שיחה:שרית סגל
דיון חשיבות[עריכת קוד מקור]
האם כל מרצה בכיר זכאי לערך?•אור שפירא • א' באב ה'תשע"ג • 11:13, 8 ביולי 2013 (IDT)
- יחד עם אמנון כרמון, יורם הרפז ודוד קורן פיתחה את הגישה השלישית לארגון הידע בחינוך. זה ועוד שני ספרים מצדיקים ערך. Nachum - שיחה 11:44, 8 ביולי 2013 (IDT)
- זו טענה שהתבקשה לגביה הבהרה על ידי ויקיפד אחר ואני מוסיף ומבקש לה מקור. Dvh - שיחה 20:25, 8 ביולי 2013 (IDT)
- ואני יכול לפתח את "הגישה הרביעית בחינוך". השאלה אם הגישה שפיתחה חוללה מהפך בשיטת החינוך, או שזה משהו שנותר בתוך כתלי מכללת לוינסקי ומכון מופ"ת שגם הוא חלק מהמכללה. אם יהיו קישורים לגישה זו ממקורות חיצוניים (בעיקר מחו"ל), אז נדע שמדובר במשהו יותר רציני מגישה מקומית ואזוטרית. --שפ2000 - שיחה 08:52, 9 ביולי 2013 (IDT)
- כמו שפ. אגב, הספרים שלה הם למעשה חוברות. נרו יאיר • שיחה • ב' באב ה'תשע"ג • 21:12, 9 ביולי 2013 (IDT)
- חוללה מהפך בשיטת החינוך- עובדה שהרפז עורך עתון המורים. Nachum - שיחה 10:58, 10 ביולי 2013 (IDT)
- נחום, אתה בדרך כלל מדבר לעניין. המהפך הוא מינוי הרפז לעורך עיתון?! נרו יאיר • שיחה • ג' באב ה'תשע"ג • 11:16, 10 ביולי 2013 (IDT)
- חוללה מהפך בשיטת החינוך- עובדה שהרפז עורך עתון המורים. Nachum - שיחה 10:58, 10 ביולי 2013 (IDT)
- כמו שפ. אגב, הספרים שלה הם למעשה חוברות. נרו יאיר • שיחה • ב' באב ה'תשע"ג • 21:12, 9 ביולי 2013 (IDT)
- ואני יכול לפתח את "הגישה הרביעית בחינוך". השאלה אם הגישה שפיתחה חוללה מהפך בשיטת החינוך, או שזה משהו שנותר בתוך כתלי מכללת לוינסקי ומכון מופ"ת שגם הוא חלק מהמכללה. אם יהיו קישורים לגישה זו ממקורות חיצוניים (בעיקר מחו"ל), אז נדע שמדובר במשהו יותר רציני מגישה מקומית ואזוטרית. --שפ2000 - שיחה 08:52, 9 ביולי 2013 (IDT)
- זו טענה שהתבקשה לגביה הבהרה על ידי ויקיפד אחר ואני מוסיף ומבקש לה מקור. Dvh - שיחה 20:25, 8 ביולי 2013 (IDT)
למהפכה שהיא אחת מפעילותיה יש חשיבות. תודה על המחמאה. Nachum - שיחה 11:55, 10 ביולי 2013 (IDT)
- מהפכה זה ביטוי של תופעה בעלת השפעה רחבה, והיא תמיד מגובה במקורות. --שפ2000 - שיחה 11:59, 10 ביולי 2013 (IDT)
- סלחו לי, אני עדיין לא מבין. איזו מהפכה יש במינוי אדם לעורך עיתון מורים וכיצד הדבר מצביע על חשיבות אישה אחרת, שלא מונתה לעורכת אותו עיתון? נרו יאיר • שיחה • ג' באב ה'תשע"ג • 12:27, 10 ביולי 2013 (IDT)
- במהלך שלושת העשורים האחרונים הולך ומתהווה במחשבת החינוך ובעשייה החינוכית מודל חדש למחשבה ולעשייה בחינוך, נכנה אותו בעקבות אחרים "המודל השלישי" (הרפז, 2008 ). המודל השלישי מבדיל עצמו משני המודלים שקדמו לו – זה המכונה "חינוך ישן" שבו "תוכנית הלימודים במרכז", וזה המכונה "חינוך חדש" שבו "הילד במרכז". המאמר שלהלן מציע הצגה שיטתית של מודל זה, הדגמה וניתוח שלו, ועיון ביקורתי בו. המאמר פורסם בהלכה ומעשה בתכנון לימודים, גיליון 20, 2009, עמ' 202-177
- אוקיי, אז אחד המחברים קורא לתכנית "המודל השלישי". אם אכן היה מדובר במודל בעל משמעות הייתי מצפה שיפורסם באחד מכתבי העת הבולטים לחינוך בעולם, לא בכתב העת של המרכז לתכניות לימודים. יתרה מזו, גם פרסום מאמר בכתב עת בולט אינו אומר בהכרח שהמחבר (שלא לדבר על שלושה מחברים יחד) הוא בעל חשיבות אנציקלופדית. נרו יאיר • שיחה • ג' באב ה'תשע"ג • 13:20, 10 ביולי 2013 (IDT)
- בעל חשיבות אנציקלופדית?-יוחלט כנראה בהצבעה. אולי כדאי להזמין דרך לוח מודעות עוד אנשים לדיון. Nachum - שיחה 15:16, 10 ביולי 2013 (IDT)
- אוקיי, אז אחד המחברים קורא לתכנית "המודל השלישי". אם אכן היה מדובר במודל בעל משמעות הייתי מצפה שיפורסם באחד מכתבי העת הבולטים לחינוך בעולם, לא בכתב העת של המרכז לתכניות לימודים. יתרה מזו, גם פרסום מאמר בכתב עת בולט אינו אומר בהכרח שהמחבר (שלא לדבר על שלושה מחברים יחד) הוא בעל חשיבות אנציקלופדית. נרו יאיר • שיחה • ג' באב ה'תשע"ג • 13:20, 10 ביולי 2013 (IDT)
- במהלך שלושת העשורים האחרונים הולך ומתהווה במחשבת החינוך ובעשייה החינוכית מודל חדש למחשבה ולעשייה בחינוך, נכנה אותו בעקבות אחרים "המודל השלישי" (הרפז, 2008 ). המודל השלישי מבדיל עצמו משני המודלים שקדמו לו – זה המכונה "חינוך ישן" שבו "תוכנית הלימודים במרכז", וזה המכונה "חינוך חדש" שבו "הילד במרכז". המאמר שלהלן מציע הצגה שיטתית של מודל זה, הדגמה וניתוח שלו, ועיון ביקורתי בו. המאמר פורסם בהלכה ומעשה בתכנון לימודים, גיליון 20, 2009, עמ' 202-177
- סלחו לי, אני עדיין לא מבין. איזו מהפכה יש במינוי אדם לעורך עיתון מורים וכיצד הדבר מצביע על חשיבות אישה אחרת, שלא מונתה לעורכת אותו עיתון? נרו יאיר • שיחה • ג' באב ה'תשע"ג • 12:27, 10 ביולי 2013 (IDT)
מכון מופ"ת איננו חלק ממכללת לויסקי, הוא רק ממוקם בקמפוס מכללת לוינסקי. מכון מופ"ת הוא מכון למחקר ולפיתוח מקצועי של סגלי הוראה העוסקים בהכשרה מורים, ופרסומיו שפיטים. המכון הוא מסגרת ייחודית ויחידה מסוגה בארץ ובעולם. הוא פועל להנגשת ידע מחקרי ומידעני לקובעי מדיניות, וחיבור בין מדיניות ומעשה. בעקבות פרסום "הגישה השלישית" שונתה תוכנית הלימוד במכללות להכשרת מורים. ספרים נוספים של המחברת, בהוצאת מכון מופ"ת: "חרדת בחינות" http://www.mofet.macam.ac.il/ktiva/publish/catalog/Pages/theory/634658753961707422.aspx ו"משמעת בכיתה" http://www.mofet.macam.ac.il/ktiva/publish/catalog/Pages/theory/634658753858107705.aspx WILTSMERE1234 - שיחה 15:53, 10 ביולי 2013 (IDT)
- לפי איך שזה מוצג - אזי שרית סגל היא לעולם החינוך, מה שאלברט איינשטיין היה בשנות השלושים לעולם הפיזיקה. תכל'ס דיברתי עם פסיכולוגית חינוכית ועוד כמה "מביני" תורת החינוך, ומעולם הם לא שמעו את שמה. לכתוב תיאוריה זה נחמד. ואולי גם מזכה בערך בויקיפדיה. ומכאן לשיטה חדשה בעולם החינוך - הדרך רבה. --שפ2000 - שיחה 10:42, 11 ביולי 2013 (IDT)
- ואף על פי כן, נוע תנוע--אם אתה אוהב את זה או לא, יש כאן מהפכה. נראה לי שכדאי להזמין עוד מתדיינים לכאן. Nachum - שיחה 16:58, 11 ביולי 2013 (IDT)
- לגליליאו היו הוכחות. --שפ2000 - שיחה 22:37, 11 ביולי 2013 (IDT)
- נחום, לא ניתן להסתפק בהצהרה שלך שהיא יצרה מהפכה. הצהרה כזו, בוודאי כאשר ישנם כאלה המטילים בה ספק, חייבת להיות מגובה במקור חיצוני שתומך בה. לא די בכך שסגל פרסמה והציגה שיטה חינוכית חדשה. יש להראות (שוב, תוך הסתמכות על מקורות חיצוניים), שהשיטה הזו זכתה להכרה כלשהי, התקבלה גם על ידי חוקרים אחרים, התקבלה ויושמה במקומות מסוימים, צוטטה על ידי חוקרים אחרים וכו'. נכון לעכשיו, בהיעדר מקורות כאלה, לא ניתן יהיה להשאיר את הערך. Lostam - שיחה 14:34, 14 ביולי 2013 (IDT)
- נחום, ערכתי מעט את הערך, וניסיתי להבהיר כמה מהמשפטים. בכל אופן, לא הכול ברור כאן. אשמח אם תסביר, ואם תציג קישורים שיעידו על המהפך שהיא חוללה בגישה החינוכית. אלדד • שיחה 19:19, 14 ביולי 2013 (IDT)
- נחום, לא ניתן להסתפק בהצהרה שלך שהיא יצרה מהפכה. הצהרה כזו, בוודאי כאשר ישנם כאלה המטילים בה ספק, חייבת להיות מגובה במקור חיצוני שתומך בה. לא די בכך שסגל פרסמה והציגה שיטה חינוכית חדשה. יש להראות (שוב, תוך הסתמכות על מקורות חיצוניים), שהשיטה הזו זכתה להכרה כלשהי, התקבלה גם על ידי חוקרים אחרים, התקבלה ויושמה במקומות מסוימים, צוטטה על ידי חוקרים אחרים וכו'. נכון לעכשיו, בהיעדר מקורות כאלה, לא ניתן יהיה להשאיר את הערך. Lostam - שיחה 14:34, 14 ביולי 2013 (IDT)
- לגליליאו היו הוכחות. --שפ2000 - שיחה 22:37, 11 ביולי 2013 (IDT)
- ואף על פי כן, נוע תנוע--אם אתה אוהב את זה או לא, יש כאן מהפכה. נראה לי שכדאי להזמין עוד מתדיינים לכאן. Nachum - שיחה 16:58, 11 ביולי 2013 (IDT)
- לפי איך שזה מוצג - אזי שרית סגל היא לעולם החינוך, מה שאלברט איינשטיין היה בשנות השלושים לעולם הפיזיקה. תכל'ס דיברתי עם פסיכולוגית חינוכית ועוד כמה "מביני" תורת החינוך, ומעולם הם לא שמעו את שמה. לכתוב תיאוריה זה נחמד. ואולי גם מזכה בערך בויקיפדיה. ומכאן לשיטה חדשה בעולם החינוך - הדרך רבה. --שפ2000 - שיחה 10:42, 11 ביולי 2013 (IDT)
בעקבות גישה זו, שהלמה את המלצות ועדת דברת, כך כתוב בערך. אני מציע להזמין עוד מתדיינים, לערוך הצבעה ואז להחליט. Nachum - שיחה 11:05, 15 ביולי 2013 (IDT)
- השבוע שהוקצב לדיון החשיבות הסתיים. נחום, למרות מס' בקשות, לא הבאמת כל מקור לטענתך שמדובר על גישה שיצרה מהפכה, או אפילו על גישה שהתקבלה על ידי חוקרים אחרים או קנתה לה אחיזה כלשהי במחקר או ביישומה בפועל. במצב דברים זה נותרנו עם ערך שלא ברורה מתוכנו חשיבותו האנציקלופדית. מחקתי את הערך. Lostam - שיחה 12:56, 15 ביולי 2013 (IDT)
יצירת הערך מחדש[עריכת קוד מקור]
הערך נמחק בעבר לאחר שלא הובהרה חשיבותו, הוא לא הועמד למחיקה בהצבעה כך שאין בעיה עם עצם השחזור. האם מישהו מהדנים בו בעבר בדף זה, יכול לבדוק אם חל שיפור משמעותי בחשיבותה של נשואת הערך? ביקורת - שיחה 22:27, 7 בפברואר 2015 (IST)
לא ראיתי את הערך הקודם, כך שיש לי קושי להתייחס אליו, ולכן גם להשוואה או לשיפור בחשיבותה של נשואת הערך. כתבתי את הערך הזה (אינני נשואת הערך, וגם לא כתבתי בתשלום), ולכן אבקש להתייחס אליו כפי שכתוב. ההשוואה היחידה הרלוונטית היא לערכים אחרים. לפי כל קריטריון שראיתי, הערך ראוי ובעל חשיבות להיכלל בויקיפדיה: מבחינת מספר הספרים והמאמרים שכתבה, הפירסום הנרחב מאוד בתקשורת, והפעילות המחקרית הבינלאומית. נשואת הערך היא מהפסיכולוגים המובילים בתחום חרדה וחרדת בחינות בארץ (כדאי לשים לב למספר ההופעות בתקשורת בתחום זה, ולמספר הערכים בויקיפדיה ששמה מקושר אליהם), וגם בעולם (כשהנורבגים חיפשו מומחה בתחום אחרי האסון שפקד אותם- פנו אליה). תודה קונטיקי - שיחה 18:13, 8 בפברואר 2015 (IST)