שיחה:שמואל יוסף עגנון

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה הוא נושאו של קטע "הידעת?" המופיע בתבנית:הידעת? 20 בנובמבר - סדרה 1
ערך זה הוא נושאו של קטע "הידעת?" המופיע בתבנית:הידעת? 20 בנובמבר - סדרה 1


פרט חשוב חסר:[עריכת קוד מקור]

למה לא מצויין בערך שדיוקנו של הסופר מתנוסס על שטר של חמישים שקלים חדשים כבר זמן רב? (אינני יודע כמה זמן בדיוק או מה גרם להחלטה, אך אפשר לברר זאת) הציון היחיד בהקשר הזה הוא על "קטע מהנאום" שמופיע על השטר אך ללא כל התייחסות לדיוקן!! אני גם חושב שזה יהיה נכון להעלות תמונה של השטר לדף הערך מאחר שאפשר בוודאות לזהות את השטר עם ש"י עגנון. לתשומת לבכם... ספיד 19:54, 24 מאי 2006 (IDT)

http://www.jafi.org.il/education/100/people/IMAGES/AGNON.JPG אין אישןר לתצלום אבל היא של אתר ציבורי , כפי שניתן להבין (ראה פרטי התצלום)! http://www.jafi.org.il/education/100/people/IMAGES/AGNON

האם הסיפור "עגונות", מסיפוריו הראשונים של עגנון שהיה למקור שמו, עוסק בתופעת העגינות? מי יודע? --Harel 20:14, 29 ינו' 2005 (UTC)

עגונות הוא בהחלט סיפור שעוסק בנשים עגונות נינצ'ה

הוא עוסק בדוגמאות שונות של עגינות. וראה עגונות. אדם נבו;שיחה 20:57, 27 בספטמבר 2007 (IST)[תגובה]

למיטב ידיעתי אביו של עגנון עסק באיתורם של גברים שנעלמו ללא מתן גט לנשותיהם ובכך השאירו אותן "עגונות" ולכן אינן יכולות להינשא בשנית. איתור הנעלמים ושחרור העגונות נחשב למצווה מאוד חשובה ביהדות ובהקשר זה שינה עגנון את שמו.

נחוצה אסמכתא. דוד שי - שיחה 19:51, 3 בנובמבר 2009 (IST)[תגובה]

סגירת כביש עבור עגנון[עריכת קוד מקור]

האם יש סימוכין לסיפור הזה שנכתב בגרסה הראשונה של הערך בידי רפאל לירז. שש"ז 11:50, 13 ספטמבר 2005 (UTC)

תצלום של התמרור הופיע לפני כשבוע ב"7 לילות" של "ידיעות אחרונות". דוד שי 19:20, 13 ספטמבר 2005 (UTC)

ניתן למצוא תצלום של התמרור באתר אוסף התצלומים הלאומי www.mof.gov.il/pictures

שלום רק רציתי לתקן במשהו אחד את מי שכתב את הטקסט הזה שש"י עגנון נפטר ב-1990

טעות בידך. נפטר ב-1970. דוד שי 08:16, 11 דצמבר 2005 (UTC)

כל הסיפור הזה של סגירת הכביש הוא לא מדוייק בעליל זה יותר אגדה אורבנית, היה כזה שלט אבל עגנון לא התלונן לעירייה אלא דיבר עם ראש העיר שבמיקרה היה חבר שלו, ונדמה לי שהכביש רק הפך לחד סיטרי, אני יכול לבדוק את כל הדברים הללו, אני אשאל את הבן של עגנון והוא ידע... נינצ'ה

בול כתמונה[עריכת קוד מקור]

אני בספק אם אין תמונה טובה יותר לכבד בה את האדון מאשר דיוקנו על בול ישראלי, אך נמנעתי מלמצוא אחת כזו. במתוטא מכם, דלמוזיאן - שיחה 20:51, 24 מאי 2006 (IDT)

שמואל יוסף עגנון[עריכת קוד מקור]

שמו של הערך הוא שמואל יוסף עגנון, למרות שלסופר באמת קוראים, שמואל יוסף טשאטשקעס! ולא עגנון, שזהו שמו הספרותי. אשמח אם תשנו את ערך זה!


שמו של הערך צריך להישאר שמואל יוסף עגנון, כי זהו שמו של הסופר, זה שהוא נולד בשם אחר לא אומר כלום, עגנון שינה את שמו רישמית לפני קום המדינה, כל צאצאיו גם הם קרויים עגנון ולא טשטשקעס, זה לא לא לואיס קרול.נינצ'ה

סופר לאומי?[עריכת קוד מקור]

בערך מופיע פעמיים שהוא "הסופר הלאומי" של מדינת ישראל? מי בדיוק מינה אותו לתפקיד? ביאליר מכונה המשורר הלאומי (וגם זה לא של המדינה), וגם זה יורת כינוי מאשר תואר. אבל לא שמעתי שהכריזו על עגנון כעל "הסופר הלאומי".

מעבר לזה, אני לא חושב שהניסיון להרחיב תא פסקת הפתיחה עלה יפה. יכול להיות שמראש הוא היה נדון לכשלון, אבל איכשהו הפסקה הזו היא לא מה שתאמר לקורא בפסקה אחת מי האיש, מה הדברים החשובים ביותר שצריך לדעת עליו. emanשיחה 09:47, 28 בספטמבר 2007 (IST)[תגובה]

אכן, עגנון הוא הסופר הלאומי, אני לא חושב שהיה לכך מינוי רישמי אלא כמו שציינת שביאליק הוא המשורר. בקשר לפתיח, אלף מה לדעתך חסר ומה מיותר בפתיח? ובית אניא כתוב על כך במזנון, כי אני אישית לא משוכנע שהייתה צריכה להיות הרחבה בכלל. נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 10:01, 28 בספטמבר 2007 (IST)[תגובה]
אבל אצל ביאליק זה היה כינוי מוכר, שהתבסס אל רק על מעמדו, אלא גם על נושאי יצירתו (שחלק גדול ממנה היה שירה שעסקה בנושאים לאומיים). אני אל זוכר שנתקלתי בכינוי הזה לגבי עגנון.
לגבי המזנון, אני כתבתי משהו כבר. ראית?
emanשיחה 10:38, 28 בספטמבר 2007 (IST)[תגובה]
גם אצל עגנון זה כינוי מוכר, כיוון שגם הוא דן בנושאיים לאומיים, וכייון שהוא הישראלי היחיד שזכה בפרס נובל לספרות. ראיה לא רע לכך שעגנון הוא הסופר הלאומי היא שטר חמישים השקלים, הוא הספור היחיד שאי פעם היה העל שטר ישראלי (וזה כולל גם משוררים), הוא היה על בול, יש על שמו גם את "בית עגנון" וגםג את "יד עגנון" - חלק בספריה הלאומית. לגבי המזנון, קראתי והגבתי. אני בהחלט אתקן את הפתיח, אתה צודק שהוא לא מוצלח במיוחד. ד"א עדיף לומר הסופר הלאומי של ישראל (על פני של מדינת ישראל)? בברכה, נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 10:43, 28 בספטמבר 2007 (IST)[תגובה]
לגיב שאלת הלאומיות, נראה מה לאחרים יש לענות, ולגבי שאלת הפתיח, הצגת את הנושא בצורה טובה במזנון, ונראה מה הדעה שתתקבל שם. אני בעד גישת הדגשת השיאים. emanשיחה 10:48, 28 בספטמבר 2007 (IST)[תגובה]
בסדר, נשמע את דעות חברינו. עכשיו ערכתי מעט את הפתיח, כך שהוא ינסה לרקוד על שתי החתונות. מה דעתך? נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 10:52, 28 בספטמבר 2007 (IST)[תגובה]

בהחלט לא "הסופר הלאומי". אין דבר כזה הסופר הלאומי בישראל. עם כל הכבוד לעגנון שהיה סופר יחיד ומיוחד, הוא לא היה בליבו של איזשהו קונצנזוס לאומי. ההערכה הרבה שזכה לה הן בקרב קהל מצומצם יחסית בישראל והן בחו"ל לא הופכים אותו לסופר לאומי.אודי 10:58, 28 בספטמבר 2007 (IST)[תגובה]

קודם כל האמירה "קהל מצומצם" מפליאה במיוחד, רוב רובם של האנשים המבוגרים בימינו נמנים על אותו קהל מצומצם, שלא דבר על הזמן ההוא. כמו כן בכל הנוגע לקהילת הספרות הארצית הוא כמובן עומד בראש הרשימה. נוסף על כן, אם אינו בבסיס קונצנזוס איך זה שבמשך עשרות שנים הוא נמצא על שטר? נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 11:09, 28 בספטמבר 2007 (IST)[תגובה]
אודי, סבורני, שאם תשאל אדם בישראל, שלא קרא מימיו מילה אחת כתובה של עגנון, מיהו הסופר הלאומי, יענה לך אותו האדם (במידה ושמע בכלל את השם), כי עגנון הוא זה. דוד נ. דוד (שיחה | תרומות) 11:10, 28 בספטמבר 2007 (IST)[תגובה]
כנראה האדם הזה גם אינו כותב באינטרנט. בחיפוש בגוגל אחרי "הסופר הלאומי" ו"עגנון" מתקבלות 10 תוצאות. חלקן מויקיפדיה, רובן מטוקבקים ובחלקן אין קשר ישיר בין שני המושגים. אם תחפש "המשורר הלאומי" מול ביאליק או אלתרמן תקבל תוצאות אחרות. איני עושה השוואת פופולריות בין עגנון ובין רם אורן, אבל צריך להכיר במציאות שעגנון קשה לקריאה לציבור גדול של קוראי ספרים. אם מחר עמוס עוז, שזוכה להצלחה מכירתית ולפופולריות רבה יותר מזו של עגנון (לא אצלי אישית), יזכה בפרס נובל לספרות, האם זה יהפוך גם אותו לסופר הלאומי? לדעתי לא.אודי 11:27, 28 בספטמבר 2007 (IST)[תגובה]
אם עמוס עוז יזכה בפרס נובל (דבר שלא יקרה כנראה) ויחליף את עגנון בשטר של החמישים שקלים (דבר שלא יקרה בוודאי) ויקבל מעמד מיוחד בבחינות הבגרות בספרות (מעמד שקיים רק לביאליק ולעגנון) ויופיע על בול (אני אישית חושב שזה לא יהיה בול יפה במיוחד) אז אולי יהיה אפשר לקרוא לו הסופר הלאומי. אני לא חושב שיש כאן שאלה של דעות, אפילו אם אתה לא מחשיב אותו לסופר הלאומי, יש סיבה שהוא נבחר להיות על שטר כסף לא? יש סיבה הקימו עבורו מוזיאון ואגפונצ'יק בספריה הלאומית לא? והכי חשוב, רבים (מהאנשים הבוגרים יותר בארץ) מחשיבים אותו לסופר הלאומי, וזה מה שקובע. דרך אגב: לקרוא ביאליק זה לא יותר קל, מעטים יודעים לדבר אשכנזית... בברכה, נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 12:35, 28 בספטמבר 2007 (IST)[תגובה]
למרות הערכתי הרבה לעגנון ולמרות השתייכותי לקבוצה שלפי נינצ'ה אמורה להכיר בעגנון כ"סופר הלאומי", איני סבור שכינוי זה, שאינו מקובל באופן רחב (שלא כמו ביאליק, "המשורר הלאומי"), הוא הכינוי הראוי. הביטוי "הסופר המוערך ביותר בישראל", או ביטוי דומה, עדיף לדעתי.--Act 13:53, 28 בספטמבר 2007 (IST)[תגובה]
הישגיו ומעמדו הייחודי של עגנון שרירים וקיימים גם בלי שנכתיר אותו כ"סופר לאומי", כינוי שלא נתקלתי בו בהקשר של עגנון מעולם. ובכלל, גדולתו של עגנון אינה בפופולריות שלו, שקשה לאמוד אותה. ‏Harel‏ • שיחה 14:21, 28 בספטמבר 2007 (IST)[תגובה]
"סופר לאומי", "משורר לאומי", "תיאטרון לאומי" - אלה כולם ביטויים לאומניים שאבד עליהם הכלח. חשיבותו של עגנון ומעמדו אינם מייתרים את הדבקת התואר "סופר לאומי". דוד שי 15:13, 28 בספטמבר 2007 (IST)[תגובה]
אם איש מכם לא הכיר את הכינוי, אני אסיר אותו. כמו כן אני צריך לדבר עם אנשים בית עגנון במילא על נושא אחר (ראו את דף שיחתי, כל מי שמתעניין בעגנון), אני אשאל אותם, אולי הם יספרו לי משהו מעניין. בברכה, נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 15:16, 28 בספטמבר 2007 (IST)[תגובה]
לפרוטוקל בלבד, ללא קשר למהות הדיון - נינצ'ה העיר וכתב שעגנון הוא הסופר / משורר הראשון שהופיע על גבי שטר כסף. ביאליק הונצח על גבי 50 או מאה לירות כבר בשנות השישים. ‏Wierzba20:13, 17 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
צודק בהחלט. אני חוזר בי. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 22:53, 31 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
עגנון הוא הסופר הלאומי משום שעד היום עבודותיו הן הנחקרות ביותר בשפה העברית בתחום הספרות. זהו הפרמטר - מי שעורר על כך פשוט טועה! (שמתי לב גם שמשהו השווה את עמוס עוז לעגנון - פחחחח... קצת רמה. קראתי את עמוס עוז והוא כותב יפה מאוד אבל להשוות אותו לעגנון זה כמו להשוות את א.ב.יהושוע לתומאס מאן)--Galoren.com - שיחה 02:13, 31 באוגוסט 2008 (IDT)[תגובה]

כדאי באמת לקרוא לערך שמואל יוסף צצקס מכיון שזהו שמו ואי אפשר לשנות זאת.

אולי כדאי[עריכת קוד מקור]

להכין תבנית חדשה לסופרים, עם ז'אנרים וכו' קקון 14:01, 28 בספטמבר 2007 (IST)[תגובה]

רעיון נפלא! אתה מוזמן לעשות כן, או לנסות להפיל את זה על דוד. כדאי גם שהתבנית תכלול פרסים, ואולי הוצאה לאור או משהו. בברכה, נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 14:13, 28 בספטמבר 2007 (IST)[תגובה]
אפשר להכין לפי הגירסה האנגלית קקון 14:16, 28 בספטמבר 2007 (IST)[תגובה]
חתיכת תבנית יש להם... אני לא בטוח שהכל ממש הכרחי... נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 14:19, 28 בספטמבר 2007 (IST)[תגובה]

בדיון על לאומיותו של עגנון דובר על פתיח הערך, האם עכשיו מצבו עדיף? נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 15:16, 28 בספטמבר 2007 (IST)[תגובה]

לטיפול דחוף בערך![עריכת קוד מקור]

שוטטתי מעט בערך וכן אני רוצה להתריע כי אין שום פרט (לפחות לא בתחילת הערך) על כך שדיוקנו של עגנון מתנוסס על שטר ה-50 שקלים. יש להוסיף מידע זה בדחיפות לערך מכיוון שהוא חשוב!. אלירן 22:30, 2 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

יתכן שלא שוטטת מספיק. בערך כתוב "דיוקנו הודפס על גבי בולים ועל גבי שטר של חמישים שקלים חדשים". עוזי ו. 22:32, 2 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
יכול להיות שאני לא שוטטתי מספיק, אבל אינך מצפה מהקורא לשוטט בערך כדי למצוא מידע זה. אני חושב שמידע זה צריך להיכתב בתחילת הערך. אלירן 22:51, 2 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
אל תגזים, זה המידע הפחות חשוב על עגנון שמופיע בערך זה. דוד שי 08:10, 3 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]
אפשר לכתוב פסקה מכובדת על הנצחת עגנון בדרכים שונות, וכך יזכה השטר לכותרת נאה. אבל אין טעם להוסיף כותרת עבור הפרט הזה לבדו. עוזי ו. 11:00, 3 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

דיון ראשון ברשימת ההמתנה[עריכת קוד מקור]

נהניתי לקרוא. יסמין 13:12, 5 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

אני חושש שהערך רחוק ממוכן. מי כמוני היה רוצה להמליץ עליו, אבל הוא עוד לא בשל, יש בו חורים רבים ובאופן כללי הוא יותר כמו שלד של ערך מאשר ערך של ממש. אשמח יסמין, אם תעזרי לי לשנות את זה. אולי תוך שבועיים נספיק להפוך אותו לראוי. נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 13:28, 5 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
זה יכול נהדר אם יהיה לנו ערך מומלץ על עגנון. יש כאן בהחלט מקום לשיתוף פעולה ונשמח לראות מספר ויקיפדים חרוצים ניגשים למלאכה ומסייעים לנינצ'ה. א&ג מלמד כץשיחה 14:36, 6 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
העבודה החלה רישמית היום. אנא עזרו! נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 18:36, 8 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
מלמדים, אפשר להוריד בינתיים. אנחנו נמתין לשובה של יסמין. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 20:40, 17 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
נינצ'ה, יש אור ירוק להסיר בינתיים? דניאל ב. 06:33, 31 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
בהחלט, נשוב לדון בערך עוד איזה שבועיים ככה, בסדר? נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 12:37, 31 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

אתם מוזמנים להסתכל בערך "עגבנייה" ששמה העברי לא הומצא לא על ידי עגנון. לפיכך מחקתי שורה לא נכונה זאת.

האמת תאמר, יש חילוקי דעות, יש לנו אסמכתות לכאן ולכאן. בכל אופן, השורה לא הייתה שגויה, רק הדוגמא. עגנון בהחלט המציא מילים, גם אם את המילה עגבניה הוא לא המציא. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 00:32, 21 במרץ 2008 (IST)[תגובה]

ספריהם של צדיקים[עריכת קוד מקור]

מצאתי בארון הספרים שלי ספר דק מאת עגנון ושמו "ספריהם של צדיקים" (הוצאת שוקן, 1961), ואין לו זכר בערך. הייתכן? דוד שי - שיחה 21:57, 25 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]

בשלוף אני חושב שמדובר בחלק מתוך "ספר סופר וסיפור", ולא ידעתי שהוא יצא בצורה בודדת. אבל אם יש לך הוכחה כל כך ברורה אז מה טוב. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 23:28, 25 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]

תמול שלשום[עריכת קוד מקור]

תחת הכותרת "פרסים" נכתב כי בשנת 1934 זכה עגנון בפרס אוסישקין עבור הרומן תמול שלשום. אלא שתחת הכותרת "בארץ ישראל" מופיע שהרומן תמול שלשום התפרסם רק בשנת 1945...

מה זאת התמונה הזאת???[עריכת קוד מקור]

מי מכיר את עגנון ככה? צריך ךלהביא תמונה מוכרת שלו שכולם מכירים ולשים את התמונה הזאת ליד "עגנון בצעירותו"

האם בהעלאת תמונת שטר של 50 ש"ח, יש בעיה של זכויות יוצרים? עוז - שיחה 00:56, 2 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

מחיקת הקטע[עריכת קוד מקור]

במצבו הנוכחי הקטע מיותר, מכיוון שהוא עוסק בספר אחד בלבד, ולפיכך מקומו בערך על אותו ספר. בברכה, נוי - שיחה 19:59, 18 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]

צודק, שיניתי את תוכן הסעיף. דוד שי - שיחה 20:39, 18 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]


קטגוריה: חוזרים בתשובה[עריכת קוד מקור]

לכאורה אין ויכוח על כך שהוא חזר בתשובה, הדבר גם מפורש בתוך הערך, ולפיכך ראוי שיהא כאן קישור לזו הקטגוריה.

ראו דיון קצר.

בעד - אם יש משמעות לדעתי העניה. עוז - שיחה 20:40, 28 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

הערך מספר לנו "אז נטש לזמן מה את אורח החיים הדתי, אך לאחר שפגש את הראי"ה קוק חזר לדת ודבק בה עד סוף ימיו". עולה כאן השאלה האם הצצה קצרה לעולם החילוני וחזרה ממנו הופכת אדם לחוזר בתשובה? יש שיגידו שדווקא אדם כזה הוא חוזר בתשובה, שהרי יש לו לאן לחזור, להבדיל מרבים מהחוזרים בתשובה, שבאים מעולם התוהו, ואין להם לאן לחזור. אני סבור, בכל אופן, שהצצה קצרה לעולם החילוני וחזרה ממנו אינם מצדיקים שיוכו של אדם לקטגוריה "חוזרים בתשובה".
מובן מאליו שאם מישהו תומך בשיוכו של עגנון לקטגוריה "חוזרים בתשובה", עליו לשייך את עגנון קודם לכן לקטגוריה:יוצאים בשאלה. דוד שי - שיחה 21:05, 28 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

אני מסכים, יש לשייכו לשתי הקטגוריות. עוז - שיחה 22:08, 28 בפברואר 2009 (IST) אגב, זו לא היתה הצצה קצרה לעולם החילוני אלא רבת שנים. רק בגיל 37 לערך הוא חזר לדת! גם התיאור של הרב קוק לא נראה לי מדוייק. בקרוב אבדוק ואוכיח זאת. עוז - שיחה 22:08, 28 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

סעיף הביוגרפיה בערך זה דל מאוד, ואי אפשר ללמוד ממנו כמה שנים היה עגנון חילוני (חסרים בו עוד פרקים רבים בחייו של עגנון). לאחר הרחבת הסעיף, כך שייאמרו בו דברים ברורים, אפשר יהיה להוסיף את שתי הקטגוריות. דוד שי - שיחה 22:51, 28 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

בערך עולה כי חזר בשאלה ובתשובה גם יחד בשנת 1908, אולם מן הספר חיי עגנון, שהוא האיכותי מספרי הביוגרפיה שלו, וכפי שאמר לי פרופ' הלל ויס, עולה מציאות שונה לחלוטין: הוא יצא בשאלה בשנת 08, ומחמת זה הוא אף ירד לגרמניה ב- 1912, בה המשיך וניהל חיים חילוניים לחלוטין, כך המשיך עד לשנת 1924 שבה חזר בתשובה, בהיותו כבר כבן 37 שנים, ואזי עלה שנית לארץ ישראל, שב בכל לבו ללימוד התורה ולשמירת המצוות, ודבק בהן עד סוף ימיו. (פרופ' דן לאור, חיי עגנון, עמ' 170). נא לבדיקתך, דוד. עוז - שיחה 00:54, 2 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

לא קל לי להשיג את הספר, אבל אם יש מי שהספר בהישג ידו וירחיב לפיו את הערך, תבוא עליו הברכה. דוד שי - שיחה 08:25, 2 במרץ 2009 (IST)[תגובה]


לפי התיאור של עוז, אין קשר בין "חזרתו בתשובה" לפגישתו עם הרב קוק, עשרים שנה קודם לכן בנווה צדק. זה לא פעם ראשונה שחסידי הרב קוק משרבבים את שמו לערכים לא רלוונטיים. --שפ2000 - שיחה 08:37, 2 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

אמת בפיך, לא מצאתי שום סמך לקישור הזה אל הרב קוק, אדרבה הסברא הרווחת בקרב החוקרים היא שהשריפה שפרצה בביתו בבאד הומבורג שבגרמניה בשנת 1924, בה נשרפו כמעט כל כתבי היד שלו, ספריו וכל רכוש המשפחה, היא היא שגרמה לו לשינוי. עגנון ראה בכך עונש משמים על נטישת הדת, וראה בזה אות ממרום על שעליו לשפר את דרכיו. גישה זו גם מודגשת מאוד מכתביו מאותה תקופה והלאה. עוז - שיחה 15:01, 2 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

למעשה מרבית אלה הקרויים "חוזרים בתשובה" כלל אינם חוזרים בתשובה, שהרי מעולם לא שמרו מצוות, כך שאין להם לאן לחזור. עגנון הוא חוזר בתשובה אמיתי. דוד שי - שיחה 06:47, 13 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]

בערך לא מוזכר שום דבר על הספר "תהלה ועוד סיפורים" תהלה הוא לבגרות בספרות ומן הראוי שייכתב עליו משהו!

עיין תהילה (נובלה). קבצי סיפורים משניים לא מוכרחים להיזכר כולם. אדם נבו;שיחה 22:44, 1 ביוני 2009 (IDT)[תגובה]
מן הסתם היו הרבה הוצאות לספריו, הסיפור תהילה, אלא אם אני מתבלבל, נמצא בספר "עד הנה". כפי שאדם ציין יש גם ערך על הנובלה. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 00:34, 2 ביוני 2009 (IDT)[תגובה]

לא מוזכר הספר הבא:

דב לנדאו, מסגנון למשמעות בסיפורי ש"י עגנון. עקד תל-אביב 1988. (במבוא מסה מפורט על מהות הסגנון)

הועבר ל משתמש:Galoren.com/ש"י עגנון ולשיחת משתמש:Galoren.com/ש"י עגנון טוקיוני 13:15, 17 ביולי 2009 (IDT)[תגובה]

מרשימת ההמתנה למומלצים[עריכת קוד מקור]

הועבר מהדף ויקיפדיה:ערכים מומלצים/הוספה למומלצים/רשימת המתנה

ערך סביר ביותר. יצא לי לקרוא את הביוגרפיה שלו והפרטים מתאימים ביותר (גם מבחינת הרצף). יש תמצות מתאים לערך בויקיפדיה בלי הרחבות (חשובות ומעניינות שמופיעות בספר) שהיו הופכות אותו למגילת העצמאות. חשוב להדגיש כי הערך הורחב במיומנות שיטתית ולפי סדר מקצרמר לערך שיכול להתכבד במדליון המומלץ. חוו דעתכם. גל. --Galoren.com - שיחה 14:54, 12 ביולי 2009 (IDT)[תגובה]

ערך טוב, חבל שיש הרבה אדומים (למרות שרובם מעידים יותר על רוחב היריעה של הערך ולא מסוג הערכים הדחופים). אני חושבת שחשוב להרחיב עוד על סגנונו הספרותי של עגנון ולמצוא דרך כלשהי לפצל אותו כי הוא נורא ארוך. מיתר פלדמן - שיחה 18:15, 12 ביולי 2009 (IDT)[תגובה]
אני חושב שהחלק הביוגרפי בערך הוא טוב מאוד, אבל הפרק הקרוי 'יצירתו' דל מאוד, ואם על הסופר הלאומי שלנו אין לנו מה לכתוב על יצירתו, אנא אנחנו באים? טוקיוני 18:57, 12 ביולי 2009 (IDT)[תגובה]
צודקים. אני אשתדל בקרוב להוסיף. חבל על הערך, הוא טוב.--Galoren.com - שיחה 21:49, 12 ביולי 2009 (IDT)[תגובה]
הערך מפורט ויפה, אולם יש שורה של נושאים שאינם מפורטים במידה מספקת; בראשם - חורבן העיירה בוצ'אץ'. לעגנון - שבילה בשנות השלושים במשך שנה שלמה בבוצ'אץ' - הגיעו ידיעות על השמדת כל יהודי העיירה ביום אחד. הדבר טילטל את עולמו. הוא ראה בכתיבה שלו הקמת מצבה מילולית לחיים היהודיים שאינם. הייעוד של הכתיבה נכרך בשחזור העיר.
עוד כדאי להרחיב בנושא האי רציונלי שביצירתו. יש לציין בערך שאביו של עגנון היה חסיד, מה שהוביל לקרבתו למיסטיקה. זאת בעוד סבו של עגנון היה מתנגד. אמו של עגנון חשפה אותו לספרות גרמנית. האי רציונלי והפנטזיה הוא ביטוי של הרומנטיקה שביצירתו, זאת על אף שעגנון נחשב למודרניסט הגדול בספרות העברית, והקדים מבחינות רבות את בני דורו.
ביטוי מרכזי נוסף יש ביצירתו של עגנון לאי-מודע ולמודחק. עגנון החזיק בספרייתו את כל כרכי פרויד, זאת אף-על-פי שבראיון לעיתון, כשנשאל בנושא, השיב שלא קרא את פרויד. תיאורים פנימיים ועלילה נפשית מאפיינים את יצירתו.
בערך גם מוזכר יוסף קלאוזנר מספר פעמים. כדאי להזכיר את יחסו האמביוולנטי של עגנון כלפיו. כן מוזכר דוכן הכתיבה שעודנו מצוי בביתו. כדאי לציין שעגנון נהג לכתוב את סיפוריו בעמידה (!) חסר גם פירוט על חייו האישיים. יחסו של עגנון לאוכל. ביצירותיו האוכל מקושר לאירועים שליליים. עגנון עצמו היה צמחוני. באופן חריג מוזכר שוקן עשרות פעמים (!) המרכזיות שלו בביוגרפיה אינה מידתית.
אני סבור שבמתכונתו הנוכחית הערך לא מתאים לדיון על מומלצים. אלעד ה - שיחה 17:54, 17 ביולי 2009 (IDT)[תגובה]
אתה צודק. אנחנו התוודענו לחסרים וכעת עובדים על זה לאט לאט בדף הזה: משתמש:Galoren.com/ש"י עגנון ולשיחת משתמש:Galoren.com/ש"י עגנון שטוקיוני עשה.--Galoren.com - שיחה 18:22, 17 ביולי 2009 (IDT)[תגובה]
קראתי וזה אכן נראה מבטיח. הדברים זקוקים עוד לעיבוד, אך מועלות שם מספר נקודות חשובות. אלעד ה - שיחה 21:46, 17 ביולי 2009 (IDT)[תגובה]
שלמה זלמן שוקן אכן מוזכר בערך פעמים רבות, אך נדמה לי שאין בהן אפילו אחת מיותרת. לא לחינם יצא לאור הספר "ש"י עגנון – ש"ז שוקן: חילופי אגרות (תרע"ו – תשי"ט)". דוד שי - שיחה 21:48, 17 ביולי 2009 (IDT)[תגובה]
אני סבור אחרת. אין עיקר הבעיה באזכור אחד או משנהו, אלא בתמונה הכללית המצטיירת בעיני הקורא. שורה של אישים אחרים, מרכזיים בחייו של עגנון, לא זוכים ולו לאזכור אחד או לאזכור מועט ביותר. אציין בהקשר זה את שמעון מנחם לאזר, מייסד המצפה, שהתכתב עם עגנון הצעיר. אליעזר מאיר ליפשיץ, ששיכנע את עגנון להקדיש עצמו לספרות, ועליו כתב עגנון "העמיד אותי על בסיסי", מוזכר באגביות. גם על מקומם של ר' בנימין ושל סבו של עגנון יהודה הכהן פארב.
לפיכך ראוי גם שוקן למשקל היחסי ההולם את תרומתו. אני חושב שהסברה שאף אזכור אינו מיותר מעט מרחיקת לכת. אציין בהקשר זה שהשתדלותו של שוקן בשנת 46' למען זכייתו של עגנון שבה וחוזרת על עצמה, וכן פרטי רקע בעניינו של שוקן; כך, למשל, "בעקבות עליית היטלר לשלטון חיסל שוקן את מרבית עסקיו בגרמניה, ובינואר 1934 עלה לארץ ישראל עם משפחתו. הוצאת שוקן המשיכה לפעול בברלין, אך הוקמו לה שלוחות בירושלים ובתל אביב." אלעד ה - שיחה 03:19, 18 ביולי 2009 (IDT)[תגובה]
עם כל הכבוד הרב שאני רוחש לעגנון אני חייב לומר שאלמלא שוקן הוא לא היה הופך ליותר מעוד סופר. שוקן עשה אותו למי שהוא בכל דרך אפשרית. ברור שגם לספרות של עגנון היה חלק בזה...--Galoren.com - שיחה 12:57, 20 ביולי 2009 (IDT)[תגובה]
אם יש אישים נוספים שהשפיעו במידה רבה על עגנון, ניתן לציין זאת בערך.
טיפלתי באזכור הכפול של שוקן בעניין פרס נובל - כעת הוא מוזכר רק פעם אחת. הסרתי גם את המידע על עלייתו של שוקן לארץ ישראל (המידע הופיע עקב מרכזיותה של הוצאת שוקן בפרסום כתבי עגנון, אך אפשר גם בלעדיו). דוד שי - שיחה 07:32, 29 ביולי 2009 (IDT)[תגובה]

סבב נוסף[עריכת קוד מקור]

גלורן ביצע עבודה גדולה בכתיבת הפרק שהיה מאוד חסר בערך - הפרק על יצירתו. לפני שמתקיימת הצבעת המלצה על הערך, מוטב יהיה אם הויקיפדים שהשתתפו בסבבי הדיונים (וכל מי שהצטרף אליהם) עד כה יעברו על הערך שוב וייתנו את הערותיהם. טוקיוני 23:38, 10 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]

אחרי הרחבת הפסקה העוסקת ביצירתו וליטוש מסוים שנעשה בה, נראה לי שהערך מלא וראוי להמלצה.שלומית קדם - שיחה 11:37, 11 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]
עבודה מדהימה נעשתה כאן כל הכבוד! הערך הזה סוף סוף נראה כמו ערך. לצערי אני עוד לא בטוח שהוא ראוי להיות מומלץ, מכמה טעמים: יש לי הסתייגות מתיאור סיפוריו וספריו, לא ברור אילו ספרים נבחרו ולמה, והיה ראוי שזה יוסבר, כך זה נראה כמו אוסף של תיאורים כמעט אקראיים. צריך לבחור את נקודות המפנה ביצירתו, ואת היצירות המפורסמות ביותר, ולכתוב עליהן. כמו כן צריך לפתוח את הפסקא בכך שלעגנון היו סיפורים רבים שפורסמו בימיו ורבים מהם שפורסמו במותו, אך אנחנו מתארים את נקודות המפנה בכתיבתו ואת יצירותיו המפורסמות ביותר. לא כך, אבל משהו בסגנון. חוץ מזה, יש מחסור בתמונות לדעתי. אני אנסה ליצור היום קשר עם בית עגנון ואבקש מהם לתת לי לפרסם תמונות, סרטונים, וקטעי אודיו שלו. אני לא מבין כל כך בזכויות יוצרים, יתכן ואצטרך עזרה שם. שוב, גלורן, כל הכבוד! אני אנסה לעבור על הערך ולתקן ולשפר וגם לעשות את מה שהבטחתי. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 08:28, 12 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]
קטונתי לעומת העבודה המרשימה שנעשתה כאן, אבל הייתי ממליץ להקדיש פרק מיוחק (גם אם לא ארוך) לסיפורים של עגנון שנלמדים בבתי הספר. יש לו חלק חשוב לדעתי בלימודי הספרות ומן הראוי להתייחס לכך. ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 09:25, 12 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]
גם לי חרה שאין תמונות. אם לא תסתדר עם בית עגנון אני אוכל לסרוק את התמונות מכל מיני מקורות בבית (הביוגרפיה|אסתרליין יקירתי|תכתובות שוקן-עגנון). לגבי הספרים שנבחרו: בתור מי שקרא הרבה מאוד מעגנון אני יודע שכמעט כל דבר אצלו זה חידוש והיה מן הראוי לכתוב על הכל. מה שעשיתי שם זה ניסיון לבחור ביצירות החשובות ביותר לפי לוח הזמן הכרונולוגי של הופעתם. לעגונות יש חשיבות רבה בגלל שמשם עגנון ראה בעצם את חייו כסופר. לאחריו באו הנידח ווהיה העקוב למישור שנכתבו בארץ בראשית דרכו והפכו אותו לסופר בעל שם בארץ. הכנסת כלה זה הרומן הראשון, לאחריו בא סיפור פשוט (שהורחב עליו שכן הוא יצירה משמעותית מאוד). לאחריו הרומן אורח נטה ללון ותמול שלשום (שבשל ארץ-ישראליותו גם כן הורחב עליו. ייתכן שהוא הספר החשוב ביותר של עגנון. ככה זה לפחות בעיני הגוייס). בין הזמנים האלו הוא כתב המון סיפורים וכו אבל לא ניתן לכתוב על כולם בערך לכן ההתמקדות היא ברומנים. אבל על ספר המעשים ראיתי לנכון לפרט ולהסביר מה הסיפור שם משום שזה בעצם הקובץ הכי משונה אצל עגנון שהביא רבים לשאול "מהו כור מחצבתו של עגנון?". לכן הובא שם גם הציטוט ממעצמי אל עצמי. כנראה שגם עגנון ייחס לדבר משמעות אם הוא החליט לדבר עליו בפומבי (חריג ביותר). אחר כך נכתב על שני הרומנים שיצאו לאחר חייו (בחנותו של מר לובלין ושירה) לפי סר כתיבתם. ראיתי לנכון להזכיר את "עיר ומלואה" שכן מעבר לעבודה הספרותית מדובר פה במחקר. אולי יהיה כדאי להוסיף על כך. מה גם, שזהו ספרו הארוך ביותר של עגנון ויש לתת על זה את הדעת. על שאר מקבצי הסיפורים (אלו ואלו, עד הנה, האש והעצים+סיפורי הבעש"ט, לפני מן החומה, תכריך של סיפורים, פתחי דברים. השאר זה פחות ספרות ולכן נכתב על זה בקצרה בערך). מה שאני שם לב עכשיו זה שחסר חלק על הרומאן "עד הנה" רק שאני בטוח לחלוטין שכתבתי עליו. אני זוכר את עצמי מקליד, משהו פה נראה לי מוזר. בכל מקרה, אוסיף את הדברים הדרושים אחרי הצהריים.--Galoren.com - שיחה 09:40, 12 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]
מצטער על העיקוב. סיימתי עד הנה לכתוב על עד הנה. אפשר להחזיר את הערך להצבעה.--Galoren.com - שיחה 14:38, 14 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]
אני חולק עלייך. מה שעשית זה מחקר מקורי, חפש חוקר עגנון שעשה את מה שאתה מתאר, מצא את עיקרי הדברים והשתמש בו, להחליט לבד מה מתוך יצירה של אחד הסופרים הפוריים והחשובים ביותר בעברית זו כמעט יומרנות. אגב, זה שלטקסט יש יותר עמודים, בהחלט לא משנה כלום. ומה בדבר מה שיצא לאחר מותו? נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 17:35, 14 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]
אני רק אומר דברים בשם. עדיין לא לקחתי לעצמי מידה גדולה כל כך של יומרה לומר דברים שכאלו מלבי. הכל כתוב בביוגרפיה של עגנון עמודים 457-459.
בכל מקרה, הוספתי תמונות רבות לבקשתך ולבקשתי.--Galoren.com - שיחה 18:19, 14 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]
אגב, במקרה של עגנון דווקא יש חשיבות למספר העמודים. אם היה מדובר בגרישם אז הוא יכול לכתוב גם ספר באורך ספר טלפונים וזה לא ישנה כלום. במקרה של עגנון כתיבה מרובה משמעותה נסיון לפרוש בפני הקורא קשת מציאות רחבה יותר. זה גם ההבדל בין סיפור קצר לנובלה לרומן קצר לרומן לרומן עב כרס לטרילוגיה לטטרילוגיה וכן הלאה. הכל תלוי בכותב ובמקרה של עגנון ז"ל ודאי שיש לכך חשיבות. ובמיוחד ב"עיר ומלואה" שמראש יועדה להיות "מצבת זכרון". ובתור אחת שכזאת עליה לכלול כמה שיותר פרטים (סיפורים, במקרה של עגנון...)--Galoren.com - שיחה 18:26, 14 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]
הוספתי לטובת הכלל את המקור לדברים בערך עצמו.--Galoren.com - שיחה 18:27, 14 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]

סוף העברה עודד (Damzow)שיחהמשתמש זה הוא מובחר! 08:22, 17 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]

מי שראה את בית בודנברוק יודע כמה שאני מייחס חשיבות לתמונות. במיוחד בדברים שקשורים לספרות. בלי זה הערך חסר חיים. התמונות מושכות אנשים לקרוא, להתעניין. אז אני לבינתיים סורק תמונות מספר המכתבים של עגנון עם אסתר אשתו ושוקן קונו. יש שם תמונות מיוחדות ביותר (ביניהם עגנון רוחץ בים...). גם תמונות מבית עגנון כדאי לקחת. ולגבי התמונה שבראשית הערך - מי זה? זו אחת התמונת הפחות מוכרות של עגנון עוד מימי גרמניה. מה גם שזו שפה באיכות ירודה מאוד (יש לי באיכות גבוהה בהרבה). כדאי לשים את התמונה המקובלת של "עגנון החושב". זה יהלום מאוד את דמותו. מה אתם אומרים?--Galoren.com - שיחה 16:40, 14 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]

הוספתי.--Galoren.com - שיחה 18:11, 14 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]
גל, נראה לי שקצת מתחת את משמעות השימוש ההוגן. לשים בערך אחד שש תמונות שנסרקו מספרים מוגנים, לעתים מאותו ספר, לא נראה לי שימוש הוגן, אלא פגיעה בזכויות יוצרים. אביהושיחה 19:16, 14 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]
לא רק שהוספו תמונות שמרחיבות את ההגדרה של שימוש הוגן וסתרותו את מדיניות המיזם, גם הוסרו התמונות החופשיות שהיו בערך ובכך הפרו זכויות יוצרים בצורה ברורה עוד יותר. לחכות כמה שעות\דקות ללא מענה זו לא הגדרה של הסכמה שבשתיקה. הידרו - שיחה 19:25, 14 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]

על תמונות של עגנון שצולמו בארץ ישראל או בישראל עד סוף 1958 כבר פגו זכויות היוצרים. אין לי ספק שהתפרסמו תמונות כאלה בעיתונים ובספרים בני התקופה, וכעת עלינו למצוא אותן ולסרוק כתמונות חופשיות. דוד שי - שיחה 21:39, 14 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]

ראשית לא ברורה לי השורה "לחכות כמה שעות\דקות ללא מענה זו לא הגדרה של הסכמה שבשתיקה." בדיוק כשהוספתי את התמונות כתבתי הן בדף השיחה והן בדף ההמלצה והן בדף של נינצ'ה על הוספת התמונות. לא ברור לי על מה אתה בדיוק מדבר אם כן (אלא אם ציפית שאענה לך לאחר כניסת השבת. ממה שידוע לי ויקיפדיה היא לא בין אלו שבהגדרת "פיקוח נפש"...). צר לי מאוד על הורדת התמונות. עמלתי רבות להשגתן. חלקן כבר היו חופשיות, אבל מה זה משנה? אם להוריד - נוריד את הכל! חבל מאוד. שבוע טוב--Galoren.com - שיחה 20:32, 15 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]

שלום! עבדכם הנאמן היה היום בבית ש"י עגנון וצילם המון תמונות איכותיות שבקרוב יועלו לערך.--Galoren.com - שיחה 12:04, 16 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]

הרי שלכם לפניכם. התמונות בויקישיתוף לטובת הכלל.--Galoren.com - שיחה 23:28, 16 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]
"חדר העבודה של ענגון" - השחזור של חדר העבודה הוא רק שיחזור. הבית כבר מזמן לא נראה כפי שהיה, ואחרי השיפוץ עוד פחות. לא כך נראה חדר העבודה של עגנון כשזה עבד בו. מובן שבמוזיאון, רוצים ליצור חויה, ואפשר גם לראות את ספריו, ככה שזה עדיין נחמד, אבל לדעתי בתמונה זה סתם מטעה. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 02:21, 17 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]

האם כעת לא ראוי להחליף כבר את התמונה העבמי"ת של עגנון בראש הערך? ממתי שמים תמונה של אדם מצעירותו שאף אחד לא מכיר? עוז - שיחה 00:00, 17 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]

בדיוק מה שאני אמרתי. לא יודע מה ההתעקשות על התמונה המזעזעת הזו. מה גם שאף אחד לא זוכר ככה את עגנון ולכן זה גם לא קשור למצב אותה בתור התמונה הראשית. אני מציע לחזור לתמונה המפורסמת של עגנון עם המשקפיים בצידו רוכן במקצת לשולחן.--Galoren.com - שיחה 00:12, 17 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]
מדוע "אף אחד לא מכיר"? התמונה מציגה את עגנון בהיותו בערך בן 30, כשכבר היה סופר מהולל. מדוע אתם סבורים שתמונתו בן 60 עדיפה? הרי מרבית בני דורנו נולדו לאחר מותו של עגנון, מבחינתם כל תמונה שלו אינה מוכרת. להזכירכם: תמונותיו מ-12 שנותיו האחרונות (כלומר משנת 1959 ואילך) עדיין מוגנות בזכויות יוצרים (כן, גם שתיים מהתמונות שגל אורן צילם עדיין אינן חופשיות). דוד שי - שיחה 00:46, 17 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]

בגיל 30 הוא היה סופר בחיתולים, כמותו יש רבים. לא חתן נובל ולא חתן כלום. מי שנולד לאחר מותו לא מכיר את תמונותיו?? אני חושב שאני מכיר את תמונות ראשי ממשלות ישראל נוחם עדן הרבה לפני שחשבתי להוולד. בשום ערך אחר לא ראיתי ששמים תמונה של גיל 30, לא אצל בן גוריון ולא אצל שמעון פרס. לראש הערך מספקת תמונה חופשית אחת ובלבד שתהיה ברורה מוכרת וממצה. התמונה שגל מציע עונה לדעתי על הדרישה. עוז - שיחה 01:05, 17 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]

אגב, אף אחת מהתמונות שלי אינה הפרה של זכויות יוצרים וזה ברור כשמש. מה שיש פה זה צילום חלקי של פרוספקטים מבית עגנון שנערכו על ידי (אור שהומר לצבע אמיתי וכן הלאה). לפיכך, אי אפשר לומר שהתמונות כאן מהוות הפרה של זכויות יוצרים. אלא אם כן...--Galoren.com - שיחה 01:38, 17 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]
בטח שאפשר. הזכויות של בית עגנון. גם אתה עורך בפוטושופ זה נשאר מה שנקרא יצירה משנית. דבר עם דרור. אני לא רואה מניעה לשים בראש הערך תמונה של עגנון צעיר. ג'יימס ג'ויס בטוח היה בעד. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 02:18, 17 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]
ok. אז במקום למחוק את התמונות לא כדאי באמת לקבל אישור? ולא לשכוח ששלוש מהן (לפחות)שלי. --Galoren.com - שיחה 09:58, 17 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]
נינצ'ה, אני מאמין שבתור הנכד של משהו שחי בבית הזה אתה יכול לבקש אישור להשתמש בהן ולא לראותן בלבד.--Galoren.com - שיחה 10:01, 17 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]
אמרתי למחוק? אנסה להתקשר היום למנהלת. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 12:17, 17 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]
לא אתה אמרת. בדף השיחה שלי בויקישיתוף כבר התחילו לאיים עליי עם עורכי דין וכו. אנשים משוגעים. בכל מקרה, יישר כוחך!--Galoren.com - שיחה 12:28, 17 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]
גל, לתמונות שצילמת בעצמך בבית עגנון (כגון הטרקלין), עליך לתת בוויקישיתוף רישיון חופשי, ובכך תמנע את מחיקתן. תמונות שסרקת ועיבדת ראוי למחוק, אלא אם נקבל אישור מבית עגנון. דוד שי - שיחה 21:31, 17 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]
כולנו מחכים בדריכות למוצא פיו של נינצ'ה.--Galoren.com - שיחה 21:46, 17 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]
לשלוש תמונות שצילמת בעצמך (הטרקלין, חדר העבודה, תעודת הפרס) אינך צריך לחכות לאיש. לך לדפי התמונות בוויקישיתוף, והוסף בהם את השורה {{self|cc-by-sa-3.0|GFDL}}. זה יפתור את הבעיה בתמונות אלה. דוד שי - שיחה 06:27, 18 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]

כרטיס הביקור של עגנון[עריכת קוד מקור]

נראה לי מעניין לו יכולנו להוסיף את צילום כרטיס הביקור שלו, המופיע בין השאר כאן. גוונא + שיחה + עד מתי נהיה ללא פורטל הלכה? 14:15, 18 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]

אני חושב שפעם זה הופיע פה ונמחק. בכל מקרה, כרטיס מוכר ונחד שעד היום לא הבנתי לפשרו.--14:31, 18 באוגוסט 2009 (IDT)

ועניין נוסף: בתבנית בתחילת הערך כתוב שהוא נפטר ברחובות.
הוא נפטר בבית החולים קפלן שברחובות למרות שכלל לא גר ברחובות. האם זוהי המדיניות? גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 16:35, 18 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]

אני כל חיי גרתי במושב למרות שכתוב שנולדתי בבאר שבע ובטח אמות באיזה בית חולים זנוח, שדה קרב, מתקפה גרעינית, רוצח סדרתי (את ההמשך קרא בynet בטח יש משהו חדש...)--Galoren.com - שיחה 16:52, 18 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]
גל, אתה לא הדוגמא לערך אנציקלופדי... השאלה של גוונא במקום בהחלט. אין לי מושג. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 22:23, 18 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]
תודה נינצ'ה... נראה לי שככל שנסבך את השאלה ככה לא נגיע לפתרונה. הפתרון הנכון והפשוט הוא שאתה נולד איפה שאתה נולד ומת איפה שאתה מת. גם בביוגרפיה של דן לאור כתוב שחור על גבי לבן 8.8.1887 בוצ'אץ - 17.2.1970 רחובות. לגבי מקום קבורתו זה משהו אחר והדבר כתוב בערך.--Galoren.com - שיחה 23:15, 18 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]

אוניברסיטה[עריכת קוד מקור]

האם בשהותו בארץ או בחו"ל, למד עגנון באוניברסיטה? ‏pacman - שיחה 19:23, 25 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]

לא זכור לי אירוע כזה בביוגרפיה שלו. מבחינה זו היה עגנון אוטודידקט, שהרבה לקרוא בספריות. דוד שי - שיחה 19:52, 25 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]
לא זכור לך כי באמת עגנון לא למד אף פעם באוניברסיטה. או כמו שאמר מרסל רייך-רניצקי (שגם הוא היה אוטודידקט) "אני הייתי מאלו שראו את האוניברסיטה מהבמה של המרצה".--Galoren.com - שיחה 20:06, 25 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]
זה המקום לציין שבמהלך המאה העשרים חל שינוי מרחיק לכת במעמדם של הלימודים באוניברסיטה. בסוף המאה העשרים לימודים באוניברסיטה נראים כצעד מתבקש בחייהם של צעירים רבים, אך בתחילתה עסקו בכך רק מעטים. דוד שי - שיחה 07:37, 26 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]
תודה לכם על המענה, ‏pacman - שיחה 15:39, 26 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]

לא הצלחתי למצוא בערך ביטוי לצמחונות של עגנון. אם יש לכך מקור או ציטוט מדבריו בנושא זה, יש להביאם בגוף הערך כדי להצדיק את קיום הקטגוריה.שלומית קדם - שיחה 22:44, 19 בספטמבר 2009 (IDT)[תגובה]

ספרה של רנה לי "עגנון והצמחונות : עיונים ביצירותיו של ש"י עגנון מן ההיבט הצמחוני" עשוי לסייע. דוד שי - שיחה 23:11, 19 בספטמבר 2009 (IDT)[תגובה]
בתור מי שיחסית מכיר את עגנון אומר שתוכלי למצוא כמעט בכל יצירה שלו איזו-שהיא התבטאות בשבח הצמחונות. על רגל אחת אני זוכר זאת מהחסיד ביער ב"הכנסת כלה", הירשל שנעשה צמחוני ב"סיפור פשוט", ב"תמול שלשום" יצחק קומר אוכל רק זיתים, עגבניות ולחם וב"אורח נטה ללון" תוכלי למצוא בשפע התבטאויות בנוגע לזה. ממש אין סוף. הוא חוזר על זה שוב ושוב ושוב. אולי בגלל שרומאן זה הוא אוטוביוגרפי במובן כזה או אחר... אם צריך אוכל להביא איזו ציטטה יפה מכתביו (אבל רק אם צריך כי עכשיו הראש שלי עם תומאס מאן!)--Galoren.com - שיחה 23:03, 20 בספטמבר 2009 (IDT)[תגובה]

תאריך הולדתו[עריכת קוד מקור]

עגנון חיבב תאריכים סמליים, ולשם כך עיוות מעט את האמת, וסיפר שנולד בתשעה באב, אף שנולד בי"ח באב. עגנון גם לא רצה לשרת בצבא, ולכן עשה עצמו צעיר בשנה, וסיפר שנולד בתרמ"ח, בזמן שנולד בתרמ"ז. בוויקי האנגלית בלעו את שני הסיפורים הללו, ומציגים את תאריך הולדתו כ-17 ביולי 1888, שהוא ט' באב תרמ"ח. אין זה התאריך הנכון - התאריך הנכון הוא י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887. ראו גם תבנית:הידעת? 12 באפריל - סדרה 1 דוד שי - שיחה 18:49, 26 בספטמבר 2009 (IDT)[תגובה]

כנראה שלא רק ויקיפדיה בלעו את הסיפור, אלא כל מדינת ישראל מכיוון שבשטרות 50 ש"ח שמיוצרים כיום מופיעה שנת הלידה 1888.
בשטר מכבדים את רצונו של הסופר שהתעקש כל כך שזה יהיה תאריך הולדתו. דה-פקטו זה לא כך. ובגלל שכאן זו לא הרשות למטבעות אלא ויקיפדיה שחייבת למסור את המידע באופן האמין ביותר אנו נוטים לדייק גם למורת רוחו של עגנון (שאהוב עליי מאוד, והייתי בין אלו שכתבו את הערך)--Galoren.com - שיחה 23:38, 26 בספטמבר 2009 (IDT)[תגובה]
על קברו חקוק תאריך לידה 'תשעה באב ה'תרמ"ח'. ארז פריטל - שיחה 01:14, 24 במאי 2020 (IDT)[תגובה]
אשריו שזכה לבן ולבת שכיבדו את רצונו. דוד שי - שיחה 08:21, 24 במאי 2020 (IDT)[תגובה]

סוגיית הסופר הלאומי[עריכת קוד מקור]

עגנון ידוע ומוכר כמי שכתיבתו שאבה ממקורותיה של היהדות והצליחה להציג את הקונפליקטים המסובכים של העם היהודי הן בגולה הן בארץ והן במעבר בין האחת לשניה. עגנון מוכר באקדמיה כסופר העברי הגדול ביותר ועליו נכתבו הכי הרבה מאמרים. אך לא רק האקדמיה רואה בו סופר גדול בשיעור של סופר לאומי אלא גם העם והדבר בוטא נאמנה בדיוקנו וברשימת ספריו המתנוססים על השטר הפופלארי של 50 שקלים. זכייתו של עגנון בפרס נובל לספרות, והראשון בכלל של מדינת ישראל העלתה את קרנו שכן יהודים תמיד אוהבים רק מה שגם הגויים אוהבים. עגון הביא בפעם הראשונה תהילת עולם לישראל בתחום שכה מאפיין את העם (או אפיין בלשון עבר). כתביו נמצאים בבתי אב רבים בישראל גם אם לא נקראו ממש כמעמדו של גתה בגרמניה (על כל הצער שבדבר) וברוח השוואה זו אומר כי אין לאף אחד בגרמניה שום צורך לכנס ועידה מיוחדת בכדי לקבוע שגתה הוא ללא ספק אושיית הספרות הגדולה ביותר של העם הגרמני. כך גם מעמדו של ביאליק בארצנו רק שהוא היה למשורר ואף נקרא המשורר הלאומי. יהודים אף פעם לא באמת ישימו כתר ליהודי אחר כי זה מאוד קשה להם, מעצם טבעם בני לאום דת משה שנודע באהבתו לפלגנות. כל אדם שני שתשאל יאמר לך שעגנון הוא הסופר הלאומי וביאליק הוא המשורר הלאומי - וזה מספיק בכדי להוסיף את המילה "נחשב" לפני התואר המפוצץ הזה. --Galoren.com - שיחה 14:06, 22 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]

אני לא צריך להזכיר את המעמד המיוחד שזכה בארץ מבחינת פרסים ופרס ישראל לספרות (הכפול!) מעיד רבות על כך. לעניות דעתי זה כלל לא נתון לויכוח.-Galoren.com - שיחה 14:09, 22 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]

אני מתפלא על דוד שי שנחשב כאן למומחה על, וגם ההומור שלו חביב מאוד, למה מחק רק כאן ולא אצל ביאליק. גם שם כתוב אותם המילים בדיוק: ביאליק זכה לתואר "המשורר הלאומי". פז א. - שיחה 16:00, 22 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]

כי אותה טעות לא עושים פעמיים :-) --Galoren.com - שיחה 17:28, 22 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
ראו את קול הלאום, על ידי מייצגו גוגל: ביאליק - 5,760 מופעים, עגנון - 23 מופעים - ברור שאין מקום להשוואה בין השניים.
לעגנון כתרים רבים, ובראשם פרס נובל (המוזכר בפסקת הפתיחה), אין צורך שנמציא לו כתר משלנו. דוד שי - שיחה 19:01, 22 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
דוד אני מתפלא עליך! לא ייתכן שאתה מודד את הפופולאריות של עגנון דרך גוגל! זה כלכך לא מייצג! העם שקורא את עגנון לא יודע מה זה גוגל! ובטח שאלו שיודעים מה זה גוגל בקושי קראו ביאליק... --Galoren.com - שיחה 19:07, 22 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
גל, לאחר שכתבת "כל אדם שני שתשאל יאמר לך שעגנון הוא הסופר הלאומי", הלכתי לשאול את בני האדם, ואין דרך קלה יותר לעשות זאת מאשר גוגל. הסיבה העיקרית שהלכתי לגוגל היא שאלתו של פז א.. תשובתי העיקרית לדבריך היא בהמשך דברי: לעגנון כתרים רבים, ובראשם פרס נובל (המוזכר בפסקת הפתיחה), אין צורך שנמציא לו כתר משלנו. גם אם תוכיח באותות ובמופתים שעגנון ראוי לכתר הסופר הלאומי, זה יהיה בגדר מחקר מקורי. דוד שי - שיחה 19:24, 22 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
יש בזה משהו... על אף שאני עדיין עומד בדעתי שעגנון הוא ללא ספק יותר מכל אחד אחר ראוי לתואר ולאו דווקא בגלל הנובל --Galoren.com - שיחה 23:34, 22 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]

קביעת שני התארים לביאליק ועגנון היא טעות. בעניין ביאליק אפשר להקל מאחר והתואר נתקבע בתקופה מיוחדת בה עסקו רבות בנושא הבית לאומי לעם היהודי ובתנועה הציונית. מה שהיה היה ואין צורך להוסיף טעות על טעות.--‏Avin שיחה12:52, 23 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]

נמאס מכל ההשחתות. אני מבקש הגנה על הערך. --Galoren.com - שיחה 22:00, 17 בנובמבר 2009 (IST)[תגובה]

הגנתי חלקית (רק משתמשים רשומים יוכלו לערוך). דוד שי - שיחה 22:02, 17 בנובמבר 2009 (IST)[תגובה]
בסדר. תודה --Galoren.com - שיחה 23:06, 17 בנובמבר 2009 (IST)[תגובה]

עגנון בתיאטרון[עריכת קוד מקור]

חלק מיצירותיו של עגנון זכו לעיבוד תיאטרוני. הראשונה שבהן, הייתה ספרו עגונות, שהועלה על ידי תיאטרון הבימה כאחת מיצירות המופת של הספרות העברית. מספר שנים, לאחר מכן, הומחזה בתאטרון הקמרי, ספרו - שירה, בו יש בקורת חריפה נגד הפרופסורים והמלומדים של האוניברסיטה העברית. בשנת תשס"ח העלה השחקן שולי רנד הצגת יחיד בשם יאהרצייט שהייתה מבוססת על חד מסיפורי עגנון בשם "שני תלמידי חכמים היו בעירנו". כשנה לאחר מכן העלה שולי רנד הצגה נוספת המבוססת על סיפור עגנון "מים אחרונים".שתי הצגות הללו זכו להצלחה רבה ואף תרמו להפצת שמו של עגנון במדינת ישראל.

זהו רק קמצוץ קל מהמחזת סיפוריו של עגנון. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 15:48, 17 במרץ 2010 (IST)[תגובה]

קשר לרב קוק[עריכת קוד מקור]

בס"ד

שלום, ידוע שגורם מרכזילשינוי שעגנון עשה בחייו היה קשר עם הרב קוק. כדאי להרחיב נושא זה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST) (נכתב ב-31 בינואר 2011)[תגובה]

שלום, אכן היה לו קשר עם הרב קוק, ואף ידוע כי הרב קוק קרא בעיון את שלושת כרכי "כל כתבי" של עגנון בימים הרחוקים ההם, ואף העלה השגות בנוגע לוהיה העקוב למישור. עם זאת, מפאת העובדה שהערך גם ככה גדול מבחינה ביוגרפית וכן שלא הורחבו קשריו עם אנשים אחרים (לעגנון היה קשר כמעט לכל גדולי היישוב הציוני) אין טעם לפרט בכך כאן. יהיה נחמד אם תכתוב מאמר בנושא, תפרסם באינטרנט, ואז יהיה אפשר לעשות קישור מהערך לדף שלך. שבת שלום, גל. Galoren.com - שיחה 12:12, 13 במאי 2011 (IDT)[תגובה]

עגנון ויחסו לקבלה[עריכת קוד מקור]

ראו על כך פוסט בבלוג "לולאת האל" של תומר פרסיקו. בן-חנוך - שיחה 07:55, 8 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

על שי עגנון[עריכת קוד מקור]

מישהו מכל הטקסט יכול להגיד לי מה תכונות האופי שלו? 77.125.141.129 11:43, 19 באוקטובר 2011 (IST)[תגובה]

סרבן גיוס?[עריכת קוד מקור]

הסוגיה של ההתחמקות מגיוס, המתוארת בערך ומוזכרת פעמיים היא מהותית בנוגע למי שמופיע על שטר כסף ישראלי, ויש לנהוג בזהירות. האם יש תימוכין בטענה? מה המקורות שמראים שאכן היתה לו כוונה להתחמקות ושלשם כך פגע בבריאותו? מהי אותה פגיעה בבריאות? אשמח אם מי שכתב זאת או מי שיודע דבר בעניין יוכל לענות.Hametaken (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

התחמקות יהודים מגיוס לצבא המדינה שבה התגוררו לא הייתה צעד נדיר, ומבחינה זו עגנון ישב בתוך עמו, והתחמק מגיוס לצבא האימפריה האוסטרו-הונגרית. את המידע שבערך כתבתי לפי הביוגרפיה הקצרה של עגנון מאת דן לאור, אולי בביוגרפיה המקיפה יותר מאת אותו מחבר, "חיי עגנון" תמצא אסמכתא מדויקת. דוד שי - שיחה 17:05, 19 באוקטובר 2011 (IST)[תגובה]

ראו גם דיון כאן. קולנואני - שיחה 18:53, 12 באפריל 2012 (IDT)[תגובה]

חוסר מידע[עריכת קוד מקור]

ברצוני להגיד ששי עגנון כתב גם סיפור קצר נוסף מאויב לאוהב 79.183.199.115 15:09, 15 באפריל 2012 (IDT)[תגובה]

נכון. הוא כתב הרבה סיפורים קצרים, אי אפשר להזכיר בערך הזה את כולם. דוד שי - שיחה 19:22, 15 באפריל 2012 (IDT)[תגובה]

סיפור הפרוטה.[עריכת קוד מקור]

שי עגנון כתב גם את אחד הספרים שרובינו מכירים:"הפרוטה" 93.172.54.142 23:32, 14 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]

וואו 87.69.229.152 17:15, 29 באוגוסט 2012 (IDT) וואו[תגובה]


מורשתו הספרותית של עגנון[עריכת קוד מקור]

יש לציין את השפעתו של עגנון על סופרים כמו עוז וא. ב. יהושע. חשיבות מרכזית יש ליצירתו והדפעתה נכרת על הספרות העברית שנכתבה בדורות שאחריו . כ.ג. 20:08, 8 באוגוסט 2013 (IDT)

נפתלי גינתון[עריכת קוד מקור]

האם יש לדעתכם מקום לציין בערך את מפעלו של נפתלי גינתון לביאור היצירות של עגנון (אולי בפרק "מורשתו"?) Gidip - שיחה 00:35, 4 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]

הוספתי חצי משפט בעניין זה. דוד שי - שיחה 07:52, 4 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]
תודה Gidip - שיחה 09:25, 4 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]

טעות בערך[עריכת קוד מקור]

יש טעות בתאריך הלידה ש"י עגנון נולד ביולי לא באוגוסט 132.64.92.111 13:50, 30 באוקטובר 2013 (IST)[תגובה]

הערך עוסק בסוגיה זו (בסעיף "בגליציה"). עגנון טען שנולד בתשעה באב תרמ"ח (שחל ב-17 ביולי 1888), אך ידוע שנולד בי"ח באב תרמ"ז, שחל ב-8 באוגוסט 1887. לפיכך אין טעות בערך. דוד שי - שיחה 20:04, 30 באוקטובר 2013 (IST)[תגובה]

משוב מ-2 בנובמבר 2013[עריכת קוד מקור]

טקסט צבועתודה רבה עזרת מאוד ! 85.250.191.144 11:32, 2 בנובמבר 2013 (IST)[תגובה]

שי עגנון, הפרת זכויות יוצרים, ,[עריכת קוד מקור]

קובץ:עגנון
ציור

שי עגנון רשם הרבה סיפורים בספר פתחו תשער 5.29.36.175 17:41, 14 בנובמבר 2013 (IST)[תגובה]

טשאטשקעס או טשאטשקיס?[עריכת קוד מקור]

בכל הפרסומים המוקדמים של יצירתו של עגנון (הנער) בהמצפה (1904-1905), וגם כשכותבים עליו שם הוא חותם או מוזכר כש"י טשאטשקיס. גם בהסכמה מוקדמת שהוא פרסם ב-1904 הוא חתום בתור שמואל יוסף טשאטשקיס. אז מה המקור לכתיב טשאטשקעס שמופיע בערך? Le Comte - שיחה 15:21, 28 ביוני 2015 (IDT)[תגובה]

גם על קברו כתוב "בן הרב ר' שלום מרדכי הלוי טשאטשקיס זצ"ל". מרכז מידע הר הזיתים - שיחה 15:26, 28 ביוני 2015 (IDT)[תגובה]
השימוש בי ככתיב להגיית סגול עֶ רווח מאד בספרות. זה נהגה טשאטשקֶיס ומכאן הכתיב הנ"ל. ביקורת - שיחה 18:19, 28 ביוני 2015 (IDT)[תגובה]
האם אתה מתייחס ספציפית לעגנון? יש לך עמדה מה נכון יותר? כי נדמה לי שיש הסכמה מה נפוץ יותר. דווקא הכתיב כאן חשוב מהקרי, כי ההגייה ממילא ברורה גם בתעתיק העברי המודרני, צ'צ'קס. Le Comte - שיחה 18:40, 28 ביוני 2015 (IDT)[תגובה]
לא. אמירה כללית. אני רק חושב שגם אם נכתוב בסוף כהצעתך ראוי לנקד את זה טשאטשקֶיס, כדי למנוע טעויות. ביקורת - שיחה 18:50, 28 ביוני 2015 (IDT)[תגובה]

בדקתי עוד, כאן. יש רק מקום אחד שהוא חתום ב-ע', לעומת 14 מקומות שהוא חתום ב-י', טרם שפירסם את עגונות והחל לחתום "עגנון". בהינתן מצבתו, נראה לי שברור מה היתה צורת הכתיב המועדפת עליו. בדקתי עם חוקרת יידיש, מבחינת הקרי ביידיש אין שום הבדל, מאחר שמדובר בהברה לא מוטעמת. אני נגד הניקוד בטשאטשקיס, כי אין כזה בכתיב ביידיש, אבל חשוב שצַ'צְ'קֶס יהיה מנוקד כדבעי. מתקן כך שיכלול את שתי הצורות. Le Comte - שיחה 12:25, 29 ביוני 2015 (IDT)[תגובה]

סדר כתביו[עריכת קוד מקור]

על גבו של הספר "אסתרליין יקירתי" מצוין כי מדובר בכרך השמיני שיצא לאור מאז מותו של עגנון. ככל הנראה הספר "קורות בתינו" הוא הכרך השביעי, ולכן צריך להופיע ברשימה לפני "אסתרליין יקירתי". אשמח אם מישהו יבדוק את הכיתובים על גבי הספרים עצמם.--Nir.zinger.il - שיחה 12:28, 23 באוקטובר 2015 (IDT)[תגובה]

קטגוריות[עריכת קוד מקור]

הערך מופיע בקטגוריה יוצאים בשאלה. אם מכלילים אותו בקטגוריה הזו, יש להכליל אותו גם בקטגוריה חוזרים בתשובה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

הוספתי, וראו דיון לעיל. דוד שי - שיחה 06:48, 13 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]

תחילתו וסופו של השטר[עריכת קוד מקור]

לאחר קריאה בערך שמתי לב שנאמר במקום אחד שסדרה ב' של השטר התחילה ב-1999 ובמקום אחר (מתחת לתמונתו) רשום שהתחילה ב1985.תודה מראש לכולם

דיווח שאורכב ב-02 בספטמבר 2019[עריכת קוד מקור]

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

לא מופיע בסעיף צאצאים שמו של חמדת בנו הצעיר של שי עגנון

את/ה צודק/ת. אין התייחסות גם לשאר בניו ובנותיו של עגנון. יוני דוד - שיחה 15:04, 30 באוגוסט 2019 (IDT)[תגובה]

דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]

פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]

ניתן לראות דברים שאינם קשורים לנושא הדף אלא למשתמש בשם "נועם" שהוסיף אותם. דווח על ידי: 94.159.133.62 18:10, 6 בינואר 2020 (IST)[תגובה]

תודה, תיקנתי. דוד שי - שיחה 19:10, 6 בינואר 2020 (IST)[תגובה]


משוש כל המתאבלים?[עריכת קוד מקור]

איך הגיע הספר משוש כל המתאבלים, שחיברו רבי דוד שלמה אייבשיץ, לרשימת ספריו של עגנון?! סגי נהור - שיחה 04:58, 27 במאי 2020 (IDT)[תגובה]

אכן חידה. הסרתי. אולי שילוני יוכל להסביר למה התכוון בעריכתו זו. דוד שי - שיחה 05:59, 27 במאי 2020 (IDT)[תגובה]
איני יודע. אני רואה שהוספתי את זה גם לרבי דוד שלמה אייבשיץ. דוד, תודה שהפנית את ליבי לזה. שגיתי. כדאי להסיר. תודה, שילוני - שיחה 03:13, 10 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]

הסרה זמנית של תבנית ניווט והעלאת רשימה חדשה של כל כתבי עגנון[עריכת קוד מקור]

הסרתי את תבנית הניווט "כל כתבי שמואל יוסף עגנון" מכמה סיבות:

1. המיון בתבנית היה לקוי. למשל, ההבדלים בין "נובלות", "סיפורים ו"סיפורים קצרים" היה שגוי וחסר ביסוס.

2. חסרו בה לפחות 20 יצירות, ולא היה טעם להוסיף אותן בגלל המיון הלקוי.

3. אי אפשר היה לדעת לפי התבנית איפה ניתן למצוא סיפור מסוים.

לכן ערכתי רשימה פשוטה של כל כתבי עגנון, וכעת אפשר לשבץ אותה בתבנית ניווט חדשה. הסיפורים ממויינים לפי הקבצים ה"קאנוניים" של הוצאת שוקן, מה שיקל מאד על איתורם. מטרתי העיקרית היא שכל יצירותיו הגדולות והקטנות של עגנון יהיו מרוכזות במקום אחד, כדי להקל ולסייע לקוראים ומשתמשים רבים. הרשימה החדשה שלי אינה שלמה לגמרי. חסרים פריטים ב"שונות". כמו כן לא נעשו כל הקישורים הפנימיים. יתכן גם שבהמשך ידרשו השלמות נוספות. Esternit - שיחה 22:11, 19 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

שינוי שם 2[עריכת קוד מקור]

מציע לשנות את שם הערך, לש"י עגנון, כמובן. עגנון הוא אחד המקרים המובהקים בהם אדם מוכר בקרב דוברי העברית קודם כל בראשי התיבות של שמותיו הפרטיים, ולא בשמו המלא. נדמה לי שזה ברור מאליו, אבל למי שרוצה לבדוק, מעבר על אפילו חלק מהמקורות הרבים המובאים בערך יראה את זה בברור. בברכה, מכונת הקפה - שיחה 16:48, 8 בספטמבר 2022 (IDT)[תגובה]

נגד הוא אכן מוכר בקיצור ש"י עגנון, ולכן יש הפניה מקיצור זה, אך שמו המלא הוא שמואל יוסף עגנון, והוא מוכר גם בשם זה. דוד שי - שיחה 20:26, 8 בספטמבר 2022 (IDT)[תגובה]
דוד שי: ספריו מפורסמים בהוצאת שוקן תחת השם ש"י עגנון (ראה כאן). כשאני עובר על המקורות בערך, בקישורים החיצוניים ובהערות השוליים, אני רואה שכמעט תמיד הסופר נקרא ש"י עגנון. כדוגמא, ידיעה בעיתון דבר על זכייתו של עגנון בפרס נובל, עם השם ש"י עגנון בכותרת, בטקסט ובכיתוב לתמונה, ואם לא פספסתי אז שמו המלא אינו מוזכר בידיעה אפילו פעם אחת. וזה נכון לא רק לידיעות בעיתון, אלא גם למאמרים וספרים אודותיו. נדמה לי שזה מקרה מובהק שבו השם המקוצר ש"י עגנון מוכר יותר ובשימוש רב יותר באופן משמעותי מהשם המלא, ולכן אני חושב שיהיה נכון להעביר את הערך לש"י עגנון, ושהשם המלא שמואל יוסף עגנון יהיה הפניה לערך. בברכה, מכונת הקפה - שיחה 12:20, 9 בספטמבר 2022 (IDT)[תגובה]
אכן, על כריכת הספר כתוב "ש"י עגנון", אבל בתוך הספר, בעמוד הראשון, נכתב שמו "שמואל יוסף עגנון". אני לא כופר בכך שהשם "ש"י עגנון" נפוץ, אבל לטעמי אינו נפוץ במידה שתצדיק לעשותו שם הערך. דוד שי - שיחה 19:18, 9 בספטמבר 2022 (IDT)[תגובה]
בעד ש"י עגנון. כך הוא מוכר בציבור (?), בספרות ובמחקר. ראו למשל, וייסבלאי, גיל, ספר רפאל וייזר: עיונים בכתבי יד, בארכיונים וביצירת ש"י עגנון. 2020; שקד, גרשון, רפאל וייזר, ומירי רונג. ש"י עגנון: מחקרים ותעודות. קבצים לחקר הספרות העברית ; קבץ ש"י עגנון. ירושלים: מוסד ביאליק, 1978; עגנון ושוקן, ש"י עגנון - ש"ז שוקן : חילופי אגרות (תרע"ו-תשי"ט). ירושלים: שוקן; מירון, דן. בין שתי נשמות : האנלוגיה הפאוסטית ב'תמול שלשום' מאת ש"י עגנון : בעיית הטרגדיה המודרנית. מבט אחר : עיונים בביקורת ובפרשנות 2020, ועוד. סיון ל - שיחה 09:08, 14 בספטמבר 2022 (IDT)[תגובה]
מכונת הקפה, על הכריכה בהוצאת שוקן הנוכחית כתוב ש"י עגנון, אבל הסדרות של שוקן נקראות "שמואל יוסף עגנון - כל כתביו" (23 כרכים), "שמואל יוסף עגנון - כתבים שיצאו בחייו" (9 כרכים), "שמואל יוסף עגנון - כתבים מן העיזבון" (14 כרכים). וגם השמות של הסדרות נמצאות על הכריכה. לדוגמה, "עיר ומלואה מאת ש"י עגנון" ועל הכריכה הנוכחית כתוב גם "כל סיפוריו של שמואל יוסף עגנון". ועל הכריכה המקורית בהוצאה שוקן היה כתוב רק "שמואל יוסף עגנון". מלבד זה, יש גם פרסומים על עגנון שבכותרתם כתוב "שמואל יוסף עגנון". אני לא חושב שצריך לשנות. פוליתיאורי - שיחה 19:05, 20 בספטמבר 2022 (IDT)[תגובה]
מסכים עם הצעתו של מכונת הקפה, מוכר יותר בשם ש"י עגנון. גופיקו (שיחה) 10:48, 21 בספטמבר 2022 (IDT)[תגובה]
כדברי @דוד שי שמואל יוסף • חיים 7שיחה15:24, 22 בספטמבר 2022 (IDT)[תגובה]
בעד. כמו י"ל פרץ. יוניון ג'ק - שיחה 18:38, 25 בספטמבר 2022 (IDT)[תגובה]
נגד שינוי השם. Yyy774 - שיחה 16:52, 28 בספטמבר 2022 (IDT)[תגובה]
כמו @דוד שי ו@Politheory1983. נגד שינוי השם. תאו הארגמן - שיחה 16:56, 28 בספטמבר 2022 (IDT)[תגובה]

חשבתי שזה שינוי מתבקש, כי הוא מוכר הרבה יותר כש"י עגנון, אבל אני רואה שהדעות הן לכאן ולכאן ואין הסכמה לשינוי השם. בשלב הזה אני מסיר את ההצעה. בברכה, מכונת הקפה - שיחה 18:33, 28 בספטמבר 2022 (IDT)[תגובה]

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אפריל 2024)[עריכת קוד מקור]

שלום,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בשמואל יוסף עגנון שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 13:58, 21 באפריל 2024 (IDT)[תגובה]