שיחה:תוך כדי דיבור

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לדעתי פשוט שתוכ"ד הוא דווקא בדיבור, אבל למשל אדם שנטל מים אחרונים לא יכול לחזור בו תוכ"ד ולומר שהוא לא רוצה להסיח דעתו מהסעודה, וכיו"ב. טישיו - שיחה 07:04, 6 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

עם זאת מצאנו מעשה בתוכ"ד של דיבור (רצח תוכ"ד להתראה), וכן דיבור בתכ"ד של מעשה (ברכת הראיה תוכ"ד לברקים ורעמים). אני-ואתהשיחה 14:06, 6 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
בשני האחרונים מדובר סתם בפרק זמן מסוים, ויתכן שלא מדובר ב"סיבה" אלא ב"סימן" וצ"ע טישיו - שיחה 15:28, 6 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
לדעתי מדובר בדין אחד שמתפרט לכמה מקרים, היות ולענ"ד הדעה של 'אומדנא' היא הדעה העיקרית בנושא, והשורש הכללי הוא שהתורה הגדירה שהפסקה קצרה אינה הפסק בין שתי פעולות, בין בדיבור בין במעשה. אם לדעתך מדובר בשני דינים, לא אכנס לדיון על כך. נת- ה- - שיחה 15:55, 6 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
ראה במחלוקת הראשונים שהובאה בערך בקשר לטעם הדבר, ובדוק אם היא מתאימה עם דבריך. טישיו - שיחה 16:04, 6 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
כתבתי שלענ"ד השיטה הסוברת שתוך כדי דיבור נובע מאומדנא, היא העיקרית מבין השניים. נת- ה- - שיחה 16:08, 6 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
גםלפי שיטה זו, היא אומדנא בדעת האדם עצמו שתוך כדי דיבור הוא עדיין אינו גמור בדעתו וכו', אבל דין תוך כדי דיבור בהתראה קשור לכך שלא נוכל לומר שמא שכח בין ההתראה למעשה, ולכן זה לא שייך לגדר זה כלל. --טישיו - שיחה 22:26, 6 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

לדעתי עדיף חזרה תוך כדי דיבור, כיוון שהדגש הוא על אפשרות החזרה. נת- ה- - שיחה 13:39, 6 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

לדעתי זה לא כדאי, גם בגלל שזה מונח הרבה פחות שגור, וגם בגלל שהערך לא עוסק רק בחזרה אלא גם בהוספה (ואפשר להרחיב לעוד דינים נוספים שאינם קשורים לחזרה). אם השם הנוכחי בעייתי, אז אפשר תוך כדי דיבור כדיבור דמי. אני-ואתהשיחה 14:03, 6 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
אתה צודק, בייחוד לאור המשמעות של תוך כדי דיבור בין התראה למעשה, שישאר כפי שהוא עכשיו. נת- ה- - שיחה 14:13, 6 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

אולי זאת רק אני[עריכת קוד מקור]

אבל המשמעות בשני המשפטים האחרונים בפתיח אמורה להיות הפוכה, לא? --ענבל • ג' בסיוון ה'תשע"א • 02:05, 5 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]

לא מבין מה הבעיה. אשמח אם תפרטי. --בברכה, טישיו - שיחה 06:00, 5 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
"דוגמה לדין השני הוא היא אדם שקיבל התראה שלא לעבור עבירה אך עבר עליה בפרק זמן זה של "תוך כדי דיבור", במקרה זה נחשב האדם שעבר על ההתראה שקיבל. אך אם האדם עשה את העברה לאחר פרק הזמן של "תוך כדי דיבור", אין זה נחשב שעבר על ההתראה שקיבל." לא אמור להיות כתוב שאם האדם עבר על ההתראה בפרק זמן של "תוך כדי דיבור", אין זה נחשב שעבר על ההתראה שקיבל, ואם עבר עליה לאחר פרק זמן של "תוך כדי דיבור", זה כן נחשב שעבר עליה? --ענבל • ג' בסיוון ה'תשע"א • 11:18, 5 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
אין טעות. רק במשך הזמן של תוך כדי דיבור, אנו בטוחים שהאדם זוכר במאה אחוז את מה שאמרו לו, ולמרות זאת הוא עבר על ההתראה, ולכן הוא חייב מיתה. --בברכה, טישיו - שיחה 21:33, 5 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
אוקיי. אם כך, כדאי להוסיף את המידע הזה כדי להבהיר את הכוונה. זה לא משהו שקל להבין לבד. --ענבל • ד' בסיוון ה'תשע"א • 22:58, 5 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
בוצע בוצעבברכה, טישיו - שיחה 00:47, 6 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]

משוב מ-4 במאי 2016[עריכת קוד מקור]

ישנה סתירה בדבריכם בדין משיב הרוח ומוריד הגשם. מתחילה כתבתם שאם אמר משיב הרוח ומוריד הגשם ספק אם יכול לחזור בו תוך כדי דיבור ולומר מוריד הטל. ובהמשך כתבתם שאם אמר משיב הרוח אינו מועיל לומר מוריד הטל אפילו תוך כדי דיבור. וזו לכאורה טעות שרק אם סיים גם ואמר מוריד הגשם בזה לא מועיל להוסיף תוך כדי דיבור מוריד הטל, אבל אם אמר משיב הרוח ומוריד הטל- יצא. עיין לוח ארץ ישראל להגרי"מ טוקוצינסקי זצ"ל. 212.76.106.160 20:50, 4 במאי 2016 (IDT) אנני יודע על איזו תרומה מדובר ואיני מתחייב באיזו תרומה כל שהיא.[תגובה]

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בתוך כדי דיבור שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 10:24, 17 באוקטובר 2022 (IDT)[תגובה]