שיחה:רמ"א

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שינוי שם הערך[עריכת קוד מקור]

כדאי להעביר את שם הערך לשמו המלא של האיש "משה בן ישראל איסרליש" במקום הקיצור. האם יש מתנגדים? הא? - שיחה 17:56, 21 בפברואר 2009 (IST)

כן. ראה ויקיפדיה:מזנון/שמות ערכי רבנים. דוד שי - שיחה 18:04, 21 בפברואר 2009 (IST)
גם אני מצטרף לדוד בהתנגדותו, וגוזר גזירה שווה מהרמב"ם ורש"י. ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 10:56, 11 במרץ 2009 (IST)

huhh??[עריכת קוד מקור]

"פרש על השולחן את המפה"??? מה זה הביטויים האלה? 80.179.220.87 10:18, 18 באוגוסט 2010 (IDT)

מדובר על התיקונים שערך להלכות "שולחן ערוך", להם הוא קרא "המפה" (לשולחן ערוך). ובנושא אחר- לדעתכם יכול להתאים אם אשים תמונה של בית הקברות שממוקם ליד בית הכנסת דרמא?

שולחן עורך[עריכת קוד מקור]

ר' יוסף קארו לא כתב את שולחן ערוך אל את קיצור שולחן ערוך ורמ"א כתב את שולחן ערוך והמפה 77.127.207.52 18:33, 30 בנובמבר 2011 (IST)

שום מילה שכתבת לא נכונה. טישיו - שיחה 21:42, 30 בנובמבר 2011 (IST)

גיל הרמ"א[עריכת קוד מקור]

מוזר לי השורה המפריכה את אגדת ה33 - היו יהודים רבים מאד באותם שנים שהתחתנו מתחת גיל 12.--תוהה - שיחה 00:25, 8 במרץ 2013 (IST)

שנת פטירה[עריכת קוד מקור]

ראה בדברי החיד"א בשם הגדולים, מערכת ספרים, אות ב' (בדק הבית) שמביא חילוקי דיעות בין הצמח דוד והט"ז אם שנת הפטירה של הרמ"א הייתה שנת של"ב או ל"ג בעומר של של"ג.--Roxette5 - שיחה 23:58, 14 באפריל 2016 (IDT)

עכשיו ראיתי שיש תמונה של קברו שכתוב שמה של"ב.--Roxette5 - שיחה 00:00, 15 באפריל 2016 (IDT)

משוב מ-4 ביוני 2017[עריכת קוד מקור]

חבל שלא כתבתם את הסיפור של הכהן והגרושה בקראקא שבלעה אותם האדמה בזמן החופה מאחר והמלך אילץ בגזירת מוות את הרמ"א לסדר להם חופה וקידושין היות והוא היה רב העיר 213.151.48.157 02:29, 5 ביוני 2017 (IDT)

גיחוך[עריכת קוד מקור]

"ידיעתו בפילוסופיה לא מנעה ממנו להאמין באסטרולוגיה ובאמונות עממיות, למשל, שניתן לראות בצל הירח בהושענא רבה את גורלו של האדם". הציטוט הזה מהערך מטופש ומצחיק. לקחת משפט אחד שהרמ"א באו"ח תחילת סימן תרס"ד מעתיק מהאבודרהם והרמב"ן, ומסתייג ממנו!! ולהסיק מזה שהוא "מאמין באסטרולוגיה ואמונות עממיות" ??? עובד השם - שיחה 22:01, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

תורת העולה[עריכת קוד מקור]

מי מכם שטרח לפתוח את תורת העולה, כנראה הבין שמדובר ביצירת מופת פרשנית שראויה לקצת יותר מאשר תיאור מגושם על פירוש פילוסופי על המקדש. מה עם עיסוק בתוכן הספר וסקירה עניינית שלו? מקווה שאתפנה למשימה הזו בזמן הקרוב כי במצב הנוכחי הערך רחוק מתיאור הולם של הגותו של רמ"א הגבורה - שיחה 11:56, 23 בספטמבר 2018 (IDT)

חילוק מהותי בין ספר שולחן ערוך לספר המפה[עריכת קוד מקור]

אני מתנצל מראש שהדברים ללא מקורות, ולכן הדברים נכתבים כהצעת נושא לדיון,

יש חלוקה מהותית בין עבודתו של רבי יוסף קארו, לזו של רמ"א,

השלחן ערוך מכריע שיטה הלכתית מתוך כלל שיטות הראשונים - המובאות בספרו בית יוסף, על פי הכללים המבוארים בדברי המחבר עצמו - בהקדמתו לשלחן ערוך חלק או"ח, [עיקרם הוא, ישנם שלשה 'עמודי הוראה', שהם הרמב"ם, הרי"ף, והרא"ש, במקום שהם מסכימים לדעה אחת - ההכרעה כמותם, ואפי' אחד מהם או אפי' שניים לא דיברו באותו מקום, כל זמן שאין בינם מחלוקת ההלכה כ'עמודי ההוראה', אם נחלקים שנים כנגד אחד, הכרעה כהשניים, אם נחלקים רק שניים מתוכם, אז מכריעה דעת שאר הפוסקים כהמרדכי וכו'].

לעומתו ספר המפה של הרמ"א, עיקרו להיות ספר מנהגים, והמעיין יראה שרוב רובם של הדברים שם מובאים מתוך ספרי מנהגים של חכמי הראשונים אשר מאשכנז, שאינם מכריעים את ההלכה מתוך הסוגיא עצמה, אלא רק מביאים את המנהג, [כגון: אגודה, או"ה, מהרי"ל, וכן הלאה. יחיד הוא ה'מרדכי' מתוך הראשונים האשכנזיים, שמכריע מן הסוגיא, ויראה המעי' שאכן פעמים רבות דברי ה'מרדכי' מובאים ב'דרכי משה', ובכל זאת לא נפסקו ב'המפה', בדרך כלל כאשר הוא מובא בהגהות הרמ"א - 'המפה', זה לענין מנהגים שכתב ולא להכרעות],

שוב סליחה על העדר מקורות מפאת קוצר זמני. [אולי בהזדמנות].

אמת. או כמו שאמר מישהו, הרמ"א קיבל עליו הוראות האשכנזים. (זה כמובן לא אומר שאין לשיטות אלו שהוכרע המנהג כמותם יסודות הלכתיים איתנים). יחיאל - שיחה 12:36, 21 ביוני 2019 (IDT)
תורת המנהג הייתה חזקה מאוד באשכנז ושרשה אצל הגאונים, בניגוד לספרד שם ההלכה והעיון היו עיקר (קשה להצביע על ספרי מנהגים משמעותיים בארצות ספרד, בניגוד לארצות אשכנז והמושפעות לרוב בכאלו); לכן באשכנז נפוצו מנהגים רבים (אושטרייך, ריינוס, שו"ם, פרובנס, צרפת, הולאנד) והרמ"א מביא אותם לצד חיבורי אשכנז ההלכתיים (כמו דברי מהר"ם מרוטנבורג, או"ז, הג' מיימוניות, שערי דורא וכו'). נוכחותם אצלו בולטת כי אין ספרים כאלו בספרד, ולכן אינם מובאים בשו"ע, אולם הם אינם מהווים את כל עיקרי דבריו. אבי גדור - שיחה 13:12, 21 ביוני 2019 (IDT)