל" לפי התוכנית שלו מ-2.1.1926 גם לפי העובדה שהגבול בין המנדט הבריטי והמנדט הצרפתי היה 7 ק"מ צפון-מזרחית לצמח, בגבול בין הגשרים אל-האווי ואל-באננה ולכן אל-האווי פוצץ שלוש פעמים בשלושת לילות הגשרים ואילו אל-באננה שלם עד היום. ואפילו העידו מיכאל הנגבי שוטר במשטרה המעולה המנדטורית ששרת בגשר כי אל חמה היתה בשליטה צרפתית וגם רבקה אלפר שנסעה ברכבת העמק ומאוד התרשמה בתחנת אל חמה מהחיילים הצרפתים על רוביהם המכודנים וכובעיהם האדומים.

2. אורך המסילה הבריטית של פילינג היה 8 ק"מ

3. החברה של סורסוק אוליפנט שומכר ו-קלר (ואגנר מירושלים רק התענין) נקראה "חברת המסילה החמידית" HMR

4. הסיבה להקמת המסילה החיג'אזית כביכול לצורך העליה לחאג', אבל הסיבה העיקרית היא הארכת מוטת השליטה של הסולטאן על הבדואים בערב הסעודית, כמו שהמניע להקמת שלוחת רכבת העמק לסייע לעולי הרגל אבל למעשה לסייע בשינוע החיטה מהחורן לאירופה.

5. אחת ולתמיד: כל הניחושים לגבי רוחב המסילה צריכים להיפסק כבר. לא יכול להיות שכולם מעתיקים מכולם את אותם דברים לא נכונים עד הטענה על הטעות במפעל בבלגיה ב-60.000 אדנים. הרווח 105 ס"מ בין הפסים נקבע, מסופר על ידי ברוך קטינקא, פשוט מטעמי חסכון. זה הכל. והסיבה ידועה ועוד איך.

6. התחנה בבית שאן נהרסה ב-1933? מאיפה הסיפור הזה? בנין הטרמינל כפול הקומה הצמוד למחסן, התערער ב-1933 וכדי שלא יתמוטט לבד, נהרס בנובמבר 1933 (מי שיביט ליד המחסן יוכל לראות עד היום את היסודות). ב-1937 נקבע ביתו של המנהל מצידה הצפוני של המסילה כטרמינל החדש ולמנהל בנו מבנה בטון שדומה לצריף צפונה משם קרוב לכביש, עם "צ'ופר" = בית שימוש קרוב למבנה..... כל 10 מבני התחנה למעט הטרמינל שנהרס, קיימים עד היום.

7. הנוסעים שהגיעו לצמח לא שייטו לטבריה במעבורת ייעודית, אלא בספינה הקטנה "נורדוי" שהיתה ספינה גרמנית אחת משתיים שהגרמנים הציתו בעת הנסיגה שלהם. (וכשערבים התחילו להתקומם נגד השם הציוני, נאמר להם שזה שם אירופאי כי "נורד" זה צפון, ואז שינו את שם הספינה בערבית ל-"שימאל" שהוא צפון בערבית)

8. מה הבעיה לקרוא לתחנה צמח? בכל מקום אתם כותבים סמח אז אם לא רוצים רק בעברית אז תקראו לתחנה "צמח"(סמאח/סאמאק). רוצים להזכיר את השמות המקוריים, אז שתהיה אחידות לתחנה זו תקראו "צמח(סמאח/סאמאק)" או לתחנה אחרת "חוואסה(4.5)" וכו.

9. לרכבת העמק היו 7 תחנות ראשונות

10. מסילת דרעה-בוסרה אין לה דבר עם רכבת העמק.

11. קטר H7 הנמצא באתר גשר עבד בשטח מפעל נהריים ונסע על מסילת דקוביל (60 ס"מ רוחב).

12. "גשר נחלים" איננו שם התחנה אלא השם של הישוב. שם התחנה בתחילה "ג'יסר" ואחר כך "גיסר אל מג'מעייה" (גשר החברים).

13. התמונה שמתחתיה כתוב:"קרון רכבת העמק בתחנת אלרואי", זה איננו קרון של רכבת העמק. קחו את הצילום המקורי ותגדילו ותראו שרוחב האופנים שלו יותר רחב מרוחב המסילה, כמו כן יש לו שני בולמים כשלרכבת של המסילה הצרה יש רק אחד.

14. רוב החומרים לישובי חומה ומגדל לא הובאו על ידי הרכבת כי מחיר ההובלה היה יקר, ולכן הם הובלו באמצעים שונים, בעיקר לא ע"י הרכבת.

15. שלושת לילות הגשרים:

א. ללא שם , פיצוץ "ג'יסר אל האווי" 7.6.1916 מיד אחרי שיחות סייקס-פיקו בה הוחלט על העברת אצבע הגליל ל-"ואיילאת דמשק", והאירוע (שאיש לא לקח עליו אחריות) אמנם גרם להישארות האיזור ברשות המנדט הבריטי.

ב. 31.10.1945 "ליל הרכבות" ("מבצע מסיבה") חובלו 153 אתרים כולל ג'יסר-אל-האווי.

ג. 16.6.1946 "לילה הגשרים" ("מבצע מרכולת") פוצצו 11 גשרים כולל ג'יסר-אל-האווי, שהפעם כבר לא תוקן.

ד. ליל 5.3.1948 6.3.1948 פוצץ הגישרון בק"מ 44 ששימש גם כתחנת זרעין על ידי חברי קיבוץ בית השיטה.

ה. סוף מרץ 1948 פוצץ הגשר בק"מ 67.300 שישים ושבע שלוש מאות(מזרחית לחמדיה) לא ברור לי בשביל מה. ו. 15.5.1948 פוצץ גשר החברים ליד קיבוץ גשר.

16. קטר מספר 10 לא עבד במסילת רכבת העמק והיה רק קטר עיתוק שהמקום הרחוק ביותר שנסע היה למפעל נשר

17. פיצוץ הגשרון של ק"מ 44 ראה סעיף 15ד

18. התנועה הסדירה לנוסעים פסקה ב-1948 ומאז שימשה הרכבת להובלות,הסעת עובדים ,טיולים, וצרכי הצבא. בתאריך 14.11.1951 הופסקה פעילות רכבת העמק אחרי שנסיון לחידושה עלו בתוהו.

19. תחנות רכבת העמק, כמו שאמרתי היו 48 תחנות והמסלול רק מחיפה לצמח כתחנה סופית.

20. תחנת חוואסה איננה 4.5 ק"מ מתחנת חיפה. הכינוי הוא עממי. ליד המבנה היחידי 21 מטר ממנו נמצאת אבן 4.6 (ארבע נקודה שש)והתחנה נמצאת אם כן 4.621 ק"מ מתחנת חיפה מזרח שם נמצא תמרור "0". כללית, כל התחנה היתה רק מבנה העובדים הקיים גם היום כיוון שמדובר בתחנת עבודה לטובת מחסני הצבא הבריטי שהיו במקום, ואשר נוצלה על ידי האזרחים לטובת הסעה עם רווחים נטו לקונדוקטור.....

21. תחנת נשר כללה תחנה אחת במפעל הצמנט (במבנה התחנה היתה מערכת הפיקוח על התנעת הכבלים שמשכו קרונות אל המפעל והחוצה. קטר לא נכנס למפעל) ולפני כן תחנה של הישוב נשר, עדים לכך עדיין חיים וליד התחנה בגלל ריבוי הערבים, יש עד היום עמדת בטון מבוצרת.

22. ביגור היו למעשה שלוש תחנות כשאחת נהרסה בגלל ריב בין יגור לכפר חסידים ושניה נהרסה בגלל בניית אזור תעשיה של יגור כולל סתימת הבאר. מה שנשאר זה רק מבנה המסילאים. תחנת הרכבת לא הוקמה בתוך שטח הקיבוץ אלא במרחק של כ-500 מטר מבתי הקיבוץ דאז. כל טענות הקיבוץ אין להן קשר עם המציאות, יש ראיות מצולמות לכך. (ובמאמר מוסגר, עם תחילת השמועות על חידוש הרכבת, מיהרו יגור ועפולה לבנות שכונות על התוואי....לשם מה??? תנחשו לבד.....)

23. המרחק בין התחנות אלרואי וקרית חרושת לא קילומטר אחד אלא שניים.

24. תחנת הרכבת בכפר יהושע כוללת את המבנים: בית המסילאים, בית שימוש,בנין הטרמינל, בנין הסגן, שירותים, מגדל המים וחצר פחמים,שתי בארות מים, בית הבומבאג'י, בית הקוון בעל ארכיטקטורה מיוחדת, משרד מנהל המוסך (מעבר לכביש) כולם קיימים - 10 מבנים.

25. שני הקרונות החומים בחצר תחנת כפר יהושע, אינם של רכבת העמק.

26. תחנת עין חרוד נקראה בתחילה "נוריס", אחר כך "עין חרוד" ולבסוף "גבע". התחנה לא נקראה מעולם "כפר-יחזקאל" , מעולם, זהו שקר שהמציאו אנשי כפר יחזקאל. התחנה כללה את מבנה אבן של המסילאים, בית המשאבות מבטון, טרמינל בנוי בזלת, מחסה בנוי לבני סיליקט. שלושה מבנים קיימים עד היום, הטרמינל פורק כנראה לצורך בניית הבתים בכפר יחזקאל.

27. תחנת שאטה כללה שלושה מבנים: טרמינל,מחסן,שירותים (לידו היה הצריף של מנהל התחנה שאנשי בית השיטה עזרו לו לבנות כשהתחתן). תחנת הרכבת יחד עם המשטרה הפכו לאתר אחד מוקף חומה עם הקמת כלא שאטה ב-1951 ככה מספר אדון קיוק שהיה בין מקימי הכלא.

28. בתחנת "השדה" היתה סככת פח שנבנתה על ידי הקיבוצניקים ושרידיה מוטלים במקום עד היום.

29. בתחנת בית יוסף לא היה שום מבנה מעולם אלא רק שלט. ליד ירדנה מבנה מבטון כעמדה לשומרים הגאפירים, קיימת עד היום.

30. מבני תחנת הרכבת גשר שליד מבצר הטיגארט נהרסו כולם פרט לבית השימוש הקיים עד היום.

31. תחנת הרכבת נהריים נבנתה בסגנון תחנות אוטובוס ודלק, לא בסגנון הבאוהאוז, כיוון שהתוכנית של המבנה מ-1930 ואילו הבאוהאוס הגיע לארץ רק ב-1933 . אגב שמה הראשון היה "חניית ירדן", אחרי בניית התחנה "תחנת ירדן" ובהחלטת רוטנברג שונה שמה ל-"נהריים" כתחנת רכבת לפועלים.

32. וכמובן שבין כל התחנות שלא הוזכרו גם תל-אור למשל שנבנתה בתוך מפעל החשמל. החניה נקראה בתחילה "הירדן" והיא הוקמה כדי להפסיק להשתמש בתחנת ג'יסר, ועם בנייתה הוסב שמה ל-"נהריים" ואחרי שרוטנברג החליט על קיבוע שמות, עבר השם "נהריים" לתחנה שליד האגם, והתחנה של המפעל ועובדיו קיבלה את השם "תל-אור".

33. כמו שאמרתי, את תחנת אל חמה יש למחוק מתחנות רכבת העמק. אצלי בספר, התחנה מופיעה בגלל העדויות שמספרות שהיא השתייכה למנדט הצרפתי.

34. קרון המפרש היה רק קרון אחד קטן שטוח ולא כמו שכתוב ויש אפילו תמונה שלו בדיור בחיפה מזרח. את קרון-המפרש ייצרו הטייסים הגרמנים שקראו לו "אקספרס המרחצאות הפיניקי". את "הקרון האוירי" שהיה גם הוא קרון קטן שטוח עליו הותקן מנוע של מטוס דימלר וספסל דו צדדי בנה המהנדס קטינקא ולא מישהו אחר. (לכן הקרון האוירי מוזכר בספרו של קטינקא ואילו קרון המפרש לא, אבל הוא מוזכר בספרו של הטייס הגרמני דרקסלר "עם אילדרים בארץ הקודש" שעותק יחיד ממנו נמצא באוניברסיטת אופסלה בשבדיה וצילום הדפים הרלונטים בגרמנית,אצלי).

35. על החוברות של דוד תירוש ומרדכי נאור אומרים "הלך הזרזיר אצל העורב" כי שנייהם די זהים גם בטעויות הרבות שבהם. דווקא החומר הטוב ביותר לא מופיע במקורות, וזה : א. פול קוטרל THE RAILWAYS OF PALESTINE AND ISRAEL - PAUL COTTERREL 1984 ב. פול קוטרל - "ישרו בערבה מסילה" - היסטוריה מצולמת של הרכבת בארץ-ישראל. ג. מאיר שפירא - "רכבת-העמק - תחנות וסיפורים". מתעדכן כל העת.

אני מקוה שהפעם תייחסו ברצינות להערות שלי.

מאיר שפירא

שלום מאיר, ברוך הבא לוויקיפדיה. נשמח לתקן כל טעות או אי-דיוק, ואתה גם מוזמן לעשות זאת בעצמך. רצוי להביא אסמכתות לשינויים, כלומר לכתוב בהערת שוליים על איזה מקור אתה מסתמך. ‏odedee • שיחה 16:23, 5 במרץ 2010 (IST)

בקשר לאסמכתאות, הנושא מורכב ומסובך ביותר. מכיוון שעברו שנים רבות מאוד הרי זכרונם של אנשים זקוק לעיתים לריענון ולפעמים גם זה לא עוזר, מצד שני גם מסמכים אינם חד משמעיים, כי אם על תרשים מבנה הרכבת נהריים מוטבעת חותמת באנגלית "קנסל" זה לא נכון כיוון שהתכנית התקבלה ועובדה שהבנין עומד בדיוק לפי התכנית. ורק הצלבה של מידע מכיוונים שונים, מאפשר להגיע לחקר הנכון.

לא ניתן להציג את תוכנם של 733 האסמכתות שנצברו במחקר שלי עד היום, וכן אי אפשר לשבת ולהציג ניתוח והצלבת מידע של פריטים רבים מאוד, זו עבודה סיזיפית.

למשל, תחנת הרכבת "עין-חרוד" שהמועצה לשימור אתרים הציבה על מבנה המחסה שלט בו כתוב שם התחנה "כפר יחזקאל", כיתוב לא נכון חד וחלק מעולם לא נקראה התחנה בשם זה, וזו המצאה של אנשי כפר יחזקאל. כדי להזים זאת צריך להציג מספר רב של ראיות שמזימות זאת חד משמעית. או המבנה שבכניסה לקיבוץ גבע נטען על ידי ותיקי הקיבוץ שהוא תחנת אוטובוס, אבל בידי 18 ראיות שמדובר בתחנת רכבת. וכדי שלא יוטרדו יותר, אנשי גבע יש להניח, הביאו טרקטור והרסו את המבנה.....

מחקר כזה של רכבת העמק מחייב ראיות ומחקר מדוייק ביותר וכך זה נעשה על דעתם של מומחים בנושא רכבות, ולכן הערה של אסף : ".....ויש כאלו שאינם מצדיקים שינוי (קילומטר 4.621 זה בקירוב טוב ארבעה וחצי קילומטרים).....", היא מעשה שלא ייעשה, כיוון שהתחנה איננה 4.5 קילומטר מחיפה מזרח אלא 4.621 מחיפה מזרח מתמרור "0".

הבעיה הקשה היא של המון ישראבלופים שמוצבים בארץ, החל מהאוטובוס באתר גשר שנטען שנסע לבירות ודמשק והאוטובוס בכלל הגיע ארצה אחרי מלחמת העצמאות והוא בכלל אוטובוס של חברת "דן", (אני מחזיק בכל המידע של קטרים קרונות ואוטובוסים מאז סוף המאה ה-19, העתק מה-"מגה ארכיון לתחבורה ציבורית" של דר' אבייתר רייטר). דרך שיירת יחיעם שכל המשוריינים שם אינם בכלל משוריינים אלא שילדות של אוטובוסים משנות השישים ועליהם יצירות אמנות של מי שהיה מנהל סדנאות אגד צפון. וויקיפדיה שמים במושג "שיירת יחיעם" צילום של "המשוריין" שבאתר וכותבים :"משוריין בשיירת יחיעם" כאשר מדובר בשילדת אוטובוס וויט ממשנות השישים ועליו גוף של משוריין שלקאוקג'י שנמצא בשדות טירה, נחתך ובאמצע הולחמו לוחות ונוצרה מפלצת עם 7 חרכי ירי דבר שלא היה מעולם. ועד הצבת תמונה של קרון מתחנת אלרואי שרואים שרוחב הגלגלים איננו כרוחב המסילה ולכתוב שזהו קרון של רכבת העמק כשהוא לא בשום אופן. ―מאיר שפירא (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אכן, האמת חמקמקה, ודווקא עקב כך נחוצות אסמכתאות. אולי קשה להשיג חלק מהאסמכתאות הנחוצות, אך בוודאי ניתן להתחיל בדברים שיש להם אסמכתא (ועדיף מקור שזמינותו גבוהה על מקור שזמינותו נמוכה). דוד שי - שיחה 14:15, 6 במרץ 2010 (IST)

מה קורה פה ? אני משקיע יומיים עבודה לערוך את נושא רכבת העמק ולהעלות את כל התחנות כולל מיספור קילומטר צ'ארט ונ.צ. ופתאום אני מקבל הודעה שמישהו אחר נכנס לערוך את הערך שאני עורך ומה שישמר זה מה ששמרתי לפני כן, ובכך בעצם חצי ממה שעשיתי יימחק...... זה נראה לא סביר דבר כזה. יש פתרון? 85.159.160.203 14:59, 22 במרץ 2010 (IST) מאיר שפירא85.159.160.203 14:59, 22 במרץ 2010 (IST)

מסופוטמיה הבריטית

במאה ה-19 לא היתה "מסופוטמיה הבריטית".84.108.213.97 10:32, 7 בנובמבר 2010 (IST)

אתה צודק, ביטוי מוזר. תיקנתי Hanay • שיחה 01:15, 28 במרץ 2011 (IST)

אזכור קלוד קונדר בערך - שנה שגויה

בערך נכתב: "בשנת 1879 ביקר בארץ ישראל הקצין והחוקר קלוד קונדר שהציע....". קונדר לא היה בארץ בשנת 1879, אלא בין השנים 1872-1878 ושוב בין השנים 1881-1882 . צריך לתקן את השנה בערך Hanay • שיחה 01:12, 28 במרץ 2011 (IST)

ציון תחנות

רשום שיקימו בקו המחודש 8 תחנות, מתוכן 5 תחנות נוסעים. האם כדי לציין מהם תחנות המשא ומהם תחנות הנוסעים?

לא חובה, אבל תרגיש/י חופשי. טוקיוני 23:25, 17 באפריל 2011 (IDT)

משוב מ-21 במרץ 2012

בידי תמונות שאני צילמתי של גשר רכבת העמק מעל נחל יששכר, סמוך לבית יוסף, גשר רכבת העמק מעל נחל תבור, סמוך לקיבוץ, גשר שאינם מופיעים בערך ואני מוכן למסרם, או להכניסם לערך. איך עושים זאת? אלי סט - elisat.ok@gmail.com הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
Eli Sat - שיחה 19:34, 21 במרץ 2012 (IST)

ראה עזרה:תפריט ראשי/תמונות וקבצים. דוד שי - שיחה 20:15, 21 במרץ 2012 (IST)

הנתון אינו נראה נכון "ונבנו 329 גשרים ומעבירי מים"

הנתון אינו נראה נכון "ונבנו 329 גשרים ומעבירי מים" למרות שהמקור הוא חוברת של החברה להגנת הטבע .משתמש:דניאל ונטורה הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
77.125.75.159 08:21, 1 באפריל 2012 (IDT)

אל-חמה - דה פקטו - היתה בתחום הצרפתי-סורי

לנושא "אל חמה" - לפי מיטב ידיעתי אל חמה היתה דה-יורה בתחום המנדט הבריטי, למעשה תחת שליטה צרפתית-סורית. "רכבת העמק" שבאה מחיפה החליפה קטר ארץ-ישראלי לקטר צרפתי-סורי בתחנת צמח. הסיבה היתה כי לפני הסכם "סיסקו-פיקה" משנת 1923 היה הסכם אחר משנת 1920 לפי אל-חמה ושליש מים כנרת שייכים למנדט הצרפתי ולאחר מכן לסוריה. תחנת המכס והסגר הבהמות היו בצמח וזה כנראה יה הגבול "דה-פקטו" משתמש:דניאל ונטורה הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
77.125.75.159 08:43, 1 באפריל 2012 (IDT)

כל "תחנות" חוץ משמונה הן למעשה חניות

כל "תחנות" חוץ משמונה הן למעשה חניות. נהג הקטר עצר בהן רק אם ראה נוסעים ממתינים או שהכרטיסן סימן לו על העצירה. יש לתקן את המונחים לאורך כל הערך. משתמש:דניאל ונטורה הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
84.229.43.237 22:58, 2 באפריל 2012 (IDT)

תיקון מפה

המפה מימין מעוותת. בית שאן מצפון לכנרת, תוואי רכבת העמק אף הוא מצפון לכנרת. יש לתקן על פי המפה שמשמאל. מני ברון - שיחה 10:39, 3 בדצמבר 2012 (IST)

המסילה החיג'אזית

מסילת הברזל הצבאית העות'מאנית בארץ ישראל 1914-1917

.

בקשות כאלה מפנים לויקיפדיה:סדנה לגרפיקה חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 13:03, 3 בדצמבר 2012 (IST)

הגשר מעל הירמוך הוא ג'סר אל האווי או אל מג'מע?

ראשית הערך הזה כמובן מצויין, יש בו הרבה מידע רלוונטי ומעניין מאד (במיוחד: הרקע לבניית הרכבת, כמסייעת לבניית הרכבת החיג'אזית הבריטית המתחרה לצרפתית - מסופר באופן מרתק). אבל חלק מהניסוחים בו אינם לגמרי אנציקלופדים. בכוונתי לעבור על כולו ולנסות לשפר (מבלי לשנות את התוכן). במסגרת זאת, נראה לי שיש טעות (ואשמח אם מר מאיר שפירא יתייחס, חבל שאין לך שם משתמש): בכיתוב לתמונה של גשר הירמוך כתוב ג'יסר אל מג'מע, ואילו מהטקסט של הערך מובן שזה ג'יסר אל האווי, זה שפוצץ שלוש פעמים המסכן, ולא תוקן עד היום. אני מניח שצריך לתקן את הכיתוב לתמונה, אלא אם כן מישהו יודע אחרת.

כמו כן, נאמר שם שפיצוץ הגשר ב-1916 הביא להכללת עמק החולה בתחום המנדט הבריטי, וזה כנראה לא נכון. על פי המיתוס הציוני, המנדט נקבע רק לאחר אירוע תל-חי (1920); אולם בפועל הוא נקבע מאוחר אף יותר, ב-1924. המתנהלאיטו • שיחה • אופניים, זה האוטו שלי בחיים 16:10, 19 במאי 2013 (IDT)

תוקן עכשיו. בורה בורה - שיחה 21:13, 17 בדצמבר 2014 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.israrail.org.il/general/2000.html
  • In רכבת העמק on 2013-06-21 10:20:09, 404 Not Found
  • In רכבת העמק on 2013-06-24 01:02:37, 404 Not Found
  • In רכבת העמק on 2013-07-08 22:10:03, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 01:11, 9 ביולי 2013 (IDT)

קו הרכבת מדמשק למדינה

במשפט הראשון של הערך בגרסתו הנוכחית מוזכר שהמסילה התחברה לקו הרכבת "מדמשק בירת סוריה למדינה". האם הכוונה היא למדינה שבערב הסעודית? אם כן, כדאי להפוך את "מדינה" לקישור מתאים. אם לא, כדאי להסביר על איזו מדינה מדובר. איך שזה כתוב כעת זה לא ברור. 2A02:8109:9340:136C:851F:F47A:5E07:1CBD‏ 21:05, 31 במאי 2014 (IDT)

תוקן ושופר. תודה על ההערה. איני יודע אם ידוע לך זאת, אולם יש ביכולתך לבצע, לפחות חלק מהשינויים, גם בעצמך. נשמח אם תצטרף אלינו לכתיבת האנציקלופדיה והכנסת שיפורים בה. ויקיפדיה צריכה אותך! בברכת שבוע טוב ומוצלח, Ldorfman • שיחה 02:26, 1 ביוני 2014 (IDT)

יופי! אני משתדל לתקן בעצמי כשזה בכוחי. במקרה הנוכחי היה לי ברור שמשהו שם לא ברור – אך לא ידעתי בעצמי מה נכון ומה צריך להיות כתוב (ואכן לא הייתי יכול לשכתב את הפסקה בעצמי למצבה הנוכחי). 2A02:8109:9340:136C:A0F0:1BD2:E80F:6EA2‏ 11:31, 1 ביוני 2014 (IDT)

לאור זה שאתה כבר כותב מידי פעם במיזם, הייתי ממליץ לך לבצע רישום לוויקיפדיה. כך תוכל למצוא את כל תרומותיך בקלות, ואף לעקוב אחר ערכים שיצרת או שינית. ההרשמה הינה בחינם וכרוכה בהליך קצר ביותר. לאחריה, יהיה ליתר הכותבים קל ונוח יותר להתייחס לתוספות שלך ולהגיב להן. אשמח לעזור אם תהינה לך שאלות כלשהן או אם תתקל באי-אלו בעיות. בתודה, Ldorfman • שיחה 14:12, 2 ביוני 2014 (IDT)

אני רוצה להמשיך את הדיון הזה; היות שחרגנו מנושא הערך, אני לוקח את זה לדף השיחה שלך :-) 2A02:8109:9340:136C:DC9F:741D:64CD:47C0 14:30, 5 ביוני 2014 (IDT)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

ג'יסר אל מג'מע - גשר החיבור, הגשר על נהר הירמוך סמוך לחיבורו עם נהר הירדן. לפני שפוצץ בליל הגשרים, היה הארוך בגשרי הארץ

בפרק :הרכבת כמטרה במאבק נגד הבריטים -מופיעה בצד שמאל תמונה צבעונית של גשר מפוצץ, הגשר מודגש בעיגול צהוב , הכיתוב שמתחת לתמונה איננו נכון. כתוב שם שזה ג'סר אל מג'מע שנמצא סמוך לחיבור בין נהר הירדן לירמוך , הגשר שבתמונה הוא ג'סר אל האווי הגשר שעל הירמוך אחרי תחנת צמח בדרך לאלחמה לפי רשימת התחנות הגשרים וההסתעפויות כפי שמופיעים בטבלה שבראש הערך , הגשר הזה היה גשר מתכת ונמצא בתוך הקניון של הירמוך בדרך לחמת גדר רואים אותו מהכביש כשנוסעים לחמת גדר, וג'סר אל מג'מע נמצא ליד קבוץ גשר הוא היה גשר אבן עם קשתות וכיום מוצבים על שרידיו 2 קרונות ישנים . נכון שגסר אל האווי היה בזמנו הגשר הארוך בארץ ישראל לפני שפוצץ.

מקור:אין לי מקור חיצוני להסתמך עליו ,אני תושב האזור מעל 40 שנה ומכיר את הגשרים שבתמונות דווח על ידי: א.מילוא 80.178.136.122 20:53, 17 בדצמבר 2014 (IST)

הוספתי את תמונת הגשר כאן לצורך הבהרה. בורה בורה - שיחה 21:03, 17 בדצמבר 2014 (IST)

בדקתי קצת ואכן א. מילוא צודק. תודה. ראו כאן. בורה בורה - שיחה 21:12, 17 בדצמבר 2014 (IST)

הצעת הסרה מהמומלצים

דיון

זהו מומלץ ותיק שכבר לא עומד בסטנדרטים המקובלים. הבעיה העיקרית כפי שאני רואה אותה הוא מיעוט הערות שוליים. אי אפשר להשאיר ערך שיש בו הערת שוליים בודדת עם סטטוס מומלץ. הכותב פרש מזמן מהוויקיפדיה. גילגמש • שיחה 15:02, 30 באפריל 2015 (IDT)

את הדיון על ההסרה תוכלו לראות בדף שיחה:רכבת העמק/הצעת הוספה למומלצים#הסרה: רכבת העמק. אני חושבת שההתנגדות הרבה להסרת הערך הייתה צריכה לבוא לידי ביטוי, הערך הוסר על קוצו של יוד, כשהרוב הבולט מתנגדים להסרה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 13:36, 9 ביולי 2015 (IDT)

אפשר לקבל סטטיסטיקות באחוזים על ההצבעה כדי לראות באיזה רוב (או יותר נכון מיעוט) הערך הוסר? בורה בורה - שיחה 14:10, 9 ביולי 2015 (IDT)

תסתכל בקישור ותחשב. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 14:35, 9 ביולי 2015 (IDT)

טעות עריכה, שנת סיום

נפלה טעות עריכה בפסקה הראשונה

נמשכה כארבעים שנה. הבנייה עצמה נמשכה מ-1902 עד 1905

שנת הסיום לא הגיונית הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
94.188.248.70 11:33, 25 באוקטובר 2015 (IST)

חוסר דיוק בערך

בנוגע לשיא המהירות, רשום "מהירות שיא גם ביחס לכל כלי תחבורה אחר באותה התקופה". זה לא נכון. לפחות לפי הערך בויקיפדיה באנגלית Land speed record for rail vehicles רשום שכבר בשנת 1850 רכבת בבריטניה נסעה במהירות 125.6 קמ"ש. גם לא מצאתי שום מקור לעובדה הזו זולת הלינק שיש לגלובס. יש דרך לאשר שזו לא אגדה אורבנית? --EldadHe - שיחה 22:46, 8 בפברואר 2016 (IST)

סלילה

להבנתי, "סלילה" משמש לדרכי אספלט. האם לא ראוי יותר להשתמש במונחים אחרים כגון "הקמת מסילה", "הנחת מסילה"? ‏Hummingbird‏ ° יש לך הודעה ° כולי אוזן 18:23, 12 במרץ 2016 (IST)

הנחת מסילה נשמע טוב יותר אם כי גם היא כרוכה בסלילה. משתמש:Eldad? בורה בורה - שיחה 06:48, 13 במרץ 2016 (IST)

גם לדעתי, "הקמת המסילה" או "הנחת המסילה" של רכבת העמק. אלדד • שיחה 09:46, 13 במרץ 2016 (IST)

פרק קישורים חיצוניים

הפרק קישורים חיצוניים נועד להביא מספר מצומצם של מקורות הנותנים מידע מקיף על נושא הערך. סרט על ליל הגשרים, גם אם כולו עוסק בפיצוץ ברכבת העמק, אין מקומו בקישורים חיצוניים בערך זה, כמו שאין מקומו בערכים גשר, לילה ופצצה. עדירל - שיחה 17:48, 25 בדצמבר 2016 (IST)

גם לידיעות וכתבות חדשותיות אין מקום בפרק זה. יש להטמיע את המידע הרלוונטי בהם בערך ולצרפם כסימוכין. אסף (Sokuya) - שיחה 17:50, 25 בדצמבר 2016 (IST)

קר.קיס

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה#קר.קיס

הצעת הוספה למומלצים

דיון

הערך עבר דיון הסרה ב-2015. הנימוק המרכזי היה שאין מספיק הערות שוליים. ב-8 השנים שחלפו מאז, נוספו לערך עשרות הערות שוליים, וכעת יש 24 כאלה. על כן, אני חושב שכדאי להחזיר את ההמלצה. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 20:27, 13 בדצמבר 2023 (IST)

אני בעד החזרת הערך להיות ערך מומלץ. מסכימה עם יודוקוליס חנה Hanay • שיחה • כנסו לארכיון ההיסטורי של העיר נשר 20:35, 13 בדצמבר 2023 (IST)

עדיין חסרים מקורות. ראו את פרק ההיסטוריה. כמעט כולו פסקאות בלי אפילו מקור אחד. במקום להעמיד את הערך שוב להצבעה, שפרו את איכותו.פוליתיאורי - שיחה 20:41, 13 בדצמבר 2023 (IST)

אכן, יש הרבה יותר מדי פסקאות ואף תתי פרקים שלמים ללא מקור אחד, זה לא יעלה על הדעת. הערך כרגע מתאים לתבנית:מקורות (רמה "אמין, אבל"), לא לתבנית:ערך מומלץ. פעמי-עליון - שיחה 20:24, 8 בינואר 2024 (IST)

@פעמי-עליון ממש לא מתאים לתבנית מקורות, 29 הערות שוליים זה בהחלט מספיק לערך. אני עכשיו מוסיף עוד הערות שוליים. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 18:19, 17 בינואר 2024 (IST)

כמה פעמים אצטרך לחזור על כך – זה לא המספר, זאת השאלה האם כל המידע בערך הוא בר־אימות, במובן שהקורא יכול להבין מאיפה מגיע כל פרט מידע בו. זאת דרישה שנמצאת בויקיפדיה:ביבליוגרפיה, ונמנה בין ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים. על הערך הזה אפשר להגיד שכמעט כל המידע בו איננו בר אימות במקור ברור (רשימה כללית ארוכה בסוף הערך לא מספיקה). זה ערך מושלם לתב:מקורות ברמת "אמין אבל" – המידע אמין אבל לא מגובה. פעמי-עליון - שיחה 20:03, 17 בינואר 2024 (IST)

@פעמי-עליון אתה טוען כך גם עכשיו? אחרי שהוספתי המון הערות שוליים לערך? הן ספרים, הן כתבות והן אתרי אינטרנט? יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 20:07, 17 בינואר 2024 (IST)

הוספת 18 מקורות. זה טוב, אבל אתה יכול לראות שעדיין רוב המידע, כולל פרקים ארוכים ושלמים, מובא ללא מקור אחד. הערך אמין, אבל כמעט כל המידע בו מובא ללא מקור. פעמי-עליון - שיחה 20:18, 17 בינואר 2024 (IST)

@פעמי-עליון אז אני מבין ששינית מעט את דעתך. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 20:27, 17 בינואר 2024 (IST)

מראש טענתי שהערך אמין, אבל זה לא מספיק, כדי לזכות באמינות אמתית המידע צריך להיות מובא עם מקורות. כבר נתתי דוגמות לערכים שעומדים בסטנדרט מקורות מינימלי – דוד בן-גוריון, אוטיזם, פרק 1 לחוקת ארצות הברית, ולאלה ניתן לצרף את הערך נתן אלתרמן ששכתבת כל כך טוב מבחינת מקורות (מה שמגביר את תסכולי – איך אתה יכול לעשות עבודה כל כך טובה בערך אחד, ולא לראות כמה גרועים מבחינת מקורות ערכים אחרים?), והערך הזה לא מתקרב אליהם.

אם בכוונתך להמשיך ולהוסיף מקורות עד שכל המידע בערך יהיה מגובה, זה מעולה – אך אמליץ לך לחכות עם הדיון עד שתסיים עם המקורות. פעמי-עליון - שיחה 20:42, 17 בינואר 2024 (IST)

@פעמי-עליון למה לך להיות מתוסכל? ומדוע כל פעם אתה מביא לדוגמה את אותם ערכים? וכן, נראה לי שאוסיף עוד הערות שוליים. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 20:50, 17 בינואר 2024 (IST)

זאת פעם ראשונה שאני מביא את הפרק מחוקת ארצות הברית כדוגמה, ופעם שניה שאני מביא את בן גוריון. אני יכול לגוון יותר אם זה מה שיעזור :) פעמי-עליון - שיחה 22:35, 17 בינואר 2024 (IST)

@פעמי-עליון אין לי שום בעיה עם זה שהם מפוצצים במקורות, וזה טוב, אבל אני בטוח שיש עוד מלא כאלה. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 22:49, 17 בינואר 2024 (IST)

ממש לא "מפוצצים במקורות" – כל המידע המובא בהם מגובה במקור כראוי. זה לא טוב, זה הסטנדרט. פעמי-עליון - שיחה 23:01, 17 בינואר 2024 (IST)

@פעמי-עליון הכוונה במילה "מפוצצים" היא שהערכים מגובים במלא מקורות. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 23:04, 17 בינואר 2024 (IST)

הבנתי (בהקשר הזה חשבתי שהקונטציה שלילית, כלומר "מפוצצים" במובן של "מלאים יותר מדי"). פעמי-עליון - שיחה 13:25, 18 בינואר 2024 (IST)

לא מספיק שהערך אמין. כל ערך צריך להיות אמין לפי מדיניות האתר. ערך מומלץ צריך להציג עבודה איכותית במיוחד. לכן, שימוש נרחב במקורות הוא בוודאי אחד התנאים החשובים לכך. לכן, חשוב גם מספר הערות השוליים ולא רק עצם האפשרות התאורטית לאתר את המקור לטקסט.

באשר למצבו הנוכחי של הערך: לדעתי, השיפורים היו טובים מאוד. אם אפשר להוסיף מקורות נוספים מה טוב. לגבי מוכנות להצבעה - לדעתי, המצב לא רע גם עכשיו ואפשר להעביר להצבעה בהמשך. גילגמש • שיחה 21:19, 8 בפברואר 2024 (IST)

@Gilgamesh תודה רבה! עשיתי ואעשה כמיטב יכולתי. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 21:32, 8 בפברואר 2024 (IST)

לדעתי הערך מוכן להצבעה. ערן ⁃ שיחה 12:30, 5 באפריל 2024 (IDT)