שיחה:שמיטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Article yellow.svg
ערך זה הוצע בעבר כמועמד להכללה ברשימת הערכים המומלצים

אשמח אם מישהו יוסיף פרטים על קדושת פירות שביעית. אפרת 07:55, 12 יולי 2005 (UTC)

לא ברור לי מדוע Yonidebest מצא לנכון לשחזר את עבודתו המקיפה של יעקב בויקי, ולכן החזרתי לגרסתו של יעקב בויקי, תוך שילוב קטעים אחדים שהשמיט. דוד שי 06:11, 29 ינואר 2006 (UTC)

הועבר מדף שיחתי:

אני אודה לך אם תוכל לאמר לי מה בדיוק הםפריע לך בעריכה שלי כדי שנוכל יחד לקדם את הערך. הוספתי הרבה חומר שאני חושב שהוא בעל ערך. אם יש משהו ספציפי שמפריע לך אני אשמח לעזור בתיקונו.

כמו כן, על אלו ערכים אתה מדבר ככפולים או מיותרים. מצוות שמיטת כספים והקהל ראויים לערכים בפני עצמם בייחוד כאשר לפרוזבול, להיתר מכירה ופולמוס השמיטה יש ערכים משלהם.

לגבי הערך שמיטה, מחקת מידע שכבר הופיע שם בצורה שמנוסחת טוב יותר ועוד עריכות שנויות במחלוקת. אם אתה חושב שיש בעיה עם הערך, אנא הער זאת בדף השיחה של הערך, ואם לא תתקל בהתנגדות, תהיה מוזמן להכניס המידע לערך.
לגבי הערך הקהל, ייתכן שמגיע לו ערך משלו, אולם העתקת מידע מערך אחד היא בגדר יצירת כפילות. אם המידע כבר מופיע בערך אחר, צור דף הפניה.
לבסוף, נהוג לחתום בסוף הודעה ע"י ~~~~ שהופך לחתימה עם שמירת הדף. בברכה, Yonidebest Ω Talk 21:20, 28 ינואר 2006 (UTC)
עשיתי הרבה מאוד שינויים אודה לך אם תוכל לערוך את הדף שלי כדי להוסיף חזרה את מה שמחקתי. עיקר מה שמחקתי עבר לערך שמיטת כספים ולערך הקהל שראוי להם לעמוד בפני עצמם. גם את הדברים השנויים במחלוקת תתקן. למחוק הכל, כאשר אתה רואה שמדובר על מאמץ כנה לשיפור הערך פשוט לא מתאים. יעקב בויקי 21:53, 28 ינואר 2006 (UTC)
לא, לא אחזיר את השינויים שביצעת, וכבר הסברתי מדוע לעיל. הסברתי לך מה אתה יכול לעשות בנושא, ואני מזמין אותך לעשות כן. אין יותר מה לומר בנושא. Yonidebest Ω Talk 21:56, 28 ינואר 2006 (UTC)
לצערי לא ראיתי דיון זה בעת ששיחזרתי את שמיטה (דיון זה מקומו בשיחה:שמיטה), אך אני שלם עם השחזור שעשיתי. דוד שי 06:31, 29 ינואר 2006 (UTC)
אכן השחזור שאני ביצעתי מוטעה. סליחה. Yonidebest Ω Talk 11:45, 29 ינואר 2006 (UTC)

שאלות לכותבי הערך[עריכת קוד מקור]

  • "פתרון נוסף הוא גידול צמחים באזורים שאינם נחשבים חלק מארץ ישראל לעניין מצוות שמיטה." האם נכון הדבר (כך הסביר לי משגיח כשרות) שתוצרת שגודלה בגוש קטיף (ז"ל) עומדת בתנאי זה, ולכן מותרת בשנת שמיטה? ואם כן, האם זה נובע מהגדרתו הגאוגרפית של גוש קטיף או משיטת הגידול שהומצאה בגוש קטיף?
  • האם המחלוקת היחידה בימינו בנוגע לשמיטה היא בין דתיים-לאומיים וחרדים, סביב נושא היתר מכירה? אין מחלוקת רחבה יותר על עצם ה"מצווה"? למגזר החילוני ולמגזר החקלאי אין עמדה בעניין שנוגע באופן כה ישיר לרווחתו ולכיסו? מגיסטר 11:06, 29 ינואר 2006 (UTC)


1) ראוי שיהיה ערך לגבי גבולות ארץ ישראל אשר יסביר את הנושא. ישנם כאלו אשר סוברים שמצוות שמיטה חלה רק באזורים שהיו בעלי יישוב יהודי לפני הגלות ועל כן גוש קטיף והערבה הדרומית אינן חייבות במצוות שמיטה.

לרוב, מצרפים היתר זה לעוד היתרים כדי להרגיש יותר טובץ כך שלשאלתך אין קשר לשיטת הגידול. 2) האם יש אנשים המאמינים במצוות אך שוללים את מצוות שמיטה? איני יודע. לי לא ידוע עליהם. אנשים שלא מעוניינים במצוות בכלל יש אבל להם אין מחלוקת על מצוות שמיטה.

התשובות שלי לשאלות. 1) משגיח הכשרות צודק. עיקר ההיתר נובע מכך שגוש קטיף איננו בגבול כבוש עולי בבל, שהוא הקובע לעניין מצוות התלויות בארץ. אשקלון הקדומה (כיום תל-אשקלון) היא הגבול הדרומי באיזור זה. שיטת הגידול המנותק מהקרקע היא סיבה נוספת להתיר (אם כי בה יש בעיות הלכתיות מסוימות).
2) אין מחלוקת מהותית על מהות המצווה, אלא רק על יישומה במציאות DGtal 09:14, 22 פברואר 2006 (UTC)

חייבים להוסיף שהיום[עריכת קוד מקור]

בס"ד

מצות השמיטה היא מדאורייתא, שהרי יש רוב יהודי בארץ ישראל, וזה יכול להוות קצת בעיה להיתר מכירה.

למיטב ידיעתי אין מי שפוסק שכיום השמיטה היא מן התורה. אם זה נכון, אז כדי שתהיה שמיטה יש צורך בסנהדרין שתספור שמיטות לקדש יובלות, ואז החשבון של שנות שמיטה מתחיל מ-1, ולא זהה לספירה כיום. בכל מקרה, עוד לא מצאתי בפוסקי זמננו מי שלמעשה פוסק לשנות את ספירת השנים. DGtal 14:14, 7 אפריל 2006 (UTC)

קרא את הנצי"ב ודבר עם הרב זייני. אין קשר בין הדברים שמנית. יעקב - שיחה 18:52, 2 ביוני 2008 (IDT)

ספיחי שביעית[עריכת קוד מקור]

צריך להכניס את זה גם אבל אני לא יודע ממש לערוך אז תסדרו את זה .

ספיחי שביעית זה ירקות תבואה וקיטניות שצמחו מאליהם בשנת השמיטה , ומגרגרים שנשרו בשעת הקציר בשנה השישית ערב שמיטה . ספיחין מלשון - נספח ומחובר לקציר שנה שעברה .

חז"ל אסרו כל אכילת ירק שגדל בשביעית בין שצמח לבד בין שגדל ע"י גוי בשדה של יהודי .

היו עוד ישיבות (של הציונות הדתית) שלמדו דיני שמיטה בעיון. בישיבת קרני שומרון למדו ירושלמי שביעית בעיון לאחר השמיטה של תשנ"ד

טעות!!!![עריכת קוד מקור]

מצויין הערך כי ישנה מחלוקת בין החרדים לדתיים לאומיים. בעוד הדתיים תומכים בהשגת היתרים כדי שניתן יהיה להמשיך את הפעולות החקלאיות ואילו החרדים תומכים בהידור במצווה ע"י יבול נכרי-טעות יסודית! עניין הדתיים הוא שישי הידור דווקא בלא להתחמק מהמצווה המיוחדת של שמיטה וכי יש עניין מלכתחילה לאכול פירות וירקות בקדושה גם אם הדבר דורש פעולות לשמירה על קדושת הפירות ואילו החרדים שחוששים מהדרישות לשמירה על קדושת הפירות מעדיפים להיות "מבוטחים" ע"י יבול נכרי.

טענת מועדי השמיטה אינם נכונים[עריכת קוד מקור]

שמיטה נספרת מחדש כאשר עולים לארץ ולא נספרת בגלות לכן 5771 חלקי 50 אינו נכון וגם יש מחלוקת תנאים אם יובל נספר עם שנת היובל הקודמת או רק שנה שאחרי זאת אומרת כל 49 או חמישים:


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 05:13, 9 ביולי 2013 (IDT)


בהערה על הערך נדרש מקור לכך שאחד מטעמי השמיטה הוא האיזון האקולוגי ולתועלת האדמה. אינני יודע אם לכך התכוון העורך, אבל הרמב"ם במורה נבוכים ח"ג פרק ל"ט כותב "כדי שהאדמה תפרה ותתחזק בהוברתה". זה אולי לא ממש מה שהתכוון העורך, אבל זה קרוב מאד.

השמיטה ביהדות המקראית[עריכת קוד מקור]

שלום, אלמוני הוסיף את הפסקה הבאה:

בשלהי שנת 2012 הביע משה בן יוסף פירוז, הרב הראשי לעדת היהודים הקראים, את נכונותו לבחון מחדש ביסודיות את עמדת הרוב המקובלת ביהדות הקראית לאחר שהובאה בפניו דעת הנגד כמפורט לעיל. תשובה אפשרית: אין כהנים שאינם עובדים וממילא ,כל הייעוד של שמיטת האדמה הוא לצורך חופשיות יתרה לכל האנשים להתעסק יותר ברוחניותם ופחות באדמתם המשעבדת. כולם יכולים ליהנות מהאדמה, הכל הפקר, והאדמה מצידה נחה, כפי שאנו נחים ביום השבת. ואז מעצם זה יש ברכת ה'. כיום לא ידוע לי שהאדמה נותנת ברכתה המכופלת בשנת שמיטה, זה אומר שאנחנו בגלות, ולא איש באחוזתו, הכתוב מציין בכל ארץ אחוזתכם- גאולה תתנו לארץ. אך בימינו אין איש בנחלתו אף על פי שאנחנו באמת יושבים בארץ, אבל לא איש בנחלת אבותיו. כמו כן - יכלתם לשאול: למה היהודים הקראים לא מעשרים את פירותיהם ויבוליהם ככתוב בתורה? והתשובה היא כי כתוב :"ושם אדרוש את תרומתיכם ואת ראשית משאותיכם בכל קדשיכם" דהיינו כשיש בית מקדש כמורמז בראש הפסוק שמתחיל "כי בהר קדשי...".

בעלי הידע ביהדות, לדעתי לא צריך לצטט כאן את הכל, ואיפה אני מוצאת מקור לתוספת זאת? (הורדתי אותה והעברתי לכאן לדיון). אמא של גולן - שיחה 09:51, 7 בנובמבר 2017 (IST)

אין לי שמץ, אולי באחד מספריו של משה פירוזאבי84 - שיחה 10:00, 7 בנובמבר 2017 (IST)
כל הקטע (הפסקה כולה ולא רק התוספת) בעייתי וכנראה נכתב בידי מישהו שאינו מצוי בחומר. הנחתי תבנית דרישת מקור על כל הפסקה, אם לא יימצא בקרוב מקור, נסיר את כל הפסקה עד לכתיבתה מחדש עם מקורות איכותיים. ביקורת - שיחה 15:43, 7 בנובמבר 2017 (IST)
מסכים שהקטע בעייתי Yairde - שיחה 22:51, 9 בנובמבר 2017 (IST)

כפילות בין דף זה לדפים דומים[עריכת קוד מקור]

רציתי להרחיב ולשפר את הדף, אבל אז ראיתי שיש הרבה טקסט כפול המופיע גם כאן וגם בדפים ממוקדים יותר, למשל הטקסט תחת הכותרת "שמיטת קרקעות" דומה למדי לטקסט בערך שמיטת קרקעות, וכן שמיטת כספים ועוד. האם כדאי לצמצם את הדף הנוכחי ולהעביר את רוב הטקסט לדפים הממוקדים יותר? --Erel Segal - שיחה 16:27, 6 באוקטובר 2020 (IDT)

לא. כדאי להרחיב ולעבות את הטקסט בדפים הממוקדים, ורק אז לחזור ולתת תמצית של האמור שם, בערך הנוכחי, עם הפניה לערך מורחב. ביקורת - שיחה 16:51, 6 באוקטובר 2020 (IDT)
יש כבר הפניה לערך מורחב, אבל מתחת להפניה הזאת, יש העתק של טקסט שנמצא כבר בערך המורחב.. מדוע לא להסתפק בהפניה לערך המורחב? --Erel Segal - שיחה 17:53, 6 באוקטובר 2020 (IDT)
סיכום בסיסי אמור להיות כאן, ואחריו הפניה לערך המורחב שבו הקטע שמופיע כאן יהיה - לצורך העניין - הפתיח, ואחריו תבוא הרחבה רבתי. כל הכבוד על תרומותיך. ביקורת - שיחה 19:04, 6 באוקטובר 2020 (IDT)
לדעתי, במקרים רבים קורה שלצורך פתיחת ערך חדש, ויקיפד 'לוקח' תוכן בסיסי מהערך הראשי, מעביר לערך חדש ומוסיף עליו, מה שגורם לכפילות של חלק מהתוכן. לפיכך מן הראוי במקרה כזה לצמצם רת התוכן בערך הראשי. בברכה בן-ימין - שיחה 16:44, 7 באוקטובר 2020 (IDT)