שיחה:רמב"ן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

להלן הערותי לתיקונים שנעשו בדף זה:[עריכת קוד מקור]

1) קבלת הרמב"ן איננה תורת הסוד של חסידי אשכנז: ר' יהודה בן שמואל בעל ספר חסידים וספר הכבוד, ר' אליעזר מגרמיזא, אלא מבשרת את הקבלה הספרדית, שהוא היה ממיסדיה, והיא בנויה על 10 הספירות. 2) לומר שעיקר פירסומו של הרמב"ן בא לו בשל פירושו לתורה, הוא כמו לומר על רשי"י שעיקר פירסומו בא לו מפירושו לתורה. כלומר אצל הדיוטות. בספרות ההלכה, רש"י כמו הרמב"ן הינם פוסקים חשובים שייסדו אסכולות חשובות, ויש משקל רב לדעתם. שונה הדבר כמובן אצל אבן עזרא.

הערותיך נכונות בעיניי, ואני מציע שתתקן את הערך לפיהן. אגב, יש לנו ערך לרבי אלעזר מוורמס ולספר חסידים, הערך האחרון הוא חסר מאוד, ואני מקווה להשלימו ביום מן הימים. שן שש זעם

ראשית אקדים ואומר, שאין בידי ידע מקיף בעניינים המדוברים. זאת אני מציין למרות שקראתי על כך תוכן רב, אך כזה שלא די בו בכדי להחשב לבר סמכא בנושא. מיזגתי את שני הערכים - 'משה בן נחמן' ו'הרמבן' תוך שמירת כל המידע שבשתיהם (השתדלתי לכה"פ).
מצאתי סתירה אחת ביניהם לגבי תאריך פטירת רמב"ן ובזה הכרעתי כפי שהיה כתוב בערך 'הרמבן' [הרמב"ן נפטר בשנת 1270], לאחר שבדקתי במקורות נוספים.
הבדל נוסף בין הערכים הוא בצורת הכתיבה 'רמב"ן' או 'הרמב"ן'. ובזה הכרעתי לפי הכתוב בערך הוותיק יותר [לפי שהוא עבר הגהות יתרות על הערך החדש] ובחרתי בצורה, רמב"ן, ללא ה' הידיעה. כך אולי גם הגיוני לפי תוכן הביטוי למרות שרוב תלמידי החכמים שהכרתי השתמשו בה' הידיעה [אך גם צורת ביטוי זו ניתן לקבל ולהבין].
לגבי הערותיך:
"עיקר פרסומו של רמב"ן בא לו מפירושו המונומנטלי לתורה." משפט זה מקורו בערך 'משה בן נחמן'. ואילו האמור תחת הכותרת "הרמבן כמקובל", הינו שילוב של הכתוב בשני הערכים כפי שניתן למצוא בגירסאות הקודמות. בשני הערות אלו אין לי עמדה.
בברכה מלח השמים 10:32, 21 אוק' 2004 (UTC)

חיפשתי בכל האפשרויות שהיו בידי ולא הצלחתי למצוא היכן רמב"ן מזכיר את ספר הזוהר או את "משנת רבי שמעון בר/בן יוחאי/יוחי". אולי כוונת הכותב כאן היא ל"מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי" שזהו אוסף מדרשי הלכה שאינם נוגעים כלל לספר הזוהר. אשמח לראות את המקור הנסתר. פיני

אם תמצא מקור שבו רש"י מזכיר את הרמב"ם, תמצא גם מקור שבו הרמב"ן מזכיר את ספר הזוהר שן שש זעם

למי שלא הבין את הערתך המתחכמת - רש"י לא הזכיר את הרמב"ם משום שחי לפניו, כך רמב"ן לא הזכיר את הזוהר כי חי לפני זמן חיבורו. פיני

לטעמי חמור ביותר שכותב הערך (כפי שניכר מהביבליוגרפיה) מכיר את הרמב"ן כמקובל ופרשן מקרא והתעלם לחלוטין ממקומו כפרשן תלמוד. מעבר לעליבות של הסעיף על החידושים, שניסיתי לתקנו, מספר תיקונים חשובים - הרא"ה היה תלמידו החשוב של הרמב"ן, ספר התרומה הוא ספר אשכנזי שקם לרמב"ן בשנים, העיון הספרדי (בניגוד למסורת הפירוש והפסיקה הספרדית) נוסד כמה מאות שנים לאחר מות הרמב"ן ועוד. אגב, טעות זו, המתייחסת לרמב"ן כאיש מקרא וקבלה ומתעלמת מהיותו חכם תלמודי מופיעה גם הספרו החשוב של בער על ספרד הנוצרית, כפי שהראה תא-שמע במאמר התגובה שלו לספר (נדפס בתוך "כנסת מחקרים" א').

הערה[עריכת קוד מקור]

מהיכן לקח כותב הערך את זה שענין הפרד"ס מקורו בנצרות? פרוש התורה בארבעה רבדים של פשט רמז דרוש וסוד הוא ענין יהודי לחלוטין. זה מצחיק לטעון שהרמב"ן שכל כך נלחם בנצרות יושפע ממנה.

מה לעשות ועובדה היא שהחלוקה הזו ידועה בעולם הנצרות של התקופה. ארבעת הרבדים אינם מוכרים בתלמוד ולא בראשונים המוקדמים. ולעניין הלחימה בנצרות: להיפך, דווקא הנלחם הגדול הוא זה שמושפע יותר; ראה לדוגמה את רד"צ הופמן ועוד. הללשיחה תיבת נאצות 22:32, 13 בפברואר 2007 (IST)

בתלמוד מופיע "ארבעה נכנסו לפרדס". וכן הרמב"ם מסביר את ענין הפרדס כסודות התורה, מעשה בראשית ומעשה מרכבה. וכמו כן חכמת הקבלה היא סודות התורה. מלבד זה יש את פשט התורה כמו שרש"י כותב בפרושו על התורה "אני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא". הדרש והרמז מופיעים במדרשים כמו מדרש רבה ותנחומא שמקורם עוד לפני התלמוד. לכן תמוה בעיני מה שכתבת "ארבעת הרבדים אינם מוכרים בתלמוד ולא בראשונים המוקדמים".

פרדס הוא גן (בפרסית); שים לב שמדובר שם על נטיעות. ראשי התיבות של פרד"ס הם מאוחרים מאוד, אולי מתקופת האר"י ואולי קצת לפני. ודאי שהכירו שיש רובד של פשט ויש רובד של דרש - אבל החלוקה המרובעת, פשט דרש רמז וסוד, היא מאוחרת מאוד, ואין מניעה לומר שיש לה קשר לסכולסטיקה הנוצרית. הללשיחה תיבת נאצות 22:44, 13 בפברואר 2007 (IST)

ענין הפרד"ס מקורו בזוהר (פרשת בלק דף ר"ב ע"א, מובא בשו"ת יחוה דעת ח"ד סי' מז) ומצוי הרבה בין חכמי הקבלה, הן בימי הראשונים (כגון הרמב"ן והרקאנטי שחי בימיו), והן בימי האחרונים (כגון רבי חיים ויטל).

יש לציין: אין בסיס מוסמך לטעון שמקור מושג זה הוא בפרשנות נוצרית, לעומת ההשערה המסתברת שהרמב"ן הסתמך על חכמת הקבלה.

קיימת הקבלה בין השיטה הנוצרית לזו היהודית בעניין החלוקה לארבעה רבדים בכתבי הקודש. עם זאת, ולדעתי העניה, נעשה כאן בלבול מה בין חקר כתבי הקודש לפי השיטה הנוצרית לבין שיטת הפרד"ס היהודית. אני סבור שמקור הבלבול הוא בדמיון הלשוני הקיים במינוח של שתי השיטות. קריאה בעיון תוכל להדגיש את ההבדלים: הפירוש המילולי איננו משמעו, כמשתמע מפרשנותו של רמב"ן (וכן אצל הראב"ע ורש"י ומפרשים נוספים), אלא פשוטו של מקרא. משמעו הוא התוכן המילולי העצמי של המילה או הביטוי, ואילו פשוטו הוא הבנת הקשרו בפסוק ולפי העניין המדובר, בעוד שבשיטה הנוצרית מדובר רק על משמעו. הראיה היא שמפרשי המקרא היהודיים טורחים לציין במפורש "פשוטו כמשמעו" במקום בו לדעתם יש הזדהות של הפירושים, ואין אמירה זו גורפת על המקרא כולו בוודאי. כמו כן האנאגוגיה היא ההקשר של אחרית הימים העולה מהפסוק, בעוד שהרמז הוא הזיקה ההיסטורית הכוללת הנובעת מהפסוק (וניתן למצוא רמזים על הלכה מפסוקים כמו גם על מאורעות היסטוריים מאוחרים יותר וגם - אך לא רק - על מאורעות שבאחרית הימים). באופן דומה אלגוריה היא לימוד תובנות אנושיות מתחום הדרך ארץ מהסיפור המקראי בעוד שהדרש עוסק בלימוד משמעויות של רצון ה' מהאדם וגם טעמי מצוות (כמו במדרשי הלכה). לדרש עצמו יש כללי לשון מיוחדים (ראה כללי הדרש לרבנו יוסי הגלילי ולרבי ישמעאל בתחילת ספרא דביי רב) מה שאינו מצוי בשיטה הנוצרית המתירה מקום רב יותר להתבוננות האישית של החכם.
וכן ברובד הרביעי, המיסטיקה שהוא שונה מהותית מתורת הסוד: בעוד שהמיסטיקה היא הענקת גוון מיתולוגי לעניינים שונים של הסיפור המקראי (דהיינו הפרדת המרכיבים הרוחניים), הסוד עסוק בחשיפת רצון ה' העולה מחיבור כל דברי ה' לאומה (הכתובים והמועברים על פה), עד כדי הפיכת אירועים למלבוש חיצוני מתבקש להופעת הרצון ההוא (ראה בשיטת הרמח"ל וכן באר"י ז"ל).


לו יצוייר סיכום כללי של דברי אשמח אם יאמר כך: כללו של דבר, בפרשנות המקרא היהדות עסוקה יותר בחיפוש אחר הרצון האלוהי האובייקטיבי כפי שהוא עולה מהכתב ומהנאמר מה' לאומה, בעוד שהנצרות עסוקה באימות רצון הכנסיה על פי סימניו בכתבי הקודש. הראשונה משתדלת למעט את הגוון האישי בפרשנות בעוד שהאחרונה משתדלת להרחיב את המשמעויות האפשריות העולות ממנו.

בניגוד לרבי יהודה הלוי[עריכת קוד מקור]

שיניתי מהסיגנון הקודם שרבי יהודה הלוי לא עלה לארץ, משום שבערך רבי יהודה הלוי מובאות ראיות מהגניזה הקהירית שהוא עלה לארץ ונפטר שם לאחר זמן קצר.

בית הכנסת הרמב"ן בירושלים[עריכת קוד מקור]

מלשון הערך משתמע כי יש מסורת על כך שבית הכנסת המכונה "רמב"ן" מיוחס לבית הכנסת שבנה הרמב"ן בירושלים. אין שום מסורת כזאת. מדובר בתיאוריה של חוקר בתי הכנסת יעקב פינקרפלד שהסתמך על תיאורים ומעולם לא היה בפנים. הוא ניחש שבית הכנסת של רבי עובדיה מברטנורא ומשה בסולה הוא אותו בית כנסת של הרמב"ן. אבל הרמב"ן כותב באגרתו במפורש "ומצאנו בית חרב, בנוי בעמודי שיש, וכיפה יפה, ולקחנו אותו לבית כנסת". אין לבית הכנסת הזה שום כיפה. וחוץ מזה, כנראה שבזמן הרמב"ן היהודים בכלל לא התגוררו באיזור הזה אלא בדרום הר ציון. התיאוריה הנחמדה של פינקרפלד אומצה אחרי ששת הימים בידי המתיישבים הראשונים של הרובע וכך הפכה לנחלת הכלל. ראוי לכנות את בית הכנסת הזה "בית הכנסת של רבי עובדיה מברטנורא]]. יעקב135 08:00, 26 במרץ 2007 (IST)


יחס הרמב"ן לימות המשיח[עריכת קוד מקור]

מה התיחסותו של הרמב"ן לסוגייה זו? והאם ראוי להכניסה לערך? למיטב ידיעתי הרמב"ן חיבר ספר בנושא זה ושמו: ספר הגאולה

ישנם 3 מקומות![עריכת קוד מקור]

ישנם רק 3 מקומות שיש עליהם מסורת ואלו הם: חיפה ירושלים וחברון

פנה רמב"ן לעכו-or- הרמב"ן היה הראשון[עריכת קוד מקור]

sometime you write with he sometime just ramban

מספר הערות[עריכת קוד מקור]

לא הבנתי את המשפט: "השגות הרמב"ן על הלכות לולב לראב"ד - המתייחס לפסקים של הרי"ף ושל הרמב"ן עצמו." אם הכוונה שהראב"ד מתייחס לרמב"ן, הרי הוא חי לפניו. ואם הכוונה שהרמב"ן מתייחס לעצמו, המשפט כתוב גרוע, וצריך מידע היכן מצויים פסקי הרמב"ן בהלכות לולב.

לגבי הספר תורת האדם. ככל הידוע לי מופיעות שם גם הלכות נוספות, כגון הלכות נידה.

אין בערך שום התייחסות להשפעתו הגדולה על ספר הזוהר (לעיתים בצורה חיובית ולעיתים בצורה של התנגדות). ניתן לקבל הפניות רבות להשפעות כאלו מההערות של המהדיר של מוסד הרב קוק (שחושב כמובן שההשפעה היא הפוכה, וכותב שמקורו של הרמב"ן בספר הזוהר).

לגבי השפעתו ההילכתית. ההשפעה שלו הרבה יותר גדולה מהכתוב בערך. הוא ייסד את בית המדרש שלו, שהפך להיות אחד החשובים בעולם הלמדנות וההלכה (רשב"א, ריטב"א, נימוקי יוס"ף, ר"ן וכו'). גם ר' יוסף קארו הוא הסוף של השושלת הזו (ע"פ הידוע לי). כל הלומד את הפרשנים הללו רואה כיצד דעה של הרמב"ן חוזרת אצלם בגירסאות שונות, והופכת להיות אחת הדעות העיקריות בהלכה. Mulisan1 - שיחה 12:14, 14 במרץ 2010 (IST)

תיקנתי בערך על פי ההערה הראשונה. השניה לא נכונה: הלכות נידה של הרמב"ן הן חיבור נפרד מתורת האדם (יש לי בבית את שני החיבורים). עזר - שיחה 10:00, 16 במרץ 2010 (IST)

רבותיו של רמב"ן[עריכת קוד מקור]

תמוה מאוד שאין שום התייחסות אודות רבותיו של רמב"ן (למעט רבותיו בקבלה), כאילו היה אוטודידקט! אנא, ויקיפדים מסורים, מלאו חיסרון זה, אבל בבקשה: אל תעתיקו כל שטות, בידקו בזהירות ובביקורתיות את המידע, ובכך תועילו לציבור, כמטרתכם הנשגבה. תודה. 109.253.65.170 03:25, 18 באפריל 2010 (IDT


רבותיו של הרמב"ן היו: ר' נתן בר' מאיר מטרינקטיל (בעל 'ספר העזר' האבוד, המגן על הרי"ף מפני התקפות ר' זרחיה הלוי 'בעל המאור') ור' יהודה ב"ר יקר. שניהם חכמים פרובנסלים [דרום צרפת], מתלמידי הריצב"א.

עמוס מימון - שיחה 15:47, 28 במרץ 2012 (IST)

הרמב"ן בעכו[עריכת קוד מקור]

יש למצוא מקור לגבי פעולותיו המדויקות שם. הללשיחה • כ"ז בתשרי ה'תשע"א • 06:38, 5 באוקטובר 2010 (IST)

אכן כדאי מאוד. הפרק על ישיבתו בארץ ישראל קצר מאוד וחבל. מדובר בענק רוח יהודי וראוי שיהיה ערך מקיף ויפה אודותיו. לצערי, אין לי מידע לגביו. גילגמש שיחה 06:45, 5 באוקטובר 2010 (IST)

Bonastruc ça porta[עריכת קוד מקור]

פירוש שמו של הרמ"בן בקטלאנית מדייוואלית הוא מזל טוב (או שם טוב)וסה פורטה פירושו אשר אצל השער.

התיקונים שנשלחו לספריו, ומחלוקותיו עם הרמב"ם[עריכת קוד מקור]

א. לא ברור הניסוח "ושולבה בכתבי היד החיבורים כמו במהדורות הדפוס" ב. האם התיקונים הללו קריטיים, משפעים על הבנת פירושו? - לדעתי, אנקדוטה ותו לא! ג. המחלוקת עם הרמב"ם על שלושת המלאכים היא בתחילת פרשת וירא ומכאן שמדובר באברהם ולא ב"אברם" כפי שנכתב בערך. ד. הייתי מוסיף גם את מחלוקתו העקרונית עם הרמב"ם בעניין טעמי הקרבנות (מופיע בתחילת ספר ויקרא ). Efraim oren - שיחה 19:50, 25 בדצמבר 2010 (IST)

לגבי ב - בוודאי שיש לכך חשיבות רבה לגבי הידיעה כיצד התהווה הפירוש. הללשיחה • י"ט בטבת ה'תשע"א • 22:24, 25 בדצמבר 2010 (IST)

אי דיוק בעיסוקו של הרמב"ן.[עריכת קוד מקור]

הערה: הרמב"ן לא היה רופא. אנא בידקו עניין זה. 79.176.166.238 23:41, 4 ביוני 2012 (IDT)

היה גם רופא בהחלט, בדוק. מי-נהר - שיחה 00:42, 5 ביוני 2012 (IDT)
מי-נהר,כדבריך מוכח ב"בדק הבית" של הבית יוסף ב"יורה דעה" סוף סימן קנ"ד עובד השם - שיחה 20:28, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

משוב מ-19 בנובמבר 2012[עריכת קוד מקור]

צורת כתיבה לא נוחה 87.68.232.37 22:33, 19 בנובמבר 2012 (IST)

תמונה של מקום קבורתו[עריכת קוד מקור]

מצ"ב קישור לתמונה שאני צלמתי http://www.siz.co.il/down/wlzzm3agyjjm.jpg.htm תאריך פטירה יא ניסן - בבקשה לעדכן אני לא יכול להוסיף תמונות--פו-איי - שיחה 17:01, 31 במרץ 2013 (IDT)


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 01:24, 9 ביולי 2013 (IDT)

חישוב גיל[עריכת קוד מקור]

בורה בורה, IKhitron - שגיאת לואה בחישוב גיל, דומני. «kotz» «שיחה» 18:00, 24 במאי 2015 (IDT)

כי זה לא תואם את הפורמט שנקבע על ידי מדיה ויקי, kotz. זה אמור להיות י"א בניסן ה'"ל. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:03, 24 במאי 2015 (IDT)
זו שגיאה במדיה ויקי כנראה. אין מצב שזו דרך נכונה לכתוב משהו בעברית, עם 3 גרשים עוקבים. ע"פ ויקיפדיה העברית, קיימת שנה ה'ל'. @IKhitron «kotz» «שיחה» 18:31, 24 במאי 2015 (IDT)
זה לא שלושה גרשים, זה גרש ואז גרשיים. אבל אני עובד עכשיו על כך ששני הפורמטים יתקבלו, kotz. תן לי כמה דקות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:32, 24 במאי 2015 (IDT)
מוכן, kotz. תודה ששמת לב. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:38, 24 במאי 2015 (IDT)
IKhitron, אני מתרשם שוויקימדיה קבעו כל מיני קביעות משונות ואנו צריכין לתקן אצלנו. זה אכן פורמט מוזר ביותר ולא תקין. כדאי לאמר להם שיתקנו. בורה בורה - שיחה 05:26, 25 במאי 2015 (IDT)
קדימה, בורה בורה. אני נואשתי מזה שהם יתקנו אי פעם דברים פשוטים בהרבה. ואני חושב שכדאי להעביר את הקטע הזה לדף השיחה הגיל שלנו בנושא. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 12:59, 25 במאי 2015 (IDT)

ה"א היידוע[עריכת קוד מקור]

עד כמה שידוע לי הרמב"ן מוכר בשם הרמב"ן, עם ה"א היידוע. לכן לדעתי יש להוסיף ה"א היידוע למופעיםם של הר"ת בתור שמו בתוך הערך. אשמח לשמוע דעות נוספות לפני שאבצע את השינוי. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • ט' בתמוז ה'תשע"ו • 21:32, 14 ביולי 2016 (IDT)

לא חושב, בכתיבה אקדמית מקובל לכתוב, ודאי במופעים חוזרים, בלי ה"א. לא אתנגד למה שיוסכם אבל אני יותר אוהב את הכתיבה המינימלית יותר שגם מסתדרת עם הקריאה "רבי משה בן נחמן" ולא "הרב/י משה בן נחמן". ביקורת - שיחה 22:58, 14 ביולי 2016 (IDT)
זה היה יותר עניין ש"הרמב"ן" נשמע לי יותר טבעי, לא בגלל תקינות לשונית אלא בגלל שאני מכיר שהשם הוא "הרמב"ן ולא "רמב"ן". בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • ט' בתמוז ה'תשע"ו • 10:03, 15 ביולי 2016 (IDT)
לרחוב על שמו קוראים רחוב רמב"ן או רחוב הרמב"ן? דוגמה. ביקורת - שיחה 19:23, 15 ביולי 2016 (IDT)
לא מכיר. אני הייתי מנחש רחוב הרמב"ן. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • י"א בתמוז ה'תשע"ו • 22:56, 16 ביולי 2016 (IDT)
לא, אז לא. רחוב רמב"ן. איך אתה לא מכיר? אחד הרחובות החשובים באמת בבירה. ביקורת - שיחה 00:50, 17 ביולי 2016 (IDT)
אני לא כל כך מסתובב בבירה, לא שותה אלכוהולקריצה. אם כך אז בסדר. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • י"א בתמוז ה'תשע"ו • 11:56, 17 ביולי 2016 (IDT)

משוב מ-15 באוקטובר 2017[עריכת קוד מקור]

יש לציין שהחיבורים המיוחסים לרמב"ן על שיר השירים איוב ועוד כמה אינם ודאיים עובד השם - שיחה 20:33, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

בעבודה?[עריכת קוד מקור]

הסרתי; עבר הזמן, בוצעה עריכה אחת שבוטלה - זה לא "בעבודה". זו גם העריכה היחידה שלה במרחב הערכים (לא כולל הנחת התבנית עצמה). חזרתישיחה 12:07, 11 במאי 2018 (IDT)

ויכוחי הרמב"ן עם עמדות הרמב"ם.[עריכת קוד מקור]

בערך נכתב: "את פרשנותו הפילוסופית של הרמב"ם מבקר רמב"ן תוך שימוש ביסודות הקבלה". לענ"ד הניסוח איננו מדוייק. אכן, לעיתים הרמב"ן דוחה את פירוש הרמב"ם, אבל תמיד זה נעשה בטיעונים רציונליים, וביסוס ע"פ מקורות אחרים. בעקהות כך שיניתי את הנוסח. Avishaylax - שיחה 17:36, 25 בפברואר 2019 (IST)

מי היו הוריו של הרמב"ן?[עריכת קוד מקור]

ראיתי שאין בערך עליהם. ידוע עליהם מי היו ומהיכן הגיעו? ביקורת מלא כל הארץ כבודי הידוע לכם? יעלי - שיחה 00:29, 9 באפריל 2019 (IDT)

כמדומני שקראתי מעט על אודות אביו מתישהו בעבר, אך לא זכור לי דבר. אולי בן עדריאל יודע. בברכה, מכה"כשלח הודעה ל-013-28143 • ד' בניסן ה'תשע"ט • 17:51, 9 באפריל 2019 (IDT)
כמוני כמלא. זוכר שיש משהו, אך לא זוכר מה. אשתדל לחפש. בן עדריאלשיחה • ה' בניסן ה'תשע"ט 20:44, 9 באפריל 2019 (IDT)