שיחה:שלמה קרליבך

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תיקונים והוספות[עריכת קוד מקור]

לקראת יום השנה ה-19 בשבוע הבא. א. משפחתו שהתה בבאדן כחמש שנים, ולא זמן קצר. משנת 33 עד שנת 38. ב. המשפחה שהתה שנה בליטא במרוצת 38-39, בקובנה וטלז, בה למד שלמה בישיבות ליטא והושפע עמוקות מדרך הלימוד הליטאית, בעקבותיה נכנס לישיבת תורה ודעת עם בואו לארה"ב. ג. אין איזכור כלל לתופעה הנרחבת של מנייני קרליבך לקבלת שבת. מרחשון ע"ג. השוחט - שיחה

לצערי, לאורי רדלר[עריכת קוד מקור]

חבל, חשבתי שיש קצת שכל לעורכים פה ושלא פועלים מתוך אגו נצחני בלבד (כפי שברור מאורי רדלר).
.

חבל מאוד שהנהלים מקנים לאנשים כאלה את השליטה במידע כאן עד להוצאת דיבה, שם רע ופגיעה רצינית בשמם של אנשים. בנוסף נעילת העריכה מסיבה לא מוצדקת, בניגוד לרישיון שניתן (העניין בבירור קפדני כרגע,חבל..)

אולי כדאי לשקול מחדש את הרעיון המגוחך, 
והפעם: להתייחס ברצינות לטענות של "בובות הקש" והאחרים (ארכיון 2)...
Zmx1


הסתכל בניסוח הערך באנגלית (כפי שהתבקש ממך פעמים אין מספר, אך האגו... עושה את שלו) חבל על הוצאת הדיבה, אך תדע שכבודו של ר' שלמה לא נפגע למרות אנשים כמוך. בתקווה להיגיון בריא ונכון. ומקווה שאנשים חכמים יותר יכנסו לסיפור. Zmx1

למה הערך נעול??? ברור שצריך לפתוח!!!
לא היתה פה השחתה ולא שום דבר אחר נגד החוקים..
רק וויכוח של אורי רדלר עם כמה אנשים.
זה נראה לי בסדר גמור, שניהם הגיוניים וזה ממש לא בסדר ולא צודק לנעול ולהשאיר את
גירסתו של אורי רדלר ולא לתת אפשרות לשינוי, הרי כל המשתתפים בדיון חולקים עליו לגמרי.
בטענות הגיוניות לחלוטין!!! מקווה שיעשו משהו בעניין Alon Olm

מישהו ישים לב אי-פעם??????????


בהחלט! למה לא עושים כלום? ((לא חתום))


לדאבוני, יהיה כנראה צורך להשיב את ההגנה לערך. אורי רדלר 23:40, 12 בינואר 2008 (IST)[תגובה]
עוד פעם? עוד פעם להיכנס לדיון הטיפשי הזה?

אולי פשוט תערוך את הערך בצורה שתספק את כולם ולא בצורה הזאת, שעליה ניטשה המערכה?
הרי הדיון מיצה את עצמו, ואיני יכול לומר שידך בו היתה על העליונה.
גם אם בסופו של דבר נעלת את הערך (ולא בצדק), הרי שהוחלט לפותחו בשנית.

נצטרך למצוא מכנה משותף. כך נצא מהדיון בצורה הכי הגיונית והערך יהיה הכי אמין ומוסכם. Alon Olm 11:38, 14 בינואר 2008 (IST)[תגובה]

לא אני נעלתי את הערך, אבל אשמח אם הדיון יערך עם אדם אחד ולא עם Zmx1, ALON OLM או 213.8.6.227 לסירוגין. אורי רדלר 15:46, 15 בינואר 2008 (IST)[תגובה]

בינתיים הדיון נערך איתי, ואשמח לתגובה לעניין. בא נפסיק ללכת סחור סחור.. Alon Olm 22:28, 22 בינואר 2008 (IST)[תגובה]


חילוקי הדיעות הם בנושאים הבאים:

  1. "לילית" מתואר בערך כ"מגזין הנשים היהודיות" ואילו בתיקון שהצעת הוא מתואר "מגזין הנשים "לילית" (נחשב לצהובון מקומי)"
  2. הטענות בכתבה מתוארות בערך: "טענות המתלוננות לא ניתנו לבירור ואימות באופן משפטי אחרי מותו של קרליבך." ואילו בתיקונך נוסף " בעיקר משום שאף אחת מהמתלוננות לא היתה מוכנה להעיד עד סיום תהליך משפטי ואף לא הסכימה להצטרף לתביעה כוללת. (עיין בדף השיחה לאימות מידע)"
  3. בערך כתוב: "מקרים אלו נמשכו לאורך עשרות שנים" והוספת את המילה "כביכול"
  1. התיאור של לילית שהצעת משמיט את היותו ליהודיות ומוסיף תיאור שלא הבאת לו שום אסמכתא (שהוא צהובון). אנא הבא אסמכתא לכך.
  2. טענה זו אינה יכולה להכלל בערך כי לא ניתן לתבוע אדם מת. כמו כן, הפנייה לעמוד השיחה אינה יכולה אף היא להופיע בערך, שלא לדבר על כך שבעמוד זה אין כלל אימות מידע.
  3. לטעמי, די בציון העובדה שמדובר בטענות שלא ניתן לאמתן באופן חד-משמעי. אין צורך בהוספת ה"כביכול".

אורי רדלר 13:54, 23 בינואר 2008 (IST)[תגובה]

היום פורסמה ב-NRG כתבה שעוסקת בין השאר בסוגיה הזו. ערןב 13:44, 10 בפברואר 2008 (IST)[תגובה]

שינוי חשוב[עריכת קוד מקור]

אני משלב את הקטע של החשדות נגדו ביחד עם תולדות חייו. צריך לזכור שאלו רק חשודות שחבל שיפגעו בשמו הטוב של הרב.


תודה על המחיקה Zmx1 - שיחה

http://www.news1.co.il/Archive/003-D-42329-00.html?tag=17-11-57 קישור מתאים אני חושבת שאין צורך בכלל באיזכור של המקרים הללו, מאחר ולא אומתו בשום מקום- מבדיקה מקיפה.. וכל עוד אין ראיות מכריעות האדם נקי מכל פשע ושם רע.. אז מכבוד המת ועוד שבבמקרה דנן, הינו רב חשוב שפעל רבות בצדקה ומעשים טובים.. ממולץ לשמור על שמ!! ולמחוק פיסקה זו.

אכן יש בעיה בהצגת חשדות שלא נתבררו עד תום, אך כיוון שחשדות אלה השפיעו על אופן הנצחתו, קשה להתעלם מהם כליל. דוד שי - שיחה 05:59, 18 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

חלק מכתבה לא ראוי לפרסם[עריכת קוד מקור]

אין משיבין את הארי לאחר מותו.. אולי כל האשמות עליו לא נכונים. אז בשביל מה לפרסמו ועוד בערך שלו..??? כואב את כאב עם ישראל. 79.181.9.13 17:40, 30 במרץ 2012 (IDT)[תגובה]


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 04:55, 9 ביולי 2013 (IDT)[תגובה]


קישור שבור 2[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 04:55, 9 ביולי 2013 (IDT)[תגובה]


קישור שבור 3[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 04:55, 9 ביולי 2013 (IDT)[תגובה]


קישור שבור 4[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 04:55, 9 ביולי 2013 (IDT)[תגובה]


קישור שבור 5[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 04:55, 9 ביולי 2013 (IDT)[תגובה]

הערך לוקה בחסר, וחלק מהמידע בו אינו מדוייק.

אני מתכוון להשקיע והוסיף את כל המידע המצוי ולהביא מקורות, והחלום הוא אפילו להגיע לערך מומלץ... כל סיוע יתקבל בברכה, במיוחד ויקיזציה ועזרה לשונית.

במקרה של אי הסכמה, מחלוקת, או אם מישהו חושב שהמידע אינו ניטראלי וצריך לערוך אותו נא לכתוב על זה כאן, או לתקן מקומית, ולא לשחזר באופן גורף כמו שעשה מישהו עכשיו, ועל הדרך גם הרס תיקונים של קישורים וכו' בידל הפייטן - שיחה 11:16, 15 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]

עלייית הנאצים לשלטון[עריכת קוד מקור]

כתוב בערך: "עם עליית הנאצים לשלטון ב- 1931 עברה המשפחה לעיר..".
אלא שהנאצים עלו לשלטון ב- 1933.
לא תיקנתי משום שאיני יודע אם צריך לתקן את שנת המעבר או דבר אחר. Ritai - שיחה 01:24, 23 באוקטובר 2014 (IDT)[תגובה]

בוצע בוצע .יעלי 1 - שיחה 01:43, 23 באוקטובר 2014 (IDT)[תגובה]

משוב מ-3 במאי 2015[עריכת קוד מקור]

זו לא שייך ולא ראוי לכתוב על הטענות כביכול נגדו על ידי העיתון לילית וחוגים נוספים. זה מעולם לא הוכח. רוב מוחלט של האנשים חושבים שזה שקר גס ומכוון. ומפליא שויקיפדיה מפרסמת כזה דבר. זו פגיעה ברגשות אוהבים רבים שלו, שהם הרוב המוחלט. מזעזע לקרוא את קורות החיים שלו כביכול, כפי שהם נכתבו כאן. 79.181.194.252 12:02, 3 במאי 2015 (IDT)[תגובה]

ההתייחסות לטענות אלה מצומצמת מאוד (ארבעה משפטים). אי אפשר להתעלם מטענות אלה, שכפי שכתוב בערך פגעו בהנצחתו של קרליבך. הערך מציין שהטענות "מעולם לא הוכחו". דוד שי - שיחה 00:20, 4 במאי 2015 (IDT)[תגובה]
אני חושב שיש להבדיל בין שני דברים. בפסקה המדוברת יש את הטענה אודות הטרדה מינית, ולכך הביאו את הכתבה בעיתון לילית ואת האירוע שהיה עם התנגדות ארגון מודעות לגבי קריאת רחוב על שמו.
החלק האחרון זו עובדה ציבורית שהארגון הנ"ל בשם טענות אלה מנע קריאת רחוב על שמו. זה מידע שיש לו תהודה.
מאידך האיזכור של הכתבה מעיתון לילית אינו הולם. לא מדובר במקור ראוי בוודאי לא לדברים כאלה. להיפך המקור הנ"ל ע"פ הבנתי אינו אמין. ואכן כבר בבדיקה מהירה מצאתי בו דוגמאות לכתיבה מוטת תלוית אג'נדה שאינה מתארת עובדות נכון.
חמור מכך למעשה ממש בימים האחרונים ראיתי דיון של אנשים בפייסבוק אודות הרב ובמלוא התמימות ייחסו שם אנשים בגנותו דברים הרבה יותר חמורים מאשר הטרדה מינית. וכששאלתי אותם מניין להם שכך הם אומרים על הנפטר, והם אמרו לי שזה כתוב בויקיפדיה. ומסתבר שזה הכל ניפוח של הערה של גולש שכתב תגובה בתחתית הכתבה של לילית וזה כבר הופך אצל אנשים ל-ויקיפדיה אומרת ש-. לעניות דעתי יש בהחלט מקום לבחון ולהסיר את הייחוס של המידע לכתבה מאתר לילית כאילו שזה סימוכים לדברים כאלה. דברים בסדר גודל כזה לא יכולים להיסתמך על כזה מקור.
אני סבור שיש להסיר את הכתבה ולהסתפק באירוע ובטענות ארגון מודעות שאומרים את האמירה ואת המסר בצורה טובה דיה.
בנוסף כאשר מעלים טענה כזו בערך שכזה ראוי להביא גם את טענות הצד השני שזה למעשה רובו ככולו של הציבור אודות האשמות הללו. מי-נהר - שיחה 04:25, 4 במאי 2015 (IDT)[תגובה]
אין מביאים ראיה מן השוטים. חשוב מאוד לציין מי העלה את הטענה, אחרת אותם שוטים יבינו שיצאה בת קול משמים ואמרה זאת. דוד שי - שיחה 06:20, 4 במאי 2015 (IDT)[תגובה]
שוטים רבים חושבים בטעות שניתנה להם הנבואה במיוחד שיש להם כידוע על מה להיסתמך שכן גם נקבע שמשפסקה הנבואה לא ניתנה אלא לשכמותם וגם יש להם אישור מהרופאים שהם שוטים. ועכשיו ברצינות אם כבר הזכרנו זאת, היה בטוח שמבין המסוממים/מות הרבים או הלוקים בנפשם שנזדמן להם להיות בקרבתו של קרליבך קשה שלא יקרה מצב של בוחן מציאות לקוי או ייחוס דברים שקרו להם על ידי אחרים כאילו זה קרה להם על ידי הדמות שהם מדמיינים למפרע. ולא חסרו אנשי משטמה שחיפשו להכפיש לשווא מסיבות ידועות. ושוב בהקשר של הדיון ציון כתבה הנ"ל של הירחון הנ"ל (בשונה מאזכור של ארגון) אף היא כדבריך ציון של משהו מבלי לציין מי עומד מאחוריה שכן מגיש המידע לא אחראי עליו הוא רק רכילאי שלא יצטרך לתת דין וחשבון לאף אחד.מי-נהר - שיחה 06:47, 4 במאי 2015 (IDT)[תגובה]
ויקיפדיה אינה תחליף לבית משפט, ולכן אין צורך שתביא ראיות והסברים להזמת הטענות. הערך מציין שהטענות "מעולם לא הוכחו", ודי בכך. דוד שי - שיחה 07:32, 4 במאי 2015 (IDT)[תגובה]

יחסיו עם הרבי מלובביץ'[עריכת קוד מקור]

ראשית, מוזר שבין רבותיו לא נמנה הרבי מלובביץ', על אף שקיבל ממנו רבות בענין קירוב רחוקים וכו'. באחד מראיונותיו לערוץ דתי סיפר בהרחבה על מהות הקשר עם הרבי מלובביץ' .לשם דוגמא אציין שהיה פועל בשליחותו בקירוב רחוקים ופעם הביא בחור יהודי צעיר לרבי באמצע הלילה מהרכבת התחתית. .הרבי ישב איתו עד הבוקר ונעשה לבעל תשובה. וזו דוגמא מני רבות. ההערכה וההערצה לרבי לא פסקו אצלו גם לאחר שבחר דרך לעצמו והעובדה לכך היא זו שהמשיך לפקוד את בית מדרשו של הרבי להתוועדויות וכו'. אין ספק ששאב רבות מדרכו של הרבי בקירוב רחוקים(ביחס של חיבה וקירוב אלא שאצלו היה זה גם על חשבון ויתורים הלכתיים, כמצוין בגוף הערך) וחבל שאין לזה איזכור חשוב בערך(כהנ"ל זה רק טעימה מהקשר שלו עם הרבי ותנועת חב"ד) . ב. אין התייחסות כלל לידיעותיו בתורה, כוונתי לכך שהיה מתפלפל עם ר' אהרון קוטלר בד"ת וכו'. או על כך שהיה מספר בהתפעלות על גדלותו העצומה בתורה ובהנהגה של הרבי מלובביץ. גם לזה אין איזכור בגוף הערך וחבל. כדאי שהעורך יעשה סקירה מקיפה יותר טרם יכתוב ערך על דמותו של שלמה קרליבך.שלומי בלום - שיחה 00:49, 13 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

לגבי הרבי מחב"ד מובא בערך ממש בהתחלה פסקה מכובדת על זה. וכל התהליך שאתה מתאר, בתחילה שלוח חבד ובהמשך דרך עצמאית סוחפת ומתירנית יותר, מובא בערך. על כך שהוא היה "מספר" על גדלותו של הרבי מלובביץ, זה די מיותר פה אולי בערך על הרבי, אך גם זה לא נצרך, בטח אלפי אנשים דיברו בהתפעלות על הרבי. לגבי גדלותו בתורה - זו אגדה ללא מקורות אמתיים. שמעתי כי הרב משה הלל הירש תלמידו המובהק של הרב קוטלר חזר וטען כי הרב קרליבך ינק מעט מאוד מהרב קוטלר, הוא היה בישיבה שם זמן קצר ופרש לדרך עצמאית. יעלי - שיחה 01:20, 13 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
גדלות בתורה היא עניין יחסי. עם זאת, לפי הערך אצלנו, מה שכתבת בשם הרב הירש שגוי. כתוב כאן שהוא היה בגרעין המייסד של לייקווד ולמד שם שש שנים. הרב הירש צעיר ממנו בשנים רבות, הוא ודאי לא היה בישיבה בשנים שהרב קרליבך היה שם, כך שמדובר במקרה הטוב בדברים ששמעת ממישהו ששמע מהרב הירש ששמע מעוד מישהו. נרו יאירשיחה • י"ב בחשוון ה'תשע"ז • 01:33, 13 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
אין ממנו שום חיבור תורני, כך שזה לא ענין כל כך יחסי.. לגבי הערתך על כמות שנות לימודיו אצלנו בערך זה חסר מקור (אבל גם אם כן, זה לא משנה). ברור שהרב הירש צעיר ממנו ובגלל זה הוא היה אמור לדעת אם תלמיד בולט של רבו עזב את הדרך שלהם והתקרב לתורת חב"ד (שהרב קוטלר היה מתנגד אידיאולוגי חריף שלה) ואף הקצין ממנה. ברור שהשמועה מפי הרב הירש היא רק שמועה. אך היא מסתברת, קרליבך לא התפרסם מעודו באיזה פלפול תלמודי ליטאי, מה שכל כך איפיין את רבי אהרן קוטלר. הוא הלך לקיצוניות השנייה ההפוכה לגמרי מדרכו. את האגדה על קרליבך שהיה גאון ועילוי בלייקווד והלחין את השיר לולי תורתך על מדרגות הישיבה שכל כך אהב ללמוד בה גם אני שמעתי, זו אגדה בעלמא. יעלי - שיחה 02:11, 13 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
אין כוונתי כמובן שהוא מקביל לרב קוטלר או לר"מ פיינשטיין. אין צורך בשמועה בשם הרב הירש כדי לדעת שהוא התקרב לחב"ד. אני דווקא שמעתי שהוא כן דיבר בלימוד ברמה גבוהה, אבל גם זו רק שמועה. על כל פנים, בערך האנגלי כתובים דברים דומים, שהיה תלמיד בולט של הרב קוטלר, ויש גם מקור, מהרב רקפת. מן הסתם הוא לא הפך לתלמיד בולט מעין זה בגלל כישרון ההלחנה שלו. נרו יאירשיחה • י"ב בחשוון ה'תשע"ז • 09:20, 13 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
בלי להיכנס לרמת האובייקטיביות והתיעוד, רק רציתי לציין ציטוט (משום שכל הדיאלוג בינתיים היה בעיקר על שמועות ואגדות - "מחקר ראשוני"): ”ושוב חוזר ר' ליב לספר על אמריקה, שם נפגש ר' אהרן עם סוגיית היחס לתנועת חב"ד, ונמנה על המתנגדים הקשים לאדמו"ר הריי"צ, ועוד יותר מכך לחתנו הרבי האחרון. כמו כן אודות אחד מבאי ביתם מן הימים ההם, הזמר שלמה קרליבך, שנמנה אז על תלמידי ישיבת לייקווד. הרב רוטקין שהכירו היטב, מבטל באחת את סיפורי הגדולה שתלו בו כמה ממעריציו, אבל העדפנו שלא לפרט בעניינם”. דב אליאך, שמך לא שכחנו, ירושלים, תשס"ט, עמ' 282. בברכה. קובץ על ידשיחהוִיקִיפֶּד מְנַקֵּדהצטרפו לרשימת המומחים 10:16, 13 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
לא יודע מיהו ר' ליב רוטקין, ולא ברור לי אילו סיפורי גדולה הוא "מבטל באחת" ועל סמך מה. אני הסתמכתי בעיקר לא על שמועות ואגדות אלא על דברי הרב פרופ' רקפת. הוא עצמו למד בלייקווד, והוא אומר שהרב קרליבך היה "one of the top students". באופן טבעי ליטאים היום לא יבליטו את העובדה הזאת ויעדיפו לבטלה באחת. נרו יאירשיחה • י"ב בחשוון ה'תשע"ז • 12:02, 13 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
הקדמתי שאינני בא להעדיף גרסה על פני גרסה (ובפרט לגבי דבריו של אליאך שכבר זומרו בעבר פקפוקים על מהימנות ואמינות דבריו, מחמת הטיית וצנזור דברים). רק ציינתי מקור לספר מודפס ולא "מחקר ראשוני". מה שהזכרת נרו, הוא חשוב, וכדאי שתמצא לו מקור שיהיה ניתן לציין אליו. בשמועות, אף אני שמעתי מכמה מקורות שונים שהרב קרליבך נחשב לשם דבר בלייקווד. קובץ על ידשיחהוִיקִיפֶּד מְנַקֵּדהצטרפו לרשימת המומחים 13:08, 13 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
ציינתי שהמקור הוא שיעור אודיו של הרב פרופ' רקפת-רוטקוף, קישור בערך האנגלי. יש כמה ביוגרפיות על ר' שלמה, בעברית ובאנגלית, כפי שניתן לראות בערכים, ואני מניח ששם יש פרטים רבים נוספים, הן לגבי לייקווד והן לגבי רמת ידיעותיו התורניות. נרו יאירשיחה • י"ב בחשוון ה'תשע"ז • 13:20, 13 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
כמובן. כולם מחכים שמישהו ירים את הכפפה קריצה... קובץ על ידשיחהוִיקִיפֶּד מְנַקֵּדהצטרפו לרשימת המומחים 13:24, 13 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

אני לא הולך לבצע שינוי בערך עצמו. אבל אני רוצה להביא מתוך הספר "הרבי מקרן הרחוב" של יוטא הלברשטאם התייחסות לנושא המדובר: "הן שלמה והן אחיו התאום אלי חיים קיבלו את חינוכם בבית, מפיהם של מורים פרטים ותלמידי חכמים. שלמה הפגין יכולת מופלאה ללימוד תורה בגיל צעיר מאד. כבר בגיל ארבע החל ללמוד חומש עם רש"י, ושנה לאחר מכן החל ללמוד גמרא. כל גדולי התורה של אירופה שעברו בביתה של משפחת קרליבך הוקסמו מן הקאפ(ראש ביידיש) שלו ותיארוהו כעילוי(עמוד 27)". "בשנות הארבעים היה שלמה קרליבך בוודאי הבחור הנחשב ביותר בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי - נזכר זלמן שוחטר שלומי, שהכיר את שלמה מילדות - שלמה היה למעשה בן טיפוחיו של גדול הדור, ר' אהרן קוטלר אשר הכתיר אותו בתואר עילוי. לעתים קרובות שיתף ר' אהרן את גדולי הדור האחרים בהכרתו הוודאית ששלמה נועד להיות גדול הדור הבא באמריקה.הוא טיפח את גאוניותו של שלמה בתשומת לב רבה, ניסה לכוון את צמיחתו וצפה בגאווה רבה בפריחתו. שלמה היה בעל מעמד מרומם ומעורר קנאה בלייקווד, מעמד שמעטים היו יכולים לקוות להשיגו אי פעם..."(עמוד 97). בסיפור נוסף בספר מהווה ציטוט ממקור שלא צוין, מספר מישהו על אביו שהיה תלמיד קרוב והמתין להכנס אצל ר' משה פיינשטיין, כשראה אדם נשוא פנים וקדוש יוצא מחדרו. אביו היה סקרן לדעת מי זה ור' משה פיינשטיין אמר לו:"אתה יודע מי האיש שראית? זה היה ר' אהרן קוטלר שבא לבקרני. הוא סיפר לי שלומד אצלו כעת צעיר מבריק ונדיר באיכותו, ושהוא משוכנע שביום מן הימים יאיר התלמיד הזה את העולם בתורתו. ר' אהרן אמר לי שהתלמיד הזה קולט את התורה שהוא לומד בדרך מיוחדת שמעולם לא ראה קודם לכן, ושבכל שנותיו כראש ישיבה לא פגש מוח שכזה. תבין - ר' משה אומר לאבי - ר' אהרן זכה ללמוד עם גדולי תלמידי החכמים בעולם, ובכל זאת הוא אומר שהתלמיד הזה שונה מכל האחרים.הוא ממש רקד בכסאו בהתרגשות כשתיאר לי אותו. אתה יודע מי התלמיד הזה? הוא אמר לי ששמו שלמה קרליבך".(עמוד 119). 176.12.224.191 01:27, 9 בספטמבר 2018 (IDT)[תגובה]

אני מציע שכן תכניס לערך עם מקורות מסודרים, משום שספק אם מישהו אחר יעשה זאת במקומך. לא כולל הסיפור האחרון, משום שלדבריך מקורו אינו ברור. נרו יאירשיחה • כ"ט באלול ה'תשע"ח • 10:34, 9 בספטמבר 2018 (IDT)[תגובה]

משוב מ-17 בינואר 2017[עריכת קוד מקור]

אשמח מאוד אם תואילו לשנות את הערך ל"הרב שלמה קרליבך". אני לא חושב שלקרוא לו בשמו הפרטי מכבד את זכרו ואת חסידיו. צבי 14 - שיחה 21:56, 17 בינואר 2017 (IST)[תגובה]

הוא יהיה הרב, ועל רבי עקיבא איגר, מה נרשום? • חיים 7שיחה22:14, 17 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
כך מקובל בכל המיזם. ותנוח דעתך צבי הנכבד כי כבר נאמר וגדול מרבן - שמו!. מי-נהר - שיחה 23:34, 17 בינואר 2017 (IST)[תגובה]

Sweetest Friends[עריכת קוד מקור]

אתם בטוחים ש"Sweetest Friends" הוא לא "שובה" שיצא ב 1996. אני מביא לכם מויקיפדיה באנגלית.

Shuva (1995, originally packaged in 2 vol. cassette set: "Sweetest Friends")

לכבוד שבת[עריכת קוד מקור]

בדף זה לא צויין השנה של דיסק "לכבוד שבת" שזהו 1980 מצורף בויקיפדיה באנגלית

L'Kovod Shabbos (Sound Path Records, 1980, Sojourn Records 2013

דיווח שאורכב ב-28 בדצמבר 2018[עריכת קוד מקור]

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

בערך על שלמה קרליבך, רשום שהשיר ״והאר עינינו״ זכה במקום השני בפסטיבל הזמר החסידי בשנת 1970, לדעתי השיר זכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר החסידי הראשון שנערך בשנת 1969 בביצוע השלושרים.

ובכן, גם האלמוני וגם כל מה שנכתב בויקיפדיה עד היום על הפסטיבל הראשון שגוי. בזכותו נתקן. נרו יאירשיחה • ג' בשבט ה'תשע"ט • 18:14, 9 בינואר 2019 (IST)[תגובה]

טענות בגנותו[עריכת קוד מקור]

קרליבך נהג ללטף לחבק ולנשק נשים נשואות ורווקות (קשרים אינטימיים) משום מה בערך זה מוזכר בעדינות "מגע פיזי" ויקיפדיה לא נועדה לרכך לעדן ולתפוס צד ויקיפדיה נועדה כדי לתת מידע קיים, עובדות יבשות וטהורות, וכל אחד ישפוט לטוב או לרע

אין מקום לתיאורים כאלה באנציקלופדיה. גילגמש שיחה 20:33, 3 בנובמבר 2020 (IST)[תגובה]

שמרואיינים רבים שמעו על ו שביצע על פי הטענה הרב קרליבך בנשים ונערות, 2A01:6502:D44C:6468:6C88:D153:D80C:7441 21:06, 27 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אפריל 2023)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בשלמה קרליבך שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 04:48, 26 באפריל 2023 (IDT)[תגובה]