שיחה:תאגיד רב-לאומי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הסרתי את הפסקה:" לעתים קרובות, ובמידה הולכת וגוברת בשנים האחרונות, מבוצע הייצור בהתאם לחוזים זמניים לייצור עם תאגידים או תאגידים רב-לאומיים ברחבי העולם, שלתאגיד המזמין אין בעלות או אפילו חלק בבעלות בהם. כך, לדוגמה, ישנם מצבים בהם מוצרים מסוימים של תאגיד רב-לאומי מיוצרים באופן מלא על–ידי יצרנים אחרים, כשאף רכיב במוצר, כולל אריזתו הסופית, אינו מבוצע על–ידי התאגיד המשווק." פסקה זו עוסקת בתאגיד וירטואלי, שיכול להיות מקומי או רב-לאומי. אין לה רלבנטיות לתאגיד רב-לאומי דווקא. דוד שי 18:58, 6 ספטמבר 2005 (UTC)

דווקא יש לה, לכל הפחות ברוב המכריע של המקרים. ביזור הייצור אופייני לחברות רב-לאומיות בגלל סוגיית הובלת חומרי גלם ועלויות עבודה. אמנם ייתכן מקרה שבו יהיה ביזור ייצור של חברה שאינה רב לאומית, אך זהו מאפיין בולט למדי של חברות רב-לאומיות. אורי 22:38, 6 ספטמבר 2005 (UTC)
עניין הביזור מתואר בערך, בפסקה השנייה שלו. פסקה זו אינה עוסקת בביזור אלא בצורת ההתקשרות עם קבלני משנה, וזו, כפי שאמרתי, אינה ייחודית דווקא לרב-לאומיות. דוד שי 05:25, 7 ספטמבר 2005 (UTC)
כדאי אולי להעביר את הפסקה, כקצרמר, לערך תאגיד וירטואלי, וכאן לציין שהביזור וקבלנות המשנה של רבים מהתאגידים הרב-לאומיים גורמים שהם יתפקדו כוירטואלים ויעסקו למעשה רק בפרסום ומיתוג - זה בכל זאת מאפיין בולט שלהם. נדב 05:58, 7 ספטמבר 2005 (UTC)

דוד, "אינה ייחודית דווקא" אין משמעותו שאין לאזכר את זה בערך, שכן זה מאפיין המופיע במקרים רבים. אולי צריך פשוט להשמיט את ייחוס הייחודיות לתופעה? אורי 06:47, 7 ספטמבר 2005 (UTC)


  • מה קרה לגרסאות הקודמות של ערך זה?
  • מדוע ירדה הפסקה של מעבר תאגידים רב לאומיים והמעבר שלהם לשיווק?
  • ממתי מונופסון הינו סמל של ביזור?
  • אם אורי לא מבין פסקאות, כדאי לשאול לפני שמוחקים. תרבות אינה פוליטיקה.
  • הדגש על העברות הון אינו מקרי. במצב שבו תנועות הון מותרות, הדבר הקובע הוא יתרון מוחלט ולא יתרון יחסי - בדיוק הפוך ממה שנכתב בערך.
  • חלק ניכר מהביקורת על תאגידים הינו על דבר ריכוזי שמקודם על ידי אידאולוגיה שכיביכול מאמינה בביזור.
  • יש עוד כמה סיבות למעבר לעולם השלישי - בין היתר חוקים להגנה על הסביבה, או הכנסה של השפעות חיצוניות - יותר משתלם לזהם ולא לשלם.
  • בערכים אחרים, אמרו לי שבמקום למתוח ביקרות כדאי שאבצע עריכה ותיקון. מה הטעם בכך אם הגרסאות נמחקות?

האזרח דרור 21:27, 12 ספטמבר 2005 (UTC)

  1. לא היו. ייתכן ואתה מתכוון למשתמש:80.178.116.242 שהחליט משום מה לכתוב את הערך בתוך הקטגוריה ולא כערך.
  2. היא לא ירדה. היא צומצמה לממדים הנכונים.
  3. "ממתי מונופסון הינו סמל של ביזור?" -- ביזור יצור רכיבים הוא לרוב לא מונופסוני.
  4. ואולי במקום להעיר הערות אד הומינם תכתוב את הערך על אנטי-גלובליזציה?
  5. "הדגש על העברות הון אינו מקרי. במצב שבו תנועות הון מותרות, הדבר הקובע הוא יתרון מוחלט ולא יתרון יחסי - בדיוק הפוך ממה שנכתב בערך" -- א) ב"ערך" שכתבת אין דגש על העברות הון. הנ"ל מוזכר פעמיים בלבד -- בכותרת ופעם אחת באופן סתמי בטקסט. ב) ב"ערך" אתה מבחין בין הון לסחר -- זו הבחנה שגויה. הון הוא סוג של סחורה והעברת הון היא סוג של סחר. ג) אין קשר בין חירות העברת ההון ליתרון יחסי.
  6. "חלק ניכר מהביקורת על תאגידים הינו על דבר ריכוזי שמקודם על ידי אידאולוגיה שכיביכול מאמינה בביזור" -- מקומה של הביקורת אינו כאן אלא במסגרת הערך אנטי גלובליזציה.
  7. "יש עוד כמה סיבות למעבר לעולם השלישי - בין היתר חוקים להגנה על הסביבה, או הכנסה של השפעות חיצוניות - יותר משתלם לזהם ולא לשלם." כנ"ל.
  8. "בערכים אחרים, אמרו לי שבמקום למתוח ביקרות כדאי שאבצע עריכה ותיקון. מה הטעם בכך אם הגרסאות נמחקות?" א) כתוב את הערך במקום הנכון. ב) כתוב את הדברים הנכונים בערך הנכון. הערך מתאר דבר כלשהו, ומביא על קצה המזלג טיעונים כאלו ואחרים המוטחים בדבר, עם הפנייה למקום בו יובאו אלו בהרחבה. שם המקום להרחיב. אורי 00:52, 13 ספטמבר 2005 (UTC)

תאגיד בינלאומי[עריכת קוד מקור]

מה ההבדל בין השם הנ"ל לשם הערך? בינלאומי הוא יותר נפוץ, אלא אם כן יש הבדל בין המושגים. Yonidebest Ω Talk 22:07, 18 נובמבר 2005 (UTC)