שיחה:שמואל רוזובסקי

שבתי לכאן ע"מ לערוך את הערך החשוב הזה שרבים ציפו לו, הערך ממתין כמובן לעריכות והוספות של ויקיפדים נוספים, על שיטת לימודו, מסירותו לתלמידיו, התמדתו, סברתו הישרה והבהירה, כח ההסברה המדהים של ראש הישיבה ועל תלמידים רבים נוספים שזכו ללמוד את תורתו, ניתן להיעזר בחומר הרב שפורסם אודותיו בעיתונות החרדית לקראת 30 שנה לפטירתו. בהצלחה חסיד11 - שיחה 13:15, 26 ביולי 2009 (IDT)

גדול ראשי הישיבות בדורנו? זה תואר רשמי? תומר א. - שיחה 14:06, 26 ביולי 2009 (IDT)

דה-פאקטו ובמובנים מסויימים - כן, הוא היה גדול ראשי הישיבות. אבל זה מאוד לא ברור ואין לזה מקום כאן.

הייתי נוקט בהגדרה יותר ממוקדת וברורה: "מורם ורבם של רוב ראשי הישיבות".הרב יהושע לוין - שיחה 02:03, 12 בספטמבר 2016 (IDT)

למישהו יש מושג מהי "ישיבת שערי תורה" בגרודנה שבראשותו של רבי חיים שמואלביץ? יש לי תחושה שחל כאן בלבול עם "ישיבת שער התורה" שבראשות רבי שמעון שקופ. גוונא + תורה מה תהא עליה?! 00:57, 29 ביולי 2009 (IDT)

הכותב הרי חילק ביניהם, נראה שידע שהם שנים. גם אני לא שמעתי בלתי היום. אליהו - שיחה 01:04, 29 ביולי 2009 (IDT)

נכנסתי לדף השיחה בדיוק בגלל אותה שאלה. כמדומני שזו טעות. נרו יאיר • שיחה • ח' באב ה'תשס"ט • 10:47, 29 ביולי 2009 (IDT)

נרו יאיר, סחתיין על הניסוח המעולה שלך.

בערך כפי שהיה כתוב הייתה התייחסות ללימודיו אצל ר' חיים שמואלביץ, והסרת אותה לגמרי. אכן מבחינת הגיל זה נשמע קצת לא הגיוני, אבל האם אתה יודע בבירור שאין כל שחר לאמירה זו? גוונא + תורה מה תהא עליה?! 11:00, 29 ביולי 2009 (IDT)

זה אני הורדתי. מלבד הפקפוקים למעלה, לא ידוע גם לגבי ר"ח שלימד בישיבה כזאת (שמצד עצמה כלל לא מוכרת), ויש בסיס גדול לסברה שמישהו הפך את שער התורה לשערי תורה. לדעתי מספיק שבטוחים בתשעים וחמישה אחוז כדי להוריד פרט כזה. אם זו טעות - חזקה על כותב הערך שיעמידנו עליה והכל ישוב על מקומו. אחרת - יש חשש שדורות של קוראים ואפילו חוקרים יחזרו על הטעות הזאת (כבר ראיתי איך זה קורה). נרו יאיר • שיחה • ח' באב ה'תשס"ט • 11:09, 29 ביולי 2009 (IDT)

לגבי ישיבת "שערי התורה" ור"ח שמולאביץ התבססתי על הכתבה הזו, גם עבורי זו היתה הפעם הראשונה ששמעתי על הישיבה הזו ויתכן שאכן מדובר בטעות כתיב. חסיד11 - שיחה 12:20, 29 ביולי 2009 (IDT)

ר' שמואל נולד 13 שנים אחרי ר"ח שמואלביץ, כך שהעובדה שר"ח שמואלביץ למד בגרודנא יכולה להסביר את זה שר' שמואל למד ממנו משהו.

בנוגע ל"ישיבת שערי תורה" מדובר ללא ספק בטעות, ר"ח שמואלביץ עצמו למד בישיבת שער התורה של הגרש"ש. גוונא + תורה מה תהא עליה?! 12:30, 29 ביולי 2009 (IDT)

בין אם זו טעות ובין אם לא, בכל מקרה המקור מדבר על המכינה של שער התורה, ואין צורך להזכיר את השם הנוסף (אם קיים). נרו יאיר • שיחה • ח' באב ה'תשס"ט • 12:55, 29 ביולי 2009 (IDT)

לפי הזכור לי הגר"ח שמואלביץ מסר שיעורים בישיבת שערי תורה של הגר"ש שקופ בבחרותו בגיל 18 (אולי עקב העדרותו של הגרש"ש בזמן נסיעתו לארה"ב בתרפ"ט). כך שמובן מאד שהגר"ש רוזובסקי שלמד בגרודנא, שמע ממנו שיעורים. ומכל מקום לא הייתי מגדיר אותו כתלמיד של הגרח"ש. אליהו - שיחה 13:06, 29 ביולי 2009 (IDT)

תיקון ויישוב: לזכרוני, וכמדומה מתועד גם ב"תורה יבקשו מפיהו" על רבי שמעון שקאפ, היה תלמידו רבי חיים שמואלביץ ראש ישיבה בישיבה הקטנה, שנקראה אף היא בשם שער התורה בגרודנה. ורבי שמואל כיליד העיר גרונה למד בישיבה הקטנה בנעוריו.הרב יהושע לוין - שיחה 02:03, 12 בספטמבר 2016 (IDT)

יצויין עוד שבגיל צעיר יחסית נכנס ללמוד בישיבה הגבוהה אצל רבי שמעון, והתרועע בלימוד ואף למד בחברותא רק עם המבוגרים ממנו בגיל. (רבי ישראל גוסטמן, רבי ברוך יצחק לוין, רבי זיידל עפשטיין). עוד סופר אודותיו שרק הוא הורשה לשאול שאלות את רבי שמעון באמצע השיעור, ואילו אחרים ניגשו לשאול רק אחרי השיעור.הרב יהושע לוין - שיחה 02:03, 12 בספטמבר 2016 (IDT) בנוגע לשיטת לימודו, קטונתי להגדיר את הלמדנות הבהירה והגאונית, המעמיקה עד השיתין בהגדרות יסודות וטעמי שיטות הראשונים ובביאורי הסוגיות. יותר קל לתאר את שפתו החתוכה וסידור הרצאתו בשיעוריו ובחידושיו במתק ונועם שיח, כך שבאמירת הדברים הכי פשוטים הצליח לרתק את העילויים שבין התלמידים ובהגדת הדברים הכי מופשטים הצליח להסביר ולשכנע אף את קשי ההבנה שביניהם. יבואו אחרים וימשיכו.הרב יהושע לוין - שיחה 02:03, 12 בספטמבר 2016 (IDT)

אין כל כך טעם להוסיף הערות כאלה לאחר דיון מלפני שנים רבות. עם זאת, עלינו למעט בהגדרות סובייקטיביות ולהחליט מי העמיק ומי שכנע וריתק. אולי אפשר לצטט בהקשר זה בקצרה מישהו בר סמכא. נרו יאיר • שיחה • כ' באלול ה'תשע"ו • 01:29, 23 בספטמבר 2016 (IDT)

תפוצת ספריו

נרו, גם אם תפוצתו בקרב ישיבות ספרדיות קטנה יותר - היא עדיין קיימת. תפוצתו בקרב ישיבות כל המגזרים והעדות ביחס לתפוצת ספריהם של תלמידי חכמים בני זמנינו היא בדיוק מה שמדהים בו. גוונא + תורה מה תהא עליה?! 12:58, 29 ביולי 2009 (IDT)

אני סבור שלטעון שתורתו נלמדת באופן משמעותי (מעבר לכמות שבה לומדים ספרי אחרונים מגוונים) כמעט בכל הישיבות בכל העולם, כולל חסידיות, ציוניות, ספרדיות והונגריות - זו טענה מפליגה הזוקקת מקור, ולהערכתי זה גם לא נכון. נרו יאיר • שיחה • ח' באב ה'תשס"ט • 13:17, 29 ביולי 2009 (IDT)

תוספת: מהכותרת עכשיו אני מבין שאתה מדבר על ספריו, אבל מההקשר בערך משמע שמדובר בתלמידיו שהפיצו את תורתו בעל פה. כמובן שספרים נפוצים גם בישיבות שהמחבר אינו מלמד בהן, אבל זה נכון לגבי עשרות רבות של אחרונים (אולי יותר) ואינו מייחד את ר"ש. נרו יאיר • שיחה • ח' באב ה'תשס"ט • 13:34, 29 ביולי 2009 (IDT)

אני חושב שספריו של רבי שמואל נחשבים ספרי ה'רייד' הקלאסיים הרבה יותר משאר ספרי האחרונים. במשך שנים רבות, בטרם הודפסו שיעוריו בצורה מסודרת, היו השיעורים מודפסים בצילום כתב יד או הקלדת מכונת כתיבה, ונפוצים מאד בין בני הישיבות. (עיקר הכותב היה א. פ. מגיד מבני ברק, למי שזוכר. השם שלו הופיע בשער הספרים). יש לציין שבשנים האחרונות ירד קצת קרנם של הספרים בגלל הופעת ספרי מלקטים בני זמננו שמתמצתים את עיקרי ה'רייד' בצורה ברורה ומקוצרת, כדוגמת ספרי 'אהל תורה' מאת הרב חדש מישיבת אור אלחנן (בנו של ראש הישיבה, רבי משה חדש). אליהו - שיחה 15:48, 29 ביולי 2009 (IDT)

הפואנטה היא שמדובר על ראש ישיבה במאה ה-20. אני לא מכיר עוד אף ראש ישיבה במאה הנ"ל שתורתו נפוצה כל כך בעולם הישיבות.

ולא זו אף זו, אלא שלענ"ד גם בתת-מודע עולם הישיבות לגווניו מושפע מתורתו. גם אם הם לא שמים לב לכך. אבל לזה כבר אצטרך מקורות. גוונא + תורה מה תהא עליה?! 16:05, 29 ביולי 2009 (IDT)

זה בהחלט נכון. רבי שמואל עצמו היה מתבדח, שספרו של תלמידו הרב ברוך דב פוברסקי, "בד קודש", הוא בעצם ליקוט מתורתו הוא. וכך שם הספר בראשי תיבות: ברוך דב קיבץ ואסף דברי שמואל. וכן ספרו של תלמידו הרב שלמ'קה ברמן "אשר לשלמה": אמר שמואל רוזובסקי לשלמה. אליהו - שיחה 16:21, 29 ביולי 2009 (IDT)

לא יאומן, מכל קצוות הקשת: גם ר' בערל וגם ר' שלומקה. גוונא + תורה מה תהא עליה?! 16:24, 29 ביולי 2009 (IDT)

אני סבור ששניכם מתארים יפה את המצב בישיבות שבהן למדתם, דהיינו ליטאיות או הקרובות להן. אבל עולם הישיבות רחב הרבה יותר. ואפילו ליטאיות, מה למשל לגבי ישיבות בריסק? וכמה היכרות יש לכם למשל עם כסא רחמים או ישיבות סאטמאר או מעלה גלבוע? וגם לו אתם צודקים, בשורה התחתונה מה שאנו עושים כאן הוא מחקר ראשוני מיותר. נרו יאיר • שיחה • ח' באב ה'תשס"ט • 16:25, 29 ביולי 2009 (IDT)

הכרות קרובה. השפעתו קטנה בהן, אבל עדיין יותר מאשר כל אחד מראשי הישיבות ההן השפיעו על ישיבות ליטאיות.

מה עם קצת נייעס? כל דבר חייב להיות מבוסס?! גוונא + תורה מה תהא עליה?! 16:26, 29 ביולי 2009 (IDT)

בכל זאת, אנציקלופדיה, אתה יודע. יש לך הכרות קרובה עם כל הנ"ל?! למעשה אם זה חשוב לכם אני מציע לחכות לחוות דעתו המלומדת של יהודה מלאכי. נרו יאיר • שיחה • ח' באב ה'תשס"ט • 16:29, 29 ביולי 2009 (IDT)

במידה זו או אחרת - כן. נמתין בסבלנות. גוונא + תורה מה תהא עליה?! 16:31, 29 ביולי 2009 (IDT)

בישיבות בריסק לומדים מסכתות קדשים, כך שאין זה ענין לישיבות שלומדים בהם ה"ישיבישר מסכתות". ולגבי ישיבות סאטמאר, תתפלא לגלות שגם שם לומדים את כל ספרי ראשי הישיבות הליטאיים. כך אני חושב. בארה"ב הרבה מראשי הישיבות החסידיים המוצלחים הם דוקא ליטאים ממש, או תוצרי הישיבות הליטאיות.

הרי בודאי אתה תסכים שספר "קובץ שיעורים" של רבי אלחנן וסרמן נחשב אחד מספרי היסוד, למרות שאיני בטוח שבישיבת כסא רחמים לומדים בו. אליהו - שיחה 16:33, 29 ביולי 2009 (IDT)

נו, אתה עצמך שלא לומדים את תורתו בכל הישיבות. ומה עם ישיבות גור שבהן לומדים בעיקר בקיאות? ומכל זה למדנו שגם קובץ שיעורים אינו ספר יסוד בכל הישיבות, וגם לא כמעט בכל הישיבות. לאנציקלופדיה יש אחריות לבטא את המצב בכל המגזרים. נרו יאיר • שיחה • ח' באב ה'תשס"ט • 16:38, 29 ביולי 2009 (IDT)

בישיבות חסידיות סטנדרטיות ובפרט בישיבות כלל חסידיות לומדים רבות מתורתו של ר' שמואל, ואף רבים מהרמי"ם ומראשי הישיבות הם מתלמידיו ומתלמידי תלמידיו. חסיד11 - שיחה 23:34, 30 ביולי 2009 (IDT)

לגבי כלל חסידיות ברור לי שאתה צודק. לגבי גור, ברסלב, בריסק, הישיבות הספרדיות שהולכות בדרך הספרדית המקורית וכן חלק מהישיבות הציוניות - ברור לי שאתה טועה. כמדומני שגם חב"ד. בשורה התחתונה, אי אפשר לכתוב "כמעט בכל הישיבות". לכתוב "ישיבות רבות" זה מספיק חזק. נרו יאיר • שיחה • י' באב ה'תשס"ט • 11:58, 31 ביולי 2009 (IDT)

תעשה חיפוש בויקיפדיה על צירוף המילים "עולם הישיבות", ותראה שרוב התוצאות מדברות על עולם הישיבות הליטאיות. לדוגמה, בערך נפתלי טרופ כתוב ששיעוריו נפוצו עולם הישיבות, למרות שבישיבות הספרדיות של אותה התקופה בודאי לא שמעו כלל על רבי נפתלי, וכן גם לא בהונגריה ובפולין. אליהו - שיחה 13:28, 31 ביולי 2009 (IDT)

גם בלי חיפוש יש להניח שאתה צודק, אבל אנציקלופדיה נייטרלית אינה יכולה להכריע שזהו "עולם הישיבות" ותו לא.

הניסוח בערך של הגרנ"ט מצוין - ספריו התפרסמו ברחבי עולם הישיבות. זה ניסוח מוצלח גם עבור הערך שלנו. אני מתקן כאן. נרו יאיר • שיחה • י' באב ה'תשס"ט • 13:40, 31 ביולי 2009 (IDT)

הגם רבי משה שמואל בתלמידיו?!

האם יש למישהו מקור שרבי משה שמואל שפירא למד אצל ר' שמואל? ואם הכוונה בלומזה, האם זה נחשב תלמידו? הרי הוא לא מסר שם שיעורים. אליהו - שיחה 13:23, 29 ביולי 2009 (IDT)

זה לא כתוב בערך של הרמ"ש, ולכן לא נראה שזה צריך להיות כתוב כאן. נרו יאיר • שיחה • ח' באב ה'תשס"ט • 13:37, 29 ביולי 2009 (IDT)

גם מבחינת הגיל זה לא כל כך יתכן. טעות שלי. גוונא + תורה מה תהא עליה?! 13:39, 29 ביולי 2009 (IDT)

רבי משה שמואל הוא חברו מלומז'ה. הם היו קבוצה 'האריות של לומז'ה' - כך כינו אותם, חברים בלב ונפש מלומז'ה ועד יום מותם של כל אחד מהם: זלמן לונער (זלמן מן העיירה לונה) לימים ר' זלמן רוטברג ראש ישיבת בית מאיר שמואל גרודנער - ר' שמואל רוזובסקי, ר' שמחה קפלן, לימים אב"ד צפת, ור' משה שמואל שפירא - ראש ישיבת באר יעקב. מקוה שהועלתי ויקיזוכמיר • ל' בחשוון ה'תש"ע • 06:07, 17 בנובמבר 2009 (IST)

האם למישהו ידוע על הסיפור?!

הסיפור המפורסם שאב הכלה נפטר ממש לפני החופה (הנושא סוגיא בריש כתובות), ור' שמואל חלק על הרב וואזנר, ובסוף התברר שמישהו מהם טעה ומאז לא סידר יותר קידושין בטענה ש"כל שאינו בקי בטיב גיטין וקידושין לא יהא לו עסק עמהם". מי חלק על מי, ואולי ראוי לשלבו בערך. 80.178.160.93 13:22, 5 באוקטובר 2012 (IST)

היה סיפור כזה (אצל משפחת כץ) אבל הוא המשיך לסדר קידושין גם אחר כך. מנסה - שיחה 11:16, 13 באוקטובר 2016 (IDT)

פרטים על נישואיו

בערך לא מוזכר שר' שמואל התגרש מאשתו - הבת של ר' צבי פסח, התחתן עם אשה אחרת, ובפטירתה שב לבתו של רצ"פ. (שמעתי מיודעי דבר שבפטירת אישתו השניה רצה להנשא לאישתו השניה של ר' משה יהושע הגר מוויז'ניץ, הבת של ר' יהושע דייטש רב שכונת קטמון, שהיתה אז אלמנה/גרושה). <אגב, לשואל על ישיבת שער התורה של ר' חיים שמואלביץ, דומני שבצעירותו הוא ר"מ שיעור א בישיבת שער התורה המפורסמת של ר' שמעון שקופ> הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
84.94.75.216 15:55, 20 במרץ 2013 (IST)

אכן, לאחר שנפטרה אשתו השניה כבר היה במצב שהיה זקוק לעזרה, בקשו ממנה תלמידיו לחזור ולינשא לו. יודעי דבר טענו שהיה לה ביקורת רבה על צורת תלמודו שלא דמתה לאביה - הפוסק הרב צבי פסח פרנק. בתחילה אכן שימש תקופה קצרה כדיין, ואף כתב פסק דין בנוגע לדיון מפורסם, אינני זוכר כעת מה היה הנידון. שלוש • שיחה • ט' בניסן ה'תשע"ג • 16:13, 20 במרץ 2013 (IST)

מדובר היה על יהדותם ויחוסם של ביתא - ישראל. שני נימוקי פסקי דין בנוגע אליהם ממנו, מודפסים בספר שהוציאה הרבנות הראשית לישראל בשנת תשכ"ב.הרב יהושע לוין - שיחה 02:04, 12 בספטמבר 2016 (IDT)

תלמידיו

ביחס לרשימות תלמידים בערכים אחרים הרשימה כאן ממש מינורית ולכן לטעמי יש מקום להוסיף גם את הרב קלרמן ואת הרב יעקב אדלשטיין. לרב קלרמן יש ערך מוסף כי כפי שאני רואה את הרשימה היא מייצגת את השפעתו של ר' שמואל על עולם הישיבות המתחדש בישראל, והרב קלרמן הוא בעצם מי שהביא את "ר' שמואל" לצפון. הוא לא פחות בולט, אלא פחות מוכר במרכז הארץ, אני מזמין אותך לחיפה, כאן תוכל לפגוש כל חרדי-ליטאי ולשאול אותו על הדמויות ה'גדולים' של הצפון בעשרות השנים האחרונות, הוא יהיה לבטח אחד השמות שתשמע. ביקורת - שיחה 10:04, 4 באפריל 2016 (IDT)

מדובר באדם בעל השפעה רבה. רוב גדול של ראשי הישיבות והר"מים שלמדו בפוניבז' בתקופתו (ויש רבים כאלה) הם למעשה תלמידיו. לכן יש מקום להרחיב את הרשימה. דווקא בגלל ההשפעה הרבה - יש לברור ולהביא את הבולטים ביותר, וכמו במקרים אחרים לא לבלבל בין רשימה בערך ובין קטגוריה. הבולטים ביותר - הכוונה ברמה הציבורית הארצית. אין זה משנה אם הם היו תלמידיו במקום זה או אחר או בתקופה זו או אחרת, המטרה אינה להביא נציג מכל שנתון וגם לא מכל עיר בישראל. בצפון לא היו כל כך הרבה "גדולים" ולכן זו לא חכמה. אם תשאל בבאר שבע תקבל עוד רשימה, אבל גם בצפון וגם בבאר שבע יודעים שכמעט כל הגדולים שלהם לא שיחקו ברמה הארצית. אגב, גם בצפון אני לא חושב שהוא יהיה בין "חמשת הגדולים", וגם לגבי עשרה אני מסופק. נרו יאיר • שיחה • כ"ה באדר ב' ה'תשע"ו • 11:30, 4 באפריל 2016 (IDT)

אמורים לבוא הבולטים בתלמידותם לצד הבולטים מצד עצמם, לשתי הקבוצות יש משמעות אנציקלופדית כדי להבין את הדמות והשפעתה.

בשנים האחרונות אין משמעות ל'גדול' מקומי, אבל בעבר היה, ובהחלט בשנות ה-80 וראשית שנות ה-90 הוא היה 'הגדול' באזור הצפון, אשמח אם תזכיר לי מישהו אחר מסדר הגודל הזה. ביקורת - שיחה 13:20, 4 באפריל 2016 (IDT)

א. הדיון הזה מזכיר לי דיון דומה לא מזמן במזנון. ספק אם יש צורך בכלל בכל רשימות התלמידים האלה, שמתחילות להשתלט על הערכים. זה פרט חשוב בביוגרפיה של תלמיד שלמד אצל רב מסוים. הרבה פחות חשוב בביוגרפיה של רב שכל אלה למדו אצלו. בשביל זה יש קטגוריה. הרי ברוב ערכי האישים אנחנו אפילו לא מזכירים את שמות ילדיהם. ב. אם אתה תומך בבולטים מצד עצמם - למה הורדת את וינרוט? ג. הגישה שמתוך שמות התלמידים נלמד על השפעת הדמות מסוכנת. זו מוטיבציה לחסידי הדמות להרבות בתלמידים של מי שהם חפצים ביקרם. ד. לדעתי גם בעבר לא הייתה משמעות לגדול מקומי. אני לא מכיר רבנים בסדר הגודל הזה, אני לא בטוח בכלל אם שמעתי עליו עד אתמול. אני מכיר רק בולטים יותר. למשל הרב קלופט, הרב מן, הרב במברגר. נרו יאיר • שיחה • כ"ה באדר ב' ה'תשע"ו • 20:20, 4 באפריל 2016 (IDT)

א. אנשים שחשיבותם נגזרת בין היתר מתלמידיהם (המקרה הזה הוא מובהק, ממקם אותו כמשפיע שאין שני לו על עולם התורה החרדי) שונים בתכלית מהנדון במזנון, אצלם התלמידים הם כמו פילמוגרפיה בערכי שחקנים. ב. כי בראש ובראשונה צריך להיות תלמיד, לא מספיק להעביר כרטיס. לא ידוע לי שוויינרוט היה יותר מסתם תלמיד בפוניבז' או שהיה לו קשר כלשהו עם ר' שמואל. ג. זה לא נמדד בכמות אלא בסגנון, אם מישהו יעניק לרבו תלמידים סותרים בסגנונם, הוא יעשה צחוק מעצמו ומרבו. ברור שברגע שמישהו יטען שפלוני אינו תלמיד של אלמוני או אינו מובהק, יצטרך הצד שכנגדו להביא סימוכין. כל עוד מישהו טוען 'ברי', אין לנו סיבה טובה לטעון נגדו כשזה מסתדר בסבירות גבוהה עם מה שאנחנו כבר יודעים בנושא שאנחנו די מבינים בו. ד. הרב קלופט בשעתו היה ה'גדול' של הצפון, הרב מן והרב במברגר אחריו, שניהם אגב לא זוכים למעמדו בקטע הזה של 'גדול' (שבו מחזיק יותר ר' דב יפה). הרב מן בלט כת"ח ויבל"ח הרב במברגר כרב (מורה הוראה). ביקורת - שיחה 20:37, 4 באפריל 2016 (IDT)

א. אדרבה, החשיבות שלו אינה ברשימת התלמידים אלא הרבה יותר מזה, צריך להבהיר את הדברים מעבר לרשימה הסטנדרטית שבה יכול להתגאות כל ראש ישיבה חשובה. פילמוגפריה בערכי שחקנים (להבדיל) זה דבר משמעותי יותר מרשימת תלמידים בערך של ראש ישיבה, שהיא דבר טכני. צריך להבהיר, עד כמה שאפשר, מה בדיוק השפיע מעבר לזה שהתלמידים עברו אצלו בישיבה. ב. זה שויינרוט לא הפך לראש ישיבה (הוא היה יכול כידוע) בהחלט לא אומר שהוא העביר כרטיס, וגם ביחס לאחרים בישיבה אינך יודע על קשר מיוחד עם הרב רוזובסקי. העניין הוא שכלפי וינרוט אתה ביקורתי, כי הוא לא הפך בפועל לראש ישיבה. ג. מעטים מאוד יודעים באמת מה הסגנון של כל תלמיד, כך שאין חשש של עשיית צחוק. בינתיים המציאות היא ששמות נזרקים בלי ביקורת ואף אחד גם לא טורח להתווכח. ד. חשבתי גם על הרב יפה, אבל הוא בעיקר משגיח. על כל פנים ברור לי שכל השמות האלה בולטים הרבה יותר מהרב קלרמן. נרו יאיר • שיחה • כ"ה באדר ב' ה'תשע"ו • 21:06, 4 באפריל 2016 (IDT)

א. שוב, רשימת תלמידים (לא פלסטיק, תלמידים באמת) היא רשימת יצירותיו האמתיות של ראש ישיבה, זה כמו פילמוגרפיה של במאי לא של שחקן.

ב. לא יודע מאיפה "כידוע" - לי לא ידוע ולא נראה לי. לגבי כמעט כל הרשימה אני יודע על קשר מיוחד, ברמה כזו שישנה בדיחה ישיבתית על טיב הקשרים ביניהם לרבם. ואכן, אני ביקורתי כלפי ויינרוט כי מי שמנופף בגאווה בפוניבז' ולא "קורע את עצמו" כמו שעושים פוניבז'אים בני דורו עד היום, לא עושה לי את זה. אבל באמת לא זה הקטע, ויינרוט הוכנס כמו שהוכנסו כל בוגרי מרכז אצל הרב צבי יהודה והוצאו אחר כבוד.

ג. מאז שהגעתי לכאן כבר נתקלתי בוויכוחים רבים כאלה, זה בדרך כלל היה במקרים מובהקים או עם אינטרס, ועל זה אנחנו סומכים שבמקרה שלמישהו אחד יהיה אינטרס לשקר בדבר מסויים, תמיד יימצא מי שהאינטרס שלו הפוך. בשל החשש הכללי, להפסיד מידע רב-ערך, זו טעות.

ד. הרב במברגר, חד-משמעית מקומי לחיפה ובולט הרבה פחות. הרב מן והרב יפה אכן בולטים כמוהו, אבל בשנות ה-80 (מאז פטירת ר' אלה מישקובסקי) הוא היה האיש. הם היו צעירים עדיין. ביקורת - שיחה 21:23, 4 באפריל 2016 (IDT)

א. אי אפשר להחליט מי תלמיד "באמת" ומי לא. זה גם סובייקטיבי (לכל אדם רף שונה) וגם מצריך היכרות אישית עם כולם. ב. אנחנו נכנסים פה עמוק מדי לידע אישי שהוא גם סובייקטיבי, ואפילו אתה מדבר על "כמעט". ג. האינטרס שלי הוא האיזון והסבירות. ודאי אין לי משהו נגד הרב קלרמן, שכאמור אפילו לא הכרתי. נרו יאיר • שיחה • כ"ה באדר ב' ה'תשע"ו • 21:33, 4 באפריל 2016 (IDT)

ג. אני הכרתי ולא ידעתי על קשריו עם ר' שמואל עד לאחרונה, למרות שכתלמיד המחזור הראשון שעבר אתו מלומז'ה הסבירות אומרת שהיה אחד מתלמידיו הקרובים. ברור שאין לך משהו נגדו, חלילה חלילה. ביקורת - שיחה 21:39, 4 באפריל 2016 (IDT)

האם הרב רוזובסקי כיהן כדיין?

הבאתי קישור בערך בו מצויין בעיתוני העבר כי הרב רוזובסקי מונה לדיין בבית הדין הגדול יחד עם הרב אלישיב, מישהו יודע פרטים על מינוי זה שאף אם אכן היה, מן הסתם, לא החזיק מעמד לאורך השנים.--מוישימי • שיחה • ה' בחשוון ה'תשע"ז • 09:29, 6 בנובמבר 2016 (IST)

נבחר אבל לא מונה. הרב ז'ולטי נכנס במקומו. איני יודע מעבר לזה. נרו יאיר • שיחה • י"ז בחשוון ה'תשע"ז • 12:38, 18 בנובמבר 2016 (IST)

עיקר חסר מן הספר - דרך לימודו ושיעוריו

אין ספק שהנכס החשוב ביותר שהוא הנחיל לעולם בשיעוריו זו שיטת לימודו, שלאורה צועדים רוב ראשי הישיבות כיום. הערך כמעט ואינו עוסק בזוית זו, לא מהפן הייחודי של האיש ש"העמיד" שיטה ודרך, ולא מהפן של התרומה ההיסטורית לעולם הישיבות. מן הראוי שאחד העורכים ירים את הכפפה, להשלים פן חסר זה. --פליטה - שיחה 23:39, 20 ביולי 2017 (IDT)

פליטה, קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא. Motyshif - שיחה 11:05, 21 ביולי 2017 (IDT)

בזהירות רבה. בלי הגיוגרפיה נלהבת ותיאורים סובייקטיביים. עובדות נטו שגם לא חרדים רואים באופן פשוט. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בתמוז ה'תשע"ז • 12:48, 21 ביולי 2017 (IDT)

גם אני מצטרף לבקשה זו, נכנסתי לערך וממש תמהתי למראה קיצורו, מכיוון שאינני מומחה כ"כ לעניין אינני ממנה עצמי לפרוונקא, אך עדיין יש לי הכבוד להיות קריינא דאיגרתא ולבקש הרחבה של הערך סביב העניין הזה, אני רואה שעברו כבר 3 שנים ו"לא נעשה עמו דבר" ממש חבל. אני מנצל את זה שאני לא מורשה עריכות אוטומטי וכל עריכה שלי עוברת לותיקים - וא"כ בטוח שהם ייראו זאת, אנא - עשו משהו בנידון, תייגו עורכים שזה התחום שלהם, מדובר בנושא ממש חשוב, השמטתו היא השמטת עיקר חיי הגרש"ר זצ"ל ופועלו.אבי דרורי - שיחה 08:18, 17 ביוני 2020 (IDT)

השיעור המוקלט ביום השנה

לשאלת נרו יאיר. השיעור מתקיים בליל היארצייט (בשעה 22:00 בדיוק - לאחר סיום שעת הסדר הרשמית) מתוך מטרה "להחיות" את זכרו, נוהל זה קיים רק ביום השנה להגר"ש ולא בימי השנה של ראשי הישיבה האחרים. מארגני השיעור בוחרים שיעור משיעוריו בעברית (השיעורים בישיבת גרודנא היו נמסרים על ידו בעברית) ומשמיעים אותו במערכת הרמקול של השיעורים. זה מחזה מעניין לראות מאות בחורים יושבים ומקשיבים להקלטה, כשחלקם אף כותבים את השיעור, כאילו בעל השמועה עומד... --פליטה - שיחה 14:19, 21 ביולי 2017 (IDT)

תודה. מאיזו ישיבה הבחורים? נרו יאיר • שיחה • כ"ז בתמוז ה'תשע"ז • 14:47, 21 ביולי 2017 (IDT)

משני הישיבות...--פליטה - שיחה 15:27, 21 ביולי 2017 (IDT)

מעניין. יש עוד שיעורים משותפים מעין זה? נרו יאיר • שיחה • כ"ז בתמוז ה'תשע"ז • 15:37, 21 ביולי 2017 (IDT)

עד לשלהי החורף האחרון שיעורי החתנים היו משותפים, אבל גם זה נגמר בסוף. --פליטה - שיחה 15:51, 21 ביולי 2017 (IDT)

מיהם החתנים? אם כן זהו השריד המשותף האחרון? נרו יאיר • שיחה • כ"ז בתמוז ה'תשע"ז • 16:00, 21 ביולי 2017 (IDT)

זה פרויקט וולנטרי ולכן הצדדים לא רואים בו משהו משותף. הסיבה לכך שלא נוצרה מסורת דומה לראשי הישיבה האחרים היא טכנית בעיקרה (כשהם נפטרו כבר הייתה הלהיטות לשיעורים במעמד מרכזי פחות) אבל בהחלט משקפת את החלל שהשאיר אחריו. את הערך המוסף של שיעורי הרב שך למשל כבר לא יכלו לקבל מקלטות, כי נקודת החוזק שלהם הייתה האינטראקציה וה'סערות' היזומות. אגב, במקביל ובדומה לקבוצה הגדולה של מעריצי ר' שמואל בישיבה, היתה קבוצה (לעתים חופפת) של מעריצי "ר' חצקל" וגם הם נהגו להקשיב לשיחותיו מדי שבוע אחרי פטירתו. המנהג ממשיך עד היום אולם מנין המאזינים עומד מזה עשור על 3 בערך. ביקורת - שיחה 16:08, 21 ביולי 2017 (IDT)

ראה בערך יחזקאל לוינשטיין "שיחות מוקלטות שלו נמצאות בישיבת פוניבז', בפורמט של תקליטים, והן מושמעות בה מעת לעת".--פליטה - שיחה 16:43, 21 ביולי 2017 (IDT)

משוב מ-27 ביולי 2020

בין תלמידיו המובהקים של ר שמואל רוזובסקי הוא הרב נחום לבין שליט"א ראש ישיבת צעירים רחובות שלדעתי צריך לכתוב עליו ערך בפני עצמו ולא מניתם אותו בין תלמידיו של ר שמואל ???? הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
2A01:6500:A041:3BD1:E785:0:40D1:AE24 23:58, 27 ביולי 2020 (IDT)

עם כל הכבוד לסימני השאלה המרובים בהודעתך, ברשימת התלמידים כבר הרבה מאוד שמות של רבנים ידועים הרבה יותר. נרו יאיר • שיחה • ז' באב ה'תש"ף • 16:41, 28 ביולי 2020 (IDT)

תאריך פטירה

כ"ז בתמוז ה'תשל"ט, 17 ביולי 1979. כ"ז תמוז היה 22 ביולי ב1979 ―ZapafUg (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תודה. נבדק ותוקן. ביקורת - שיחה 23:59, 21 בדצמבר 2020 (IST)