שיחה:רמב"ן

להלן הערותי לתיקונים שנעשו בדף זה:

1) קבלת הרמב"ן איננה תורת הסוד של חסידי אשכנז: ר' יהודה בן שמואל בעל ספר חסידים וספר הכבוד, ר' אליעזר מגרמיזא, אלא מבשרת את הקבלה הספרדית, שהוא היה ממיסדיה, והיא בנויה על 10 הספירות. 2) לומר שעיקר פירסומו של הרמב"ן בא לו בשל פירושו לתורה, הוא כמו לומר על רשי"י שעיקר פירסומו בא לו מפירושו לתורה. כלומר אצל הדיוטות. בספרות ההלכה, רש"י כמו הרמב"ן הינם פוסקים חשובים שייסדו אסכולות חשובות, ויש משקל רב לדעתם. שונה הדבר כמובן אצל אבן עזרא.

הערותיך נכונות בעיניי, ואני מציע שתתקן את הערך לפיהן. אגב, יש לנו ערך לרבי אלעזר מוורמס ולספר חסידים, הערך האחרון הוא חסר מאוד, ואני מקווה להשלימו ביום מן הימים. שן שש זעם

ראשית אקדים ואומר, שאין בידי ידע מקיף בעניינים המדוברים. זאת אני מציין למרות שקראתי על כך תוכן רב, אך כזה שלא די בו בכדי להחשב לבר סמכא בנושא. מיזגתי את שני הערכים - 'משה בן נחמן' ו'הרמבן' תוך שמירת כל המידע שבשתיהם (השתדלתי לכה"פ).
מצאתי סתירה אחת ביניהם לגבי תאריך פטירת רמב"ן ובזה הכרעתי כפי שהיה כתוב בערך 'הרמבן' [הרמב"ן נפטר בשנת 1270], לאחר שבדקתי במקורות נוספים.
הבדל נוסף בין הערכים הוא בצורת הכתיבה 'רמב"ן' או 'הרמב"ן'. ובזה הכרעתי לפי הכתוב בערך הוותיק יותר [לפי שהוא עבר הגהות יתרות על הערך החדש] ובחרתי בצורה, רמב"ן, ללא ה' הידיעה. כך אולי גם הגיוני לפי תוכן הביטוי למרות שרוב תלמידי החכמים שהכרתי השתמשו בה' הידיעה [אך גם צורת ביטוי זו ניתן לקבל ולהבין].
לגבי הערותיך:
"עיקר פרסומו של רמב"ן בא לו מפירושו המונומנטלי לתורה." משפט זה מקורו בערך 'משה בן נחמן'. ואילו האמור תחת הכותרת "הרמבן כמקובל", הינו שילוב של הכתוב בשני הערכים כפי שניתן למצוא בגירסאות הקודמות. בשני הערות אלו אין לי עמדה.
בברכה מלח השמים 10:32, 21 אוק' 2004 (UTC)

חיפשתי בכל האפשרויות שהיו בידי ולא הצלחתי למצוא היכן רמב"ן מזכיר את ספר הזוהר או את "משנת רבי שמעון בר/בן יוחאי/יוחי". אולי כוונת הכותב כאן היא ל"מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי" שזהו אוסף מדרשי הלכה שאינם נוגעים כלל לספר הזוהר. אשמח לראות את המקור הנסתר. פיני

אם תמצא מקור שבו רש"י מזכיר את הרמב"ם, תמצא גם מקור שבו הרמב"ן מזכיר את ספר הזוהר שן שש זעם

למי שלא הבין את הערתך המתחכמת - רש"י לא הזכיר את הרמב"ם משום שחי לפניו, כך רמב"ן לא הזכיר את הזוהר כי חי לפני זמן חיבורו. פיני

לטעמי חמור ביותר שכותב הערך (כפי שניכר מהביבליוגרפיה) מכיר את הרמב"ן כמקובל ופרשן מקרא והתעלם לחלוטין ממקומו כפרשן תלמוד. מעבר לעליבות של הסעיף על החידושים, שניסיתי לתקנו, מספר תיקונים חשובים - הרא"ה היה תלמידו החשוב של הרמב"ן, ספר התרומה הוא ספר אשכנזי שקם לרמב"ן בשנים, העיון הספרדי (בניגוד למסורת הפירוש והפסיקה הספרדית) נוסד כמה מאות שנים לאחר מות הרמב"ן ועוד. אגב, טעות זו, המתייחסת לרמב"ן כאיש מקרא וקבלה ומתעלמת מהיותו חכם תלמודי מופיעה גם הספרו החשוב של בער על ספרד הנוצרית, כפי שהראה תא-שמע במאמר התגובה שלו לספר (נדפס בתוך "כנסת מחקרים" א').

הערה

מהיכן לקח כותב הערך את זה שענין הפרד"ס מקורו בנצרות? פרוש התורה בארבעה רבדים של פשט רמז דרוש וסוד הוא ענין יהודי לחלוטין. זה מצחיק לטעון שהרמב"ן שכל כך נלחם בנצרות יושפע ממנה.

מה לעשות ועובדה היא שהחלוקה הזו ידועה בעולם הנצרות של התקופה. ארבעת הרבדים אינם מוכרים בתלמוד ולא בראשונים המוקדמים. ולעניין הלחימה בנצרות: להיפך, דווקא הנלחם הגדול הוא זה שמושפע יותר; ראה לדוגמה את רד"צ הופמן ועוד. הלל • שיחה • תיבת נאצות 22:32, 13 בפברואר 2007 (IST)

בתלמוד מופיע "ארבעה נכנסו לפרדס". וכן הרמב"ם מסביר את ענין הפרדס כסודות התורה, מעשה בראשית ומעשה מרכבה. וכמו כן חכמת הקבלה היא סודות התורה. מלבד זה יש את פשט התורה כמו שרש"י כותב בפרושו על התורה "אני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא". הדרש והרמז מופיעים במדרשים כמו מדרש רבה ותנחומא שמקורם עוד לפני התלמוד. לכן תמוה בעיני מה שכתבת "ארבעת הרבדים אינם מוכרים בתלמוד ולא בראשונים המוקדמים".

פרדס הוא גן (בפרסית); שים לב שמדובר שם על נטיעות. ראשי התיבות של פרד"ס הם מאוחרים מאוד, אולי מתקופת האר"י ואולי קצת לפני. ודאי שהכירו שיש רובד של פשט ויש רובד של דרש - אבל החלוקה המרובעת, פשט דרש רמז וסוד, היא מאוחרת מאוד, ואין מניעה לומר שיש לה קשר לסכולסטיקה הנוצרית. הלל • שיחה • תיבת נאצות 22:44, 13 בפברואר 2007 (IST)

ענין הפרד"ס מקורו בזוהר (פרשת בלק דף ר"ב ע"א, מובא בשו"ת יחוה דעת ח"ד סי' מז) ומצוי הרבה בין חכמי הקבלה, הן בימי הראשונים (כגון הרמב"ן והרקאנטי שחי בימיו), והן בימי האחרונים (כגון רבי חיים ויטל).

יש לציין: אין בסיס מוסמך לטעון שמקור מושג זה הוא בפרשנות נוצרית, לעומת ההשערה המסתברת שהרמב"ן הסתמך על חכמת הקבלה.

קיימת הקבלה בין השיטה הנוצרית לזו היהודית בעניין החלוקה לארבעה רבדים בכתבי הקודש. עם זאת, ולדעתי העניה, נעשה כאן בלבול מה בין חקר כתבי הקודש לפי השיטה הנוצרית לבין שיטת הפרד"ס היהודית. אני סבור שמקור הבלבול הוא בדמיון הלשוני הקיים במינוח של שתי השיטות. קריאה בעיון תוכל להדגיש את ההבדלים: הפירוש המילולי איננו משמעו, כמשתמע מפרשנותו של רמב"ן (וכן אצל הראב"ע ורש"י ומפרשים נוספים), אלא פשוטו של מקרא. משמעו הוא התוכן המילולי העצמי של המילה או הביטוי, ואילו פשוטו הוא הבנת הקשרו בפסוק ולפי העניין המדובר, בעוד שבשיטה הנוצרית מדובר רק על משמעו. הראיה היא שמפרשי המקרא היהודיים טורחים לציין במפורש "פשוטו כמשמעו" במקום בו לדעתם יש הזדהות של הפירושים, ואין אמירה זו גורפת על המקרא כולו בוודאי. כמו כן האנאגוגיה היא ההקשר של אחרית הימים העולה מהפסוק, בעוד שהרמז הוא הזיקה ההיסטורית הכוללת הנובעת מהפסוק (וניתן למצוא רמזים על הלכה מפסוקים כמו גם על מאורעות היסטוריים מאוחרים יותר וגם - אך לא רק - על מאורעות שבאחרית הימים). באופן דומה אלגוריה היא לימוד תובנות אנושיות מתחום הדרך ארץ מהסיפור המקראי בעוד שהדרש עוסק בלימוד משמעויות של רצון ה' מהאדם וגם טעמי מצוות (כמו במדרשי הלכה). לדרש עצמו יש כללי לשון מיוחדים (ראה כללי הדרש לרבנו יוסי הגלילי ולרבי ישמעאל בתחילת ספרא דביי רב) מה שאינו מצוי בשיטה הנוצרית המתירה מקום רב יותר להתבוננות האישית של החכם.
וכן ברובד הרביעי, המיסטיקה שהוא שונה מהותית מתורת הסוד: בעוד שהמיסטיקה היא הענקת גוון מיתולוגי לעניינים שונים של הסיפור המקראי (דהיינו הפרדת המרכיבים הרוחניים), הסוד עסוק בחשיפת רצון ה' העולה מחיבור כל דברי ה' לאומה (הכתובים והמועברים על פה), עד כדי הפיכת אירועים למלבוש חיצוני מתבקש להופעת הרצון ההוא (ראה בשיטת הרמח"ל וכן באר"י ז"ל).

לו יצוייר סיכום כללי של דברי אשמח אם יאמר כך: כללו של דבר, בפרשנות המקרא היהדות עסוקה יותר בחיפוש אחר הרצון האלוהי האובייקטיבי כפי שהוא עולה מהכתב ומהנאמר מה' לאומה, בעוד שהנצרות עסוקה באימות רצון הכנסיה על פי סימניו בכתבי הקודש. הראשונה משתדלת למעט את הגוון האישי בפרשנות בעוד שהאחרונה משתדלת להרחיב את המשמעויות האפשריות העולות ממנו.

בניגוד לרבי יהודה הלוי

שיניתי מהסיגנון הקודם שרבי יהודה הלוי לא עלה לארץ, משום שבערך רבי יהודה הלוי מובאות ראיות מהגניזה הקהירית שהוא עלה לארץ ונפטר שם לאחר זמן קצר.

בית הכנסת הרמב"ן בירושלים

מלשון הערך משתמע כי יש מסורת על כך שבית הכנסת המכונה "רמב"ן" מיוחס לבית הכנסת שבנה הרמב"ן בירושלים. אין שום מסורת כזאת. מדובר בתיאוריה של חוקר בתי הכנסת יעקב פינקרפלד שהסתמך על תיאורים ומעולם לא היה בפנים. הוא ניחש שבית הכנסת של רבי עובדיה מברטנורא ומשה בסולה הוא אותו בית כנסת של הרמב"ן. אבל הרמב"ן כותב באגרתו במפורש "ומצאנו בית חרב, בנוי בעמודי שיש, וכיפה יפה, ולקחנו אותו לבית כנסת". אין לבית הכנסת הזה שום כיפה. וחוץ מזה, כנראה שבזמן הרמב"ן היהודים בכלל לא התגוררו באיזור הזה אלא בדרום הר ציון. התיאוריה הנחמדה של פינקרפלד אומצה אחרי ששת הימים בידי המתיישבים הראשונים של הרובע וכך הפכה לנחלת הכלל. ראוי לכנות את בית הכנסת הזה "בית הכנסת של רבי עובדיה מברטנורא]]. יעקב135 08:00, 26 במרץ 2007 (IST)

יחס הרמב"ן לימות המשיח

מה התיחסותו של הרמב"ן לסוגייה זו? והאם ראוי להכניסה לערך? למיטב ידיעתי הרמב"ן חיבר ספר בנושא זה ושמו: ספר הגאולה

ישנם 3 מקומות!

ישנם רק 3 מקומות שיש עליהם מסורת ואלו הם: חיפה ירושלים וחברון

פנה רמב"ן לעכו-or- הרמב"ן היה הראשון

sometime you write with he sometime just ramban

מספר הערות

לא הבנתי את המשפט: "השגות הרמב"ן על הלכות לולב לראב"ד - המתייחס לפסקים של הרי"ף ושל הרמב"ן עצמו." אם הכוונה שהראב"ד מתייחס לרמב"ן, הרי הוא חי לפניו. ואם הכוונה שהרמב"ן מתייחס לעצמו, המשפט כתוב גרוע, וצריך מידע היכן מצויים פסקי הרמב"ן בהלכות לולב.

לגבי הספר תורת האדם. ככל הידוע לי מופיעות שם גם הלכות נוספות, כגון הלכות נידה.

אין בערך שום התייחסות להשפעתו הגדולה על ספר הזוהר (לעיתים בצורה חיובית ולעיתים בצורה של התנגדות). ניתן לקבל הפניות רבות להשפעות כאלו מההערות של המהדיר של מוסד הרב קוק (שחושב כמובן שההשפעה היא הפוכה, וכותב שמקורו של הרמב"ן בספר הזוהר).

לגבי השפעתו ההילכתית. ההשפעה שלו הרבה יותר גדולה מהכתוב בערך. הוא ייסד את בית המדרש שלו, שהפך להיות אחד החשובים בעולם הלמדנות וההלכה (רשב"א, ריטב"א, נימוקי יוס"ף, ר"ן וכו'). גם ר' יוסף קארו הוא הסוף של השושלת הזו (ע"פ הידוע לי). כל הלומד את הפרשנים הללו רואה כיצד דעה של הרמב"ן חוזרת אצלם בגירסאות שונות, והופכת להיות אחת הדעות העיקריות בהלכה. Mulisan1 - שיחה 12:14, 14 במרץ 2010 (IST)

תיקנתי בערך על פי ההערה הראשונה. השניה לא נכונה: הלכות נידה של הרמב"ן הן חיבור נפרד מתורת האדם (יש לי בבית את שני החיבורים). עזר - שיחה 10:00, 16 במרץ 2010 (IST)

רבותיו של רמב"ן

תמוה מאוד שאין שום התייחסות אודות רבותיו של רמב"ן (למעט רבותיו בקבלה), כאילו היה אוטודידקט! אנא, ויקיפדים מסורים, מלאו חיסרון זה, אבל בבקשה: אל תעתיקו כל שטות, בידקו בזהירות ובביקורתיות את המידע, ובכך תועילו לציבור, כמטרתכם הנשגבה. תודה. 109.253.65.170 03:25, 18 באפריל 2010 (IDT

רבותיו של הרמב"ן היו: ר' נתן בר' מאיר מטרינקטיל (בעל 'ספר העזר' האבוד, המגן על הרי"ף מפני התקפות ר' זרחיה הלוי 'בעל המאור') ור' יהודה ב"ר יקר. שניהם חכמים פרובנסלים [דרום צרפת], מתלמידי הריצב"א.

עמוס מימון - שיחה 15:47, 28 במרץ 2012 (IST)

הרמב"ן בעכו

יש למצוא מקור לגבי פעולותיו המדויקות שם. הלל • שיחה • כ"ז בתשרי ה'תשע"א • 06:38, 5 באוקטובר 2010 (IST)

אכן כדאי מאוד. הפרק על ישיבתו בארץ ישראל קצר מאוד וחבל. מדובר בענק רוח יהודי וראוי שיהיה ערך מקיף ויפה אודותיו. לצערי, אין לי מידע לגביו. גילגמש • שיחה 06:45, 5 באוקטובר 2010 (IST)

Bonastruc ça porta

פירוש שמו של הרמ"בן בקטלאנית מדייוואלית הוא מזל טוב (או שם טוב)וסה פורטה פירושו אשר אצל השער.

התיקונים שנשלחו לספריו, ומחלוקותיו עם הרמב"ם

א. לא ברור הניסוח "ושולבה בכתבי היד החיבורים כמו במהדורות הדפוס" ב. האם התיקונים הללו קריטיים, משפעים על הבנת פירושו? - לדעתי, אנקדוטה ותו לא! ג. המחלוקת עם הרמב"ם על שלושת המלאכים היא בתחילת פרשת וירא ומכאן שמדובר באברהם ולא ב"אברם" כפי שנכתב בערך. ד. הייתי מוסיף גם את מחלוקתו העקרונית עם הרמב"ם בעניין טעמי הקרבנות (מופיע בתחילת ספר ויקרא ). Efraim oren - שיחה 19:50, 25 בדצמבר 2010 (IST)

לגבי ב - בוודאי שיש לכך חשיבות רבה לגבי הידיעה כיצד התהווה הפירוש. הלל • שיחה • י"ט בטבת ה'תשע"א • 22:24, 25 בדצמבר 2010 (IST)

אי דיוק בעיסוקו של הרמב"ן.

הערה: הרמב"ן לא היה רופא. אנא בידקו עניין זה. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
79.176.166.238 23:41, 4 ביוני 2012 (IDT)

היה גם רופא בהחלט, בדוק. מי-נהר - שיחה 00:42, 5 ביוני 2012 (IDT)

מי-נהר,כדבריך מוכח ב"בדק הבית" של הבית יוסף ב"יורה דעה" סוף סימן קנ"ד עובד השם - שיחה 20:28, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

מוכח גם מכמה כת"י - רח"ד שעוועל בספרו על הרמב"ן המאו"ר - שיחה 23:48, 30 בספטמבר 2020 (IDT)

ובתשובת הרשב"א גם מוכח כן 2A01:6500:A038:C6D:C7D5:64A5:3048:6750 12:02, 7 באוקטובר 2020 (IDT)

תשובת הרשבא תיג בובה מקש - שיחה 12:01, 12 באוקטובר 2020 (IDT)

משוב מ-19 בנובמבר 2012

צורת כתיבה לא נוחה הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
87.68.232.37 22:33, 19 בנובמבר 2012 (IST)

תמונה של מקום קבורתו

מצ"ב קישור לתמונה שאני צלמתי http://www.siz.co.il/down/wlzzm3agyjjm.jpg.htm תאריך פטירה יא ניסן - בבקשה לעדכן אני לא יכול להוסיף תמונות--פו-איי - שיחה 17:01, 31 במרץ 2013 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.kinor.co.il/Institute/directions/defaultramban.mht
  • In רמב"ן on 2013-06-21 10:21:04, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In רמב"ן on 2013-06-24 01:02:50, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In רמב"ן on 2013-07-08 22:23:38, Socket Error: 'Name or service not known'

--Matanyabot - שיחה 01:24, 9 ביולי 2013 (IDT)

חישוב גיל

בורה בורה, IKhitron - שגיאת לואה בחישוב גיל, דומני. «kotz» «שיחה» 18:00, 24 במאי 2015 (IDT)

כי זה לא תואם את הפורמט שנקבע על ידי מדיה ויקי, kotz. זה אמור להיות י"א בניסן ה'"ל. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:03, 24 במאי 2015 (IDT)

זו שגיאה במדיה ויקי כנראה. אין מצב שזו דרך נכונה לכתוב משהו בעברית, עם 3 גרשים עוקבים. ע"פ ויקיפדיה העברית, קיימת שנה ה'ל'. @IKhitron «kotz» «שיחה» 18:31, 24 במאי 2015 (IDT)

זה לא שלושה גרשים, זה גרש ואז גרשיים. אבל אני עובד עכשיו על כך ששני הפורמטים יתקבלו, kotz. תן לי כמה דקות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:32, 24 במאי 2015 (IDT)

מוכן, kotz. תודה ששמת לב. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:38, 24 במאי 2015 (IDT)

IKhitron, אני מתרשם שוויקימדיה קבעו כל מיני קביעות משונות ואנו צריכין לתקן אצלנו. זה אכן פורמט מוזר ביותר ולא תקין. כדאי לאמר להם שיתקנו. בורה בורה - שיחה 05:26, 25 במאי 2015 (IDT)

קדימה, בורה בורה. אני נואשתי מזה שהם יתקנו אי פעם דברים פשוטים בהרבה. ואני חושב שכדאי להעביר את הקטע הזה לדף השיחה הגיל שלנו בנושא. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 12:59, 25 במאי 2015 (IDT)

ה"א היידוע

עד כמה שידוע לי הרמב"ן מוכר בשם הרמב"ן, עם ה"א היידוע. לכן לדעתי יש להוסיף ה"א היידוע למופעיםם של הר"ת בתור שמו בתוך הערך. אשמח לשמוע דעות נוספות לפני שאבצע את השינוי. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ט' בתמוז ה'תשע"ו • 21:32, 14 ביולי 2016 (IDT)

לא חושב, בכתיבה אקדמית מקובל לכתוב, ודאי במופעים חוזרים, בלי ה"א. לא אתנגד למה שיוסכם אבל אני יותר אוהב את הכתיבה המינימלית יותר שגם מסתדרת עם הקריאה "רבי משה בן נחמן" ולא "הרב/י משה בן נחמן". ביקורת - שיחה 22:58, 14 ביולי 2016 (IDT)

זה היה יותר עניין ש"הרמב"ן" נשמע לי יותר טבעי, לא בגלל תקינות לשונית אלא בגלל שאני מכיר שהשם הוא "הרמב"ן ולא "רמב"ן". בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ט' בתמוז ה'תשע"ו • 10:03, 15 ביולי 2016 (IDT)

לרחוב על שמו קוראים רחוב רמב"ן או רחוב הרמב"ן? דוגמה. ביקורת - שיחה 19:23, 15 ביולי 2016 (IDT)

לא מכיר. אני הייתי מנחש רחוב הרמב"ן. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • י"א בתמוז ה'תשע"ו • 22:56, 16 ביולי 2016 (IDT)

לא, אז לא. רחוב רמב"ן. איך אתה לא מכיר? אחד הרחובות החשובים באמת בבירה. ביקורת - שיחה 00:50, 17 ביולי 2016 (IDT)

אני לא כל כך מסתובב בבירה, לא שותה אלכוהול. אם כך אז בסדר. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • י"א בתמוז ה'תשע"ו • 11:56, 17 ביולי 2016 (IDT)

משוב מ-15 באוקטובר 2017

יש לציין שהחיבורים המיוחסים לרמב"ן על שיר השירים איוב ועוד כמה אינם ודאיים עובד השם - שיחה 20:33, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

בעבודה?

הסרתי; עבר הזמן, בוצעה עריכה אחת שבוטלה - זה לא "בעבודה". זו גם העריכה היחידה שלה במרחב הערכים (לא כולל הנחת התבנית עצמה). חזרתי • ∞ • שיחה 12:07, 11 במאי 2018 (IDT)

ויכוחי הרמב"ן עם עמדות הרמב"ם.

בערך נכתב: "את פרשנותו הפילוסופית של הרמב"ם מבקר רמב"ן תוך שימוש ביסודות הקבלה". לענ"ד הניסוח איננו מדוייק. אכן, לעיתים הרמב"ן דוחה את פירוש הרמב"ם, אבל תמיד זה נעשה בטיעונים רציונליים, וביסוס ע"פ מקורות אחרים. בעקהות כך שיניתי את הנוסח. Avishaylax - שיחה 17:36, 25 בפברואר 2019 (IST)

מי היו הוריו של הרמב"ן?

ראיתי שאין בערך עליהם. ידוע עליהם מי היו ומהיכן הגיעו? ביקורת מלא כל הארץ כבודי הידוע לכם? יעלי - שיחה 00:29, 9 באפריל 2019 (IDT)

כמדומני שקראתי מעט על אודות אביו מתישהו בעבר, אך לא זכור לי דבר. אולי בן עדריאל יודע. בברכה, מכה"כ • שלח הודעה ל-013-28143 • ד' בניסן ה'תשע"ט • 17:51, 9 באפריל 2019 (IDT)

כמוני כמלא. זוכר שיש משהו, אך לא זוכר מה. אשתדל לחפש. בן עדריאל • שיחה • ה' בניסן ה'תשע"ט 20:44, 9 באפריל 2019 (IDT)

רח"ד שוועל בס' על הרמב"ן כותב שאביו לא מפורסם אך מצא אגרת אחת שבא כתוב ר"מ בן רבנו נחמן המאו"ר - שיחה 19:48, 29 בספטמבר 2020 (IDT)

דיווח שאורכב ב-09 במרץ 2020

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

אין אמת על ביקור הרמבן בישראל. הוא לא הגיע לישראל ולא נפטר בישראל. בדרכו מספרד דרך אפריקה למצרים, אבדו עקבותיו ואין יודעים היכן נעלם ומי גרם למותו. הוא היה בדרכו לעלות על קבר הרמב"ם במצרים

https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7990&kwd=2930

כאן יש מקור להיותו בא"י

המגיב התבלבל כנראה עם ריה"ל. נרו יאיר • שיחה • י"ג באדר ה'תש"ף • 15:05, 9 במרץ 2020 (IST)

משפט לא שימושי לערך

"אך החל מן המאה הראשונה הייתה נהוגה בעיקר בפרשנות המקרא הנוצרית". מה מטרת המשפט ואת מה הוא מייצג? את המאמר המצוטט? אין לו שייכות קונטקסטואלית לפסקה עצמה. יש להסיר אותו Snfdfk - שיחה 13:04, 6 בספטמבר 2020 (IDT)

העלית כאן בעיה נכונה הפיסקה כולה שם, מכניסה לדברי הרמב"ן פרשנות שונה מהמשמעות המקורית של המינוחים פרד"ס ביהדות בכל הנוגע לפרשנות המקרא. והפסקה למעשה באה לקדם תזה על הגות נוצרית לפי דעה של חוקר באקדמיה באופן שלמעשה מציג את התיזה יותר מאשר את פירוש הרמב"ן ומיותר לציין שזה אינה מקומה. אחד מהביטויים לכך הוא השימוש במינוחים לועזיים בערך על הרמב"ן. מקומה של פסקה זו בהקשר הכללי ולא בהקשר של הרמב"ן הוא בפסקה שולית בערך על הפרד"ס במקום שבו מתארים את התפיסה הנוצרית של המינוחים הללו והופעתם במקרא. כפי אכן מופיע שם בערך וגם זה בעברית. סבורני שיש להסיר את הפסקה ולתקן אותה מההיגד שהרמב"ן הוא הראשון ש... , מתייג לכאן את בעלי הידע ביהדות מי-נהר - שיחה 13:55, 6 בספטמבר 2020 (IDT)

מחשש שהתיוג אינו עובד כשורה אתייג באופן סמלי שני ויקיפדים נוספים בתקווה שהדבר יהיה מקובל עליהם למפרע, משתמש:גנדלף, ו-משתמש:נרו יאיר. מי-נהר - שיחה 13:56, 6 בספטמבר 2020 (IDT)

מסכים שהמשפט אינו רלוונטי. Biegel - שיחה 14:45, 6 בספטמבר 2020 (IDT)

המשפט סביר בעיניי. כשכותבים שהוא הראשון יש מקום לציין שעוד קודם עשו זאת נוצרים (אם כל זה נכון). עם זאת, לא איאבק על המשפט הזה. נרו יאיר • שיחה • י"ז באלול ה'תש"ף • 21:09, 6 בספטמבר 2020 (IDT)

ספר גימטריאות

נכתב שיש שאינם מיחסים אותו לרמב"ן, מי הם? המאו"ר - שיחה 19:49, 29 בספטמבר 2020 (IDT)

לעת עתה אני מוחק פסקה זו עד כי יבוא חכם ויחשוף מקורו המאו"ר - שיחה 22:13, 29 בספטמבר 2020 (IDT)

יחסו לאגדות

אשמח אם משהו יעבד קצת פשוט אני לא ידוע לעשות ציטוטים... המאו"ר - שיחה 20:17, 29 בספטמבר 2020 (IDT)

עבודה ושיפוץ

הרגע סיימתי להכניס את ספרו של ישראלי לערך, אני חושב שהוספתי הרבה תוכן מועיל, אך סגנון הכתיבה שלי לא טוב במיוחד, מזמין את כולם להמשיך לערוך ולשפץ את הערך הזה. המאו"ר - שיחה 19:02, 7 ביולי 2021 (IDT)

אגדות שנכרכו בשמו

כמה וכמה אגדות נכרכו על הרמב"ן ומשפחתו, חלקם אפשריות מבחינה היסטורית וחלקם לא.

רבי אלעזר אזכרי, מספר בספרו מילי דשמיא על דבריו לבנו, ”הרב רמב"ן ראה את בנו שהיה קצת מתעצל בהשכמת חצות לילה בא לביתו וכתב לו על הדלת בלשון הזה "עצל הלא תבוש ותכלם, תישן עד הבוקר, ותאלם בשומעך קול דפקת זרים, מתפללים לאל, בלב שלם, עם לא ידעוהו עבדוהו, איך יודעיו, יוכלו להתעלם, קום! מה לך נרדם, ראה זרים עומדים עלי משמר, ואתה חולם"”.

רבי צבי הירש קאיידנובר הביא בספרו קב הישר אגדה שבה מסופר שהאפיפיור התווכח עם הרמב"ן לגבי מומרים, רמב"ן טען שהסיבה שהמירו את דתם זה בגלל פגם בייחוס, האפיפיור חלק עליו וטען שפשוט גילו את האמת, לימים בנו של רמב"ן המיר את דתו לנצרות, האפיפיור כמובן הוכיח לרמב"ן שצדק, רמב"ן חקר את אשתו על הדבר, וזו הודתה שנאנסה על ידי שר ערבי, בן ציון פישלר הוכיח שלאגדה זו אין כל בסיס עובדתי.

אגדה נוספת מובאת בספר שלשלת הקבלה בה מסופר היאך למד הרמב"ן את חכמת הקבלה, רמב"ן בצעירותו כפר בתורת הקבלה, ויום אחד הגיע לביתו זקן וטען לו שתורת הקבלה אמת היא, רמב"ן לא התייחס לדבריו, בהמשך השבוע אותו זקן הושם במאסר בעוון זנות ונדון לשרפה בשבת בצהרים, רמב"ן הוכיחו על כך וזה השיבו שיכין לו אוכל לסעודה שלישית, ואכן הגיע הזקן בסעודה שלישית למרות ש"נשרף" בבוקר, כשרמב"ן תמה על כך הסביר לו שזה למד על ידי תורת הקבלה, ומן אותו היום החל הרמב"ן להאמין בתורת הקבלה והפך למעריץ נלהב שלה...

עוד אגדה מובאת בספר שלשלת הקבלה, רמב"ן ראה שהמלך ובני העיר מנסים להעביר ספינה אשר נבנתה בעיר לים הפתוח אך לא הצליחו, רמב"ן לעג להם ואמר שיכול להביאה ברוח פיו, כששמע המלך על כך ציווה עליו שיביאה, רמב"ן פחד שיחשדוהו בכישוף ויהרגוהו, על כן לקח ספינה עם מלח נכנס לים, אמר שם קדוש והכניס את הספינה לים, כתב שם והפליג הרחק לארץ אחרת, לאחר מכן החזיר את המלח לביתו על ידי שם, כשחזר המלח עם הספינה לתוך העיר "ותהום כל העיר", בני העיר בנו שם מגדל לזכר המאורע.

אגדה מפורסמת נוספת היא אגדה על תלמידו אבנר שהמיר את דתו, וביום כיפור הרג בישל ואכל חזיר לעיני הרמב"ן, ושאלו כמה איסורי כרת עבר רמב"ן ענה לו חמש, אך אבנר סבר ארבע והתחיל להתווכח על כך עם רמב"ן, כשראה שרמב"ן התרגז שתק, רמב"ן שאלו מה הביאו להתפקר, ואבנר ענה לו ששמע שרמב"ן אמר שבפרשת האזינו כלולים כל המצוות וכל המאורעות העתידיים וזה מוקשה בעיניו, ענה לו רמב"ן: עדיין אני סובר כן ואתה יכול להקשות כרצונך, אבנר שאלו היכן רמוז שמו, רמב"ן ענה לו בפסוק " אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם", כששמע כן תקפוהו הרהורי תשובה, וביקש דרך תיקון מרבו, רמב"ן ענה לו שיקיים את דברי הפסוק, ואכן לקח ספינה ללא מלח ומשוט ונעלם.

אגדה נוספת היא שלפני שעזב את ספרד ביקשוהו תלמידיו סימן שידעו מתי מת, רמב"ן ענה להם שביום שימות תבקע מצבת אימו ותראה שם דמות מנורה, ולאחר ג' שנים ראו שנבקעה מצבתו והבינו שמת ויתאבלו עליו.

אם משהו ראוי להיכנס לערך הודיעוני. המאו"ר - שיחה 03:30, 17 בספטמבר 2021 (IDT)

הקשר בן אגדות אלו לרמב"ן מקרי לגמרי. דרדק • שיחה • י"א בתשרי ה'תשפ"ב • 10:54, 17 בספטמבר 2021 (IDT)

אגדות

עזמות בהמשך אחזיר את עריכותיך. המאו"ר - שיחה 14:15, 6 באפריל 2022 (IDT)

בערב. המאו"ר - שיחה 14:15, 6 באפריל 2022 (IDT)

@המאו"ר בסדר גמור, תודה. עזמות - שיחה 14:26, 6 באפריל 2022 (IDT)

תכננתי להחזיר, הרגע התעמקתי יותר וראיתי שהסרת מספר דברים סתם, אתה מוזמן לקרא את המאמרים שצויינו בהערות בקטע שם. המאו"ר - שיחה 21:11, 6 באפריל 2022 (IDT)

@המאו"ר ראיתי שאכן הכנסת חלק מהשינויים וההוספות, תודה רבה.

לגבי נושא הרופא, הסתכלתי בשו"ת הרשב"א שהפנית אליהם, כמובן שלא אתכווח עם הרשב"א בתשובה ק"כ שמעיד שהרמב"ן עשה רפואה. אשמח אם תעיף מבט בכל מקרה במקור שציינתי אצל ספרו של עודד ישראלי, ואם נראה לך נכון לאזכר את דבריו, שלא ברור שהרמב"ן שימש כרפוא, אז עשה כחכמתך.

לגבי נושא גישת הרמב"ן לאגדה, ראיתי שהורדת את כל התוספת. נראה לי חבל, נדמה לי שביססתי שם את הדברים בצורה טובה. אולי תחשוב שוב על הדברים, שמא אפשר לשלב לפחות את חלקם.

יישר כוח גדול על העיון והדיקדוק. עזמות - שיחה 21:43, 6 באפריל 2022 (IDT)

א. רפואה - קראתי את ספרו של ישראלי ואף דיברתי עם המחבר, לא זכור לי שהוא מכחיש את פרט זה.
ב. לגבי גישת הרמב"ן לאגדה, זה נושא סבוך מאד, ומאמרים רבים נכתבו בעניין. אני הצגתי את הדברים בצורה של: הוא טען כך והוא טען כך, גישה זו נראית לי עדיפה. המאו"ר - שיחה 22:34, 6 באפריל 2022 (IDT)

@המאו"ר, נכון,הסתכלתי שוב שם במקור של ישראלי, נשמע שהוא מקבל את העדויות וכותב כי נראה בעיקרון מתוך דברים אלו שהוא עסק ברפואה בפן המעשי. יישר כוח ותודה. עזמות - שיחה 00:39, 7 באפריל 2022 (IDT)

רמב"ן כתב מספר על ארץ ישראל

מה פירוש המשפט???? הרמב"ן כתב מספר, ספר? שיר? 2A01:6500:A045:6C1:47C3:9795:2E0:94E8 08:34, 2 באוגוסט 2022 (IDT)

אתה צודק, טופל המאו"ר - שיחה 15:03, 2 באוגוסט 2022 (IDT)

האם הרמב"ן כתב את אגרת הקודש?

בערך מובא דיון האם הרמב"ן כתב את האגרת העוסקת בענייני זווג מובא בערך שהרמב"ן הסכים עם הרמבם שהזווג הוא דבר מאוס וזה לא נכון כוונת הרמב"ן שהשימוש בכלי המשגל הוא מאוס ולכן נאסרו ערוות בתורה אבל על זווג בין איש לאשתו וודאי שלא.

תיקנתי את זה בערך אבל שידעו שהיום מקובל שהרמב"ן אכן כתב את האיגרת לא יודעים למי אבל הרב אפשטיין חקר את זה וקיבל הסכמות מגדולי הדור על כך שאכן הרמב"ן כתב אותה. משה אליה מלכא - שיחה 20:01, 5 בדצמבר 2022 (IST)

העובדה שהרב אפשטיין קבל הסכמות מגדולי הדור לא מעניינת אותנו. מה שמעניין אותנו זה מה הם ראיותיו של הרב אפשטיין. אם תוכל פרט אותם נוכל להכניס אותם לערך. יעקב - שיחה 20:47, 5 בדצמבר 2022 (IST)

בנוסף, הערך רק הביא את טענותיו של הרב שעוול. זכותו של הרב אפשטיין לדעה אחרת, לא למחוק את דעתו של הרב שעוועל. יעקב - שיחה 20:48, 5 בדצמבר 2022 (IST)

ביטול העריכה שלי

הערך הרחיב בצורה מוגזמת על אגרת הקודש, שלטענת הערך כלל לא נכתב על ידי הרמב"ן. קצרתי את הפרק, והעברתי את המידע לערך של האגרת. איני מבין מדוע שוחזרתי. אבקש להחזיר את העריכה שלי. יעקב - שיחה 00:36, 6 בדצמבר 2022 (IST)

כפי שציינתי בתקציר עריכה: מחקת קטע שלם וחשוב מהפיסקה 'שיר השירים'. איני מבין מדוע. אבקש לשים לב לכך. בברכה בן-ימין - שיחה 00:50, 6 בדצמבר 2022 (IST)

לא מחקתי שום דבר על שיר השירים. אני זה שהוספתי את הכותרת שהיתה חסרה ואתה מחקת אותה. מחקתי קטעים לגבי אגרת הקודש שלא רלוונטיים כלל לרמב"ן. יעקב - שיחה 00:57, 6 בדצמבר 2022 (IST)

ראה כאן, פשוט שחזרתי לגירסה המתוקנת. תוכל לערוך שוב כפי הנראה בעינך, אך כדאי להשוות בין העריכות לפני השמירה. בברכה בן-ימין - שיחה 17:42, 6 בדצמבר 2022 (IST)

הערה בתוך ביאור

אייל, זה דווקא נהוג ומועיל לשים הערה בתוך ביאור, משתי סיבות: 1. כדי שמראה המקום לא יכביד על קריאת הביאור; 2. כדי שכל מראי המקום יופיעו במרוכז ברשימת ההערות. לשם המחשה, תראה למשל את הביאורים (Notes) של הערך ירושלים באנגלית, שיש בהם הערות: Jerusalem: Notes. תודה
2A06:C701:40A4:300:F3C1:E33C:C9D1:AFCD 21:40, 29 בדצמבר 2022 (IST)

טלטול נשמתי - פטירה מן העולם

בחלק 'בארץ ישראל' יש ציטוט של הרמב"ן שהוא רוצה: 'טלטול נשמתי בחיק אימי' ההסבר הפשוט הוא לכאורה שהוא מבקש למות בארץ ישראל המכונה כאן 'חיק אימי'. בשורה שלפניה מדבר הרמב"ן על 'טלטול' גופו ממקום למקום, וכך יש לפרש גם את 'טלטול הנשמה' כלומר יציאתה מהגוף לשמי מרום. הפירוש המובא בשם עודד ישראלי דחוק מעט. טל ומטר - שיחה 12:25, 10 בפברואר 2023 (IST)

ייתכן, אך כן פסק מרן, לא רק מהביטוי עצמו אלא (כנראה) מתוך מקומות אחרים... אייל (המאו"ר לשעבר) שיחה 09:25, 14 בפברואר 2023 (IST)

לא הבנתי אותך. חושב שלא מדובר כאן בפסק וגם איני רואה כאן ציטוט של מרן. שמא ואולי התכוונת להעיר את הערתך בערך אחר. תודה לך. טל ומטר - שיחה 12:12, 14 בפברואר 2023 (IST)

התכוונתי שעודד ישראלי כך פירש והוא דמות מוסמכת בנושא. אייל (המאו"ר לשעבר) שיחה 12:00, 15 בפברואר 2023 (IST)

אני צריך להתרגל לחוש ההומור שלך. אבל לגופו של עניין הסברו של עודד ישראלי לא נראה לי. זה נראה יותר כ'פשטל'. טל ומטר - שיחה 14:01, 15 בפברואר 2023 (IST)

הסברתי שככל הנראה זה נובע מתוך הכרת השקפת עולמו של רמב"ן. אייל (המאו"ר לשעבר) שיחה 14:55, 15 בפברואר 2023 (IST)

טייערער רבי אייל, איר ווילט אזוי? זאל זיין אזוי... יום טוב והמשך פעילות נעימה בויקי ובחוץ. שלך, טל ומטר - שיחה 15:28, 15 בפברואר 2023 (IST)

أنا لا أفهم اليديشية אייל (המאו"ר לשעבר) שיחה 15:36, 15 בפברואר 2023 (IST)

מאי טעמא לא ידעת ללישנא דיהודאי? בן עדריאל • שיחה • כ"ד בשבט ה'תשפ"ג 15:41, 15 בפברואר 2023 (IST)

גיגלתי והבנתי מיד. אז אני חוסך לך את הגיגול ומתרגם לך בעצמי: 'רבנו אייל היקר, אתה רוצה ככה? שיהיה ככה!'

ובהקשר זה בדיחה מפורסמת. ראובן ושמעון רבים ורבים ולא מצליחים להגיע לפשרה. משנמאס לראובן להתווכח הוא אומר לשמעון. די, נפסיק להתווכח - הבה נחליט שאני צודק וזהו...

אני לא חושב שעודד ישראלי צודק בפירושו. כאמור, זה נראה לי 'פשטל'. אבל אם אתה מאוד רוצה. שיישאר כך, כפי מה שאתה רוצה. עשה חיל. בתודה. טל ומטר - שיחה 15:43, 15 בפברואר 2023 (IST)

עדריאל, לישנא דיהודאי קרית ליה? רחמנא לינצלן מהאי דעתא!
קפדינן על לתא דלא שינוי לשונם. אייל (המאו"ר לשעבר) שיחה 15:46, 15 בפברואר 2023 (IST)

מאי אעביד לך? לא אנא הוא דקרינא לה הכי. כד מתרגמת לשמה דלישנא "יידיש" ללישנא דידן, מאי משמע דהאי שמא? לישנא דיהודאי. בן עדריאל • שיחה • כ"ד בשבט ה'תשפ"ג 15:52, 15 בפברואר 2023 (IST)

קסברת דבתר לישנא דעלמא קאזלינא? אייל (המאו"ר לשעבר) שיחה 15:54, 15 בפברואר 2023 (IST)

תא שמע דקאמר רחמנא "והלכת בדרכיו", מה איהו משתעי בלישנא דבני נשא, אף את אשתעי בלישנא דבני נשא. בן עדריאל • שיחה • כ"ד בשבט ה'תשפ"ג 15:58, 15 בפברואר 2023 (IST)

אתם קרויים אדם... אייל (המאו"ר לשעבר) שיחה 16:01, 15 בפברואר 2023 (IST)

הואיל ועניינא דלישנא אתיא לידן נימא בה מילתא:

איכא מרבוותא מ"ד דס"ל דלישנא דישמעאלי שפיר מצי למיכתב בהו גופי דאורייתא. פוק חזי מאי דעביד מרנא מוסא בן מיימון וסגי מרבוותא דהווי בדרי דיליה ובשבבותיה. דכתבי צבחד וסגי מחיבורוי בלישנא דעממיא. מיהו איכא לתרוצי דאי כתיבא בגופנא דאשורית שפיר דמי. ואף הכי נמי בלישנא דאשכנזי אי כתב בגופנא דאשורית שפיר דמי. ובא לציון גואל. ר' חנניה בן עקשיא אומר. דילכון. טל ומטר - שיחה 18:26, 15 בפברואר 2023 (IST)

רבי מאיר בן שמעון המעילי לא היה תלמידו של רמב"ן

בפסקה 'תלמידיו' נמנה רבי מאיר המעילי, ובהערה נומק: "ראו פירושו בספר המאורות שבת קמה. שמכנהו רבו, ועוד".

מידע זה נראה מוטעה לגמרי. בספר המאורות שם לא נזכר רמב"ן, אלא רבו של רמב"ן – רבי נתן ב"ר מאיר, שהיה גם רבו של רבי מאיר המעילי. זאת אומרת: רבי מאיר המעילי ורמב"ן הם חברים. כך כתב גם המו"ל של ספר המאורות, הרב משה בלוי, בהקדמת ספרו, והוסיף שם שהמעילי מצטט מחיבורי רמב"ן ומכנה אותו 'חכמי הדור'. יש השערה שגם רמב"ן העתיק מהמעילי (עודד ישראלי, ביקורת הקבלה, עמ' 17–18). המעילי התנגד לקבלה ולספר הבהיר, ורמב"ן היה מקובל והסתמך על ספר הבהיר כמקור מהימן, כך שמוזר לראות את המעילי כתלמיד של רמב"ן.

מחקתי בפנים הערך את המידע המוטעה, כולל ההערה. אם לכותב המידע הנ"ל יש מקור נוסף ואמין לדבריו, יתכבד להציגו. גבע אספיס ⁃ שיחה 13:42, 17 במרץ 2024 (IST)

אתה צודק. אייל • שיחה 23:12, 17 במרץ 2024 (IST)