שיחה:רצועת עזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לגבי החלק 'כלכלה'[עריכת קוד מקור]

מן הכתוב עולה כי למדינת ישראל ישנו חלק גדול באבטלה של תושבי הרצועה ומובאות לכך כמה סיבות: א. הפסקת ההעסקה במפעלי 'ארז' מאז ההתנתקות. ב. הפסקת ההעסקה בחקלאות אצל המתיישבים הישראלים מאז ההתנתקות. ג. מדיניות לא סדירה של מעבר פועלים לעבודה בישראל מאז ההתנתקות.

יש כאן ערבוב של עיקר, טפל ואי דיוק. העבודה במפעלי ארז הפסיקה, אבל היא הייתה בהיקף זניח עוד בהיותה קיימת. אינני יודע כמה בדיוק עבדו שם, אך לא מדובר על יותר מכמה מאות. העבודה בחקלאות בשטחי 'גוש קטיף' לא הפסיקה. להפך, אלו שהיו פועלים בשטחי הישראלים מנהלים כעת את העבודה באותן חממות, שמרביתן נמכרו לפלסטינאים דרך הבנק העולמי בעסקה מסודרת. מעבר הפועלים בארז לעבודה בישראל הוא אכן מהווה סיבה לאבטלה אצל הערבים ברצועת עזה, וכאן מדובר בהיקף גבוה של עובדים. בנקודה זו יש להחלטות המדיניות השפעות מרחיקות לכת על הכלכלה. --ערן 12:26, 26 אוקטובר 2005 (UTC)



תגובה: משיחה עם ערבים שעבדו בחממות אצלנו (אני תושבת הגוש), מתברר שאין זה כמו שציינת. הפועלים שלנו עדיין לא קיבלו יותר ממאה ש"ח סה"כ תמורת יותר מחודשיים שהם עובדים אצל הערבי שמעבד את השטח שהיה של משפחתי- מכאן שמה שרשמת: "להפך, אלו שהיו פועלים בשטחי הישראלים מנהלים כעת את העבודה באותן חממות, שמרביתן נמכרו לפלסטינאים דרך הבנק העולמי בעסקה מסודרת." איננו נכון!

מי הוא בעל החממות כיום? מי קיבל את הכסף תמורת מכירתן? מי עובד שם היום? Dror_K 14:20, 18 דצמבר 2005 (UTC)

מעורבות ישראל ברצועה[עריכת קוד מקור]

שאלה: האם מדינת ישראל סיפקה לכל אורך שנות הממשל הצבאי ברצועה, שירותי חשמל, טלפון, מים, דואר וכו' לתושבים? מהיכן הגיעו שירותים אלה עד שנת 1967 (שבו החל הממשל הצבאי הישראלי)? ואיך המצב כיום? SoveReign, ה-20 ביולי 2006

התשובה היא כן. תשתיות החשמל, הטלפון, הדואר, ובמידה מסוימת גם המים, הן תשתיות ישראליות מאז 1967. לגבי המים - אני חושב שחלק ניכר מהמים מגיעים מבארות מקומיות, שהומלחו במשך השנים עקב שאיבת יתר, ואיכות המים שלהן גרועה. אם תעיין בספר טלפונים בחו"ל, תראה בקטע שמסביר איך לחייג לישראל את הכותרת: Israel and the Occupied Territories או Israel and the Palestinian Territories, כי מדובר במערכת טלפונים אחת שמקורה בישראל. הרשות הפלסטינית קיבלה קידומת בינלאומית משלה - 970, אבל אני חושב שרוב הטלפונים בשטחים לא מחוברים אליה. לפני 1967 סופקו לרצועת עזה שירותי תשתיות ממצרים, ששלטה בשטח והנהיגה בו ממשל צבאי. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 10:02, 21 יולי 2006 (IDT)

אז זה המצב גם כיום? ישראל ממשיכה לספק לרצועה את השירותים השונים? הרי ממשלת ישראל החליטה שהיא סוגרת את הרצועה לגמרי משטחה הריבוני והצבאי, ומעבירה אותה לשליטה מלאה של הרשות הפלסטינית. כלומר מים לא יגיעו לרצועה ממקורות ישראליים, שירותי דואר לא יסופקו משירות הדואר הישראלי, קווי טלפון לא יחוברו מתשתיות של בזק והוט וכולי. זה מה שזה אומר, לא? ישראל אינה אחראית על אזור הרצועה. אם אין בכוחה של הרשות הפלסטינית לספק שירותים אלה, משהו לא הוגן קורה כאן. SoveReign, ה-21 ביולי 2006

עד כמה שזכור לי, ישראל הודיעה שהיא תמשיך לספק שירותים חיוניים לרצועת עזה כגון חשמל ומים. לאור העובדה שהרס תחנת כוח ברצועה הביא לעלטה די רחבת-היקף, אני מסיק שהעזתים לא נסמכים רק על חשמל ישראלי, אבל בה-בעת שצה"ל הרס את תחנת הכוח, עלו בישראל הצעות לנתק את אספקת החשמל מישראל לרצועה. לפיכך, אני מניח שחלק ניכר מהחשמל מסופק על-ידי ישראל, וחלק מתחנות מקומיות. יכול להיות שאנשים מחזיקים גם גנרטורים פרטיים. לגבי מים - כמו שכתבתי לעיל, יש בארות מקומיות, אבל איכות המים בהן גרועה. ישראל הייתה מזרימה מים להתנחלויות, כך שיש ברצועה תשתית של "מקורות". אני לא יודע אם נכון לעכשיו "מקורות" מזרימה מים באמצעות התשתית הזאת. תושבים רבים ברצועת עזה רגילים לאסוף מי שתייה ממיכליות מים גדולות שחונות בחלק מהיישובים. לגבי קווי טלפון של "בזק" ברצועה - אני חושב שהם עדיין פעילים, אבל מעולם לא הייתי צריך לחייג לרצועת עזה. כאמור, יש קידומת בינלאומית שאמורה לשמש רשת טלפונים פלסטינית, אבל אני לא יודע אם רשת כזאת קיימת. ישראל הקצתה תדרים וקידומת לרשת פלסטינית סלולרית ("פלנט"). אני מניח שיש לה לא מעט מנויים ברצועת עזה. לגבי "הוט" - קשה לי להאמין שיש להם מנויים ברצועה. כל נושא התלות הפלסטינית בתשתיות הישראליות הוא נושא דיון קבוע בשאלה האם ואיך הפלסטינים יוכלו לעמוד בנסיגה ישראלית חד-צדדית. השירותים שישראל מספקת לפלסטינים בגדה וברצועה הם גרועים בהשוואה לאותם שירותים בישראל עצמה, אבל בלעדיהם הפלסטינים אבודים, כי בדרך כלל אין להם תשתיות חלופיות משלהם. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 19:29, 21 יולי 2006 (IDT)

הבנתי. ענק אתה אחי, Drork תודה רבה! אגב, אולי תוכל להגיד לי איך אני מפעיל את המנגנון שמציג אוטומטית את הזמן והשעה שהודעתי נכתבת? SoveReign, ה-21 ביולי 2006

כתוב ארבעה סימני טילדה בסוף ההודעה, כלומר, ארבע פעמים רצוף את הסימן "~". ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 05:32, 23 יולי 2006 (IDT)

שאלות הבהרה בעניין גוש קטיף[עריכת קוד מקור]

"היישובים הוקמו על דיונות חול לא מיושבות שכונו- חולות המוות (מכיוון שלא צמח בהן דבר). במשך השנים צמחו שם יישובים רבים, מוסדות חינוך מהגן ועד השכלה גבוהה, כמו כן היו בגוש קטיף מקומות תעסוקה רבים בחקלאות, הוראה, מדע ומחקר." אין לי התנגדות לפסקה הזאת, ובכל זאת הייתי רוצה קצת פירוט -

  1. אם הדיונות לא היו מיושבות, איך ייתכן שיש פלסטינים שטוענים לבעלות עליהם? (זמן קצר לפני פינוי גוש קטיף הבטיח אבו מאזן לבחון את התביעות אבל לא הבטיח ששטח ההתנחלויות יועבר לתובעים.)
  2. ידוע לי על גני ילדים ובתי ספר יסודיים ותיכוניים בגוש קטיף, אולם לא שמעתי על מוסד להשכלה גבוהה שם. אשמח לדעת מה היה שמו.
  3. תושבי גוש קטיף אמנם עסקו בחקלאות (ואף העסיקו פלסטינים ועובדים זרים) ובהוראה, אבל לא ידוע לי על מוסדות מדע ומחקר שהיו בגוש קטיף. אם תושב גוש קטיף נסע מן הגוש למכון וייצמן מדי יום, עדיין אין פירוש הדבר שבגוש הייתה תעסוקה במדע ובמחקר. Dror_K 15:04, 23 דצמבר 2005 (UTC)
ל-1 - אתה יכול להיות בעלים של חלקה שאינה מיושבת. ויקטור חסון בסרט "גבעת חלפון אינה עונה" אפילו קנה חלקה בהרצליה, אבל מהצד של הים :) ערןב 15:31, 23 דצמבר 2005 (UTC)
מעניין אגב אם הוא בסוף הקים שם שיכון לדגים צעירים. אגב, זה הפלשתינים תובעים בעלות על משהו לא אומר שהם אכן בעלים שלו. בברכה, Flag of Israel.svg_MathKnight_Star of David.svg (שיחה) 15:33, 23 דצמבר 2005 (UTC)
אני לא יודע אם הפלסטינים שטוענים לבעלות על האדמות הם אכן בעלי האדמות, אבל זאת אפשרות סבירה. אפשר להפיק תועלת גם ממקום שאינו מיושב, בייחוד באזור קטן כל כך כמו רצועת עזה, שבו כל גרגר חול מנוצל בצורה זו אחרת מחוסר בררה. הבעיה היא שעל-פי הכתוב נראה כאילו גוש קטיף הוקם בשטח הפקר שלא היה שייך לאיש, ואני כלל לא בטוח שזה נכון. Dror_K 17:18, 23 דצמבר 2005 (UTC)
גוש קטיף הוקם על שטח שהיה בבעלות המדינה, המעמד של שטחים כאלו אינו ברור כלל ועיקר, אתה מוזמן לראות חלק מהבעיות בשיחה: מינהל מקרקעי ישראל. ייתכן מאוד שחלק מהשטחים הללו היו "שייכים" לפלסטינים אבל בפועל לא נרשמו על שמם ולא היו מנוצלים ולכן לפי החוק היו אמורים לחזור למדינה. טרול רפאים 18:07, 23 דצמבר 2005 (UTC)
טוב, ישנה גם הבעיה של השימוש המותר באדמות מדינה בשטח שהמדינה כלל אינה רואה כשטחה הריבוני (או במילים אחרות לא אדמות מדינה, אלא אדמות אין-מדינה, שכן אף מדינה לא תבעה ריבונות על השטח מבחינה משפטית), אבל זה דיון שנוגע לכל הקרקעות שביהודה, שומרון וחבל עזה, לאו דווקא לגוש קטיף. מה בעניין מוסדות המדע והמחקר והמוסדות להשכלה גבוהה? יש למישהו שמות? Dror_K 18:40, 23 דצמבר 2005 (UTC)
ד"א, הטענה שהשטחים לא מיושבים נכונה אולי לחלק מגוש קטיף, בטח לא לכולו. טענה שמורג, לדוגמא, נמצא באיזור לא מיושב יכולה לנבוע רק מאי הכרת השטח. נדב 18:45, 23 דצמבר 2005 (UTC)
לא מיושב מתי - בזמן הקמת היישוב? ביום הפינוי? אסור לשכוח שהאוכלוסיה בעזה שילשה את עצמה ממלחמת ששת הימים ועד ימינו. במשך השנים התקרבו הישובים הפלסטינים יותר ויותר לגוש קטיף כי הם מצאו שם עבודה ושם היו השטחים הריקים (הכמעט יחידים) ברצועה. אני לא מכיר את מורג, אבל היישוב יכול היה להיות בלב אוכלוסייה פלסטינית ב-2005 בעוד שב-1990 לא היתה שם נפש חיה. טרול רפאים 18:55, 23 דצמבר 2005 (UTC)


____________________________________________________________________

תשובות לכל השאלות.... אני אשתדל לענות עפ"י מיטב ידיעתי בתור תושבת גוש קטיף במשך עשרים שנה....

א. רוב החממות שהיו היום בגוש קטיף נמכרו ע"י המדינה לבנק העולמי. חלק מהכסף הועבר לבעלי החממות. כיום אמורים לנהל את החממות אנשי הרשות, ולהעסיק שם חקלאים פלשתינאים. מקשרי מעסיק-עובד של דודים שלי/חברים/שכנים עם הפועלים שלהם, מסתבר שהרבה מהחממות נהרסו מיד אחרי יציאת צה"ל מהרצועה ע"י אספסוף ובוזזים פלשתינאים למינהם. הפועלים גם דיווחו כי מרביתם קיבלו בסביבות מאה ש"ח סה"כ על כל ימי העבודה שהם עבדו בחממות מאז הפינוי- (שזה בערך מאה ש"ח לחלק לארבע חודשים....)

ב. בעניין הדיונות, עם עובדות קשה להתווכח- הדיונות היו ריקות, קירחות ולא הצמיחו מאומה- אפילו עשבים כמעט ולא היו עליהם, עד להקמת הישובים שם. ( מי שרוצה - יכול לפנות אלי ואוכל לשלוח לו תמונות...)

השר דאז מתי דרובלס שהיה בראש ועדת שרים להקמת ישובים נוספים בגוש קטיף אמר לחלק ממפוני ימית שקיבלו אישור להקים את היישוב אלי סיני , בנוסף לשאר הישובים שהיו כבר קיימים:

"אין לכם מה להודות לי,להיפך, אני צריך להודות לכם, על כך שיש עדיין 'משוגעים' כמוכם המוכנים לעלות ולהתיישב בדיונות ריקות"

(למי תודה, ידיעות אחרונות 9.9.82)

כשאני מתכונת שהאזור היה ריק, הכוונה היא לכל השטחים שעליהם הוקמו היישובים. אפילו היישוב נצרים שהוקם בתחילה כהאחזות נח"ל היה רק קרוב למחנה פליטים בשם "נוצרת", ולא היה מובלעת!כמו כן- מורג שהזכיר אותה פה מישהו... שימו לב שיותר מכך היתה רצועה ארוכה של ישובים חקלאיים שכל אחד ישב על מספר רב של דונמים, וכולם הוקמו על אדמות ריקות ולא מיושבות! גם חאן יונס לא היתה עיר גדולה כמו שהיא כיום אלא מחנה פליטים קטן- כדי לקבל פרופורציות- גופתו של אבשלום אחיה של שרה גיבורת ניל"י נמצאה באיזור חאן יונס. כיום השטח מיושב, וכאשר אבשלום רכב על סוסתו בדרל למצריים זה היה מדבר!!!. כמו כן, זיכרו שהגוש יושב לאחר ששת הימים, מאז עברו הרבה שנים, והאוכלוסיה גדלה מאז בהרבה. ישנו גם סיפור על שר הקלאות דאז שלא האמין שיצמח משהו על אותן האדמות- ואמר שעוד לפני שיצמחו על החול ירקות, יצמחו לו שערות על כף היד...

ג.אכן היו מוסדות להשכלה גבוהה- 1.ישיבה גבוהה "תורת החיים"(עם מסלול רבנות) 2.ישיבת הסדר "ישיבת ימית", 3.מכללה לבנות "טוהר"- שלוחת אוניברסיטת אשקלון עם מסלול עבודה סוציאלית, הוראה, מחשבים, הנדסה וכדו'!!! כמו כן גם "כולל" לרבנים ומורים שלימדו בגוש.

ד. אכן, היו גם מוסדות מחקר בגוש קטיף - אפילו כמה כאלו! היה מכון למחקר תורני- מכון התורה והארץ שבכפר דרום - ושעסק בחקר של היבטים שונים בחקלאות, גידול אורגני, מצע מנותק מהאדמה, גידול ירקות ללא תולעים וחקלאות לפי ההלכה (ממכון זה התחילו בפיתוח השיטה לידול החסה ללא תולעים שנמכרה בכל הארץ.) מכון מחקר נוסף היה מט"י- חבל עזה , שזה מכון למחקר וטיפוח יזמות עיסקיות שהיה בנווה דקלים . במקום זה עסקו בפיתוח פטנטים וכן ערכו ניסויים בהפקת חשמל ע"י מי תהום וגלי ים, שטיחי שקילה למשאיות וכו'.

אתם מוזמנים לשאול, להעיר ולהאיר הדסה 16:02, 3 ינואר 2006 (UTC)

בעניין החקלאות בדיונות של גוש קטיף - היא התאפשרה מסיבה פשוטה - מדינת ישראל (באמצעות חברת מקורות) הזרימה מים מתוקים יקרים מצפון הארץ לדרומה. פשוט מתחו את הצינור אל גוש קטיף. התועלת שבחקלאות הזו מוטלת בספק - הירקות אמנם נפלאים, אבל גם מאוד מאוד יקרים, כי המים האלה חסרים במקומות אחרים (אני לא מדבר על המחיר הכספי, הוא לא רלוונטי כאן, אלא על המחיר במשאבי מים). לפלסטינים, מן הסתם, לא הייתה יכולת להעביר מים לדיונות האלה. למעשה עקב השאיבה הישראלית מאקוויפר החוף הומלחו מקורות המים ברצועת עזה, כך שכיום הם תלויים במידה רבה מאוד בישראל לאספקת מי שתייה. בעניין הרכב האוכלוסייה - הצפיפות בעזה אכן גדלה מאוד, אבל גם ב-1967 היא לא הייתה נמוכה. יתרה מזאת, נתוני הריבוי הטבעי אז לא הותירו מקום לספק שזה עתיד להיות אחד המקומות הצפופים בעולם. להקים יישובים במקום כזה זה גרוע מלהקים אותם במכתש של הר געש פעיל. התוצאות לא איחרו - היישובים האלה מצאו את עצמם מוקפים באוכלוסייה עוינת. אגב, בעיית הצפיפות ברצועת עזה לא הייתה קיימת לפני 1948, משום שרצועת עזה קלטה עשרות אולי מאות אלפי פליטים פלסטינים מדרום הארץ במהלך מלחמת העצמאות. Dror_K 19:08, 3 ינואר 2006 (UTC)
עם רוב הטענות שלך אני מסכים, רק נקודה אחת להדגשה, לא שאיבת ישראל גרמה לבעיות של הפלסטינים בנושא המים, המצב הוא הפוך, ישראל סייעה להם לחפור בארות שהם לא יכלו לחפור לבד. הבעיה היא בפירוש שהשטח לא מסוגל לשאת כמות אנשים כזאת, ההמלחה נובעת ממי ים שחודרים למי התהום ואיננה קשורה דווקא לשאיבה של ישראל אלא לזו של הפלסטינים שנאלצו (ובפירוש מדובר על נאלצו) לשאוב שאיבת יתר עקב צפיפות אוכלוסין רבה. אפשר להאשים את ישראל באי אספקת מים מספקים לרצועה (האשמה די מפוקפקת) ובעיקר באי ראייה לטווח רחוק, היה צריך להקים שם מפעל התפלה (של מי התהום) עוד בשנות השבעים. טרול רפאים 21:31, 3 ינואר 2006 (UTC)

הערות לגבי המים....[עריכת קוד מקור]

סימו לב- כל המידע שפה הוא מידע שאספתי מספרים וחוברות מידע: שטח הרצועה הוא 343 קמ"ר, והשטח שהיה בידי היהודים הוא בקושי 40 קמ"ר, דהיינו שמונה אחוזים וחצי בלבד! [למעשה עשרה אחוזים]. יתר על כן: כולו שטחי דיונות שלא היו מיושבות עד 1970 וכולו אדמת מדינה לפי כל דין ומשפט. מתוך 40 ק"מ של חופים ברצועה היו בידי בידי היהודים כ-4 ק"מ בלבד, דהיינו עשרה אחוז! ובאשר למים: תושבי רצועת עזה הערבים משתמשים בכמות של 120 מיליון ממ"ק שהם שואבים מבארות. תושבי גוש קטיף השתמשו ב-4 מיליון ממ"ק של מי בארות, כלומר שלושה אחוזים בלבד; את היתרה – כמות של שבעה מיליוני ממ"ק – קנו תושבי הגוש מחברת "מקורות" וזה כולל את המים למחנות ובסיסי צה"ל.

ראוי לדעת שברצועת עזה, שלפי פרסומים של אנשי שמאל, הוא השטח הצפוף והדחוס ביותר בעולם, יש גם שטחים ריקים רבים השייכים לבעלי קרקעות גדולים (אפנדים) בהיקף של כ-97 קמ"ר, כלומר כשלושים אחוז משטח הרצועה, שטח הגדול פי שניים וחצי מכל גוש קטיף (אגב: גוש דן צפוף פי 7.5 מרצועת עזה!). הדסה

אני יודע שזה כואב, אבל אין יותר יהודים ברצועת עזה, כדאי שתעברי מלשון הווה ללשון עבר. דוד שי 12:41, 14 ינואר 2006 (UTC)

אווופס, זאת היתה טעות שמתוך הרגל..... צודק, תוקן.... הדסה

הדסה, לגבי הנתונים - יש הבדל בין השטח שהיה בנוי בפועל, לבין השטח שמדינת ישראל הקצתה ליישובים הישראלים ברצועת עזה. גם אם השטח הבנוי בפועל לא היה גדול, הרי הקצאת הקרקעות ליישובים הייתה גדולה למדי. אלה היו אמנם קרקעות ריקות, אבל לפלסטינים לא הייתה כל גישה אליהם (אלא אולי למעבר, באישור צה"ל). לגבי השטחים של ה"אפנדים" - אני לא מתמצא בעניין, אבל בעיקרון, אם הרשות הפלסטינית תתארגן סוף סוף ותשליט את מרותה על השטח, תהיה לה זכות (כמו לכל ממשלה בעולם, בכפוף לתנאים כאלה ואחרים) להפקיע את השטח לטובת הציבור שלה. למען האמת, גם הממשל הצבאי של צה"ל ראה לעצמו זכות כזאת, אולם הוא מעולם לא השתמש בה כדי להקל על מצבם של הפלסטינים, אלא רק לצורכי ביטחון ולצורכי המתיישבים הישראלים. לגבי מימי הבארות - המים בבארות של עזה באיכות ירודה מאוד. הם אולי טובים מספיק לחקלאות המקומית, אבל הם לא תמיד ראויים לשתייה. זאת, עקב המלחת האקוויפר שנמצא מתחת לרצועה (בעיה שקיימת במידה פחותה במישור החוף כולו). ישראל, בשעה ששלטה בשטח, העבירה מים טובים ונקיים ליישובים הישראלים לצורכי חקלאות וצריכה ביתית, אבל בדרך-כלל לא העבירה מי שתייה לפלסטינים (אף שהייתה יכולה לעשות כן, ובעצם הייתה חייבת לעשות כן מעצם שליטתה באזור והאחריות שנובעת ממנה). מיותר לציין שהחקלאות הישראלית ברצועת עזה הייתה תלויה לחלוטין במימי מקורות, שעליהם, כידוע, נסמכים 7 מיליון אזרחי ישראל ותושביה. הדיון בנחיצות החקלאות הזאת לאור המחיר הכבד במים מתוקים שהיא גובה, היה נכון לגבי גוש קטיף, כשם שהוא עדיין נכון לגבי יישובים חקלאיים בתוך תחומי הקו הירוק. לסיכום, בעניין הטיעון המשפטי - האדמות שעליהן הוקמו היישובים הישראלים אולי היו אדמות מדינה, השאלה של איזו מדינה. השלטון האחרון שראה עצמו קבוע בשטח זה היה המנדט הבריטי. ישראל מעולם לא תבעה באופן משפטי רשמי ריבונות על השטח, ועל כן טענת "אדמות המדינה" קצת מוזרה. בכל מקרה, עדיין צריכה המדינה להסביר מדוע ראתה לנכון להקים בשטח דווקא יישובים ליהודים שבאו מחוץ לרצועה, ולא מצאה לנכון להקים יישובים חדשים לתושבי הרצועה הפלסטינים שסובלים מהתפוצצות אוכלוסין (אולי למעט במקרה של כפר דרום שהיה קיים לפני 1948). Dror_K 18:15, 14 ינואר 2006 (UTC)


הערה[עריכת קוד מקור]

זה ששטח ריק אינו אומר שאינו שייך למישהו. וגם, זה שהוא ריק, אינו אומר שאינו חולש על מקורות מים תת קרקעיים למשל. שכחת לציין.

refeuges[עריכת קוד מקור]

there is a problem with the word refeuges.most of this pepole were born in gaza.it is true that the u.n. call them so.but we dont have to keep this.

the term refugees refers to Palestinian people who were born outside of the Gaza Strip and to their direct descendants (even if they were already born in the Gaza Strip). This term is accepted within Israel as well as by international organizations, so I don't see why it should not be used. Nobody denies they are or have recently been refugees. The political issue in question is the proper solution to their problem. Dror_K 07:16, 29 מרץ 2006 (UTC)

ערך לא פרופורציונלי[עריכת קוד מקור]

איך עשרות הרוגים, מאות תקיפות ואלפי פיגועי ירי ורקטות במשך 5 שנים מסוכמות בשורה אחת בלבד, בעוד כל מה שלאחר ההתנתקות (שזה פחות משנה) שכלל 2 הרוגים ומעט פצועים מאכלס כבר למעלה מ-5 פסקאות (לאחר קיצוץ מסויים שעשיתי). הערך לא בנוי טוב ונותן מצג שווא של המציאות ההיסטורית דרך הרחבה מוגזמת כמו גם שמהווה כפילות לרוב מה שכתוב בערך על האינתיפאדה (גם לאחר קיצוץ) [אני מדבר על החלק לאחר ההתנתקות לעומת החלקים לפניו]. אסף 20:04, 7 יולי 2006 (IDT).

אינני מסכים עם דבריך מהצד השני, הבעיה איננה במה שכתוב אלא במה שלא כתוב, הגודל של החלק לאחר ההתנתקות סביר, שאר הערך לא... טרול רפאים 23:03, 7 יולי 2006 (IDT)
צריך לקצץ לפי הצעתו של אסף. זה לא אמור להיות פה. גילגמש שיחה 23:08, 7 יולי 2006 (IDT)
קראתי את הסעיף "רצועת עזה אחרי תוכנית ההתנתקות" ואני מסכים עם טרול רפאים - יש להרחיב סעיפים אחרים, ולא לקצץ סעיף זה, שבנוסח הנוכחי שלו הוא כתוב היטב. דוד שי 23:25, 7 יולי 2006 (IDT)
לדעתי, הבעיה העיקרית בחלק על המצב אחרי תוכנית ההתנתקות לא הייתה האורך שלו, אלא האי-דיוקים שבו. מקובל לומר בתקשורת שהמצב הביטחוני הידרדר, אבל זה לא-מדויק. הוא השתפר מצד אחד והידרדר מצד אחר. מצד אחד, פחות הרוגים מבין האזרחים והחיילים הישראלים כי כבר אין מגע ישיר בין חיילים ומתנחלים לבין חמושים פלסטינים. מצד אחר שיבושים חמורים בחיי היומיום של תושבי היישובים הסמוכים לרצועה עקב ירי הקסאמים, שנזקם אמנם מועט, אבל הם בהחלט יכולים להרוג ומחייבים תפיסת מחסה בעת התרעה. שיניתי את הפסקה ברוח זו, אבל עכשיו ראיתי שרוב החומר הועבר לערך "אינתיפאדת אל-אקצא". שיהיה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 11:19, 8 יולי 2006 (IDT)
אני מסכים איתך - היה כתוב שם שהמצב הבטחוני לא השתנה מאז היציאה מעזה וברור שזה לא נכון - כל התפיסה הבטחונית הייתה צריכה להשתנות וגם בכלל כל המצב הבטחוני השתנה (כמעט ואין הרוגים או פצועים לעומת סדר חיים קשה כיום של עוטף עזה). מלבד זאת הערך כבר התחיל להיות כפילות של הערך על האינתיפאדה אז הועברו חלקים וזה סוכם בקצרה. הייתי שמח אם היית יכול להרחיב על המצב הפוליטי-כלכלי ברצועה לפני ואחרי ההתנתקות אם אתה יכול, שזה למעשה החלק היותר מעניין בהיסטוריה ולא הכתיבה על עוד מנהרה או פחות מנהרה שיצאה מעזה. בברכה, אסף 11:55, 8 יולי 2006 (IDT).

קסאמים מאז ההתנתקות[עריכת קוד מקור]

יש למישהו סימוכין לטענה שמופיעה בערך לפיה מאז ההתנתקות יש יותר ירי קסאמים? Liransh 11:47, 3 באפריל 2007 (IDT)

בכל מקרה יש משהו קצת מטעה בקביעה הזאת, שהרי לפני ההתנתקות הותקפו ההתנחלויות בעזה בפצצות מרגמה ובפעולות חבלה אחרות. קשה מאוד לפגוע בשדרות, וביישובי "עוטף עזה" באמצעים האלה, כך שהגברת ירי הקסאמים היא דבר הגיוני. צריך להשוות בין מספר התקיפות הכולל לפני ההתנתקות ואחריה, ולא להסתפק בהשוואת מספר הקסאמים. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 16:36, 3 באפריל 2007 (IDT)
הקביעה "גבר ירי רקטות הקסאם על שדרות, יישובי הנגב המערבי (חבל אשכול), נתיב העשרה ואף נורו מספר קסאמים אל עבר אשקלון" היא כזו שאין בה ספק, אם כי מספרים בוודאי יחזקו אותה. ההסבר של DrorK ("הגברת ירי הקסאמים היא דבר הגיוני") הוא פרשנות מיותרת, שאיננה נחוצה לדיון בשאלה האם העובדה נכונה. גם אין צורך בהשוואת מספר התקיפות הכולל - ברור שמספר התקיפות של יישובי גוש קטיף ירד לאפס. המשפט שלפנינו עוסק רק בתקיפות של יישובי עוטף עזה, ואלה גברו מאוד. דוד שי 18:15, 3 באפריל 2007 (IDT)
זו בכלל לא פרשנות מיותרת. המספר הרלוונטי יותר הוא האם סך ירי הקסאמים עלה או ירד, וחשוב להזהר מהטעייה, גם אם מציינים לכאורה את כל העובדות הנכונות. אם בעבר היו 1,000 רקטות בחודש על גוש קטיף וכיום יש 10 בחודש על שדרות (סתם מספרים שהמצאתי) המשפט המצויין עדיין יהיה אמת לאמיתה (אותו דבר גם אם זה הפוך), אך כמובן מטעה מאד ורלוונטי הרבה פחות כאשר הוא "תלוש". בגלל זה חייבים לשים את המשפט הזה בקונטקסט במידה וידועים המספרים האלה. דובב 18:19, 3 באפריל 2007 (IDT).
במילה "הגיוני" התכוונתי כמובן מבחינה לוגית. כשאדם או ארגון מבקש לתקוף הוא מפעיל את הנשק שנראה לו מתאים ביותר לתקיפה. את שדרות אי אפשר לתקוף מעזה באמצעות פצצות מרגמה, ולפיכך התוקף משתמש בקסאם. את גוש קטיף היה נוח יותר לתקוף בפצצות מרגמה, ולפיכך נבחר הנשק הזה. לדבר על שיגור קסאמים במנותק מיתר ההתקפות על יישובים ישראלים דומה למיון פיגועי ההתאבדות לפי סוג חומר הנפץ שהיה בחגורת הנפץ של המתאבד. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 21:56, 3 באפריל 2007 (IDT)
דיבור על ירי הרקטות על יישובי עוטף עזה (ובכך עוסק המשפט המדובר) איננו מצריך כל התייחסות להתקפות על גוש קטיף. המשל שלך, DrorK, גרוע במידה שלא תיאמן. דוד שי 22:54, 3 באפריל 2007 (IDT)
לא חייבים לקרוא משלים גרועים. לעצם העניין - קראתי שוב בעיון את הטקסט, ואין בו שום הטעיה כיוון שהגברת ירי הקסאמים מופיע מיד לאחר הציון שמספר ההרוגים עקב פיגועים וירי פצצות מרגמה ירד. יחד עם זאת יש בטקסט בעיה אחרת - יש המון נתונים שלא מגובים במקורות. כתוב שהרשות הפלסטינית לא הצליחה להשיג שליטה אפקטיבית ברצועת עזה ואין שום מקור שמגבה את הטענה. כתוב שראש הרשות הפלסטינית מסרב להשתמש בכוח, ואין שום ציטוט או ראיה לכך. כתוב שגוש קטיף נבנה במקום שכונה "חולות המוות" ואין שום מקור לעניין. אני אנסה למצוא מראי מקום, אבל אני לא יכול לעשות את הכול לבד. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 23:25, 3 באפריל 2007 (IDT)

פסקת הפתיחה[עריכת קוד מקור]

אני חושב שבפסקת הפתיחת יש פירוט יתר על ההתפתחויות ברצועת עזה בשנים האחרונות. לדעתי מספיק לציין את התיאור הגיאוגרפי ואת הסטטוס הנוכחי בלי לפרט יותר מדי על ההתנתקות ועל השתלטות החמאס ובטח שלא על דעות שבסוף הפסקה (לפני תוכן העניינים). המידע הזה רלוונטי לפסקאות על ההיסטוריה ולא לפסקת הפתיחה. 13:17, 10 בינואר 2008 (IST)

NPOV "לטענת ישראל"[עריכת קוד מקור]

שאלה: הערך אמנם עוסק באיזור שבו גרים הרבה מאוד ערבים, אבל זו עדיין הויקיפדיה העברית. מה לעשות ורוב דוברי העברית הם אזרחי מדינת ישראל? נראה שכותבים מסויימים מתנסחים אולי במידה מסויימת כדוברים של האוכלוסייה במקום. "לטענת הערבים" נראה סביר לכתוב. מי שכותב "לטענת ישראל" ( = ישראל טוענת אבל אין זו האמת כמובן) נזקק להרבה הוכחה שישראל משקרת ככלל, או לפחות ככלל במקום זה. לא ברור לי אם יש כאן הוכחה כזאת, כך שנראה לי שהניסוח מוטב שישתנה. נלביא - שיחה 00:59, 4 במרץ 2008 (IST)

אתה טוען שתי טענות מאוד חמורות.
א. שהויקיפדיה העברית צריכה להיות מוטה (לטובת ישראל). זה חותר תחת עקרונות הויקיפדיה.
ב. שהישראלים הם עם טיפש, שמאמין לכל דבר שהממשלה שלו אומרת לו.
emanשיחה 02:16, 4 במרץ 2008 (IST)
ויקיפדיה אינה מקבלת את עמדת הרשויות בישראל כמובן מאליו. אם אי אפשר לאשש עניין מסוים ממקורות אחרים, אז יש מקום לכתוב "לטענת ישראל". מהביטוי "לטענת ישראל" לא משתמע בשום פנים ואופן שמדובר בשקר. משתמע ממנו אך ורק שהדברים הגיעו ממקור רשמי בישראל ואין אפשרות לאשש אותם באמצעות מקורות אחרים מסיבה זו או אחרת. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 08:36, 4 במרץ 2008 (IST)

מאין הגיעה אוכלוסיית עזה?[עריכת קוד מקור]

מישהו אמר לי שאוכלוסיית עזה ב-1967 הייתה נמוכה, ואמנם היה ריבוי טבעי מאז, אבל לא כזה שמגיע ל-1.1 מיליון תושבים ב-2000, אפילו עם ילודה גבוהה ותוחלת חיים ארוכה. לטענתו, הרבה מצרים היגרו מרצונם לעזה לאחר 1967 מתוך תקווה להיקלט בשוק העבודה הישראלי. כ"הוכחה" הוא סיפר לי על יהודי יליד מצרים שהתגורר בקהיר ועלה לארץ בשנות החמישים, ובשנות השבעים ביקר בעזה ופגש שם מכרים מקהיר שהיגרו לעזה.

האם זה נכון? חיפשתי קצת חומר בנושא הזה ולא הצלחתי למצוא לכך סימוכין. אם זה נכון, אז ראוי לאזכר את זה בערך עצמו.

-- ‏גבי‏ • שיח 19:19, 3 באפריל 2008 (IDT)

הריבוי הטבעי בעזה הוא עצום, בין הגבוהים בעולם. אוכלוסיית עזה ב-1967 הייתה מורכבת מהאוכלוסייה המקורית של האזור בנוסף לפליטי מלחמת העצמאות שנמלטו אליה בשנים 1947-1949, כך שמלכתחילה היא לא הייתה נמוכה במיוחד. לפיכך לא ברור לי למה צריך לחפש מסתננים ממצרים כדי להסביר את הגידול באוכלוסייה. בין 1967 ל-1982 היה הגבול בין הרצועה למצרים פתוח, וייתכן שבדואים מסיני עברו להתגורר ברצועת עזה, אם כי קשה לי להאמין שמספרם היה גדול. עזה, מאז 1949, היא מקום צפוף ולא נוח, ולא ברור לי מדוע ירצה בדואי מסיני לעבור למקום כזה, בפרט כשרוב הבדואים האלה יכלו לעבוד בישראל בלי לעבור לגור בעזה. הסכם השלום עם מצרים נחתם 3 שנים לפני הפינוי הסופי של סיני, ואני מניח שבשלב זה ישראל ניסתה למנוע מבדואים מסיני לעבור לגור בעזה (אם כי אין לי מידע קונקרטי בנושא הזה). ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 19:50, 3 באפריל 2008 (IDT)
באופן כללי אני מקבל את הטענה שלך, אבל הייתי מעדיף לראות מספרים מוצקים על כמות האוכלוסייה הכוללת ב-1967 ברצועת עזה, וכמה מתוכם היו פליטים וצאצאיהם. -- ‏גבי‏ • שיח 00:50, 6 באפריל 2008 (IDT)
אני אנסה למצוא נתונים, אבל אקדים ואומר שלישראל יש רישום של תושבי רצועת עזה. גם כיום כל תינוק שנולד בעזה חייב להירשם בישראל כדי שיונפקו עבורו תעודות חיוניות. כיום הרישום נעשה באמצעות מידע שמעבירה הרשות הפלסטינית, אבל לפני הקמת הרשות הפלסטינית, ישראל הייתה מנהלת את הרישום לבדה. אם ניקח מקרה של בדואי מסיני שהחליט ב-1982 שמוטב לו לעבור לגור בעזה כדי לשמור על זכותו לעבוד בישראל, הרי הוא היה צריך להירשם כתושב עזה. אם לא היה עושה כן, הוא היה מסתכן כל הזמן בגירוש בפרט כשהיה מסתובב בתוך תחומי הקו הירוק. אולי היו כמה שלקחו את הסיכון, אולי היו כמה שהתחתנו עם נשים מעזה כדי להפוך לתושבי עזה, אבל קשה לי להאמין שהיה מדובר במספר משמעותי. אפילו היו אלפים כאלה - מדובר במספר זניח בהתחשב באוכלוסיית רצועת עזה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 06:43, 6 באפריל 2008 (IDT)
לפי הנתונים שמפרסם ה-CIA [1] 47.6% מאוכלוסיית עזה הם בני פחות מ-14 (הערכה ל-2007). כלומר, לפי הערכת ה-CIA, כמעט מחצית מהאוכלוסייה נולדו אחרי 1993 (!). שיעור הריבוי הטבעי לפי אותה הערכה הוא 3.66% עם 38.9 לידות לאלף נפש (5.64 לידות לאישה בממוצע!!) מדובר בנתונים מטורפים שמגמדים את הנתונים של מדינות כמו הודו, בנגלדש ומדינות ערב שסובלות מהתפוצצות אוכלוסין. נקודת האור היחידה בנתונים האלה היא שתוחלת החיים בעזה עדיין גבוהה יחסית: כ-72 שנים. אם המצב יימשך כך, היא עלולה לרדת עקב מגפות וצרות אחרות שהתפוצצות אוכלוסין עלולה להביא. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 07:16, 6 באפריל 2008 (IDT)
תודה על ה-CIA, ויש לי רק הערה ושאלה. אפתח בשאלה: למה נשות עזה מולידות 5.64 ילדים בממוצע? זה מוזר בעיניי. וההערה: מי שטען את מה שהוא טען (שזה לא אני) טען שהייתה הגירה מסיבית של מוסלמים ממצרים (בעיקר מקהיר ופרבריה) לעזה בין 1967 ל-1987 בגלל שהייתה אז אבטלה גבוהה במצרים, ולעומת זאת עובדים מעזה נקלטו בקלות בשוק העבודה הישראלי. אני מניח שהיו גם אי אלו בדווים שהיגרו, כמו שציינת, מסיני לרצועת עזה, אבל השאלה המקורית הייתה לגבי תושבים מצרים. -- ‏גבי‏ • שיח 17:21, 8 באפריל 2008 (IDT)
אין לי מושג למה נשות עזה יולדות כל כך הרבה ילדים. מדובר כנראה בשיעור הפריון הגבוה בעולם. שיעור ילודה גבוה במיוחד היה גם באירן אחרי המהפכה, ועד כמה ששמעתי הרשויות שם החלו לעסוק ב"תכנון המשפחה" כשגילו את התוצאות. גם במצרים ששיעור הילודה בה גבוה הרשויות מנסות לעודד את התושבים "לתכנן" את גודל המשפחה, לעת עתה בהצלחה מוגבלת בלבד. שיעורי הפריון יורדים בדרך-כלל ככל שרמת ההשכלה עולה, בפרט של נשים. כשנשים יוצאות ללמוד ולעבוד הן דוחות את גיל הנישואין ויולדות לעתים רחוקות יותר. אני לא רואה באופק שיפור רציני באפשרויות ההשכלה והתעסוקה של נשות עזה. לגבי הרעיון שמצרים היגרו לעזה - הוא נשמע לי מופרך לגמרי. מעולם לא היה מעבר חופשי בין מצרים לרצועת עזה. אפילו בתקופה שבה מצרים שלטה בעזה, הרצועה לא נחשבה חלק ממצרים, אלא שטח הנתון לממשל צבאי. אחרי מלחמת ששת הימים נוצר מעבר חופשי בין סיני לרצועת עזה, אבל המעבר מעזה/סיני למצרים גופא היה חסום כמעט לגמרי. אם כבר, הייתה הגירה בכיוון ההפוך - של מצרים שנשארו בסיני לאחר המלחמה לתוך מצרים גופא. לפי מה שאבא שלי, ששירת בסיני בתור חייל מילואים, מספר, היו אנשי פקידות מצריים שנשארו באל-עריש והסתלקו ממנה למצרים בחודשים שאחרי המלחמה. ביצוע השלב האחרון בהסכם השלום באפריל 1982 חסם לחלוטין את המעבר בין מצרים וסיני לרצועת עזה. עד שחמאס השתלט על הרצועה ופוצץ את גדר הגבול, היה הגבול בין מצרים לרצועה אטום לגמרי. מחוץ לרצועת עזה, במקומות מבודדים יש הברחות ממצרים לישראל, אבל לפי הנתונים האנשים שמוברחים שם הם בעיקר זרים: פליטים אפריקנים ונשים חטופות ממזרח-אירופה. היה מקרה אחד של שבט בדואי גדול שחצה בהמוניו את הגבול והתיישב בנגב (זה היה בשנות ה-90, אני לא זוכר את התאריך המדויק), אבל הם פונו אחר כבוד בחזרה לסיני בתיאום עם המצרים. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 18:52, 8 באפריל 2008 (IDT)
תודה רבה על "הרעיון שמצרים היגרו לעזה נשמע מופרך לגמרי", גם לי הוא היה נשמע מופרך אבל לא היה לי את הידע (והאבא) שיש לך. מלכתחילה זה היה נשמע כמו תירוץ "למה לגיטימי לגרש חצי מתושבי עזה למצרים" או משהו מפוקפק דומה. הדיון סגור. -- ‏גבי‏ • שיח 22:55, 8 באפריל 2008 (IDT)
"עד שחמאס השתלט על הרצועה ופוצץ את גדר הגבול, היה הגבול בין מצרים לרצועה אטום לגמרי.", זה ללא ספק משפט מעניין. יחסיות האמת • ו' בניסן ה'תשס"ח 04:47:42
הכול יחסי, כפי שאתה ודאי יודע. במנהרות צרות מתחת לגדר הגבול אפשר להבריח אנשים בודדים, כלי נשק קלים וכיוצא באלה, אבל אקסודוס המוני ממצרים לרצועת עזה (או להפך) לא יכול להתקיים דרך מחילות עפר. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 05:17, 11 באפריל 2008 (IDT)

מי יורה את הרקטות?[עריכת קוד מקור]

"במהלך כל הלחימה המשיכו תושבי רצועת עזה בירי רקטות לעבר יישובי ישראל, ..."

"תושבי רצועת עזה" ירו עלינו רקטות בערך כמו ש"תושבי מדינת ישראל" ירו עליהם פגזים. נא לתקן. חן

ניסחתי אחרת. דוד שי - שיחה 08:27, 25 בינואר 2009 (IST)

מטבע[עריכת קוד מקור]

למה לא כתוב באיזה מטבע נעשה השימוש ברצועת עזה?--Haya831 - שיחה 18:18, 22 באוגוסט 2011 (IDT)

בזמן שישראל שלטה ברצועה המטבע היה שקל. דף עזר - שיחה 11:31, 30 ביוני 2014 (IDT)

הסטוריה טרום תנ"כית[עריכת קוד מקור]

בחלק שכותרתו "תקופת התנ"ך ותקופת מצרים העתיקה" כתוב שעזה נזכרת "כבר" במקרא, שעה שלמעשה התעודות המצריות שמזכירות אותה קודמות למקרא.

כפיתן - שיחה 17:18, 1 בינואר 2012 (IST)

אתה מוזמן לתקן את הניסוח הנ"ל. נדמה לי גם ש"תקופת התנ"ך" אינו מונח היסטורי, ועדיף להשתמש ב"העת העתיקה" שכוללת את התקופה הכנענית (הכתבים המצריים), והתקופה הישראלית (התנ"ך). אולי אף לייחד תת-פרק נפרד לכל אחת מהתקופות. יוסאריאןשיחה 17:19, 1 בינואר 2012 (IST)
האמת שכל פרק ההיסטוריה מצמד משום מה בין שתי תקופות היסטוריות לפרק אחד. היה עדיף להפריד לתתי פרקים נפרדים. יוסאריאןשיחה 17:22, 1 בינואר 2012 (IST)
תרגום לעת העתיקה והתקופה הישראלית הם תקופות היסטוריות אך בשימוש במונח "תקופת התנ"ך" ו"תקופת המקרא" יש ערך מוסף שנהיר יותר לקורא הלא מיומן בכך שהוא פשוט מבהיר שהנושא מוזכר בתנ"ך לכן הייתי משתמשת גם בשמות היסטוריים לתקופות וגם במונח ההדיוטי. אורלילי - שיחה ו' בטבת ה'תשע"ב 17:33, 1 בינואר 2012 (IST)
לפני שאני מתקן: הערך "עזה" מדויק יותר מבחינה הסטורית אך אין בו התיחסות למקרא. האם מקובל להפנות אליו? אם כן אעשה זאת אחרי שאייחד פסקה או שתיים למופעי עזה במקרא. כפיתן - שיחה 15:15, 10 בינואר 2012 (IST)

אורך הפתיח מוגזם ביותר[עריכת קוד מקור]

הוא צריך להציג בקצרה את נושא הערך, לא להכביר בפרטים, שמקומם בהמשך הערך בסעיפים המתאימים (השוו למשל לאורך הפתיח בישראל ובמצרים). דב ט. - שיחה 23:42, 18 בנובמבר 2012 (IST)


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 02:16, 9 ביולי 2013 (IDT)

טעות כתיב?[עריכת קוד מקור]

למעשה מספרם של הפליטים אשר הגיעו לרצועת עזה במהלך המלחמה היה יותר מפי שתיים ממספרם של תושביה המקוריים של הרצועה...

האם לא נכון יותר לכתוב "מפי שניים"? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

תיקנתי. דוד שי - שיחה 05:46, 9 ביולי 2014 (IDT)

אוכלוסית עזה[עריכת קוד מקור]

ברצועת עזה אין 1.8 מיליון תושבים. המחקר מדבר על כ 1.25 (נכון ל 2010).

http://izsvideo.org/papers/Demography%20final%20update%202010-1%5B1%5D.pdf

לתשומת לב שמאלני ויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

עזה לא נכבשה על ידי החמאס, הוא נבחר בבחירות דמוקרטיות

טעות בידך. קרא את הערך עימות חמאס-פת"ח ברצועת עזה. שושושושון - שיחה 10:28, 30 ביולי 2014 (IDT)

טבלת מספר הרוגים ישראלים בעזה ובעוטף עזה[עריכת קוד מקור]

האם אפשר להציג טבלה או גרף של מספר החיילים אזרחים ישראלים שנהרגו לאורך השנים? 134.191.232.70 13:35, 9 במרץ 2016 (IST)

השימוש במילה "על אף" אינו אינציקלופדי[עריכת קוד מקור]

"וך שהיא ממשיכה לספק מים וחשמל לתושבי הרצועה ומאפשרת הכנסת מוצרי מזון מסוימים וציוד רפואי - על אף ירי רקטות לעבר ישראל ותקיפת מעברי הגבול ומעשי טרור אחרים." - אין קשר בין הדברים. מצד אחד ישראל הטילה מצור ומכניסה מים וציוד בסיסי אחר כחלק ממדיניות הומניטרית, ובלי קשר ישנן התופעות המדוברות.