שיחה:שעבוד צף

רק חברות?

למיטב ידיעתי, השעבוד הצף מוטל על עוד סוגי תאגידים. למשל, אגודה שיתופית.אודי - שיחה 18:52, 11 ביולי 2010 (IDT)

אכן כן, באשר לאגודה שיתופית, על פי סעיף 59 לפקודת האגודות השיתופיות. אלמוג 19:28, 11 ביולי 2010 (IDT)

כמו כן, לפי ערכים אחרים אני מבין ששעבוד צף=שעבוד שוטף. קיים המושג של "שעבוד שוטף כללי" שמוטל על כל נכסי החברה. האם כל שעבוד צף הוא "שעבוד שוטף כללי" (שש"כ) או שזהו מקרה פרטי של שעבוד צף? לפחות בהקשר של השש"כ כדאי לציין שהוא מתגבש (או משהו בדומה לזה, אינני בקי בשפה המשפטית) לא רק בחדלות פרעון אלא בכל עת שהחברה עושה עסקה החורגת ממסגרת הפעילות העסקית הרגילה שלה ואז היא נדרשת לאישור מהמחזיק בשעבוד עליה.אודי - שיחה 21:47, 11 ביולי 2010 (IDT)

"שעבוד שוטף" ו"שעבוד שוטף כללי" הם בערך סלנג, ואינם מונחים המופיעים בחוק החברות או בפקודה. לפחות המקור הזה טוען שהמדובר במונחים זהים. כמובן שהתגבשות השעבוד תלויה מאוד בתנאיו. אלמוג 00:29, 12 ביולי 2010 (IDT)

הערות

תודה לכותב הערך שטרח ויגע כדי לספק לנו את הערך. עם זאת, כדאי לשפר את הערך בהתאם לנקודות הבאות:

1. הערך מגדיר את השעבוד הצף כמושג בדיני חברות, למרות שלאחר מכן הוא דן בהרחבה בשעבוד צף על יחיד. למרות שבמשפט האנגלי שעבוד צף מוגבל לדיני חברות וכן הוא במשפט הישראלי על פי הרוב בבית המשפט העליון, לא ניתן לאמר שהמושג חל רק על חברות.
2. הפתיח מביא את הציטוט המפורסם של השופט האנגלי על מקור השם "שעבוד צף", תוך ייחוסו לפסק דין ישראלי. ראוי לציין שהדברים נאמרו במקורם על ידי שופט אנגלי.
3. הפתיח כולל הסבר על השם "שעבוד צף" וכן משפט קצר על מטרת השעבוד הצף. אולם כדי לקבל את ההסבר המהותי ששעבוד צף נותן קדימות למקבל השיעבוד על פני מלווה סתם יצטרך הקורא להסיק לבד מקריאה בין השורות של אוסף הפרטים בפרק הישראלי.
4. אין בערך דיון בנימוקים בעד ונגד הכרה בשעבוד צף. מדובר בנושא שדנו בו רבות, מצד אחד אי הצדק שבהעדפת נושה אחד על פני אחרים ומצד שני מתן אפשרות ללוות כספים שאחרת לא יתקבלו.
5. אין בערך כמעט אזכור למשפט משווה. במיוחד אין התייחסות להסתייגות של המשפט בארצות הברית משעבוד צף.
6. הפרק על שעבוד צף על יחיד הוא טכני לגמרי וחסר נשמה. דרוש הסבר של טענות השופטים ולא רק ציון שאלו כתבו כך ואלו כך. ראוי גם לציין את הערתו החשובה של השופט משה גל.
7. בערך כתוב: "ומאז עלתה הדעה כי על פי חוק המשכון ניתן לגבש שעבוד צף על נכסי יחיד." דברים אלו נראים כסותרים את דברי הנשיאה דורית ביניש בבקשה לדיון נוסף. ראוי לתת להם מקור ולסייגם. עדירל - שיחה 02:48, 12 ביולי 2010 (IDT)

1. כיוון שהניסיון להרחיב את המושג "שעבוד צף" על יחיד נכשל, ראוי ביותר להגדיר את המושג כמושג סדיני חברות. דוד שי - שיחה 22:57, 12 ביולי 2010 (IDT)