שיחה:שמואל שטראשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

"פירושו על התלמוד ידוע במקוריותו ובחריפותו, והוא עומד בשורה הראשונה של הפרשנים של תקופת האחרונים". באמת, come on פירושו ידוע אמנם בבקיאות, אבל חריפותו איננה מדהימה כלל. היא מתאימה ברמתה לתלמיד ישיבה חריף, ולומר שהוא עומד בשורה הראשונה של האחרונים היא בושה לרבי עקיבא איגר ולחתם סופר ולעוד רבים שאין כאן המקום לפורטם. קצת צניעות לא תזיק. --ויקפדן מלמד - שיחה 07:17, 24 בפברואר 2008 (IST)

אין ספק ש רבי עקיבא איגר והחתם סופר חשובים ממנו (וגם הגר"א ועוד מספר אחרונים) חשובים ממנו. ובכל זאת הוא מחשובי פרשני התלמוד. תפתח "שוטנשטיין" ותראה מה אחוז הקושיות ו/או התירוצים המובאים בשמו - וזה כמעט בכל דף.--שפ2000 - שיחה 19:22, 28 במאי 2008 (IDT)
בוודאי שהשאלות שהוא שואל פופולריות בפירוש שנועד להיות כלי עזר למתחיל, שאלותיו הם בדרך כלל "קלאץ קשיא'ס", כאלו שעולות מאליהם במהלך הלימוד, ובלימוד מעמיק יותר הם מיתרצים. החריפות של תשובותיו איננה מדהימה כלל. גם על השאלות שהוא נשאר בצ"ע ניתן למצוא בד"כ תשובה בלימוד קצת מעמיק. --ויקפדן מלמד - שיחה 22:12, 28 במאי 2008 (IDT)
מעניין מה אתה חושה על ה"אבי עזרי" של הרב שך, בעיקר לאור הערותיו של הרב וולפא. בקיצור - מה שמעניין אותי האם החלק השני של דף השיחה (יחס החסידים לרש"ש) קשור לדבריך לעיל. --שפ2000 - שיחה 22:38, 28 במאי 2008 (IDT)
מצער לראות שאינך מסוגל להתגבר על עצמך ולהקפיד על יחס ענייני ולא אישי. זה לא מוכיח על בגרות יתירה. אני מקווה שתתקן זאת להבא. --ויקפדן מלמד - שיחה 22:59, 28 במאי 2008 (IDT)
לי מוזר לשמוע שהרש"ש הוא פרשן של קלוצ קאשן.אתה מציין שהינך חסיד חב"ד. ידוע לי שהחסידים לא אהבו את הרש"ש. מכאן מסקנתי המדהימה. כמובן - יתכן שאני טועה ואכן הרש"ש כלל לא ראוי לערך. --שפ2000 - שיחה 09:04, 29 במאי 2008 (IDT)

שיחה: הרב שמואל שטראשון[עריכת קוד מקור]

הושמעה דעה מפי תלמיד חכם חשוב בירושלים, כי ר' שמואל שטראשון היה בעלב'ת, והסיבה שפירושו לתלמוד נכנס לגמרא בהוצאת וילנא היא משום ששילם כסף למדפיסים ע"מ שיכניסוהו. אנא, מי שיודע דבר בענין זה שיודיעני! --מאיר נפתלי - שיחה 22:10, 24 באפריל 2008 (IDT)

באחרית דבר של דפוס וילנא של הש"ס מפורש (אם אני זוכר נכון) שהוא היה קרוב של משפחת ראם, מה שוודאי לא הזיק. אם זאת, מפירושו ניכרת גדולתו בתורה. די לציין שעל פי השמועה (ובדקתי אותה רק חלקית) אין דף בש"ס ופרק במשנה שאין עליו פירוש הרש"ש. גם אם הוא לא נשא במשרה רבנית, תלמיד חכם הוא ודאי היה. ‏DGtal‏ 22:14, 24 באפריל 2008 (IDT)
השמועה לא נכונה. מספיק לפתוח בסוף מסכת נידה ולראות שהוא לא כותב על כל פרק בסדר טהרות. דניאל צבישיחה 11:00, כ' בניסן ה'תשס"ח (25.04.08)
הלוואי עלי (בתור בעלב'ת) בקיאות כמו של הרש"ש. עברתי על ה"אחרית דבר". מוזכר שם "דודנו ר' מתיתיה שטראשון" מכאן שהוא בן משפחה. בהחלט יתכן שהקירבה ועושרה של משפחתו עזר להכניס את פירושו. אין זה גורע מפירושו שהוא מאוד פופולארי. הוא בהחלט לא היה "רב" קהילה, אלא נתן שיעורים בוילנא. ידוע לי כי החסידים לא אהבוהו, ומכאן כנראה התגובות לעיל. איני זוכר היכן קראתי על פרשיה זו, שבה חשדוהו (למיטב זכרוני) שביקש מהשלטונות לאסור על גידול הזקן. לפי מה שקראתי היתה זו עלילת שווא. אם למישהו יש פרטים עליו מאיזה מקור, שיודיעני. המעט שכתבתי מבוסס על "יהדות ליטא".
פירושו לש"ס (ואולי גם פירושו של המהרצ"ה חיות ועוד) היו כנראה הגורם שגרם לחסידים להעדיף את ש"ס סלאוויטא.--שפ2000 - שיחה 19:22, 28 במאי 2008 (IDT)
הסיבה שהחסידים העדיפו דפוס סלאוויטא היא פשוטה: הבעלים של ד' סלאוויטא היו חסידים, משא"כ הבעלים דוווילנא. וק"ל. כך עכ"פ נלפענ"ד.

לכל מי שישנה לו ולו מחשבה רחוקה שה"תלמיד חכם חשוב בירושלים" לא דיבר מהרהורי לבו. כדאי לקרוא קצת על יהדות וילנה כדי להבין את סולם הערכים שלה, ואז לקרוא את מכתב מיום א א' דר"ח אדר תרי"ח (סקירת הלווייתו של ר' זלמן אורעס), המגיד, 4 במרץ 1858, משום מה הדף מלא טשטושים, אבל ניתן לקרוא בבירור: "שמה ראיתי את הרב ר' שמואל שטראשון אשר מפורסם הוא לגאון, והגהותיו למדרש עשו להם שם בארץ, תוארו יפה עד מאד, פניו כפני חמה, ויביעו שמחה, והשתוממתי מאד, כי אף שהוא תושב העיר, עכ"ז ההמון התדחקו להביט בפניו, כאילו לא ראו אותו מימיהם...". ביקורת - שיחה 09:54, 14 במאי 2017 (IDT)

הרש"ש וחסידים[עריכת קוד מקור]

נקודה ידועה היא שחסידים התנגדו מאד לרש"ש כמו למהר"ץ חיות, נקודה מעניינת שמעתי מחברי ששמע מהרב ברוך שמואל הכהן דויטש שבש"ס מהדורת עוז והדר רצו להשמיט את הגהות הרש"ש בשל כך, אך בעקבות איומו שיחרים את מהדורתם חזרו בהם, מכיוון שכבר היו אחרי עימוד הפריש את הרש"ש משאר ההגהות והוא נמצא לבדו בשולי העמוד, מה שלמעשה הביא לתועלת שכן כך הוא נקרא בצורה יותר נוחה, המאו"ר - שיחה 21:53, 25 במרץ 2021 (IST)

שמועות זה חשוב, אבל כדי להכניס מידע לאנציקלופדיה יש צורך במקורות ;)
המאו"ר, ביטלתי את עריכתך זו, מאחר שדיון בפורום (על אחת כמה וכמה כזה שצריך להירשם אליו) זה לא מקור; אם נזכרים שם מקורות לדבר, ניתן להביאם לאחר עיון בהם. אביעדוסשיחה 00:18, 26 במרץ 2021 (IST)
ראשית לא הסתמכתי על השמועה אלא על הפורום, וזה דבר פשוט ומפורסם, הרב מאיר מאזוז כותב על זה בספרו דרכי העיון בנספח, בפורום הנ"ל יש 5 עמודים על זה, בערך חסידות בעלז הע' 14 זה גם מופיע, ראה גם כאן https://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?t=12453, המאו"ר - שיחה 00:49, 26 במרץ 2021 (IST)
בסדר גמור. ניתן להוסיף (רצוי עם מראה מקום מדויק, כולל מספרי עמודים) כל מקור שעיינת בו ומבסס את הדברים. אביעדוסשיחה 00:52, 26 במרץ 2021 (IST)