שיחה:תלמוד תורה (מצווה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]

ראיתי שערך זה מומלץ לסידור - כולל סידור הענינים לכן הוספתי קישור לשני מאמרים הלכתיים שעוסקים בהלכות השונות בעיניני מצוות לימוד תורה כולל התיחסות לסוגיה שהומלצה בשיחה הקודמת לבירור ועוד סוגיות שונות - המעוניין ללמוד ימצא שם דברים מסודרים הכתובים בלשון קלה ובהירה המתאימה לכל אחד.

אני מוסיף כאן את תוכן מפורט של כל אחד מהמאמרים:

  • מאמר א' ערך לימוד התורה, גדרי המצווה, מצוות ידיעת התורה, חלוקת הלימוד למקרא משנה ותלמוד, לימוד תורה ומצוות אחרות, מצוות ידיעת התורה מול מצוות אחרות, תלמוד תורה ונישואין, כמה שעות ביום צריך להקדיש ללימוד, המצווה לזכור את הלימוד, מצווה תמידית, כתר תורה, הכנות לקליטת התורה


  • מאמר ב' היחס ללימודי חול, הבעייתיות שבלימודי חול בתקופת הגלות, לימוד תורה לנשים, פרנסת תלמידי חכמים, מלגות לאברכים לומדי תורה, מעלת המסייעים לתלמידי חכמים בפרנסתם, תנאי זבולון ויששכר.


בהרצל - שיחה 11:06, 22 בפברואר 2008 (IST)

קישורים ומושגים[עריכת קוד מקור]

פניתי לבהרצל - בשיחתו עם בקשה להסביר לי תועלת בקישורים אשר הוסיף. מתוך שלש פניות קיבלתי תשובה אחד אשר נעדרה מטען ענייני לצערי, והתרכזה במקום זאת באישיותי. באותו מקום- קרי בשיחתו גיליתי דיון נוסף ביןבהרצל ומשתמשים אחרים בעניין שימוש מופרז בקישורי חוץ אשר גם הם היו קישורים לאותו אתר ושיעורים של אותו רב. על כן, אחר עיון באותם קישורים מסכנתי היא: א. גם שיעורים האלה וגם הערך הזה סבלים מפגם משותף והוא העדר הגדרת המושג בו דנים. הנו מושג "לימוד" בלתי מוגדר לא שם ולא כאן. ב. קישורים להסיר. ג. חברה! מה זה "לימוד"? לא משנה מה, "לימוד" ללכת, לקראו, וכו'. מכאן הלה -לימוד תורה. לא מדברים על מושג בלתי מוגדר!

עדין לק"י אני מכיר אותך!! אם לא תשנה את הסיגנון ואת הנושא בו אתה עוסק בכל שם בו תכתוב תזוהה

לך יש בעיה בזה שאתה חולק על הדעה הרווחת ואתה חושב שדרך כתיבה כאן תפיץ את דעתך. כדי לראות שנענתי לאתגר שהצבת ראה את עריכתי לערך זה בארגז החול שלי פה וראה שם הדברים מבוארים כבר. עד מתי?- יצחקשיחה •משנכנס אדר מרבין בשמחה• כ"ב באדר א' ה'תשס"ח •

התשובה הענינית הכתובה שם היא:
לענ"ד ישנם עוד גדרים שיש לברר במצווה זו וזה לא הסעיף היחיד, (דוגמאות לסעיפים נוספים שחסרים: לימוד תורה לנשים, כמה זמן אדם חייבם ללמוד, לימוד תורה מול מצוות אחרות, ועוד ועוד) ולכן אמנם אצל מי שחושב שכל מצוות ת"ת עומדת על האיסור הנ"ל יש במאמרים שהפנתי אליהם הטעיה והטיה והם באמת רבי מלל מיותר, אבל לדעתי שהערך לימוד תורה חסר לא רק את הנימוק לנחיצות ההיתר אין בזה הטעיה אלא קריאה ללימוד והשלמת הערך...
לגבי שאר ההתעלמות מדבריך פשוט אין לי זמן וכח להשחית מילים סתם הרי אני לא אשכנע אותך ואתה לא תשכנע אותי, לדעתי יש במאמרים הנ"ל גם תשובה לשאלותיך אבל אתה לא תקבל אותם אז אין טעם לנסות להסביר.
(אסביר רק למה לא תקבל את דעתי - אתה כבר חרצת את גזר דינם של כל תלמידי החכמים שמתמשים בהתר והם מכונים "שכירים" (כפי שכתוב בחוברת מלחמת תורה) "צבועים" (כך שמעתי מחבר) ועוד שלל כינויים שברור שחרצת את גזר דינם שהם מוגדרים כרשעים שאין להם (כמעט) סיכוי לחזור בתשובה ולכן מאחר ואני רואה את עצמי אחד מהם אין סיכוי שדברי ישמעו).
לילה טוב

בהרצל - שיחה 19:10, 9 במרץ 2008 (IST)

טוב מאוד שאני כבר חרצתי את דינם של... וטוב מאוד שאתה חרצתה את דיני.

ובאמת חבל לך לכלה את מילותך וזמנך הירקות מפז לשכנע אותי, זה ללא ספק בזבוז זמן. אז מה נעשה? פרסם הסבר שקול ומסודר למה דעות כמו שלי לא נכונות או לא ראויות או לא הגיוניות או לא מבוססות. ולא מפני המחבר שלהם, שהיום הוא כאן ומחר אינינו אלא מפני תוכנם! תוכנם!! תוכנם!!! עדין לק"י - שיחה 15:32, 10 במרץ 2008 (IST)

מושגים בלי קישורים[עריכת קוד מקור]

"יצחק" אני לעומת זה לא מכיר אותך. ולכן מה? מלים "אני מכיר אותך" מה הם אמורים להיות? זה טעיון? או שמא זה כבר ראיה? שים לב. התבלבלת. כאן אמיתות הדעות לא נקבעת לפי רב. אלא לפי הצגה ניטראלית של הנתונים! אצלך כל הנראה אמת נקבעת אפילו לא לפי רוב, אלא לפי כוח. הרי מחקת כל המקורות והצמדת תבנית:מקור ! חכם מאוד! אחר שמקור לא ימצא(כי מחקת אותו) אפשר למחוק הכל. יותר פשוט מלהתמודד. עדין לק"י - שיחה 15:44, 9 במרץ 2008 (IST)

אני לא מחקתי אותך. דעתך דעה שולית ובלתי מקובלת. אתה אמור להכיר אותי אך אינך יודע זאת.

אני מבין שאתה מנסה לקדם דעתך פה בניגוד לאמת המקובלת אצל תלמידי החכמים. יצחקשיחה • חג פורים• בואו למיזם תרי"ג •כ"ב באדר א' ה'תשס"ח • 15:59, 9 במרץ 2008 (IST)

אמת המקובלת[עריכת קוד מקור]

ידידי! איני ידע איך אמת יכולה להיות מקובלת. מקווה שהתכוונת לדעה. איני יודע למי אתה קורא "חכמים". האם זה אנשים שהביאו אותנו עד הלום? על כל פנים מקום זה נועד להצגה דעה ניטראלי. אני עשיתי זאת בצורה הוגנת ביותר: פרסתי דעה קיימת, בלתי זניחה, לא אני אמצתי אותו, אלא אנשים ידועים לשפטהם.הנחתי גם מקום לפריסת דעה אחרת, לומר- תתכבדו, אנא מכם. אלא שבעלי דעה זו כנראה לא מסוגלים להתמדדות עיונית. להזכירך בכל מקום שכעת מופיע {{מקור}} היה מקור אשר נימחק ראה בגרסיות קודמות. ייתכן שעל ידי אלה השיטות הדעה שאתה מקדם היא יותר נפוצה. איומים ומחיקות. על כל פנים זה הרושם כעת. עדין לק"י - שיחה 16:47, 9 במרץ 2008 (IST)


אתה לא הבאת דעה נטרלית כי לדעתך אולי נטרליות היא שכל אחד כותב את שחושב, לא היא צריך להביא את שתי השיטות בצורה מאוזנת על פי מיקומם בעולם וחשיבותן. יתרה מזאת חכה וראה שאנסה להביא אף את שיטתך אך לא באופן מובלט שכזה. יבנה המקדש
יצחקשיחהבואו למיזם תרי"ג •כ"ב באדר א' ה'תשס"ח • 18:53, 9 במרץ 2008 (IST)

כך מתמודדים עם דעות[עריכת קוד מקור]

אין ספק שהכי קל למחוק. ולכתוב מה בראש. למה לנמק? למה להתמודד עם דעה? א. זה קשה. ב. בשביל התמדדות צריך רמה עיונית כלשהי. ג. אפשר גם לא להצליח. פשוט יותר למחוק. עדין לק"י - שיחה 12:59, 10 במרץ 2008 (IST)

למה לענות למי שמנסה לעשות פרובוקציות? יבנה המקדש
יצחקשיחהבואו למיזם תרי"ג •כ"ב באדר א' ה'תשס"ח • 18:49, 9 במרץ 2008 (IST)

זהו- אנו נחליט "פרובוקציה" מהי. אנו נמחוק אתה. כך אנו תמיד רוב ותמיד צודקים והעיקר לא צריכים לנמק לאף אחד כלום.עדין לק"י - שיחה 19:32, 9 במרץ 2008 (IST)

שניכם חורגים מכללי ההתנהגות שלנו. חדלו להתקוטט מילולית בדף השיחה. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 19:33, 9 במרץ 2008 (IST)

דבריך "שניכם חורגים מכללי ההתנהגות" מועילים כהצהרות או"ם "אנו מתנגדים לאלימות משני הצדדים". תומר לי במה אני חורג. תודה.עדין לק"י - שיחה 12:01, 10 במרץ 2008 (IST)

גם אני רוצה לדעת במה אני חורג יבנה המקדש
יצחקשיחהבואו למיזם תרי"ג •כ"ב באדר א' ה'תשס"ח • 13:00, 10 במרץ 2008 (IST)

יפי! אחדות דעים! אחווה!יש!(לך אני אתנדב להסביר, אם תרצה לשמוע)עדין לק"י - שיחה 13:34, 10 במרץ 2008 (IST)

שינוי במינוח[עריכת קוד מקור]

רבים לא יודעים דברי מי בא לדחות המאמר המצוטטת של מיסד חסידות סוכטשוב. ככל הנראה הטענה, שכביכול, יש מניע מלהפיק סיפוק מלימוד כה לא פופולארית שספק שצריכה דחייה. אבל ניסוח חדש שמאמר זה מצריך- "איסור קבלת שכר על לימוד תורה"- מאוד לא מדויק. כי האיסור הרבה יותר רחב. א. לא רק למוד אלא גם הוראה. ב. לא רק שכר אלא גם כבוד- "אל תעשם עטרה להתגדל" אבות (ד : ה) . ג. לא רק שכר וכבוד אלא גם וויתור על טענה או תביע לפי פירושו של רשב"ץ (תשב"ץ, ענין קמ"ז). עדין לק"י - שיחה 09:31, 11 במרץ 2008 (IST)

אינו אמת - לא נאמר כך בגמרא.[עריכת קוד מקור]

המפרש גמרא זו "רבי אבהו השתדל שימנו את רבי אבא דמן עכו לראש, כדי שיתעשר" יכול להכשיר גם את כל השחיתות הפוליטית אשר עננו ראות. הטענה כי "במסכת סוטה מ ע"א מסופר שרבי אבהו השתדל שימנו את רבי אבא דמן עכו לראש, כדי שיתעשר"- אינו אמת, "כדי שיתעשר" – זו פרשנות, ולא כתוב כך בגמרא.

הגמרא מספרת שם כך:

א. ר' אבהו מעיד על עצמו ששינה מנהגו מפני שראה ר' אבא דמן עכו עושה אחרת- כלומר החשיב אותו גדול מעצמו. :

ב. ר' אבהו מעיד על עצמו שהבין שאינו ענו מספיק ביחס לר' אבא דמן עכו בעקבות מעשה שראה . :

ג. גמרא מביאה מעשה המעיד על הענוה שלו, של ר' אבהו.

אם כן, ר' אבא דמן עכו היה אכן ראוי לתפקיד זה יותר מר' אבהו אשר ראה את ר' אבא דמן עכו מופת לחיקוי בחוכמה וענוה. לשיקולי עזרה כלכלית אין שום מקום. להערה שרבי אבא דמן עכו סבל מבעלי חובות אין קשר למעשה של ר' אבהו שאם לא כן נצטרך לקבוע :

א. אין כישרון של מועמד למינוי שיקול אלא מצבו כלכלי.

ב אדם עשיר, ורב אבהו עשיר היה, יכול "לנדב" קופה ציבורית לעזורת לחברו ולא את קופתו .. . :

ג. ת"ח יכול בהחלט "לקפוץ על משרה" אף על פי שהוא יודע שיש מועמד טוב יותר מימנו אם אין שם אילוצים כלכליים.

קיצורו של דבר, הנותן טעם למעשהו של רבי אבהו "כדי שיתעשר" מכשיר על סמך גמרא זו את כל השחיתות הפוליטית אשר עננו ראות.

(לעדין לק"י?)
אם תרצה לדייק תוסיף "יש שהסבירו את הגמרא שכוונתה..."
בהרצל - שיחה 19:52, 26 במרץ 2008 (IST)

בטוח מה לא כוונת הגמרא[עריכת קוד מקור]

סיבה "כדי שיתעשר" אינה במקור, זו השערה של המפרש. אך במקור יש מספיק סבות אחרות כדי להעדיף מעומד זה ולא אחר. הבוחר לראות בגמרא הדרכה מוסרית יסביר כך. ואיך ראה את הגמרא המשייך לה דווקא "כדי שיתעשר" כסיבה למינו על תפקיד ציבורי?

אם באמת תרצה לדייק תתייחס למהות הטענה ולא לשם הטוען

לעדין לק"י
מאחר ואתה כבר כמה שנים עוסק בסוגיית מצוות תלמוד תורה בטח אתה בקי גדול בנושא, אבקש אם אפשר שתכתוב סעיף על מצוות תלמוד תורה לנשים. (דרך אגב תשובה נוספת מחכה לך בדף השיחה שלי)
בהרצל - שיחה 21:21, 26 במרץ 2008 (IST)
אחר שאסיים ניסוח הגדרה למטרות המצווה, אתפנה, בלי נדר, אנסה. 213.151.52.60 21:46, 26 במרץ 2008 (IST)

דרשת "מקור"[עריכת קוד מקור]

אי אלה משתמשים הציגו תבנית:מקור למספר טענות. ולכן כדי לספק דרישה זו התכוונתי להוסיף מקורות, אלא שהתערבות כלשהי מחקה הצגתם. (אגב. מבדיקה בגרסות קודמות עולה שטענות אלה היו עם מקורות לצידם אשר נמחקו ללא נימוק). ובכן המקורות הם:

  • חילול ה'-תלמוד בבלי מסכת יומא דף פו : א היכי דמי חילול השם? אמר רב: כגון אנא. אי שקילנא בישרא מטבחא ולא יהיבנא דמי לאלתר .- איך זה חילול ה'? אמר רב: אחד כמוני קונה בשר ולא משלם מיד.- כלומר- קונה באשרי- משתמש בהטובה הניתנת על ידי סוחרים ללקוחות- אדם כמו רב יהי זה חילול ה'. וכן פסק רמב"ם הלכות תלמוד תורה פ' ג ה' י כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חלל את השם .
  • עצמאות מצפונית- תלמוד בבלי מסכת כתובות דף קה : ב מאי דכתיב: (משלי כ"ט) מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה? אם דומה דיין למלך שאינו צריך לכלום - יעמיד ארץ, ואם דומה לכהן שמחזר על הגרנות - יהרסנה.
  • אהבת ה'-קשה להצביע על מקור מפורש לטענה זו, אך הראה הבדל בין ברת נישואין ויחסי זנות (זה מאהבה וזה תמורת תשלום) ספק אם צריך מקור מפורש.
על ראשון ועל אחרון אחרון. חילול ה' - אין קשר בין קנייה באשראי לבין קבלת שכר על לימוד תורה. אלו שני תחומין שונים למרות ששניהם עוסקים בכסף. הרמב"ם הוא בהחלט מקור, אבל יש לסייגו, שהוא דעת יחיד, ורבים חלקו עליו.
עצמאות מצפונית - שוב, אין קשר בין כהן שמחזר על הגרנות לבין קבלת שכר על לימוד תורה, זה לא אותו דבר, למרות שהם דומים.
אהבת ה' - יפה אמרת שלא הבאת מקור. נת- ה- - שיחה 12:43, 31 במרץ 2008 (IDT)
      • עצמאות מצפונית- ספר האמונות והדעות מאמר י ד"ה האחד עשר
  • "ואם ישליך את עצמו בצרכיו אלה על אנשים אחרים, היה נבזה ואין סומכין עליו ולא מקבלים דבריו, וכמ"ש (קהלת ט' ט"ז) וחכמת המסכן בזויה, ודבריו אינם נשמעים"
  • ברור לכל בר דעת שהעושה חינם אוהב יותר ממבקש תשלום, וזה בכל תחום.
    • ראה ידיד אילו הייתה מגדיר מה הם התכונות אשר אתה מצפה ממקור הייתי יכול לנסות להתאים לדרישתך. לא מפני שאתה הוא קנה מידה אלא להימנע מוויכוח.
  • למעשה נראה לי שאתה סוחב לכיוון אשר לא שייך.
  • ראה ידיד. אנו לא סנהדרין. אנו אמורים להציג סיפור עובדתי היסטורי ולא לפסוק מה יותר ראוי ויותר נכון.
  • אין חולק שגישה קדומה היא לאיסור שכר.
  • אין ספק שלגישה זו היו אי אלה מקורות.
  • אין ספק שגם היום יש שחושבים שזה הדבר הנכון.
  • אין ספק שגם להם יש סיבות טובות.
  • אין חולק שהיום לוקחים שכר ביד רמה.
  • אין חולק מבין המתירים שזה לא להתחילה
    • אחרי עיבוד שלך הרושם הוא אחר. אחרי עיבוד שלך מתקבל הרושם שאי קבלת שכר זה חומרה תימהונית שאין לה מקור אשר אינה הנהגת ח"זל.

מה הטענה כלל?[עריכת קוד מקור]

  • האם הטענה היא כי לעולם לא היה איסור על הנאה מלימוד או \ו הוראת תורה?
    • אם כן, אנא לכתוב בערך "הטענה על איסור קדום של הנאה מד"ת אינה אלא שכתוב היסטוריה כי... או חידושם של רמב"ם\רס"ג כי..."
  • שמא הטענה היא שהאיסור אכן נהג אבל לא מהסיבות האלה?
    • עד רבה, אנא להציג את הסיבות על מקורותיהם, ומלבד שיצדיקו "אין לו חלק לעולם הבא"
  • אולי הטענה היא שהאיסור נהג ללא סיבות כלל או ללא סיבות ידועות?
    • אם כן, להציג ראיות לכך ולהסביר הכיצד התאפשר הפסקת הנהגת איסור בלא להתייחס לסיבותיו?
  • התחת אלוקים מפסיקי האיסור?
אבקש לציין שהנושא היה תחת "מתקפה" של בובות קש ומשתמש נוסף אשר התנהלותו בנושא הייתה מבישה. יש לשמור על דיאטה. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 23:46, 1 באפריל 2008 (IDT)

היתר הנאה ת"ת (מעותק משיחת משתמש:בהרצל )[עריכת קוד מקור]

הוספתי:

  • עוד יש שכתבו שתלמיד חכם שמתפרנס מיגיע כפיו עוון הוא בידו שלא מקבל את פרנסתו מהציבור שהרי בזמן זה שמקדיש לעבודתו אינו מלמד והציבור מפסיד ("יצא שכרו בהפסדו").‏‏[11]

11. ^ ‏אמנם טענה זו מתנגשת בבירור בנאמר במשנה מסכת אבות פ' ב מ' ח "... אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת..." , כלומר הלומד תורה לא אמור להיות מלא תודעה שעושה בכך טובה וכמובן שמישהו צריך לפרנסו בעבור זה.‏

לענ"ד לא מתנגש! אולי כדאי שבמקום לכתוב "בבירור" "יש הטוענים שהוראה זו מתנגשת"

לילה טוב בהרצל - שיחה 21:47, 2 באפריל 2008 (IDT)

  • ייתכן ואתה צודק, כלומר אין התנגשות. נסה לנמק. ואם כן- גם "יש טוענים..." לא מוצדק. אך אם תירצה לעמוד על דעתך עושה זאת בבקשה בשיחת הערך. סתם כך, על סמך "ענ'ד" בלבד אני לא אתנגד לשינוי, אך לא בתור הערת שוליים אלא כהמשך של המשפט, כלומר: " עוד יש שכתבו ... שהרי בזמן זה שמקדיש לעבודתו אינו מלמד והציבור מפסיד ("יצא שכרו בהפסדו") ‏אך יש הטוענים שהוראה זו מתנגשת בנאמר במשנה מסכת אבות פ' ב מ' ח...".- ניסוח מזה הסוג. לילה טוב.
  • אני משנה את דעתי
אם לא תביא מקור שטוען כך (או לחלופין תגיד שפעם ראית מקור שטוען כך) אני חושב שצריך להוריד את זה אפילו מהערת שולים שהרי אין מי שטוען כך חוץ ממך (וכידוע דעות אשיות יש להביע בדף השיחה אז את ההערה נעביר לדף השיחה)

יום נעים בהרצל - שיחה 12:24, 3 באפריל 2008 (IDT)

  • מוזר לי. בקשתי להמשיך דיון בשיחת הערך עצמו. וגם לפי עצתך עתה אילו המשך הדיון היה שם כבר היה מתקיימת עצתך על כל פנים. אני ,ברשותך מעתיק זה עתה את הדיון האחרון הזה לשיחת הערך ושם נותן תשובה מלאה.

עולם הפוך אנוכי רואה.[עריכת קוד מקור]

ראה ידידי. מה שקרה כאן צריך להיקרא "גלגול אחראיות". אני אומר לך "נמק לי כיצד לא יהי התנגשות בין "להחזיק טובה לעצמך" ותודעה עצמית של חשיבות מעשך תוך ציפייה מזולת לעזור לך בגין חשיבות זו."

ואתה עונה- "לא, נמק לי אתה שזה משמעות הדברים." טוב, אז מי מנמק למי?

  • הכלל הוא "הבא להוציא מחברו עליו הראיה"- כלומר- אתה מצפה שאחרים יפרנסו אותך? מנמק את זה.
  • למלים בשפת אנוש יש משמעות בסיסית. כלומר ישנה רמה בסיסית של משמעות אשר לא דורשת לא פרש"י ולא תוספות, שאם לא כן- נוכל להכחיש משמעות של כל ביטוי, כולל ביטוי ברש"י ותוספות. ומי יפרש לך אז את אשר הם פירשו?
  • משמעות בסיסית של ביטוי "על תחזיק טובה לעצמך" הוא- אתה לא עושה טובה לאף אחד בעושך זה, ואף אחד לא חייב לך דבר עליו. "כי לכך נוצרת"- פירושו- זה פרויקט שלך ורק שלך ושבור את הראש אתה.
  • גם רבנו יונה הבין את הדבר כך: "אין לך להחזיק טובה לעצמך אם עשית תורה הרבה כי לכך נבראת. משל לבעל חוב שפרע את חובו וכי מחזיקין לו טובה על כך?"
  • ושמא תומר- בעל החוב שאין לו פונה לאחיו ישראל שיתרמו ויעזרו לו לשלם? כסף כן. אך למי יפנה כאן? כולם בעלי אותו חוב שחב הוא וכמוהו חייבים!
  • גם כל מבנה של היתר אשר בנית- עולם הפוך הוא.
  • הגורמים אשר מקשים ללמוד הם: כתיבת תורה שבעל פה? הלא חז"ל רשמו כדי להקל על המצב? ואתה אומר שזה הקשה!
  • פירושים שנכתבו הם שעושים מלאכת לימוד לקשה יותר? הלא פירוש נועד להקל על הבנה?
  • ידיד! אם פירושים מקשים על למודך אך יחד אם זה אתה מתכחש למשמעות בסיסית של ביטוי בלי פירוש- יש לך בלבול עם מושג "לימוד". תגדיר את המושג- "לימוד מהו" והרבה דברים יסתדרו.
  • זה עתה ראיתי שאלותיך על גדרי יחס ל"רב" בדף של עדיין לק"י.
  • השאלות בנויות על טענה סמויה שהמכונה "רב" בגמרא הוא איכשהו בר השוואה למכונה "רב" היום.
  • באותו מידה גיבורי דויד הם ברי השוואה עם משרתי הספקה בצבה ארצות הברית.
  • המשותף רק השם והכבוד אשר הם תובעים.
  • כ20 רבנים (גם ראשי ישיבות, גם אליעזר מלמד) נשאלו שתי שאלות פשוטות בסיס אמונתנו.
  • 1."יש מקום אחד בתנ"ך אשר משמעותו הברור והחד הוא- אם עשית פעולה זו- ראיה חד משמעית זה שהנך אוהב ה'"- 6 ענו נכון.
  • 2."למה זה המעשה דווקא אשר מוכיח אהבת ה'?" אף אחד לא ענה.
  • אולי אתה תוכל לענות? עבור כסף שעם ישראל שילם על לימודך הוא יכול לקבל תשובה על שאלת יסוד, לא?
  • שבעיים מהיום. אם לא תוכל, אני אענה, חינם. עדיין לק"י.
  • לעצם הבקשה לכתוב כאן? אני עם משחק הזה ב"כאילו" תחת עינו הפקוחה של האח הגדול סיימתי.

== הצהרת כוונות ==מה אפשר לומר לך יצחק? זה בדיוק אשר התכונתי להשיג- לגרה את השכירים לוויכוח על עמדתם. אני אלך במגביל לטענתך ואסיף לכל אחת מהם "הגישה האחרת אומרת...” או "המתנגדים לעומתם טוענים...” וטיעון מפריך. זה יהי בהחלט ברוח הוויקי- "שיקוף מגבן דעות" ואפשרות גיבוש עצמי של דע "ניטרלית". לכך לא תוכל להתנגד לאורך זמן. ומה לעשות אם לרוב בהעמדת טיעון מול טיעון טיעוני השכירים מגוחכים הם? אך הפעם זה יהי אותנטי- טיעוני הכשירים הציג שכיר וטיעוני עובדי שמחה היציג המשתדל לעבוד שימחה ולא בשכר. כך זה ישקף מגבן דעות וייתן מבט ניטרלי. זה היה טעות טקטית מצידך. כוחם של השכירים בהתעלמות וקביעת עובדות חד צדדית 213.151.63.13 07:52, 15 ביולי 2008 (IDT)

גרסה חדשה של יצחק[עריכת קוד מקור]

ערכתי כאן מחדש ויכוח על פרנסת לומדי תורה. הצגתי אותו בתור דו-שיח בין השאל ויצחק וזאת לנחיות המעיין. בסוף התכתובת מאיים יצחק כי לאו דווקא המשיך בבירור. אך אנו לא מוכרחים את השתתפותו כדי לגבש דעה עצמאית. בלי טובות. המעיין יקרא וישפוט.

ואלה דבריו: תגובה על פי הסדר זאת על אף שאני סבור שכפי הנראה אני מאכיל בכך טרול שנחסם מספר פעמים, בכל זאת אולי ראוי לענות.

  1. "מצווה זו עיקרה ללמוד תורה וללמדה. לדעת כיצד לקיים את מצוות העשה והיאך להימנע מהאיסורים."- פשטני עד מעליב. מטרת לימוד תורה היא ידיעת הבורא. המצוות המעשיות הם כדי ליצור סביבה חברתית ותיקון מידות אישיות שיאפשרו מצב נפשי אופטימאלי להשגת מטרה זו.
  • מצוות תלמוד תורה מורכבת משני חלקים האחד הבלתי נגמר והשני יש אפשרות לסיימו. בהגדרה הזו נאמר כי מלבד המצווה ללמוד יש מצווה להגיע לרמת ידע מסויימת ולכן אחרי "מצווה זו עיקרה ללמוד תורה וללמדה" כתבתי גם מה ההישגים הנדרשים על פי מצווה זו. אכן ראוי להוסיף על לימוד התורה ככלי להתקרבות לבורא. לומר שתיקון המידות והחברה היא מטרת מצוות תלמוד תורה זו פרשנות נאה אך לא ודאי שהיא נכונה פרושו של עניין שבעוד שמפרשים שמטרת התורה והמצוות "לתקן עולם במלכות שדי" לא בהכרח שלימוד התורה הוא באופן ישיר למטרה זו.
    • ידידי יצחק, מקום זה אינו נועד להיות במה להבאת עמדתך החשובה כי אם לשיקוף מגבן דעות. כיוון שאף אתה מודה שזה "פרשנות נאה" אין מנוס מלהוסיף גם אותה. כדי לא להעמיס לא אכנס כרגע לדיון עד כמה תפיסה זו "הכרחית", עמדת רמב"ם ראויה לציון.
  1. "החל מסוף תקופת בית שני, מצוות תלמוד תורה נחשבה לאחד מהיסודות הגדולים של היהדות"- זה אפיקורסות. אין שום יסוד לומר כי חשיבות הלמוד הוא חידוש של בית שני. והאומר כך ממלא עוקר חשיבותו.
  • בעוד שבתחילה היו מספר מוקדים ליהדות: מלך, נביאים, סנהדרין, חכמים ומקדש בסוף תקופת בית שני נותרו מזה החכמים ועל כן פיזור הרשויות הקודם בטל ומרכז הכובד הרוחני עבר לחכמים בלבד. אם תוכל להראות אחרת ממקורות אפשר לשנות (זה היה לפני ואני סבור שכנראה שזה נכון)
    • אם זו הכוונה תקן נא: "החל מסוף תקופת בית שני, מצוות תלמוד תורה הפכה למרכז הכובד הרוחני" במקום "...נחשבה לאחד מהיסודות הגדולים". כדי שלו ויוצר רושם אצל המעיין כי חשיבותה של תורה חידוש בית שני הוא.
  1. "...על ידי הלימוד האדם עצמו מתעלה ונשמתו מזדככת; על ידי הלימוד האדם מתקשר אל הנצח ובכך באה ברכה לעולם [1] "- וזאת מפני שמטרת לימוד תורה היא ידיעת הבורא ולא הנחיות שמושיות.
  • ראה בראשון (נא לשים לב שלא לפזר את הטענות).
    • הכול טוב ויפה אך "פרשנות נאה" זו עמדת רמב"ם הוא במורה נבוכים וראויה לציון.
  1. "כפי הנראה שעם התרבות הספרות התורנית לא היה זמן זה מספיק להקפת יסודות התורה וסדר הלימוד השתנה."- סתם השערה. אף אחד מהפרשנים לא אומר כך. אך כן נותנים שורה של סיבות אחרות. לדוגמה " בפועל פסק רבנו תם שבתלמוד הבבלי חלקים אלו קיימים ומעורבים כך שאפשר ללמוד רק תלמוד ואין צריך לחלק את הזמן."
  • ראה לדוגמה במהר"ל נתיבות עולם תלמוד תורה עמוד לה שאומר על שיטת הלימוד בדורו(צר לי הספרים לא לידי ואני כותב בעל פה מקווה שהמקור מדוייק).
    • אז בוא נעשה כך- נכניס נימוקים ידועים לשינוי, אחד מהם אתה בעצמך מצטט בהקשר אחר (תוספות), נציין גם שרמב"ם מתנגד לחידוש זה וכשתמצא מקורך ברמח"ל תבוא בדרים מדויקים.
  1. "... אלא אם כן הבן נבון ממנו או בעל זיכרון טוב יותר."- "בעל זיכרון טוב יותר"- חידושו של העורך.
  • "ר' יהודה אומר אם בנו זריז וממולח ותלמודו מתקיים בידו בנו קודמו" קידושין כט ב
    • זה הוא אשר אמרתי "זריז וממולח"- יכול להיות כישרוני ושקדן ,"ותלמודו מתקיים בידו"- מצליח עקב כך. אך "בעל זיכרון טוב " זה הבנתך אישית האופיינית למצדיקי שכירים כי כל השג לימודי נמדד אצלם כנפח המידע בלבד על כן התנגדותך לתקן ש"שתיקון המידות והחברה היא מטרת מצוות תלמוד תורה זו פרשנות נאה אך לא ודאי שהיא נכונה" על אף שהיא "פרשנות נאה" מבית טוב (רמב"ם)
  1. " (תיפלות-דברי תועבה)"- אינו נכון "תיפלות"- דברים חסרי טעם.
  • תפלות ראה כאן בסוף המאמר ותבין
    • ראה ידידי. ייתכן שניתן להקנות משמעות זו, אך "חסר טעם" הוא משמעות וודאי וגם מתיישב טוב עם שאר דברים בנידון כלומר "המלמד ביתו תורה כאילו למדה תפליות"- עושה פעולת סרק, מלמדה דברים שהיא אינה חייבת. לעומת זה "תועבה" מצריך כעת הסבר למה הכוונה.
  1. " הרמב"ם בספרו היד החזקה"- הרמב"ם קרא לחיבורו הגדול "משנה תורה". שם "היד החזקה" הודבק לספרו מאוחר יותר ייתכן כדי להמעיט בחשיבותו.
  • נניח שנכון אז?!
    • אז? תקן! ראוי לקראו לספר בשם שמחברו נתן לו.
  1. "תחילת דינו של אדם בעולם האמת היא השאלה "קבעת עתים לתורה?" " –אינו נכון. "נשאת ונתת באמונה?"- ואחר כך "קבעת עתים..."
  • במשכת שבת לא א נאמר "אמר רבא בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו נשאת ונתת באמונה קבעת עתים לתורה עסקת בפו"ר צפית לישועה פלפלת בחכמה הבנת דבר מתוך דבר ואפ"ה אי יראת ה' היא אוצרו אין אי לא לא..." זו השאלה השניה ששואלים בפתח הדין. אכתוב שזו השניה ליתר ביטחון.
    • נו יפי לך. תקן נא. וההבדל הוא שאם מר דהו למד תורה הרבה, אך התפרנס כל חייו בלהסתמך על היתר שבמחלוקת הוא עלול להיפסל בשאלה הראשונה ולא להגיע לשניה כלל. וחבל.
  1. "לומד תורה חשוב יותר מכהן אפילו אם הוא ממזר"- מאוד לא מדויק. זה משנה אחרונה של מסכת הוריות. 1. מדובר על קידמה לפדיון משבי, וזה לאו דווקא מפני החשיבות. אישה קודמת לאיש מפני בושתה. 2. ממזר ת"ח קודם לכוהן גדול עם הארץ, אך גר או נתין ת"ח אינו קודם לממזר עם הארץ.
  • סדר הקדימות הוא לפי החשיבות ורק אם שניהם עומדים להאנס האשה קודמת. "כהן קודם ללוי, לוי לישראל, ישראל לממזר, וממזר לנתין, ונתין לגר, וגר לעבד משוחרר, אימתי? בזמן שכולם שוים; אבל אם היה ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם הארץ ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ" הכל כאן על פי החשיבות (יוחסין הוא פרט של חשיבות) ופירושו של דבר שהחשיבות של לומד התורה גוברת על התפקיד והיחוס. לגבי 2 לא כתבתי על כך ולא חקרתי את הנושא מעולם.
    • אינו נכון. 1. גם לצדקה אישה קודמת לאיש, כי בושתה מרובה, כלומר גם חמלה היא שיקול. 2. משנה לא מסכמת דבריה "עבד משוחרר ת"ח קודם לכוהן גדול עם הארץ" אלה לקחת אמצע של שלשלת דוגמאות. הנמוך מבני ישראל מלידה ת"ה הוא הקודם לגווה מבני ישראל מלידה. כי לאחיך אתה חייב יותר "מבשרך על תתעלם"
  1. "עם זאת התירו ללומד לקבל שכר ממספר סיבות כשכר בטלה ועוד"- עיוות. "שכר בטלה" המוזכר בתלמוד הוא על דיינות ולא על לימוד. "ועוד"? אין עוד.
  • ידועה לי דעתך החריגה בנושא. התירו משום עת לעשות לה', לגדל תלמידי חכמים אלו דעות שנאמרו. "הנה כבר אמרתי דכיון שהתשלומין להם הוא רק דמי בטלה, פירושו שמשלמין להם כדי שישבו בטל ממלאכה, ומכיון שהן בטלין מחוייבין ממילא ללמד מדין התורה בחנם..." הרב פיינשטין זצ"ל על שביתת מורים הא למדת שיש למושג "שכר בטלה" הרחבות והשאלות מעבר למובן הראשוני בתלמוד. יתכן שאתה סבור שהוא רשע שכן לקח שכר - בזה אתה יוצא מחוץ למשחק.
    • ידיד. מילה "היתרו" מטעה. מי היתר? התלמוד מתיר שכר בטלה לדיינים וזהו. פרשנים מאוחרים רוצים להרחיב משמעות הכתובה? אז תכתוב כך. "כל המביא דברים בשם אמרם...”. “עת לעשות לה'”- בתלמוד אינו בהקשר לשכר. בתלמוד אין "ועוד".ההבדל, אם לא יצוין, עלול ליצור רושם מטע ולמנוע את מעיין מלגבש עמדה אצמעית.
  1. "עם זאת מנהיגים תורניים ששימשו במישרה תורנית קיבלו תמיד את שכרם מהציבור..."- תמיד? סתם שקר.
  • כמה דוגמאות צריך? מסופר שדיינים שהתמנו אם לא היו בעלי ממון נתנו להם משל הציבור. הרשב"ץ נטל שכר ורב רבני דורנו. מתי לא היו?
    • אתה מתכוון כתובות קה: א . שם כתוב "גוזרי גזרות" ו"דייני גזרות" רשב"ץ בוחר להתעלם מהבדל זה? לא נשפוט אותו. אך רי"ף ור' יוסף קאפח אינם מתעלמים וסוברים שמדובר על ת"ח אשר עסקו בהשגחה על תקינת מידות בשוק. ובאמת בית דין מחויב למנות אנשים שיעשו זאת ומעין השתלמו? מתרומת לשקה הגזית. מתי לא היו? בזמן חז"ל. לפי דברי רס"ג באמונות ודעות ניכר שהדבר נדיר זמנו והוא תוקף אותו.ושוב הרשב"ץ אצמו מנמק צורך בהיתרו כי לעניין יש התנגדות לדבריו. יותר מזה? למילה "תמיד" בצורה פסקנית אין מקום. בקשר ה"חריגות"- מי שבאמת חריג זה עובדי ה' השכירים. כל עם ישראל בז ולועג על זה. כל העולם יודע שאהבה כלשהי היא על חשבון האוהב ואם לא כן אין זה אהבה.יש מונח מיוחד לכנות פעולה דמוי אהבה תמורת כסף איני רוצה להזכירה. אתה הוא המייצג דעת קומץ עלוב - כביכול תתכן אהבה בתשלום ואנושות כולו עמץ לו שם אחר לפעולה זו. הפוסל במומו פוסל.
  1. "שמעון בר יוחאי מחבר ספר הזוהר "- דבר שבמחלוקת מי באמת חיבר זוהר.
  • שוב יצאת מחוץ למסגרת האורטודוקסית. לא כותבים פה דעות אישיות והמחלוקת הזו הסתימה.
    • כיוון מחלוקת קיימת יש לשקפה. או במקרה זה עדיף להשמיט עניין שבמחלוקת כי לפרט זה אין חשיבות לנושא שבנידון.
  1. "ירידת הדורות היא אקסיומה ביהדות"- אין אקסיומה כזו ביהדות. ביהדות יש "עיקרים" וזה לא אחד מהם.
  • לא אקסיומה נניח, החלפתי לירידת הדורות היא השקפה וכו'
    • אז תעשה עוד צעד- “אחד ההשקפות"
  1. "עיסקא שבט זבולון שהיה שבט סוחרים - ספנים היה נותן את מחסורם של בני שבט יששכר" – עיוות המקור המדרש מספר ששבט זבולון עשה מסחר בתוצרת של יששכר ובכך עזר להם. ראה גם פירוט מס שנתן כל שבט ושבט לשלומה. וגם מס יששכר מפורט. ראה גם הסכם יששכר וזבולון.
  • המדרש ההוא מוכר לי אך "אלא שהיה זבולן עוסק בפרקמטיא ויששכר עוסק בתורה, וזבולן בא ומאכילו" הוא הפירוש המקובל להסכם בניהם.
    • מוכר לך המדרש? יפה! כאן חובה לשקף מגבן דעות. שקף נא. אך לדעתי, כיוון שיש ערך מורחב ל"הסכם" כדי לא לגרום לכפילויות, יש לכתוב בקיצור "יש אמרים כך ויש כך. ראה ערך מורחב". אותו דבר, אגב, נכון לגבי כל פרק "פרנסה"
  1. "ערך מורחב – לימודי חול ביהדות"- אין דבר כזה לימודי חול. יש לימוד מועיל ויש לימודי סרק.ראה מאמר של רב יוסף קאפח "לימודי חול ביהדות".
  • קישור? יש לימודי חול, כנראה אתה רוצה לומר שטוב ללמוד למודי חול מעילים ולא טוב ללמוד לימודי חול שאינם מועילים.
    • לא, אני רוצה לומר שכדי להבין גדלות הבורא באמת אדם חייב להיות מסוגל להעריך גודל מפעלו. הכיצד בור יעשה זאת?
  1. "מעורבים בדעתם הפילוסופית הנוגדת את השקפת היהדות"- סתם בורות. הפילוסופיה היא סך הכול הגדרות החשיבה, כלומר כלי. אכן מוח מוטה יכול להגיע בעזרתה למסכנות נוגדות. כמו שניתן להשתמש ברצועות של תפילין כדי לרצוח.
  • ראה כמה דייקתי בזה ובכל זאת תקפת אותי לשוא כתבתי "פילוסופיה זרה" כתבתי "בדעתם הפילוסופית". ידוע שמילולית פילוסופיה היא אהבת חוכמה אך יש גם שיטות ותפיסות שונות בה ולכן כך כתבתי.
    • מדע הוא כלי. כלי לא יכול להיות זר. זר הוא רק המשתמש בכלי. נשק אצל חמס זה רע ליהודים, נשק אצל יהודים זה טוב ליהודים, בלי חמס ובלי יהודים הוא סתם מעלה חלודה.
  1. "ההשכלה כוח כביר והיא סחפה עימה אנשים רבים לעזוב את הדת"- מי אמר? ואם כן למה? כוח ההכלה או חולשה ובורות של מנהיגי הציבור? למה ההשכלה לא סחפה את הנוצרים לעזוב את הנוצרות?213.151.56.200 18:59, 11 ביולי 2008 (IDT)
  • המציאות אמרה אנשים הלכו ללמוד לימודי חול ולא המשיכו לשמור תורה ומצוות. עם תחילת השואה רוב יוהדי אירופה לא היו שומרי תורה ומצוות וזה בתהליך מהיר של כ50 שנה. אתה יכול לחקור את הנושא הזה הוא רחב ומענין אך לא קשור לנושא הזה יותר.

שם לב אני טרחתי לענות לך אם תמשיך להעלות כה הרבה טענות אאלץ לדחות את תשובותי אם בכלל אענה לך אז שאל נא במשורה. הבן לא ניתן לכתוב את דעותיך בנושא כי הן כה שוליות עד שאם הן תכתבנה לא יהיה כאן כל קריטריון לאמת או לראוי להכתב. • יצחקבואו למיזם תרי"ג •כ"ב באדר א' ה'תשס"ח • 17:23, 13 ביולי 2008 (IDT)

    • העובדה היא רק שכאשר הגויים פתחו שערי הגטאות ואפשרו ליהודים לבוא בקהלם היהודים ברחו. אם מפני "לימודי חול" או מפני שצדק הרמב"ם- “...ללמוד תורה ומהתפרנס מהצדקה... מכבה מאור הדת"- זה פרשנות. שקף נא מגבן דעות. ואם "לימודי חול" פוגעים ביהדות הסבר נא למה הם לא פוגעים בנוצרות או אסלם? מפני שיהדות היא דת השוחה?דעותי שוליות? ואתה השופט? רוב עם ישראל חושב כמוני, אני חריג רק בכך שאומר דעה זו בצורה מסודרת ומנומקת,אתה הוא המציג דעת מיעוט עלוב, אך בכל זאת הם יכולים להישמע כאן.
עד כן הדיוןבינתים213.151.63.13 18:06, 15 ביולי 2008 (IDT)

המשך הפולמוס[עריכת קוד מקור]

כצפוי תגובתו של העורך האחרון יצחק על טענת ההטיה ואי אלה אי דיוקים בגרסתו הייתה- “אין לי זמן אני נוראה עסוק היום". כפי שאפשר לראות כאן. על העומס האדיר שמנעה מיצחק לענות ב יום א' 20\7\2008-יום מתן תשובתו זו, אפשר להתרשם בעיון ב"תרומות" משתמש יצחק. יותר סביר להניח שיצחק מועניין לשדר אך אינו מעניין לנמק את עמדותיו. על כן ארגיש בנוח להוסיף להשקפה שלא הוצגה כהוגן. אשתדל לא להשמיט ככל האפשר ומתחייב לספק נימוק על הרחבה אם אדרש אולהודות על הטעות.מי שלא מוכן לנמק מוטב שישמור עמדותיו לעצמו.213.151.62.143 ip - שיחה 17:10, 21 ביולי 2008 (IDT)

כוונתי הייתה שלחפש מקור לכול טענה משונה שתטען כנגדי זה ביזבוז זמן. זאת משני נימוקים: האחד כל התשובות שניתנו לך עד היום על ידי רבנים תלמידי חכמים ושאר בני תורה לא הועילו לתקן את יחסך המבזה והמכוער (לטעמי) בסוגיה זו. השני הוא כי לחפש מקורות זהו עניין הגוזל זמן רב שלא תמיד יש לי ראה תרומותי בשבוע האחרון בזמן המועט שיש לי לאחרונה יש לנצל כראוי לתועלת רבים ולא על מנת להתוכח איתך כפי שכתבת קודם (הצהרת כוונות). קצת הבנת הנקרא לא תזיק לך לא כתבתי שאין לי זמן אותו היום (ולא היה לי) אלא שלענות על כל הרשימות שלו יקח זמן של יום.
אל תרגיש בנח כי מכיוון שנחסמת (על כך) זכותך בעריכת ערך זה שואפת לאפס.
בעבר ובדף זה כתבת שסיימת את עסקך פה עמוד בדיבורך ולך לך.
מצידי אתה יכול לערוך ערכים על מהפכנים סוציאליסטים - מנשביקים.
אני סיימתי להאכיל את הטרול! • יצחקבואו למיזם תרי"ג •כ"ב באדר א' ה'תשס"ח • 02:46, 27 ביולי 2008 (IDT)

קטע שראוי להוסיף לערך זה[עריכת קוד מקור]

כרגע הקטע הנוכחי מופיע בערך פרייה ורבייה:

רבי שמעון בן עזאי, מחכמי המשנה, כל חייו שקד על לימוד התורה, ולא נשא אשה בהסבירו כי "מה אעשה ונפשי חשקה בתורה. אפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים" (בבלי, מסכת יבמות סג, ב). לפי הרמב"ם, כל מי שחשקה נפשו בתורה כבן עזאי, ונדבק בתורה כל ימיו ולא נשא אישה כדי שלא יטרח במזונותיו ויתבטל מן התורה, אין בידו עוון. והוא שלא יהא יצרו מתגבר עליו[1]. לעומת זאת, הרא"ש כתב: "מה שאמר הרמב"ם 'ילמד ואחר כך יישא אישה' קצבה לאותו לימוד לא ידעתי, שלא ייתכן שיתבטל מפרייה ורבייה כל ימיו, שלא מצאנו רשות לזה אלא כבן עזאי שחשקה נפשו בתורה"[2].

לא כל כך מצאתי היכן לשלבו, לכן הבאתיו כאן. יוסי2 - שיחה

הנושא צריך להיכנס יחד עם כתת־נושא של נושא רחב יותר - לימוד תורה ונישואים. יש לנושא מקורות מהגמרא, וגם מתקופת ישיבות ליטא. נת- ה- - שיחה 15:47, 10 בינואר 2012 (IST)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^ הלכות אישות פרק טו הלכה ג
  2. ^ טור אבן העזר סימן א סעיף ד

חשיבות הלימוד גדלה?[עריכת קוד מקור]

אפשר לציין בהערות שוליים את הגמרא בברכות ופירוש רבינו יונה. אם אינך בטוח, תפתח דיון בדף השיחה ונשמע עוד דעות. --Akkk - שיחה 14:30, 2 בספטמבר 2012 (IDT)--כך נכתב בקשר להורדת הטענה שחשיבות הלימוד גדלה אחרי חורבן המקדש. Nachum - שיחה 10:16, 3 בספטמבר 2012 (IDT)

ביטול שכתוב[עריכת קוד מקור]

נראה כי אין טעם בתבנית "לשכתוב", הערך כתוב בסדר. העורך היהודישיחה • י"ג באדר ה'תשע"ה 00:09, 4 במרץ 2015 (IST)

מה פתאום?! הערך כתוב בשפה עילגת מאד, ואינו עומד בסטנדרטיים הלשוניים הנהוגים בוויקיפדיה. ביקורת - שיחה 10:30, 4 במרץ 2015 (IST)

קבלת התורה בהר סיני[עריכת קוד מקור]

לימוד התורה יכול ללמד גם אחרים לדעת מה זאת תורה אז כך את התורה קיבלו בהר סיני בני ישראל חיכו עוד פעם 40 יום ו40 לילה וכך עברו ויש היום מצוות לתורה "ואהבת לרעך כמוך" זאת המצווה הכי חשובה בתורה ויש בתורה כתוב שצריך להדבק במצווה "כי אם צמא אני זה לא למים צמא לדבוק במצוותיך שתראי לי את כל דרכייך ותגלי לי את סודותייך לאורך לא ישווה שום ערך כי אותך יצר המלך חכמה ומושלמת את תורתי ואור הדרך." 85.130.128.146 10:11, 19 במאי 2017 (IDT)

דרוש מקור[עריכת קוד מקור]

"אם הבת לומדת בעצמה, בלא אב או מסגרת, אין בזה תיפלות אלא מצווה." חובה מקור.

תורתו אומנותו איסור ביטול תורה[עריכת קוד מקור]

גנדלף היקר, אני מעריך מאד אותך את עריכותיך ופעילותך במרחב הויקיפדי, אני סבור שבפתיח יש לציין שני דברים שהשמטת, א. יש איסור ביטול תורה. ב.מעמד מיוחד נתנו חזל למי שתורתו אומנותו, במושג הקדום. בברכה אבי84 - שיחה 08:27, 10 בפברואר 2019 (IST)

אבי יקירי, הגמרא קושרת בין ביטול תורה ליסורים והזוהר מחמיר מכך מאוד, אבל לענ"ד זה לא נחשב לאיסור הלכתי ולכן אין להציגו ככזה. מה שכתוב כעת בפתיח שקיום מצוות ת"ת כראוי כולל ניצול כל רגע פנוי ללימוד תורה בהתמדה ללא ביטול תורה, זה לדעתי בערך המקסימום שניתן להדגיש את הנושא. לגבי תורתו אומנותו, לדעתי פחות מתאים לפתיח אבל אני לא עומד על דעתי בעניין. אם אתה רוצה להזכיר את אחד ההקשרים בהם נזכר תורתו אומנותו בספרות ההלכה (בעיקר פטור מתפילה) אז לך על זה, אבל אזכור סתמי של המעמד הגבוה של מי שתורתו אומנותו, עם הפניה לערך שעוסק בהסדר דחיית הגיוס במדינת הישראל, זה לדעתי טעות. בברכה, גנדלף - 23:20, 10/02/19