שיחה:תענית אסתר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קישור להלכות תענית אסתר[עריכת קוד מקור]

בעבר היה קישור לדף הבא אלא שהוא הורד ע"י מלכת אסתר שטענה שאין בו תוספת לערך - לפי מה שקראתי עכשיו שם יש תוספות כגון דין נפילת אפיים דין מעוברת וחולה בתענית אסתר ענין רחיצה ומוזיקה
וכן ככלל נדמה לי שיש תועלת לספרי פסיקה שהרי "ויקיפדיה אינה מקור לפסיקת הלכה" ובהחלט יתכן שאדם שמעוניין ללמוד על נושא ביהדות שנוגע להלכה יהיה מעוניין לראות גם מה כותבים פוסקי הלכה כהלכה למעשה (אולי יש לדון בזה באופן עקרוני במקום אחר)

הרב אליעזר מלמד, ‏שיעור על הלכות תענית אסתר, באתר ישיבה

מאחר ואני לא אוהב מריבות בעריכה אני לא משחזר כרגע אם משהו חושב שהקישור נחוץ שיוסיף אותו (כמובן שאם לאחר זמן רב לא אראה התנגדות נחרצת לקישור אולי אוסיף אותו בעצמי.

בהרצל - שיחה 21:53, 2 באפריל 2008 (IDT)

איסור אכילה עד לאחר הקריאה[עריכת קוד מקור]

אין לי משנה ברורה לידי, אך השנה לכבוד פורים משולש שמעתי רב שאמר שא"א לאכול מזונות, ורב שאמר שאסור רק לחם עד אחרי הקריאה כך שלכתוב פשוט "אסור לאכול" יהיה לא מדויק (עם כל הכבוד למשנה ברורה). הדס - שיחה 19:46, 6 באפריל 2008 (IDT)

ביקורות בונות[עריכת קוד מקור]

הערותיו של אלירן
בקשר לערך - קראתי את כולו. הפתיח נראה די בסדר.

  • לגבי שאר הערך... בוא נגיד שהוא כתוב ב"שפה דתית".
  • משפט כמו "ביום זה הרגו היהודים באוייביהם‏‏" הוא לא אובייקטיבי.
  • כפי שניתן להבין מהמשפט שנתתי לעיל, הערך כתוב בצורה "רהוטה מידי", לא כזאת שמתאימה לערכים (עוד דוגמה: "אסתר ביקשה מאת המלך לבטל את הגזירה").
  • המשפט "במגילת תענית, שחוברה בסוף ימי בית שני, לאחר זמן מגילת אסתר, מוזכר יום י"ג באדר כיום שמחה - יום ניקנור, לציון ניצחונו של יהודה המכבי על ניקנור."
  1. לא מובן כלל.
  2. איפה הפירוט על יום הניקנור?
  3. מה זה בכלל?
  4. מה זה "מגילת תענית"?
  5. עדיף היה לכתוב "בימי בית המקדש השני", מאשר "בימי בית שני", כנוסח עממי יותר.
  • אל תכתוב את המטאפורה "המן נתלה על העץ", אלא מה הוא באמת עשה.
  • באופן כללי, אדם פשוט כמוני שרוצה להרחיב את הידע שלו על התענית, קצת יתקשה לעשות זאת.

לפני שאפנה לעורך לשוני, אני משאיר לך זמן לערוך אותו ולשפר אותו למיטב הבנתך. ל"ג בעומר שמח!

תענית אסתר לא קשורה לתענית שצמה אסתר בטרם נכנסה למלך.

הרמב"ם כותב שבעת מלחמה, חלה החובה לצום על כל מי שלא יצא להילחם. וכידוע שב-י"ד ו-ט"ו אדר יצאו היהודים להילחם "ולהיקהל על נפשם", והשתתפו בה גם נשים-ואפילו טף, והיחידה שלא יצאה להילחם באותה מלחמה היתה אסתר-המלכה, אי לכך היא היחידה שחלה עליה החובה לצום וממילא אותה תענית נקראה על שמה! בקרוב אציין את המקורות לכך.

ייתכן כי ישנה גם דעה כזו שאתה מציג, ואולם ברור שישנה גם שיטה אחרת. אם תביא מקורות לדבריך, תוכל להכניס ולהוסיף אותם לגוף הערך. --נגן - שיחה 15:25, 20 ביולי 2008 (IDT)