שיחה:תל אנפה

שם הערך

המקום מוכר כ"תל אנפה" בלבד, ואין צורך לציין שכאן מדובר בשמורה ולא, נאמר, בקיבוץ הנושא את אותו שם. התכוונתי להעביר אותו לתל אנפה, ואז גיליתי שאמש נוצרה הפנייה בכיוון ההפוך. לכן, בטרם אהפוך את היוצרות, אני מעלה את העניין לדיון.

כמו כן, מאחר שערך זה נכלל בפיילוט של מיזם בוט הקואורדינטות, האם שינוי שמו ישבש משהו בפעילות הבוט?

אמנון שביט • שיחה 01:19, 5 במאי 2008 (IDT)

אני בעד שינוי השם לתל אנפה כי ככה הוא מופיע במיפוי ישראל שבמפה הטופוגרפית. אם זה משפיע? רק DMY יודע... גם שיניתי את הזום ל-16, כדי שהתל יראה בברור. תמיד אפשר לעשות זום החוצה. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • ל' בניסן ה'תשס"ח • 02:19, 5 במאי 2008 (IDT)

קודם כל אם צריך - אז נא לשנות את השם. נצטרך לרכז רשימה של שינויי שמות ולהזין אותם חזרה לאקסל הערכים שאני מנהל עבור הבוט ${\mathbb {\color {Blue}_{DMY}} }$ • דף • סרגל אחד לעם אחד • שיחה • 09:26, 05/05/2008 ל' בניסן ה'תשס"ח

מיזם קואורדינטות בישראל

מיזם קואורדינטות בישראל
מיזם קואורדינטות בישראל     איתור קואורדינטות באמצעות "עמוד ענן" הסבר מפורט על שיטת העבודה סטטוס = QA משתמש = Amnon_s שיחה תרומות למיזם בסיום הטיפול בערך לא לשכוח לעדכן: |סטטוס = טופל |משתמש = <שם משתמש> אם הערך איננו מתאים למיזם זה מסיבות שונות, אין למחוק תבנית זו. צריך פשוט לרשום: |סטטוס = אין צורך

בקרת איכות

תואם לעמוד ענן ${\mathbb {\color {Blue}_{DMY}} }$ • דף • חג עצמאות שמח לכולם • שיחה • 19:20, 05/05/2008 א' באייר ה'תשס"ח

שים לב ששיניתי את שם הערך. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • א' באייר ה'תשס"ח • 19:27, 5 במאי 2008 (IDT)

כדאי לשלב בערך על כלי הזכוכית

כדאי לשלב בערך - על כלי הזכוכית
דר' ציונה גרוסמרק ממכללת תל-חי הירצתה על "ייצור זכוכית בספרות חז"ל: ראליה תלמודית והערות מתודולוגיות" במסגרת הקונגרס העולמי ה-15 למדעי היהדות

היא בחנה את המקורות התלמודיים העוסקים בייצור הזכוכית בארץ ישראל בימי המשנה והתלמוד. לדעתה, הטקסטים המוקדמים יותר משקפים תקופה בה היו כלי הזכוכית כלי יבוא. כתוצאה מתהליכים טכנולוגיים בייצור הזכוכית התפשטה תעשיית הזכוכית ברחבי הארץ והטקסטים המאוחרים יותר המצויים בספרות חז"ל משקפים את התהליך הזה.

בתלמוד בבלי, מסכת שבת נאמר:"דתניא יוסי בן יועזר איש צרידה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים גזרו טומאה על ארץ העמים ועל כלי זכוכית"(י"ד,ב'). היה רקע לשתי הגזרות. בתלמוד הירושלמי הגזירה מיוחסת לשמעון שטח
מציאות כלי הזכוכית בשווקים הושפעו מ:

1. המאבק הכלכלי בין היהודים לבין היוונים - נגד חדירת התרבות המתיוונית.
2. המאבק החברתי בין שכבות אוכלוסיה.
3. מאבק תרבותי -דתי

מעקב אחרי מימצאי הזכוכית באתר יכולים ללמד על תוצאות גזירה זאת.

• כאשר הוטלה הגזירה (גזרות השמד) - במחצית המאה ה-2 לפני-הספירה - בתל אנפה נצאו עדויות לראשית יצור הזכוכית ביציקה לדפוס. מתקני יצור הזכוכית התגלו ממזרח לתל. לפי השרידים שנמצאו באתר.
• לאחר אישרור הגזירה ועיסוק בפרטים כמו גמר המלאכה נקבעו דיני טומאה וטהרה בכלי הזגג ויותר הזכוכוית - המאה ה-1 לפני-הספירה עד ראשית המאה השנייה לספירה. המימצאים: התפשטות טכניקת יציקת הכלים לדפוס והמצאת טכניקת ניפוח זכוכית בכל רחבי הארץ.
• אגדות המשתמשות בניפוח הזכוכית כמשל - המאה ה-2 והילך - מלאכת התקנת הכלים - בעיקר הניפוח - שכיחה ברחבי הארץ.

ראו גם: ציונה גרוסמרק / 'והוא התקין טומאה לכלי זכוכית': עיון מחודש ברקע ההיסטורי להחלת דיני טומאה וטהרה בכלי זכוכית - קתדרה 127 ניסן תשס"ח

Daniel Ventura - שיחה 13:52, 1 באפריל 2014 (IDT)

דניאל, יש לנסח את התוכן בצורה אנציקלופדית, ולא בצורת סיכום הרצאה. יואב נכטיילר – שיחה 13:54, 1 באפריל 2014 (IDT)

תוקן. Daniel Ventura - שיחה 13:58, 1 באפריל 2014 (IDT)

זה לא קטע שאפשר לשלב בטקסט. גילגמש • שיחה 14:00, 1 באפריל 2014 (IDT)

לא ציפיתי ממך לתשובה אחרת. אחזור ל"תרדמה". Daniel Ventura - שיחה 14:03, 1 באפריל 2014 (IDT)