שיחה:תורה מן השמים

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שיפור הערך[עריכת קוד מקור]

דניאל, מדוע אתה לא מסכים עם השינוי שלי בפתיח, ציינתי עובדות מפתח מקובלות, ומדוע אתה מכנה זאת טפל ועילג, שכחתי משהו? טיפוסי - שיחה 14:52, 21 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

טפל כי האמצעי הטכני דרכו נעשה הדבר אינו מהותי לפתיח. יש לו מקום בגוף הערך. עילג משום הניסוח והתקלדות. דניאל ב. 15:01, 21 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
תקלדות קורות לכל אחד מאיתנו, ניסוח יכול לשפר כל אחד מאתנו, לגבי מה מהותי לפתיח, אני מקווה דבר זה יתברר בהמשך בלהט הדיונים, ולגופו של עניין, מה שברור על פי המסורת היהודית הוא, שהתורה נמסרה על ידי משה המקראי, שכתב שנים עשר ספרים כאלו, לפני מותו ומסרן ל12 שבטי ישראל, והם נראו בדיוק כפי שמכיר כל מי שמבקר בבית הכנסת בימים שיש בהם קריאת התורה, דבר נוסף ברור וגם זה על פי עיקרי האמונה היהודית, שמשה לא כתב אות אחת מדעתו, אלא רק מה שנצטווה לכתוב מפיו של הקב"ה, כפי שהרמב"ן מבאר בהקדמתו לתורה, כעת ישנן דיעות לגבי האם תורה חתומה ניתנה או מגילות מגילות ניתנה, והמסתעף, כמו כן יש חומר רב בעניין מאמר חז"ל הידוע שהתורה נכתבה תתקע"ד דורות לפני בריאת העולם, וביאורים על זה, אני מציע ליודעי ספר מבינינו, כמו בנילה פאדס גוונא ואחרים, לעבוד על הערך, ולהפוך אותו לקריא, מובן, ונייטרלי. תודה על ההאזנה. טיפוסי - שיחה 15:10, 21 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
דע כי אין דבר שאינו מן השמים ובעצם הכל מן השמים ולכבודו של הבורא נברא. אם כן מהו עיקר אמונתנו "שתורה ניתנה מן השמים"? בכדי להבין תצטרך להסביר מונח אחר "שכינה מדברת עמו". הבורא אינו יכול להתגשם וכולם שלוחים המתגשמים על פי רצונו, ועל כן אם ברצונו של הבורא בתקשורת ישירה ולא על ידי שלוחיו המתגשמים יקרא הדיבור "מן השמים" היות ואינו גשמי. ובעצם שהתורה רוצה לומר שהדבר גשמי קוראת לו "מן האדמה", כמו שהאדם נוצר מן האדמה = גשמי. כאשי - שיחה 20:19, 28 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

כתוב בערך כי:

"העמדה המקובלת היום בנושא מסירת התורה בקרב ציבור היהודים המסורתיים (חרדים כדתיים לאומיים) היא שהתורה, כפי שהיא מוכרת לנו בימים אלו, באופן מלא, בנוסחה ובתוכנה, נמסרה למשה רבינו כחלק ממעמד הר סיני, בזמן שהותו בהר, מידי האלוהים"

אולם אני מכיר כמה דתיים לאומיים שכלל לא סבורים כך. יש שסבורים שמשה כתב בעצמו את התורה, יש שסבורים כדעת ביקורת המקרא, זה ממש לא משנה, מה שמשנה זה - היש תימוכין לכתוב? הנעשה סקר בקרב אותו "ציבור"? אם כן - נא להביא נתונים סטטיסטיים אמינים, אם לא, לנסח אחרת. יוסאריאןשיחה 14:57, 21 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

ולאחר עיון בכל הערך, זה בהחלט לא החלק הבעייתי ביותר - הרחבתי את ההסבר לתבנית השכתוב והצבתי תבנית הבהרת חשיבות (האם זהו מושג שיש עליו מידע מחקרי בכלל, אולי כבר כתוב בערך אחר, נניח התורה). 14:59, 21 בדצמבר 2010 (IST)

מאד ייתכן שישנם אנשים שחזותם דתית, שמאמצים דעות כפרניות, לפיכך הערתך נכונה, יש לשנות לפי המסורת היהודית, וכדומה, שהמקורות לכך רבים מאד. לגבי הבהרת חשיבות, מן הסתם החשיבות תובהר היטב, כמו כן יש להניח שבמקביל הצבעת מחיקה תיפתח. טיפוסי - שיחה 15:02, 21 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
גם אני מכיר יהודים דתיים (למשל בוויקיפדיה) שלא מאמינים שהמעמד בהכרח התרחש ונוטים לגישה פרשנית יותר. הם יהודים דתיים לגיטימיים לא פחות ממך טיפוסי וגם הם פועלים על פי המסורת. דניאל ב. 15:04, 21 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
איש באמונתו יחיה, או במילים אחרות צדיק באמונתו יחיה. ואגב תוכל לשאול אותם דתיים לגיטימיים בעיניך, איך הם מפרשנים את דברי חז"ל "ואלו שאין להם חלק לעולם הבא: האומר... אין תורה מן השמים" (משנה סנהדרין, צ ע"א) טיפוסי - שיחה 15:12, 21 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
הצבתי תבנית מקור, אבל זה די מיותר - אולי שמישהו פשוט ישנה לניסוח המתאים. יוסאריאןשיחה 15:10, 23 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

טיפוסי, אפשר לשאול אותך שאלה? אם לדעתך הערך מתאר בצורה נכונה את המושג, למה הגמרא נזקקה להסביר מי כתב את שמונת הפסוקים האחרונים? למה לא לומר שהם ירדו מסיני? למה משה כותב בדמע? (ממתי משה כותב) למה יהושע? ישרון - מה המצב? 15:54, 21 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

סליחה על הפלישה אבל התשובה פשוטה. "תורה מן השמים" אין הכוונה שהאלוקים הגיש למשה קלף ועליו כתובה התורה, אלא הפירוש שהיא הוכתבה בנבואה מהאלוקים בעצמו. שמונת הפסוקים האחרונים מדברים על מיתת משה, והמפרשים נחלקו אם האלוקים הכתיב את הפסוקים הללו למשה - צמוד למיתתו (ולכן משה דומע, על הסתלקותו מהעולם שתתרחש בעוד שבריר שניה) או ליהושע. אין לנושא הזה שום קשר לעצם האמונה שהאלוקים הכתיב את כל התורה. צפניה - שיחה 13:19, 23 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
אני חושב שהערך מסביר את המושג בצורה חלקית ולא נכונה, גם לא ע"פ היהדות האורתודוכסית. כפי שהביא טיפוסי העמדה חשובה, ("ואלו שאין להם חלק לעולם הבא: האומר... אין תורה מן השמים") אבל הערך מציג אותה בצורה מעוותת ותמוהה לחלוטין. ישרון - מה המצב? 14:07, 22 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

יש להפריד בין ויכוח על פרטים בערך לבין דיון חשיבות. החשיבות קיימת, ובמושג זה אכן מאמין רובו הגדול של הציבור הדתי (לא משנה כרגע אם 70 או 90 אחוזים). נרו יאירשיחה • ט"ו בטבת ה'תשע"א • 12:04, 22 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

זה לא דיון חשיבות. מי שרוצה להבהיר חשיבות צריך לעשות זאת בתת כותרת חדשה (לדעתי יש חשיבות). דניאל ב. 12:06, 22 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
אני לא חושב שיש צורך בכותרת מיוחדת. נרו יאירשיחה • ט"ו בטבת ה'תשע"א • 13:42, 22 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
לא כותרת מיוחדת, כותרת נפרדת. הדיון הזה עוסק בתוכן הערך. אין לערב בו דיון חשיבות כשם שאין לערב בו דיון על תפוזים. דניאל ב. 13:46, 22 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
ישרון, אם לא מובן לך משהו בערך, נמק וכמקובל, לגבי שאלתך, היא לא מובנת, האם אתה שואל את שאלת הגמרא, או אולי אתה מקשה על הגמרא, נמק גם בזה. טיפוסי - שיחה 14:37, 22 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

מושג מקובל יהדות, אבל אני אשמח אם יימחק כקצרמר לשכתוב. אני-ואתהשיחה 16:24, 22 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

מצד הדיון במקור התורה, מדובר בכפילות מול הפרק על חיבור התורה בערך תורה. מצד הדיון במקור התורה שבעל פה, מדובר בכפילות מול הפרק מסורת מול חידוש בתורה שבעל פה בערך תורה שבעל פה. מה מעבר? Fades - שיחה 23:33, 22 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
הערך משתפר והולך, ומקבל צבע, מדובר בפסגת האמונה היהודית, כפי שניתן לראות במקורות שהובאו בערך עד כה, מדובר בהחלט באחד הערכים החשובים בתחום ערכי היהדות בויקיפדיה העברית. טיפוסי - שו"ת 01:27, 23 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

לשון הרמב"ם בהקדמתו לפרק חלק במסכת סנהדרין בפירוש המשניות להרמב"ם:

היסוד השמיני היות התורה מן השמים. והוא שנאמין כי כל התורה הזאת הנתונה ע"י משה רבנו ע"ה, שהיא כולה מפי הגבורה. כלומר, שהגיעה אליו כולה מאת ה' יתברך, בעניין שנקרא על דרך השאלה "דיבור". ואין ידוע היאך הגיע, אלא היה משה ע"ה שהגיע לו, וכי הוא היה כמו סופר, שקוראים לו והוא כותב כל מאורעות הימים, הסיפורים והמצוות. ולפיכך נקרא "מחוקק". ואין הפרש בין "ובני חם כוש ומצרים" "ושם אשתו מהטבאל" "ותמנע היתה פלגש" ובין "אנכי ה' אלקיך" ו"שמע ישראל". כי הכל מפי הגבורה, והכל תורת ה' תמימה טהורה וקדושה אמת.

וזה שאומר שכמו אלה הפסוקים והסיפורים משה סיפרם מדעתו, הנה הוא אצל חכמינו ונביאינו כופר ומגלה פנים יותר מכל הכופרים. לפי שחשב שיש בתורה לב וקליפה, ושאלה דברי הימים והסיפורים אין תועלת בהם, ושהם מאת משה רבנו ע"ה.

וזהו עניין (סנהדרין צ) "אין תורה מן השמים". אמרו חכמים ז"ל, הוא המאמין שכל התורה מפי הגבורה, חוץ מן הפסוק הזה, שלא אמרו הקב"ה אלא משה מפי עצמו. וזה "כי דבר ה' בזה". השם יתברך ויתעלה ממאמר הכופרים. אלא: כל דיבור ודיבור מן התורה יש בהן חכמות ופלאים למי שמבין אותם, ולא הושגה תכלית חכמתם, ארוכה מארץ מידה ורחבה מני ים. ואין לאיש אלא להלך בעקבות דוד משיח לאלוקי יעקב, שהתפלל "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך" (תהלים קיט).

וכמו כן פירוש התורה המקובל גם כן מפי הגבורה. וזה שאנו עושים היום מתבנית הסוכה ולולב ושופר וציצית ותפילין וזולתם, הוא בעצמו התבנית אשר אמר השם יתברך למשה, והוא אמר לנו והוא נאמן בשליחותו. והמאמר המורה על היסוד הזה, הוא מה שנאמר (במדבר טז) "ויאמר משה בזאת תדעון כי ה' שלחני לעשות כל המעשים האלה כי לא מלבי".

היסוד התשיעי ההעתק, והוא כי התורה הזאת מועתקת מאת הבורא השם יתברך לא מזולתו. ועליה אין להוסיף וממנה אין לגרוע לא בתורה שבכתב ולא בתורה שבעל פה. שנאמר "לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו". וכבר ביארנו מה שצריך לבאר ביסוד זה בפתיחת זה החיבור. טיפוסי - שו"ת 20:28, 22 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

אין שחר לטענה שעל פי המסורת היהודית, קיים שינוי בסוג האותיות בה נכתבה התורה על ידי משה, לבין מה שיש בידינו היום, מדובר בהשערות פרועות של חוקרים מסוימים, שהיהדות על מקורותיה ומסורותיה דוחה אותן מכל וכל, יש להקפיד לא להיגרר בערך למיתוס זה ועוד בשם היהדות. טיפוסי - שו"ת 00:59, 23 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

הנושא שנוי במחלוקת תנאים ואמוראים. לפי התנא רבי יוסי, למשל, התורה ניתנה בכתב העברי הקדום (ראה בבלי סנהדרין כא,ב-כב,א) ואפילו לוחות הברית שקיבל משה נכתבו בכתב העברי הקדום (ראה ירושלמי מגילה פרק א' הלכה ט'), ועזרא החליף את הכתב. בנילה - שיחה 12:31, 24 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
נאמרו בדבר ביאורים שונים, עם זאת הערתך ראויה, ואכמ"ל. טיפוסי - שו"ת 21:16, 1 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

שמונה הפסוקים האחרונים[עריכת קוד מקור]

נושא זה דורש פסקה נפרדת, וכך עשיתי, יש להרחיב עוד את האפיקים בעניין זה, בהמשך. טיפוסי - שו"ת 01:26, 23 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

הפירוש של מפרשי המקרא פשוט. "תורה מן השמים" אין הכוונה שהאלוקים הגיש למשה קלף ועליו כתובה התורה, אלא הפירוש שהיא הוכתבה בנבואה מהאלוקים בעצמו. שמונת הפסוקים האחרונים מדברים על מיתת משה, והמפרשים נחלקו אם האלוקים הכתיב את הפסוקים הללו למשה - צמוד למיתתו (ולכן משה דומע, על הסתלקותו מהעולם שתתרחש בעוד שבריר שניה) או ליהושע. אין לנושא הזה שום קשר לעצם האמונה שהאלוקים הכתיב את כל התורה. צפניה - שיחה 13:19, 23 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
אתה צודק בעיקרון, עם זאת, מן הראוי להקדיש פסקה לנושא זה שנקשר רבות לדיונים אודות תורה מן השמים, ולהבהיר את הדברים כראוי, אגב, יש לעמוד על ההבדל שבין משה אדון הנביאים, שדיבר ד' איתו פנים בפנים, (ובאספקלריא המאירה) לבין שאר הנביאים, והקשר למחלוקת זו. טיפוסי - שו"ת 13:24, 23 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

הערך לא בא להסביר מי טבל את הקולמוס בדיו וכתב את התורה אלא מהו מקור התורה. דיונים בדבר זהות האנשים שמלאו את התפקיד הטכני לא קשורים לערך זה, שתפקידו להסביר את אחד מ13 עיקרי האמונה. ישרון - מה המצב? 15:14, 23 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

כשעוסקים בעניין זה, לא ניתן להפריד בין מי שעל פי המסורת קיבל את התורה מהקב"ה בכבודו ובעצמו, וגם כתב מפיו מלה במילה את התורה שבכתב, ומסרה לעם ישראל, על דרך זה נסובים כל המקורות העוסקים בהשקפה זו. טיפוסי - שו"ת 15:22, 23 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
בוודאי שכן. יש שתי שאלות: 1. מי כתב בפועל את התורה - ולכך יש הרבה הרבה תשובות - מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש - אז הוא כתב את התורה בחידוש שלו. אבל השאלה הזו לא קשורה לערך.
2. מה מקור התורה שנכתבה בפועל בבני האדם- בני האדם או ה'. שאלה זו נענית במילים "תורה מן השמים". ישרון - מה המצב? 15:31, 23 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
האם בשאלתך הראשונה אתה מתכוון להשוות בין ספר תורה, לבין חידושיך על הגמרא? והנה גם אתה כותב את התורה, איפה הפרופורציה? אלא שאכן את המדרש ההוא צריך להביא ולהרחיב במה שנאמר עליו, לגבי שאלתך השניה, באנו לכאן כדי להרחיב את הידע, ולא לקמץ בה, ההיגד תורה מן השמים כוללת בדיוק מה שמובא במקורות על עיקר אמונה יהודית זו. טיפוסי - שו"ת 15:48, 23 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
הטענה במשפט הפתיחה שאחד מעיקרי האמונה היהודית הוא ש"לפני פטירתו העלה אותה על הכתב ומסרה לשבטי ישראל" - תמוה ביותר. אני-ואתהשיחה 16:06, 23 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
תוקן, (בטרם קריאת הערתך). טיפוסי - שו"ת 16:09, 23 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

הסיבה שהמקורות היהודיים מדגישים את כתיבת התורה בידי משה היא שהתורה לא סתם ניתנה מן השמיים בצורת ספר כתוב וחתום, אלא נכתבה בנבואה. אלא שנבואה זו, בשונה משאר ספרי הנביאים, נכתבה על ידי האיש הענו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה, שדוקא הוא יכל לכתוב את התורה, ובכל זאת תהיה תורה אלהית. אחד מעיקרי האמונה של הרמב"ם, המבואר בהקדמתו לפרק חלק, היא שמשה הוא אדון כל הנביאים. Fades - שיחה 16:29, 23 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

אבל זה לא משנה. בערך על העיקר שמשה הוא אדון כל הנביאים אפשר לכתוב על משה. ישרון - מה המצב? 16:43, 23 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
איך שכחנו שעל פי המקרא והמסורת היהודית, משה היה זה שעלה השמימה לקבל את התורה. טיפוסי - שו"ת 19:19, 23 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
לא שכחנו, אבל נושא הערך הוא לא "מי עלה השמימה?" אלא "מי שכתב את התורה, האם הוא המציא?" ישרון - מה המצב? 19:45, 23 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
נקבת בפרט חשוב מנושא הערך, אבל יש עוד פרטים חשובים, כמו "מי הוריד את התורה מהשמים" או "מי נבחר למשימה ההיסטורית לכתוב את תורת האלוהים לאנושות" או "מי שלא המציא את התורה, האם הוא גם כתב", בוא נזכור, זה ערך באנציקלופדיה, ולא מילון מונחים, הגם שאיננו בטוח גם בקשר למילון, במשפט אחר 'תורה מן השמים' זהו נושא רחב מאד, שיש לו יותר ממובן צר קצרצר אחד, וככזה יש להתייחס אליו. טיפוסי - שו"ת 19:53, 23 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

הורדת ספר תורה מ'ראו גם'[עריכת קוד מקור]

"אפילו אמר 'כל התורה כולה מן השמים חוץ מדקדוק זה, מקל וחומר זה, מגזרה שוה זו.' - זה הוא כי דבר ה' בזה" המושג תורה מן השמים לא מתייחס ספציפית לספר תורה, ואפילו לא ספציפית לתורה. לכן אין קשר לספר תורה יותר מקל וחומר. ישרון - מה המצב? 15:38, 23 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

מבחינת התורה שבכתב מדובר אך ורק על התורה כפי שאנחנו מכירים את ספר התורה, בקרוב יתווספו מקורות נוספים שירחיבו בעניין, אין שום הגיון בהשמטת הערך ספר תורה מראו גם, עם כל הכבוד. טיפוסי - שו"ת 15:42, 23 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
אפשר לעשות עשרים ראו גם, אבל יש להימנע מאלו שלא קשורים בקשר ישיר לסוגייה. ישרון - מה המצב? 15:47, 23 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
בוא נשמע דעות נוספות, האם יש או אין קשר ישיר בין ספר תורה, לתורה מן השמים. טיפוסי - שו"ת 15:50, 23 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
מסכים עם ישרון. נרו יאירשיחה • ט"ז בטבת ה'תשע"א • 16:11, 23 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
הקשר באמת עקיף, ואגב תורה שבכתב כוללת גם את ספרי הנ"ך, שגם ליחס אליהם צריך להתייחס בערך. אני הייתי מוריד את "תורה" שמוזכר לא אחת בערך, ואת "ספר תורה", שהקשר שלו עקיף, ושם במקומם את בל תוסיף ובל תגרע. ‏DGtal15:54, 23 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
לא חשבתי על זה הרבה, אבל בל תוסיף מוזכר ברמבם בעיקר ההעתק (תורה מן השמיים) כך שיש טעם רב בדברי DGTAL. ישרון - מה המצב? 16:15, 23 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

תבנית עריכה[עריכת קוד מקור]

בתבנית מועלות טענות שונות, שלדעתי כולן שגויות, הערך מציג את האמונה היהודית בדבר "תורה מן השמים" וככזה באופן טבעי הוא מציין את דברי חז"ל, והוגים יהודים חשובים מתקופות שונות, כאשר אף לא אחד מהם היא מהתקופה בה החלו לקרוא ליהודים אדוקים בדתם בשם "חרדים", עם זאת, ככל שיש מקום להשלים או להוסיף פסקה שתציג ביקורות לאמונה זו, הרי שניתן לעשות זאת ללא כל קושי, ואף על ידי הצבת תבנית "להשלים" בפסקה האמורה, מכאן ועד להצבת תבנית עם נאום שאין לו שחר בראש הערך הדרך ארוכה, לפיכך אני מבקש מהאנונימי שהציב את התבנית, לנמק אותה, ולא, היא תוסר כעבור שבוע. טיפוסי - שו"ת 12:00, 24 במאי 2011 (IDT)[תגובה]

תרנגולהודו לדעתי העריכה הזו אינה נכונה כלל. מנין לך שרע"א אמר את דבריו מחשש זה? זה פרשנות אישית, מה גם שהיא לא נכונה לדעתי מתייג את בעלי הידע ביהדות להבעת דעה. בברכה.אבי84 - שיחה 14:05, 25 באוקטובר 2017 (IDT)[תגובה]

אבי84, משום מה התיוג לא התקבל. עכ"פ בעיון במקורות לא ראיתי כלל 'סטיה' של הרעק"א מבעה"ט. ואדרבא בעה"ט כתב מפורש כדברי הרעק"א. וז"ל הבעל הטורים: ”שמשה היה גדול ועניו לא רצה לכתוב אלא "ויקר" לשון מקרה כאילו לא דבר הקדוש ברוך הוא עמו אלא בחלום כדרך שנאמר בבלעם (במדבר כג ד) כאילו לא נראה לו השם אלא במקרה (מדרש אותיות קטנות), ואמר לו הקדוש ברוך הוא לכתוב גם האל"ף ושוב אמר לו משה מחמת רוב ענוה שלא יכתבנה אלא קטנה יותר משאר אלפי"ן שבתורה וכתבה קטנה”. לכן לדעתי יש למחוק את כל הקטע. עכ"פ אתייג שנית את בעלי הידע ביהדות. בברכה בן-ימין - שיחה 01:51, 27 באוקטובר 2017 (IDT)[תגובה]
הפרשנות של תרנגולהודו היא פרשנות אישית למהדרין, וגם לא משכנעת. איש גלילישיחה • ז' בחשוון ה'תשע"ח • 02:24, 27 באוקטובר 2017 (IDT)[תגובה]
כדברי איש גלילי. בן עדריאלשיחה • ט' בחשוון ה'תשע"ח 15:35, 29 באוקטובר 2017 (IST)[תגובה]

גרסאות בספרי תורה[עריכת קוד מקור]

העובר מהערך - "חריגה אחרת, בה נאלצים גם הפרשנים המקסימליסטיים של אמונת 'תורה מן השמים' להודות בקיומה, נוגעת לפערים הגלויים בין ספרי התורה האשכנזים, הספרדיים, והתימניים, בשינויי אותיות בגוף ספרי התורה. הדוגמה הבולטת ביותר נוגעת לאות ה"א או אל"ף בסוף הביטוי 'פצוע דכא' (או 'פצוע דכה'), אך בהשוואת נוסח ספרי התורה בימינו מול ספרי תורה תימניים יש עוד כעשרה חילופי אותיות שכאלה".

טענה זו, היא טענה נשונה וידועה בקרב המתנגחים למיניהם. אף אחד לא נאלץ להודות, הסברים נאותים נאמרו בזה. אין מקומה בערך בטח לא בניסוח מתריס שכזה. בברכה בן-ימין - שיחה 00:27, 30 באוקטובר 2017 (IST)[תגובה]
כמו בן ימין. לא הבנתי גם מה זה מוכיח ואיך זה קשור לאמונה "המקסימליסטית" של תורה מן השמיים, על טעויות דפוס שמעת? yechiel - שיחה 02:19, 30 באוקטובר 2017 (IST)[תגובה]

הטענה שמשה קיבל תורה מסיני אינה מתיישבת עם פשט הטקסט[עריכת קוד מקור]

מקרה ברור הוא פרשת בנות צלפחד. רצף האירועים הוא ויקרא כה' "א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בְּהַר סִינַי לֵאמֹר. ... מו וְהִתְנַחַלְתֶּם אֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם, לָרֶשֶׁת אֲחֻזָּה--לְעֹלָם, בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ; וּבְאַחֵיכֶם בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אִישׁ בְּאָחִיו, לֹא-תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ", שדרוש לוגית בשביל במדבר כז' הערעור של בנות צלפחד והתשובה של אלהים שאם אדם מת בלי להשאיר בנים הבנות יורשות אותו, שדרוש לוגית בשביל במדבר לו' הערעור של בני שבט מנשה והתשובה של אלהים שהבנות חייבות להתחתן עם גברים מבני השבט שלהן.

הגרירה הלוגית פוסלת על הסף את אין מוקדם ומאוחר בתורה. הטענה שהתורה ניתנה כולה (עד כדי הפסוקים הבודדים שהוזכרו בערך) על הר סיני הופכת אותה לתיאטרון האבסורד, בה בנות צלפחד ובני שבט מנשה משחקים תפקיד שנכתב להם מראש בתורה בידיעה מראש שאילו יהיו התלונות שלהם ואילו יהיו התשובות של אלהים.

הטענה שמשה קיבל תורה מסיני היא דרכם של חז"ל לומר שמקור הסמכות של התורה הוא אלהים. אין טעם לנסות לקרוא בטענה הזאת יותר ממה שנאמר בה.בער שכטר - שיחה 16:50, 26 בנובמבר 2020 (IST)[תגובה]


תיקון טעות בערך בנוגע לתוכן המובא מפירוש הדר זקנים[עריכת קוד מקור]

בערך נכתב:

  • "הדר זקנים" לתורה (מבעלי התוספות) פירש שכיבושיו של יאיר בן מנשה הנזכרים בתורה, נכתבו בימי יהושע או השופטים. בהערת שוליים הובא המקור לכאורה מפירוש "הדר זקנים" מבעלי התוספות על ספר במדבר, פרק ל"ב פסוק י"ב.

בפירוש הדר זקנים שם לא מובא כלל מה שמופיע בערך בשם הפירוש הזה:

הדר זקנים במדבר פרשת מטות פרק לב פסוק יב - "בלתי כלב בן יפונה. תימ' היאך יכול לומר שיאיר הלך בכבוש הארץ כדכתיב ויאיר הלך וילכוד את קנת וכו' חוות יאיר והלא היה נהרג לפני העי כדכתיב ויכו מהם אנשי העי כשלשי' וששה איש. ואמ' זה יאיר בן מנשה שהיה שקול כרובם של סנהדרין. ועוד קשה אם יראה איש באנשים האלה העולים ממצרים וכו' במדבר הזה יתמו ושם ימותו. וי"ל דלהא דאמר דלא נגזרה גזירה על פחות מבן עשרים ניחא. דשמא יאיר לא היה בן כ' בשעת גזרה אבל מבני עשרים ומעלה לא נשאר כי אם כלב ויהושע שהם היו גדולים מעשרים שנה". למען הדיוק יש להסיר את הפיסקה המתייחסת להדר זקנים מהערך.Shykush - שיחה 00:13, 26 בינואר 2021 (IST)[תגובה]

המובא בערך בנוגע למזמורים שאמר משה והכניס דוד בתהילים[עריכת קוד מקור]

בערך נכתב:

היינו, שמשה אמר שירה על הבאר, ולא נכנסה לתורה, והכניסה דוד בתהילים. דבר זה אינו רלוונטי לפי דעתי לעניין המתואר בערך זה. משה אמר שירה זו בפרק הזמן המתואר בתורה, על פי ה' שירה זו לא הפכה לחלק מהחומש, אך נשמרה בעם ישראל, ודוד הכניסה ברוח קודשו בתהילים. אין זה עוסק בעריכה שערך דוד בחומש, חלילה. דברים מעין אלה שכתב המחבר באופן שהבאתי אותם, יש באגרת הנחמה של רבי מימון הדיין, אביו של הרמב"ם.

אנסה לערוך את הדברים מחדש בערך שם בעז"ה באופן זורם יותר Shykush - שיחה 01:52, 26 בינואר 2021 (IST)[תגובה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בתורה מן השמים שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 18:27, 24 בנובמבר 2022 (IST)[תגובה]

  1. ^ 'פרושי התורה לר' יהודה החסיד', יו"ל ירושלים תשל"ה. ליקוט של פירושים למקרא המיוחסים לר' יהודה החסיד, יצחק שמשון לנגה, עורך ומלקט. יש לציין שיש מפקפקים בזיהוי ובייחוס לרבי יהודה החסיד, ורואים בו זיוף. ראה שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ג סימן קיד: "...וספר זה עוד גרע כי הרי הכופרים הרשעים זייפו זה בתוך ספר שנקרא על שם ר' יהודה החסיד כדי להטעות את העולם בהסתה והדחה כזו שגם ריה"ח אמר זה".
  2. ^ גרשון ברין, קווים לפירוש התורה של ר' יהודה החסיד, תעודה ג, תשמ"ג, עמ' 221–226