שיחה:שניאור זלמן פוגצ'וב

בוורשה

לא לגמרי ברור מתי נפתח החדר/בית הספר.

• מהמקורות שבערך משתמע שמדובר על 1908 או 1909 (על פי המאמרים והמודעות, ב-1909 היו בבית הספר שתי שכבות לימוד, מה שמרמז על כך שייתכן שנוסד בתרס"ח-1908 – אותה שנה שבה פרסם פוגצ'וב את חיבורו (ביידיש) "מהו החדר המתוקן?"; מאידך גיסא, הכיתה החמישית נפתחה רק בשנת 1913, מה שתומך בגרסה שלפיה בית הספר נוסד ב-1909).
• שלמה הרמתי בספרו על שבעה מחנכים עבריים השוחים נגד הזרם (תל אביב: י. גולן, תשס"ח 2008), בהם חיים אהרן קפלן, מציין כי קפלן "ועמיתו, ש״ז פוגצ׳וב, פתחו בורשה, בשנת 1904, ״חדר מתוקן״; שבמשך הזמן התפתח להיות בית-ספר של ממש והיה פתוח עד מלחמת העולם השנייה" (עמ' 124; ייתכן שבעמ' 148 מופיע מקור לדברים).
• בספרו של ראובן פורת, החינוך בקבוצות ובקיבוצים מהעליה השניה עד העליה הרביעית: היבט היסטורי חברתי (תל אביב: הקיבוץ המאוחד ('סדרת עבודות עיון ומחקר של חברי קיבוץ'), תשל"ז 1977), שהוא עיבוד של עבודת המוסמך שלו (החוג להיסטוריה של עם ישראל ‬באוניברסיטת תל אביב, 1974), נטען כי "פוגצוב (ש. ז. עמירן), יוצא משפחה חב"דית, ייסד בוורשה, בתרס"ג, חדר מתוקן בשם "שפה חיה" (עמ' 101 הע' 72. אולם כבר במשפט שלאחריו מופיעה טעות קטנה: "במלחמת העולם עבד כמחנך ב"תחנת הנסיונות להשכלת העם" בהנהלת היהודי שצקי", בעוד הלה לא היה יהודי).
  • ואולם "שפה חיה" הוא שם החדר המתוקן על טהרת העברית של ש"ל גורדון ברח' קופייצקה 7, שנפתח בסתיו 1904 (ווארשא, הצפירה, 21 בספטמבר 1904; נפתח החדר המתוקן לנערים "שפה חיה" של ש. ל. גרדון..., הצפירה, 30 באוקטובר 1904; תלמידים חדשים מתקבלים בחדר המתוקן "שפה חיה" של ש. ל. גורדון..., הצפירה, 25 באפריל 1905; בחדר המתוקן "שפה חיה", של ש. ל. גורדון..., הצפירה, 25 באוגוסט 1905).

טוב, דומה שהתעלומה נפתרה: גרסתו של הרמתי – חדר מתוקן בשיתוף ח"א קפלן ב-1904 (כמובן, ייתכן שאף קודם לכן, בתרס"ג) – זוכה לאישוש על ידי המודעה הבאה: בחדר המתקן "התחיה" של ח. א. קפלן ושׁ. ז. פוגצוב, הצפירה, 22 באוגוסט 1905; והיא מתיישבת עם הגרסה הראשונה בעזרת המודעה הזו: התחדשו הלמודים בחדר-המתקן של ח. א. קפלן, הצפירה, 18 באוגוסט 1911 (הכתובת בשתי המודעות זהה). כלומר: בשנת 1904 פתח פוגצ'וב חדר מתוקן עם קפלן, וב-1909 פרש ממנו וייסד חדר מתוקן לבדו (הראשון הוסיף לפעול בהנהלת קפלן – לדברי הרמתי עד מלה"ע ה-2). אביעדוס • שיחה ה' באדר ה'תשע"ג, 01:31, 15 בפברואר 2013 (IST)

כדי להוסיף ולהקשות, חוה ורבה במאמרה 'יצחק אלתרמן' (בתוך: דוד לוין (עורך), על הראשונים: לכבוד י"ב אישים-מחנכים, שי למורי ישראל לכבוד העשור לתקומת המדינה, תל אביב: מרכז הסתדרות המורים, תשי"ט, עמ' 35; נדפס שוב בספרה נקשיב להם: על החינוך בגן-הילדים בעריכת שמואל גדון, תל אביב: תרבות-וחינוך, תשל"א, עמ' 289) כותבת כי "לפני מלחמת הראשונה הגיע [אלתרמן] לוורשה "ושם נכנס לעבודה כמורה ב"חדר מתוקן", שלימוד הלשון העברית תפס בו מקום בראש ושהתחיל מתקרב בסדריו, בשיטות הלימוד ובטיב המורים והכשרתם, לבית-ספר עממי עברי. ב"חדר מתוקן" זה פעל אלתרמן יחד עם חבורת מורים ידועים – ש. ל. גורדון, אהרן ליבושיצקי, ש״ז פוגצ׳וב, יחיאל היילפרין ואחדים. שלטה כאז שיטת ״עברית בעברית״, שבאה בהשראתה של תנועת התחיה". אביעדוס • שיחה ה' באדר ה'תשע"ג, 00:36, 15 בפברואר 2013 (IST)

במוסקבה

לדברי נכדתו מרית פינקל (בת בתו בת-עמי):

• פוגצ'וב למד מפי שאצקי באוניברסיטת מוסקבה.
• בית הספר העברי של פוגצ'וב במוסקבה היה בביתה של משפחת הלל זלטופולסקי, שעם המהפכה ברחה מרוסיה.
• ישנו תצלום שבו נראה פוגצ'וב יושב בקהל בהצגה הראשונה של "הבימה", שנערכה בתיאטרון ברח' אראבט במוסקבה – התצלום נמצא גם ב"הבימה" ובספרים שנכתבו על התיאטרון, וכנראה גם בעיריית תל אביב. אביעדוס • שיחה ט"ו באדר ה'תשע"ג, 21:30, 24 בפברואר 2013 (IST)

הערות

כדאי מאוד להרחיב את הערך כפר ילדים לפי המידע שבערך שלפנינו. דוד שי - שיחה 20:35, 7 במאי 2013 (IDT)

אכן. תודה על ההגהה. אביעדוס • שיחה כ"ח באייר ה'תשע"ג, 21:00, 7 במאי 2013 (IDT)

הצעת הוספה למומלצים

ערך זה מועמד להמלצה או להסרת המלצה. מומלץ להיעזר בקריטריונים כדי לבחון את הערך. הנכם מוזמנים להעיר ולהגיב בדיון זה ולבקר מועמדים נוספים.

דיון

ערך מעניין של משתמש:Aviados על מחנך עברי מראשית התקופה הציונית. אמנם נפטר בגיל צעיר, אך הספיק להותיר מורשת עשירה על החינוך העברי בראשית ימיה של הציונות. גילגמש • שיחה 08:11, 2 בנובמבר 2017 (IST)

זהו ערך מלא וגדוש על איש רב פעלים, שאני חייבת להודות, שמעולם לא שמעתי עליו. תוכנו של הערך מביא פרטים רבים, מעוגנים במקורות אמינים, המעידים על חשיבות תרומתו של האיש. עבודה טובה ויסודית של משתמש:Aviados, שכדרכו, איננו מתיר אבן בלתי הפוכה. אמנם אישית, אני בעד התמצות והקיצור, אבל קשה לי לחשוב על פסקה מיותרת כאן, מלבד הפסקה הסופית:

"אלמנתו של פוגצ'וב, סוניה, שבחייו לא עסקה במקצועה אלא עבדה לצדו כמנהלת המשק במוסדות החינוך שניהל, עבדה לאחר פטירתו לצד אחיה, שהיה רופא שיניים ברחוב שיינקין בתל אביב. נפטרה בשנת 1973, במחצית השנייה של שנות התשעים לחייה. בן אחיה היה הצייר משה מָטוּס (מטוסובסקי) (1908–1958)." הייתי מסתפקת במשפט כמו: "אלמנותו של פוגצ'וב, סוניה, שעבדה לצדו כמנהלת המשק במוסדות החינוך שניהל, נפטרה בשנת 1973" בסופו של דבר נשוא הערך הוא "בן-זוגה"...

אני בהחלט רואה את הערך כראוי להמלצה. Tmima5 - שיחה 15:31, 13 בדצמבר 2017 (IST)

Tmima5, לא הבנתי למה זה מיותר לדעתך. גילגמש • שיחה 12:43, 24 בדצמבר 2017 (IST)

גילגמש, אני בעד השמטה של פרטים שאינם מוסיפים מידע על נשוא הערך עצמו. בייחוד אמור הדבר לגבי תוספות, שאני מכנה אותם רשימות "ייחס" [יחוס] שמתאימות לשדכנים. זה שרעייתו של פוגצו'וב עבדה לצדו במהלך שנות חייו - זה פרט חשוב. זה שלאחר מכן היא עבדה אצל רופא שינים, ניחא. אבל ציון הכתובת "ברחוב שיינקין", וציון שמו ומקצועו של אחיינה, הם בעיני פרטים לא רלבנטיים לערך. האם יש חשיבות למידע על איש החינוך פוגצ'וב שהאחיין של רעייתו הוא הצייר מטוסובסקי? זה מוסיף איזה זווית חדשה להערכתו, או פשוט גובל בשמץ של רכילות חברתית? Tmima5 - שיחה 13:26, 24 בדצמבר 2017 (IST)

כן, זה באמת מעט מיותר, אם כי לא מהותי בעיני. נשמע אם משתמש:Aviados מסכים להורדת המידע, אם כן אז נוריד את זה. גילגמש • שיחה 17:06, 24 בדצמבר 2017 (IST)

העובדה שאלמנתו עבדה ברחוב שיינקין אכן אינה חיונית במיוחד, אם כי מנגד היא גם כלל איננה מפריעה. לגבי קשרי משפחה של נשוא הערך עם אישים ידועים אחרים – זה בהחלט ראוי ומקובל. אביעדוס • שיחה 22:41, 24 בדצמבר 2017 (IST)

Tmima5, אני מציע להגיע לנוסח מוסכם לפני מוצ"ש כדי שנוכל להעביר את הערך להצבעה. בסך הכל מדובר בעניני סגנון שוליים בעיני. גילגמש • שיחה 13:54, 25 בדצמבר 2017 (IST)

אני משאירה לאביעדוס את ההחלטה הסופית, גילגמש. השינוי הוא אכן לא ממש מהותי ולא שווה להיכנס לדיון רציני עליו.Tmima5 - שיחה 14:26, 25 בדצמבר 2017 (IST)

מקור

היכן פורסם הראיון? 63.143.193.31 05:19, 21 בינואר 2018 (IST)